חלאס לרדוף אחרי הנאסד”ק

[גרסה מורחבת לכתבה שפרסמתי בדה-מרקר]

אחד המאפיינים הבולטים של הקורונה בשוק ההון הוא נהירת המשקיעים לחברות הטכנולוגיה. בעוד סקטורים רבים עדיין עשרות אחוזים מתחת לרמותיהם לפני הקורונה מדדי הטכנולוגיה נוסקים לגבהים חדשים.

בולטות במיוחד מלכות הטכנולוגיה, פייסבוק, אפל, אמזון, נטפליקס, גוגל ומיקרוסופט המכונות יחד FAANGM, שאחרי עשור של הצלחה מסחררת תפסו נתח הולך ועולה של המדדים. משקלן של 6 חברות אלה בלבד ב-S&P שכולל את 500 החברות הגדולות ביותר בארה”ב, חלקן קיימות מעל ל-100 שנים וכולן מובילות בתחומן, עלה ב-7 השנים האחרונות מ-8% לכ-25% כיום.

[נתח פייסבוק, אמזון, אפל, נטפליקס, גוגל ומיקרוסופט מה-S&P, מקור: Yardeni Research]

נכון יהיה לומר שהטכנולוגיה משמשת אותנו יותר ויותר בחיי היום-יום: לכולנו יש מחשב עוצמתי בכיס, ומתקשרים זה עם זה בעיקר באמצעות טכנולוגיה. משבר הקורונה רק הגביר את המגמה, ולימד אותנו שאפשר גם לעבוד ביעילות לא רעה בלי לצאת מהבית. הכל נכון – אך גם לא בהכרח רלוונטי לעולם ההשקעות.

לחזות מגמות זה לא מספיק

נניח שהיינו חוזרים לארה”ב בשנת 1900 ויודעים, באופן וודאי, שבעתיד הלא רחוק לרוב האמריקאים יהיה רכב. בהתחשב במחירו של רכב, היינו מנבאים ששוק הרכב, שהיה אז חדש, ימכור בשנים הקרובות מוצרים בהיקף בלתי נתפש, שמקביל כיום לטריליוני דולרים רבים. שווה לקנות כמה שיותר מניות בחברות רכב, לא?

אם היינו עושים זאת- סיכויי הכישלון שלנו היו אסטרונומיים. מתוך מעל 1,000 (!!) חברות רכב שהוקמו בארה”ב מאז 1900 ועד היום, בודדות שרדו. גם מתוך אלה ששרדו, כמעט אף אחת לא שגשגה. אפילו הגדולה שבהן, ג’נרל מוטורס, פשטה רגל ומחקה את בעלי המניות שלה בעקבות המשבר של 2008-2009. ומה אם במקום לבחור כמה מניות היינו קונים סל של מניות? נוכח אחוזי הכישלון בענף, במקום להוריד את הסיכון – היינו מבטיחים שנפסיד.

במידה דומה, נניח שהיינו פוגשים את האחים רייט בשנת 1903 עם טיסתם הראשונה ומנבאים ששוק הטיסות הולך לכבוש את העולם במאה הקרובה. איך היינו יודעים להימנע מאלפי החברות שפשטו רגל בתחום התעופה מאז ועד היום והמיליארדים שנשרפו גם בחברות ששרדו? לא בכדי אמר וורן באפט בהלצה (אני מקווה) שאם קפיטליסט היה נוכח בקיטי הוק, מקום טיסתם הראשונה של האחים רייט, היה עליו לירות באורוויל רייט ובכך לחסוך לצאצאיו טריליוני דולרים של השקעות כושלות.

האם ניתן לעשות הקבלה בין ענף הרכב או התעופה, הדורשים השקעות הוניות כבדות, לענף הטכנולוגיה בעל המוניטין הצעיר והקליל?  ראשית, תעשיות אלה היו באותו הזמן חזית הטכנולוגיה. שנית, ניתן לטעון שדווקא השקעות העתק בתחומי הרכב והתעופה הן שמגנות על חברות אלה ממתחרים חדשים, בעוד דווקא חברות טכנולוגיה מאוימות מאוימות על ידי כל נער מוכשר שמתבודד לו בגראז’. ואכן ניתן לומר שבתי הקברות של ענף הטכנולוגיה עמוסים בחברות לא פחות מענפי הרכב או התעופה, בזמן שכמה חברות (כולל ה-FAANMG) מסתמנות כמנצחות הגדולות, אך גם אצלן החיים אינם פשוטים כלל ועיקר.

משחקי הכס של מלכות הטכנולוגיה

לאחר עשור של צמיחה על חשבון מתחרים חלשים יותר, כיום ה-FAANMG, מלכות הטכנולוגיה, מתחרות זו בזו כמעט בכל חזית, והצמיחה שראינו בעשור האחרון כבר אינה מובנת מאליה.

פייסבוק וגוגל למשל, על כל יוזמותיהן המעניינות, מניבות את כל רווחיהן מענף אחד – שוק הפרסום המקוון. עד לפני כמה שנים הצמיחה במגזר זה הייתה קלה והמתחרים היו חלשים ומבוזרים. נתח השוק של גוגל ופייסבוק עלה, וכך גם המחיר ללחיצה על מודעה. לאחרונה אמזון נכנסה גם היא למשחק הפרסום המקוון ויחד עם גוגל ופייסבוק הן חולשות על 70% מהשוק וקיים ספק רב האם החברות האלה יוכלו להמשיך לצמוח כפי שצמחו בעבר.

המחיר שעל מפרסם לשלם לגוגל על לחיצה על מודעה האמירו שחקים ומגיעים כיום בחיפושים מסוימים (כמו “ביטוח” , “הלוואה” או “עורך דין”) ל-50 דולר ומעלה ללחיצה. קולגות רבים שלי שפרסמו בגוגל והגיעו למסקנה שההחזר פשוט לא מצדיק עוד את ההשקעה. יש גבול לכמה עסק מוכן לשלם על קליק, והצמיחה משם תאט. בנוסף, עם הקורונה, ברור שהוצאות הפרסום יהיו בין הראשונות להיחתך, כך שגוגל ופייסבוק הן מנפגעות הקורונה הראשונות, כל זאת בזמן שמניותיהן שוברות שיא אחר שיא במהלך הקורונה. ברבעון הראשון של 2020, בפעם הראשונה מאז הקמתה, גוגל הראתה ירידה בהכנסות מפרסום בנוסף לאובדן נתח שוק, ואפל סוחטת את גוגל במיליארדים רבים כל שנה כדי להישאר מנוע חיפוש ברירת המחדל של האייפון. גם החיפוש עצמו, שהיה פעם הטוב ביותר, הידרדר והפך במידה רבה ללוח מודעות בו התוכן האיכותי פחות חשוב, והמרבה במחיר לקליק הוא שמופיע בראשית תוצאות החיפוש.

מעבר לשוק הפרסום שהפך להיות צפוף, פייסבוק צריכה להתמודד גם עם טעמי צרכנים משתנים, בעיקר אצל הצעירים. בשנים האחרונות רבים מהמשתמשים של פייסבוק עברו לאינסטגרם (שלמזלה של פייסבוק נרכשה על ידה ב-2012), אך כיום קיימים איומים חדשים, כמו Tik-Tok, שצברה תוך שנים בודדות מעל 800 מיליון משתמשים ברחבי העולם, רובם צעירים.

גם לאפל יש את הצרות שלה, עם תחרות קשה גם במכשירים היקרים וגם בזולים. משבר כלכלי עלול לגרום למשתמשים רבים להעדף אפשרת זולה יותר. וגם עבור חובבי אייפון על אפל להתחרות כל הזמן בעצמה ולהמציא פיצ’רים שיגרמו למשתמשים של המכשיר הקודם לשדרג. באופן אישי, אני בתור משתמש אייפון X מ-2017 וחובב חדשנות דיין לא מוצא שום פיצ’ר חדש ומעניין שגורם לי לשקול לשדרג, ושלוש, ארבע או חמש מצלמות בגב המכשיר לא ישנו את דעתי.

צרות מתבשלות גם בנטפליקס אשר, בעקבות הקורונה, מתקשה לייצר תוכן חדש בדיוק בשעה שמתחרה חזקה נוספת, דיסני פלוס, נכנסה למשחק, בנוסף לאמזון פריים ולאפל  TV שנכנסו למשחק לאחרונה. נטפליקס ירדה בשבוע האחרון לאחר דוחות מאכזבים, אזהרה מהאטה בצמיחה ומינוי מנכ”ל בנוסף למנכ”ל הקיים..

אמזון, שפיתחה את תחום שירותי הענן (AWS) החדשני והרווחי, כיום נאלצת להתחרות גם במיקרוסופט Azure, בגוגל ובעשרות מתחרות צעירות, כל אחת עם היתרונות שלה.  אמזון עד היום בקושי רווחית בהשוואה לשוויה, והיכולת שלה להצדיק את מחירה הנוכחי היא כרגע תיאורטית לחלוטין.

אפילו מלבד מלכות הטכנולוגיה – עם משקיעי הון סיכון ואנג’לים שמחפשים כל הזמן השקעות צעירות, תמיד קיים איום ששחקן קטן וממוקד יעשה את העבודה קצת יותר טוב ויגנוב את השוק.  קחו למשל את תחום שיחות הוידאו הקבוצתיות: למרות שרוב חברות הטכנולוגיה הגדולות כולל מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק ואפל מציעות אפשרות לשיחות וידאו קבוצתיות בחינם, המנצחת הגדולה של השוק החדש הזה היא דווקא זום, חברה שרובנו לא שמענו את שמה עד לפני מספר חודשים. באופן דומה, בתחום המוזיקה מסתמנת Spotify הקטנה כמנצחת הגדולה מול חברות כמו אפל, גוגל ואמזון. 

כל זה בלי לדבר על איומים רגולטוריים לפרק את החברות, מחאות משתמשים יום-יומיות, מבנה בעלות לא דמוקרטי עם מניות שליטה המקנות שליטה אבסולוטית בחברה, ומסכלות כל שינוי מצד בעלי המניות האחרים (צוקרברג בפייסבוק, פייג’ וברין בגוגל), האקרים שלא נחים לרגע (לאחרונה פורסם שהאקרים מחזיקים את חברת המחשוב הלביש Garmin בת ערובה), עובדים בחברה שבכל רגע עלולים למכור סודות מסחריים או לקום ולהקים מתחרה, בגיבוי קרנות סיכון שישקיעו עשרות מיליוני דולרים בכל רעיון חצי חדשני ולגנוב לך נתח שוק. וכל זה בחברות הכי יציבות בענף, שלא לדבר על הקטנות יותר בהן קטע קוד או ידע ייחודי מסוים, שעלה מיליונים לפתח וניתן לגנוב בדיסק און-קי, יכול להיות הבסיס לחברה כולה (חישבו על אלגוריתם החיפוש של גוגל בשנותיה המוקדמות).

אז האם טכנולוגיה היא חלק משמעותי בחיינו? כן. האם הקורונה הגבירה את השימוש בטכנולוגיה? בהחלט. אך בין זה לבין להרוויח בהשקעה, בטח בתמחורים של היום, הפער גדול.

