סיכום רבעון ראשון 2022

הרבעון הראשון של 2022 חלף עבר לו. מה איפיין את הרבעון הראשון? ראשית, כמובן אינפלציה גבוהה ועליה בציפיות הריבית, כאשר הריבית ל-10 שנים עלתה ב-0.7% בשלושה חודשים בלבד!

[קישור]

כמו כן, הרבעון התאפיין בהמשך חוזקה של המניות הגדולות וחולשה של המניות הקטנות. ראו למשל את המכפיל הממוצע ב-S&P Large Caps:

[מקור]

לעומת המכפיל הממוצע ב-Small Caps:

אמנם יתכן שנראה לכם ברור מאליו שחברות גדולות יקבלו מכפיל גבוה יותר מחברות קטנות – אך תוכלו לראות בקלות שבמשך חלק גדול מהתקופה דווקא החברות הקטנות הן שקיבלו מכפיל גבוה יותר, והעובדה שחברות גדולות מקבלות מכפיל 19 לעומת 14 בקטנות ממש לא ברור מאליו. הגלגל יתהפך לו שוב אך לא ניתן לדעת מתי.

התקופה מאופיינת גם במספר מצבים בולטים המשפיעים על חברות רבות. לדוגמא – עליית מחיר הנפט והגז, החיטה וסחורות אחרות:

עליית מחירי הרכיבים האלקטרוניים:

העיכובים בהשגת רכיבים אלקטרוניים:

אלה ביצועי המדדים מתחילת השנה:

כפי שניתן לראות, מה שעבד עד כה השנה זו בעיקר השקעה בסחורות והשקעה בחברות גדולות ופחות חברות טכנולוגיה וצמיחה. כמו כן, ההשקעה בישראל הייתה יחסית מוצלחת והסיבה לכך היא שבניגוד לארה"ב שנשלטת על ידי חברות טכנולוגיה, כמה מהחברות הגדולות בישראל עוסקות בנפט וגז, אשלג (איי.סי.אל הפכה לחברה הגדולה בישראל) ושאר ענפים סולידיים יותר. אם נביט במדדי טכנולוגיה/תקשורת בנפרד נראה שלא קיים שוני ממשי בין הביצועים של טכנולוגיה בישראל לעומת טכנולוגיה בחו"ל.

ניתן לומר שעד כה ב-2022 ראינו המשך של 2021 בכל הנוגע להעדפת חברות ערך על חברות צמיחה והעדפת חברות חברות גדולות על חברות קטנות, מה שבהחלט מפריע לי ברבעונים האחרונים בתור משקיע בחברות צמיחה קטנות, אך חשוב לזכור שההעדפות האלה לא נשארות קבועות לעד, מכמה סיבות. ראשית, חברות ערך מהסגנון של "נסחרת בחצי מההון העצמי" ו-"לא צומחת אך נסחרת במכפיל 6 על הרווח עם 10% תשואת דיבידנד" יכולות לעלות בחדות ואף להכפיל את ערכן, אבל אז הן הופכות להיות לא ממש מעניינות. בשלב זה משקיעים חוזרים להתלבט אם עדיפה חברה במכפיל 12 שלא צומחת ואף עשויה לדעוך אל מול חברה במכפיל 15-20 עם צמיחה עקבית.

אותו הדבר ביחס בין חברות גדולות לקטנות – בתקופות מסוימות משקיעים נמשכים ליציבות ולכוח של החברות הגדולות, ובתקופות אחרות הם נזכרים שחברות הענק האלה מתקשות לצמוח ביותר מכמה אחוזים בשנה בעוד בחברות קטנות ישנו הפוטנציאל לגדול בשיעורי צמיחה עצומים. כשהבנקים היו במכפיל הון 0.5 כסף רב זרם אליהם אך היום במכפילי הון צפונית ל-1 ולקראת סיום הרווח מהחזר הפרשות אשראי מתישהו משקיעים יחליטו שהגיע הזמן לחפש את 'הדבר הבא'.

