אשראי חוץ בנקאי – שלושה ענפים שונים

מזה שנתיים אני חוקר את החברות בענף החוץ בנקאי, בנוסף למפגשים רבים שהיו לי עם הענף החוץ בנקאי במסגרת עבודתי כעורך דין. ניתחתי את המספרים וקיימתי פגישות רבות, ועם הזמן התחלתי לחלק בראשי את הענף לקטגוריות שמדיי פעם השתנו עד שהגעתי לחלוקה שאני מרגיש שמסבירה את הענף הזה בצורה הטובה ביותר.

בראיה שלי אין ענף אחד שניתן לכנות אותו “אשראי חוץ בנקאי” אלא שלושה ענפים ששונים זה מזה עד כדי כך שקשה להשוות ביניהם. לפני שניכנס לחלוקה – קצת אקטואליה מאתמול, ושלא תגידו שלא אמרתי לכם בזמן אמת:

הענף הראשון – אשראי לטווח קצר לעסקים

ענף האשראי לעסקים לטווח קצר כולל, מתוך החברות הציבוריות, את שוהם בינזס, אס.אר אקורד, אופל בלאנס וגיבוי איתן. חברות אלה עובדות בעיקר באמצעות ניכיון שיקים שכ-85% מהם קצרים משלושה חודשים. קבוצה זו מתאפיינת בתשואה של מעל 20% על תיק האשראי, והוצאות חובות מסופקים נמוכות יחסית. למי שפחות מבין מה זה ניכיון שיקים – ראו את הנספח בסוף החלק הראשון.

כפי שהשם מרמז, חברות בענף זה עובדות עם עסקים בלבד. כלומר, גם אם יש לך שיק של עסק אבל אתה אדם פרטי – לא יעבדו איתך (אפילו הרמתי טלפונים כלקוח מדומה עם שיק של עסק – אמרו לי תודה ולהתראות). חלק מהסיבה לכך היא שחוק אשראי הוגן לא חל על הלוואות או ניכיון לעסקים, מה שמקל מאוד על העבודה בענף זה.

עניין חשוב שלא רבים מכירים אבל משפיע רבות על הענף כולו, אך בעיקר על הענף הראשוןבשנים האחרון הוא הרגולטור החדש שהוקם כדי לפקח על ענף זה – רשות שוק ההון. רשות שוק ההון הוקמה ב-2016, ומאז כל גוף המעוניין במתן אשראי לקבל רישיון למתן אשראי.הבעיה היא שרשות שוק ההון מאוד לא נדיבה במתן רישיונות.

רוב החברות הציבוריות קיבלו רישיון, אך הן במיעוט – מבדיקה שערכתי באתר של הרשות עצמה עולה כי עד כה ניתנו רישיונות ל-237 חברות בלבד מתוך 1,422 חברות שהגישו בקשה – 16.6% וזאת מבלי לכלול חברות שויתרו על הגשה מלכתחילה כיוון שלא עמדו בתנאים המחמירים. רק ל-49 חברות בישראל יש רישיון מורחב (קרדיט לאסף ר. על האומנות שהוא עושה עם האקסל כדי לסחוט ממנו מה שאפשר).
עם המצב הפוליטי כיום אני לא רואה שינוי באופק.

מי שאין לו רישיון – או שעוזב את השוק או שעובד באופן לא חוקי. הבעיה היא שגם אם תמצא מישהו שיהיה מוכן לעבוד עם חברת ניכיון שפועלת בניגוד לחוק – עדיין יהיה לך קשה מאוד לנהל עסק כי ללא רישיון לא תצליח אפילו לפתוח חשבון בנק. האם אתם מכירים תחום אחר שהוא גם צומח וגם 83% מהמתחרות בו נעלמו בין לילה? כיום ניתן לתאר את הנוף התחרותי כרגע כאוקיינוס כחול וריק מדגים, וזה נכון בקבוצה הראשונה יותר מבקבוצות הבאות.