Print Friendly, PDF & Email

57 מחשבות על “חלאס לרדוף אחרי הנאסד”ק”

  1. ג'ורג'

    כתיבה מעולה ידע חשוב מאוד שיוביל לפעולה במחשבה תחילה ולא רק מלראות גרפים עפים למעלה מבלי להבין מה קורה מאחורי הקלעים

  2. הכתבה נכונה תיאורטית, אבל יכלה גם להיכתב לפני חצי שנה , שנה או שנתיים , ואז היא היתה הופכת לנפילה גדולה. האם היא תהיה נכונה מכאן והלאה לגבי חבורת ה-FAANG ( במקור זה היה בלי מיקרוסופט) ? את זה עוד נראה.
    אבל הדוגמאות לגבי תעשיות הרכב והתעופה בחיתוליהן לא רלוונטיות ולא תואמות למציאות ההייטק היום , שהוא כבר חזק ומבוסס. ברור שהוא תחרותי . אז מה ? לפי העיקרון הזה אסור היה לקנות מניה של אף חברת מכוניות עוד בשנות ה-20 וה-30 , כשהשוק החדש הזה צמח יפה. ואסור היה לקנות את מניות בואינג או איירבאס לפני 50 ו-40 שנה מחשש שיקומו עליהן מתחרות.
    ומה בדבר טסלה ? היא ההשוואה היותר מתאימה לפורד של לפני 100 שנה. מה קרה לכל מי שהספיד את מניית טסלה לפני שנתיים ושלוש , כולנו יודעים .
    ואפילו לגבי ה-FAANG , הן התרחבו עד כה יפה על ידי רכישת כוכבות צעירות וחדשות והרחיבו מאוד את סל השירותים. האם הייתי קונה אותן בשעריהן הנוכחיים ? ברור שלא, ולו מחמת הזהירות , העליות המסחררות בהן והמכפילים הגבוהים מאוד . אבל חבל מאוד שלא קניתי לפני שנה ושנתיים . והן בוודאי לא מייצגות את כל הנסדאק, למרות משקלן.
    בד”כ לא קונים מניות ל-10 שנים ויותר. שנתיים הן לונג מספיק. אפשר בכל נקודת זמן לבחון את נקודת ההשקעה ולהחליט להישאר יותר.
    ועוד לא נגעתי בזה שיש עשרות ומאות חברות הייטק צעירות ומבטיחות, שביניהן מסתתרות הגוגל והאמאזון של עוד 10 ו-20 שנה.
    אז איפה היה נכון יותר להיות בשנתיים האחרונות – כאן או בנסדאק ? נדמה לי שהתשובה ידועה לכולנו, וביתר שאת מאז משבר הקורונה.
    אני יודע דבר אחד – שבשוק הישראלי הצולע אני דורך במקום כבר חודשיים – שלושה (הטובות קיזזו את הגרועות ) , והשתיים שאני מחזיק באמריקה, אחת מהן דואלית ( SEDG וסאפיינס ), כל העת בשיאים חדשים.
    אז מה עדיף ? בעיני הנסדאק – חד משמעי. גם אם לא ה- FAANG בנקודת זמן זו.

    1. שלומי ארדן

      היי אלעד,
      אתה צודק שהכתבה הייתה יכולה להיכתב גם לפני שנה, אך מאז מה השתנה? הקורונה דחפה חלק מהעסקים האלה (אמזון דוגמה קלה) אך עיקר עליית המחיר משם נובעת מהתרחבות המכפילים.
      הדוגמה של שוק הרכב והתעופה באה להראות שגם בענפים שצומחים בצורה מדהימה יכול להיות שלא יהיה שום מנצח גדול לאורך זמן. ייתכן ואפילו סביר ששוק הטכנולוגיה שונה לחלוטין, אבל הוא לא חף מבעיות. טסלה אגב היא דוגמה מצוינת לכך – גוגל משקיעים ערימות של כסף בנהיגה אוטונומית כבר שנים, ומאוד ייתכן שהיא תפסיד במרוץ נוכח כמות המידע שטסלה מסוגלת לאסוף. בינתיים עם כל ההשקעות והכיוונים השונים, שום דבר לא ממש תפס אצל גוגל חוץ מפרסום באינטרנט.

      אגב, חשוב לא לזלזל בבעיה של הקלאסים השונים של המניות. אני לא הייתי ממהר להשקיע בחברה כזו, שהמנכ”ל הוא דיקטטור מוחלט ובעלי המניות בכלל לא זכאים להשמיע את קולם. זה ממשל תאגידי גרוע.

      1. אין חולק שרמת המחירים של המניות בישראל יותר זולה ( זה בערך אחד הדברים היחידים שיותר זולים כאן מאשר באמריקה – חחח ). הבעיה היא שיש לכך סיבות מבניות עמוקות של הרגולציה , המימשל התאגידי , המיסוי , חוסר עידוד לשוק ההון , העדפות הציבור ועוד. ולכן , העובדה שכאן מחירי המניות זולים יותר לא מחייבת שהפער ייסגר. ויותר מזה – אם מתי שהוא הבורסה האמריקאית תחטוף התקפת שיעול ותקיא חלק ניכר מהעליות של החודשים האחרונים , אין לי כל ספק שהשוק שלנו יירד לפחות באותו שיעור .

        פירסום באינטרנט הוא תעשית ענק ואין כל סיכוי לדעתי שהשוק הגלובלי הזה יקטן – לכל היותר תהיה העדפת טעמים של המפרסמים בין אתרים שונים .

        1. שלומי ארדן

          תודה אלעד,
          זו טענה נפוצה, אך אני נוטה לא להסכים עם הטענה שירידה בנאסדק או בארהב תתורגם לירחדה דומה או גדולה יותר בישראל. בבועת הדוט קום בטח חשבו אותו הדבר ובפועל בזמן שהנאסדק צנח אז שאר המניות הציגו ביצועים יפים.

          גם כאן, ניתן לומר שירידה בהתלהבות מהנאסדק שלא עוצר מאוד יכול להיות שתוביל דווקא למעבר לסקטורים אחרים, אבל זו רק דעתי.

          לגבי התמחור מחדש בשוק – זו סוגיה בפני עצמה וכתבתי עליה לאחרונה, מהבחינה הזו אני קצת מחקה אולי את הנאסדק ומשקיע רק בחברות צומחות שמצוינות גם בשאר הבחינות. אם אני צודק בצמיחה מניסיוני זה פותר את הבעיה.

          1. שלומי – אם היית מתייחס רק לענקיות ה-FAANG , ובסיכון בהשקעה בהן בעת הזו, הייתי מבין . אבל להתריע כוללנית על השקעה בנסדאק , כאשר בו בזמן אתה ממליץ על השקעה בשוק הפח שלנו – כאן אני חושב שפיספסת בגדול .

          2. שלומי ארדן

            אה אם זו הביקורת אז בכלל אני לא מאמין גדול במדדים, לא כאן ולא בנאסדק! בהחלט יכול להיות שהנאסדק יעשה יותר בעשור הקרוב – בסביבת הריבית הזו קשה לומר שמשהו יקר באופן אבסולוטי.
            הטיעון שלי הוא כזה- יכול להיות מצב בו הטכנולוגיה תפרח ועדיין הנאסד”ק ירד, בין אם בגלל התמחור, ובין אם בגלל שהן יעשו אחת לשניה את המוות.

  3. כתבה מעניינת . היי שלומי . מה חצית את הקווים אין מספיק מניות בישראל . . צודק שהמניות באמריקה יקרות . מצד שני תשווה משקיע שקנה תעודת סל באמריקה לבן אחד שקנה בתל אביב בחמש שנים אחרונות . נכון שהמניות באמריקה קרגע יותר יקרות ותל אביב אטרקטיבית

    1. שלומי ארדן

      אל דאגה, מבטיח שיש מספיק השקעות מעניינות בישראל – בלי סוף.
      היומן שלי עמוס במחקר ושיחות זום, אני מוצא חברה מעניינת אחרי חברה מעניינת ומרגיש שאני רק מגרד את פני השטח.

  4. אחלה מאמר שלומי.
    עם זאת יש לך כמה אי דיוקים- סלח לי אם אהיה קצת יותר ביקורתי מאחרים שהגיבו לפני.

    למשל – אתה מקשר לרשימה של חברות רכב שפשטו את הרגל. מבט חטוף ברשימה מראה חברות שהיו בחיים שלוש שנים, שנתיים, ואפילו שנה אחת, חברות שייצרו 500 מכוניות וכו’, שאף אחד מעולם לא שמע עליהם. החברות האלה כולן היו פרטיות מלכתחילה, האם נכון להשוות חברות “סטארטאפ” כאלה, מיזמים שאף אחד לא שמע עליהם, פרטיים, לחברות טק ציבוריות מבוססות ששוות כמה מליארדים או טריליונים, בעלות מודלים עסקים ברי קיימא? לדעתי יותר נכון להשוות את הרשימה הזו לרשימה האינסופית של הסטארטאפים שנסגרים (9 מתוך כל 10 בתוך שלוש שנים אם אני זוכר נכון) בכל שנה, כי סטארטאפים כמו החברות האלה – הם קטנים, פרטיים, המודלים העסקיים שלהם אינם ברי קיימא וכו’. האם זה ש 99% מהסטארטאפים בתוכנה נכשלים אומר שלא צריך להשקיע בתוכנה? 40 השנים האחרונות יוכיחו לך אחרת.

    בכל ענף חדשני יש אינספור חברות שנפתחות ונסגרות. ענף שכזה מושך אליו הון והרבה יזמים, חלקם נכשלים וחלקם מצליחים, מטבע הדברים. פעם זה היה מכוניות, היום זה אינטרנט. אבל לא צריך לנחש מי ינצח. אני מציע לך לקרוא את הספר של פיטר לינץ’ – הוא מדבר בדיוק על זה. לא צריך לנחש מי יצליח. די להמתין ולאחר כמה שנים זה די ברור ואז גם יותר קל להשקיע. נכון שתפספס את הפי 10 הראשונים, אולי אפילו פי 30. אבל גם אז נשאר לך לא פעם עוד פי 10 לעשות. למשל אם ב 1998 ידעת שהאינטרנט יכבוש את העולם וכנראה עולם הפרסום יעבור להיות דיגיטלי, לא ידעת על מי להמר. בשנת 2003 כבר ידעת שגוגל היא מלכת החיפושים והפרסום ואם זה לא היה ברור אז, כנראה ב 2006 זה כבר בטח היה ברור כשגוגל הונפקה. ומאז, בתוך 14 שנים, גוגל עשתה פי 15. לינץ’ בספר נותן כדוגמא את אמזון (בספר שנכתב בשנת 2000! לא צריך לספר לך כמה עשתה אמזון מ 2000) והוא מדבר עליה כמנצחת הברורה. ככה שאין פה hindsight bias.

    אם נחזור לדוגמא, אם היית הולך ובודק רשימה של חברות רכב שהיו קיימות בעבר אך קצת יותר מבוססות מחברות רכבים שייצרו 1000 רכבים בכל החיים שלהם, למשל חברות שהיו ציבוריות (אפילו לא דרשתי שיהיו גדולות – רק ציבוריות), והיית מחכה כמה שנים כדי שתתבהר התמונה ויראה מנצח ברור, יש לי הרגשה שהיית מקבל תמונה אחרת מהמצגת המפורסמת של באפט. למשל פורד וג’נרל מוטורס כולן מורכבות מהמון המוני ברנדים שהתמזגו לתוכן במשך עשרות שנים. כך שנכון שיש כיום רק שלוש חברות רכב אמריקאיות, אבל האם כל השאר פשטו את הרגל? כל מי שלא קנה את פורד ו GM וקרייזלר התאפס? כנראה שלא. כנראה מי שהשקיע בחברות רכב ציבוריות בשנות השלושים או הארבעים, שכבר ידעו שהן יכבשו את העולם, עשה לא רע בכלל לאורך כמה עשרות שנים. כנראה שחלק מחברות הרכב האלה התמזגו או נקנו לתוך החברות שקיימות כיום. כמובן שמי שהחזיק עד 2008 סבל כנראה מאוד, אבל זה בגלל חוליים אחרים והרבה לאחר שהעסק הזה הפסיק לצמוח. בכל אופן, בהנתן שזו תעשיה מחורבנת לדעתי זה מרשים.

    עוד סיבה שההשוואה לענף הרכב אינה טובה כי בענף הרכב העלות השולית לייצור רכב היא גבוהה מאוד, בעוד שהעלות השולית בעולם התוכנה היא אפס. עד עידן האינטרנט, במשך אלפי שנים, לא היה בעולם מודל עסקי בעל עלות שולית אפס. כיום המודלים האלה, האופייניים מאוד לעולם התוכנה, מתהדרים ביוניט אקונומיקס שפעם היה אפשר רק לחלום עליהם. בכלל, השוואה בין חברות תעופה ורכב לחברות טכנולוגיה עם המודלים העסקיים הטובים בעולם, היא … קשה, במילים עדינות. גם אם המודלים של אותן חברות נהדרות ישתנו מחר בגלל סיבה שאני לא רואה אותה כיום, ויהפכו לגרועים יותר, המרחק עדיין יהיה שנות אור מהמודלים העסקיים שציינת.

    בתור חסם תחרותי אמרת שצריך המון השקעות הוניות שהן מעין “חסם כניסה” למתחרים אחרים. בדקת פעם כמה השקעות יש בקבוצת ה FAANG? לא רק קפקס בתזמז שגם הוא גבוה מאוד. גם השקעות מו”פ ושווק שהן לפחות בחלקן השקעות הוניות לכל דבר.

