יוניטרוניקס – הבקר עובר לענן

חברת יוניטרוניקס שבשליטת קרן פימי נוסדה בשנת 1989. יוניטרוניקס נמצאת במדד שלומי-30 ואפילו בדירוג לא רע, אך הסיבה לכך שהיא לא בדירוג גבוה יותר היא כי נכון לפרסום המדד בתחילת ינואר הייתי עדיין בשלבי מחקר על יוניטרוניקס. היום, לאחר עשרות שעות רבות של מחקר (ואני רוצה להודות לשי, נדב ואילן על העזרה) אני כבר מרגיש בשל יותר לכתוב עליה.

יוניטרוניקס כללה עד לאחרונה שתי פעילויות – פעילות של בקרים ופעילות של חניונים רובוטיים אוטומטיים. פעילות החניונים האוטומטיים הופרדה מיוניטרוניקס ב-2019 ונסחרת כיום תחת השם יוטרון. יוטרון קיבלה הן לפני ההפרדה והן לאחריה לא מעט תשומת לב בהשוואה ליוניטרוניקס, אך לדעתי כיום דווקא יוניטרוניקס היא המעניינת יותר מבין השתיים. אני מאמין שההפרדה מיוטרון שדרשה מיקוד מחקרי וכספי רב תאפשר ליוניטרוניקס להביא את הפוטנציאל העצום שלה לידי ביטוי.  

פעילות הבקרים

יוניטרוניקס כיום עוסקת במחקר, פיתוח, וייצור שיווק תמיכה ומכירה של בקרים לוגים מתוכנתים (PLC- Programmable Logic Controller). מה זה בקר? אז נניח שאנחנו רוצים לבנות מכונה לייצור במבה. אחרי שנסיים לבנות את החלק המכני כלומר הצינורות והברזלים ומכלי הענק של חמאת הבוטנים, נרצה שבמקום שיהיה עובד שבודק את כל המחוגים ומחליט מתי לפתוח כל שסתום ופתח יהיה למכונה עצמה “מוח” שידע מה להפעיל ומתי – והמוח הזה הוא הבקר. המהנדס יילמד את הבקר איזה שסתומים לפתוח, מתי ולכמה זמן, באיזה קצב להפעיל את המסועים ולאיזה טמפרטורה לחמם את התנור והבקר יעשה את הכל בצורה מדויקת מבלי להתעייף.לעתים קרובות המחשבים האלה משולבים יחד עם מסך וכפתורים לשליטה שהם בעצם ממשק האדם-מכונה של הבקר או HMI – Human Machine Interface. ניתן לקרוא עוד על בקרים כאן.

שוק הבקרים העולמי מוערך בכ-9.5 מילארד דולר. כאשר יוניטרוניקס מחזיקה בפחות מ-1% מהשוק. בשוק ישנם כ-6 שחקנים רב לאומיים גדולים השולטים ב-70% מהשוק, ועוד כ-30 חברות נוספות עם מחזור שנתי של 10 מ’ דולר ויותר. שוק הבקרים העולמי צומח בקצב של כ-8.2% לשנה.

המוצרים של יוניטרוניקס

הבקרים של יוניטרוניקס נחשבים למתקדמים טכנולוגית בקרב מהנדסים. מאז שנת 2012 זכתה יוניטרוניקס ברציפות בתחרות Engineer’s choice awards של מגזין Control Engineering המוערך, תחרות אשר מוכרעת לפי הצבעות של מהנדסים למוצרים החביבים עליהם. יוניטרוניקס זכתה בשנת 2019 ובשנת 2020 עם מוצר ה-Unistream. בשנת 2018 אף קיבל ה-Unistream את הפרס המוצר הטוב ביותר מול מתחרים גדולים בהרבה. 

בשנים האחרונות המכירות של יוניטרוניקס גדלות בקצב של כ- 5-10% לשנה אך שימו לב שעד 2019 כאמור המיקוד היה בחניונים האוטומטיים כמעט באופן בלעדי.

