היתרון הגדול במניות הקטנות- צלילה לעומק

במאמר הקודם ראינו שכיום מניות קטנות, ככלל, אינן מניבות תשואה גבוהה יותר ממניות גדולות ומשכך אין לצפות לתשואה גבוהה יותר בקניה של סל של מניות גדולות מאשר סל של מניות קטנות. במאמר זה אני רוצה להיכנס יותר לעומק על המאפיינים המיוחדים של שוק המניות הקטנות (מיקרוקאפס), וההזדמנות שלדעתי קיימת כיום בשוק זה. אני רוצה להודות לחברי יואב זליקוביץ’ על עזרתו במחקר.

מניות קטנות – שוק בתנועה

בואו נתחיל בנתון הכלכלי אולי החשוב ביותר כשאנחנו בוחנים את הכיוון של חברה – מכירות, או ליתר דיוק – צמיחה במכירות. הגרף הבא מציג ממוצע צמיחה במכירות בשלוש השנים האחרונות בחברות גדולות (קו תכלת מקווקו) וחברות קטנות (קו שחור).

[מקור– אושנסי]

ניתן לראות שגם בחברות גדולות וגם בחברות קטנות ממוצע הצמיחה במכירות הוא סביב 10% לשנה. ההבדל הוא שבחברות הקטנות יש לנו מה שנקרא “זנב שמן” – פחות חברות ממוצעות ויותר חברות רחוקות מהממוצע.

כך, ניתן לחלק את המניות הקטנות לשלוש קטגוריות.עסקים חדשים שהחלו לייצר הכנסה בשלוש השנים האחרונות, מלאכים שנפלו – עסקים שהיו גדולים והפכו להיות קטנים בשלוש השנים האחרונות ועסקים במצב קבוע– עסקים שהיו קטנים ונותרו קטנים בשלוש השנים האחרונות.

מבדיקה שנערכה בין 1982 ל-2016 עולה ש-25% מהמניות הקטנות הן עסקים חדשים, 16% היו מלאכים שנפלו” ו-59% היו במצב קבוע. כלומר – 41% מהחברות הקטנות חוו שינוי ניכר בתקופה של שלוש שנים בלבד .

[מקור – אושנסי]

כשאנו מחלקים לפי הקטגוריות האלה, הפיזור של הצמיחה במכירות נראה כך:

אנחנו רואים שחברות במצב קבוע צומחות כמו הממוצע בעוד “מלאכים נופלים” מתכווצים בממוצע, ומניות חדשות צומחות הרבה יותר מהממוצע. כבר אנו רואים שחלוקה פשוטה ביותר לפי זמן הימצאות בקטגוריית “מיקרוקאפ” משנה את התמונה ומראה לנו שיש קבוצות עם ממוצע חיובי מאוד וקבוצות עם ממוצע שלילי. עכשיו בואו נעבור לחלוקה אחרת – לפי איכות.

מניות קטנות ואיכות

אז אמרנו שבממוצע, תיק של מניות קטנות לא יניב תשואה גבוהה מתיק של מניות גדולות, אבל אנו גם יודעים ששוק המניות הקטנות מלא ב”זבל” – חברות ביומד שלא היו ולא יהיו רווחיות לעולם, חברות בלי הכנסות ועמוסות חוב ושלל חברות של “הטרנד הקודם” – בלוקצ’יין, קנאביס וכו’.
אז נשאלת השאלה – אם הממוצע בין הקטנות לגדולות זהה, מה יקרה אם נסנן החוצה את הזבל? במאמר הקודם הזכרתי מאמר ששאל בדיוק את השאלה הזו.

אז קודם כל איך אנחנו מגדירים איכות? הכותבים השתמשו בפרמטרים פשוטים של רווחיות, צמיחה ברווח, יציבות הרווח ושיעור חלוקת דיבידנד. כל אלה מאפיינים שנפוצים הרבה יותר בחברות גדולות מאשר בחברות קטנות. כך נראית חלוקה של מניות גדולות לקבוצות איכות בהגדרת הכותבים (למעלה- איכות, למטה – זבל):

[מקור – בסוף המאמר]

וכך נראית אותה חלוקה בשוק המניות הקטנות:

כפי שניתן לראות, בשוק המניות הקטנות יש הרבה מאוד זבל! זו גם התחושה שלי כשעברתי על כל המניות בישראל – חברות גדולות נוטות להיות רובן “בסדר” אבל בקטנות או שאתה זורק לזבל ועובר הלאה או שהן אטרקטיביות – ושם מוצאים את הדברים המעניינים.

