חלאס לרדוף אחרי הנאסד”ק

[גרסה מורחבת לכתבה שפרסמתי בדה-מרקר]

אחד המאפיינים הבולטים של הקורונה בשוק ההון הוא נהירת המשקיעים לחברות הטכנולוגיה. בעוד סקטורים רבים עדיין עשרות אחוזים מתחת לרמותיהם לפני הקורונה מדדי הטכנולוגיה נוסקים לגבהים חדשים.

בולטות במיוחד מלכות הטכנולוגיה, פייסבוק, אפל, אמזון, נטפליקס, גוגל ומיקרוסופט המכונות יחד FAANGM, שאחרי עשור של הצלחה מסחררת תפסו נתח הולך ועולה של המדדים. משקלן של 6 חברות אלה בלבד ב-S&P שכולל את 500 החברות הגדולות ביותר בארה”ב, חלקן קיימות מעל ל-100 שנים וכולן מובילות בתחומן, עלה ב-7 השנים האחרונות מ-8% לכ-25% כיום.

[נתח פייסבוק, אמזון, אפל, נטפליקס, גוגל ומיקרוסופט מה-S&P, מקור: Yardeni Research]

נכון יהיה לומר שהטכנולוגיה משמשת אותנו יותר ויותר בחיי היום-יום: לכולנו יש מחשב עוצמתי בכיס, ומתקשרים זה עם זה בעיקר באמצעות טכנולוגיה. משבר הקורונה רק הגביר את המגמה, ולימד אותנו שאפשר גם לעבוד ביעילות לא רעה בלי לצאת מהבית. הכל נכון – אך גם לא בהכרח רלוונטי לעולם ההשקעות.

לחזות מגמות זה לא מספיק

נניח שהיינו חוזרים לארה”ב בשנת 1900 ויודעים, באופן וודאי, שבעתיד הלא רחוק לרוב האמריקאים יהיה רכב. בהתחשב במחירו של רכב, היינו מנבאים ששוק הרכב, שהיה אז חדש, ימכור בשנים הקרובות מוצרים בהיקף בלתי נתפש, שמקביל כיום לטריליוני דולרים רבים. שווה לקנות כמה שיותר מניות בחברות רכב, לא?

אם היינו עושים זאת- סיכויי הכישלון שלנו היו אסטרונומיים. מתוך מעל 1,000 (!!) חברות רכב שהוקמו בארה”ב מאז 1900 ועד היום, בודדות שרדו. גם מתוך אלה ששרדו, כמעט אף אחת לא שגשגה. אפילו הגדולה שבהן, ג’נרל מוטורס, פשטה רגל ומחקה את בעלי המניות שלה בעקבות המשבר של 2008-2009. ומה אם במקום לבחור כמה מניות היינו קונים סל של מניות? נוכח אחוזי הכישלון בענף, במקום להוריד את הסיכון – היינו מבטיחים שנפסיד.

במידה דומה, נניח שהיינו פוגשים את האחים רייט בשנת 1903 עם טיסתם הראשונה ומנבאים ששוק הטיסות הולך לכבוש את העולם במאה הקרובה. איך היינו יודעים להימנע מאלפי החברות שפשטו רגל בתחום התעופה מאז ועד היום והמיליארדים שנשרפו גם בחברות ששרדו? לא בכדי אמר וורן באפט בהלצה (אני מקווה) שאם קפיטליסט היה נוכח בקיטי הוק, מקום טיסתם הראשונה של האחים רייט, היה עליו לירות באורוויל רייט ובכך לחסוך לצאצאיו טריליוני דולרים של השקעות כושלות.

האם ניתן לעשות הקבלה בין ענף הרכב או התעופה, הדורשים השקעות הוניות כבדות, לענף הטכנולוגיה בעל המוניטין הצעיר והקליל?  ראשית, תעשיות אלה היו באותו הזמן חזית הטכנולוגיה. שנית, ניתן לטעון שדווקא השקעות העתק בתחומי הרכב והתעופה הן שמגנות על חברות אלה ממתחרים חדשים, בעוד דווקא חברות טכנולוגיה מאוימות מאוימות על ידי כל נער מוכשר שמתבודד לו בגראז’. ואכן ניתן לומר שבתי הקברות של ענף הטכנולוגיה עמוסים בחברות לא פחות מענפי הרכב או התעופה, בזמן שכמה חברות (כולל ה-FAANMG) מסתמנות כמנצחות הגדולות, אך גם אצלן החיים אינם פשוטים כלל ועיקר.

משחקי הכס של מלכות הטכנולוגיה

לאחר עשור של צמיחה על חשבון מתחרים חלשים יותר, כיום ה-FAANMG, מלכות הטכנולוגיה, מתחרות זו בזו כמעט בכל חזית, והצמיחה שראינו בעשור האחרון כבר אינה מובנת מאליה.

פייסבוק וגוגל למשל, על כל יוזמותיהן המעניינות, מניבות את כל רווחיהן מענף אחד – שוק הפרסום המקוון. עד לפני כמה שנים הצמיחה במגזר זה הייתה קלה והמתחרים היו חלשים ומבוזרים. נתח השוק של גוגל ופייסבוק עלה, וכך גם המחיר ללחיצה על מודעה. לאחרונה אמזון נכנסה גם היא למשחק הפרסום המקוון ויחד עם גוגל ופייסבוק הן חולשות על 70% מהשוק וקיים ספק רב האם החברות האלה יוכלו להמשיך לצמוח כפי שצמחו בעבר.