ניתן לראות שיוניטרוניקס שומרת על רווחיות עקבית משנה לשנה אך הרווח לא גדל עם ההכנסות – לדעתי הסיבה לכך היא ההתמקדות בפעילות החניונים שהופרדה ב-2019 בנוסף להשקעה של יוניטרוניקס בפיתוח מוצרים חדשים עליהם נדבר בהמשך.לגבי 2020 – דווקא הקורונה שהביאה עימה ירידה במכירות הביאה להתייעלות ושיפור ברווח של יוניטרוניקס ב-9 החודשים הראשונים של 2020:

לפי שלושת הרבעונים הראשונים של יוניטרוניקס ב-2020 ואפילו אם נתעלם מהשפעות הקורונה השליליות נגיע לקצב רווח שנתי של כ-18 מיליון ש"ח. המכירות של יוניטרוניקס מושפעות מהיקף הייצור באירופה ובארה"ב ועם התמתנות השפעת הקורונה בחודשים האחרונים ובתקווה גם בחודשים הקרובים ניתן להניח שהמכירות יגדלו משמעותית.

עד כה קיבלנו סיפור לא רע – חברה בתחום טכנולוגי שנחשבת לאחת המובילות בתחומה, מאזן חזק עם הון חוזר (עודף נכסים שוטפים על התחייבויות שוטפות) של 32 מיליון ש”ח ללא חוב פלוס נדל"ן בבעלות (שווה כנראה כ-10 מ' ש"ח), צמיחה ורווחיות תפעולית עקבית בקצב של כ-18 מיליון כבר ברבעון השלישי תוך כדי הקורונה ובתחום טכנולוגי בו יוניטרוניקס נמצאת בחזית. בכמה הייתם מתמחרים חברה כזו? הון חוזר פלוס מכפיל 12? 15? 20? אז חכו עם ההחלטה כי אפילו לא הגענו לחלק המעניין.

שלושה מנועי צמיחה

בשנים ובחודשים האחרונים הכינה יוניטרוניקס ליישום שלושה שינויים שצפויים להגביר את קצב הצמיחה. השניים הראשונים הם שינויים משמעותיים והשינוי השלישי הוא מהפכה של ממש שעשויה להקפיץ את יוניטרוניקס בכמה ליגות מבחינה עסקית. שימו לב ששלושת השינויים האלה הצריכו מיוניטרוניקס הוצאה כספית משמעותית במחקר ופיתוח ובהוצאות כלליות בשנים האחרונות. הוצאות שהורידו את שורת הרווח בשנים האחרונות, אך נקצור את פירותיהן כבר ב-2021.

1. בקרי MOTION 

יוניטרוניקס החלה ברבעונים האחרונים בשיווק קו חדש של בקרים שהיא פיתחה: בקרי Motion  – בקרים ששולטים ברכיבים נעים בזמן אמת באמצעות מנועים (Servo Motors). בקרי תנועה הם לחלוטין מוצר משלים לתוכנה ולבקרים הקיימים של יוניטרוניקס והם פותחים עבורה שווקים עצומים חדשים. כך למשל הוספת בקרי תנועה מאפשרת ליוניטרוניקס להציע כיום פיתרון שלם שמיועד לבקרה וניהול של גידול קנאביס על ידי הפעלה של רכיבים נעים, כמו גם אינספור 'ורטיקלים' נוספים שלא היו זמינים לה ללא בקרת התנועה. הוספת בקרי ה-Motion למעשה משלימה את הצעת הערך של יוניטרוניקס ולדעתי סיכויי ההצלחה כאן גבוהים. שווה לציין שהיקף שוק בקרי ה-MOTION עומד על מעל 15 מליארד דולר בשנה.