שמעתי כל מיני הסברים שמנסים להסביר מדוע התקופה הולכת לכיוון חברות ערך גדולות. הנפוץ שבהם תירץ זאת בעליית הריבית שפוגעת בשווי חברות הצמיחה. זה הסבר שיש בו הגיון, אך אינו מאוד משכנע משתי סיבות. ראשית, במהלך שנת 2021 ראינו כבר מימוש משמעותי בחברות הצמיחה מבלי שציפיות הריבית עלו, ושנית, מכיוון שאין בכך ממש הגיון. לצורך הדוגמא אם נשווה בין חברה גדולה וריווחית שנסחרת סביב מכפיל 30 אל מול "חברת חלום" שפיתחה מוצר מסוים שככל ויצליח יקפיץ את שוויה פי 10 שנים -מי מהחברות לדעתכם מושפעת יותר מכך שהריבית עלתה מ-0% לנאמר 3%? החברה היציבה ממש מתחרה ישירות אל מול איגרות חוב בעוד חברת החלום נמצאת בקטגוריה אחרת לחלוטין ומה שמשפיע על שוויה זה פחות הריבית ויותר סיכויי ההצלחה הספציפיים שלה. לכן בעיניי תליית המימושים בחברות הצמיחה בעליית ריבית אינה משכנעת.

לדעתי בסופו של יום אין עדיפות אובייקטיבית בין חברות ערך לחברות צמיחה (מה שגם ששתי הקטגוריות יכולות להתקיים בחברה אחת כפי שנראה בדוגמאות בהמשך) או בין חברות גדולות לחברות קטנות – כל רעיון השקעה צריך להישפט לגופו ולכל גישה יש את היתרונות שלה, כאשר כל פעם אפיק אחר מקבל רוח גבית. לדעתי זה קשור יותר לאופנה ולרוח התקופה מאשר לשערי ריבית. צריך לעשות התאמות מסוימות ולהבין מה השוק 'מחפש' – אבל להיזהר לא לרדוף אחרי האופנה האחרונה ולהישאר מאחור כשהיא משתנה.

כמה מילים על חברות שאני אוהב

שוהם ביזנס הראתה תוצאות מצוינות ברבעון הרביעי עם המשך עליה בתשואה על התיק ורווח מתואם של כמעט 9 מ' ש"ח. בוובינר אלי הסביר שהסיבה לכך היא שבשיא הקורונה כדי להיות בטוחים יותר שוהם נתנה הלוואות מגובות נדל"ן בריבית נמוכה יותר וכעת שוהם ממוקדת בצ'קים בריבית גבוהה יותר. עם הזמן ההלוואות המגובות נדל"ן מתנקות מהתיק והתשואה על התיק עולה חזרה יחד עם גידול בתיק. בנוסף, סוף-סוף לראשונה מאז שאני משקיע בשוהם הקובננט מול הבנקים הופחת. התחזית שלי לגבי שוהם אף טובה יותר משהייתה ולדעתי נראה רווח של 10 מ' ברבעון כבר במהלך המחצית הראשונה ורווח של מעל 40 מ' השנה. בהקשר ל"דילמה" בין חברות ערך לצמיחה – האם חברה שצומחת ב-40-50% בשנה ונסחרת במכפיל 8 על הרווח השנה היא חברת ערך או חברת צמיחה? Why not both.

אקסל הציגה רבעון רביעי חזק עם רווח מתואם הפחתות נכסים לא מוחשיים של 2.7 מ'. מדוע לתאם הפחתת נכסים לא מוחשיים? מכיוון שהן הוצאות מנותקות מהמציאות. גם אם קנית חברת סייבר מצוינת במכפיל 4 והשבחת את הערך שלה החשבונאות עדיין תפחית את הערך של הרכישה למשך מספר שנים כאילו מדובר בלפטופ. מכיוון שאין לאקסל חוב ואין מכונות שדורשות תחזוקה יותר נכון להשתמש במכפיל EV/EBITDA ויחד עם המזומן העודף של אקסל ובמיוחד כולל הרכישה של דטה-טק אקסל נראית זולה באופן חריג לענף שלה. למרות צמיחה של 40% אורגני +40% מרכישות בשנה, העובדה כמעט שליש מההכנסות חוזרות ותוכנה, והצמיחה האדירה בפעילות הסייבר התמחור של אקסל המשיך להתכווץ, ואני ממשיך להאמין ולחזק וברור לי שקפיץ התמחור יודע גם להימתח. גם אקסל כבר נכנסת לרובריקה של חברת צמיחה שהיא גם חברת ערך.