המחיר שעל מפרסם לשלם לגוגל על לחיצה על מודעה האמירו שחקים ומגיעים כיום בחיפושים מסוימים (כמו “ביטוח” , “הלוואה” או “עורך דין”) ל-50 דולר ומעלה ללחיצה. קולגות רבים שלי שפרסמו בגוגל והגיעו למסקנה שההחזר פשוט לא מצדיק עוד את ההשקעה. יש גבול לכמה עסק מוכן לשלם על קליק, והצמיחה משם תאט. בנוסף, עם הקורונה, ברור שהוצאות הפרסום יהיו בין הראשונות להיחתך, כך שגוגל ופייסבוק הן מנפגעות הקורונה הראשונות, כל זאת בזמן שמניותיהן שוברות שיא אחר שיא במהלך הקורונה. ברבעון הראשון של 2020, בפעם הראשונה מאז הקמתה, גוגל הראתה ירידה בהכנסות מפרסום בנוסף לאובדן נתח שוק, ואפל סוחטת את גוגל במיליארדים רבים כל שנה כדי להישאר מנוע חיפוש ברירת המחדל של האייפון. גם החיפוש עצמו, שהיה פעם הטוב ביותר, הידרדר והפך במידה רבה ללוח מודעות בו התוכן האיכותי פחות חשוב, והמרבה במחיר לקליק הוא שמופיע בראשית תוצאות החיפוש.

מעבר לשוק הפרסום שהפך להיות צפוף, פייסבוק צריכה להתמודד גם עם טעמי צרכנים משתנים, בעיקר אצל הצעירים. בשנים האחרונות רבים מהמשתמשים של פייסבוק עברו לאינסטגרם (שלמזלה של פייסבוק נרכשה על ידה ב-2012), אך כיום קיימים איומים חדשים, כמו Tik-Tok, שצברה תוך שנים בודדות מעל 800 מיליון משתמשים ברחבי העולם, רובם צעירים.

גם לאפל יש את הצרות שלה, עם תחרות קשה גם במכשירים היקרים וגם בזולים. משבר כלכלי עלול לגרום למשתמשים רבים להעדף אפשרת זולה יותר. וגם עבור חובבי אייפון על אפל להתחרות כל הזמן בעצמה ולהמציא פיצ’רים שיגרמו למשתמשים של המכשיר הקודם לשדרג. באופן אישי, אני בתור משתמש אייפון X מ-2017 וחובב חדשנות דיין לא מוצא שום פיצ’ר חדש ומעניין שגורם לי לשקול לשדרג, ושלוש, ארבע או חמש מצלמות בגב המכשיר לא ישנו את דעתי.

צרות מתבשלות גם בנטפליקס אשר, בעקבות הקורונה, מתקשה לייצר תוכן חדש בדיוק בשעה שמתחרה חזקה נוספת, דיסני פלוס, נכנסה למשחק, בנוסף לאמזון פריים ולאפל  TV שנכנסו למשחק לאחרונה. נטפליקס ירדה בשבוע האחרון לאחר דוחות מאכזבים, אזהרה מהאטה בצמיחה ומינוי מנכ”ל בנוסף למנכ”ל הקיים..

אמזון, שפיתחה את תחום שירותי הענן (AWS) החדשני והרווחי, כיום נאלצת להתחרות גם במיקרוסופט Azure, בגוגל ובעשרות מתחרות צעירות, כל אחת עם היתרונות שלה.  אמזון עד היום בקושי רווחית בהשוואה לשוויה, והיכולת שלה להצדיק את מחירה הנוכחי היא כרגע תיאורטית לחלוטין.

אפילו מלבד מלכות הטכנולוגיה – עם משקיעי הון סיכון ואנג’לים שמחפשים כל הזמן השקעות צעירות, תמיד קיים איום ששחקן קטן וממוקד יעשה את העבודה קצת יותר טוב ויגנוב את השוק.  קחו למשל את תחום שיחות הוידאו הקבוצתיות: למרות שרוב חברות הטכנולוגיה הגדולות כולל מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק ואפל מציעות אפשרות לשיחות וידאו קבוצתיות בחינם, המנצחת הגדולה של השוק החדש הזה היא דווקא זום, חברה שרובנו לא שמענו את שמה עד לפני מספר חודשים. באופן דומה, בתחום המוזיקה מסתמנת Spotify הקטנה כמנצחת הגדולה מול חברות כמו אפל, גוגל ואמזון. 

כל זה בלי לדבר על איומים רגולטוריים לפרק את החברות, מחאות משתמשים יום-יומיות, מבנה בעלות לא דמוקרטי עם מניות שליטה המקנות שליטה אבסולוטית בחברה, ומסכלות כל שינוי מצד בעלי המניות האחרים (צוקרברג בפייסבוק, פייג’ וברין בגוגל), האקרים שלא נחים לרגע (לאחרונה פורסם שהאקרים מחזיקים את חברת המחשוב הלביש Garmin בת ערובה), עובדים בחברה שבכל רגע עלולים למכור סודות מסחריים או לקום ולהקים מתחרה, בגיבוי קרנות סיכון שישקיעו עשרות מיליוני דולרים בכל רעיון חצי חדשני ולגנוב לך נתח שוק. וכל זה בחברות הכי יציבות בענף, שלא לדבר על הקטנות יותר בהן קטע קוד או ידע ייחודי מסוים, שעלה מיליונים לפתח וניתן לגנוב בדיסק און-קי, יכול להיות הבסיס לחברה כולה (חישבו על אלגוריתם החיפוש של גוגל בשנותיה המוקדמות).

אז האם טכנולוגיה היא חלק משמעותי בחיינו? כן. האם הקורונה הגבירה את השימוש בטכנולוגיה? בהחלט. אך בין זה לבין להרוויח בהשקעה, בטח בתמחורים של היום, הפער גדול.

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה