יוניטרוניקס – הבקר עובר לענן

חברת יוניטרוניקס שבשליטת קרן פימי נוסדה בשנת 1989. יוניטרוניקס נמצאת במדד שלומי-30 ואפילו בדירוג לא רע, אך הסיבה לכך שהיא לא בדירוג גבוה יותר היא כי נכון לפרסום המדד בתחילת ינואר הייתי עדיין בשלבי מחקר על יוניטרוניקס. היום, לאחר עשרות שעות רבות של מחקר (ואני רוצה להודות לשי, נדב ואילן על העזרה) אני כבר מרגיש בשל יותר לכתוב עליה.

יוניטרוניקס כללה עד לאחרונה שתי פעילויות – פעילות של בקרים ופעילות של חניונים רובוטיים אוטומטיים. פעילות החניונים האוטומטיים הופרדה מיוניטרוניקס ב-2019 ונסחרת כיום תחת השם יוטרון. יוטרון קיבלה הן לפני ההפרדה והן לאחריה לא מעט תשומת לב בהשוואה ליוניטרוניקס, אך לדעתי כיום דווקא יוניטרוניקס היא המעניינת יותר מבין השתיים. אני מאמין שההפרדה מיוטרון שדרשה מיקוד מחקרי וכספי רב תאפשר ליוניטרוניקס להביא את הפוטנציאל העצום שלה לידי ביטוי.  

פעילות הבקרים

יוניטרוניקס כיום עוסקת במחקר, פיתוח, וייצור שיווק תמיכה ומכירה של בקרים לוגים מתוכנתים (PLC- Programmable Logic Controller). מה זה בקר? אז נניח שאנחנו רוצים לבנות מכונה לייצור במבה. אחרי שנסיים לבנות את החלק המכני כלומר הצינורות והברזלים ומכלי הענק של חמאת הבוטנים, נרצה שבמקום שיהיה עובד שבודק את כל המחוגים ומחליט מתי לפתוח כל שסתום ופתח יהיה למכונה עצמה “מוח” שידע מה להפעיל ומתי – והמוח הזה הוא הבקר. המהנדס יילמד את הבקר איזה שסתומים לפתוח, מתי ולכמה זמן, באיזה קצב להפעיל את המסועים ולאיזה טמפרטורה לחמם את התנור והבקר יעשה את הכל בצורה מדויקת מבלי להתעייף.לעתים קרובות המחשבים האלה משולבים יחד עם מסך וכפתורים לשליטה שהם בעצם ממשק האדם-מכונה של הבקר או HMI – Human Machine Interface. ניתן לקרוא עוד על בקרים כאן.

שוק הבקרים העולמי מוערך בכ-9.5 מילארד דולר. כאשר יוניטרוניקס מחזיקה בפחות מ-1% מהשוק. בשוק ישנם כ-6 שחקנים רב לאומיים גדולים השולטים ב-70% מהשוק, ועוד כ-30 חברות נוספות עם מחזור שנתי של 10 מ’ דולר ויותר. שוק הבקרים העולמי צומח בקצב של כ-8.2% לשנה.

המוצרים של יוניטרוניקס

הבקרים של יוניטרוניקס נחשבים למתקדמים טכנולוגית בקרב מהנדסים. מאז שנת 2012 זכתה יוניטרוניקס ברציפות בתחרות Engineer’s choice awards של מגזין Control Engineering המוערך, תחרות אשר מוכרעת לפי הצבעות של מהנדסים למוצרים החביבים עליהם. יוניטרוניקס זכתה בשנת 2019 ובשנת 2020 עם מוצר ה-Unistream. בשנת 2018 אף קיבל ה-Unistream את הפרס המוצר הטוב ביותר מול מתחרים גדולים בהרבה. 

בשנים האחרונות המכירות של יוניטרוניקס גדלות בקצב של כ- 5-10% לשנה אך שימו לב שעד 2019 כאמור המיקוד היה בחניונים האוטומטיים כמעט באופן בלעדי.

ניתן לראות שיוניטרוניקס שומרת על רווחיות עקבית משנה לשנה אך הרווח לא גדל עם ההכנסות – לדעתי הסיבה לכך היא ההתמקדות בפעילות החניונים שהופרדה ב-2019 בנוסף להשקעה של יוניטרוניקס בפיתוח מוצרים חדשים עליהם נדבר בהמשך.לגבי 2020 – דווקא הקורונה שהביאה עימה ירידה במכירות הביאה להתייעלות ושיפור ברווח של יוניטרוניקס ב-9 החודשים הראשונים של 2020:

לפי שלושת הרבעונים הראשונים של יוניטרוניקס ב-2020 ואפילו אם נתעלם מהשפעות הקורונה השליליות נגיע לקצב רווח שנתי של כ-18 מיליון ש”ח. המכירות של יוניטרוניקס מושפעות מהיקף הייצור באירופה ובארה”ב ועם התמתנות השפעת הקורונה בחודשים האחרונים ובתקווה גם בחודשים הקרובים ניתן להניח שהמכירות יגדלו משמעותית.

עד כה קיבלנו סיפור לא רע – חברה בתחום טכנולוגי שנחשבת לאחת המובילות בתחומה, מאזן חזק עם הון חוזר (עודף נכסים שוטפים על התחייבויות שוטפות) של 32 מיליון ש”ח ללא חוב פלוס נדל”ן בבעלות (שווה כנראה כ-10 מ’ ש”ח), צמיחה ורווחיות תפעולית עקבית בקצב של כ-18 מיליון כבר ברבעון השלישי תוך כדי הקורונה ובתחום טכנולוגי בו יוניטרוניקס נמצאת בחזית. בכמה הייתם מתמחרים חברה כזו? הון חוזר פלוס מכפיל 12? 15? 20? אז חכו עם ההחלטה כי אפילו לא הגענו לחלק המעניין.

שלושה מנועי צמיחה

בשנים ובחודשים האחרונים הכינה יוניטרוניקס ליישום שלושה שינויים שצפויים להגביר את קצב הצמיחה. השניים הראשונים הם שינויים משמעותיים והשינוי השלישי הוא מהפכה של ממש שעשויה להקפיץ את יוניטרוניקס בכמה ליגות מבחינה עסקית. שימו לב ששלושת השינויים האלה הצריכו מיוניטרוניקס הוצאה כספית משמעותית במחקר ופיתוח ובהוצאות כלליות בשנים האחרונות. הוצאות שהורידו את שורת הרווח בשנים האחרונות, אך נקצור את פירותיהן כבר ב-2021.

1. בקרי MOTION 

יוניטרוניקס החלה ברבעונים האחרונים בשיווק קו חדש של בקרים שהיא פיתחה: בקרי Motion  – בקרים ששולטים ברכיבים נעים בזמן אמת באמצעות מנועים (Servo Motors). בקרי תנועה הם לחלוטין מוצר משלים לתוכנה ולבקרים הקיימים של יוניטרוניקס והם פותחים עבורה שווקים עצומים חדשים. כך למשל הוספת בקרי תנועה מאפשרת ליוניטרוניקס להציע כיום פיתרון שלם שמיועד לבקרה וניהול של גידול קנאביס על ידי הפעלה של רכיבים נעים, כמו גם אינספור ‘ורטיקלים’ נוספים שלא היו זמינים לה ללא בקרת התנועה. הוספת בקרי ה-Motion למעשה משלימה את הצעת הערך של יוניטרוניקס ולדעתי סיכויי ההצלחה כאן גבוהים. שווה לציין שהיקף שוק בקרי ה-MOTION עומד על מעל 15 מליארד דולר בשנה.