אם הרבעון הרביעי של יוניטרוניקס היה גרוע היו לה תירוצים מצוינים – גם משבר הרכיבים, גם הצניחה בשער הדולר ברבעון 4 שנגע בשער של 3 ש"ח ופגע ביצואניות. למרות זאת – איכשהו יוניטרוניקס הצליחה להוציא כנגד כל הסיכויים דוח חזק יחסית יחד עם גידול משמעותי בצבר מ-12 מ' לפני שנה ל-45 מ' היום. הגידול בצבר בוודאי הושפע גם מהתארכות זמן האספקה אך זה מראה לנו שאלמלא התארכות זמני האספקה יוניטרוניקס הייתה מוכרת עוד כ-33 מ' מה שהיה מוסיף עוד 15 מ' לרווח במהלך רבעונים 3-4 – כלומר יותר מהכפלה של הרווח וזה אפילו בלי לדבר על כך ששער החליפין פגע בהכנסות ב-5-10% נוספים בהשוואה לשער החליפין הנוכחי. אני חושב שיוניטרוניקס תציג ב-2022 תוצאה מצוינת ורווח מפעולות של מעל 30 מ'.

אב-גד הוציאה לדעתי דוח מצוין , עם דגש על פרויקטים חדשים שנוספו מהרבעון הקודם. כפי שכתבתי בעבר ובניגוד לחברות אחרות אב-גד לא מוציאה דיווחים במהלך הרבעון, ואנו רואים פרויקטים פתאום מופיעים בדוח עם אחוזי חתימות גבוהים. עמלתי (בעזרתו של חברי אייל רייך) על השוואה בין הדוח הנוכחי והקודם, זו ההתקדמות ברבעון אחד (מדגם חלקי):

קריניצי 21-23-25 רמת גן – הפרויקט הורחב והרווח הגולמי עלה מ-21.5 מ' ל-102 מ'. עליה של 80 מ' ברווח הגולמי.
גולומב 38 רמת השרון – פרויקט חדש – 100% חתימות – רווח גולמי צפוי של 11.5 מ. תחילת ביצוע Q1 2024
יצחק הלוי 1-6 נתניה – פרויקט חדש – רווח גולמי של 25 מ', צפי תחילת עבודה Q3 2024
ביאליק 3 גבעת שמואל – פרויקט חדש, 88.5% חתימות, עדיין אין פרטים על רווח גולמי (התכנון עוד לא סגור)
הגאונים חולון – פרויקט חדש, שיעור חתימות 100%, עדיין אין פרטים על רווח גולמי (התכנון עוד לא סגור)
גבעת אולגה – הרווח הגולמי הצפוי עלה מ-15 מ' ל-22 מ', תחילת עבודה ב-Q4 2022
בלפור 81 בת ים – הרווח הגולמי עלה מ-37 מ' ל-45 מ', תחילת עבודה ב-Q1 2023

יש עוד הרבה שיפורים בפרויקטים קיימים והשורה התחתונה היא שאם ברבעון הקודם הרווח הגולמי הכולל של כל הפרויקטים היה 816 מ' (כבר לא רע בחברה של 200 מ') הרווח הגולמי הכולל עלה בדוח הנוכחי ב-314 מ' ל-1,130 מ' לא כולל את חולון וגבעת שמואל. שימו לב שרוב הפרויקטים לא שוערכו מזה זמן רב וגם הם בוודאי נהנו מעליית מחירי הדירות שפורסמה אמש, במיוחד ברווח הגולמי. כמו כן שימו לב שהפרויקטים החדשים לא נכנסו כמו בחברות אחרות עם אחוזי חתימות אפסיים אלא כבר עם אחוזי חתימות באזור 80-100%.מאמין שבאב-גד יש עוד המון פרויקטים שאנחנו עוד לא רואים ושהם ימשיכו להופיע בדוחות מרבעון לרבעון.