2. הקמת מרכזי מכירה בארה”ב ואירופה

עד לשנים האחרונות מכרה יוניטרוניקס באמצעות מפיצים בלבד. ב-2016 הקימה יוניטרוניקס מרכז מכירות בארה"ב עם כ-20 עובדים מתוך הבנה שלקוחות מסוימים ובעיקר לקוחות גדולים עם עשרות ומאות אלפי בקרים מעדיפים לעבוד עם ספק עם נוכחות מקומית, ואכן בשנים האחרונות ניתן להבחין בצמיחה נאה בפעילות בארה”ב:

נוכח הצלחת המרכז בארה"ב החליטה יוניטרוניקס להקים מרכז מכירות באירופה (גרמניה) שלאור עיכובי קורונה הוקם ברבעון הרביעי של 2020, כך שכבר ב-2021 והלאה אנו צפויים לראות המשך צמיחה בארה"ב יחד עם צמיחה באירופה תודות לנוכחות המקומית שחשובה ללקוחות הגדולים. תהליך של מכירה ללקוחות גדולים לוקח כשנה , כך שאנחנו עתידים לראות בשנה הקרובה את פירות המרכז החדש באירופה בנוסף להמשך ההשפעה של המרכז בארה"ב.

3. המעבר לענן

המהלך בעל הפוטנציאל הרב ביותר הוא, בפער ניכר, מעבר ממודל מכירת בקרים בלבד למודל SaaS. במקום שהלקוח יקנה בקר ויעבור הלאה, יוניטרוניקס מציעה יחד עם כל בקר, תמורת בין 9 דולר לחודש ל-70 דולר לחודש, חבילה הכוללת שירותי ענן כולל העלאת נתונים וגיבוי, ויזואליזציה, ניהול מרחוק, גישה מכל מקום עבור מספר לא מוגבל של משתמשים במקביל, שמירת מידע למשך שנים ועוד. האתר המצוין של יוניטרוניקס Cloud מסביר את הצעת הערך היטב. 

יוניטרוניקס אפילו מציעה 3 חודשים ראשונים בחינם – כי מי בדיוק יחליף את יעזוב את הענן ויחזור לעבוד אחרי שהתרגל לעבוד איתו? האתר המצוין של יוניטרוניקס Cloud כולל המון מידע על החבילות השונות ושאלות ותשובות.

לקוחות שיבחרו להשתדרג לשירותי הענן יקבלו מערכת בסגנון WIX לבניית dashboards לבקרים שלהם, כלומר הלקוח בונה ב-drag and drop אתר שמראה את מצבו של הבקר ואת הנתונים הזורמים ממנו. הלקוח בוחר איזה מהנתונים שהבקר שולח מעניינים אותו , ובהתאם איך להציג אותם ובאיזה תצורה. ה-dashboard עוזר ללקוח להבין איזה מהמכונות תקינות ואיזה מהמכונות צריכות תחזוקה או תשומת לב של טכנאי. בקישור הזה ניתן לראות סרטון הדגמה של של אופן בניית דשבורד.

מה שמייחד את תחום ה-SaaS בעולם כולו הוא רווחיות גבוהה מאוד יחד עם עלות שולית אפסית. כלומר – אחרי שחברה פיתחה תוכנה שהיא מוכרת כמנוי חודשי אין לה כמעט עלויות נוספות וכל ההכנסה הנוספת ממנויים יורדת כמעט עד לשורה התחתונה. לכן נהוג לתמחר חברות SaaS לפי מכפיל ARR או Annual Recurring Revenue. במקרה של יוניטרוניקס העלות של התוכנה כבר שולמה ברובה בשנים האחרונות והעלות לכל לקוח חדש היא העלות של משאבי המחשוב על מנת לאסוף את הנתונים מהבקרים שלו ולהציג אותם בפאנלים שהלקוח הגדיר – עלות אפסית לחלוטין.