אגב שימו לב לעיוות הבא – אנו יודעים שחברות איכותיות וקטנות נוטות לעלות בשווין באופן מהיר. כלומר, דיי מהר הן יפסיקו להיות קטנות בעוד חברות זבל יישארו קטנות. זה אומר שאם אנחנו עושים מחקר על ביצועי שוק החברות הקטנות במשך 30 שנה – יהיו חברות זבל שיגררו את הממוצע למטה במשך עשרות שנים, בעוד לחברות האיכותיות תהיה נטיה לצאת מהקטגוריה! בהתחשב בהטיה הזו, זה מרשים מאוד שמניות קטנות ככלל מצליחות להשיג תשואה ממוצעת דומה למניות גדולות. אז מה קורה כשמוציאים את הזבל?

ברגע שהכותבים חילקו את המניות לקבוצות של “זבל” ו”איכות” הם מצאו שמניות קטנות ואיכותיות משיאות תשואה עודפת ממוצעת של סביב 0.5% לחודש (!) שאינה מוסברת על ידי פקטורים אחרים, ובאופן מובהק מאוד .

ניתן לראות זאת גם בטבלה הבאה, למי שרוצה להתעמק:

[מקור – בטבלאות בסוף]

בתרגום פשוט – כשמחלקים לקבוצות לפי איכות – פרמיית החברות הקטנות חוזרת בגדול.

אגב, המחקר הראה נתון מעניין נוסף – אנחנו יכולים להתעלם משווי שוק ולהגדיר חברה קטנה על פי הון עצמי, נכסים במאזן ואפילו מספר העובדים (!) – והתשואה העודפת אחרי חלוקה לקבוצות איכות עדיין נשארת! כלומר, ניתן להחיל את הממצא הזה גם על חברה של מיליארד ש”ח אם היא איכותית ויש לה מספר נמוך של עובדים!

גם באושנסי עשו בדיקה דומה, עם הגדרה אחרת לגמרי לאיכות. אושנסי הם “קוונטים”, ומציאת פקטורים יצירתיים המנבאים תשואה עודפת היא מרכז העיסוק שלהם. ההגדרה של אושנסי לאיכות מסתמכת על מחקר, ואומרת שחברה איכותית היא חברה רווחית שצומחת בקצב סביר וממומנת באופן ראוי. אנחנו לא רוצים לראות נכסים תפעוליים גדלים באופן מהיר מדיי, כי חברות קטנות שצומחות מהר עלולות לאבד שליטה ולהתקשות לממן את ההשקעה הנדרשת כדי לצמוח. אנחנו גם רוצים שהתשואה על הנכסים תהיה גבוהה.

אלו התוצאות לאחר חלוקת המניות הקטנות לקבוצות איכות:

כלומר, גם לפי קריטריונים שונים של איכות הצליחו הכותבים להשיג תשואה גבוהה יותר ממניות גבוהות, ואפילו עם תנודתיות נמוכה. אז אלו מניות קטנות ואיכותיות, בואו נעבור לחלוקה אחרת.

מניות קטנות וזולות

בגרף הבא אנו רואים את הביצועים של עשירון המניות הקטנות הזולות ביותר (מצד שמאל) עד העשירון היקר ביותר (מצד ימין) – כל אלה בהשוואה לממוצע של מניות קטנות (12.1% לשנה). כלומר עשירון המניות הקטנות הזולות ביותר הניב תשואה של 17.1% לשנה והיקרות ביותר- 1.1% (יש לומר שאיני יודע איך הוגדרה “זולות” במחקר זה)

למעשה, גם בחלוקה ל”פקטורים” ותיקים שידוע שמניבים תשואה עודפת כמו ערך, מומנטום, חוזק פיננסי וצמיחה אנו מוצאים שהאפקט שלהם על תשואה גבוה בהרבה בחברות קטנות מאשר בחברות גדולות.

[מניות קטנות ופקטורים]

טבלה זו מראה לנו שששוק המניות הקטנות מתגמל מחקר הרבה יותר משוק המניות הגדולות. אם אתה משקיע לפי פקטורי כלשהו – הוא כנראה יהיה הרבה יותר אפקטיבי במניות קטנות ככל שניתן. אבל רגע, האם ניתן באמת להיכנס להחזקה במניות האלה? מה עם סחירות?

