מכרזים סולאריים ומירוץ לתחתית – מכרז האגירה כסמן לבעיות בשוק הפרויקטים הסולארים

סקטור האנרגיה המתחדשת הוא אחד מאפיקי ההשקעה המוצלחים ביותר בשנה האחרונה. בזמן שהבורסה בישראל נפגעה מנזקי הקורונה יזמיות האנרגיה המתחדשת כמו אנלייט, אנרג’יקס, דוראל ואלומיי הציגו תשואות של בין 50% ל-150% בחודשים האחרונים.

המשקיעים הנלהבים נוטים להסתמך, בין השאר, על המכרזים הרבים המוכרזים בתקופה האחרונה ועל היעד המוכרז של משרד האנרגיה להגיע ל-30% מייצור החשמל באנרגיה מתחדשת, פי שלושה מהמצב כיום. אכן, נראה כי לפנינו עשור בו נראה הרבה מאוד פרויקטים סולאריים גדולים יוצאים לפועל, אך האם זו בשורה טובה ליזמיות? לא בהכרח. הסיבה לכך היא שמאפייניו של ענף ייזום הפרויקטים הסולאריים מובילים בסבירות גבוהה לדינמיקה עסקית בעייתית.

אז מהם אותם מאפיינים בעייתיים בענף היזמות הסולארית? ראשית, יש לנו מוצר אחיד. בענף הסולארי אין הבדל ממשי בין הפאנלים או יכולת ההתקנה של יזמת אחת למתחרותיה מלבד יתרונות מסוימים לגודל בעלות ההתקנה ובעלות החוב.

 שנית, בשוק החשמל הסולארי קיים מונופסון –מספר רב של יצרנים מול רוכש גדול אחד – רשות החשמל. רשות החשמל עורכת מכרזים בהם היזמיות השונות מתחרות זו מול זו על מי תציע את המחיר הזול ביותר. במצב זה הכוח נשמר בצד הביקוש, מה שדוחף את המחיר ואת תנאי המכרז לרעת היזמים.

נקודה נוספת עלולה להיראות בתחילה כיתרון אך היא גם חיסרון משמעותי –אנלייט, סולגרין, דוראל ושאר היזמיות גייסו בשנים האחרונות מיליארדי שקלים רבים – כסף שהמשקיעים מצפים שיושקע בפרויקטים סולאריים. החברות הגדולות בענף גם הן מוערכות במיליארדים רבים כל אחת. מצב זה מחייב את החברות להוכיח שיש להן מה לעשות עם הכסף ושהן מסוגלות להצדיק את שווין – והן עושות זאת על ידי זכיה במכרזים. החברות מתחרות זו בזו למי יש יותר זכיות, פרויקטים ומגה-וואטים, ויתכן שבמקרים מסוימים, כמו המכרז שנדבר עליו בהמשך, הזכיה חשובה להן אפילו יותר מהמחיר.

נקודה אחרונה שמוסיפה לבעייתיות בשוק הסולארי היא אופי המכרזים, מחיר המכרז נקבע על פי המחיר הגבוה ביותר מתוך המחירים הנמוכים ביותר שזכו. כלומר, במכרז של 20 מגה וואט בו הוגשו הצעות ל-10 מגה וואט ב-10 אג’, עוד 10 מגה וואט -20 אג’ ועוד 10 מגה וואט ב-30 אג’, הזוכים יהיו שני המציעים הראשונים לפי מחיר של 20 אגורות – המחיר הגבוה ביותר בקבוצה שזכתה. כלומר, אם אתה רוצה לזכות במכרז– אתה יכול להציע מחיר נמוך באופן לא כלכלי מתוך הנחה ששאר השחקנים יפעלו באחריות ויציעו מחיר כלכלי. כך, תזכה בוודאות והמחיר שתשלם יהיה מחיר כלכלי– אך מה קורה כשיותר מדיי שחקנים רוצים לזכות בכל מחיר ואין מספיק ‘מבוגרים אחראיים’? כולם מפסידים.

