האשראי החוץ בנקאי פורץ לתחום הערבויות בהובלת אס.אר אקורד

בעשור האחרון החל לפרוח בבורסה הישראלית הענף החוץ בנקאי בהובלת חברת האחים נאוי, ולאחריה נכנסו חברות נוספות כגון אופל בלאנס, אס.אר אקורד, שוהם ביזנס ואחרות. עד היום חברות אלה התמקדו בנתח ספציפי של שוק האשראי – ניכיון שיקים. הסיבה לכך היא חוסר היכולת של הבנקים לקבל החלטות באופן מהיר, כמו כן חוסר יכולת (או רצון)לבחון כל שיק ברמה. כאשר לקוח מנכה שיק העיקר עבורו הוא לקבל את הכסף היום במקום עוד מספר שבועות, אך כאשר לקוח ניגש לבנק עם שיק לצורך ניכיון הבנק יעביר אותו מסכת ייסורים שיימשך זמן רב עד לקבלת התשובה המיוחלת, וגם אז ייחשב הניכיון כחלק ממסגרת האובליגו של הלקוח (כלומר – היקף האשראי הכוללת שהבנק מתיר לאותו לקוח). כך הפך הענף החוץ בנקאי למזוהה עם ניכיון שיקים, אך להערכתי זוהי רק תחנה ראשונה עבור הענף והצומח הזה.

החברה הראשונה שפורצת מתחום ההלוואות והניכיון לתחום חדש השייך באופן מסורתי לבנקים היא אס.אר אקורד שהכריזה לפני מספר ימים על כניסתה לתחום הערבויות בשיתוף פעולה עם חברת הביטוח איילון. כדי להבין את חשיבות המהלך נתחיל בהבנת תחום הערבויות בתצורתו הנוכחית, ומדוע הוא נחשב לאחד התחומים הכדאיים ביותר עבור הבנק.

ערבות בנקאית- לגבות ריבית בלי לתת אשראי

קבלן שניגש למכרז, בדרך כלל בפרויקט תשתיות או נדלן, נדרש להציג ערבויות שונות למזמין העבודה, לרבות ערבות מכרז, ערבות ביצוע וערבות טיב. על פי חוק הגופים המוסמכים לתת ערבויות הינם בנקים וחברות ביטוח בלבד. בפועל שוק הערבויות נשלט כמעט לחלוטין על ידי הבנקים, זאת למרות החסרונות הרבים ללקוח באופן הפעולה של הבנקים השולטים בתחום לרבות בירוקרטיה איטית ומורכבת ופקידוּת שלא תמיד מבינה כיצד מתנהל פרויקט קבלני, עמלות גבוהות, דרישה לבטחונות גבוהים ועוד.

כאשר בנק מקבל בקשה של קבלן לערבויות הקשורות לפרויקט אליו הקבלן ניגש, הבנק רואה בערבות המתבקשת כסוג נוסף של אשראי לאותו הלקוח. ככל והבנק יתרצה מנתוניו של הלקוח (ואם לא – בכך תמו תקוותיו של אותו קבלן לגשת למכרז) יציב הבנק רשימה של דרישות לצורך מתן הערבות. ככלל הבנק ידרוש מהקבלן לשעבד פיקדון משמעותי במזומן כנגד מתן הערבות. מעבר לכך, הערבות, שהיא בסך-הכל התחייבות תאורטית שכמעט בשום מצב לא תמומש, תיזקף כנגד האובליגו של הלקוח. המשמעות היא שככל ובמהלך הפרויקט ייזקק הקבלן להלוואת גישור קצרה נוכח איחור קל בתשלום מצד מזמין העבודה הוא יתקשה לקבל אשראי בנקאי נוסף. קבלנים רבים קורסים מדיי שנה בדיוק מסיבה זו – חריגה, אפילו זמנית וקטנה, מהאובליגו הבנקאי שאושר להם.

בעבור הערבות גובה הבנק עמלה הנמדדת באחוזים מגובה הערבות או היקף הפרויקט – סביב 1.5%-2% לשנה- וזאת כאשר כמעט לעולם לא יידרש הבנק לשלם מכיסו וגם אם כן – הפיקדון והנכסים המשועבדים כנגד הערבות יכסו כל התחייבות של הבנק. עובדה זו הופכת את הערבות הבנקאית לאחד המוצרים הבנקאיים הבטוחים והרווחיים ביותר עבור הבנק , אך למוצר דיי גרוע עבור הקבלן חסר האונים שמשלם בכפל בכך שהוא גם משעבד מזומן שיכול היה לשמש אותו כהון עצמי בפרויקט, גם נותן ערבות אישית, וגם נשאר עם אובליגו מצומצם שיכול להוביל אותו אל פי תהום. כמו כן, הבנק גם דואג לשעבד את התקבולים מהפרויקט עצמו ונכסים אישיים של הקבלן כך שגם במקרה בו הפרויקט נכשל הבנק ידאג תמיד להיות מוגן בכפל מכל התחייבות בגין הערבות, אך הקבלן יקרוס ובמקרים רבים יאבד אפילו את רכושו האישי ובית המגורים שלו.

הפתרון של אקורד, בשיתוף פעולה עם חברת הביטוח איילון, הוא להציע מוצר התפור למידותיו של הלקוח ושל הפרויקט. במקום להתייחס לערבות כהלוואה רגילה ולשלוח את הקבלן לדרכו אקורד בוחנת את הפרויקט עצמו ומאפייניו ומלוות את הקבלן יד ביד משלב הגשת ההצעה במכרז ועד סיום ביצוע הפרויקט. אקורד ומהנדסים מטעמה הופכים, למעשה, לחלק מצוותו של הקבלן ואמונים על כל ההתנהלות הפיננסית של הפרויקט.

היות ואקורד מעורבת בפרויקט באופן מתמשך ועל פי ההסכם מול נוטל הערבות כל תזרים שמתקבל ממזמין העבודה (לפי התקדמות הפרויקט) עובר דרכה, היא יכולה לצפות ולפתור עבור הלקוח כל בעיה תזרימית שתצוץ במהלך הפרויקט בזמן אמת, וזאת במקום שיהיה עליו להגיש בקשות ולעבור תהליכים ארוכים בבנק. אם מתעכב תשלום מסוים על עבודה שבוצעה יכולה אקורד כחלק מהליווי הפיננסי, לתת הלוואת גישור או לנכות חשבוניות מאושרות ובכך למנוע קשיים תזרימיים בפרויקט – בעיה נפוצה בענף התשתיות והבניה. יתרון נוסף באופן עבודה זה הוא שהאובליגו הבנקאי של הקבלן נשאר פנוי לשעת צורך, ונוצרת הפרדה בריאה בין האשראי של הלקוח לאשראי של הפרויקט כך שכשל בפרויקט לא בהכרח יוביל לקשיים בבנק, הגבלת חשבונות ולקריסת הקבלן.

גם אקורד יוצאת כמובן נשכרת מתחום הפעילות החדש. כמו הבנק, אקורד גובה ריבית בגין הערבות, וכן היא מרוויחה משאר ההלוואות והמימון הנדרש במהלך הפרויקט, כולל ניכיון חשבוניות ושיקים הקשורים אליו. היות ואקורד נמצאת בקרביו של הפרויקט ומוגנת באמצעות ביטחונות ושיעבודים רמת הסיכון שהיא נוטלת על עצמה באשראי זה הוא נמוך ובהתאם כדאי מאוד עבורה.

אלטרנטיבה אמיתית לבנקים

במשך עשרות רבות של שנים הבנקים נהנו מעמלות וריביות גבוהות מענפי הבניה והתשתיות. עלויות שהתגלגלו על רוכשים ומזמיני פרויקטים ופוגעות ביציבותם של קבלנים, קטנים כגדולים. כעורך דין בתחום חדלות הפירעון נתקלתי בעשרות מקרים בהם קבלנים קרסו לאחר שהבנק סגר להם לפתע פתאום את ברז האשראי – לעתים קרובות מסיבה טכנית ושרירותית לחלוטין.  ככה זה כאשר כבר בתחילת הפרויקט הערבויות מותירות את הקבלן עם אובליגו מצומצם, מזומן משועבד ומעט מאוד אויר לנשימה. 