2. הקמת מרכזי מכירה בארה”ב ואירופה

עד לשנים האחרונות מכרה יוניטרוניקס באמצעות מפיצים בלבד. ב-2016 הקימה יוניטרוניקס מרכז מכירות בארה”ב עם כ-20 עובדים מתוך הבנה שלקוחות מסוימים ובעיקר לקוחות גדולים עם עשרות ומאות אלפי בקרים מעדיפים לעבוד עם ספק עם נוכחות מקומית, ואכן בשנים האחרונות ניתן להבחין בצמיחה נאה בפעילות בארה”ב:

נוכח הצלחת המרכז בארה”ב החליטה יוניטרוניקס להקים מרכז מכירות באירופה (גרמניה) שלאור עיכובי קורונה הוקם ברבעון הרביעי של 2020, כך שכבר ב-2021 והלאה אנו צפויים לראות המשך צמיחה בארה”ב יחד עם צמיחה באירופה תודות לנוכחות המקומית שחשובה ללקוחות הגדולים. תהליך של מכירה ללקוחות גדולים לוקח כשנה , כך שאנחנו עתידים לראות בשנה הקרובה את פירות המרכז החדש באירופה בנוסף להמשך ההשפעה של המרכז בארה”ב.

3. המעבר לענן

המהלך בעל הפוטנציאל הרב ביותר הוא, בפער ניכר, מעבר ממודל מכירת בקרים בלבד למודל SaaS. במקום שהלקוח יקנה בקר ויעבור הלאה, יוניטרוניקס מציעה יחד עם כל בקר, תמורת בין 9 דולר לחודש ל-70 דולר לחודש, חבילה הכוללת שירותי ענן כולל העלאת נתונים וגיבוי, ויזואליזציה, ניהול מרחוק, גישה מכל מקום עבור מספר לא מוגבל של משתמשים במקביל, שמירת מידע למשך שנים ועוד. האתר המצוין של יוניטרוניקס Cloud מסביר את הצעת הערך היטב. 

יוניטרוניקס אפילו מציעה 3 חודשים ראשונים בחינם – כי מי בדיוק יחליף את יעזוב את הענן ויחזור לעבוד אחרי שהתרגל לעבוד איתו? האתר המצוין של יוניטרוניקס Cloud כולל המון מידע על החבילות השונות ושאלות ותשובות.

לקוחות שיבחרו להשתדרג לשירותי הענן יקבלו מערכת בסגנון WIX לבניית dashboards לבקרים שלהם, כלומר הלקוח בונה ב-drag and drop אתר שמראה את מצבו של הבקר ואת הנתונים הזורמים ממנו. הלקוח בוחר איזה מהנתונים שהבקר שולח מעניינים אותו , ובהתאם איך להציג אותם ובאיזה תצורה. ה-dashboard עוזר ללקוח להבין איזה מהמכונות תקינות ואיזה מהמכונות צריכות תחזוקה או תשומת לב של טכנאי. בקישור הזה ניתן לראות סרטון הדגמה של של אופן בניית דשבורד.

מה שמייחד את תחום ה-SaaS בעולם כולו הוא רווחיות גבוהה מאוד יחד עם עלות שולית אפסית. כלומר – אחרי שחברה פיתחה תוכנה שהיא מוכרת כמנוי חודשי אין לה כמעט עלויות נוספות וכל ההכנסה הנוספת ממנויים יורדת כמעט עד לשורה התחתונה. לכן נהוג לתמחר חברות SaaS לפי מכפיל ARR או Annual Recurring Revenue. במקרה של יוניטרוניקס העלות של התוכנה כבר שולמה ברובה בשנים האחרונות והעלות לכל לקוח חדש היא העלות של משאבי המחשוב על מנת לאסוף את הנתונים מהבקרים שלו ולהציג אותם בפאנלים שהלקוח הגדיר – עלות אפסית לחלוטין.

הסיכון במודל SaaS מתבטא למעשה בסיכון של לא להשיג מספיק לקוחות כדי לכסות את עלויות הפיתוח – אלא שבניגוד לסטארט-אפ שמתחיל מאפס, ליוניטרוניקס  יש כיום כמיליון בקרים פועלים אצל לקוחותיה, והיא אף מוכרת בין 200-300 אלף בקרים חדשים מדי שנה. הבקרים מהשנים האחרונות (סדרת ה-Unistream) מתוכננים מראש כדי להיות תואמים לענן של יוניטרוניקס (Unicloud), ובקרים מסדרות קודמות (Vision, Samba, Jazz) ניתנים לחיבור לענן באמצעות מתאם (Unicloud Gateway).

אני חושב שברור שהעתיד של הבקרים הוא בקרים שיכולים לעדכן את המנהל בכל מקום שהוא נמצא וניתנים לשליטה מכל מקום – בהתאם לגישת IIOT או Industry 4.0. אפילו בהנחה שמרנית מאוד לאימוץ הענן של יוניטרוניקס אנחנו מגיעים למספרים שמבהירים שמדובר בעידן חדש ליוניטרוניקס.

למה כל הטוב הזה לא קרה עד היום?

אם אתם חושבים כמוני אתם קוראים על מנועי הצמיחה ותוהים – למה חיכו עד עכשיו? הרי ברור שצריך מרכז מכירה באירופה, ברור שיוניטרוניקס צריכה להשלים את הצעת הערך שלה עם בקרי Motion ומעבר למודל SaaS. אז למה זה לא היה קיים עד לאחרונה? הסיבה היא שיוניטרוניקס הייתה בעיקרה חברה של חניונים אוטומטיים, ולשם הוקדשו כספיה ומאמציה הניהוליים. ההפרדה באמצע 2019 איפשרה ליוניטרוניקס להקצות את משאביה הכספיים והניהוליים לפיתוח קו המוצרים החדש ולעבות את מערך המכירות שלה. 

מודל לשנים הקרובות ביוניטרוניקס

נתחיל בהערה מקדימה לגבי המודלים והערכות השווי שלי – ככלל כשאנליסטים או מעריכי שווי עושים הערכת שווי הם משתדלים להיצמד עד כמה שניתן לשווי השוק של החברה. למעשה – הערכת שווי טובה היא כזו שמגיעה ל”מחיר יעד” שהוא אחוזים בודדים מעל מחיר השוק, וכדי להגיע לשם אנליסטים מוכנים לעוות או להתעלם מהמציאות ולהמציא שיעורי היוון כאוות נפשם. לעומת זאת, כשאני בונה מודל לחברה שחקרתי היטב המטרה של היא להיות ריאלי עם נטייה לשמרנות. אני משתדל להתעלם משווי השוק הנוכחי של החברה ולעשות לה הערכת שווי נקייה. 