נקודות אלה יחד גורמות לדינמיקה ענפית צפויה מראש של מירוץ לתחתית – ההצעות במכרז נקבעות לא לפי שיקולי רווחיות, אלא כדי לזכות. במקום להתחרות ביצירת רווחיות החברות למעשה מתחרות במי מסוגלת לחיות עם תשואה יותר נמוכה באמצעות חוב זול וגיוסי הון.

כדי לראות את הדינמיקה הזו בפעולה ניתן לבחון את אולי המכרז הבולט ביותר בתחום הסולארי בשנים האחרונות – מכרז ‘הסולארי פלוס אגירה’ הראשון בישראל. 

מכרז האגירה הגדול

במהלך יולי 2020 נסגר המכרז הראשון מסוגו בישראל – מכרז של 168 מגה-וואט-שעה ל-23 שנים ליצור חשמל סולארי בשילוב אגירה ל-4 שעות. על פי פרסומי רשות החשמל למכרז ניגשו 16 גופים ומתוכם זכו 3 בלבד, כשהזוכה הגדולה– דוראל-  זכתה ב-60% מהמכסה כולה.

לפני שנתעמק בפרטים שווה לציין שבמסמך מאוגוסט 2020 סקר משרד האנרגיה את שוק אגירת החשמל. כחלק מהניתוח, פרסם משרד האנרגיה את תחזית העלויות שלו לקוט”ש לסולארי ואגירה בהתאם לשנת הקמת המתקן – מ-2020 ועד 2030. על פי התחזית, העלות ליזם לקוט”ש צפויה לעמוד על 23 אג’ בשנת 2020 ולרדת משנה לשנה, עם ירידת מחירי הציוד והסוללות, עד ל-16 אג’ ב-2030.

מוזמנים לעיין בדוח המלא כאן:

ובכן, המחיר שנקבע במכרז האגירה הוא 19.9 אג’,עם 37 חודשים להקמת הפרויקט ממועד הזכייה במכרז. כלומר, כדי להרוויח אפילו עשירית אגורה מהפרויקט העלות הממוצעת של ההקמה מ-2020 ועד 2023 צריך להיות נמוך מהמחיר הצפוי ב-2023, וזה עוד בפרויקט ראשון מסוגו וללא ניסיון קודם! האם ישנו ענף אחר בו היו משקיעים נוהרים להשקיע בו תמחור ה’מוצר’ הוא כמעט בוודאות הפסדי?

יש לומר שהניתוח של משרד האנרגיה אינו כולל פירוט נרחב אודות אופן החישוב של העלות לקוט”ש, אך גם בהשוואה עולמית מחיר הזכיה נראה חריג. לצורך הדוגמה, ממש בשבוע האחרון פורסם כי הזוכה במכרז דומה בהוואי ל-25 שנה של 60 מגה-וואט פלוס ארבע שעות אגירה תקבל תעריף של 12 סנט, כלומר 40 אג’ לקוט”ש.

למעשה, לי נראה שהתחזית של משרד האנרגיה אופטימית מדיי ואינה מתחשבת בבעיות ידועות בסוללות כגון אובדן קיבולת, לא כל שכן בבעיות שאינן ידועות בשוק החדש הזה. כך, כחלק מתנאי המכרז התחייבו הזוכות לאחוז נצילות של לפחות 87% במתקן האגירה, אלא כפי שכל אחד מאיתנו מרגיש בסמארטפון שבכיס, אובדן הסוללה במשך שנתיים, לא כל שכן 10 שנים, הוא הרבה יותר מ-13%. מוזמנים לעיין במכרז כאן:

למעשה, גם בטמפרטורה של 25 מעלות צלזיוס סוללת ליתיום-יון יכולה לאבד 20% מהקיבולת שלה בשנה, ובטמפרטורה של 40 מעלות צלזיוס – עד 35% בשנה. ראו בנוסף כאן או במקורות אליהם מפנים כאן.