הסיכון במודל SaaS מתבטא למעשה בסיכון של לא להשיג מספיק לקוחות כדי לכסות את עלויות הפיתוח – אלא שבניגוד לסטארט-אפ שמתחיל מאפס, ליוניטרוניקס  יש כיום כמיליון בקרים פועלים אצל לקוחותיה, והיא אף מוכרת בין 200-300 אלף בקרים חדשים מדי שנה. הבקרים מהשנים האחרונות (סדרת ה-Unistream) מתוכננים מראש כדי להיות תואמים לענן של יוניטרוניקס (Unicloud), ובקרים מסדרות קודמות (Vision, Samba, Jazz) ניתנים לחיבור לענן באמצעות מתאם (Unicloud Gateway).

אני חושב שברור שהעתיד של הבקרים הוא בקרים שיכולים לעדכן את המנהל בכל מקום שהוא נמצא וניתנים לשליטה מכל מקום – בהתאם לגישת IIOT או Industry 4.0. אפילו בהנחה שמרנית מאוד לאימוץ הענן של יוניטרוניקס אנחנו מגיעים למספרים שמבהירים שמדובר בעידן חדש ליוניטרוניקס.

למה כל הטוב הזה לא קרה עד היום?

אם אתם חושבים כמוני אתם קוראים על מנועי הצמיחה ותוהים – למה חיכו עד עכשיו? הרי ברור שצריך מרכז מכירה באירופה, ברור שיוניטרוניקס צריכה להשלים את הצעת הערך שלה עם בקרי Motion ומעבר למודל SaaS. אז למה זה לא היה קיים עד לאחרונה? הסיבה היא שיוניטרוניקס הייתה בעיקרה חברה של חניונים אוטומטיים, ולשם הוקדשו כספיה ומאמציה הניהוליים. ההפרדה באמצע 2019 איפשרה ליוניטרוניקס להקצות את משאביה הכספיים והניהוליים לפיתוח קו המוצרים החדש ולעבות את מערך המכירות שלה. 

מודל לשנים הקרובות ביוניטרוניקס

נתחיל בהערה מקדימה לגבי המודלים והערכות השווי שלי – ככלל כשאנליסטים או מעריכי שווי עושים הערכת שווי הם משתדלים להיצמד עד כמה שניתן לשווי השוק של החברה. למעשה – הערכת שווי טובה היא כזו שמגיעה ל"מחיר יעד" שהוא אחוזים בודדים מעל מחיר השוק, וכדי להגיע לשם אנליסטים מוכנים לעוות או להתעלם מהמציאות ולהמציא שיעורי היוון כאוות נפשם. לעומת זאת, כשאני בונה מודל לחברה שחקרתי היטב המטרה של היא להיות ריאלי עם נטייה לשמרנות. אני משתדל להתעלם משווי השוק הנוכחי של החברה ולעשות לה הערכת שווי נקייה. 

אני רוצה לשתף איתכם כיצד אני רואה את העתיד הסביר של יוניטרוניקס וכדי שכל אחד מכם יוכל להשתמש בהנחות שהוא/היא רואים כסבירות אשתף גם את המודל עצמו כדי שתוכלו לשחק עם המספרים ולשנות הנחות. אלה ההנחות שעומדות בבסיס המודל שלי, וכמו תמיד אכלול את המודל בהמשך כדי שתוכלו להתאים את ההנחות כרצונכם.