אני רוצה לשתף איתכם כיצד אני רואה את העתיד הסביר של יוניטרוניקס וכדי שכל אחד מכם יוכל להשתמש בהנחות שהוא/היא רואים כסבירות אשתף גם את המודל עצמו כדי שתוכלו לשחק עם המספרים ולשנות הנחות. אלה ההנחות שעומדות בבסיס המודל שלי, וכמו תמיד אכלול את המודל בהמשך כדי שתוכלו להתאים את ההנחות כרצונכם.

  • צמיחה שנתית במכירת בקרים – 12% – לדעתי שמרני מאוד היות ומדובר בשוק שצומח בעצמו בשיעור גבוה, היות והוקמו מרכזי מכירה חדשים בארה”ב ובאירופה, והיות והושקו קווי מוצרים חדשים ממש לאחרונה בתחום ה-Motion. בנוסף -ההיפרדות מיוטרון מאפשרת להתרכז אך ורק במכירת הבקרים.
  • העדר הכנסות חוזרות בתחום הבקרים – לפי הבדיקות שעשיתי נראה שיוניטרוניקס מקבלת הכנסה חוזרת בגין אחריות, תיקונים, חלפים ועוד. הכנסה התלויה במספר הבקרים בשוק. במודל לא התחשבתי בהכנסה החוזרת הזו כלל אלא במכירות בקרים בלבד. 
  • 20% מהמכירות החדשות יימכרו עם חבילת ענן, 5% מהקיימים יעברו לענן בשנה –שוב לדעתי הנחה שמרנית מאוד. ייתכן שכבר בשנה הראשונה נגיע לשיעור גבוה פי כמה מהמכירות החדשות. לאחר שנתיים נניח ש-25% מהמכירות החדשות יימכרו עם חבילת ענן ולאחר 5 שנים לקוחות קיימים יפסיקו לעבור לענן. 
  • מנוי ממוצע לענן – 15$ לחודש – מחירי החבילות נעים בין 9$ לחודש ל-70$ לחודש, ולדעתי ברור שהכיוון הוא שיותר לקוחות ילכו על חבילות ביניים. כך למשל החבילה של ה-9$ שומרת מידע שנה אחת ולא 3-7 שנים כמו היקרות יותר. החבילה הזולה מעדכנת את הנתונים בענן פעם ב-5 דקות שזה נצח כשמדובר במפעל ייצור לעומת פעם ב-10 שניות בחבילה היקרה ביותר או פעם בדקה בחבילה של ה-22 דולר. לדעתי המחיר הממוצע יהיה לפחות 15 דולר לחודש.  
  • אחוז רווחיות לשירותי הענן -50% – הנחה מאוד שמרנית. במחקר מ-2018 בו השתתפו 420 חברות SaaS, נמצא ש-56% מהחברות מרוויחות מעל 70% שיעור רווחיות גולמי, לעומת 26% בלבד שיורדות מ-50% שיעור רווחיות גולמי. כלומר הנחנו (ללא שום סיבה למעשה) ששולי הרווח של יוניטרוניקס בתחום הענן יהיו ברבעון הכי נמוך מבחינת מרווחים בתחום ה-SaaS.

פרטים חשבונאיים לשים אליהם לב בדוחות:

  1. במעבר על הדוח, הוצאות המחקר והפיתוח נראות נמוכות מדיי רק 2-3 מיליון ש”ח בשנה, נמוך לחברה כמו יוניטרוניקס. במקביל הוצאות הפחת גבוהות- מעל 10 מיליון ש”ח בשנה. הסיבה לכך היא שיוניטרוניקס מהוונת הוצאות פיתוח. בסופו של דבר יוניטרוניקס משקיעה סכומים ניכרים בשנים האחרונות כדי לפתח מוצרים שנחשבים מהמובילים בשוק הבקרים – סביב 14 מיליון ש”ח בשנה – וכך נוצר לה נכס שהיא מפחיתה משנה לשנה. לדעתי זו דרך יפה להתייחס להוצאות פיתוח- פשוט צריך לשים לב אליה כשעוברים על הדוחות. ניתן לקרוא על כך עוד כאן.
  2. שיעור המס החל על יוניטרוניקס נמוך יחסית בהיותה מפעל מועדף – סביב 15% מס. יש לכך השלכה, אגב, על מכפיל הרווח התפעולי שיש להשתמש בו היות והרווח הנקי והתפעולי של יוניטרוניקס יותר קרובים מאשר בחברה ממוצעת.
  3. הוצאות המימון של יוניטרוניקס עמדו על כ-4.4 מיליון ש”ח ב-2019 למרות שכמעט ואין ליוניטרוניקס חוב. איך זה יכול להיות? ובכן – מרבית ההוצאה נובעת משיערוך כתב אופציה שניתן לפימי. בפשטות – כחלק מעסקת ההשקעה פימי קיבלה זכות לרכוש עוד כ-535,000 מניות ביוניטרוניקס. הזכות הזו מופיעה כהתחייבות המשוערכת בדוחות כך שככל שמחיר המניה של יוניטרוניקס עולה כך ה”התחייבות” עולה ונרשמת בגינה הוצאת מימון. אני חושב שזה רישום מטעה משהו שמוריד את הרווח של יוניטרוניקס באופן מלאכותי דווקא ככל ומחיר המניה עולה. למעשה – ההון העצמי האמיתי של יוניטרוניקס גבוה בכ-5 מיליון ש”ח וכך גם שווי השוק האמיתי שלה ואני לא רואה טעם שהשינוי הזה יעבור דרך רווח והפסד, לדעתי רישום השינוי הזה כהכנסה או הוצאת מימון ברווח והפסד מטעה וצריך לנטרל אותו כדי לחשב רווח מייצג.

כעת נעבור למודל שיחולק לשלושה חלקים – החלק הראשון הוא מודל לתחום מכירת הבקרים בלבד עליו נעמיס את כל הוצאות ההנהלה והפיתוח,  בחלק השני ניצור מודל לתחום ה-SaaS בנפרד, ובחלק השלישי נסכם את כלל פעילות יוניטרוניקס.

מודל למכירת בקרים

בפעילות זו אנחנו מניחים שפעילות הענן לא תצא לפועל בכלל, ושנהנה מצמיחה במכירות הבקרים תודות למיקוד בתחום הבקרים עם הפרידה מיוטרון, תודות למרכזי המכירה החדשים בארה”ב ואירופה ובשל הכניסה לתחום ה-Motion. הנחתי באופן שמרני בסיס צמיחה של 12% בהכנסות. ההנחות העיקריות בבסיס המודל לפעילות מכירת הבקרים:

וזה המודל עצמו:

קישור לגיליון מכירת בקרים.