הבנק ואני

מעצם הגדרת הענף כולו על ידי היותו”לא בנק” ניתן להבין כמה חשוב היחס בין החברות בענף לבנקים – הגורילות בהם הענף הזה מתחרה. נבחן זאת בנוגע לכל אחד מהענפים שאציג, אך כבר אומר כי מתוך שלושתם, לענף האשראי לטווח קצר לעסקים זו יש את התחרות הנמוכה ביותר עם הבנקים. הסיבה לכך פשוטה – היתרון המובנה הגדול ביותר של הענף החוץ בנקאי על הבנקים הוא מהירות קבלת החלטות. ללקוח שצריך את הכסף היום על בסיס שיק שהוא חודש קדימה משנה מאוד אם הוא מקבל את הכסף משוהם היום או מהבנק עוד שבועיים (כפוף לאישורים).

בבנקים החלטה על ניכיון שיק צריכה לעבור פקיד שבודק במערכות הבנק, מנהל סניף, מנהל מחלקה ומנהל אזור, צריך למלא טפסים על כל דבר וכל אחד מהם חושש שאם השיק יחזור יפילו את זה עליו. הם פשוט לא יכולים להתחרות על מהירות, והאמת? אפילו לא שווה להם לנסות. כסף קטן.[אתמול השותף שלי ביצע בדיקה עם פקיד בסניף ושאל אותו אם הם מנכים שיקים לעיתים קרובות. היועץ אמר לו שבשביל לנכות שיק צריך למלא טפסים מיוחדים ולשלוח לאישור מנהל אזור ושזו כזו בירוקרטיה שהוא פשוט מפנה אותם לצ’יינג’ ליד]

תת קבוצה בתוך קבוצת האשראי לטווח קצר לעסקים זו היא ה”כוכבים” אני מפריד את תת הקבוצה הזו כי היא מציגה מאפיינים מעט שונים משאר הקבוצה, שלדעתי אינם מצדיקים קבוצה נפרדת לגמרי. המאפיין המרכזי של הכוכבים הוא איש שטח בעל ניסיון, ו”רעב” שעומד במרכז החברה. מצד העובדים – נדמה שכל מי שבחברה ילך עם הכוכב באש ובמים. מצד הלקוחות – לקוח קלאסי יהיה אדם שהכוכב מכיר בקשר אישי. היו להם או אפילו יש להם עם הכוכב קשרים עסקיים נוספים. החברות הבולטות בקבוצת הכוכבים הן אס.אר אקורד ושוהם, והן מאופינות בצמיחה גבוהה ואיכות אשראי גבוהה גם יחסית לקבוצה שלהן. הן גם היחידות מכל הקבוצות שלא מוציאות שקל על פרסום.

אופל בלאנס
[פרסומת של אופל שצילמתי – מושך לקוחות ברמה גבוהה]

נספח – איך עובד ניכיון שיקים ?
נניח שתדהר משלמת לקבלן המשנה שלה ראובן בשיק דחוי לעוד חודש מהחשבון של תדהר. תדהר היא “מושכת השיק”. ראובן ,שצריך את הכסף היום, ניגש לשוהם ומבקש לנכות אותו. ראובן הוא “הלקוח”. שוהם עושה את הבדיקות שלה גם על המושך וגם על הלקוח. אם הבדיקות עוברות בשלום – הלקוח חותם מאחורי השיק – מה שהופך אותו לערב לשיק.

אם השיק לא ייפרע על ידי מושך השיק במועד שוהם תוכל לפנות מיידית להוצאה לפועל (בלי לעבור בבית משפט) ב”בקשה לביצוע שטר” גם כנגד המושך וגם כנגד הלקוח, הערב לשיק. כאשר שיק חוזר הוא באופן מיידי מתעדכן בכל מערכות איכות האשראי (מה שנקרא – “דופק לך את ה-BDI”) – ומביא לכך שהמושך והמלווה לא יצליחו לקבל אשראי מאף גורם שמכבד את עצמו – סנקציה חמורה מאוד. אפילו חוזי ההלוואה הדרקוניים מאוד של הבנקים אינם מתקרבים לנוקשות של שיק, הקושי להתחמק מביצועו והמהירות בה חזרת שיק פוגעת בך.