היות והמתקנים מותקנים באזורים שופעי שמש ואף מדבריים, והיות והסוללות מוצבות אחת ליד השניה ויוצרות חום –אז כדי לשמור על ניצולת של 87% במתקן האגירה יהיו צריכות הזוכות לדאוג לאחסון הסוללות במתקן ממוזג 24/7, מה שיוסיף לעלויות, וגם במקרה זה יהיה עליהן להוסיף או להחליף סוללות לעתים קרובות במשך כל תקופת המכרז – 23 שנים, לא כל שכן עם טעינה ופריקה יום-יומיים! האם עלות זו באה לידי ביטוי בהצעות במכרז או אפילו בתחזיות של משרד האנרגיה? אני בספק, וזו רק בעיה אחת מני רבות שעשויות לעלות במסגרת הפרויקט החדשני הזה.

מהדיווחים של החברות הזוכות ניתן ללמוד כי אנלייט, תמחרה את העלות הצפויה ברף הנמוך ביותר, כ-3.3 מיליון ש”ח למגה מותקן (עלות השקעה של כ-435 מיליון ש”ח בממוצע עבור הספק מותקן של 130 מגה), זאת אל מול אלומיי שצופה כי עלות השקעה תסתכם ב-4 מיליון ש”ח למגה מותקן (השקעה של 160 מיליון ש”ח עבור הספק מותקן של 40 מגה) – פער של 21% (!). הפער מתחדד בשים לב לאמירה שכללה אנלייט בדיווח למשקיעים, לפיה תמחור הפרוייקטים נשען על תזרים של 30 שנים “לכל הפחות” (כאשר תקופת ההסדרה של המכרז עומדת על 23 שנים בלבד). העובדה שאנלייט בחרה לציין זאת במסגרת הדיווח למשקיעים, עלולה להצביע על חוסר הנוחות שחשה ביחס לכלכליות הפרוייקט תחת התעריף הזוכה. יש לצין כי בתחום הפעילות של האנרגיה המתחדשת, החברות יודעות להשיג מימונים גבוהים במיוחד (80%-90). שיעור מינוף כזה לא יכול להיווצר בעולם בו הפרוייקט מתבסס על תזרים שאינו חוסה תחת תקופת ההסדרה – דבר שיביא לפגיעה משמעותית בתשואה על ההון למשקיעים. 

בהקשר הזה, יש לציין כי דוראל לא סיפקה נתונים אודות סך ההשקעות הצפויות במסגרת זכייתה, זאת חרף המהותיות של נתון זה למשקיעים. בסופו של יום היא זכתה ב-60% מהמכסה (!). ככל ועלות ההשקעה הצפויה שלה נמצא בטווח שבין אנלייט לאלומיי, הרי שהיא נעה בין חוסר היכולת להשיג מינוף נורמטיבי ועד לבניית פרוייקטים לא כלכליים.

כדי להבין עד כמה חסר דיווח מפורט של דוראל – הונה העצמי של דוראל עומד נכון לסוף יוני על 215 מיליון ₪ בלבד, בעוד ההשקעות הצפויות בפרויקט זה בלבד נע בין 700 מיליון ש”ח (אם היא יעילה כמו אנלייט) ל-900 מיליון ₪ (אם היא יעילה כמו אלומיי). מהיכן היא מתכננת לגייס את הכסף?

אז אמנם דוראל לא נתנה דיווח מפורט אודות ההשקעות הצפויות בפרויקט, ומהיכן היא מתכננת להשיג את הכסף, אך לגמרי במקרה, כחודש לאחר שפורסמה זכייתה של דוראל, החליטו בעלי השליטה בדוראל למכור מניות בכ-55 מיליון ₪ בהצעת מכר לציבור, והציבור נענה להצעה בשמחה. אלא שעולה השאלה – ככל ודוראל הקטנה שזכתה במרבית המכרז העצום פספסה ‘בכמה אגורות’ בתמחור מכרז עצום בתחום שמעולם לא עסקה בו, מי יישא בשכר הלימוד? ככל הפרויקט הדגל הענק שלה יתברר כהפסדי, מהיכן המשקיעים שמתמחרים את דוראל בכ-1.8 מיליארד על הון עצמי של כ-200 מיליון יקבלו את כספם, לא כל שכן תשואה כלשהי?