מודל מכירת מנויי תוכנה – SaaS 

בחלק זה בניתי מודל לפעילות ה-SaaS בלבד. זה סיכום ההנחות בבסיס המודל לפעילות ה-SaaS:

וזו תוצאת המודל ל-SaaS:

מבחינת תמחור – נראה שבשנים האחרונות השוק מעריך יותר ויותר את מודל ה-SaaS. כיום חברות SaaS נמדדות לרוב על ידי מכפיל ARR – Annual Recurring Revenue – דהיינו מכפיל הכנסות מ-SaaS כאשר נכון לסוף 2020 מכפיל ההכנסות הממוצע לחברת SaaS עומד על 16.6X. 

בהערכת פעילות ה-SaaS נתתי ככיוון מכפיל ARR של 8 בלבד – פחות חצי מהמכפיל החציוני לפעילות SaaS. לחילופין השתמשתי במכפיל רווח תפעולי של 18, נמוך מאוד לפעילות SaaS .כמובן שכל משקיע יכול להעתיק את המודל או להוריד אותו כאקסל ולשנות הנחות כפי שהוא/היא רואים לנכון.

קישור לגיליון הערכת שווי מגזר ה-SaaS

שווי כולל – יוניטרוניקס

לאחר שבחנו את שני המגזרים הגיע הזמן לסיכום השווי הכולל. כאן נתחשב גם בסבירות שמודל הענן של יוניטרוניקס יצליח ולהיוון השווי העתידי. אז אלה הנחות הבסיס בהן השתמשתי בסיכום:

מקדם סבירות של 50% – כלומר 50% שהענן יתממש לפי התוכנית ו-50% שהענן לא יניב אפילו שקל. כמובן שיש אינסוף תרחישי ביניים וגם תרחישים רבים שהם גם מעבר ל-100% (מודל הענן עובד טוב משציפיתי – המנוי הממוצע גבוה מהציפיות למשל). 
מכפיל רווח תפעולי 12 לפעילות הבקרים ומכפיל רווח תפעולי 18 לפעילות ה-SaaS – שתי הנחות שמרניות לטעמי.
שיעור היוון של 8% – לדעתי ניתן לומר שיוניטרוניקס עם הפעילות האיכותית שלה, המאזן החזק והרווחיות העקבית היא מסוכנת הרבה פחות מחברה ממוצעת, לכן לדעתי שיעור היוון של 8% שגבוה בקצת מהממוצע הוא שמרני מספיק. 

אלה התוצאות שאני מקבל:

קישור לגיליון סיכום הערכת שווי – יוניטרוניקס

ניתן לגשת לשווי הנוכחי של יוניטרוניקס משני כיוונים – ניתן להעריך את הרווח כבר בשנה-שנתיים הקרובות ועליו לשים מכפיל שמביא אותנו לשווי של כ-620 מ’ ב-2020, או שניתן לשים מכפיל על הרווח הצפוי ב-2025 ולהוון אותו אחורה מה שמביא אותנו לשווי של 1.45 מיליארד. השיטה השניה יותר מתאימה למשקיעים בחברות צמיחה כמו טסלה שבוחנים רווחיות צפויה ב-2030, אלא שבניגוד לטסלה ביוניטרוניקס לא צריך ללכת לעתיד הרחוק – למעשה בשווי השוק הנוכחי של יוניטרוניקס גם תוצאות העבר מספיקות כדי להצדיק את המחיר.

שימו לב שהשווי אליו אני מגיע בהערכת השווי, בהנחות שהן לדעתי סבירות, גבוה משמעותית משווי השוק הנוכחי של יוניטרוניקס. אישית אני מרגיש עם כך בנוח, אך חשוב שכל קורא יחקור את הנתונים בעצמו וידע למה הוא נכנס.  כמה מהסיכונים להצלחת ההשקעה:

סיכונים:

  1. תחרות – שוק ה-PLC נשלט על ידי חברות גדולות בהרבה מיוניטרוניקס. מצד אחד הסיכון הוא ששחקן ענק ישתלט על השוק ומצד שני – זה מראה שיש ליוניטרוניקס עוד המון לאן לצמוח, בטח כשהמוצר שלה נחשב על ידי מהנדסים כאחד הטובים בשוק.
  2. מט”ח – אמנם יוניטרוניקס עובדת במידה רבה באמצעות חברות בנות בחו”ל ניתן לומר שבהיותה יצואנית התחזקות השקל פוגעת בה.
  3. המעבר לענן – על אף ששנים רבות מדברים בתעשיה על IIOT – Industrial Internet Of Things או Industry 4.0, עד היום האימוץ היה איטי. אין וודאות שלקוחות יהיו מעוניינים בפתרון של יוניטרוניקס, אך אני נוטה לחשוב שהסיכויים כאן טובים. ככל שחיפשתי אין פתרון בשוק שדומה בפתרון הענן של יוניטרוניקס ובמיוחד לא בפשטות ובמחיר. הפתרון של סימנס למשל, המכונה MindSphere, הוא גם מורכב וגם יקר הרבה יותר – ככל שבדקתי נראה שהיישום שלהם לתוך מפעל הוא פרויקט בפני עצמו, זאת בניגוד ליוניטרוניקס שדורשת חיבור של הבקרים הקיימים שלה לאינטרנט בלבד. כמו כן נראה שהפיתרון של סימנס גם הרבה יותר יקר (המחירים לא מפורסמים ודורשים פנייה ספציפית). 

אז לסיכום, אחרי שקראתם ושיחקתם עם המודל ועם ההנחות אתם מוזמנים לבדוק בכמה יוניטרוניקס נסחרת כיום ולבחון בעצמכם האם מדובר בהשקעה מעניינת עבורכם!
הכותב וקרן ארביטראז’ ואליו מחזיקים במניות יוניטרוניקס. על כל קורא לעשות מחקר עצמאי והאמור אינו מהווה המלצה להשקיע בנייר ערך או הזמנה להשקעה בקרן. התוכן כפוף למדיניות השימוש באתר.

Print Friendly, PDF & Email

74 מחשבות על “יוניטרוניקס – הבקר עובר לענן”

  1. משקיע פרטי

    קודם כל פימי זה כבר רעיון טוב, משפרים את הניהול והתהליכים, מבינים היטב בטכנולוגיה ובתעשייה, מומחים למיקוד העסקי לפתיחת שווקים חדשים וניצול יתרונות יחסיים וכמובן לא באים לעשות רק סיבוב פיננסי.

    לגבי הסקירה, בסוף עיקר הפער בהיבטי התמחור שלך למול המחיר כיום נובע מהיחס לצמיחה, אולם זו נקודה שהחברה צריכה להוכיח בפועל ולא על הנייר.

    גם עניין המיקוד על פעילות החניונים שבעקבותיו נושא הבקרים נזנח, זו הנחה, אבל החברה צריכה להוכיח
    בפועל, והגיוני שהשוק לא יתן לה תמחור מראש כאילו הצליחה.

    בעיניי התמחור כיום הוגן- אבל בטח לא מאד זול, מדובר בחברה איכותית שעשויה לצמוח יפה אם תמשיך להוביל טכנולוגית (שזה לא עניין פשוט בעולם שלנו כיום..) ולמצות את הפוטנציאל.

    שוב תודה על הסקירה, באמת חברה איכותית ומובילה.