מניות קטנות וסחירוּת

אחת הביקורות הנפוצות על שוק המניות הקטנות היא העדר סחירות – הקושי לקנות ולמכור מניות ועלויות העסקה הכרוכות בקניה ומכירה. יש בכך גרעין של אמת, אבל יש לשים את הדברים בפרופורציה ולשים לב לניואנסים.

בעיית הנזילות מורכבת מ-2 חלקים: מרווח קניה ומכירה והשפעה על מחיר השוק, כדי לתת אינטואיציה – הגרף הבא מציג את ההשפעה של קניה של פוזיציה של 10 מיליון דולר במניות גדולות (משמאל – שווי שוק 5.7 מיליארד) ובמניות קטנות (מימין -100 מיליון). אנחנו רואים שקניית פוזיציה של 10 מ’ דולר במניה עם שווי שוק של 100 מ’ דולר צפויה, באמצעות מרווח קניה-מכירה והשפעה על השוק, לעלות לנו כ-220 נקודות בסיס נוספות (2.2%).

כלומר, גם כשאנחנו מדברים על קניית פוזיציה גדולה יחסית יחסית למשקיע פרטי הפער אינו עצום, אך הוא מספיק כדי להרחיק גופים מוסדיים או אפילו קרנות גדולות (נדון בכך באחד הפוסטים הקרובים). לדעתי אגב מצב הנזילות בישראל יותר קשה בגלל שבניגוד למדינות אחרות, בדרך כלל בחברות קטנות יהיה לנו בעל שליטה שמחזיק סביב מחצית מהמניות, כך שמתוך שווי השוק רק חצי פנוי לציבור.

נקודה אופטימית – הכותבים של המאמר על מניות קטנות ואיכות מצאו שבמבט על שוק המניות הקטנות כולו הנזילות אכן עלולה לפגוע בתשואה העודפת, אך במניות קטנות ואיכותיות בעיית הנזילות כמעט נעלמת! (טבלה 5 במאמר) יש בכך היגיון רב- הרי כאשר אנו קונים חברה איכותית וצומחת והתשואה שלה בהתאם – ככל והצלחנו למצוא חברה כזו הרי עד שנמכור אותו היא כבר לא תהיה מיקרו-קאפ.

בשורה התחתונה אם אנחנו לא מנהלים עשרות-מאות מיליונים הסחירות היא בעיה מינורית יחסית, במיוחד במניות איכותיות. אגב כמנהל קרן גידור ברור לי שבגודל מסוים הסחירות תתחיל “להציק”- אך מכיוון שחבל לי מאוד לוותר על היתרונות הרבים של שוק המניות הקטנות אני אעדיף להגביל את גודל הקרן מאשר לעבור לשוק המניות הגדולות הרווי.

המצב היום -הזדמנות היסטורית?

במשברים מניות קטנות נוטות לרדת יותר ממניות גדולות, אך לעלות יותר ממניות גדולות לאחר מכן. הגרף מימין מראה תשואות של מניות קטנות (כחול) וגדולות (ירוק) ב-25 הרבעונים (מימין) או החודשים (משמאל) הכי גרועים מאז 1926, ואז ב-3 השנים לאחר מכן.

נתון זה רלוונטי במוחד היום, שכן הרבעון הראשון של שנת 2020 היה הרבעון הגרוע ביותר בהיסטוריה של מדד מניות ערך קטנות (Fama-French Small Value) שירד 41.5% ברבעון. בכל זאת -כמה מדדים בהם משתמשים לחזות תשואה של מניות קטנות מציגים תמונה ורודה מאוד לגבי העתיד במניות קטנות.

ראשית – יש לנו מרווח ריבית לאג”ח זבל – הפער בין הריבית של אג”ח המדורג מתחת לדירוג השקעה לריבית אגח ממשלתי . כאשר מרווחי הריבית עולים, מניות קטנות נוטות להיפגע, אך לאחר שהם כבר עלו – הביצועים של מניות קטנות נוטים להיות מצוינים.