    נטפליקס למשל (ג”נ מחזיק), האחות הכי קטנה ב FAANG, משקיעה 17 מיליארד דולר בתוכן בשנה, בסקאלה של GM בערך (בקרוב תגיע אליה). אי דיוק שכתבת הוא שדיסני פלוס היא מתחרה רצינית לנטפליקס. ההורים של אשתי רואים נטפליקס, אם הייתי מציע להם לראות אבנג’רס במקום או אולי מיקי מאוס או אולי פרוזן 2, לא נראה לי שהיה מענה רציני. רוצה לומר- דיסני פלוס לא ממש מתחרה לנטפליקס, היא שירות משלים. לא מכיר מישהו שיעשה דיסני במקום נטפליקס. בהשקה המוצלחת מאוד של דיסני פלוס בנובמבר 2019, ריד הסטינגס אמר במכתב למשקיעים (רבעון 4 2019) שדווקא היתה *עליה* בזמן הצפיה בנטפליקס. אי דיוק נוסף בנודע לנטפליקס הוא שהדוחות של נטפליקס לא היו מאכזבים – הם דווקא היו ממש ממש טובים. התחזית שלהם היתה מאכזבת עבור השוק, וזה רק כי ציפיות השוק היו מאוד גבוהות. לא היתה “האטה בצמיחה” אלא האטה בהאצה של הצמיחה, אם אתה מבין למה אני מתכוון. אם הציפיות לפני הקורונה היו ל 20% צמיחה והחברה הציגה 28% צמיחה שני רבעונים במקום, ועכשיו החברה חוזה שכל השנה תיגמר ב 25%, והמניה יורדת, קשה לומר שיש האטה בצמיחה.גם לומר שהמניה ירדה כתוצאה מכך כשמחיר המניה ירד לאיפה שהיה רק ארבעה ימים לפני זה לא ממש מדוייק.

    לגבי ממשל תאגידי בגלל מניות שליטה – אני לא מסכים איתך שזה לא חיובי. אני חושב שזה שיש לאנשים האלה שליטה מוחלטת בחברות דווקא מאפשרת להם לחשוב רחוק, לתכנן רחוק ולנהל את החברה כמו שצריך, ולא לנהל את החברות לפי הדרישות קצרות הטווח וקצרות הרואי של המשקיעים, במיוחד המשקיעים בוולסטריט. מארק צוקרברג מדבר על זה הרבה ואפילו התמקד בזה פעם (לינק: https://www.businessinsider.com/mark-zuckerberg-facebook-control-would-have-been-fired-leaked-audio-2019-10#:~:text=Facebook%20CEO%20and%20chairman%20Mark%20Zuckerberg%20told%20employees%20he%20would,held%20with%20employees%20in%20July.)
    הוא אמר שאם לא היו לו מניות השליטה בטח היו מפטרים אותו כבר ממש מזמן בתחילת הדרך ואולי פייסבוק (מחזיק) לא היתה מגיעה לאן שהגיעה. למשל, רצו לקנות את פייסבוק במיליארד דולר ב 2006. תאר לך מה היה קורה אם זה היה יוצא לפועל והוא לא היה חוסם את זה. בתור visionary הוא כנראה רואה רחוק ממני וממך ומהאנליסטים. הוא כמו שחקן שח – חושב עשרה צעדים קדימה. אתה כנראה מגיע מעולם עריכת הדין ששם ראית המון דברים רעים שיוצאים ממבנים תאגידיים כאלה ואולי באמת *ברוב* המקרים זה רע. אבל כשמסתכלים על חברות שכבר “ניצחו” צריך לדעתי לקחת משקפיים אחרים.

    בענף הענן, שכתבת ש AWS (גנ לא מחזיק אמזון) מתחרה בעשרות מתחרות צעירות, אם התבוננת פעם על גרף התפלגות ספקי שירותי הענן היית מבחין בכמה דברים – א. הוא צומח מהר וכנראה ימשיך לצמוח הרבה שנים קדימה כי העולם הולך לכוון של דיגיטיזציה (דהיינו – טרנדים) ב. יש רק שלושה ספקים משמעותיים בשוק, שכוחם הולך וגודל (הכוח של המתחרים האחרים קטן, לתוך שוק צומח) – אמזון, מיקרוסופט, גוגל, לפי הסדר הזה (דהיינו, לפי לינץ’ – לזהות את המנצחים הברורים). אם בכל אופן התחרות נראית מדאיגה, צריך להכיר איך אמזון התמודדה ומתמודדת עם התחרות, אתה יודע בוודאי שאין שום סגמנט באמזון שלא היתה בו תחרות מהיום הראשון בשנת 1994 (תקרא the everything store) וכמו שרמי לוי אמר – תחרות היתה, יש תחרות, ותחרות תהיה – זה לא אומר שום דבר וזה לא חדש, לא לרמי ולא לבזוס.

    מה שכתבת על אפל אני כתבתי בבלוג שלי רק שש שנים לפניך (חפש בגוגל “למה אני לא קונה אפל”) מזלי שהיו לי שש שנים לשנות את דעתי, ולכן היא גם עשתה לי כסף (פעמיים! ג”נ – לא מחזיק). אני מוכן להתערב שאפילו בשנת הכספים של אפל שנגמרת בספטמבר 2020 הקרוב, שכוללת את משבר הקורונה שבו חצי מהחנויות של אפל היו סגורות בכלל, אם תראה ירידה במכירות היא תהיה זניחה (גג 5%, ואני נזהר מלומר שלדעתי תהיה אפילו עליה קטנה, טוב להיות שמרן).

    בקיצר – הואליואציות בנסדק גבוהות, אני מסכים. ככל הנראה באמת הרבה חברות טכנולוגיה לקחו השאלה מהעתיד. אולי זה מוצדק, אולי לא, לדעתי לאור הקורונה לפחות חלק מזה מוצדק. נדע בשנים הקרובות. אבל זה לא שגוגל במכפיל 100 ופייסבוק במכפיל 95, רחוק מאוד משם. המכפילים בתוך הטווח הסביר לדעתי. בסופו של יום מדובר במודלים עסקיים מהטובים בעולם שלא סתם הגיעו לאן שהגיעו. אפשר להתווכח האם יש עוד המון אפסייד מהואליואציות האלה אבל לא צריך לנסות להפחית מערך העסקים האלה בשביל לנסות להצדיק את הטענה שלך. אפשר פשוט לומר “זה יקר מידי לטעמי”…

    אישית אני חושב שאפילו מואליואציות שהן יחסית גבוהות כיום, אפילו מהגודל הענקי, מרוחות הנגד הרגולטוריות, ואפילו בפתח של משבר כלכלי, יש סיכוי טוב שהחברות האלה יתנו תשואה סבירה לאורך תקופה של עשר שנים מהיום.

    לגבי הבורסה בארץ? לא יודע- עשר שנים היא לא עשתה משהו. עכשיו ראיתי שכמה חברות גז ונדלן עפו מהמדדים (סוף סוף) ונכנסו חברות נהדרות כמו מיטרוניקס (למה למה לא קניתי) ופורמולה וסאפיינס (ג”נ מחזיק), אז אולי יש עתיד למדדים בארץ. כמובן שהבורסה / מדדים לא תקפים למי שמחפש מניות בודדות כמוך (וכמוני).

    1. שלומי ארדן

      היי אסף, תגובה יפה!
      פיניתי את הבוקר 🙂

      1. לגבי חברות הרכב שפשטו רגל -אתה צודק שהחברות שקרסו פרטיות ברובן – גם ברכב וגם בטכנולוגיה, זה לא מתייחס למלכות ה-FAANMG אלא זה טיעון על כך שגם במקביל לצמיחה מטורפת והשקעות אדירות בתחום רוב החברות נכשלו. זה טיעון שבא בתשובה לאמירה ששמעתי לא מעט ממשקיעים חובבים על כמה טכנולוגיה זה מדהים ולכן צריך לקנות חברות טכנולוגיה. אני לא חושב שיש צורך להסביר לך שגם בטכנולוגיה או בכל תחום חם אחר – כל מקרה לגופו! אפילו בתחום האשראי החוץ בנקאי שאני כל כך מאמין בו אני לא מתקרב לרוב החברות.

      2. לגבי העלות השולית הנמוכה בחברות הטכנולוגיה -זה הבדל מעניין, אבל גם הרכב המיליון ואחת עולה פחות מהרכב המיליון, גם אם לא אפס. האם זה יתרון משמעותי שהמחיר הוא אפס? מבחינת רווחים בהחלט, אבל חייבים לבדוק שבעידן בו דיי קל להשיג כמה מיליוני דולרים לסטארט-אפ עם רעיון תוכנה טוב, לא יקום מתחרה שיתחיל לזנב בעסק עם מחירים נמוכים יותר. בכל אופן מעניינת אותי דעתך לגבי טסלה למשל שיושבת בדיוק על נקודת המפגש בין הענפים. העלות השולית שם לא אפס וברור שהתמחור שם הוא של חברת טכנולוגיה.

      3. אני חושב על זום לא מעט לאחרונה – איך לעזאזל היא ניצחה את כולן בתחום שכל כך קרוב לבית? אגב, אולי היה שווה להזכיר גם את ההצלחה של DuckDuckGo בתחום החיפוש עם הבטחות על הגנת הפרטיות . אולי זה חוסר הבנה שלי, אבל בטכנולוגיה התחושה היא שהסיכונים באים ממקומות מוזרים.

      4. הערה יפה לגבי נטפליקס ומעניין שאתה מחזיק, הגילוי נאות שלי הוא רק כלקוח של נטפליקס והאמת שרק של נטפליקס (בלי יס, הוט או שירות סטרימינג אחר). אני במצב קצת מציק שם בו ראיתי את כל מה שעניין אותי ואני מרגיש, כמו בשנות ה-90, ש”אין מה לראות”. לפני כמה ימים מצאתי את עצמי צופה עם האישה בתוכנית ריאליטי על ניפוח זכוכית (Blown Away, לא ממליץ אבל דיי מעניין לכמה דקות). בעבר ביטלתי כמה פעמים את המנוי, אבל תמיד חזרתי בסופו של דבר ועכשיו למרות שאין לי כל כך מה לראות אני ממשיך לחכות. ניסיתי אמזון פריים, התלהבתי, אבל עזבתי אחרי כמה שבועות.
      בכל אופן ייתכן מאוד שזה דביק כמו שאתה מתאר והתחרות לא תפריע, זה הניסיון האישי שלי בכל אופן. מעניין איך זה יתקדם מכאן.

      5. לגבי הממשל התאגידי – אני אישית לא מרגיש עם זה בנוח. תמיד קיים סיכון שהמנכ”ל “יאבד את זה” ואני חושב שאצל צוקרברג למשל זה יותר סביר מאצל השאר – כמות הביקורת והלחצים שהאיש המסכן הזה חווה זה לא יאומן. אני במקומו מזמן הייתי תורם את הרווחים של פייסבוק לצדקה או משקיע את רובו במנטרי תוכן כדי שיעזבו אותי בשקט לדקה. בינתיים הוא עושה עבודה יפה!

      6. לגבי AWS – קצת אירוני שזו טכנולוגיה שעושה בדיוק מה שדיברנו עליו קודם – מאפשרת לסטארט-אפים קטנים לחסוך השקעות הוניות גדולות. אני מודה שלמרות שצפיתי בסרטוני טוטוריאל אף פעם לא השתמשתי ב-AWS אבל אני יודע שזה מוצר שיכול להגיע למחירים גבוהים מאוד. האם זה מוצר שאי אפשר להחליף בעזרת סבסוד נדיב מצד מיקרוסופט כדי לגנוב נתח שוק? הרי ההצעה העיקרית היא שימוש במחשבים של אמזון, האם אין כאן עניין של תחרות במחיר?

      7. לגבי אפל – אני יודע ששנינו חובבים של המוצרים שלה, עובד רוב הזמן באייפד פרו ומשלם לה גם חודשית, הם עושים דברים יפים מאוד אבל הם תמיד מתחרים בעצמם – הדגם של היום צריך להתחרות גם בדגם הקודם וגם בדגם הבא. אני מאוד מקווה שהם יצליחו להמשיך לחדש.