בסופו של יום – על אף היותו פיסת נייר קטנה שיק למעשה מקביל לחוזה הלוואה דרקוני ואחיד, שכל מי שחתם בגבו ערב לו, שמאפשר נקיטה בהליכי הוצאה לפועל באופן מיידי ושמתעדכן במערכות האשראי מיד עם חזרתו .כלומר, במקום ניכיון שיקים ניתן לחשוב על פעילות הניכיון כ”מתן הלוואות בתנאים נוקשים ואחידים“. לכן ענף זה גם פחות חשוף להדרדרות באיכות האשראי – “חוזי ההלוואה” בו אחידים גם לאורך הזמן וגם בין החברות השונות. רק הריבית חשופה לשינוי.

ממסר עצמי, בניגוד לשיק “אמיתי”, הוא שיק שהמושך כותב לטובת עצמו ומסב אותו לחברת הניכיון. לממסר עצמי יש רק גורם פרעון אחד – המושך עצמו – והוא מטבעו הרבה יותר מסוכן – כמו הלוואה ללא ערבים או בטחונות מלבד השיק עצמו.

הענף השני – אשראי לעסקים לטווח ארוך

הקבוצה השניה, אשראי לעסקים לטווח ארוך, כוללת את החברות הציבוריות פנינסולה ונאוי , אך גם “גורילות” פרטיות לא קטנות כמו אמפא קפיטל, גמא , שנותנת הלוואות מגובות נדל”ן ליזמים.

האשראי בקבוצה זו ניתן על ידי הלוואה ישירה לעסק או על ידי ניכיון “ממסר עצמי” (ראו הסבר בנספח לעיל). “ממסר עצמי” הוא לא שיק אמיתי ולא ממש בטוחה. בממסר עצמי יש רק מקור פרעון אחד – החברה הלווה עצמה – בניגוד ל-2 בשיק אמיתי – הלקוח ומושך השיק, ששניהם עוברים בדיקות נתוני אשראי, טלפונים לגורמים קשורים ועוד. נשמע כמו הבדל קטן? נניח שלכל גורם שקשור לשיק שעובר בדיקת נתוני אשראי יש סיכוי של 1% לקרוס עד לפרעון השיק. במצב כזה הסיכוי שהשיק לא ישולם במקרה של ממסר עצמי יהיה 1% אך במקרה של שיק אמיתי (עם לקוח ומושך נפרדים) הוא יהיה 0.01% (נניח ואין קורלציה בין הקריסות) – הבדל של שמיים וארץ בתוצאות בשורה התחתונה, בטח כשמגלגלים את התיק 5-6 פעמים בשנה.

חברות בקבוצה השניה רוצות לתת הלוואות כמה שיותר גדולות וכמה שיותר ארוכות. העבודה שלהן קלה יותר מהקבוצה הראשונה בהרבה – בניגוד לחברות כמו שוהם שצריכות לגלגל כל שקל כמה פעמים בשנה כדי ש״יעבוד״ (ומקבלות עליו פיצוי בדמות תשואה של 2% בחודש) חברות בקבוצה השניה הן יותר שבעות – מעדיפות להעיף את הכסף לתקופות ארוכות יותר ולקבל עליו ריבית של 7-9% בשנה.

הבעיה היא שיש הרבה עצלנים עם הרבה כסף – כולל הבנקים. התחרות של הקבוצה השניה עם הבנקים ישירה הרבה יותר. גם היתרון שלהם על הבנקים בזריזות הוא פחות קריטי כשאנו עוסקים בהלוואות לתקופות ארוכות. לכן, התשואה נמוכה בהרבה מהקבוצה הקודמת. גם צריך לחפש את הלקוחות ואנו רואים גופים בקבוצה השניה מפרסמים בשלטי חוצות, באינטרנט ובעיתונות.

פרסומת של פנינסולה שנתקלתי בה לאחרונה:

[כי אם ג’ף בזוס הקטן יכול, מי לא יכול?]

כפי שמשתקף מהדוח גם נאווי מפרסמת אך היא פועלת בדרך נוספת- לפני כשנה שוחחתי עם גורם בכיר מנאווי על האופן בו הם מוצאים לקוחות. בעוד אצל הקבוצה הראשונה סיפרו לי שהם לא עומדים בקצב של הלקוחות, סיפר לי אותו גורם שהם “מתקשרים לחברות ושואלים אותן אם הם מעוניינים בהלוואה”. לא פלא שנאווי מידרדרת – גם באיכות וגם בתשואה..