דרוש – מבוגר אחראי

על אף שנדמה שזכיות במחירים נמוכים טובות למשק החשמל, לדעתי זכיות הפסדיות במכרזים שכאלה אינה טובה לאף אחד בטווח הארוך. היא בוודאי לא טובה ליזמיות ולמשקיעים שבהם, אך היא גם לא טובה למשק ולמערכת החשמל. כאשר הדרך היחידה של יזם להרוויח בפרויקט, אפילו לפי הניתוח של רשות החשמל עצמה, הוא לחתוך פינות – ניתן לצפות שזה בדיוק מה שיקרה. אז מה הפתרון? האם יש לקבוע מחיר מינימום במכרז? או שהחברות עצמן צריכות לקחת אחריות בעצמן ולהציע מחירים ריאליים, מה שסביר שיעורר את חמתה של עו”ד מיכל הלפרין?  קשה לומר.

בכל אופן, ככל והזכיות ימשיכו להיות בתשואה אפסית במקרה הטוב, ושלילית בשאר המקרים, המשקיעים, שמתמחרים את החברות במיליארדים, יתעוררו וההשקעה באנרגיה מתחדשת תיפגע אנושות, אך לפחות בינתיים – המשקיעים נלחמים על הזכות לשלם את החשבון.

לכותב אין עניין בניירות המוזכרים בכתבה

התוכן כפוף למדיניות הגילוי הנאות וזכויות היוצרים של האתר.

Print Friendly, PDF & Email

42 מחשבות על “מכרזים סולאריים ומירוץ לתחתית – מכרז האגירה כסמן לבעיות בשוק הפרויקטים הסולארים”

  1. אוקיי אתה אחד החפרנים שראיתי איי פעם(:!איזה שליטה תודה רבה שלומי על פוסטים סופר מעניינים אתה מעשיר ידע להמון אנשים!!

      1. דב בירגר

        מצטער להגיד אבל הניתוח שגוי. הדוגמא בהוואי ממש לא טובה כי מחירי החשמל שם פימשלוש מביבשת. מכרזים דומים בקליפורניה נסגרים בחצי מהמחיר שנסגר בארץ. אם תרצה אסביר לך שלב שלב

        1. שלומי ארדן

          תודה דב! אתה יכול להפנות למכרז שנסגר במחיר נמוך יותר? חיפשתי רבות ולא מצאתי

  2. Eyal Netanel

    שלומי, זה אותו משק חשמל של רפק, ג’נריישן וכו’. איך מסתדר לך כשמצד אחת יש מרוץ לתחתית ומצד שני ביקושים שעולים על מה שניתן לספק בשנים הקרובות? ואיך ההשפעות התוך-ענפיות על יצרני החשמל האחרים אמורות לבוא לידי ביטוי?

    1. שלומי ארדן

      תודה אייל!
      חברות בתחום החשמל כמו רפק לא מתחרות ישירות בסולארי. למעשה, אני מאמין שככל שיהיה יותר סולארי – כך הצורך (ובהתאם, המחיר שייקבע) על חשמל כשיש מחסור בשמש יעלה משמעותית, וכך גם הצורך בתחנות פיקריות.
      היחידה שחשופה למה שכתבתי ישירות היא סולגרין של ג’נריישן – אך לפחות בתחום שאינו כולל אגירה המצב עדיין לא כל כך נורא ומצליחים להגיע לתשואה על הנכס של כ-3%, או 7-8% אחרי מינוף. ככל שהלחץ במכרזים עולה, המצב גם שם יהיה קשה יותר ויותר. אני זוכר לפני כשנה דיברו על תשואות על ההון של 12-14%, היום זה חלום רחוק. אולי בחו”ל אפשר למצוא פרויקטים עם תשואות כאלה עד שהטירוף יהגר גם לשם.