      8. לא הייתי מסכם את הטענה שלי ב”יקר מדיי לטעמי”, זו טענה שאנו כבר יודעים שלא ממש מחזיקה מים בחברות האלה או בכל חברת צמיחה עם Runway ארוך וזה נכון שבחלק מהחברות המכפילים הם לא 100+ (אבל בחלק כן). הטענה שלי היא אחרת – לא בטוח שה-Runway של כל החברות האלה ארוך כמו שנדמה, ולא בטוח שיש לפניהן שנים של צמיחה שתספיק כדי להצדיק את המחיר, הן כבר כבשו שווקי ענק (לא סתם הן רבע מה-S&P) ושנינו יודעים שבטווח הארוך הכל צומח לא יותר מהתל”ג. בשווי של טריליוני דולרים, לא רחוק היום שהעולם יתחיל להיות צפוף עבורן, ותמיד יש מקום לנישות שיקחו להן נתחים בכל תחום.

      9. לגבי המדדים בארץ – עם המזל של העם היושב בציון הכניסה של הטכנולוגיה למדדים מסמנת כנראה את סוף הראלי בענף 🙂

      1. העלת הרבה שאלות – אני לא חושב שזה המקום לענות עליהן, זה סוטה מהנושא של הפוסט.
        סתם אולי אתמקד בכמה – אני לא חושב “שזום ניצחה את כולם”. אני גם לא מבין למה זום היא דוגמא למשהו. אבל נלך איתך – אני מניח שאתה מסתכל על עליית מחיר המניה בתור “ניצחון”. אבל העובדה היא שאני בתור לקוח משלם של זום כבר השתמשתי בגוגל מיט, בבית הספר של הבן שלי עברו להשתמש בטימס של מייקרוסופט וגם אשתי בעבודה שלה משתמשת בטימס. כך שאני באמת לא יודע איפה זום תהיה בעוד עשר שנים. אבל אני כן יודע איפה גוגל תהיה.

        לגבי AWS נראה שאתה לא מכיר את המטריה, התשובה לשאלה שלך היא פשוטה, אבל יותר חשוב מהתשובה היא שכנראה היא לא השאלה הנכונה.

        אתה יודע – התלבטתי אם לענות לך כי היה לי ברור שהתגובה שלי לא תהיה “כל הכבוד” או “אחלה כתבה” או משהו חסר תועלת כזה. וכל מה שאתה כותב על גלי האתר נשאר לנצח, לכן אני באמת נזהר במה שאני כותב במדיה הדיגיטלית (לרוב לפחות). אבל החלטתי כן לענות לך כמו שפעם כשאני כתבתי פוסט שכזה בבלוג שלי, על משהו שאני כנראה באמת לא מבין בו, קיבלתי ביקורת, שבסופו של דבר לקחתי בתור ביקורת בונה. אז בחירה שלך איך להתייחס לזה, אני את שלי עשיתי אחרי התגובה הזו. אז הנה:

        לאחרונה, הרגשתי שיש לי חור בהשכלה כי מעולם לא קראתי את הספר של טאלב הברבור השחור. אז אני קורא אותו בימים אלה. ספר ישן, מ 2007, ועדיין כל כך רלוונטי. ובאופן מפתיע גיליתי שהמון אנשים לא קראו אותו (אבל כן מדברים עליו).

        אחד הדברים שטאלב מציין שם שגורמים לבעיות החמורות ביותר של המין האנושי הוא השימוש בסיסטם 1 כאשר טועים וחושבים שבעצם השתמשת בסיסטם 2. כלומר לעיתים אנשים עושים עבודה וכו’ ומשכנעים את עצמם שהם ביצעו חשיבה ובדיקה וניתוח (סיסטם 2) כאשר הם בעצם השתמשו רק בסיסטם 1 (המערכת השטחית יותר, הפרימיטיבית יותר, המהירה יותר, הבלתי מודעת, המלאה בהטיות וכו’). לסיפור תורמות הטיות כמו Belief Perseverance (מאוד חשוב ולדעתי תוך כדי שאני קורא את התגובות שלך לתגובות האחרות בפוסט אני רואה אותך לוקה בזה) וגם Confirmation Bias —- מוזמן לקרוא עליהן בהרחבה – מאוד חשובות במקצוע שלנו – והרי קיבלנו את הפוסט מעלה.

        אני ראיתי את הסרטונים שלך ואת החפירות שלך בשוהם וחברות שאתה משקיע בהן ובאמת אתה מגיע לעומקים מדהימים, ממש כל הכבוד, סיסטם 2 לתפארתה, הכי 2 שיכול להיות. למדתי ממך כמה דברים ותרמת לי. באמת אני חושב שאין הרבה אנשים בישראל שמכירים את התחום הזה מצד ההשקעות יותר טוב ממך. אז כמו שאתה תרמת לי, אני תורם לך.

        בניגוד גמור לשוהם ואחרות, כשקראתי את הפוסט הזה שלך ידעתי שכתבת על חברות שבחיים שלך לא פתחת דוח שלהן, לא השקעת מחשבה במודל העסקי שלהן ובסביבה העסקית שלהן, לפי השאלות שלך אתה לא מכיר את המטריה *בכלל* (למשל, מה ההבדל בין עלות שולית אפס לבין יתרון לגודל, הבדל של שמים וארץ, או לגבי סבסוד פלטפורמות הענן, או לגבי “ההאטה בצמיחה” של נטפליקס ו”קריסת המניה”), ככל הנראה לא קראת שום דבר בנושא שלהן פרט לכמה כותרות בכלכליסט, אבל מה שכן – פיתחת דיעה עליהן (שנובעת מסיסטם 1) וחיפשת אינפורמציה ואנקדוטות שישכנעו אותך (ואת הקוראים) שאתה צודק, במסווה של כאילו השתמשת בסיסטם 2. תכלס, ופה אני מגיע לנקודה הכי קיצונית – לא נראה לי שיש עובדה אחת נכונה בפוסט הזה. זהו, עכשיו אני אנוח. עברנו את הקוץ. פיו…

        אם תשאל אותי למה זה דומה – זה מאוד דומה לדוח של האנליסטית של ואליובייס שסיקרה את התחום של האח”ב ונכנסת בה באחד הפוסטים. זה קרה כי אתה מבין מאוד בתחום וידעת מייד להצביע על הטעויות שלה. כשאתה מבין בתחום מסויים ואתה קורא משהו שמישהו שלא מבין בתחום כתב, אתה מייד יכול לראות את זה. וזה גם קצת מעצבן, אבל נשאיר את זה בצד.

        היות ורוב הקוראים, רוב הפעמים שהם קוראים, ככל הנראה מעל 95%, משתמשים בסיסטם 1 כשהם קוראים משהו (כולל אותי אגב, להפעיל את סיסטם 2 זה קשה מאוד ומעייף), התגובות פה הם סטייל “כל הכבוד” ו”אחלה מאמר” כשברור שאין לאף אחד מהקוראים האלה מושג, כי אם היה להם מושג, כמו שלי יש במקרה מושג בחלק מהחברות שכתבת עליהן, הם היו יודעים שבפוסט הזה אין שום אינפורמציה, אולי אפילו ההפך מאינפורמציה – אנטי-אינפורמציה, דהינו אינפורמציה *שגורעת* מהידע של הקורא.

        בתור כותב בלוג בעצמי, יצא לי גם לכתוב על דברים שאני לא מבין בהם שום דבר, תוצר של הבלבול בין סיסטם 1 לסיסטם 2. קיבלתי ביקורות לא נעימות אבל בחרתי ללמוד מהן. למדתי מאז שכשאני כותב משהו בבלוג, במיוחד אם יש בו חלק שהוא שלילי, כדאי שאעשה שיעורי בית או שפשוט לא אפרסם (יש לי מספר פוסטים בטיוטות שלא פרסמתי מעולם רק בגלל שחשבתי שזה לא סגור לי עד הסוף).

        אז זהו. אני באמת חושב שיהיה טוב לקוראים ולאנושות ולדעתי בעוד כמה שנים תראה שגם לך, אם הפוסט הזה והכתבה בדהמרקר יעלמו מעל ההסטוריה הדיגיטלית (כמו שהפוסט שכתבתי על פייסבוק במאי 2012 הוא פוסט שבאמת הייתי שמח אם לא היה נכתב, אבל הוא נשאר שם בכוונה כדי שיכאב לי בכל פעם שאקרא אותו כדי שיזכיר לי להיות צנוע).

        הכל בכיף ותמשיך לכתוב.

        1. שלומי ארדן

          תודה אסף,
          אין לי שום בעיה עם ביקורת ולמשקיע זה מאוד חשוב ובונה. למעשה אחת הסיבות להקמת הבלוג הזה הייתה לקבל פידבק וביקורת על רעיונות השקעה. .
          אתה בזמנו אמרת לי שאתה לא מגיב בבלוגים של אחרים כי “זה לא מנומס” ואני נהגתי באותו האופן, אך היות והגבת כאן במטרה להראות לי היכן אני מפספס, אני אשיב באותו מטבע.

          לא רק שקראתי את הדוחות של לפחות חלק החברות האלהו גם השקעתי בפייסבוק בתחילת 2019. מהצד הטכני, בכל זאת למדתי 10 יחידות אלקטרוניקה ושנה של מדעי המחשב ורוב חבריי עובדים בתחום. רלוונטי? אני לא בטוח, אבל לך למשל לא הפריע לחוות דעה נחרצת בלא פחות מ-5 פוסטים אחד אחרי השני שחד משמעית ש”הקורונה היא שפעת, חד משמעית“, בה, באופן מדהים טענת כי אתה “בטוח ב-100%” (כן כן..) שהקורונה היא בסך הכל שפעת. על מה ביססת את הטענה הזו שגם כיום אף לא גורם מוסמך אחד לא מסכים איתה? על ניסיונך במגמת ביולוגיה בתיכון, אנקדוטות מילדותך וכמה קפיצות לוגיות. “מערכת 1” קלאסית.

          לא רק שקראו את המאמר הדיסאינפורמטיבי הזה “עשרות אלפי קוראים” (כפי שכתבת בעצמך), התראיינת עליו ב-Ynet- מר אסף נתן, בוגר מגמת ביולוגיה, ב-Ynet, וכל זה על נושא של חיים ומוות . ואם איכשהו המורה שלך בכיתה י’ שכחה להזכיר משהו ואופס, טעית? מישהו השתכנע שמדובר בשפעת וחלה קשות? אבל אסף היה בטוח ב-100%? אז תרשה לי לחוות את דעתי על הנאסדק גם אם לא חקרתי את נפלאותיה של נטפליקס מספיק לעומק ולא “למחוק את הפוסט”? בכל זאת,הפוסטים שלך בנושא הקורונה עדיין שם, אם לך מותר להיות 100% בטוח על נושא ש”ברור שאתה לא מבין בו כלום”, גם לי מותר לחוות את דעתי על נושא שבכל זאת, אני כן מבין בו משהו וגם אם לא, לפחות אף אחד לא ימות אם הוא לא ישקיע בנאסדק ¯\_(ツ)_/¯

          בכל אופן, אני מעריך אותך מאוד אסף ושמח שחזרת לכתוב ולשתף רעיונות, אבל בוא נשמור זה על זה צנועים 🙂