מבחינת תמחור –באב-גד יש לנו כיום רווח גולמי כולל של (לפחות) 1,130 מ' על שווי שוק של 200 מ', כלומר מכפיל רווח גולמי חלקי שווי שוק של 5.6 (יותר גבוה זה יותר טוב) כאשר אב-גד לא כוללת פרטים על פרויקטים עם פחות מ-65% חתימות.

באאורה יש רווח גולמי כולל של 4,210 על שווי שוק של 1,982 מ', כלומר מכפיל של 2.1 למרות שאאורה כוללת גם פרויקטים עם אחוזי חתימות נמוכים יותר
בהכשרה התחדשות יש רווח גולמי צפוי בפרויקטים מתקדמים (מעל 65%, כמו אב-גד) של 1,227 מ' על שווי שוק של 591 מ', מכפיל של 2.07.
בוני התיכון היא החברה היחידה בענף שנמצאת באזור התמחור של אב-גד עם רווח גולמי של 4,388 מ' על שווי שוק של 756 מ' – מכפיל 'נאיבי' של 5.8, אבל לצורך השוואה חייבים להתייחס לכך ששליש מהיחידות שנכללות אצל בוני התיכון הן בפרויקטים עם אחוזי חתימות נמוכים שאב-גד לא כוללת. אם נתעלם מהן כמו שאנחנו מתעלמים מהן באב-גד נקבל מכפיל מתואם של 3.85. גם לא רע אבל פחות מ-5.6.
ברותם שני יש לנו רווח גולמי עתידי של 780 מ' על שווי שוק של 283 מ', מכפיל של 2.75

לכן אני חושב שנכון להיום אב-גד היא כיום הכי זולה בענף ההתחדשות העירונית וגם הכי צומחת עם גידול של 38.5% ברווח הגולמי הצפוי ברבעון אחד. שקטים, לא אוהבים לדווח עד שהכל סגור אבל עושים עבודה יפה. שימו לב שסוף סוף מחר יש וובינר של אב-גד ובטח תפורסם מצגת חדשה! אשלח קישור בטלגרם.

טראקנט המשיכה ברצף הודעות על לקוחות חדשים ברחבי אירופה אך הודעה אחת שתפסה את עיני נוגעת לצבא ארצות הברית. צבא ארצות הברית, אחד ממזהמי האויר הגדולים בעולם, שם למטרה להיות ניטרלי מבחינת פליטת גזי חממה עד שנת 2050, וצעד ראשון בכדי לעשות זאת זה למדוד על כמה הפליטות עומדות בכל נקודת זמן. כידוע – אי אפשר לנהל את מה שאי אפשר למדוד. המערכת של טראקנט, מלבד היכולת שלה לייעל מערכות לוגיסטיות, ממוקדת במדידת פליטות גזי חממה בכל נסיעה. אם צבא ארה"ב יבחר במערכת של טראקנט אני מעריך את פוטנציאל ההכנסות כאן, אפילו בלי תעודות נסיעה או מאצ'ים, בעשרות מיליוני דולרים בשנה. זה בנוסף להסכם החשוב עם פולקסוואגן וכמובן מגוון של לקוחות חדשים במערכת. שוב אני אומר – טראקנט לא מתאימה לכולם, אך זו החברה עם פוטנציאל האפסייד הכי גבוה עד סוף השנה שאני מחזיק.

וואליו קפיטל הציגה תוצאות יפות עם קצב רווח מתואם של 40 מ' ותיק אשראי של מעל 200 מ' שגדל בקצב מטורף של כמעט 1 מ' ביום. הדרך בה אני חושב על וואליו היא כזו – פעילות האשראי של אפליצ'ק תוכל להיות שווה תוך שנה מהיום סביב 400-500 מ' בקצב הגידול הנוכחי. בנוסף, ההשבחה בפסגות ובפרט במוצרים האלטרנטיביים יוכלו להביא את שוויה צפונית למיליארד תוך שנתיים וגם פריפיי עושה מהלכים יפים. אם הדברים יצליחו בכיוון שאני חושב תוך שנתיים יהיו כאן כמה פעילויות ששוות יחד הרבה יותר מהמחיר הנוכחי.
ביום שלישי הקרוב יתקיים וובינר של וואליו ואני בטוח שנלמד בו הרבה על האסטרטגיה. לדעתי זו יכולה להיות אחת ההצלחות המשמעותיות של השנה.