  • צמיחה שנתית במכירת בקרים – 12% – לדעתי שמרני מאוד היות ומדובר בשוק שצומח בעצמו בשיעור גבוה, היות והוקמו מרכזי מכירה חדשים בארה”ב ובאירופה, והיות והושקו קווי מוצרים חדשים ממש לאחרונה בתחום ה-Motion. בנוסף -ההיפרדות מיוטרון מאפשרת להתרכז אך ורק במכירת הבקרים.
  • העדר הכנסות חוזרות בתחום הבקרים – לפי הבדיקות שעשיתי נראה שיוניטרוניקס מקבלת הכנסה חוזרת בגין אחריות, תיקונים, חלפים ועוד. הכנסה התלויה במספר הבקרים בשוק. במודל לא התחשבתי בהכנסה החוזרת הזו כלל אלא במכירות בקרים בלבד. 
  • 20% מהמכירות החדשות יימכרו עם חבילת ענן, 5% מהקיימים יעברו לענן בשנה –שוב לדעתי הנחה שמרנית מאוד. ייתכן שכבר בשנה הראשונה נגיע לשיעור גבוה פי כמה מהמכירות החדשות. לאחר שנתיים נניח ש-25% מהמכירות החדשות יימכרו עם חבילת ענן ולאחר 5 שנים לקוחות קיימים יפסיקו לעבור לענן. 
  • מנוי ממוצע לענן – 15$ לחודש – מחירי החבילות נעים בין 9$ לחודש ל-70$ לחודש, ולדעתי ברור שהכיוון הוא שיותר לקוחות ילכו על חבילות ביניים. כך למשל החבילה של ה-9$ שומרת מידע שנה אחת ולא 3-7 שנים כמו היקרות יותר. החבילה הזולה מעדכנת את הנתונים בענן פעם ב-5 דקות שזה נצח כשמדובר במפעל ייצור לעומת פעם ב-10 שניות בחבילה היקרה ביותר או פעם בדקה בחבילה של ה-22 דולר. לדעתי המחיר הממוצע יהיה לפחות 15 דולר לחודש.  
  • אחוז רווחיות לשירותי הענן -50% – הנחה מאוד שמרנית. במחקר מ-2018 בו השתתפו 420 חברות SaaS, נמצא ש-56% מהחברות מרוויחות מעל 70% שיעור רווחיות גולמי, לעומת 26% בלבד שיורדות מ-50% שיעור רווחיות גולמי. כלומר הנחנו (ללא שום סיבה למעשה) ששולי הרווח של יוניטרוניקס בתחום הענן יהיו ברבעון הכי נמוך מבחינת מרווחים בתחום ה-SaaS.

פרטים חשבונאיים לשים אליהם לב בדוחות:

  1. במעבר על הדוח, הוצאות המחקר והפיתוח נראות נמוכות מדיי רק 2-3 מיליון ש”ח בשנה, נמוך לחברה כמו יוניטרוניקס. במקביל הוצאות הפחת גבוהות- מעל 10 מיליון ש”ח בשנה. הסיבה לכך היא שיוניטרוניקס מהוונת הוצאות פיתוח. בסופו של דבר יוניטרוניקס משקיעה סכומים ניכרים בשנים האחרונות כדי לפתח מוצרים שנחשבים מהמובילים בשוק הבקרים – סביב 14 מיליון ש”ח בשנה – וכך נוצר לה נכס שהיא מפחיתה משנה לשנה. לדעתי זו דרך יפה להתייחס להוצאות פיתוח- פשוט צריך לשים לב אליה כשעוברים על הדוחות. ניתן לקרוא על כך עוד כאן.
  2. שיעור המס החל על יוניטרוניקס נמוך יחסית בהיותה מפעל מועדף – סביב 15% מס. יש לכך השלכה, אגב, על מכפיל הרווח התפעולי שיש להשתמש בו היות והרווח הנקי והתפעולי של יוניטרוניקס יותר קרובים מאשר בחברה ממוצעת.
  3. הוצאות המימון של יוניטרוניקס עמדו על כ-4.4 מיליון ש”ח ב-2019 למרות שכמעט ואין ליוניטרוניקס חוב. איך זה יכול להיות? ובכן – מרבית ההוצאה נובעת משיערוך כתב אופציה שניתן לפימי. בפשטות – כחלק מעסקת ההשקעה פימי קיבלה זכות לרכוש עוד כ-535,000 מניות ביוניטרוניקס. הזכות הזו מופיעה כהתחייבות המשוערכת בדוחות כך שככל שמחיר המניה של יוניטרוניקס עולה כך ה”התחייבות” עולה ונרשמת בגינה הוצאת מימון. אני חושב שזה רישום מטעה משהו שמוריד את הרווח של יוניטרוניקס באופן מלאכותי דווקא ככל ומחיר המניה עולה. למעשה – ההון העצמי האמיתי של יוניטרוניקס גבוה בכ-5 מיליון ש”ח וכך גם שווי השוק האמיתי שלה ואני לא רואה טעם שהשינוי הזה יעבור דרך רווח והפסד, לדעתי רישום השינוי הזה כהכנסה או הוצאת מימון ברווח והפסד מטעה וצריך לנטרל אותו כדי לחשב רווח מייצג.