  2. שלומי שלום,
    תודה רבה על הסקירה המקיפה והמרתקת על החברה.
    מההתרשמות שלי מה שמשותף להשקעות הכי מוצלחות שלך זאת הנהלה מעולה ומחוייבת לצמיחה, זהו דבר שאתה מדגיש ברוב החברות שמובילות אצלך לאורך שנים.
    האם יש לך התייחסות לנושא במקרה זה?
    עדי

    1. שלומי ארדן

      היי עדי – אתה צודק לגבי הנהלה ואני שם על כך חשיבות רבה, פשוט כעיקרון אני לא מתייחס במפורש לפגישות עם הנהלות אלא לנתונים מדידים יותר. בכל זאת אפשר להניח שאם השקעתי בחברה אז התרשמתי לטובה מההנהלה!

  3. קורין לוי

    מאמר מעניין על חברה מצוינת לדעתי. מתחברת מאד לאופטימיות שלך לגביה.
    נ.ב. אהבתי את היצירתיות שבתמונה הנלווית למאמר.

  4. עידו ת

    שלומי תודה רבה.
    אין ספק שהפתעת עם הערכת השווי, כל הכבוד על התעוזה 🙂

    לגבי הענן – אני לא מצליח למצוא פרטים כלל (ולכן חש אי נוחות מסוימת).
    מתי השירות הושק? למה אין שום איזכור לשם unicloud בדוחות? (או שפספסתי?)
    האם יש איזשהו מידע על היענות של לקוחות?

    תודה!

    1. שלומי ארדן

      היי עידו – זה מושק ממש בימים אלה! מניח שנשמע עוד בקרוב

      1. עידו ת

        תודה שלומי!

        אם ככה, נראה שמרכיב ה-SaaS יושב על קרקע קצת רעועה, או במילים אחרות – זהו רכיב יחסית ספוקלטיבי במשקל גדול.
        אני מבין את האמון שלך, וכן מבין שיש את מקדם הסבירות/התממשות של 50% כדי להתחשב בכך.
        אבל ללא שום נתון מכירות, או אפילו סקר היענות מצד הלקוחות, אני אישית מרגיש לא בנוח.
        (סקר כזה אגב, אפילו אם הוא לא מחייב את הלקוח ורק בודק היענות פוטנציאלית, לבד היה מעלה לי את הביטחון מאוד).

        אני הייתי מרגיש יותר בנוח אם במקום מקדם התממשות של חצי, היית מחלק לשני מקרים –
        שווי פסימי – בלי שירותי SaaS בכלל
        שווי פחות פסימי – עם שירותי SaaS ב-50%

        בכל מקרה ברור שאם תמיד נהיה פסימיים לא יהיו לנו הזדמנויות השקעה,
        אבל מרגיש לי שפה הספקולציה גדולה מהרגיל.
        מה דעתך?

        ושוב תודה!!

        1. שלומי ארדן

          היי עידו –
          זכותך לפרש את הדברים כרצונך! אבל שים לב ששמתי מקדם סבירות “בריבוע” – הרי גם במודל ההתממשות של ה-SaaS הנחתי שרק 20% מהמכונות *החדשות* יימכרו עם מנוי תוכנה! יכולתי לשים מקדם סבירות 20% ש-50% מהמכונות יימכרו עם SaaS ולהגיע לאותה תוצאה.

          1. עידו ת

            תודה שלומי,
            מסכים – זה עניין כבר של ביטחון אינדיבידואלי והיכרות עם התחום.

            אמשיך לעקוב מקרוב. יהיה מעניין לראות את ההיענות בנוגע ל-SaaS.

  5. היי שלומי, איך יכול להיות ששוק הבקרים העולמי מוערך בכ-9.5 מילארד דולר, בזמן ששוק בקרי ה-MOTION עומד על מעל 18.6 מליארד דולר? האם השני הוא לא חלק מהראשון?

    1. שלומי ארדן

      שאלה מצוינת – בדקתי והנתונים שהסתמכתי עליהם אכן מופיעים כך, הראשון מהדוח של יוניטרוניקס (עם גיבוי) והשני גם כן מגובה (על אף שיש המראים מספרים שונים מעט). נראה שמבדילים בין בקרים רגילים לבקרי Motion וסופרים אותם בנפרד.

  6. שלומי אין עליך
    שאלה של מתחיל – לא הבנתי את המשפט
    “בכמה הייתם מתמחרים חברה כזו? הון חוזר פלוס מכפיל 12? 15? 20?”
    הון חוזר הכוונה להון עצמי?
    ואיך החישוב מתבצע עם המכפיל. נניח חברה יש לה הון חוזר (נגיד שהבנתי מה זה) של 100 (סתם דוגמה) ומכפיל 12, איך יתבצע החישוב?

    תודה מראש!

    1. שלומי ארדן

      היי עידו – שאלה יפה.
      צריך להבדיל בין הון עצמי להון חוזר. הון עצמי כולל נכסים לא מוחשיים למשל אך הון חוזר כולל נכסים שהם לטווח קצר מאוד – חוב של לקוח שצריך לשלם בימים הקרובים למשל. הנכסים לטווח קצר הם “כמעט מזומן” וכשאתה מוריד התחייבויות לטווח קצר אתה מקבל משהו שכלכלית דיי דומה למזומן. אם מישהו רוצה להתעלם מהעודף הזה זה גם בסדר – לא התחשבתי בו בהערכת השווי בסוף.

  7. הי שלומי! באתר הישן בסוף כל כתבה הייתה אפשרות בסוף הדף להוריד PDF מסודר בלי פרסומות ורקע וכד’ ובאתר החדש זה לא קיים אפשר להוסיף ולסדר את הלינק הזה?

  8. כל הניתוח אפשר לקרא לזה לא רע אני מושקע בחברה משנת 1989 כשהם יצאו לדרך בבורסה בבלגיה ככה שאני מכיר את החברה מי א עד ת בכול זאת ניתוח טוב על החברה
    מה שאתם לא צודקים זה לגבי יוטרון כי ערך החוזים הוא עצום יש בעיה כרגע של המלחמה הביולוגית אבל יש באפורטופוליאו יותר מי 100.000.000 דולר הזמנות חתומות וכסף יש להם מספיק אלא צריך לחקות להתחיל לגמור את הפרקינגס הגדולים האלה
    לדעתי יוטרון שוב מינימום המחיר של יוניטרוניקס
    אין שום קסם ביוניטרוניקס יש להם מוצר שכל אחד מנסה עושה קאפיע אבל המזל של יוניטרוניקס הוא שעד שקונקורנט מגיע הם מקדימים אותם אין דבר חדש ככה זה הולך כל השנים וזה חלק מההשגים שיוניטרוניקס הצליח
    אבל מאחורי כל זה טמון הסוד. אחי גדול בעל הבית של החברות האלה. קוראים לו חיים שני הוא בן אדם שהיא והיא את כל השגשוג הזה כי הוא עובד כמו שעבדו לפני כל הטכנולוגיה החדשה קוראים לזה old timer חיים טס יו טלילה מרה אחד של העולם לקצה השני כשהוא במפעל ישיבות מי שעה שש בבוקר עד. 12 בלילה בן אדם הזה לא ידע מה זה לטוס ביזנעס מחלקה איזה חברה בעולם מכיר או יודע מה ההוצאות שלהם כרטיסי אשראי כמו גשם נינכנסים 24 על 24 אי אפשר אפילו לעשות חשבון מדיוק אצל חיים אין זה יוטרון או יוניטרוניקס לא יוצא שקל בלי בדיקה שלו פשוט לא יאומן זה ההישג אחי גדול ורק בגלל זה החברה פורחת והיא אחרת מאלפי עסקים אחרים הוא מיצר קונרולערס אבל הוא הקונרולר אחי קשה וגדול פעמי הם לא ילדים וחצי מדינה שלהם הכל זאת יוטרון ו יוניטרוניקס זה הא באבי שלהם זה מהילדים בעולם של חברה ,old fashion יש להם רק דרך אחד זה לעלות כל הזמן וככה זה יהיה
    דרך אגב למה אתם לא מפרסמים את זה גם באנגלית????

    1. שלומי ארדן

      היי שפירא – אכן פימי ידועים כבעלי בית מצוינים. לגבי יוטרון – אולי באמת יש שם משהו מעניין, אתן מבט נוסף.
      לגבי פירסום באנגלית – אכן הקמתי בלוג באנגלית שהשקעתי בו הרבה עבודה אבל הוא לא תפס כפי שרציתי. כרגע אני מעדכן בו רק תיק בלוג רבעוני ואולי עם הזמן זה יתפוס. בכל מקרה זה לא שיש איזה צורך מיוחד במשקיעים זרים – כרגע אני מעדיף להשקיע את העבודה הקשה בקוראיי הישראלים.

    1. שלומי ארדן

      היי עידו – לא הבנתי את החלק בסוגריים, פספסת נקודה אולי? אתה יכול לראות את הנוסחה בקובץ!

  9. המשקיע הנבון

    אחלה ניתוח ונראה באמת שהכיוון של החברה הוא חיובי.
    לפני יומיים הייתה קפיצה במחיר המנייה ונפח מסחר גבוה ללא דיווח מטעם החברה וללא שום סיבה נראת לעין.
    יש לך השערה או ניחוש מושכל מה גרם לזה?

  10. תודה שלומי, סקירה מאד מעניינת.
    השווי העתידי מושפע מאד מהצלחת ה SaaS, ולא הצלחתי להבין אילו אינדיקציות יש שהמוצר הזה טוב. שיש לו product market fit, שהלקוחות יאהבו / ירצו לקנות אותו.
    אני מבין שיש נגישות נהדרת ללקוחות, ושלמעשה (עבור לקוחות החברה) אין למעשה תחרות וכו’. אבל איך אנחנו יכולים לדעת בשלב כה צעיר שהמוצר הזה מעניין.
    כלומר – אולי רק 3% מהלקוחות החדשים ירצו אותו – וגם אלה יסתפקו ברובם בחבילה הזולה (נגיד).
    כמובן – גם ההיפך יכול להיות (ושיהיה אחוז אימוץ גבוה מאד והמחיר יעלה למינ’ של 40$ לחודש ללא בעיה).

    כלומר – במונחים של המודל שלך, איך אפשר לתקף טוב יותר את “מקדם הסבירות” ?

    1. שלומי ארדן

      היי קוזמו – שאלה מצוינת!
      אז מכיוון שאנחנו ממש בימים המוקדמים של המוצר הזה אין לנו אינדיקציות מדויקות מאוד, אך משיחות שקיימתי נשמע לי שהמוצר הזה פשוט מתאים בול -כבר יש לך בקרים של יוניטרוניקס שנחשבים מצוינים – למה שלא תוכל לעבוד איתם מרחוק? למה שהמהנדס שלך יצטרך להגיע עד לצד של הבקר כדי לעבוד ובטח אחרי הקורונה? זה פשוט הגיוני. האם ייתכן שזה ייכשל? בהחלט – אבל אני אוהב את הפיתרון הזה ואת היכולת של יוניטרוניקס ליישם אותו בקלות עבור הלקוחות שלהם ובעלות נמוכה יחסית – בטח בהשוואה לתועלת של מציאת תקלה ובקרה בזמן אמת!

  11. אחלה ניתוח שלומי תודה!
    האם בעקבות המחקר הזה אתה מצפה שהמניה תכנס גם לשלומי 10?

    מאיר

  12. עליה של 50% במניה יומיים לפני שאתה מפרסם עם מחזור של יותר מ-10 מיליון ש”ח.. אוקיי.

    1. שלומי ארדן

      היי נביא, כאמור יוניטרוניקס כלולה אצלי במדד כבר מנובמבר ומאז כבר עלתה עשרות אחוזים לפני שקנינו.
      בכל אופן אנחנו קנינו השבוע בעסקה מחוץ לבורסה (וגם לא קנינו את כל הכמות שהוצעה שם) כך שלא גרמנו באופן ישיר לעליה אבל ייתכן שעצם העסקה גרמה להתעניינות, אני באמת לא יודע

  13. יפה מאוד שלומי,
    אני מבין שהנחת מנוי ענן פר בקר ולא פר מערכת? האם אכן כך? נראה לי יותר הגיוני שהמנוי הוא פר מערכת של בקרים

    1. שלומי ארדן

      היי מוטי – זה מה שאני מבין מהאתר שלהם. בכל אופן אני מניח שמפעל גדול עם מאות ואלפי בקרים מקבל הנחה מסוימת אך מצד שני בטח הולך על המנויים היקרים יותר שמתעדכנים ברמת השניות ולא ברמת הדקות.

      1. נראה לי שווה בדיקה נוספת, זה די מהותי להערכה ולא נשמע לי סביר (מבלי להבין יותר מדי)

        1. עידו ת

          מוטי,
          רשום שם במפורש בתעריף המנוי –
          For each machine/PLC

          מה שכן, אתה מעלה באופן עקיף נקודה אחרת: האם בכלל כל הבקרים נתמכים ע”י תוכנת הענן?
          במובן זה אולי לא נכון להניח מנוי פר בקר.
          ממבט באתר, אם הבנתי נכון, לבקרים מסוג UniStream יש ממשק ישיר,
          ואילו לבקרים הישנים יותר נדרש לקנות Router נוסף בשביל להתממשק.

          אבל מה התפלגות המחירות בין סוגי הבקרים? כמה Routerים לקוח צריך לקנות?
          איך זה משפיע על ההנחות של שלומי?
          אין לי מושג.

          1. שלומי ארדן

            היי עידו – להבנתי אתה צודק וזה לכל בקר.
            האם כולם נתמכים? אז כפי שאמרת כל החדשים נתמכים (חדשים זה ה-Unistream שקיים כבר כמה שנים).