  3. מדהים אתה.
    מפתיע כל פוסט מחדש !!
    תאמת שאם כבר קודם הייתי מבולבל בכל נושא האנרגיה,
    עכשיו אני מבולבל לגמרי….
    כהמשך להתכתבות שמעלי,
    הייתי שמח שתעשה לנו סדר בכל נושא האנרגיה והמניות.
    כמו שעשית באח”ב…
    מה שייך לאיזה תחום וכו’.
    כנ”ל בנושא תשתיות התקשורת. ומשום מה ראיתי שבכמה וכמה חברות יש זיקה בין התחומים.

    1. שלומי ארדן

      תודה יוסף!
      זה תחום לא פשוט ובמיוחד בתחום האגירה – מאוד צעיר. אף אחד לא בטוח לאן הדברים ילכו למרות שהקונצנזוס הוא סואלרי פלוס אגירה.

  4. Ram Rosenfeld

    זה היה מהיר! היום תחום אנרגיה מתחדשת במחזורי שיא בבורסה… כולם קוראים את שלומי!! 🙂

  5. לביא כרמון

    שלומי .
    נהנה לקרוא כל פעם מחדש את התובנות והניתוחים שלך

  6. יהודה

    ציינת 3 חברות אבל גם דוראל כמו ברנמילר שהיא זולה עדיין בשוויה ורק בתחילת הדרך

  7. זה סיכון קלאסי של כול חברה שמתמודדת על מכרזים בשוק הממשלתי.
    לצערי בכול תחום התשתיות לדוגמה אנחנו רואים מרוץ לתחתית ושיעור רווח נקי מצחיק (מחזור מטורף ורווח נקי עלוב).

    1. שלומי ארדן

      אתה צודק דוד, ובכל זאת המצב בסולארי גרוע יותר. במכרז רגיל יש ממש אומנות איך להפוך הצעה הפסדית לרווחית על ידי מציאת טעויות בטופס ההצעה עצמו.
      למשל, המזמין חושב שהפרויקט ידרוש קורה אחת אבל אתה מנתח ורואה שיהיה צורך ב-10 קורות, אז אתה יכול להציע הצעה הפסדית על כל הפרויקט ורווחית מאוד על הקורות – וכשיתברר שצריך עוד קורות תרוויח בגדול.
      אותו דבר עם חריגים וכו’.
      בסולארי, לעומת זאת, אין לך מקום לתמרן. יש לך מחיר סופי למגה, אתה המזמין בכלל לא מעניין מה תתקין וכמה יעלה. זו בעיה קשה.

  8. יעקב מישל

    תודה שלומי. נהניתי לקרוא מאמר מקיף ומרענן ובמיוחד המשפעל סיעור מוחות.
    אשמח אם תתייחס בהרחבה לתחום אגירת אנרגיה ותוכנות לוואי המפקחות ומנטרות תזרים אנרגיה מאיחסון לרשת ולהתייחס לחברות הציבוריות בישראל כמו: ברנמילר ו-סומוטו-נוסטרומו.

    1. שלומי ארדן

      תודה יעקב! התחלתי בזמנו לעבוד על מאמר בדיוק על הנושא הזה – כל טכנולוגיות האגירה, יתרונות וחסרונות. השקעתי בכך לא מעט שעות אך הבנתי שאני רק בהתחלה ויש עוד הרבה להבין. בנוסף, כל כמה שבועות יש מצטרפת חדשה למירוץ. אולי אעשה זאת כשהדברים יירגעו יותר.

      1. יעקב מישל

        תודה שלומי.
        אני בטוח שמדובר באחד השווקים הצומחים והמפתיעים לשנים הבאות עם טכנולוגיות אגירה שונות
        וכאלה שגם מתחשבות באיכות סביבה ובשמירה על סביבה ירוקה.