          1. ירוחם לונג

            וואוו לקרוא את הירידות של שניכם.
            שלומי סטית קצת מהנושא, הוא טען לך שזה לא דומה לחברות של הרכבים ובהחלט יש משהו בזה, היה אפשר לזהות את ענקיות הטכנולוגיה לפני זמן רב, לא היה קשה לזהות את אפל לפני שש שנים, ועל גוגל שמתי עין לפני עשר שנים, היה ברור שהשליטה שלה בחיפוש וביוטיוב זה בייס אמיתי.
            להתחרות ביוטיוב זה יהיה מלאכה שתקח לחברה שנים ע”ג שנים, וגם אם היא תצליח יהיה מספיק נקודות יציאה עד אז.
            בגדול שהתחילו הרכבים והפלאפונים היה אפשר להבין את הכיוון שהכל מתפתח, אבל באינטרנט מה שיש למשל לפייסבוק אני לא יודע אם משהו יוכל לחזות אם הם ישארו “על הגל” או שירדו ממנו, יכול מחר לבוא משהו ולקחת את הצעירים עם פלטפורמה יותר מעניינת (אינסטרגם שאמנם פייסבוק השכילה לקנות אותה, אבל ללא הקניה אין ספק שהיא הייתה נכנס לעסקי פייסבוק ורבה אית ללא הפסקה), לוקחת את הצעירים ותוך כמה שנים להוריד את פייסבוק.
            אבל רוב חברות הענק האלו ברור מאוד למה הם שווים הרבה, גוגל, מייקרוסופט, ונטפליקס, ואמזון.
            מה שכן השווי שלהם עלה גם ביחס לגידול העתידי, וזה בגלל הסיבה הפשוטה והנכונה תמיד, אין מה לעשות עם הכסף בשוק של ריבית אפסית, וכן כל ענקיות הביטוח בארה”ב משקיעות את הכספים לפנסיות בבורסה, מה שמוביל לעלייה תמידית (מעין הבועה שהייתה אי אז בבנקים בישראל), ומה שעולה ממשיך לעלות כי אנשים כבר מבינים שאין להם יכולת להבין את מכפילי הענק.
            אבל גם הטענה הזאת לא מתאימה לכל החברות למשל אפל שנסחרת במכפיל סביר יחסית לאחרות.
            מה שברור שאין טענה אחת שאפשר להכליל בה את כל החברות כל אחת מהם שווה ניתוח בפני עצמה, אבל אין ספק שהמחירים יקרים בכל מדד גם במדד של חברה שתצמח על שתחלוש על כל התחום שלה. אבל גם ברור הנקודה השניה, שזה לא כמו חברת רכב קיקיונית שהחליטה שהיא היא תכבוש את השוק החדש ותייצר רכבים, כולם חברות עם יכולת השקעה דמיונית, ורובם קשה מאוד להתחרות בהם, כמו אמזון עם מחסני הענק ומחשוב הענין, ומייקרוסופט על התכנה והענן, ואפל כי היא אפל, ונטפליקס בגלל השקעה של מליארדים בבניית תוכן שנשאר שלה וגדל בהתמדה, וגוגל גם אם עו”ד יחליטו לא לפרסם הפרסום שם באמת שווה, אנשים מחפשים שם כל דבר, שלא לדבר על הפרסום ביוטיוב.
            השוק בארץ בעייתי, כי הוא לא עולה הכסף בורח למקומות אחרים, וגם חברות של הנייר יפות השוק לא מתמחר אותם כראוי, יש חברות שנסחרות שנים במכפילים נמוכים ואין קונה, תעשה סקינר של מניות ותראה, המניות הבינוניות מתנהגות בצורה לא ברורה, ולכן יש בזה סיכון להשקיע בארץ.
            מקווה שהועלתי משהו.

          2. מיכאל ל.

            שלומי, אני מאוד אוהב אותך, ומאוד מושקע בך, ומקווה שבאמת הפקת מהתגובה של אסף את מה שאפשר היה להפיק ממנה (כי מהאופן שהגבת, נדמה לי שזה כאב מדי ועשית משהו אחר).

  5. נועם מ

    אם החברות הטובות בעולם לא מעניינות אותך להשקעה זה בסדר. לא עשית אפילו 1 אחוז מחקר ממה שאתה עושה על כל חברה שאתה מושקע בה ואתה מפספס בקילומטרים שאתה מסתכל על מכפיל רווח בחברות שמשקיעות את כל הרווחים שלהן בחזרה בעסק, בתשואה גבוהה מה שגורם לרווחים להראות רע אבל לחברה כמו אמזון לעשות יותר מפי 2000 על הכסף ב20 שנה. הענן רק בחיתולים וזה תור הזהב של חברות התשתית של האינטרנט. אמזון הייתה יכולה להיות רווחית פי כמה מבחירה אבל הם בוחרים להשקיע כמה שאפשר ולהיות כמה שפחות רווחיים. השוק מבין את זה, אתה לא.
    פייסבוק רכשה את אינסטגרם במיליארד דולר שהייתה ללא מכירות בכלל והיום אינסטגרם בדרך לייצר עשרות מיליארדים של מכירות עם שולי רווח שיכולים להגיע ל50% ומעלה אם ירצו. ככה זה שיש לך גישה לפלטפורמה עם מיליארדי משתמשים. אינסטגרם לבדה שווה היום מאות מיליארדים.פי כמה מאות על ההשקעה. קצת יותר טוב מאקזיט של כמעט חינם. ויש עוד הרבה מנועי צמיחה בדרך.. אבל לא קראת את זה כי זה לא עניין אותך אז ראית פייסבוק במכפיל יקר כביכול והנחת שהיא השקעה רעה.
    נטפליקס נמצאת מבחינה תחרותית במצב הכי טוב בתולדותיה. היא יכולה להוציא יותר כסף על תוכן מכל התעשייה ביחד וזה שהמשתמשים שלה משלמים מעט על המנוי ביחס למה שהם מקבלים. נטפליקס בעשור הקרוב תגדל ל400 500 מיליון יוזרים וגם תעלה את המחיר פר משתמש לכיוון ה250 דולר בשנה שזה עדיין לא הרבה. תעשה חישוב על מפית ותראה שגם אם יבזבזו סכום אסטרונומי הם עדיין ירוויחו עשרות מיליארדים של מזומן חופשי. חסינת מיתון עם צמיחת שיא של משתמשים חדשים בקורונה. והכל רק על קצה המזלג. תמשיך לזלזל במנכ”לים הטובים בהיסטוריה, הם ישמחו להוכיח שאתה וכל “משקיעי הערך” הנאורים טועים שוב.
    עשית המון כתבות מעולות ואני מאוד אוהב חלק מההשקעות שלך אבל הכתבה הזאת פשוט חינוך רע למשקיעים לפי דעתי וחבל.

    1. שלומי ארדן

      תודה על התגובה נועם,
      אני מסכים איתך שמדובר בחברות אובייקטיבית מצוינות, ואתה גם צודק שמבט במכפיל הרווח הוא ממש לא חזות הכל בחברות הטכנולוגיה (וממש לא עסקתי בטיעון הזה). אני אומר דבר פשוט – החברות האלה לא חסינות לתחרות. גם יאהו שהייתה “דף הבית של האינטרנט” לא חזתה שגוגל פשוט תבוא ותיקח לה את השוק.
      אתה אומר שאני מזלזל במנכ”לים הטובים בעולם? אתה לא חושב שזה דווקא מה שאתה עושה? הרי אני אומר שבעולם הטכנולוגיה שמנהלים מוכשרים מאוד, ועוד מיליוני צעירים מוכשרים מנסים לגנוב זה לזה את השוק כל הזמן, לפעמים הם יצליחו ולפעמים פחות וכשיש צמיחה חדה כולם צומחים, אבל את הצמיחה קדימה אנחנו יכולים רק לנסות לחזות ועם פחות צמיחה התחרות כבר הרבה יותר מורגשת.

      כשאני כותב על עסקים אני רגיל שמגיבים נכנסים איתי לפינות על תרחישים הזויים, וזה בסדר גמור, רק שלא יהיו אשליות- גם 5 חברות שהן רבע מה-S&P 500 לא חסינות לתרחישים כאלה. בתור מי שבוחן ומחפש בעיות בחברות כל היום הצרות של גוגל למשל לא קטנות בעיניי – חברה עם הכנסות קטנות ואובדן נתח שוק. גם לא הסיכונים של פייסבוק, נטפליקס , אפל, טסלה והשאר.

  6. אולי באמת התגובה שלי לא היתה מנומסת, מצטער. אני צריך לזכור לא להגיב בבלוגים אחרים כמו שאמרתי לעצמי בעבר 🙂

    בכל מקרה אני ממש לא מסכים איתך בנוגע לקורונה. אולי גם לי יש Belief Perserverance, כי לדעתי כמעט כל מה שיצא מאז לדעתי הוכיח שצדקתי… דווקא הגורמים המוסמכים טועים וממשיכים לצערי לטעות, ועם כל הגלים והסערות עדיין מתו בישראל (ובעולם) בערך מה שקורה בעונת שפעת ממוצעת. אגב, כמו שפרופסור לס אומר – שפעת היא לא מחלה קלה, כשאומרים “בסך הכל” זה נשמע כאילו שפעת זה משהו קל. הנקודה היא ששפעת אולי היא לא מחלה קלה, אבל בגלל שפעת לא סוגרים את העולם ומגיעים ל 30 מיליון מובטלים בארצות הברית, בגלל הקורונה כן.

    אם תסתכל על הנחות שהנחתי בפוסטים שלי תראה שכמעט הכל קרה והם נכתבו במרץ – נגד תחזיות שהיו אז ונגד אנשים (כולל ראש הממשלה, “גורם מוסמך”) שחזו עשרות אלפי מתים בישראל – חזיתי שלא נגיע אפילו ל 1000, ווואללה, יש רק 480 איש זקנים שנפטרו (חלק בטח אפילו לא מקורונה) ואנחנו כמעט חצי שנה אחרי וכבר לתוך הגל השני. חזיתי שגם כל האנשים שימותו בספרד ואיטליה יחד לא יגיעו ל 200,000 איש למרות שאנשים חזו 2 מיליון איש וואללה כמעט חצי שנה אחרי בספרד ואיטליה לא מתו, *יחד*, אפילו 100,000 איש.

    בשפעת החזירים מתו 600,000 איש עד 2 מיליון איש ב 2009 ואף אחד לא זז בכיסא. אפילו לפי המדידות העקומות שעושים בקורונה לגבי תמותה, אנו בתחתית של שפעת החזירים. בוא נראה בסופו של יום האם יהיה מדובר בשפעת, שפעת X2 או אפילו שפעת X3, אבל מה שבטוח זה כנראה יהיה בסדר גודל של שפעת. אני לא מכיר אף אחד שמדבר עכשיו על 6-20 מיליון איש מתים בעולם (פי 10 משפעת החזירים).

    אם תסתכל על Excess mortality גם בארצות הברית, באיזורים נגועים, תראה עליה יפה אבל לא משהו שצריך לסגור את המדינה בגללו. וזה גם מובן, כי לשפעת יש חיסון ולקורונה לא, ככה שאפשר לצפות שאם יבוא זן חדש של שפעת נראה תופעה לא רחוקה מזו.

    אם אתה רוצה לדבר בשפת האנקדוטות, אני מכיר אנשים אפילו חולי סוכרת שהיו חולי קורונה ולא היה להם אפילו קצת חום. אז לדעתי אם יש דיסאינפורמציה היא לא נובעת מהפוסט שלי, דווקא היא נובעת מהשלטונות (בכל העולם), שנוקטים בגישת ההפחדה, דיסאינפורמציה (מדידת המתים למשל) ובכלל בדרך הטיפול במשבר.

    אמרתי שכנראה שיש חיסון עדר (תראה את שבדיה) ואז בדקו נוגדנים וראו שאין הרבה נוגדנים, ואז אמרתי, אולי טעיתי ואין חיסון עדר, מצד שני איך אין עוד חולים בשבדיה? אבל עכשיו (ממש לא מזמן) מצאו שכנראה גם כשאין נוגדנים יש תאי T שזוכרים את הפולש גם עשרות שנים אחרי וככה שקשה יותר למצוא מי מחוסן או לא, כי יש כאלה שאין להם נוגדנים והם בכל אופן מחוסנים. הערכות חדשות מעריכות שחיסון עדר יגיע אחרי בסך הכל הדבקה נמדדת של 20% מהאוכלוסיה (נמדדת כי אחרים נדבקים ולא מדידים), מה שמתאים למה שקרה בניו יורק (שם אין “גל שני”) ובשבדיה ומקומות אחרים. דפוס המחלה בניו יורק גם מתאים למחלה שהסתיימה אקספוננציאלית – ממש גרף של מחבט.

    אתה קורא לפוסט שלי דיסאינפורמטיבי, אבל תחשוב שניה – אולי אתה משתמש בסיסטם 1? הרי קראתי המון ולמדתי המון בשביל להגיע לדיעה שלי, למדתי את זה בתיכון כי זה עניין אותי אבל אף אחד לא אמר שעצרתי בכיתה י’. אף פעם לא הפסקתי ללמוד בנושא. טיעון הנגד שלך הוא “שאף גורם מוסמך לא מסכים איתי”. כלומר שאתה מבטל אלפי שעות קריאה ולימוד שלי, בעקיפין בנושא שנים מלפני הקורונה וגם במהלך הקורונה בהקשר ישיר שלה, כי קראת – כותרת. “אף גורם מוסמך לא מסכים איתי” – נו טוב, תלוי איך אתה מגדיר הסכמה. אם אתה רואה את מהדורות החדשות, כבר אין נאומי פאניקה של ביבי בערב שאומר “שישראל במלחמה” וש”ימותו יותר אנשים מכל מלחמות ישראל”. יש שקט תעשייתי משהו, אפילו סגר לא ממש עושים למרות “שעברנו את הקו האדום” ואיך אומרים – כנראה שיש הסכמה (איתי), שבשתיקה. הרי אתה לא באמת מצפה שאחרי שהעולם שפך טריליונים של דולרים לכלכלה יבוא ראש ממשלה ויגיד – ואללה, לא דובים ולא יער, כי בזאת תסתיים הקדנציה שלו (תראה מה קרה לטראמפ).