כעת נעבור למודל שיחולק לשלושה חלקים – החלק הראשון הוא מודל לתחום מכירת הבקרים בלבד עליו נעמיס את כל הוצאות ההנהלה והפיתוח,  בחלק השני ניצור מודל לתחום ה-SaaS בנפרד, ובחלק השלישי נסכם את כלל פעילות יוניטרוניקס.

מודל למכירת בקרים

בפעילות זו אנחנו מניחים שפעילות הענן לא תצא לפועל בכלל, ושנהנה מצמיחה במכירות הבקרים תודות למיקוד בתחום הבקרים עם הפרידה מיוטרון, תודות למרכזי המכירה החדשים בארה"ב ואירופה ובשל הכניסה לתחום ה-Motion. הנחתי באופן שמרני בסיס צמיחה של 12% בהכנסות. ההנחות העיקריות בבסיס המודל לפעילות מכירת הבקרים:

וזה המודל עצמו:

קישור לגיליון מכירת בקרים.

מודל מכירת מנויי תוכנה – SaaS 

בחלק זה בניתי מודל לפעילות ה-SaaS בלבד. זה סיכום ההנחות בבסיס המודל לפעילות ה-SaaS:

וזו תוצאת המודל ל-SaaS:

מבחינת תמחור – נראה שבשנים האחרונות השוק מעריך יותר ויותר את מודל ה-SaaS. כיום חברות SaaS נמדדות לרוב על ידי מכפיל ARR – Annual Recurring Revenue – דהיינו מכפיל הכנסות מ-SaaS כאשר נכון לסוף 2020 מכפיל ההכנסות הממוצע לחברת SaaS עומד על 16.6X. 

בהערכת פעילות ה-SaaS נתתי ככיוון מכפיל ARR של 8 בלבד – פחות חצי מהמכפיל החציוני לפעילות SaaS. לחילופין השתמשתי במכפיל רווח תפעולי של 18, נמוך מאוד לפעילות SaaS .כמובן שכל משקיע יכול להעתיק את המודל או להוריד אותו כאקסל ולשנות הנחות כפי שהוא/היא רואים לנכון.

קישור לגיליון הערכת שווי מגזר ה-SaaS

שווי כולל – יוניטרוניקס

לאחר שבחנו את שני המגזרים הגיע הזמן לסיכום השווי הכולל. כאן נתחשב גם בסבירות שמודל הענן של יוניטרוניקס יצליח ולהיוון השווי העתידי. אז אלה הנחות הבסיס בהן השתמשתי בסיכום:

מקדם סבירות של 50% – כלומר 50% שהענן יתממש לפי התוכנית ו-50% שהענן לא יניב אפילו שקל. כמובן שיש אינסוף תרחישי ביניים וגם תרחישים רבים שהם גם מעבר ל-100% (מודל הענן עובד טוב משציפיתי – המנוי הממוצע גבוה מהציפיות למשל). 
מכפיל רווח תפעולי 12 לפעילות הבקרים ומכפיל רווח תפעולי 18 לפעילות ה-SaaS – שתי הנחות שמרניות לטעמי.
שיעור היוון של 8% – לדעתי ניתן לומר שיוניטרוניקס עם הפעילות האיכותית שלה, המאזן החזק והרווחיות העקבית היא מסוכנת הרבה פחות מחברה ממוצעת, לכן לדעתי שיעור היוון של 8% שגבוה בקצת מהממוצע הוא שמרני מספיק. 

