מדד SA-20 – עדכון רבעון שלישי (וכמה מילים על טראקנט)

מדד שלומי-30 הוא מדד שהושק ב-23 לנובמבר 2020 לאחר מעבר על כל המניות בישראל. המדד מורכב מ-30 החברות האהובות עליי בשוק הישראלי במטרה להכות את כל מדדי המניות המובילים בעולם בשנה מהשקתו עם מדד מניות מפוזר ואיכותי. מדד שלומי-30 מתעדכן בעשירי לחודש לכל רבעון חדש וזמין למעקב שוטף וחינמי בכתובת www.SA-30.com. עדכון מדד SA-30 התעכב הרבעון בשל כמה התלבטויות בעקבותן החלטתי לעשות כמה שינויים במבנה המדד. השינוי הראשון שהחלטתי לנסות הוא להפוך את המדד למדד שווה-משקל (כלומר – כל המניות במדד יתחילו את התקופה באותו משקל). מכיוון שקשה למצוא 30 מניות מעניינות מספיק כדי להיכלל במדד החדש -, יחד עם המעבר למשקל שווה החלטתי גם להוריד את מספר המניות הכלולות במדד מ-30 ל-20. כך אנחנו נשארים עם חברות שלדעתי כולן מעניינות מאוד.

ביצועי המדד מההשקה

מאז השקת המדד עברו עד כה 9 חודשים בהם הניב מדד SA-30 תשואה של 35% מול תשואה ממוצעת של 19.1% של המדדים המובילים. ברבעון האחרון המדד הושפע מירידה דיי גורפת במדדי המניות הקטנות בישראל כאשר מדד ה-SME-60 ירד למשל ב-5.6% מאז העדכון האחרון אל מול עליה של 6.8% בנאסד"ק למשל, אך גם זה לא הספיק לאף אחד מהמדדים המתחרים לסגור את הפער. אני מקווה שנצליח אפילו להגדיל את הפער עד סוף השנה, במיוחד ככל ויהיה רבעון סימפתי יותר למניות קטנות בישראל.

חברות בולטות וציפיות

טראקנט – ההשקעה האחרונה שלנו הייתה בחברת טראקנט ששואפת להיות ה'גט-טקסי' של עולם הלוגיסטיקה באירופה. כיום חברות שרוצות לעשות משלוחים עובדות ברוב המקרים בצורה מיושנת מאוד עם סדרנים שמרימים טלפונים לחברות משאיות בניסיון למצוא נהג פנוי. מצד שני, המשאיות עצמן נוסעות ריקות 35% מהזמן. טראקנט לא רק מחברת בין משאות שצריך להסיע למשאיות פנויות – היא עושה זאת בצורה חכמה. היא בודקת את המיקום הנוכחי של הנהג, אם לנהג יש ביטוח מתאים, האם הוא יהיה באזור כדי לקחת את הסחורה בזמן, האם הוא ישן מספיק ועוד. כמו סדרן שעושה עבודה מאוד טובה עם יכולת מיידית לבדוק עם 500,000 נהגים בכל רגע נתון. כל זה מיתרגם להורדת עלויות משמעותית מאוד עבור החברות שמזמינות את המשלוח (פלוס חיסכון בסדרנים שזו עבודתם העיקרית) יחד עם ייעול זמן העבודה של המשאיות וחיסכון בזיהום ובדלק. טראקנט גם מספקת תעודות משלוח, מעקב, חשבונית וכל מה שצריך כחלק מהפתרון.

כאשר חברה כמו Saint-Gobain (חברת ייצור צרפתית שנסחרת ב-35 מיליארד יורו, איתה טראקנט כבר עובדת) מעוניינת לעבוד עם טראקנט היא ראשית מחברת את כל קבלני המשנה שהיא כבר עובדת איתם למערכת כדי שהם יצטרפו ל'מכרז' שעורכת טראקנט עבור כל משלוח. מכיוון שהמכרז כעת כולל את קבלני המשנה הקיימים פלוס 500,000 נוספים של טראקנט – המצב של Saint-Gobain יכול רק להשתפר. בתמורה, מקבלת טראקנט כ-3 יורו עבור כל חיפוש במערכת. אם המפעל בחר בסופו של דבר בנהג שהוא כבר קבלן משנה קיים שלו – בכך נגמר הסיפור. אם לעומת זאת הוא בוחר בהצעה טובה יותר דרך מערכת טראקנט (מה שלפי פיילוטים קורה בשיעור מכובד מאוד מהמקרים, 68% ברנו למשל) – הנהג (ולא המפעל) משלם לטראקנט 5% מעלות המשלוח שהיא בממוצע 2,000 יורו. כלומר 100 יורו. בונוס נוסף הוא שמעתה והלאה כל קבלני המשנה של מפעל הזכוכית שמחוברים למערכת יכולים לקבל הזמנות ממפעל הברזל בעיר ליד – ואם מפעל הברזל מדיי פעם יבחר בקבלני המשנה האלה תקבל טראקנט 5% על כל נסיעה.

להערכתי (ובהתאם לדוחות ולדיווחים) מאות אלפי הובלות יעברו דרך המערכת של טראקנט ברבעונים הקרובים וככל שיהיו יותר חברות תובלה יהיו יותר חברות שילוח ולהפך – מעגל חיובי מאוד. כבר היום יש לא מעט חברות בשלבים מתקדמים כולל Saint Gobain ו-DSV, אחת מחברות השילוח הגדולות בעולם שעושה את השילוח של אמזון באירופה, עם כמות נסיעות משמעותית מאוד. עם כמות הנהגים הקיימת וההולכת וגדלה יהיה לטראקנט יותר ויותר קל להשיג מפעלים חדשים.

חשוב לומר שהשוק מורכב וקיימים סיכונים אבל כדי להבין את התרחיש האופטימי בואו נעשה חישוב פשטני על גבי המעטפה – יש לטראקנט כבר היום חצי מיליון משאיות בהן מותקנת המערכת. נניח שטראקנט מחברת עוד ועוד מפעלים ושכל משאית בצי בו מותקנת המערכת כזו תקבל נסיעה נוספת מטראקנט פעם בשנה בלבד עם עמלה ממוצעת של 100 יורו לטראקנט. אפילו אם נתעלם מה-2-3 יורו על כל BID אנחנו מגיעים בתרחיש הזה להכנסות של 50 מיליון יורו בשנה. מכיוון שמדובר בסך הכל בשירות תוכנה הרווח הגולמי כאן הוא כ-90% ולכן אנחנו מדברים כאן על קצב רווח שנתי של עשרות מיליוני יורו- וזה בתרחיש של נסיעה בשנה. אני אשאיר לכם לחשב מה יקרה ככל וטראקנט תצליח להציע לכל נהג נסיעה נוספת בחודש או אפילו בשבוע. ככל וטראקנט תצליח היא בהחלט יכולה להיות חברה של מיליארדי דולרים רבים.

חשוב לי להדגיש – טראקנט עדיין ממש לא שם. טראקנט רק עכשיו מתחילה להכיר בהכנסות לאחר שהסתיימו פיילוטים מוצלחים. יש לא מעט סיכון בהשקעה, אך אני מאמין שעם הצלחה סבירה טראקנט יכולה להרוויח יפה כבר ב-2022 ובשנים לאחר מכן. בשורה התחתונה – אני אוהב את העסק, את העובדה שהיא נכנסת ומייעלת שוק שעובד בצורה מיושנת מאוד – ממש כמו תחנות מוניות של לפני עשורים (אם יש לכם בחברה גורם שאחראי על משלוחים עשו כמו שעשיתי ושוחחו איתו על איך הוא עובד – כנראה תגלו שהוא בעיקר מרים טלפונים ומתחנן לנהגים שיעשו לו ג'סטה) , שיש אפקט רשת יפה ושכולם מרוויחים מהחיבור (החברה ששולחת, הנהג שנוסע עם משאית ריקה והסביבה שחוסכת הרבה מאוד פחמן דו חמצני בנסיעות ריקות – מה שאולי יהיה ניתן להמיר בהמשך ל'קרדיטים ירוקים' שניתן למכור). בקיצור, לדעתי זה עסק מעניין מאוד עם פוטנציאל יפה.