    אם מדברים על דיסאינפורמציה, כתבת שטענתי ב 100% בכל הפוסטים שהקורונה היא שפעת חד משמעית, אבל זה לא נכון. דווקא הפוסטים הראשונים היו הרבה יותר עדינים וככל שהזמן התקדם אז הפכתי יותר ויותר בטוח בטענה שלי. נכון, לא הייתי צריך להיות נחרץ כל כך באחרון וזה בעוכרי, חבל שלא למדתי מהעבר (וגם אתה נופל באותה הנקודה) אבל זה לא מוריד מהנכונות של המסקנה. כרגע, כנגד כל כך הרבה חזאים כל כך פסימיים שהיו דאז במרץ, נראה לי שקלעתי בול, ולא רק במספר אחד אלא בכמה, וגם בתופעות החברתיות ההרסניות שזה יצור לאחר מכן, הרסניות פי כמה מהקורונה. לצערי, בקורונה אפשר לראות את התופעות שנחזו בזמן די קצר אחרי (בוא נניח בעוד שנה-שנתיים), בעוד שבפוסט שלך יקח כמה שנים טובות לראות את התופעות שאתה חושב שיקרו.

    לדעתי הפוסט על הקורונה דווקא תרם יותר ממה שאתה משער, כי אני יודע בוודאות שבר סימן טוב ובנט ואחרים בקובעי המדיניות קראו אותו ויתכן מאוד שחסכתי למדינת ישראל ובתוכה גם לך כמה מיליארדים אם זה השפיע אפילו בקצת על קיצור הסגר שהיה ומניעת סגר חדש.

    לטעון שזה “חיים ומוות” בבולד זה צ’יפ שוט, כי יש חיים ומוות גם בצד השני, אדם שלא חלה בקורונה אבל איבד את פרנסתו ולא יכול להאכיל את ילדיו זה גם כן עניין של חיים ומוות. גם אדם שלא הלך לרופא בגלל הדיסאינפורמציה של הממשלה בנוגע לקורונה ומת בגלל זה זה גם עניין של חיים ומוות. אז נשאלת השאלה – אם יש חיים ומוות בשני הצדדים, האם זה מחליש או מחזק את הטענה שלך?

    בכל מקרה, לפני שכתבתי את התגובה הקודמת חשבתי – “האם יש בה אד הומינם” כי אם יש ידעתי שזה יעורר תגובה מעוצבנת. חשבתי שאין בה אד הומינם וכנראה טעיתי כי הרגשת צורך לתקוף אותי אישית בנושא לא קשור, ושוב פעם בנושא שאתה ככל הנראה, אולי, מבין בו פחות ממני כדי להוכיח שאתה צודק….

    כמובן שיכול להיות שאני טועה ואני נופל באותן הטיות שכתבתי בתגובה הקודמת, אבל לא ראיתי טיעון אחד רלוונטי וענייני שלך שעשוי לסתור את הטענות שלי פרט לטיעון “אף גורם רשמי לא מסכים איתך” שהוא חלש ולא ממש ענייני, כך שאני עדיין מרגיש בנוח שאני עוד לא בתוך ההטיות האלה. לצורך העניין נראה שאף גורם “רשמי” בשוק ההון לא מסכים איתך לגבי שוהם, אבל שנינו יודעים “שהגורמים הרשמיים” טועים במקרה הזה.

    שוב סליחה אם פגעתי וחבל לי שאתה לא לוקח את זה על פניו. נחזור לפוסט ולתגובות בעוד עשר שנים ונראה מי צדק – רק בשביל הקטע, גם לגבי הקורונה וגם לגבי חברות האינטרנט…

    עכשיו באמת סיימתי 🙂

    1. שלומי ארדן

      מקובל, יש לציין שגם הקורונה וגם הנאסדק שניהם לא מספיק בפוקוס אצלי. זו הסיבה שבניגוד לתחומים אחרים, אני לא מרגיש בנוח לתת תחזית כלשהי על הנאסדק מלבד שנדמה לי, משיחות רבות עם משקיעים, כאילו ככל שהנאסדק עולה הוא יותר מפתה להשקעה. לגבי הניתוח שלך על נטפליקס – אני בטוח שעשית עבודה יסודית וזה עניין נפרד לחלוטין. זה כמו שהייתי מרגיש בנוח לכתוב שישראלים “רודפים אחרי קניית דירה בכל מחיר” גם אם יש משקיעים שמוצאים מציאות בשוק הדיור עם ניתוח איכותי.

      לגבי הקורונה – אני עוד זוכר שבמרץ-אפריל אחרי שקראתי על זנים אחרים של קורונה וראיתי איך נראית ההתפשטות על המפה חשבתי בכנות שהוירוס עונתי, והנה ישראל מראה לנו שלא.. הייתה גם תקופה במרץ-אפריל בה היה נדמה שבשום אירוע לא נדבקים יותר מ-20% מהנמצאים מה שמעיד על חסינות מסוימת, ואז קרו אירועים בהם זה קרה.. מאז הפסקתי לנסות לחזות את הקורונה ויותר באיתור השקעות עמידות ואולי אפילו נהנות קורונה- לפחות עד כמה שאפשר. נטפליקס בהחלט בקטגוריה הזו, אבל היא פחות בשבילי.

      כמובן שאני מאוד מקווה שאתה צודק לגבי הקורונה ומלבד הפוסט האחרון באמת היית זהיר עם אזהרה בפתיחה ושפה זהירה יותר. בסך הכל צדקת באמירה שיש לא מעט א-סימפטומטיים (משהו בין 25%-75% ככל שחיפשתי, ואין הסכמה) וששיעור התמותה אינו מה שחשבו בהתחלה. שפה עדינה יותר בתחזית הייתה עושה עבודה טובה בהרבה, ואולי זה נכון גם פה שכן נראה שמפרשים את המאמר שלי כאן כאילו אני חוזה אבדון או ירידות במדדי הטכנולוגיה וזה ממש לא המצב- רק מציע להיזהר לפני ששמים את כל החסכונות על טסלה.

      בכל אופן אתה מוזמן לבקר ולהגיב בבלוג! אם אפשר יותר בנימוס אני אשמח 🙂

      1. בסדר. דע אתה תותח – אבל אתה כבר יודע את זה.

        כל הדיון הזה באמת מעלה אצלי את הרצון לעדכן בבלוג את כל הסיפור של הקורונה וגם לכתוב אולי קצת על נטפליקס, שאולי יש לה את מסלול הריצה הכי ארוך מכל החבורה הזו של ה FAANG.

        מה שמונע ממני להמשיך ולכתוב על זה הוא כי אני נגעל כבר מהסיפור הזה של הקורונה ועשיתי לעצמי חרם על להפסיק לקרוא/לכתוב על זה. זה פשט שותה לי זמן של לקרוא על השקעות שזה פי כמה יותר חשוב, שהרי אני ואתה ולס ואורי קידרון ומי לא לא נשכנע את קובעי המדיניות לא משנה מה אנו חושבים על הקורונה. היתרון שלנו הוא ביכולת לחשוב ארוך לתקופה שבה כל הסיפור הזה יהיה זיכרון לספר לילדים (וכמובן בדרך לעשות מזה בוחטות), הרבה אחרי שכל הביבים והטראמפים ירדו מכסא המלכות.

        1. שלומי ארדן

          תודה!
          לגבי נטפליקס אני אשמח לקרוא, בהחלט יכול להיות שאני מפספס חברה מצוינת שהיא גם השקעה טובה ואשמח לראות איך אתה מנתח חברה כזו .
          לגבי הקורונה – מצחיק שזה במקביל הדבר הכי חשוב שקורה עכשיו וגם הבזבוז זמן הכי גדול. לדעתי אין לנו מה להתעסק עם זה יותר מדיי והכי טוב זה לצאת מנקודת הנחה שזה ימשיך עוד נניח בין חצי שנה לנאמר שנתיים, לחפש השקעות שיתמודדו עם זה בכל מקרה ולהתקדם.

          1. אסף, אני מניח שאתה זוכר שכתבת לפניי כמה שנים בכתבה על LILA כמה לנטפליקס אין סיכוי להמשיך לצמוח או משהו דומה (אני כותב מזיכרון אז מקווה שלא מטעה בניסוח). בכל מקרה, טוב לראות שאתה יודע לשנות את דעתך. להבדיל, לפניי כמה שנים קראתי תזה מנומקת מאוד של דמודרן על הסיכויים הנמוכים שיש להשקעה באמזון להצליח. המנייה נסחרה אז בסביבות ה-400… בקיצור, קשה מאוד להצליח בתחזיות לגביהן, הרבה לדעתי בגלל שקשה למישהו שהוא לא צוקרברג (לדוגמא) לצפות לאן פייסבוק תתפתח. יש לו כל כך הרבה אפשרויות צמיחה וצוותים כל כך מוכשרים שמאוד קשה למשקיע בודד לצפות לאן הם יגיעו.

          2. היי שלומי ואסף היקרים!

            כקורא מושבע של שניכם, אני חייב לומר שהויכוח ביניכם מרתק, ומבחינה מסוימת יש בו משהו מפרה ומחכים יותר מקריאה של כל פוסט בנפרד.
            באמת.
            עד כדי כך, שאני מציע לך שלומי, להמשיך להרים את הקהילה הנפלאה שהצלחת לבנות כאן למקום שמניב עוד יותר דיונים מהסוג הזה. משום מה הפורום לא התרומם כל כך, אבל לא הייתי מוותר על זה. גם התגובות בכל הפוסטים, והדיונים שמתפתחים הם מרתקים.

            אולי למשל להציע לכל אחד מהחברים כאן, לכתוב פוסט אורח מדי פעם, או לעורר נקודות לדיון.

            לגופם של דברים,
            מנקודת מבטי החברות הללו כקבוצה, יצרו כאן מודל חדש של חברה.
            הנחת היסוד עד היום (בפרט אצלנו משקיעי הערך) הייתה שחברה טובה, יש לה חפיר קיים מעצם היותה, גם ללא שתשקיע בלי סוף ולנצח, ומטרתה בסופו של יום , להניב רווחים לבעלי המניות.

            החברות הללו, מחד גיסא משתמשות בכמויות האדירות של המזומנים שלהם לצמוח עוד ועוד על ידי קניית חברות, מו”פ וכו’. ובכך בסופו של דבר מניבות ערך לבעלי המניות בעליית ערך המנייה.
            אבל אליה וקוץ בה, על פניו הם מחויבות להמשיך בכך לנצח. הם חברות בבנייה מתמדת, ומתאימות את עצמם כל הזמן לשינויים לפני כולם.
            אבל אם כך, בהסתכלות מבחוץ, איפה בסוף הרווח? הרי עליית מנייה חייב להיות כתוצאה מסיפור של חברה שבסוף הופך למכונה לייצור כסף.
            וזו הנקודה שבה אני מסכים לגמרי עם שלומי.
            אממה, בינתיים זה עובד יופי, והמניות בשמים.

            וכאן שלומי מציב את שאלת טריליוני הדולר,
            האם זה אמיתי, או שזה מודל כלכלי שבסופו של סיפור יום אחד ימצה את עצמו?

            נראה לי שגם אתה, אסף, היית בתפיסה זו עד לא מזמן (אנגלברג…).
            עכשיו אתה מנסה “להחזיר את כולנו בתשובה”…

            כמובן שכל זה בהכללה, ובניתוחי עומק כל חברה יש לה את החזון שלה, והאסטרטגיה שלה, אבל זה כבר מצריך הבנה וניתוחי עומק. ולמי שרוצה להשקיע לטווח רחוק, יש בזה סיכונים לא מבוטלים, אולם בהכללה עדיין ניתן להסכים מאוד עם שלומי.

            בכלל, שלומי שם בבלוג שלו זרקור מרתק על השוק הזמין והקטן שלנו.
            וככל שזה נוגע אלי, נכון לעכשיו יותר מתחבר להשקיע במניות קטנות כאן, מאשר בגידולי סלומון וכדו’, אם כי מרתק אותי ממש לקרוא וללמוד על כך.