המהלך האחרון של איילון ואקורד מכניס את האשראי החוץ בנקאי לשוק עצום, בהיקף של עשרות ומאות מיליארדי שקלים, בו שלטו מאז ומעולם הבנקים, ואני מאמין שגם זו רק עוד תחנה אחת בדרך עבור הענף החוץ בנקאי. להערכתי בעזרת הגישה החכמה והממוקדת של אקורד והמומחיות שצברה בעבודה מול קבלנים בשנים האחרונות היא תצליח, עם הזמן, לנגוס נתח משמעותי מחלקם של הבנקים בשוק ערבויות הבניה, ולהוביל חברות חוץ בנקאיות להציע לקבלנים ולשאר צרכני האשראי במשק אלטרנטיבה אמיתית למוצרים בנקאיים נוספים. בכך יתקדם המשק הישראלי ממצב של שליטה מוחלטת של הבנקים בשוק האשראי למצב המקובל בעולם המערבי בו הענף החוץ בנקאי מהווה כמחצית מהאשראי במשק.

הכותב בעצמו ו/או באמצעות קרן ארביטראז׳ ואליו עשויים להחזיק בחלק מניירות הערך המוזכרים. האמור אינו מהווה הצעה להשקעה בנייר ערך או הזמנה להשקעה בקרן.
התוכן כפוף למדיניות הגילוי הנאות וזכויות היוצרים של האתר.

Print Friendly, PDF & Email

34 מחשבות על “האשראי החוץ בנקאי פורץ לתחום הערבויות בהובלת אס.אר אקורד”

  1. משה בתיבה

    הלוואת הן סכנת נפשות היום במיוחד עכשיו כשרוב הלווים לא יעמדו בהחזר ההלוואות
    הלוואות חוץ בנקאיות זה אסון כי מי הולך לשם? הלקוחות הכי גרועים שהבנקים לא מוכנים להלוות להם…

    1. דניאל

      לדעתי אתה מסתכל על העניין בעיניים קצת מיושנות.
      אתה בעצם מתייחס לחברות האלו כאל סוג ב’ אל מול הבנק.
      אבל תסתכל עליהן כעל נותנות הצעה טובה משל הבנק, מהירה וגמישה יותר, כעת מי ילך אליהם? הטובים ביותר.
      דומה העניין לשימוש בבנק כפלפורמה לרכישת ני”ע או למשל שימוש בבית השקעות. בעבר הבנק נחשב שם דבר בתחום, היום ברור מי נשאר לקנות דרך הבנקים.

      1. שלומי ארדן

        תגובה יפה דניאל ואהבתי את הדוגמה – הערבות החוץ בנקאי היא בעיניי מוצר טוב יותר. אני שמעתי מקבלנים רבים על מה שהם עברו בבנקים ועל חוסר הבנה בסיסית של הפקידים. באה אקורד ומציעה ליווי פיננסי מלא כולל ערבויות, One Stop Shop, כולל חתמים ומהנדסים שמבינים עניין – זה פשוט מוצר עדיף שרבים ישמחו לשלם עליו פרמיה.

  2. תודה שלומי, מעניין. אפשר לחשוב על השלכות נוספות –
    בצד החיובי – זה נראה כמו ערוץ שיווק שמאפשר להכנס ללקוחות איכותיים (מעבר לערבות עצמה). וגם – שזה מאפשר נגישות למידע חיתומי איכותי. בצד השלילי – לפי רוח דבריך, נשמע שיש פה מאמץ ניהולי לא מבוטל בכל לקוח – מעניין כמה עלותו נוגסת ברווחיות.

    1. שלומי ארדן

      קלעת יפה בועז, זה בהחלט כלי לגיוס לקוחות גם לניכיון. לא רק זה – בלקוחות שמנכים להם בפרויקט שאתה מנהל יש ודאות כמעט מוחלטת שהשיק ייפרע.
      לגבי מאמץ ניהולי – פשוט מגייסים אנשים. לפי מה שהבנתי אס.אר גייסו כבר מספר מהנדסים ומנהלי פרויקטים והרחיבו את המשרדים. אס.אר שואפת להיות ארגון משמעותי, ואני לא מגזים כשאני אומר שהבנקים, עם הזמן, ירגישו אותם.

  3. תודה על המאמר : שאלה אודות פי אל טי ושוהם.

    1. האם אתה רואה על שוהם איום מכיוון הקפאה בענף הבנייה..כרגע מכירת דירות, התחלות בנייה וכסף לפרוייקטים די בירידה .

    2. שאלה אודות פי אל טי.

    אחרי 3 נעלמים שהיו: שניים נפתרו..

    רני בעלים, יש רשיונות להכל.