ברחבי העולם התחום הספציפי של טראקנט – פתרונות טכנולוגיים לשרשרת האספקה – זוכים לתמחור נדיב מאוד:


קישור למצגת של טראקנט. למי שרוצה להיכנס לעומק ניתן גם לקרוא את הבלוג של מנכ"ל החברה על כל מה שקשור בעולם הלוגיסטיקה.

שוהם ביזנס – מעריך שנראה בדוח הקרוב גידול של כ- 20% בתיק האשראי מהרבעון הקודם לבערך 480 מ' ש"ח ועד סוף השנה נגיע לתיק של מעל 620 מ' – בערך 30% פחות מהתיק של אס.אר אקורד כיום. היסטורית היחס בין תיק האשראי לבין שווי השוק של שוהם מול אס.אר היה דומה מאוד, וכשהוא התנתק תמיד עשיתי החלפות לטובת החברה הזולה יותר. כיום נראה לי ששוב שוהם זולה בהרבה (וזה ממש לא אומר שאס.אר יקרה) אני ממוקד היום בשוהם. גם מלרן, אגב, נראית לי זולה אבל אם מתחשבים בעלויות התפעול הגבוהות יותר (7-8 מיליון יותר בשנה במלרן) אני עדיין מעדיף את שוהם שאני כבר מכיר היטב – אך כללתי גם את מלרן במדד כי התמחור שם מעניין גם כן.

וואליו קפיטל – החודש נראה, למעשה לראשונה, דיווח של וואליו קפיטל שיכלול ככל הנראה גם תשקיף של פסגות. יש לא מעט שאלות פתוחות לגבי פסגות ונהיה הרבה יותר חכמים לאחר הפרסום אך מהבדיקות שערכתי בחודשים האחרונים נראה שהעסקים של וואליו (אפליצ'ק, פריפיי, מימון יבוא וכמובן פסגות) מעניינים מאוד.

מניף – בחודשים האחרונים המניה של מניף ירדה בחדות, ככל הנראה משתי סיבות. ראשית – דוח רבעון ראשון לא הראה צמיחה בתיק. שנית – הנפקות של חברות דומות כמו גמלא הראל וברקת קצת 'בלבלו' את המשקיעים. לגבי הצמיחה בתיק – צריך לזכור שהרבעון הראשון היה רבעון של סגר, בלי שיווק קרקעות ובלי ממשלה. גמלא הראל למשל, בניגוד למניף, התכווצה בכ-10% ברבעון הראשון וייתכן מאוד שכך גם ברקת שלא פרסמה דוח רבעוני. כעת, כשיצאנו מהסגר ויש ממשלה – אני מצפה שהמצב של מניף ילך וישתפר כבר מהרבעון הקרוב. לגבי המתחרות – לאחר בדיקות ומצגות אני עדיין מעדיף את מניף. מניף הראתה צמיחה טובה יותר משמעותית מהשאר למרות שהיא גדולה מהן, ואף בתשואה גבוהה יותר. מניף גם הודיעה על כניסה לתחום מימון בעלי קרקע וקבוצות רכישה – השוק של ברקת. בכל אופן השוק של מימון נדל"ן בישראל הוא עצום וילך ויגדל עם הגידול במספר הפרויקטים.