          3. שלומי ארדן

            תודה יוסף!
            באמת קצת חבל לי שהפורום לא ממש התרומם ולדעתי הסיבה היא מה שחששתי ממנו – המשתתפים לא מרגישים בנוח לענות זה לזה באתר “שלי”. לעתים קרובות הפוסטים בפורום ממש הם פניה ישירה אליי “שלומי מה דעתך…” אז כמובן שאני עונה, אבל זו לא ממש דרך לבנות קהילת משקיעים! הייתי שמח אם היו משתתפים אקטיביים נוספים.

            לגבי פוסט אורח – מצד אחד אני פתוח לרעיון, מצד שני כדי להעלות כאן תוכן של מישהו אחר אני צריך “לחתום” עליו ולחשוב שזה רעיון שאני מסכים איתו ואני הייתי יכול לכתוב אותו בעצמי, שזה לא ברור מאליו.. אתה רואה כמה לעתים רחוקות אני מרשה לעצמי לכתוב על חברה חדשה, והרצף של השבועות האחרונים הוא תוצאה של
            חודשים של מחקר. גם רעיון נוסף שאשתף בקרוב נמצא בבדיקות כבר זמן רב כדי לוודא שאין קאצ’.. אני מניח שכשאני כותב על משהו יהיו כאלה שיקנו רק בגלל שכתבתי וזה בלתי נמנע לא משנה מה אגיד או אכתוב.. לכן אני מנסה לעשות עבודה כמה שיותר טובה.

            אפשר תמיד לכתוב בפורום רעיונות השקעה! (והלוואי שזה היה קורה..)

          4. שלומי ונתן תמיד כיף לקרוא את הדעות שלכם, ולהיפתח לדעות שונות. שמח שהחלטתי את כל הכתבות שלך ואת כל התגובות שלפעמים יותר מעשירות מהכתבה עצמה

    2. אני אגיב רק לנושא השפעת, כי באמת שקטונתי בשאר הנושאים.
      מלבד העובדה שוירוס הקורונה אינו שייך למשפחה של וירוס השפעת, ההשוואה בין הוירוסים היא מצחיקה ולכן, לפחות לי, גורמת לזלזל בפרופ’ לס שהוא זה שמוביל, אם ניתן לקרוא לזה ככה, את הטענה/תנועה/מגמה שוירוס הקורונה הוא שפעת.
      אז לא, וירוס הקורונה איננו שפעת, מהסיבה העיקרית והפשוטה שוירוס זה אינו עונתי. אין פה פיק של מחלה בחורף ואז דעיכה שלו בקיץ. יש פה וירוס שפעיל וקטלני (בחלק מן המקרים) בכל עונות השנה.
      לכן, הטענה שיש לנו פה שפעת היא מגוכחת במקרה הטוב ומבוססת על חוסר הבנה, שדי מוזרה לי במקרה של פרופ’ לס, כי מדובר בפרופ’ שגם החזיק במספר לא מבוטל של תפקידים בתחום הרפואה הציבורית. אני חייב לומר שהתעקשותו הזאת, שמדובר בשפעת וחוסר היכולת שלו ללמוד מהעובדות שכל פעם מוכיחות את טעותו גורמת לי להרים גבה ולשאול מה מניע אותו בהתעקשות זאת? (התפרסם לא מזמן סרטון קליל של ערוץ כאן לגבי הדברים שטען בתחילת המחלה וכיום- בעיני לפחות, זה מבזה אותו)

      עכשו לגבי מספר דברים שכתבת, המחשבה לגבי חיסון עדר היא יותר משאלת לב בזמן זה, בטח כאשר אנחנו עדיין לומדים את הוירוס. אם אתה משווה אותו לשפעת, אז לשפעת יש חיסון עדר? האם אין פיק מתים בכל שנה ושנה?
      אף אחד לא יודע האם יש חיסון עדר לוירו הקורונה ולדעתי הבחירה של שבדיה בדרכה שלה, היא בלשון המעטה, מחדל, שמי שבחר את הדרך הזאת לטיפול במשבר צריך לבלות תקופה מסויימת מאחורי סורג ובריח.

      זה ברור כשמש שללא איזו תגובה לוירוס כמות המתים תמשיך ותעלה עם כמויות מטורפות וקברי אחים כפי שראינו במספר מדינות, בראשן ברזיל, ארה”ב, איטליה, צרפת ואנגליה (והודו ומקסיקו בדרכן לאותו מקום).
      בשבדיה פשוט אנשים הפסיקו לצאת ולהפגש כפי שהתרחש בלא מעט מדינות אחרות.
      פרוטוקול הטיפול במגפה הוא פרוטוקול כתוב של ה CDC, אף אחד לא המציא את הגלגל, סגר וסגר וסגר. אין טיפול אחר. רואים זאת מעולה, לצערינו בארץ, כשהיה סגר מספר החולים היה נמוך וכשנפתח הסגר בבת אחת, המספרים קופצים. עליה במספר החולים יעלה את מספר המתים לאחר כחודש. כי פשוט לוקח זמן למות מקורונה. מתים מחנק איטי וזה לוקח זמן.

      ללא חיסון כמות המתים תעבור את המתים בשפעת הספרדית ושפעת החזירים יחדיו כי הוירוס רץ ביחד עם האנושות ללא הפסקה. לא לשכוח שכל אדם מתבגר עם הוירוס ומתחיל להכנס לאט לאט לקבוצת הסיכון. אני מקווה ששלא נראה שצדקתי בעוד שנה-שנתיים והאנושות תמצא חיסון או תרופה לוירוס הארור הזה.

      לא לשכוח שהעולם בסגר די קולקטיבי ברמה זאת או אחרת ועדיין מדובר על מעל 600,000 מתים, אם היינו מתיחסים לזה כמו לשפעת, לפי דברי פרופ’ לס, איפה היינו עומדים היום מבחינה זאת?

      תן לאנשי המקצוע לעשות את מה שהם יודעים לעשות. לא צריך להתיחס לכל מי שמפטפט סתם בטלוויזיה בשביל רייטינג כזה או אחר.

      1. עופר,
        אתה מציב כאן טענה שאני רואה ושומע לראשונה.
        שנקודת החומרה של הקורונה על פני כל השפעות,
        זה משך זמן החיים שלה.
        זאת אומרת, שגם אתה מסכים שאם נדע בוודאות שעוד פרק זמן לא ארוך ישנו חיסון (עדר או מעבדה),
        סך הכל הסיפור לא נורא?
        משהו כמו שלוש גלים של שפעת?

      2. עופר – מה שכתבת מאוד לא מדוייק , וזורה פחד ללא צורך.
        וירוס הקורונה הוא מאותה משפחה של וירוס השפעת . זה גם לא מדוייק שוירוס השפעת עונתי ווירוס הקורונה אינו כזה. גם השפעת לא נעלמת בקיץ – היא פשוט קלה יותר. וגם השפעת, כמו הקורונה , פוגעת קשה בעיקר במבוגרים ובבעלי מחלות רקע .
        זה לא אומר שאין ביניהן הבדלים . הם קיימים בזמן הדגירה, מידת ההתמשכות ובתופעות הלוואי והנזקים שהיא משאירה.
        גם אם אין חיסון עדר , חלק מהאוכלוסיה מתחסנת מעצם ההיחשפות לוירוס.
        להגיד שהשבדים טעו בהתייחסות וזה היה מחדל מצידם זה פשוט קישקוש , כי אי אפשר להתייחס רק לצד הבריאותי בטיפול בקורונה . נזקיה הכלכליים גדולים לאין שיעור מאלה הבריאותיים .
        ולהגיד שללא חיסון כמות המתים תעבור את המתים בשפעת הספרדית , זה כבר אחד ההבלים הגדולים ששמעתי אי פעם . השפעת הספרדית פגעה ללא הבחנה בכל שכבות האוכלוסיה , כולל צעירים , וקטלה תוך פחות משנתיים סביב 50 מיליון איש . הוירוס הזה אפילו לא מתחיל להזכיר את הוירוס ההוא .
        לא ניתן לדעת בביטחון מלא מה יקרה הלאה. אולי וירוס הקורונה פתאום יעבור איזו מוטציה קטלנית . אבל לפי ניסיון העבר עם הוירוסים השונים, יש לא פחות סיכוי שהוא ייעלם כלעומת שבא . כבר עכשיו הוא קטלני פחות מאשר לפני מספר חודשים . מרבית הסיכויים שהוא לא יתחזק , וביחד עם תרופות טובות יותר וניסיון מצטבר בטיפול בו , אז גם בהיעדר חיסון מספרי החולים קשה והמתים יירדו.
        התחזיות שלך מופרכות לחלוטין ומזכירות את סיפורי המעשיות של משרד הבריאות על עשרות אלפי מתים .

    3. ירוחם לונג

      קראתי בעיון את כל פוסטיך בענין הקורונה ולא עניתי באתר שלך כי הרבה ענו והתווכחו, אבל מול גרפים קשה להתווכח, גם יורם לס שבעולם מתוקן היו מרחיקים אותו ציבורים אחרי כל כך הרבה פעמים שחזר בו וסתר למה שאמר קודם לכן לא יוכל להתווכח (אבל הוא יעשה את זה…..), גרפים של תמותה בשנים האחרונות שכוללים תמותה מהכל מראים שהתמותה כרגע (לא בישראל שהתחיל בה הקורונה אחרי זמן רב שידעו כבר לעשות סגרים והרחקה וכדו’, היא יותר מפי שניים מהתקופות הכי קשות שהיו בעשר! שנים האחרונות, חבל שאי אפר להעלות לפה גרפים הייתי מעלה אבל אלו הנתונים אתה מוזמן לחפש ברשת עדיף באנגלית.

  7. שלומי ואסף יש לכם שתי בלוגים מעולים עם המון תוכן איכותי, לא צריך לריב 🙂
    לטעמי בהשקעות כמו באוכל יש לכול אחד את הטעם שלו ואת הסגנון שלו.

  8. הי שלומי, נהניתי מהפוסט התגובות והחדות 🙂

    בכנות,
    מה העצה שהייתה נותן לשכיר שמתעניין בשוק ההון ולא עובד בזה במשרה מלאה כמוך כמו גם כישורי השקעה ממוצעים:

    1. מדדים בארה”ב – גם אתה לא מת עליהם והם עכשיו בשיאם
    2. מדדים בישראל – בעייתים בגלל משקל נדלן/פיננסים שוק לא הכי משוכלל…
    3. לעקוב אחרי משקיעי ערך מתוחכמים כמוך ולעשות על זה סינון: לטווח הארוך רבים וטובים כתבו ושיתפו ומסיבות אלה ואחרות והפסיקו לשתף …קשה לבנות על זה לטווח ארוך
    4. נזכיר שגם רבים וטובים בישראל ובעולם – רובם לא מנצחים את המדדים

    לכן, מה היית מעריך כאסטרטגייה נבונה להשקעות לחבר יקר שלך/משפחה שאינם משקיעים 100% כמקצוע ולא מחוננים כמו שלומי 🙂

    1. שלומי ארדן

      תודה אלעד! שאלה שאני חושב עליה רבות.
      אני עדיין חושב שמדדים הם אפשרות לא רעה בכלל, כולל המדדים בישראל. זה נכון שיש הרבה פיננסים ונדל”ן, אבל הם מספיק זולים כדי שגם בהם תהיה לדעתי תשואה סבירה יחסית לשוק מניות (נניח 8-10% לשנה).
      לגבי מעקב אחרי משקיעים – במשך שנים רבות לקחתי רעיונות ממשקיעים ברשת ולרוב התוצאות היו לא מדהימות. המסקנה שלי היא שאין תחליף למחקר עצמאי וכיום אני משתדל לא לסמוך על אף אחד, כולל משקיעים שאני מעריך.
      ברעיונות שאני משתף אני משתדל לעשות עבודה כמה שיותר יסודית ולאפשר לקוראים גם לשאול כדי לוודא שלא פספסתי נקודה חשובה בהשקעה, אבל כמובן שגם אני עלול לטעות. בסך הכל אני מקווה שעם מספיק עבודה יסודית הטעויות יהיו דיי נדירות וגם כשיש טעויות, הן יהיו בעיקר באפסייד. אני חושב שבינתיים זה עובד לא רע ואפילו את הקורונה החברות עוברות יפה , מקווה שימשיך! בניגוד לנאסדק, הן לא תמיד מקבלות הערכה על ההצלחות בינתיים, זה בוודאות ישתנה ודורש סבלנות.

