אנחנו עוד ממתינים לסוף המסחר בארה"ב כדי להכריז על המנצח בתחרות שלומי ארדן נגד העולם, כבר ניתן לומר שנראה שאחרי שהובלתי באפריל ומאי ברגע האחרון עקפו אותי שני משקיעים מוכשרים, והתחרות בפסגה צמודה! נחכה לסוף המסחר בארה"ב ואכריז מחר על מנצח רשמי.
בינתיים, היות והרבעון מתחיל כבר מחר נתחיל את רישום התיקים מעכשיו עד מחר בבוקר!
תחרות ההשקעות- שלומי ארדן נגד העולם 2.0
לאור לקחים והערות בתחרות הקודמת, עדכנתי מעט את הכללים של התחרות כדי שיהיה מעניין וריאלי יותר:
- 4-6 אחזקות סה"כ, ההחזקות יכולות לכלול מניות, אגרות חוב וכתבי אופציה מסביב לעולם.
- לאור הביקוש נגביל את כתבי האופציה לכתבי אופציה שנמצאים בתוך הכסף בלבד ועם הגבלה של עד 30% מהתיק בכתבי אופציה .
- כל אחת מההחזקות תהיה בין 10-40% – כאשר ניירות ערך שונים באותה חברה (מניה וכתב אופציה למשל) נספרים יחד.
- צאו מנקודת הנחה שהתחרות תימשך כל המחצית השניה של שנת 2020 עם חלוקה ל-2 רבעונים. אחרי סוף הרבעון השלישי תהיה הזדמנות למשתתפים לשנות את הרכב התיק והמנצח הסופי יוכרז בסוף 2020!
- תגיבו בתגובה לפוסט זה עם התיק שלכם – להשתדל לבחור כינוי ייחודי
- הדדליין להגשת תיקים יהיה מחר (1.7.20) בשעה 10:30, אז גם אפרסם את התיק שלי ונתחיל לעקוב.
- תשתדלו לבחור תיקים ריאליים! משאיר את ההגדרה מה ריאלי לכם 🙂
- בהצלחה!
היות והמסחר בישראל כבר נגמר אני יכול לומר שהתשואה של תיק הבלוג הרבעון היא 44.3%, מה שמביא את תיק הבלוג לתשואה של 15.44% מתחילת השנה.זו הפעם הראשונה שהתשואה של תיק הבלוג עוקפת את התיק האמיתי שלי שעשה רק 14.8% הרבעון ותשואה של מינוס 7.5% מתחילת השנה.
התחרות ביני לבין תיק הבלוג היא תחרות לא פשוטה! מה מנצח, מניות שבחרתי בלי מגבלות קניה ומכירה אך באופן סטאטי או הפעולות האמיתיות עם ניסיונות להוסיף כמה אחוזים בפעולות אקטיביות? מעקב מעניין. מכיוון ששנה שעברה התיק האמיתי שלי עקף את תיק הבלוג בצורה משמעותית אפשר לתת לתיק הבלוג רבעון של נחת.
שוק ההון ברבעון השני
אז מה היה לנו ברבעון השני? ננסה לסכם את הרבעון בכמה תמונות. ראשית – הגרף הבא משווה את ה-NASDAQ (בסגול) המתמקד במניות טכנולוגיה, את ה-S&P 500 (בכחול) שכולל מניות גדולות בארה"ב ואת ת"א 125 (בורוד):
אגב, דווקא בחודש יוני מדדי ארה"ב היו חלשים בהשוואה למדדים בשאר העולם, אך ישראל החליטה להישאר בליגה גרועה משל עצמה:
קל לראות שזה היה רבעון בו כדאי היה להיות בארה"ב, אבל האמת היא שהסיפור האמיתי כאן הוא לא הגיאוגרפיה אלא הסקטור, שכן סקטור הטכנולוגיה, ובעיקר הכוכבות גוגל, פייסבוק, אמזון, מיקרוסופט אפל (ויש הכוללים את נטפליקס) שתופסות כבר יותר מרבע ממדד ה-S&P 500 כולו אחראיות לחלק גדול מהביצועים גם במדד הנאסדק וגם ב-S&P, זה משקל חברות הטכנולוגיה הגדולות במדד ה-S&P:
והפער בביצועים השנה בינן לבין כל השאר עצום:
אז זו הייתה בהחלט השנה של ה-FAAMG, ואך עד כמה התמחור שלהן מוצדק ברמת המכפילים הזו?