אורה סמארט ירדה משמעותית הרבעון והסיבה לכך הייתה האכזבה של מכך שהמכירות במחצית 2 היו פחות מהמכירות במחצית 1:

צריך לזכור, עם זאת, שאורה נמצאת בשלבי פיתוח בשנת 2018, כולל קמפיינים בקיקסטארטר ואחרים כאשר הייצור התחיל רק בסוף 2020. ברור שבמהלך השנתיים האלה אורה אגרה לא מעט הזמנות מוקדמות שסופקו בתחילת 2021. במחצית השניה לעומת זאת אורה הייתה צריכה לעמוד על הרגליים בעצמה. כמו כן, במחצית השניה אורה הקימה מפעל בארה"ב מה שהיה כרוך בהמון הוצאות והשקעה של כח אדם בפרויקט.
בשורה התחתונה – כך אני רואה את המצב המעודכן באורה. שווי השוק הוא 95 מ'. המזומן פלוס מלאי הוא 32 מ' ש"ח. מדוע המלאי גדל? כי אורה צריכה להיות מסוגלת לספק למכרזים גדולים בטווחי זמן קצרים. אורה מכרה 11 מ' דולר בשנה הראשונה שלה. שיעור החלפת הפילטרים הוא גבוה (~80%) כך ש-11 מ' דולר מכירות מכשירים מובילים ל-2.5-3 מ' דולר במכירות בפילטרים בכל שנה לאחר מכן. ההוצאות בשנה הראשונה כללו יעוץ משפטי, הוצאות הנפקה, אופציות וכו' וראינו את הרווח הגולמי עולה וצפוי להמשיך לעלות עם הגדלת חלקם של הפילטרים במכירות. אני מעריך שמספיק שאורה תמכור כ-15 מ' דולר בשנה כדי להיות מאוזנת ובמכירות כמו שנת 2021 היא תפסיד בשנה רגילה כ-2-3 מ' דולר.

עכשיו צריך לזכור שמלבד המכירות הרגילות, שזה מה שראינו במחצית השניה של 2021, לאורה יש הזדמנויות עצומות שיכולות לשנות את התמונה. יש את המכרז של משרד החינוך על 100 מ' ש"ח בשלב ראשון שלמרבה הצער והטמטום חולק בין הרשויות השונות שעכשיו עושות שרירים כדי לקבל יותר כסף. בכל זאת – העובדה שבינתיים אורה היא היחידה שאני יודע עליה שזכתה בהזמנות כלשהן מרשויות מקומיות (1.8 מ' מת"א ואח') גורמות לי להאמין שככל וראש הממשלה יעמוד במילה שלו על התקנת מסננים בכיתות בתקציב של 100-200 מ' ש"ח אורה תקבל מכך חלק גדול. כמו כן, יצא קול קורא חדש להתקנת מסננים באוטובוסים – גם כן תקציב בכ-100 מ' ואורה היא מועמדת חזקה. יצא גם תקן בניה ירוקה חדש שנותן נקודות על מדידת וסינון אויר. כל זה רק בישראל כאשר דברים דומים קורים בעולם כולו עם מכרזי ענק – במיוחד בארה"ב בה אורה היא אחת היחידות שיש לה מפעל ייצור. לצורך הדוגמא אפשר לבחור את אינדיאנה עם תקציב של 2.3 מיליארד דולר (!) להתמודדות של בתי ספר עם הקורונה.