בקיצור, אני רואה את ענף האשראי לטווח ארוך לעסקים כבעייתי יותר מהאשראי לטווח קצר -גם רווחי פחות וגם מסוכן יותר. למעשה, היתרון היחיד של הענף השני הוא שהוא דורש פחות מומחיות ועבודה קשה, אבל כמשקיע- אני לא רואה כל יתרון.

הענף השלישי -אשראי לפרטיים

הענף השלישי בתוך הענף החוץ בנקאי הוא מתן אשראי ישירות ללקוחות פרטיים, כולל הלוואות לכל מטרה, הלוואות לרכב, “צ’יינג’ים” שמנכים שיקים ללקוחות פרטיים וחברות האשראי.כדי לבחון את המאפיינים של ענף זה אתמקד דווקא בחברה ציבורית חזקה ומסודרת – ישראכרט. ראו את השקופית הבאה מהמצגת האחרונה של ישראכרט:

אנו רואים שמספרי האשראי גבוהים – 3.6 מיליארד – וגדלים ב-22% לשנה. שימו לב גם לריבית הנמוכה יחסית – 8.9% – מפתיע בעיקר לאור המאפיין הבולט של קבוצה זו – איכות האשראי הירודה. ראו את הטבלה הבאה מדוח הרבעון השלישי 2019 של ישראכרט:

לא יאומן -ההוצאות בגין הפסדי אשראי הן יותר מחצי מההכנסות מריבית(!!!), וזה אפילו לפני הוצאות תפעול, הנהלה, ריבית, מסים ועוד! וזה לא שהם “פיצו את עצמם” בריבית שלקחו – סך הכל 8.9% שנתי על אשראי מסוכן מאוד! כדי לקבל פרופורציה -בשוהם ההפרשות בגין הפסדי אשראי הם 2.3% מההכנסות מריבית – אז ניתן להבין עד כמה הפער באיכות האשראי עצומה ולמה אני אומר שזה ממש ענף אחר.

למה המצב כל כך גרוע? מכיוון שגופים בקבוצה השלישית – אשראי לפרטיים – הם הגופים שמתחרים בצורה הישירה ביותר בבנקים. לבנקים יש יתרון של היכרות עם הלקוח והם הגוף הראשון שלקוחות פונים אליו. רק אחרי שהבנק, שמכיר אותם היטב, מסרב להם, הם יפנו לגופים בקבוצה הזו. בניגוד לעסקים, ללקוחות פרטיים בדרך כלל אין מה למהר והאיטיות של הבנקים לא מטרידה אותם יותר מדיי. מתן הלוואות לפרטיים זה משהו שבנקים עושים דיי מהר – אם דירוג האשראי שלך טוב (אשראי בקליק מישהו?).

כדי להתחרות במפלצות האלה ישראכרט וגופים כמוה מתחרים על “נוחות” – לכן ישראכרט לא יכולה באמת לדרוש ערבויות או בטחונות. מי שמגיע לישראכרט מלכתחילה אלה מסורבי בנקים. ברור שכל הרעה במצב במשק תגיע לישראכרט מהר מאוד ותעביר אותה להפסד. אני אגלה לכם סוד? פשיטת רגל זה תהליך מאוד פשוט ללקוחות פרטיים שלא צריכים לדאוג למוניטין העסקי שלהם. שיעורי ההחזר בפשיטות רגל הם באחוזים חד ספרתיים נמוכים.

כפי שניתן לראות אשראי ללקוחות פרטיים הוא עסק מסוכן מאוד, ובקושי רווחי אפילו לענקית כמו ישראכרט. זה גם מבהיר למה גורמים בשוק האפור נאלצים “לפצות את עצמם” בריביות של 10 פלוס אחוזים בחודש – עם שיעורי ההחזר שמקבלים בעבודה עם פרטיים רק ככה הם יכולים להרוויח משהו.