  9. כתבה יפה.
    רק צריך לקחת בחשבון שמי שלקח סיכונים בעבר והסכים למחירים נמוכים הרוויח ובגדול. זאת משום שמחירי ה EPC ומחירי הפאנלים ירדו מהר עוד יותר מהמחירים שהיזמים היו מוכנים לשלם. אותה מגמה יש גם באגירה ובמצברים של אגירה.
    גם לפני שנתיים במכרזים הראשוניים צעקו שהזוכים לא מבינים והם אגרסיבים מדי, ובסף הם שיחקו אותה גדול. האופי של השוק, של מחירי פאנלים יורדים, מעודד את היזמים להיות אגרסיבים. מי שזוכה הוא זה שלוקח את ההנחות הכי אגרסיביות.
    השאלה אם ההנחות הפעם היו מוגזמות. במכרז האחרון של האגירה המחירים אכן מאד אגרסיבים.

    לדעתי זה ייעצר רק אחרי שאחד הזוכים ייכשל – או שלא יקבלו מימון וייחלטו להם ערבויות, או שיפסידו כסף בפרוייקט. יש דוגמאות במדינות אחרות למקרים כאלו.

    לגבי הנקודה של דגרדציה של המצברים והצורך בהחלפתן, רוב היזמים לוקחים זאת בחשבון במודל הפיננסי שלהם. הם מכירים היטב את נושא תחזוקת האגירה. למרות שזה חדש יחסית יש כבר לא מעט נסיון. מקווה בשביל דוראל שגם הם לקחו זאת בחשבון.

  10. שלום, המחיר בארץ אינו נמוך. בקליפורניה תראה יש התקנות של 500מגה בחודש, עם מחירים שמשקפים חצי מהמחיר בארץ… הפרוייקטים אינם בתחתית ומשקפים יופי של ריווחיות לחברות, כמובן בתנאי שהן יודעות מה הן עושות.
    כמובן שיש המון מה לעשות בתחום בארץ ואנחנו רק בתחילה. האגירה אינה תחום צעיר מידי, הניסיון הרחב שיש עם סוללות ליתיום והמעבר למגה פרוייקטים מוריד גם את מחיר הסוללות משמעותית. הדחיפה המאסיבית של טסלה, CATL, סמסונג וLG, לתחום היא מבוססת. יש בארה”ב כבר פרוייקטי אגירה בסדרי גודל של GWh… בארץ רק מתחילים לחמם מנועים. יש המון מה לעשות, כמובן על ידי שילובי טכנולוגיות באפליקציות שונות…

    1. שלומי ארדן

      היי משה – אשמח הפניה לפרויקט כזה בחצי מהמחיר בארץ. אני מצאתי אך ורק פרויקטים יקרים יותר!

  11. תודה! מעניין ורציני כתמיד!
    אני יותר אופטימי בנושא האגירה. ב-Battery Day של טסלה, אילון מאסק הציג תחזית ירידת מחירי סוללות שמראה חצי מחיר ביחס לתחזיות הקיימות. הם גם מדברים על אורך חיי סוללה יותר גדול. בנוסף, אני קורא על פיתוחים של טכנולוגיות אחרות לאגירה ברשתות חשמל. אני לא יודעע איזו טכנולוגיה תנצח אבל נראה לי שהכיוון הוא הוזלה משמעותית במחיר האגירה בעתיד הקרוב. אני חושב שעד שזוכי המכרז של 19.9 א”ג יקימו את המתקנים, מחיר הסוללות ירד והם בטח לקחו את זה בחשבון.

    1. שלומי ארדן

      תודה שי, ראיתי גם את ההכרזות של ה-Battery Day ומקווה שהם אכן יצליחו להגיע ליעד הזה. בכל זאת, אני תוהה איך הם מתמודדים עם אובדן קיבולת ולכמה זה מגיע באמת. ברכבים אובדן של טסלה נראה לכאורה שאובדן הקיבולת אינו גבוה אבל שים לב שברכב עם טווח של 500 קילומטר – יש רק 200 טעינות מלאות עד 100,000 קילומטר. בפרויקט סולארי לעומת זאת טעינה ופריקה מלאה מתבצעים כל יום!! כלומר, אובדן של 10% שסוללת טסלה חווה ב-100 אלף קילומטר – בסוללה ליד פרויקט סולארי ובתנאים לא אידיאליים (חום) אובדן של 10% יכול להתרחש בחודשים ספורים.
      היופי בסולארי רגיל זה שאתה מתקין פרויקט ושוכח ממנו ל25 שנים. כאן, אתה כל הזמן מוטרד מהקיבולת במשך כל התקופה. זה לא נכס תזרימי ברמת איכות של סולארי רגיל.