    כמו כן, עוד נקודה שלא לוקחים בחשבון – יש את האח ב”סלון” שהוא אושייה ( עדי צים )
    מנוסה שתכוון נכון ותתן עצות טובות
    ויש את רני עצמו שהוא בולדוזר עם מגע זהב ואיש של עשייה מוכחת בשטח

    חסרון:
    נכון שיש את החשש מדילול סביב כסף שצריך לחברה כחומר גלם לעבודה שיגיע אולי דרך הנפקת מניות.

    אתה לא רואה בסבירות גדולה חברה של פי כמה מה 50m שיש היום תוך מספר שנים.

    רני יודע את החשיבות של משקיעים ובעלי מניות כשותפים לדרך ובכלל גם מטעמי אגו בצד החיובי כמובן
    רני לא נכנס להישאר חברה של 50m שווי שוק

    אשמח לדעתך, או שהמאמר הבא בדרך פי אל טי :))

    1. שלומי ארדן

      היי אלעד,
      1. שוהם עובדת בתחומי הנדל”ן והתשתיות, וגם אם בנדלן יש האטה קלה הרי שבתשתיות יש גידול שצפוי אף להאיץ. הממשלה רואה בתשתיות מנוע ליציאה מהמשבר וההשקעות יהיו בהתאם.

      2. בפי.אל.טי – אתה צודק שנפתרה שאלת הרישיונות החשובה, בכל זאת אנחנו ממתינים לאישור העסקה עם פלאצ’י ואז שהחברה תתחיל לפעול ולהרוויח. נראה שהדברים זזים בכיוון הנכון, כרגע אין עניין.

  4. תודה על הפוסט!
    תחות הערבויות הוא אחד התחומים הכי “רווחים” אצל הבנקים , סוג של תחום נסתר וסודי שהרגולטור שכח, והוא מתנהל כג’ונגל.
    לצערי לא פעם חברים קבלנים שלי הפסידו מכרזים בגלל שילוב של בירוקרטיה מפגרת וזמן תגובה איטי מצד הבנקים.
    אני מקווה שהכניסה של אס.אר אקורד תביא למהפכה בתחום ותאפשר חיים קלים יותר לקבלנים.

    1. שלומי ארדן

      תודה דוד!
      כיף לשמוע ממישהו שמכיר מבפנים. בהרבה שיחות שאני מנהל עם משקיעים ואפילו מוסדיים משתמע כאילו הבנק זה איזו אידיליה וכל השאר זה סוג ב’ ואני חושב לעצמי – רבאק אם רק הייתם מדברים עם כמה קבלנים והזוועות שהם עוברים לא הייתם חושבים כך. זה בדיוק הפוך! בבנק אין עם מי לדבר כקבלן תהיה מוכן לשלם הרבה יותר כדי לדבר עם מישהו שמדבר בשפה שלך ומבין מה זה פרויקט. זה נכון בערבויות כמו שזה נכון בניכיון שיקים.

  5. דניאל

    שלומי בוא אני אספר לך ולחברים כאן איזה סיפור קטן שאולי יעזור לבטל את ה”סטיגמה” שהבנק הוא איזה אליל.
    עבדתי במשרד עו”ד מוביל מאוד בארץ בתחום הנדל”ן,
    היה לי לקוח שהיו לו 2 פרוייקטים זהים יחסית- באחד הסכם הליווי (ואיתו הערבויות חוק מכר) היו דרך בנק מוכר וגדול מאוד, בסניף תל אביבי עמוס ושוקק חיים (הכוונה סניף שיודע ומנוסה בעבודה עם לקוחות עסקיים גדולים ומשרדי עו”ד וכו’). והשני דרך חברת ביטוח מובילה.
    השירות והזמינות שקיבלת בחברת הביטוח לא ניתנת להשוואה לבנק! בבנק הייתה פקידה שלקח לה בערך 30 יום לענות למייל, היה צריך לתזכר אותה 30 פעם לחתום על מסמך, לשלוח שליח רק בין השעות 9:00-9:15 בבוקר ורק בימים ד’ וה’, בשביל שתחתום על איזה מסמך היה צריך להכין לה טבלאות מעקב שיהיה לה נוח ולהסביר לה כל פעם מחדש באיזה פרוייקט מדובר. כמובן שזמינות טלפונית- אין.
    בחברת הביטוח, בחתימה במייל של האחראי על התיק שלנו היה את הנייד שלו, בחור תמיד זמין, תמיד בעניין ואפילו מתזכר אותך, נוח, גמיש.. עושה מה שצריך ומעבר.