התמונה הגדולה

אני מקווה שהחלוקה שאני מציע עוזרת להסביר כמה שונות חברות בקבוצות שונות זו מזו, ומדוע אני מעדיף את האשראי לעסקים לטווח קצר על טווח ארוך, ואת שניהם על אשראי צרכני. זה גם עוזר להסביר כמה מוזר לי לשמוע טענות על “התנפחות בועת אשראי” בענף, כאשר זה רלוונטי אולי לאשראי הצרכני אבל בוודאי לא לאשראי לעסקים לטווח קצר – שחווה מכה קשה שהעלימה כ- 90% מההיצע בשוק שרעב מאוד לאשראי.

אני מאמין שהאשראי לעסקים לטווח קצר הוא הבטוח ביותר, הרווחי ביותר, המוגן ביותר מתחרות ובעל ההזדמנות הגדולה ביותר לצמיחה. השוק בינתיים לא מסכים עם הראיה שלי אבל זה בסדר – יש לי סבלנות.

הכותב מחזיק במניות וכתבי אופציה של שוהם ביזנס ובמניות אס.אר אקורד. נא לקרוא את הפטור מאחריות.

Print Friendly, PDF & Email

38 מחשבות על “אשראי חוץ בנקאי – שלושה ענפים שונים”

  1. יהונתן

    היי שלומי,
    פוסט מעולה.
    לגבי ההוצאה בגין הפסדי אשראי בישראכרט – להבנתי היא “רק” 26 מיליון, ולא 51 – יש פירוט בעמוד 74 בדוח הרבעוני.
    אבל זה לא משנה את התמונה הכוללת…

    1. שלומי ארדן

      מעניין, אסתכל – אולי חלק מההפרשה היא כללית יותר? אם כן אז אתה צודק וזה באמת לא משנה כי זה המצב גם בשוהם ואס.אר

  2. כתבה מצוינת . למדתי המון איך תעשית האשראי עובדת .שורה תחתונה ממשיך להחזיק ב אס .אר ושוהם

  3. פוסט מעולה שלומי.

    אגב,
    באשראי הפרטי יש את מימון ישיר שאמורה להנפיק ועושה תוצאות מצוינות עם צמיחה מאוד מאוד יפה.
    לדעתי ההנפקה שלה תהיה מאוד מוצלחת.

  4. פינגבאק: כל המניות בישראל – ט', י', כ' - השקעות עם שלומי ארדן

    1. שלומי ארדן

      שאלה מצוינת אבי.
      אני יכול להגיד שבארה”ב למשל השוק החוץ בנקאי, ככלל, הוא נרחב מאוד ומוביל עלינו בעשורים. יש פעילויות חוץ בנקאיות מרתקות שקיימות בארה”ב מזה שנים שעדיין לא היגרו אלינו.
      ספציפית לגבי ניכיון שיקים – אני חושב שהאופן בו עובד ענף הבניה בישראל והצורך שלו בשיקים שונה מארה”ב – אבל אני לא מכיר לעומק.

  5. עומרי ולורט

    מה שיעור החובות המסופקים של ישראכרט?
    זה הנתון המקובל לבחינת סיכוני אשראי…

    בנוסף התיק שלהם באשראי צרכני הרבה הרבה יותר מפוזר משוהם למשל..

    והכי חשוב – אשראי זה חלק מה- Flywheel של ישראכרט. לא מקור הכנסה יחיד. לקוח שנטל מהם אשראי הוא לרוב גם לקוח שיישמר כצרכן פעיל שנים קדימה.

    1. שלומי ארדן

      תודה עומרי, לא היה לך כח לבדוק?? כי הנתון הזה רק מחזק את הנקודה שלי:
      רק ברבעון השלישי יתרת החובות המסופקים גדלה מ-65 מיליון ל-111 מיליון. ברבעון!!! (עמ׳ 31 לדוח הרבעוני)
      בדיוק מראה לך כמה עוזר פיזור כשהחיתום גרוע, והפלייוויל זו דרך מצויינת לטוס לכיוון חדלות פרעון.
      במקרה זו גם בדיוק הדרך שאני חושב על השקעות – מוותר על פיזור בשמחה כדי לקבל איכות גבוהה יותר.