לי התמחורים נראים דיי נדיבים. קחו למשל את אמזון פייסבוק וגוגל ששולטות יחד בכ-70% משוק הפרסום המקוון- לאחרונה פורסם שגוגל איבדה נתח שוק לפייסבוק בשוק הפרסום, מקור הרווח הכמעט בלעדי שלה, יחד עם הפסדים גדולים בהימורים השונים שלה.
כמה ימים לאחר מכן פורסם שקוקה קולה ויונילוור יפסיקו פרסום ברשתות חברתיות. הקורונה גם צפויה לפגוע במפרסמים רבים, במיוחד בתחום התיירות וכל אלה יחד עם איומים רגולטוריים שלא נפסקים. האם כל החברות האלה, שגם מתחרות זו בזו וכבר שולטות בשוק, יצליחו לצמוח ברמה שתצדיק את התמחורים האלה?? מדובר בעסקים מצוינים, אבל ממש לא נטולי בעיות! אבל מה אני יודע, זה פחות התחום שלי.
ומה קורה בישראל? אם נסתכל על מדד ת"א 35 נראה שהוא הניב מתחילת השנה מינוס 20%, אך גם כאן , כמו בארה"ב, מניות הטכנולוגיה והביומד התנהגו כאילו המשבר הוא הדבר הכי טוב שקרה להן עם עליות יפות השנה. מנגד, מדדי הנדל"ן והפיננסים בארץ קרובים לשפל בו הם היו במרץ ועם תשואות של סביב מינוס 35% מתחילת השנה (!)
אז במבט ראשון ההסבר של חלוקת הסקטורים והמיעוט היחסי של מניות טכנולוגיה בישראל מסביר חלקית את התת ביצוע של השוק הישראלי, אבל במבט שני, ככל שמצאתי הביצועים של מדדי פיננסים ונדל"ן במדינות אחרות לא ירדו בשיעור אפילו דומה לנפילה הקשה במדד הנדל"ן בישראל. אפילו בארה"ב מוצפת הנדל"ן המסחרי ובסיסה של אמזון מדד מניות הנדל"ן ב-S&P ירד בקושי ב-10% אל מול 35% בישראל. האם יש לכך הצדקה? אני חושב שלא.
נראה שהענף מתמחר איזה ארמגדון לא ברור – הרי המכירות כבר חזרו לרמות הפרה-קורונה והריבית בעולם לא הולכת לעלות בעתיד הנראה לעין מה שיתמוך במחירי הנדל"ן ואף יצדיק שיעורי היוון נמוכים יותר. כתבתי על הנושא היום בדה-מרקר.
המניות בתיק ברבעון השני
זה היה התיק שלי לתחרות:
| שם הנייר | מחיר בתחילת רבעון שני 2020 | אחוז מהתיק |
|---|---|---|
| שוהם אפ 1 | 320.8 אג' | 45% |
| רני צים | 265.5 אג' | 30% |
| אקסל אפ 9 | 16.4 אג' | 20% |
| ערך פיננסים | 2500 אג' | 5% |
| סה"כ | 100% |
התיק היה מורכב משוהם וערך פיננסים (אשראי חוץ בנקאי), רני צים (נדל"ן) ואקסל (תקשורת), כך שבהחלט התיק שלי היה (מלבד אקסל) בסקטורים הלא נכונים, אבל זה רק הסיפור שסיפרו המניות! מבחינת ביצועים עסקיים, לעומת זאת, הסיפור היה שונה לגמרי.
רני צים
נתחיל מהחברה שנראית במבט ראשון חשופה ביותר למשבר – רני צים. כולנו זוכרים את הסגרים של מרץ-אפריל בהם הכל היה סגור, אם כך טבעי לחשוש מפגיעה דרסטית במכירות הקמעונאיות ובקושי לגבות את דמי השכירות. בהתאם, שווי השוק של רני צים ירד מכ-620 מ' בינואר 2020 ל-350 מ' היום, ירידה של 270 מ' ש"ח, אך מה הנזק שנגרם לחברה בפועל?
רני גייסה 115 מ' בדיוק בזמן לפני הקורונה וכשצירפתי את רני לתיק בתחילת הרבעון ציפיתי כי העובדה שהמרכזים של רני הם מרכזים פתוחים ושיהיו יותר ישראלים בארץ שהיו אמורים להיות בחו"ל תביא לנזק מינורי ברני. באחד הסרטונים הערכתי שהנזק יהיה להערכתי במספר חד ספרתי של מיליונים. האם טעיתי? האם התברר שהחנויות לא משלמות שכירות והכל שחור?