    עכשיו תחשבו שחברות ביטוח גם הן מיושנות קצת ונכנסים שחקנים מתחום חדש.

    מחזיק שוהם, SR, PLT.

    בהצלחה לכולם.

  6. דניאל

    ואגב באותו נושא “משפטי”.
    אני חושב שהבעיה שיתקלו חברות רבות בתחום החוץ בנקאי היא שבחוזים רבים (הן שנעשים מול לקוחות פרטיים והן במכרזים או חוזים מול רשויות וגופים ציבוריים כגון רשות מקרקעי ישראל) ישנה דרישה שהליווי/מימון/ערבויות ינתנו ע”י “מוסד פיננסי מוכר”. יתכן והמונח הזה יעשה בעיה לשחקניות רבות בתחום?

    1. שלומי ארדן

      תודה על השיתוף דניאל!
      לגבי מוסד פיננסי מוכר, זה כולל גם חברות ביטוח אלא אם הוחרגו במפורש (נדיר)

      1. דניאל א

        מסכים ולכן דורש בירור האם כולל חברות אשראי חוץ בנקאי? מה גם שחלקן די קטנות.

        1. שלומי ארדן

          מכיוון שזה שיתוף פעולה עם חברת ביטוח אני לא חושב שזו תהיה בעיה, איפה שצריך אפשר להוסיף את החותמת של איילון. אפשר לפתור את זה בקלות אם למשל הערבות היא מאיילון ויש לאיילון שיפוי מאס.אר

  7. הוזכרה פה מניית פיאלטי של צים שעכשיו נקראת וואליו קאפיטל
    האם יש למישהו הבנ ה מה יהיה שם?
    אני מבין שזה לא יהיה קשור בתחום אשראי – כי הוא מכר הכול לפלאצי
    אשמח לשמוע

    1. שלומי ארדן

      היי יהודה, זו בהחלט תהיה פעילות בתחום האשראי – פשוט רני מכר את התיק הקודם כדי להתחיל מתיק נקי

  8. יהודה

    אוקיי
    זה מעניין – אומנם קטן כרגע מאוד ביחס למנית/חברת אס אר רקורד של אחיו
    אבל הוא מתחיל עם הרבה מזומן בקופה שקיבל כתוצאה ממכירת תיקי אשראי ו2 נכסים לפלאצי

    מעניין מתי יפרסם דוחות מאוחדים וואליו או שנצטרך להמתין חודש וחצי

  9. פוסט מעשיר, תודה!
    עברתי עכשיו על הדוח של הרבעון השלישי ושמתי לב שמתנהלת נגד החברה חקירה של הרשות להלבנת הון, הם כרגע לא יודעים להעריך את השפעת החקירה על הפעילות.
    מהנסיון שלך מה עלולות להיות ההשלכות על המנייה לאורך זמן?

  10. מיכאל ל.

    עד כמה אס אר יכולה ורוצה להיות למנף את יכולות החיתום שלה לתחום של ביטוח סיכוני אשראי (כמו מה שקופאס עושה)? זה בטח עסק נחמד – צריך לדעת לחתם כמו שהם עושים עכשיו, אבל אפשר להרוויח תשואה על ה-float. זה דומה לעסק של הערבויות (תשלום עכשיו תמורת סיכון בעתיד). להדיוט כמוני זה נשמע כמו עסק עם תשומות מאוד דומות שיכול להשתלב מצוין בתחומי הפעילות הקיימים.

    1. שלומי ארדן

      רעיון מעניין מיכאל, אבל אני חושב שהם ייכנסו בינתיים לעסקים כמו ערבויות שיש להם פוטנציאל גם להביא הרבה מאוד עבודה בתחום של הניכיון – ברגע שאתה נותן ערבות ביצוע לפרויקט ונמצא באתר באופן טבעי הרבה מאוד עבודת ניכיון תגיע אליך!

      1. מיכאל ל.

        בדומה, ברגע שאתה מוכר לקבלן ביטוח אשראי, אתה יכול לשווק לו גם אשראי. אולי יש לו כסף עכשיו והוא לא צריך מימון אלא רק גידור, ובעתיד יזדקק גם למימון.