      1. עומרי ולורט

        לא בדקתי את ישראכרט כהשקעה, אם כי הסקירה הקצרה שלך דווקא סיקרנה אותי בגלל התמחור. זו חברה עם חפיר, השאלה אם הוא בדעיכה.

        לא ענית לשאלה… מה שיעור החובות המסופקים? לא המספר האבסולוטי.

        ועסק השראי זה לא קרן השקעות.. ברור שפיזור זה חשוב (לצד איכות הלווים, אין ויכוח). איך אומרים? אתה חייב מיליון זו בעיה שלך, אתה חייב מיליארד זו בעיה של הבנק

        1. שלומי ארדן

          בעייתי לבדוק את השיעור הזה בישראכרט בגלל עסק ההלוואות של ישראכרט דיי חדש וצומח. אני לא בטוח מה מחמ ההלוואות בישראכרט וכמה הן מגולגלות אבל בהחלט ייתכן שהלוואות דפוקות שניתנו לפני שנה יחזרו רק עוד רבעון.
          דווקא בגלל זה העדפתי להשוות הלוואות חדשות להפרשות חדשות לחומס באותו רבעון – וגם זו הערכה בחסר בעסק שהוא צומח בקצב כזה. בראיה שלי עם כזה חיתום ישראכרט היא uninvestable במחיר שהוא לא רצפה. לא סומך עליהם ובטח לא על עסק הפלסטיקים.

  6. חייב לציין שזה אחד הפוסטים המעניינים והאיכותיים שקראתי !!
    כתוב נהדר

  7. היי שלומי,
    על פי המצגת של שוהם עבור שוק ההון לחודש נובמבר, אחת מאסטרטגיות הצמיחה כוללת התפתחות מבוקרת ואחראית לתחומים נוספים במסגרת האשראי החוץ בנקאי העסקי. אשמח אם תרצה לשתף במה לדעתך מדובר. אולי מתן הלוואות לזמן ארוך?
    תודה,
    אלון

    1. שלומי ארדן

      היי אלון,
      בשל הרקע של אלי לדעתי הם יפזלו להלוואות ארוכות יותר מגובות נדל״ן . אני מאמין שגם שם הוא יעשה חיל אבל זהיהיה רלוונטי רק עוד כמה שנים.

  8. היי שלומי ,
    האם יש דרך לדעת מהו היקף שוק ניכיון הצ’קים?
    זה חשוב להבין את פוטנציאלהצמיחה של הענף

    1. שלומי ארדן

      היי אודי,
      שאלה טובה ואכן חשובה. אני יכול להגיד לך כזה דבר: שוק ניכיון השיקים קיים כבר לפחות 30-40 שנה בישראל בצורה שהיא מאוד לא יעילה- ניכיון על ידי צ’יינג’ים וגופים פרטיים שעלות ההון (ולכן עלות השירות) מאוד יקרה.
      בשנים האחרונות הומצא “פטנט” דיי מתבקש – מימון הפעילות על ידי אג”ח והלוואות בנקאיות בחברה ציבורית במקום פעילות פרטית עם הון יקר וקושי בגישה לכסף.
      במקביל, ב-2016 קם רגולטור חדש – רשות שוק ההון – שהפכה 84% מהגופים בתחום לחסרי רישיון והוציאה רבים אחרים, שאף לא הגישו בקשה, מהמשחק.
      כלומר, כרגע אנחנו בכלל לא מדברים על צמיחה בשוק כולו אלא על השלמת החוסר העצום שנוצר בשוק הזה. בנוסף, לגופים הציבוריים יש יתרון מובנה על הפרטיים בעלות ההון בשוק שהמוצר בו הוא בסך הכל – כסף. זה כמו פיצוציה שמנסה להתחרות ברמי לוי (רק שהעסקאות בכל ניכיון שיק הן בעשרות או מאות אלפים.. והחסכון בהתאם).

      בשורה התחתונה- אף אחד לא באמת יודע מה גודל השוק אבל כל הסימנים שאני רואה מעידים שאנחנו לא קרובים למיצוי. אחרי שנראה סימני האטה בצמיחה – נחשוב על זה יותר לעומק.