      1. אוריאל פ.

        אני יכול רק להעריך שלומי שהם לקחו בחשבון גם את הדגרדציה של הסוללות לאורך שנים.
        אנחנו כן יודעים להעריך היום די טוב התנהגות של סוללות לאורך שנים ואני מניח שהם לקחו בחשבון מס’ החלפות.
        אני גם מניח שעם הפוקוס העולמי על הנושא שלא היה בעבר, אנחנו גם נראה הוזלות והרחבות משמעותיות לאורך שנים.
        אני מאמין שסוללות בעוד עשר שנים כבר יהנו ממחירים ונפחי אגירה שונים מאלה שיש לנו היום.
        שאלה טובה לגבי עד כמה ההנחות הללו יתקרבו למציאות.

        1. שלומי ארדן

          תודה אורי,

          מעניין אותי באמת לשמוע איך הם מתמודדים עם הבעיות של סוללות. שמעתי מאחת החברות שהתעניינה לגשת בפרויקט שהאפשרויות הן או להתקין הרבה יותר קיבולת מאשר נדרש (בערך 200%) ואז צריך להחליף כל 4-5 שנים או להוסיף חזרה ל-100% כל כמה חודשים.

          אני יודע שהקונצנזוס אופטימי לגבי סוללות אבל אני נוטה להיות סקפטי. תחשוב על זה ככה – שמת 200% מהנדרש סוללות ואתה שומר אותן במכולה מקוררת 24/7 ונאמר שאין תקלות. בכל זאת, כל שנה תאבד סביב 15-20% קיבולת ואחרי בערך 4-5 שנים תהיה כבר בסיכון גבוה לחרוג מהדרישה של 87%.
          עכשיו מה אתה עושה? יש לך מכולות שלמות עם סוללות שעובדות בקיבולת 40%. אתה זורק טונות של סוללות לפח? או משאיר אותן ורק מוסיף עוד סוללות? אבל הנפח הולך וגדל ואתה צריך עוד מכולות ועוד מזגנים ועוד קירור ולהחליף הכל יהיה מאוד יקר.
          מה שלא תעשה – אחרי 4-5 שנים תצטרך לעבור את זה שוב ושוב. עכשיו בוא נדמיין שכל מערכת החשמל עובדת בצורה הזו – ויש לך מה שמקביל לבניינים שלמים של סוללות – וצריך כל 4-5 שנים לזרוק הכל לפח. אני בספק גדול מאוד שחשבו על הכל עד הסוף גם כלכלית, גם סביבתית וגם מכיוון יציבות מערכת החשמל אבל היי – נחכה ונראה ובכנות מקווה שאני טועה.

  12. יהודה

    היה מצגת והסברים מפורט של חברת ברנמילר

    https://youtu.be/TL7LWcgrWuo
    מי שמעוניין לראות,

    גילוי נאות משקיעה בחברה, ואחד הסיבות היא שאני מבחין בקורולציה בינה לבין אוגווינד שהיא באותו תחום ונסחרת בשווי פי כמה וכמה
    ברנמילר הכניסה בעבר מספר משקיעים להשקעה בחברה במחיר 430 אג ואני מאמין במניה בחברה מאוד.

  13. תודה שלומי. מאמר מעניין. בסופו של יום נראה שהוא קם ונופל עם הערכה לגבי עלות בעתיד וההתפתחות הטכנולוגית, ולא מה שזה כיום. הימור. באופן אישי, נראה לי מאוד סביר שבחמש השנים הקרובות תהיה התפתחות טכנולוגית משמעותית.