אז דוח הרבעון הראשון סיפק לנו הצצה למה שקורה בחברה נכון למאי 2020: "הערכת החברה, כי סך הפגיעה הצפויה בהכנסות הקבוצה ממרכזי המסחר החל מחודש מרץ ועד ליוני 2020 כתוצאה ממשבר הקורונה ומההקלות נאמדת בכ- 3.3 מיליון".
נתון זה פורסם עם הדוח במאי ומאז אגב אני מעריך שהמצב אף השתפר והנזק הצטמצם, נעלם או אף התהפך – המכירות למ"ר במרכזים פתוחים גבוהות יותר ממה שהיו לפני הקורונה ובהחלט ייתכן שהרווח של רני היום יהיה גבוה יותר מאשר לפני הקורונה! שוכרים רבים שהתעקשו בקורונה לעבור למודל של תשלום לפי אחוזים מהפדיון מוצאים את עצמם משלמים יותר. האמת שהגידור של רני לקורונה פשוט מצוין-כל עוד הקורונה נמשכת ויש פחות טיסות כסף שהיה אמור להיות בחו"ל יישאר בארץ, וקונים שהיו בקניונים עוברים למכרזים פתוחים.
אלה הנתונים על השימוש בכרטיסי אשראי ביוני לעומת תקופת הפרה קורונה – ובמרכזים פתוחים בפרט המצב אף יותר טוב. מלבד מלונות ותעופה – אנחנו רואים עליה בכמעט כל הקטגוריות!
בנוסף אנחנו יודעים שהפרויקטים של רני מתקדמים לפי התוכנית . אם אני מסתכל לשנת 2022 אני רואה את אותו NOI לו ציפיתי, ואף יותר. רני צים שמובילה את המרכזים במגזר הערבי ומצליחה לסגור עסקאות שאף חברת נדל"ן אחרת לא יודעת להניב (ותשואות בהתאם) נסחרת היום הרבה מתחת להון העצמי של 422 מיליון או 487 מיליון בהתעלם ממסים נדחים- וזה עם נכסים רבים שרשומים בשווי עלות או לפני השבחה. רני יכולה להערכתי להציג בעקביות תשואה של עשרות אחוזים על ההון העצמי, שנה אחר שנה. רני גם הצליח לשעבד היום את הנכס החדש בנוף הגליל ולהכניס 50 מ' ש"ח לקופה!
אז אם הנזק הוא לכל היותר כמה מיליונים בודדים בהכנסות בדיוק כמו שציפיתי, וגם זה בספק גדול, אם המכירות השתפרו לעומת התקופה לפני הקורונה , קונים באים בהמוניהם למרכזים הפתוחים וכל עוד יש קורונה יש עוד כמה מיליוני ישראלים בארץ עם כסף לבזבוזים . במקביל הריביות בשוק ירדו עוד יותר ועם הזמן גם שיעור ההיוון ירד בהתאם- אז לאיפה נעלמו 270 מיליון של שווי בבורסה?? אני בהחלט לא יודע, והמחיר לפיו רני נסחרת היום נראה בעיניי מצחיק.
אשראי חוץ בנקאי
קפיצה קטנה לחברות בענף החוץ בנקאי – שוהם, אס.אר אקורד ומלרן. בתחילת המשבר ראינו ירידות חדות באג"ח של שוהם ומלרן והשוק כאילו שיקף ציפיה לחובות מסופקים בהיקפים עצומים. מה קרה בפועל? אז שוב, בעוד הבנקים "הבטוחים" הציגו הפסדים, דווקא בענף החוץ בנקאי אף לא אחת מהחברות לא הציגה הפסד רבעוני, שלא לדבר על סכנה כלשהי לתשלום החוב.
שוהם ואס.אר היו החברות היחידות בענף שהגדילו את תיק האשראי שלהן ברבעון הראשון, אך הרווח הוסתר על ידי הפרשות עתידיות לחובות מסופקים באחוז גבוה יותר ליתר ביטחון ובשל אי הודאות. אז אם נעבוד בשיטה הקודמת – גם שוהם וגם אס.אר איבדו מאות מיליוני בשווי השוק, איפה אנחנו רואים את הנזק הזה? כמו במקרה של רני הנזק שמתבטא עד עכשיו בהפרשות לחובות מסופקים הוא לכל היותר כמה מיליונים בודדים.