  9. ישראכרט- למיטב זכרוני חלק מההפרשה היא בגין פעילות האשראי הקלאסית. החברה נותנת הרבה אשראי ללקוחות בכרטיסים החוץ בנקאיים ויש לזה השלכות. אני זוכר ששיעור ההפרשות הוא כ 2 אחוז מתיק האשראי החוץ בנקאי כולו (שזה גם גבוה -אבל עדיין משקף תשואה מאוד יפה על ההון ביחס לבנקים).

    1. שלומי ארדן

      תודה גלעד, העלית נקודה מעניינת שדרשה ממני לחפור קצת בתשקיף מכיוון שאין לה מענה בדוח האחרון.
      ממה שאני רואה בתשקיף – רובה המוחלט של ההפרשה קשורה לאשראי לצרכנים ולא לכרטיסי אשראי:
      הטבלה הרלוונטית מהתשקיף
      על הדרך מצאתי אינדיקציה נוספת לכך שהאשראי הצרכני הופך להיות גרוע יותר ויותר בשנים האחרונות: שיעור ההפרשה להפסדי אשראי מיתרת החייבים עלתה באופן עקבי שנה אחר שנה מ-0.69% ב-2014 ל-1.13% ב-2018 (עמ 77 בתשקיף).
      הטבלה הרלוונטית מהתשקיף

  10. פינגבאק: כל המניות בישראל – נ, ס – השקעות עם שלומי ארדן

  11. פינגבאק: כל המניות בישראל – ע, פ – השקעות עם שלומי ארדן

  12. פינגבאק: סיכום שנת 2019 – עוד שנה מצוינת – השקעות עם שלומי ארדן

  13. תודה רבה על כל המידע שאתה משתף שלומי! תענוג לקרוא וללמוד ממך 🙂
    רציתי לשאול לגבי צ’קים למוטב בלבד – האם זה משהו נפוץ בקרב חברות בכלל (וחברות ששוהם עובדת איתם בפרט) ? (לאנשים פרטיים אני יודע שברירת המחדל היא צ’קים שהם למוטב בלבד אלא אם כן ביקשו במפורש אחרת)
    ואם כן – כיצד חברות הניכיון מתמודדות עם זה?

    1. שלומי ארדן

      תודה ארז ובשמחה 🙂

      שאלה יפה – במגזר העסקי מאוד לא מקובלים שיקים למוטב בלבד. אם תדהר לצורך העניין נותנת לאחמד שיק לעוד שלושה חודשים (כי היא החזקה במערכת היחסים) המעט שהיא יכולה לעשות זה לאפשר לו לנכות אותו. מה אכפת לה? זה לא יוצא מהכיס שלה. עוד סיבה שהחברות הטובות בענף (סוגים א’ ו-ב’) מתמקדות במגזר העסקי.

  14. ארז רוזנברג

    תודה רבה על התשובה המהירה שלומי 🙂
    שאלת follow up ברשותך – אז תאורתית ההגנה של תדהר על עצמה (בהנחה שהיא נותנת צ’ק לאחמד\ראובן והיא מגלה אחריי חודשיים שהיא לא תקבל כלום ממה שהיא שילמה עבורו – “כישלון תמורה מלא”) היא פשוט האפשרות לבטל את הצ’ק לפניי התאריך הנקוב בו? איך זה ישפיע על הBDI שלה? איך חברות ניכיון מתמודדות עם כזה דבר?
    אני מבין שהסיכויים לכאלה דברים נדירים יחסית (גם כשמדובר בעסקים ולא באנשים פרטיים), וכמובן שגם כל מקרה לגופו (כשלון תמורה מלא מול חלקי) אבל אני מנסה להבין את רמת העיקרון במקרה קצה

    1. שלומי ארדן

      שאלה יפה ארז והתשובה פשוטה – אחמד מקבל שיק מתדהר רק כשהעבודה כבר בוצעה, אז אין סיכוי לכשלון תמורה, שוהם גם היו מתקשרים לתדהר ובודקים שהעבודה בוצעה והכל בסדר.
      זכור שבמערכת יחסים הזו הכוח אצל תדהר.