          2. נכון בתנאי ש plc/machine מייצג בקר אחד ולא מכונה שמשולבים בה 5 או 100 בקרים

  14. חייל משוחרר

    היי שלומי,
    שווי השוק הנוכחי של החברה כ-240 מ’ ש”ח והיא נסחרת במכפיל רווח של 15-16. לדעתי זה מכפיל סביר בהחלט לחברה הזו בהסתכלות היסטורית.
    נניח וההיסטוריה לא מייצגת וכעת מדובר בנקודת מפנה בחברה והיא תצמח בקצב מהיר יותר… הנחת פה מכפילים תפעוליים גבוהים… לא נראה לך שיש לנקוט במידה מסוימת של שמרנות?
    הערכת השווי שלך נותנת לחברה שווי גבוה פי כמה מהשווי הנוכחי בשוק (לאחר העליה)… יתכן ואתה צודק, אבל בפוסט שלך על נקסטקום למשל נתת הערכה עתידית וציינת שהנתונים גורמים לך “לשפשף את העיניים”, ולאחר כחודשיים ציינת באחת התגובות שלך בטלגרם כי אתה לא מחזיק בנייר.
    לדעתי יש לנקוט במידת שמרנות גבוהה יותר… אבל זו כמובן רק דעתי…

    1. שלומי ארדן

      היי חייל – אם ‘מנועי הצמיחה’ שציינתי לא יתניעו ושנת קורונה הייתה שנה מייצגת אתה צודק שיוניטרוניקס לא יקרה ולא זולה. כל הרעיון כאן הוא שאני חושב (ויכול להיות שאני טועה) שסיכויי ההצלחה שלהם במנועים שציינתי והסיכוי ששיפור בייצור העולמי אחרי שנת קורונה ישפיע עליהם לטובה הם גבוהים מאוד.

      1. שלומי – מסכים עם מי שכתב מעלי . אם נטשת את נקסטקום , ולא אחרי עליה מסחררת כמו יוניטרוניקס, למה שזה לא יקרה בעוד חודש או חודשיים גם ביוניטרוניקס ?

        1. שלומי ארדן

          השקעות זה לא נישואין, אני עדיין אוהב את נקסטסקום אבל כל השקעה תלויה באלטרנטיבות ולפעמים גם בהחלפות אני יכול לפספס – בש.ב.א למשל מכרתי סביב 1,000 ותראה איפה היא היום. בקיצור – אני מעלה רעיונות, כל אחד יכול להחליט אם זה מתאים לו ומתי וכך גם אני עושה.

  15. ספר זכרונות

    היי שלומי

    באתר הקודם היה אפשרות לקבל בדוא”ל עדכון על מאמר חדש

    איפשהו זה נעלם פה

    תודה רבה

  16. היי שלומי, אהבתי מאוד את הניתוח.
    מאיפה הנתון על הכמות בקרים פעילים כיום ועל הכמות שמכרה ב2020?

    1. שלומי ארדן

      תודה אורן!
      בדקתי מול החברה יחד עם הצלבה עם היקף המכירות ומחיר לבקר

  17. מאד אוהב ומעריך את הניתוחים שלך, אבל חייב לומר שנהיה מאד בעייתי מה שקורה סביב הפרסומים של מניות חדשות.
    בוני תיכון, מניף, יוניטרוניקס. זה כבר יוצר תשלום פרמיה עצום למי קונה אחרי הפרסום ולמי שחסר נסיון ועוקב עיוור אני מציע מאד להיזהר.

    1. שלומי ארדן

      נכון ליאור – לכן אני מאוד מדגיש שכל קורא צריך לעשות מחקר עצמאי. בכל אופן אני דואג לכתוב על חברות שהן כל כך זולות וצומחות שכל עוד אני צודק גם כמה עשרות אחוזים למעלה לא ממש משנים את התמונה.

      1. מבין את ההסתכלות שלך וברור לי שהכוונה טובה וטהורה, אבל יש גם הסתברות כלשהי שאתה טועה, וכשבאופן קבוע נכנסים בעשרות אחוזים גבוה יותר מהמחיר בו עשית את הניתוח, התוחלת יורדת. אז אם יש אנשים שהתוחלת שלהם נמוכה משלך עוד לפני זה בגלל שהם לא יודעים לנהל את עצמם, את כספם ואת השקעתם, הקנס הזה בקניה יכול להיות ההבדל בשבילם.

        מאחל בהצלחה לכולם 🙂

        1. שלומי ארדן

          היי ליאור – בהחלט יש הסתברות שאני טועה אבל אני חולק על החשיבה שלך לגבי תוחלת – אני בהחלט לא חושב כך ואת רוב המניות שכתבתי עליהן לפני זמן רב כמו שוהם ואקסל אני לא רק ממשיך להחזיק אלא גם ממשיך לחזק. ככה זה כשעוסקים בחברות צמיחה.
          ייתכן למשל שאחרי שנראה דוח או שניים נוספים של יוניטרוניקס היא תהיה במחיר מציאה גם במחיר כפול מהיום.

          1. סלח לי, אבל אתה לא יכול לחלוק עליי בעניין התוחלת. גם אם בנקודה מסויימת בעתיד תהיה עוד נקודת כניסה ואפילו טובה יותר, אנחנו לא יודעים את זה כרגע. כרגע יש נקודה שראית כנקודת כניסה ונכנסת בה, וכל מי שנכנס אחרי הפרסום שילם קנס ונכנס גבוה יותר. אגב, כנראה שגם בחיזוקים שתעשה למניות האלה הקוראים ייכנסו גבוה יותר. זה בהכרח מוריד להם את התוחלת.

            שוב, אני לא בא להקניט. סתם נהיתה לי תחושה שהצטרפו לא מעט חברה שרואים את התשואות שלך ופשוט מבצעים על אוטומט בלי באמת להבין מה הם עושים. אני בטוח שהם גם יגיבו לא ברציונליות בימים קשים, ולכן הרגשתי צורך להעיר.
            כולי תקווה שכולם ירוויחו איתך לכל אורך הדרך.

          2. שלומי ארדן

            ליאור התוחלת בהשוואה לתוחלת לפני שבוע היא נתון לא רלוונטי אלא אם יש לך מכונת זמן. מה שרלוונטי זה השווי ההוגן של מניה לעומת המחיר שלה. גם אני קניתי את יוניטרוניקס במחיר גבוה בהרבה ממה ששילמו חודש לפניי ובכל זאת אני מעריך שתוחלת הרווח שם טובה מספיק כדי להשקיע

          3. רלוונטי לדעתי, כי השווי ההוגן של המניה לא משתנה ביומיים לאחר הפרסום שלך, ולעומת זאת המחיר משתנה פלאים.
            בכל מקרה, אתה טוען שזה קנס קטן יחסית לאפסייד במניות שאתה מעלה, ויתכן ואתה צודק. אין ספק שאתה משקיע המון וגם באופן ייחודי בניתוחים שלך, אז אני סומך על מה שאתה אומר. אפשר לבדוק את זה גם אגב(לבדוק תשואות עם כניסה לאחר פרסום)
            🙂

          4. שלומי ארדן

            תודה ליאור, בהחלט אפשר לבדוק את זה דיי בקלות – לראות פרסומים שלי מהשנה האחרונה למשל ולהתחיל את הבדיקה כמה ימים אחרי הפרסום.
            גם ביוניטרוניקס אגב המחיר היום דיי זהה למחיר בו פרסמתי וזה מצוין לדעתי.