אורה היא במצב של "כמעט" – היא כבר מוכרת ומוסיפה 'מנויים' והיא מתמודדת על הרבה דברים גדולים עם יתרונות ייחודיים למערכת שלה (מדידה, ניהול, סינון וטיהור). מכיוון שכל 10 מ' ש"ח במכירות מובילים ל-3 מ' ש"ח במכירות חוזרות לאחר מכן כל מה שאורה צריכה זה לקבל מכל מאות המיליונים עליהם היא מתחרה כמה עשרות מיליונים והיא תוכל להיות חברה ריווחית מאוד עם הכנסות סופר איכותיות. למעשה- אני חושב שאם מכרז משרד החינוך לא היה עובר לרשויות אורה כבר הייתה שם, אך כנראה מדובר בסך הכל בעיכוב ועיכובים זה חלק מהמשחק. אני עדיין מאמין בהנהלה, במוצר ובחברה ולשמחתנו יש לאורה מספיק מזומן ומספיק זמן כדי לתפוס הזדמנות גדולה או להמשיך להתקדם מרבעון לרבעון דרך מפיצים וארגונים חדשים. אני ממשיך להאמין בחברה וחושב שעם הסכם אחד טוב האפסייד כאן גדול מאוד.

פיימנט עם דוח חזק ומצגת עדכון לפיה עד סוף השנה קצב המכירות יעמוד על 600 מ'. בתרחיש כזה קצב הרווח הנקי של פיימנט יהיה 25-30 מ' ש"ח ועם קצב גידול של מעל 100% בשנה זו עשויה להיות אחת ההשקעות החזקות בתקופה הקרובה. כמובן שצריכים לעמוד בתחזית.

בגרופ 107, כשנכנסנו להנפקה, התחשבנו כמובן במלחמה בדונבאס מ-2014 ומתרחישי השתלטות רוסית במזרח אך ידענו שמכיוון שגרופ 107 יושבת בלבוב סמוך לפולין הסיכוי שלה להיפגע נמוך מאוד. המציאות של הפלישה בהחלט הפתיעה אותנו אך ההערכה שלנו לגבי הפעילות בלבוב לשמחתנו הוכחה כנכונה. גיא עמר, ה-CTO של גרופ, סייע לאלפי פליטים וגרם לנו להיות גאים להיות משקיעים בגרופ. בצד העסקי:

  1. מספר העובדים המשיך לגדול ברבעון הרביעי ואף חשוב מכך – מספר העובדים גדל אפילו במהלך רבעון 1
  2. מזכיר שב-16 לינואר הודיעה גרופ (בהודעה לתקשורת) על התקשרות עם פריפיי שתוביל להכנסה של 7.2 מ' ש"ח נוספים בשנה
  3. ההכנסה הממוצעת מעובד עלתה גם היא מ-750$ ל-800$ לחודש עם צפי להגיע ל-1,000$ לעובד לחודש השנה, עלייה יפה ב-ARR בדצמבר
  4. הוצאות הנהלה וכלליות של 8.3 מ' בשנה אבל מתוכם 4.2 מ' הנהלה וכלליות ו-1.3 מ' הוצאות הנפקה, גם מה שנשאר כולל פתיחת מכללה להכשרת עובדים
  5. הוצאות מחקר ופיתוח של 7.3 מ' ש"ח, קשור להשלמת הפיתוח של PayNow, פתרון תשלום שנמסר ללקוח בתחילת ינואר תמורת תמלוגים של 5%, כלומר אמור לרדת משמעותית ואפילו להפיק הכנסות במהלך השנה

בסופו של דבר המצב בגרופ נראה דיי טוב. מעבר לכך – אם בעבר חברות אהבו לעבוד בקייב ובמזרח אוקראינה כיום הביקוש והעובדים רוצים להיות בדיוק איפה שגרופ נמצאת (ומחזיקה בניין משרדים)- בלבוב. גם שמו של גיא עמר הפך להיות מוכר מאוד בקהילת הטק באוקראינה ובישראל ויצא לי לשמוע את שמו גם בשיחות עם מכרים. הרוסים עברו למקד את המאמצים שלהם במזרח אוקראינה וכיום אני חושב באמת ובתמים שסביר שגרופ תצא מחוזקת משמעותית מכל המלחמה המצערת הזו.