מהצד החיובי -אם לפני כמה חודשים כל כמה ימים הייתה חברה חוץ בנקאית חדשה נכנסת למשחק והבנקים לא רצו לוותר על שקל היום מתחרים סוגרים דלתות, הבנקים עברו למגננה וזהירים עוד יותר מהרגיל, התעריפים עלו דרמטית, ההיצע ירד והביקוש עלה. כמו בכל משבר, השורדים מוצאים את עצמם בעולם עם הרבה פחות תחרות. אם כדי להגיע למצב הזה שילמנו בכמה מיליונים של הפרשות וקצת עיכובים- אני חושב שזה בהחלט שווה את זה והשפעת הקורונה היא חיובית בנטו לחברות האלה! שוהם ואס.אר היום הן בעולם טוב יותר ותחרותי פחות מהמקום בו הן היו לפני הקורונה.
רפק
רפק גם היא חברה שנכנסה למשבר חזקה לאחר גיוס הון וגם עבורה, היות וההכנסות שלה הן בעיקר ממכירות חשמל, הנזק של הקורונה היה מינורי עד לא קיים. בכל זאת, במהלך הקורונה רפק ירדה בסביב 50% ולעתים קרובות השתמשתי בה כדוגמה לכמה הירידות היו לא מבחינות, אלא שבניגוד לחברות אחרות השוק הבין בחודשיים האחרונים את טעותו והעלה את רפק לשיאים חדשים.
אקסל
נקפוץ לאקסל, הכוכבת של הרבעון בתיק. עשיתי סדרת סרטונים על אקסל, ובאחרון סיכמתי את מחשבותיי על החברה והדוח הרבעוני. כפי שהסברתי, הדוח הרבה יותר טוב משנראה. מעבר לכך – נראה שקיבלנו שר תקשורת שרוצה להזיז דברים, וההשפעות החיוביות על אקסל יופיעו להערכתי בזמן הקרוב.
לסיכו
גם בחברות כמו לסיכו אני לא רואה השפעה גדולה – להיפך. אני שומע מכיוונים רבים שהממשלה מתכוונת דווקא להאיץ את ההשקעה בתשתיות כאמצעי להאיץ את המשק. בכל זאת לסיכו ירדה מאוד ונסחרת בכמה עשרות אחוזים בלבד מעל המזומן שלה.
אז מה הלאה? אם אני טוען שהמחירים היום בחברות בתיק נמוכים מאוד – אך מתי, אם בכלל, נראה תיקון?
אז עד הדוחות של הרבעון הראשון קיויתי שברגע שיראו שרני צים כמעט ולא נפגעה ושהחובות האבודים בחברות החוץ בנקאיים אינם גבוהים תהיה רגיעה, אך בפועל זה לא קרה. אולי זה מכיוון ש כסף רב יצא מהארץ (אלטשולר ואלה שמחקים אותו) ואלה שנשארו הקטינו חשיפה למניות, אך נראה שהשוק לא ממש מתעניין בדיווחי חברות! כמעט כל הדוחות של החברות שאני עוקב אחריהן התקבלו באדישות תמוהה.
אז למה אנחנו מחכים? לדוחות רבעון שני? שלישי? חיסון לקורונה? אני לא חושב שאנחנו ממש מחכים לאף אחד מהם. יום אחד, לדעתי בחודשים הקרובים, הדברים פשוט ישנו כיוון ויהיה קשה לייחס את זה לאירוע כלשהו. בינתיים, אנחנו משקיעים בעסקים טובים שמרוויחים וצומחים עם קורונה או בלי קורונה ולא עוצרים בהמתנה שהשוק יעריך אותן אלא הערך הפנימי שלהם עולה כל הזמן.
אז אם נסכם: מבחינת תוצאות פיננסיות – אני מרוצה מהתוצאות של החברות בתיק, כולם הראו שגם ברבור שחור כמו הקורונה לא מנער אותן והן יצאו מהמשבר מחוזקות. לגבי המניות – נאלץ לחכות! כל עוד החברות בכיוון הנכון (ועוד צומחות) – זה יגיע בגדול.
ברבעון השני חקרתי עשרות חברות, והוספתי כמה מהמעניינות שבהן לרשימת מעקב צמודה. בכל זאת יש לומר שבמחירים האלה קשה להתחרות בחברות בתיק.
מחר בערב אני מתכנן לעשות שיחת זום סיכום רבעון לשאלות ותשובות, כנסו לקבוצת הטלגרם שם אשלח קישור.