        זה מזכיר לי משהו שאמרת פעם. אם אני זוכר נכון, כשקבלן קורס, כל קבלני המשנה שלו חוטפים ובסכנת קריסה. זאת אומרת שיש הרבה ערך ללקוח בעסק שנותן ביטוח סיכוני אשראי לקבלנים, וקיים קרוס-סלינג טבעי בין ביטוח אשראי לבין אשראי. אבל יכול להיות שהקבלנים לא מבינים עדיין את הערך ששירות כזה ייתן להם. אין לי מושג.

        1. שלומי ארדן

          מסכים, נשמע שיש כאן פוטנציאל, הבעיה היא רק שבניגוד לערבות ביצוע מי שנותן ביטוח אשראי בדרך כלל לא ממש ‘פוגש’ את הלקוח, זה בדרך כלל מודל סטטיסטי.
          צריך לחשוב על זה.

        2. מיכאל ל.

          אולי הקרוס-סלינג ההפוך הוא יותר מעניין. קבלן סולק צ’ק ממזמין עבודה ומקבל אשראי ללא ביטוח. באופן רגיל הקבלן ערב לצ’ק כלפי הסולק. עכשיו, אנחנו יודעים שקריסה של מזמין העבודה תפיל את הקבלן. המלווה יכול לפיכך להציע לקבלן לקבל על עצמו את כל סיכון האשראי במקום להתחלק בסיכון האשראי עם הקבלן. ככה סולק הצ’קים משיג יתרון תחרותי – הוא היחיד שפיתח את השירות הנוסף הזה שנותן לקבלן שקט נפשי.

          1. מיכאל ל.

            כתבתי “סולק” והתכוונתי “מנכה”.

  11. היי שלומי,
    היום ככלל אצבע שווי הפעילות נלקח כ שווי גודל תיק האשראי שלה.(תקן אותי אם אני טועה).
    ברגע שפעילות ה ערבויות תתחיל לפעול זה טיפה ישנה את המודל אני מניח כי יהיה כאן סוג של תזרים שלא נדרש עבורו הון ?

    1. שלומי ארדן

      שאלה מעניינת!
      אתה צודק לגבי כלל האצבע אך כדי קצת לפרק אותו – הוא נובע מזה שתשואה על התיק היא בערך 20% בחברות הטובות, מזה בערך 3% הולך על עלויות מימון ועוד בערך 7% על כל השאר (כולל מס) ובמכפיל 10 – יוצא לך הערכה שהיא בערך גובה התיק!
      אם באמת הערבויות יניבו הכנסה נוספת ללא הגדלת התיק – זה אכן יכול להשפיע לטובה.

  12. תודה על התשובה המהירה.
    אגב שאתה מדבר על 20 אחוז תשואה זה רווח גולמי(פחות ריבית פחות מחיקות )?
    לא הבנתי עד הסוף את מערכת היחסים בין חברת הביטוח לחברת האשראי …
    מי יגבה את עמלת הערבות שגובה היום הבנק ?

    1. שלומי ארדן

      כשאני מדבר על 20% אני מדבר על הכנסות מימון חלקי גודל תיק – זה לפני הוצאות מימון ולפני חומ”ס!
      לגבי חלוקת העמלות – אנחנו לא יודעים את כל הפרטים אבל ככל שאני מבין חברת הביטוח גובה את מה שהבנק גובה אבל אס.אר מקבלת הרבה מסביב – ערבות ביצוע, הרבה אשראי שצריך בדרך , הרבה ניכיון שעובר דרכם ועוד.

  13. היי שלומי,
    תודה.
    לדעתי הדרך הנכונה לבחון חברת אשראי היא התשואה נטו חלקי התיק .
    אס אר לדוגמה נמצאת על 14-15 נכון לסוף 19 (מהראש )ומכאן לראות את עלות הניהול לכסף שבחוץ והאם החברה מייצרת מינוף תפעולי ועלות הניהול של הכסף בחוץ יורדת.

  14. היי שלומי,
    עובר שוב על שוהם .
    לדעתי הפרמטרים של אס אר אקורד יותר טובים משל שוהם ואשמח לשמוע את דעתך.
    תשואה גולמית על התיק -14-15 לעומת 10 בשוהם .
    עלות ניהול כסף –
    1 מיליון שח ל40 לעומת 1 ל 34.
    ולדעתי אסאר תלך לכיוון של עלות ניהול של 1 שח ל50 מיליון תיק מימון.
    זהו.

  15. פינגבאק: סיכום שנת 2020! – השקעות עם שלומי ארדן

השאר תגובה

גלילה למעלה