  15. ארז רוזנברג

    שוב תודה שלומי 🙂
    עכשיו אני מבין טוב יותר איך זה שאחוז הצ’קים החוזרים כ”כ נמוך. פשוט תענוג!

    1. שלומי ארדן

      מעולה ארז! עכשיו אתה בטח מבין למה בזמן שכולם מזה שנים ועד היום צועקים “שוק אפור” ו-“הם לא רושמים חובות מסופקים כראוי” אני רק מתלהב יותר ויותר.
      מתישהו המוסדיים ושאר השוק יבינו את גודל הפספוס, אבל גם החברות וגם אני נהיה עד אז במקום אחר.

  16. ארז רוזנברג

    וגם אם הם לא יבינו אני מאמין שככל שהזמן יעבור הפער בין המחיר לשווי יגדיל את האטרקטיביות לבאיבק מאסיבי שיעשה את שלו…
    בכל מקרה זה נותן זמן להגדיל אחזקה בנוחות 🙂
    תודה רבה שלומי!

    1. שלומי ארדן

      בשמחה ארז – תמיד כיף לדעת מה יש בתיק ההשקעות, בעיקר בזמנים כאלה.
      שוחחתי אתמול עם גוף השקעות מוערך ששאל אותי איך לדעתי שוהם תושפע מהקורונה. תהרוג אותי לא הצלחתי למצוא הקשר (וגם הם לא) אבל זה כן משפיע על המניות. תענוג.

  17. שלומי – מה דעתך על כתבת התחקיר בביזפורטל היום על עסקי שוהם והרמיזה שלהם שיש לחברה בעיה בגביית מספר חובות מסופקים וגבוהים יחסית ?
    ביזפורטל הוא אתר צהוב ומגמתי , ובכל זאת מעניין מה דעתך

    1. שלומי ארדן

      תודה אלעד, אכן הכתבה מהיום כמו גם הכתבה מיום חמישי (על ‘הירי’) מגמתיות.
      לגבי הכתבה מיום חמישי – האירוע שהיה הוא כזה – היה ירי על משאית אביו של אחד העובדים בשוהם. לאותו עובד יש לא מעט אחים ב”ה (משפחה דרוזית) ואותו עובד גר בישוב אחר לגמרי. להניח שבכלל קיים קשר לאותו אח (ולא לאח אחר או לאב עצמו) ומכאן לעשות קפיצה לוגית נוספת ולעשות קישור לשוהם – זה לא פחות ממגוחך. שתבינו עד כמה – אותו עובד אפילו לא ראה לנכון להגיש תלונה למשטרה כי זה כל כך לא קשור אליו – אז לקשר את זה לשוהם?!

      לגבי הכתבה מהיום – שוהם יכולה לגבות חובות מהמושך, מהלקוח ומשעבודים פרטיים שהיא רושמת על נכסיהם. כל הנושא של הכתבה זה שבמקרים מסוימים אחת שכבות ההגנה נפלה, נו אז מה?! בין זה לבין חוב אבוד המרחק עצום. בחלק מהמקרים, שאני במקרה מכיר (בכל זאת, עורך דין לחדלות פרעון) אני יודע על שעבודים פרטיים. זו כתבה חסרת תוכן לחלוטין.

      החל מהדוחות הקרובים כל דוח של חברת אשראי חוץ בנקאי יכלול, מעבר לבדיקה של חובות מסופקים מטעם החברה עצמה ושל רואה החשבון המבקר – גם בדיקה על ידי גוף מבקר חיצוני נוסף – בדיקה שאין לה מקבילה בחברות אחרות. ולמה הבדיקה הזו נוספה? כי השוק לא מבין איך הענף עובד – ומדוע החובות המסופקים כל כך נמוכים. למרות שהדרישה מיותרת – אני שמח על כך. אולי זה ירגיע חלק מאותם אלה שלא מבינים את הענף.

  18. פינגבאק: גברת כהן ואשראי חוץ בנקאי במחנק אשראי – השקעות עם שלומי ארדן

  19. פינגבאק: גברת כהן ואשראי חוץ בנקאי במחנק אשראי | השקעות עם שלומי ארדן

השאר תגובה

גלילה למעלה