  9. אני לא שותף לדעתך, אני גם לא חושב שאני זורה פחד. יש עובדות שעצימת עיניים לא תפתור אותם ולא תגרום להם להעלם.

    נתחיל מזה שעובדתית נגיף השפעת אינו מהמשפחה של נגיף הקורונה. אין מה לעשות, משפחות שונות, ניתן לקרוא את זה גם בויקיפדיה.
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94

    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA

    מלבד העובדה שהוירוסים לא שייכים לאותה המשפחה, החיסונים שונים והטיפול התרופתי שקיים לשפעת לא עובד כלל על הקורונה (טמיפלו וחברותיה).

    לצערי אני חושש שהכסף קודם בעינייך לחיי אדם וזה חבל מאוד. כאשר מגיע וירוס חדש ולא מוכר לעולם לא להכנס לסגר כדי להבין מהו אותו הוירוס זה פשע לדעתי. לכן, מי שלא סגר את שבדיה הוא פשוט פושע לפי השקפת עולמי.
    אני לא חושב שכיום יש מקום לסגר כללי, כי היום באמת יודעים יותר טוב להתמודד עם נגיף, אבל עדיין אנשים ימותו. הוירוס לא נחלש, אלא יש פרוטוקול טיפול אפקטיבי יותר. עדיין גם כיום מדובר על וירוס קטלני לאנשים מסויימים.
    במידה והעולם לא היה נסגר בתחילת המשבר היינו כבר רואים מיליוני מתים (כיום יש כבר מעל 600,000). שוב כל העולם היה בסגר כזה או אחר.
    האמירה שלך לגבי חיסון העדר היא חוסר הבנה בסיסי בהגדרה של חיסון עדר. אין משמעות לחיסון חלקי של אוכלוסיה ללא חיסון העדר (שהוא לפחות 60% מהאוכלוסיה ועדיף הרבה יותר) על זה מתבססות חבילות חיסוני החובה שהעלימו מחלות. אם אין חיסון עדר המחלה לא תעלם.

    תקרא קצת פה על הנושא: https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%9E%D7%92%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A8

    אני לא יודע על מה אתה מסתמך ב”עובדות” שאתה כותב, מי אמר שהוא כיום פחות קטלני?
    יש פרוטוקול טיפול יותר טוב, אבל זה בתנאי שלא יהיה עודף של חולים שנדרשים לטיפול נשימתי.
    במידה ויהיה לחץ על צוות הרפואי ועל מכשירים רפואיים תהייה קריסה של מערכת הבריאות ומפה הדרך לקטסטרופה קצרה. זה קרה לא מזמן במספר ארצות ועוד מתרחש כיום.

    אתה כל הזמן שוכח, כי נוח לך כנראה, שהעולם היה בסגר כזה או אחר. נתוני התחלואה ירדו וכעת עם הפתיחה המחודשת והשאננות של האזרחים אני בפתחו של הגל שני, בארץ ובשאר העולם.
    ושוב מדינות מתחילות לסגור עסקים. לא רק בארץ.
    ספרד בקטלוניה, קליפורניה ארה”ב ועוד.

    סיפורי המעשיות של משרד הבריאות, אתה אומר? העיקר שפרופ’ לס לא מספר מעשיות. זה הכי חשוב.
    אני אומר שמזל שההגה לא בידיים שלך ושל פרופ’ לס. זה משאיר אותי יותר רגוע.

  10. יוסף, זה ברור לא?
    הרי בתחילת המגפה, כשעוד לא ידעו על הקורנה כמעט כלום, דובר על זה שאין מה לדאוג, הקורונה תעלם באביב כשהטמפרטורה תעלה, אתה לא זוכר את זה?
    למה אמרו את זה? כי חשבו שכמו השפעת מדובר במגפה עונתית.
    הבעיה היתה כשראו שהמגפה מגיעה לארצות מהחצי הדרומי של הגלובוס ששם היה קיץ. אז כבר הבינו שהוירוס הזה הולך להשאר פה לתקופה ארוכה.

    כמובן שאם יש חיסון אפקטיבי אז כל הוירוס הזה יכול להעלם כפי שבא. ואז אם כל הצער שבדבר, אף אחד גם לא יזכור את המתים (מלבד יקיריהם) והעולם יצעד קדימה. אז כן, ניתן לומר שהסיפור לא נורא.

    לא לשכוח, שהמירוץ לחיסון אינו מתחיל מ 0. כי וירוס הקורונה נחקר רבות ע”י מספר מדינות למטרות לא אתיות. לכן אם מדינות חוקרות וירוס מסויים כנשק ביולוגי, אז אותן מדינות גם חוקרות את התרופה לנגיף באותה נשימה.

    אני כולי תקווה שימצא חיסון אפקטיבי לוירוס הזה ונשאיר את המחלה הזאת מהאחורינו.

    1. אז בגדול גם אתה מסכים עם הגישה של אסף נתן (אני בהחלט חושב כך מהיום הראשון).
      למעט האפקט של הזמן. כאשר ההנחה היום שלא מדובר לכאורה ביותר משנה וקצת קדימה.
      אז קיבלנו 3 גלי שפעת חריפה.
      בקטנה. זה כמו שלוש חורפים.
      ואם ייקח יותר זמן, ז כמו 5 חורפי שפעת.
      לא נחמד, אבל איך הגעת לשפעת הספרדית?
      אתה וביבי…

      1. לא הבנתי את ההגבלה.
        אתה מדבר על אולי חיסון שיהיה.
        אתה מדבר על פתיחה של עסקים ללא סגר מהיום הראשון בכל העולם. זה מה שאתה ואסף אומרים. אני ממש לא חושב כך.
        אנחנו היום במצב שלנו עם 600,000 מתים בזכו הסגר הראשוני בסין (להזכירך עם ריתוחי דלתות של מי שיצא מחוץ לבית בזמן הסגר). וסגרים מלאים וחלקיים בעולם.
        תוציא את הפוליטיקה מהמחלה. עזוב את ביבי בצד.
        מדובר על דרך פעולה של משרד הבריאות ופעל כפי שפעלו בכל העולם. אף אחד לא המציא את הגלגל בישראל. ישראל פעלה כפי שפעלו בעולם.
        שחרור אותי מימין ושמאל, ביבי וגנץ. אני מדבר על המחלה נטו. את הפליטיקה אני משאיר לפוליטיקאים.

      2. ועוד משהו קטן. רק כדי שתבין על מה אני מדבר.
        וירוס הקורונה יותר מדבק משפעת, פי 2 בערך, בגלל זמן האינקובציה שלו ופרק הזמן שהוירוס מדבק.

        אם נלך לפי הדרך שלך ושל אסף, כלכלה פתוחה וחיסון העדר, קרי נותנים לכולם להדבק בוירוס, לא?
        ולא אין משמעות לחיסון העדר!
        בגלל שהוירוס מדבק אנחנו נגיע להדבקה של כמעט כל האוכלוסיה בקצב די מהיר.
        בטוח שזה היה קורה עד הרגע שיהיה חיסון אפקטיבי.
        (בהנחה שאין מוטציות לוירוס, ואז זה כבר סיפור אחר)

        עכשו נתחיל בחשבון קר.
        יש בעולם 7 מיליארד איש.
        נניח הדבקה של 6 מיליארד? זה נתון סביר
        אחוז תמותה שמרני הוא כ-1%, בטח ובטח בזמן של פיצוץ של חולים וקריסה של מערכות בריאות. ניתן לראות את הנתונים מאיטליה וספרד.

        1% מ 6 מילארד זה 60,000,000 מיליון. הנה עברנו את השפעת הספרדית והחזירים יחדיו.
        ונניח שאני מגזים ויש מוות של 0.5% בלבד, אז 30,000,000 מתים. אתה קולט על מה מדובר?

        1. בשפעת החזירים לא בודדו ? לא עטו מסיכות ? העולם אז לא היה כפר גלובלי, לא היו טיסות . ובכל זאת מתו סביב 50 מיליון איש , כולל צעירים .
          אז הקורונה אינה השפעת הספרדית , אפילו לא אחוז אחד ממנה .
          המספרים שאתה זורק באמת מזכירים את ההפחדות של הנאשם מבלפור, בר-סימן-רע וסדצקי, שכמובן התבדו. ואין להם כל קשר למציאות.

        2. הנחה שמרנית של 1% תמותה? מדברים על 0.05% תמותה.אני אכתוב על זה בבלוג מתישהו. באתרים לא מציגים את המספרים נכון ו 1% הוא אוברסטייטמנט ענקי. בשפעת מדובר על IFR של 0.01% מול קורונה של 0.05% זה כל הסיפור, וגם אם טועים אז נניח ש IFR של קורונה הוא 0.1%, אין שום סיכוי אפילו להתקרב ל 1% תמותה

  11. עד לכאן, התגובות ההדדיות שלכם היו חלק חשוב מאוד ומוסיף לדיון בבלוג עצמו וחבל שאתם יורדים לפסים אישיים כי זה מרחיק את הקוראים מהבלוגים של שניכם.

    שאלה – האם באותם מסגרת ניתוח נכון להתייחס גם לטסלה ? אסף, כי כאן ברור שהעלות השולית היא לא אפס וגם לא קרובה אליה.

    ותודה על הפוסט ועל הדיון
    יובל

  12. בזמנו הייתי רשום לבלוג של אסף נתן . שם אם אתה לא מהאקדמיה אין מצב שיענו לך . .שלא כמו אצליך שלמי היקר שאתה מסביר עם הרבה סבלנות וגם מספיק פתוח לשמוע דעות אחרות. שלומי תמשיך להיות כמו שאתה (גם אם אתה לא מושלם)אוהבים אותך

    1. שלומי ארדן

      תודה אבנר! כשאתה אומר לא מושלם אני מניח שאתה מתכוון לעין העצלה ◑﹏◐

  13. ביולוג ירושלמי

    מאמר כיפי מאוד לקריאה ומלמד.
    קראתי בשקיקה.
    לא פחות חשובות התגובות של הקוראים ולדעתי במיוחד התגובה המצויינת של אסף נתן (שגם אותו אני קורא בשקיקה ובקביעות).
    הבלוג שלך הופך להיות חביב עליי מאוד וקבוע ברשימת הקריאה השבועית 🙂
    הדיאלוג שבתגובות מפרה ומסקרן נורא.

    תודה לך על כל ההשקעה ועל הזמן שאתה משקיע בלחלוק איתנו את המחשבות והרעיונות המפרים והמעניינים שלך שלומי.
    פשוט תענוג.
    תענוג תענוג תענוג.

    1. שלומי ארדן

      תודה רבה ביולוג!! כיף לפתוח עם תגובה כזו את השבוע 🙂

  14. הי שלומי,
    האם בזמן שכלל השווקים בשיאם בארה”ב
    תופעת רובינהוד…ואנשים שגילו בבית את קלות וזמינות המסחר בתקופת הקורונה…ולא מעט משקיעים מכובדים שרואים בשוק בועה

    לא כדאי, להגדיל קצת את רכיב המזומן, להמתין עם השקעות חדשות בישראל

    הרי השוק בישראל יעקוב אחרי המגמה מארה”ב לחיוב ולשלילה והדאון סייד מאד גבוה כרגע

    כמובן שאי אפשר לתזמן את השוק
    ובכל זאת
    קצת מפחיד להיכנס לשוק / להגדיל אחזקות של חברות בשוק הישראלי
    שהגרפים בארה”ב שהם הקטר של הבורסה שלנו מרגישים בועה/גבוה מאד…

    בירידות ומימושים גם המניות הטובות ובעיקר הקטנות נחתכות..

    1. שלומי ארדן

      היי אלעד,
      אף פעם אי אפשר לומר בוודאות, אך במבט היסטורי מניות קטנות יורדות יותר במשבר, אך מתאוששות הרבה יותר לאחריו(כתבתי על זה כאן). המחירים של המניות הקטנות בישראל קרובים מאוד במקרים רבים לשפל של מרץ, מה שלא ניתן להגיד על שאר השוק ובטח שלא על הנאסדק.

      זה כמובן ניחוש, אבל אני בהחלט יכול לדמיין תרחיש בו דווקא התקרבות לשגרה של לפני קורונה תגרום לירידות בנאסדק (מאותן סיבות שהובילו לעליות) באותו הזמן שמניות קטנות בישראל יהנו מעליות נאות.

השאר תגובה

גלילה למעלה