אקסל סולושנס – ב-2019 וב-2020 הכניסה אקסל 44 מ' ו-66 מ' ש"ח (בהתאמה), בדו"ח רבעון 1 2021 אקסל הכניסה 21 מ' (קצב של 84 מ') וברבעון הקרוב אני צופה לאקסל הכנסות של 30 מ' ש"ח (קצב של 120 מ' שנתי) שזה כפול מהקצב של שנה שעברה. בניגוד ל-2020 נראה שהשוק לא 'מפרגן' לאקסל השנה על הצמיחה אבל זה בסדר – כי אנחנו מגיעים לשלב שבו צמיחה בהכנסות יורדת לרווח. אני צופה שברבעון האחרון של השנה אקסל תהיה בקצב של 160-180 מ' ש"ח הכנסות, את 2022 תסיים עם מעל 200 מ' הכנסות, את 2023 תסיים עם מעל ל-300 מ' הכנסות ותמשיך להציג צמיחה שנים קדימה .מבחינת רווח – אני מעריך שברבעון השני נראה רווח של 2-2.5 מיליון ש"ח וברבעון הרביעי השנה כבר נגיע לקצב רווח של מעל 20 מ' בשנה. בפוסט שכתבתי לפני כמה חודשים הערכתי שזה יהיה גבוה יותר אך נראה שבזק החליטה קודם לפרוס סיבים כמה שיותר מהר ורק לאחר מכן להתמקד בבית חכם – כלומר זה יהיה בונוס לשנת 2022 ולא לשנת 2021, אבל זה בסדר כי אקסל צריכה להמשיך ולצמוח גם בשנים הבאות.

יוניטרוניקס – בתחילת יולי פורסמה ידיעה כי קרן פימי מוכרת את השליטה ביוניטרוניקס בפרמיה של 25% על מחיר השוק באותה העת, כלומר שווי של כ-380 מ' ש"ח. החדשות הפתיעו אותנו מכיוון שהחברה בדיוק מתחילה לקצור את הפירות משלושת מנועי הצמיחה החדשים אותם פיתחה (בקרי התנועה, מרכזי המכירה באירופה ובארה"ב וכמובן, שירותי הענן. להרחבה הסקירה המלאה). מיד לאחר הפרסומים בעיתונות יוניטרוניקס פרסמה במאיה כי לא קיימות כרגע הסכמות קונקרטיות. לדעתי, פימי לא ימכרו את השליטה ביוניטרוניקס ברבעון הקרוב, בעיקר מהסיבה שכאשר מנועי הצמיחה יבשילו (לדעתי נתחיל לראות ניצנים מאוד ראשוניים כבר בדו"ח הקרוב) היא תוכל לקבל מחיר גבוה בהרבה מההצעה המונחת על השולחן. הזמן ביוניטרוניקס משחק לטובת פימי, וגם לטובתנו. לאחר מכן, עולה שאלה נוספת: מה עוזר לבעלי המניות הקיימים אם פימי מוכרת את השליטה? הם הרי נשארים עם אותם מניות אך ללא פימי שמנווטת את הספינה. השאלה מעט מורכבת לטעמי אך בגדול, לתאגיד איטלקי גדול אין עניין בחברה ציבורית בישראל והוא ינסה להפוך את החברה לפרטית ע"י הצעת רכש. אם וכאשר תבוצע רכישה, אני מאמין ששאר בעלי המניות יקבלו בהצעת רכש פרמיה אפילו על המחיר בו חלקה של פימי נקנה. אבל אלה רק השערות וספקולציות, בינתיים אנחנו מחזיקים עסק טכנולוגי, צומח, רווחי מאוד ועם הנהלה חזקה שאנחנו מאמינים בו לשנים הקרובות.

נלה דיגיטל – נלה ביצעה מספר רכישות של חנויות מקוונות במכפילים נמוכים מאוד, כאשר גם הרכישה האחרונה שהתפרסמה השבוע בוצעה כנראה במכפיל נמוך ביותר (נתון שהחברה רווחיות 50% תפעולי, מחזיקה 5-6 עובדים והרכישה התבצעה ב-2.15 מ' ש"ח). בנוסף, נלה ביצעה שני גיוסים של סה"כ 20 מ' ש"ח והודיעה כי מתנהל מו"מ להשקעה בחברת הבת ספוטנגו לגיוס "מלמטה". אני מאמין שנלה ידעו להמשיך לבצע רכישות נכונות ולהשביח את האחזקות גם ברבעונים הקרובים ושקצב ההכרזות (והגיוון בתחומים) רק יגדל. דו"ח החציון הראשון לא אמור לשקף את מצב החברה, אך אני בהחלט מאמין שנראה שיפור משמעותי בדו"ח שאחריו ולאחרי כן שיפורים בכל הדו"חות הלאה בשנים הקרובות.