נלה דיגיטל – ספוטנגו סיימה שנת פעילות מלאה ראשונה עם 42 ספוטים ב-14 כתובות נכון לסוף מרץ בהשוואה ל-25 ספוטים ב-8 כתובות במחצית וכמעט כלום בסוף 2020. ההכנסות של ספוטנגו השנה היו 2.93 מ' במהלך השנה אך אנחנו לא יודעים מה היה הקצב בסופה. מעריך שסביב 5 מ' כי כמעט כל החנויות לאחר המחצית הראשונה נפתחו בין סוף 2021 לתחילת 2022. שימו לב שאמנם הרווח הגולמי של הפעילות היה 600 אלף אך זה כולל 2 מיליון של קניות ופחת (באור 19), כלומר ההוצאה על שיפוץ, קופות וכו בחנויות חדשות שנפתחו בקצב מהיר. אפשר להבין מכך שאם ספוטנגו הייתה מפסיקה לפתוח חנויות חדשות שיעור הרווח הגולמי שלה היה מגיע לשיעור גבוה מאוד.
מעבר לכך – זה מראה לנו שספוטנגו מצליחה לגבות מלקוחותיה בערך פי 5 מהשכירות שהיא משלמת, פשוט כל עוד מושקע כסף בציוד של חנויות חדשות זה לא ירד לרווח. לדעתי זה יכול להיות עסק ריווחי מאוד בהמשך.
רכישת החנות העיקרית שהושלמה הייתה בסוף ינואר 22 עם מחזור מכירות של 2.9 מ' בשנת 2021 ורווח תפעולי של 430 א'. אנחנו לא רואים את זה בדוח בכלל.
מותג Red Carpet לתכשיטים משובצי יהלומי מעבדה –האתר הושק לפני כמה חודשים ועכשיו בשיווק.
פעילות ניהול חנויות– נלה חתמה על הסכמים לרכישת שתיים מהחברות המובילות בישראל להקמה וניהול חנויות אמזון – RPG ובייבוקס. בייבוקס הושלמה ו-RPG עוד לא , אך בכל מקרה העסקאות בשנת 22'..
פעילות המימון לסוחרי אמזון – קיארה פינטק – השלימה את הפיתוח ממש ביום האחרון של שנת 2021 ואת התוצאות ניתן יהיה לראות רק החל מהשנה.
נלה בסולו הפסידה בשנת 2021 5.2 מ' (למה בסולו? כי ספוטנגו נפרדת ויש לה שווי משלה), מתוכם 2.2 מ' במענק אופציות, 1.3 מ' ₪ בהוצאות משפטיות ו-0.5 מ' בפעילות רד קרפט. התוצאות של ההוצאות האלה – כלומר הרכישות – מופיעות רק החל מ-22'.. בשורה התחתונה – הפסד של נאמר 2-3 מ׳, יחסית לא נורא.
לגבי התמחור –
נלה נסחרת ב-60 מ' ₪. יש לה כ-13 מ' במזומן אחרי העסקאות. בספוטנגו תמיד אמרתי שאין לנו מה להתעסק בהערכת שווי כי יש לנו שווי גיוס אחרון. אנחנו יודעים שספוטנגו גייסה לפי 12 מ' דולר באוגוסט 21' ומאז גדלה ופתחה חנויות ראשונות בחו"ל אז החלק של נלה (44% פלוס אופציה ל-16.5% נוספים) שווה כנראה מעל 20 מ'.
עכשיו יש לנו את כל מה שלא מופיע בדוח: חנות האיקומרס החדשה, בייבוקס ואולי RPG, Red Carpet וכמובן קיארה פינטק שעלות הפיתוח שלה מושתתת על ערך פיננסים ושערך פיננסים לאחרונה מימשה אופציה ל-10% לפי שווי של 1.8 מ' דולר וכו'.
ייתכן שהצפת ערך תגיע מסיבוב גיוס נוסף מספוטנגו (אפשרות סבירה בעיניי), מהשילוב בין חנויות אמזון, ניהול חנויות ומימון או מקיארה עצמה- עם ריביות של 2-3% בחודש גם תיק אשראי סביר יעשה את העבודה. בקיצור בשווי הנוכחי לא צריך יותר מדיי אך כמובן צריך שמשהו יתפוס.
בימים הקרובים אמורה לצאת מצגת + יתקיים וובינר של נלה – הראשון איי פעם. בטוח שנלמד הרבה על ההתקדמות.