אלה התוצאות שאני מקבל:

קישור לגיליון סיכום הערכת שווי – יוניטרוניקס

ניתן לגשת לשווי הנוכחי של יוניטרוניקס משני כיוונים – ניתן להעריך את הרווח כבר בשנה-שנתיים הקרובות ועליו לשים מכפיל שמביא אותנו לשווי של כ-620 מ' ב-2020, או שניתן לשים מכפיל על הרווח הצפוי ב-2025 ולהוון אותו אחורה מה שמביא אותנו לשווי של 1.45 מיליארד. השיטה השניה יותר מתאימה למשקיעים בחברות צמיחה כמו טסלה שבוחנים רווחיות צפויה ב-2030, אלא שבניגוד לטסלה ביוניטרוניקס לא צריך ללכת לעתיד הרחוק – למעשה בשווי השוק הנוכחי של יוניטרוניקס גם תוצאות העבר מספיקות כדי להצדיק את המחיר.

שימו לב שהשווי אליו אני מגיע בהערכת השווי, בהנחות שהן לדעתי סבירות, גבוה משמעותית משווי השוק הנוכחי של יוניטרוניקס. אישית אני מרגיש עם כך בנוח, אך חשוב שכל קורא יחקור את הנתונים בעצמו וידע למה הוא נכנס.  כמה מהסיכונים להצלחת ההשקעה:

סיכונים:

  1. תחרות – שוק ה-PLC נשלט על ידי חברות גדולות בהרבה מיוניטרוניקס. מצד אחד הסיכון הוא ששחקן ענק ישתלט על השוק ומצד שני – זה מראה שיש ליוניטרוניקס עוד המון לאן לצמוח, בטח כשהמוצר שלה נחשב על ידי מהנדסים כאחד הטובים בשוק.
  2. מט”ח – אמנם יוניטרוניקס עובדת במידה רבה באמצעות חברות בנות בחו”ל ניתן לומר שבהיותה יצואנית התחזקות השקל פוגעת בה.
  3. המעבר לענן – על אף ששנים רבות מדברים בתעשיה על IIOT – Industrial Internet Of Things או Industry 4.0, עד היום האימוץ היה איטי. אין וודאות שלקוחות יהיו מעוניינים בפתרון של יוניטרוניקס, אך אני נוטה לחשוב שהסיכויים כאן טובים. ככל שחיפשתי אין פתרון בשוק שדומה בפתרון הענן של יוניטרוניקס ובמיוחד לא בפשטות ובמחיר. הפתרון של סימנס למשל, המכונה MindSphere, הוא גם מורכב וגם יקר הרבה יותר – ככל שבדקתי נראה שהיישום שלהם לתוך מפעל הוא פרויקט בפני עצמו, זאת בניגוד ליוניטרוניקס שדורשת חיבור של הבקרים הקיימים שלה לאינטרנט בלבד. כמו כן נראה שהפיתרון של סימנס גם הרבה יותר יקר (המחירים לא מפורסמים ודורשים פנייה ספציפית). 

אז לסיכום, אחרי שקראתם ושיחקתם עם המודל ועם ההנחות אתם מוזמנים לבדוק בכמה יוניטרוניקס נסחרת כיום ולבחון בעצמכם האם מדובר בהשקעה מעניינת עבורכם!
הכותב מחזיק ועשוי לפעול במניות המוזכרות. על כל קורא לעשות מחקר עצמאי והאמור אינו מהווה המלצה להשקיע בנייר ערך או הזמנה להשקיע בקרן. התוכן כפוף למדיניות השימוש באתר.

Print Friendly, PDF & Email
גלילה למעלה