אורה אייר – מעריך שנראה מכירות של כ-30 מ' ש"ח במחצית הראשונה. אני לא חושב שאורה תהיה מאוזנת עדיין במחצית הראשונה אך במחצית השניה אני מעריך שתהיה ריווחית ועם מכירות כפולות מהמחצית הראשונה. השוק פורח, יש מכרזי ענק (500 מיליון דולר בוירג'יניה בלבד ובבתי ספר בלבד) וההנהלה של אורה לא נחה. אורה היא אחת החברות האהובות עליי כיום.

סיעתא -ברבעון השני צפויה ירידה במכירות מהרבעון הראשון בשל פרויקט גדול ברבעון שהיה ברבעון הראשון וימשיך ברבעון השלישי. המכירות צפויות לחזור ולצמוח ברבעון השלישי הרביעי וכפי שהודיעה החברה במפורש (כולל המנכ"ל בוובינר שערכנו) – המטרה היא להגיע לריווחיות ברבעונים הקרובים. יש לומר שבמאמר המקורי שלי על סיעתא ציפיתי לריווחיות כבר ברבעון הראשון או השני וכרגע נראה לי שהתחזית הזו לא תתגשם, אך אני מקווה שמדובר בסך הכל בעיכוב. מה שחשוב זה שנחזור לשמוע הודעות על מכירות גדולות וכפי שמרק אמר בוובינר האחרון – שנגיע בתקווה לריווחיות בהמשך השנה (אולי בעזרת המכשיר החדש).

נעדרות בולטות

שמיים אימפרוב– מי שעוקב יודע שהשתתפנו בהנ פקה של שמיים אימפרוב ואנחנו עדיין מחזיקים, אך מכיוון שפרופיל הסיכון של שמיים גבוה היא לדעתי פחות מתאימה למדד שמיועד לציבור הרחב – ולכן בחרתי לא לכלול אותה. המדד אמנם כולל גם חברות אחרות עם פוטנציאל גדול שאינן ריווחיות אך הקריטריון בו אני בוחר להשתמש כאן הוא – האם קיימת סבירות גבוהה שהחברה תהיה ריווחית כבר ב-12 החודשים הקרובים. שאר החברות במדד עומדות בקריטריון הזה, אך שמיים תהיה צריכה עוד כמה שנים כדי להגיע לריווחיות.

אי.אל.די/האב – המיזוג הושלם וכעת נותרנו עם חברה שאני לא מומחה גדול בתחום הפעילות שלה ואני לא חושב שניתן לצפות בה לריווחיות ב-12 החודשים הקרובים. לכן אני לא חושב שהיא מתאימה למדד.

קשרי תעופה – גלי קורונה חוזרים ונשנים יחד עם המצב הבטחוני הורידו כל ודאות למועד החזרה לשגרת חופשות בזמן הקרוב. לא מתאימה למדד.

אז זהו בינתיים, מוזמנים לעקוב אחרי המדד בלינק כאן. עדכון המדד הבא יהיה בתחילת הרבעון הרביעי ומקווה שברבעון הקרוב שוק המניות הקטנות בישראל יחזור להיות ריווחי יותר מברבעון האחרון!

הכותב ו/או קרן ארביטראז' ואליו מחזיקים ועשויים לפעול במניות המוזכרות. על כל קורא לעשות מחקר עצמאי והאמור אינו מהווה המלצה להשקיע בנייר ערך או הזמנה להשקיע בקרן. התוכן כפוף למדיניות השימוש באתר.
שימו לב שנוכח יעוץ שקיבלתי נאלצתי לסגור את התגובות באתר. עמכם הסליחה.

Print Friendly, PDF & Email
גלילה למעלה