נתנאל גרופ הוציאה דוח יפה עם רווח של 61 מ', וכך גם מבטח שמיר הוציאה דוח יפה עם רווח של 117 מ', דיבידנד ואפילו תוכנית בייבק.

שמיים היא ככל הנראה אחת החברות שנפגעה ביותר משינוי הטעמים בשוק. כשנכנסתי לשמיים ההנחה הייתה שעם הצמיחה נקבל גם עליה בשווי בהתאם למכפילי ARR מקובלים. הצמיחה אמנם הייתה יפה מאוד (כ-200% בשנה מ-238 א' דולר בינואר 21' ל-720 בינואר 22') אך המספרים עדיין קטנים. בינתיים הטעמים בשוק השתנו והשוק לא כמעט ולא מעריך ARR כשלעצמו ומחפש כיוון לריווחיות. לשמיים יש כסף למעל שנתיים של פעילות. אם בעוד שנתיים היא תגיע לקצב של כ-4-5 מ' דולר ב-ARR ייתכן שתהיה ריווחית אבל באופן אישי אני רוצה לראות עוד כמה רבעונים לפני שאני מגדיל. מדוע? מכיוון שאני כבר לא יכול לבנות על קבלת תמחור לפי ARR ואני צריך להבין מתי יהיה כאן עסק אמיתי שמרוויח – אני רוצה לראות שקצב הגידול נמשך וכן שקצב שריפת המזומנים, שמכתיב מתי והאם יהיה גיוס נוסף, לא גדל יותר מדיי.

זהו בינתיים חברים – אני חוזר למעבר על כל המניות שכרגיל הוא אינטנסיבי מאוד אבל מהנה ומתגמל. אני לא מכיר דרך טובה יותר ללמוד השקעות מהמעבר הזה ונשתדל מאוד לסיים את המעבר עד סוף אפריל (250 דוחות פורסמו ביומיים האחרונים למרץ..) ולאחר המעבר אבנה מדד חדש מאפס.

מחר יתקיימו וובינרים חשובים – של אב-גד ב-10:00 ושל וואליו ב-11:00. אשלח קישור בטלגרם ואף אשתדל לכתוב סיכום תוך כדי. בימים הקרובים, כשקצת אתפנה לכך, נערוך גם זום משקיעים לסיכום רבעון ונוכל לדבר על כל מה שמעניין אתכם.

שיהיה לנו רבעון שקט ומוצלח!

גילוי נאות
המידע הכלול בסקירה זו מהווה אינפורמציה ראשונית וחלקית בלבד. סקירה זו ו/או המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא. אין לראות בסקירה זו הצעה, המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא לביצוע עסקה כלשהי בניירות ערך או בכל מוצר פיננסי אחר. עורך סקירה זו עוסק בין היתר בניהול קרן "ארביטראז' ואליו" והוא מחזיק/עשוי להחזיק בנייר הערך המצוין בסקירה זו. האמור בסקירה זו נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים אשר לא נבדק על ידי עורך סקירה זו. במידע הכלול בסקירה זו עלולות להיות טעויות ו/או שינויי שוק ו/או שינויים אחרים. כמו כן, המידע כולל תחזיות, הערכות ומידע אחר צופה פני עתיד שמידת התממשותם אינה ודאית כלל. העובדות והנתונים המפורטים במסגרת המידע הנמסר זה הינם כפי שידוע (as is), ללא כל ודאות או מתן התחייבות לדיוקם, או לכך שהציפיות וההערכות המתוארות אכן יתממשו, ותוצאות ציפיות והערכות אלו עשויות להיות שונות באופן מהותי מהתוצאות המתוארות במסגרת המידע. עורך הסקירה אינו לוקח על עצמו כל אחריות שהיא לכל הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שיגרמו למי שמסתמך על האמור בסקירה זו, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ואינם מתחייבים כי שימוש במידע הכלול בסקירה זו עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו
Print Friendly, PDF & Email
גלילה למעלה