    1. שלומי ארדן

      היי יוסף, לצערנו טרול אחד עשה בלאגן בשידור וההקלטה נקטעה

      1. אה. לא ידעתי.
        מה דעתך כרגע על החברה?
        אני קורא את התכניות שלהם. נשמעות גרדניוזיות. אפילו יותר מאקסל…
        השאלה האם זה ריאלי או מגלומני?

        1. שלומי ארדן

          היי יוסף – אני חושב שברגע שהם כבר מוכרים את הבקרים ויש להם “צי מותקן” של בקרים זה דיי פשוט (יחסית) למכור חיבור לענן. זה בוודאי הרבה יותר קל מלהציע שירות חדש ללקוחות שלא מכירים אותך!

          1. היי שלומי, התכוונתי מה דעתך על אירדרום?
            אגב, לשנייה התבלבלתי בתגובה שלך בגלל הענן,
            וניסיתי להבין איך הכתב”מ מתחבר לענן 🙂

          2. שלומי ארדן

            אה טעות שלי יוסף! לגבי אירודרום – אני לא משוכנע שאני יכול לחזות את הכיוון שלהם וכשאני לא משוכנע אני לא משקיע 🙂

  18. היי שלומי ,
    איך החברה מתכננת לפעול על מנת להטמיע את תחום הSASS ?
    הם לדעתך ידווחו כמו חברת SASS ?(על החלק הרלוונטי כמובן-ARPU)

  19. יעקב מישל

    ערב טוב שלומי,
    אותי מעניינת תשובתך והתייחסותך לנושא הבא.
    האם גם כשאתה מוכר השקעתך בחברה ו/או ששוויה יורד בשוק ההון אתה עדיין עומד מאחורי האנליזה שלך
    ועדיין מאמין בשווי המהוון של החברה כמוצג באנליזות שלך,
    למשל: בוני התיכון, נקסטקום,אקסל, יוניטרוניקס.
    מחכה לקרא בעניין רב את התייחסותך.

    1. שלומי ארדן

      היי יעקב, כל עוד אין שינוי בכיוון של העסק אין שינוי בשווי שאני מייחס לו וכך המצב בכל החברות שציינת שסקרתי לאחרונה

  20. היי שלומי ,
    ממליץ לראות יו טיוב מ 2018 של חיים שני על עניין החניונים ואת המצגת של יוטרון כדי להבין קצת את היכולות של הקבוצה(אני מודע לפיצול) ובטח בתחום השילוב של הSAAS ומודל ההכנסות החוזרות.

  21. למה אתה חושב שהרווחים שלהם יגדלו ב100 אחוז ב2020 וב90 אחוז ב21? על מה המספר הזה מבוסס כשרואים שההכנסות שלהם לא צמחו בכלל במשך 3 שנים?

    1. שלומי ארדן

      היי אנון – זה משהו שיכול מאוד לקרות (לדעתי) כשמפתחים מוצרים במשך זמן רב וסופגים הוצאות ואז משיקים אותם!

  22. מה ההיתרון של חניון כזה בכלל? כמה מקום זה כבר חוסך? 10-20 מקומות? זה באמת שווה ללקוחות לשלם מליונים על הרובוטים והחשמל שהם יצרכו?

  23. היי שלומי,
    תודה על הניתוח המעמיק! אהבתי מאוד, כמו שאר הסקירות שלך.
    כיצד הערכת במודל את העלייה בהוצאות כמו מכירה ושיווק והנהלה? שמתי לב בחלק של הבקרים שהן עולות בצורה מתונה יחסית לעלייה בהכנסות, אבל יש לי תחושה שלפחות הוצאות מכירה ושיווק צריכות לעלות באותו אחוז צמיחה כמו כמות הבקרים שנמכרים.
    ובמודל SAAS כיצד הערכת אחוז רווח תפעולי 60%?

    1. שלומי ארדן

      היי עידן, תודה!
      אני לא חושב שהעלויות צריכות לעלות בקצב המלא של ההכנסות, ככה זה בדרך כלל בחברות תעשייתיות.
      במודל SaaS שיעור הרווח הגולמי על המכירות השוליות גבוה מאוד, קרוב ל-100%!

  24. בס”ד
    צריך לשים לב בדו”ח השנתי שכל העלייה ברווח הנקי נובעת למעשה מצמום של הוצאות
    פחות שיווק פחות פיתוח פחות הוצאות שכר
    למעט הוצאות השכר את כל השאר יצטרכו להשלים כדי להתקדם
    ההכנסות עצמן קטנו משמעותית משנה קודמת, לטענת החברה, עקב הקורונה ולא משקפות צמיחה.
    למעשה ללא הצמצומים המיוחדים הרווח הנקי היה כחצי משנה קודמת.
    הייתי אומר שהרווח של שנה קודמת יותר מייצג למעשה ולא רואים עדיין את הצמיחה
    לפי רווח שנה קודמת -10, המכפיל הוא 20 שהוא לא זול, וצריך לראות את הצמיחה מה שכרגע לפחות עדיין לא רואים

    1. שלומי ארדן

      הקורונה זה גורם שמשפיע מאוד בתחום הייצור והבקרים. את הגידול בהכנסות נראה לדעתי השנה

  25. בס”ד
    צריך לקרוא את כל פירוט הדוחות כדי לקבל את התמונה המלאה על שנה זו.
    השנה לא הייתה שנה של צמיחה.
    להיפך החברה מציינת פגיעה עקב הקורונה והתמתנות מסויימת בפגיעה כעת.
    גם אם ההכנסות היו נמוכות משמעותית בכ10% וגם הרווח נמוך ב5%.

    הסיבה לגידול של 70% ברווח הנקי הוא צמצום של ההוצאות.
    הוצאות שיווק הוצאות פיתוח והוצאות הנהלה וכן הבדל בשיערוך כתבי אופציה בכמה מיליונים שהיה הפחתה שנה שעברה .
    אלא ששני הראשונים, שהם גם היותר משמעותיים הכרחיים לצמיחת החברה ויהיו חייבים להחזיר אותם ואפילו להוסיף על מה שהופחת השנה כדי לצמוח.

    לכן בשורה התחתונה- צמיחה ודאי לא רואים השנה. ללא הפחתת ההוצאות הרווח הנקי השנה היה קטן משנה שערבה ומשקף מכפיל של מעל 20.

    לכן לפחות בשלב זה לא רואה בדו”ח בשורה טובה אלא להיפך

  26. פינגבאק: סיכום רבעון ראשון והזדמנות לעדכון תיקי תחרות | השקעות ערך עם שלומי ארדן

  27. מתן גנון

    שלומי,
    בנוגע להיוון הוצאות הפיתוח לנכס בלתי מוחשי, אלה הן הוראות תקן IAS-38, הוצאות מחקר מכירים כהוצאה בדוח רווח והפסד וכשעוברים לשלב הפיתוח, מהוונים אותם אל הנכס.

להגיב על yechiel לבטל

גלילה למעלה