  14. הי שלומי
    אני יודע שזה לא המקום
    שאפו על הזום לתרומה ועזרה לא מצליח להיכנס דרך הטלגרם ללינק או לתגובות

    אשמח לתרום
    אנא תשאיר חשבון בנק לטובת איסוף התרומות לטובת העברה למטרה כל כך חשובה

    אלעד

    1. שלומי ארדן

      היי אלעד, תודה על הרצון! בטוח שהלינק לא עובד??

      לגבי התגובות – אני אשנה את הפורמט בימים הקרובים

      [למי שפספס – קבוצת הטלגרם עברה לערוץ – ליחצו כאן כדי להצטרף]

  15. לא מצליח להיכנס מהטלפון. אולי עוגיות או משהו…באסה

    אנסה שוב או עם מכשיר אחר

  16. איתן קלימן

    בוקר טוב שלומי!
    שוב תודה על כתבה מאירת עיניים! עזרה לי לקבל החלטות בנוגע להשקעות.
    מה דעתך על כל תחום אגירת אנרגיה?
    על פניו מדובר בתחום עם פוטנציאל מטורף. אנרגיה ירוקה חייבת לצידה גם אגירת אנרגיה, בלעדיה היא לא תוכל להתרחב.
    מה גם שאגירת אנרגיה לא טומנת בחובה את החסרונות שמנית לעיל.

    1. שלומי ארדן

      היי איתן!
      אגירת אנרגיה זה תחום מאוד רחב עם הרבה טכנולוגיות. אפילו בארץ יש לנו סוללות, חום של ברנמילר, אוויר של אוגווינד ואפילו קרח – ואני בספק אם יהיו הרבה מנצחים במשחק הזה. למעשה, ייתכן מאוד שיהיו סוללות *וזהו*.
      זה תחום מאוד חם – אך השקעה מאוד מסוכנת. אני כרגע לא משקיע באף אחת מהן.

  17. איתן קלימן

    הבנתי. תודה רבה!
    התרשמתי בעיקר מאווגוינד. אם כי משקיע מעט גם בברנמילר.
    מניח שבגלל שאתה משקיע לטווח ארוך יותר ההתייחסות היא שונה..

  18. היי שלומי
    אני מכיר היטב את נושא האנרגיות המתחדשות ואת טכנולוגיות האגירה השונות בהיבטן ההנדסי ונהניתי מאוד לקרוא את המאמר!
    סוף סוף מישהו שמסתכל למספרים בעיניים ושואל את השאלות הנכונות…
    לא הבנתי את ההיגיון העומד מאחורי אופי המכרזים: “מחיר המכרז נקבע על פי המחיר הגבוה ביותר מתוך המחירים הנמוכים ביותר שזכו..”

    יישר כוח! 🙂
    עמרי

    1. שלומי ארדן

      היי עומרי, תודה רבה!
      לגבי המכרזים – נניח שהמטרה היא לבחור את היצרנים שמציעים את המחיר הכי נמוך לקילו-וואט-שעה שהם מוכרים למערכת ונניח שצריך 1,000MW.
      מציע א מציע 500MW ב-10 אג’
      מציע ב מציע 500MW ב-20 אג’
      מציע ג מציע 500MW ב-30 אג’

      הזוכים יהיו מציע א’ ומציע ב’ אבל המחיר שהם יקבלו יהיו 20 אג’ – גם מציע א’!
      לכן גם אם מציע א’ היה מציע מחיר לא כלכלי בעליל – נאמר חצי אגורה – הוא עדיין היה זוכה ועדיין היה מקבל 20 אג’!
      זה מכרז שמעודד את כולם להציע את המחיר הכי נמוך שהם יכולים בתקווה שהשאר יציעו מחירים גבוהים יותר ויעלו את המחיר שיתקבל למשהו ריאלי!

  19. פינגבאק: נקסטקום - בכל המקומות הנכונים לשנת 2021 | השקעות ערך עם שלומי ארדן

  20. פינגבאק: נקסטקום – בכל המקומות הנכונים לשנת 2021 – השקעות עם שלומי ארדן

השאר תגובה

גלילה למעלה