אלו מרווחי הריבית נכון לסוף הרבעון הראשון:

[מקור]

אנחנו רואים שפער הריבית קפץ מהממוצע ארוך הטווח שלו של כ-4% למעל 8%. כשפער הריבית עולה מניות קטנות נוטות לרדת, אך מה זה אומר על הביצועים העתידיים? הטבלה הבאה המציגה את הביצועים של 10% המניות הכי קטנות, 20% הכי קטנות, 33% הכי קטנות וה-S&P בהתאם למרווח הריבית. כפי שניתן לראות, מרווח ריבית גבוה הוא סימן חיובי בעיקר למניות הקטנות ביותר עם תשואה ממוצעת של 48% בשנה לאחר מכן.

Ken French Data Library, Capital IQ

מדד שימושי נוסף הוא היחס בין תשואת התזרים החופשי של 10% המניות הכי יקרות לפי מדד זה ל-10% ההכי זולות. אלו הנתונים:

כפי שניתן לראות, היחס בין צמיחה לערך היום הוא כמעט 6x, הרבה מעל הממוצע ודומה לבועת ההייטק של שנת 2000. בדומה למרווח הריבית, גם יחס התזרים החופשי מאותת על בואה של תקופה טובה בשוק המניות הקטנות:

כלומר, בפעמים הקודמות שהיחס היה מעל 5.5, התשואה השנתית של 10% המניות הכי זולות הייתה 52% בזמן שמדד ה-S&P בכלל ירד.

בנוסף, הפער בין תשואת הרווח של מניות קטנות לגדולות כיום הגיעה לרמה שכמעט לא נראתה בהיסטוריה. אם אנחנו משווים למשל בין תשואת הרווח של עשירון החברות הגדולות היקרות ביותר לעשירון החברות הקטנות הזולות ביותר – הפער נוטה להיות סביב 6-9%., אך כיום הוא מעל 21%, שיעור נדיר מאוד. היסטורית, בעשור לאחר פער כזה מניות קטנות זולות עשו תשואה גבוהה ב-16.8% לשנה ממניות גדולות ויקרות.

[בירוק- ההתפלגות באחוזים של התצפיות לפי אחוז הפער, בכחול – התשואה השנתית בעשור לאחר מכן]

מנקודת מבט אחרת – ניתן להשוות את פער תשואת הרווח של מניות קטנות וזולות לבין תשואת אג”ח מדינה. מבחינה היסטורית הפער היה סביב 3-6% וכיום הוא מעל 21%. היסטורית, כשהפערים היו כה גבוהים ב-10 השנים לאחר מכן התשואה השנתית של מניות קטנות וזולות הייתה 27.9% לשנה!

במילים אחרות, לפי מגוון מדדים מכיוונים שונים המניות הקטנות היום זולות ברמה שכמעט ולא נצפתה בהיסטוריה, ועל פי ההיסטוריה תמחורים כאלה צופים תשואה עודפת חריגה למניות קטנות בשנים הבאות.

יש לומר שכל הנתונים שהוצגו מתייחסים למחקרים בשוק המניות האמריקאי, אך התחושה שלי היא שהמניות הקטנות בישראל זולות הרבה יותר ממקבילותיהן מחו”ל. בכל אופן הייתי שמח “לייבא” את המחקר הזה לישראל, ואני מניח שמתישהו אתפנה לעשות זאת. לדעתי מאוד ייתכן שגם המניות היותר גדולות בישראל (נאמר SME60) מתנהגות כמו מיקרוקאפס. מבחינה היסטורית, זאת נראית לי כמו הזדמנות נדירה בשוק המניות הקטנות.

מילות סיכום – האם ניתן לסמוך על המחקר?

מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שהאסטרטגיה שלי מתמקדת במניות קטנות, איכותיות צומחות וזולות בישראל.

באופן אישי אני מאוד חובב מחקרים ופקטורים על ביצועי מניות וחושב שזה נושא מרתק- אך אני לא “סומך” עליהם, ראיתי מספיק “אינדיקטורים שלא טעו מעולם” נכשלים וקיימות תקופות ארוכות (כמו התקופה הנוכחית) בהן אסטרטגיות שמכות את השוק בממוצע מפגרות אחרי המדד. לכן, זו לא הסיבה שהרכבתי את התיק באופן בו הרכבתי אותו.

הסיבה שאני משקיע רק בישראל היא כי שמתי לב שאני מצליח “לחפור” יותר לעומק בהשקעות כאן, להבין אותן לעומק ולכן כמעט אין לי נפילות בהשקעות בישראל. רק בדיעבד גיליתי שיש מחקר רב התומך בהשקעה בחברות “קרובות לבית“.

באותה מידה, הסיבה שאני משקיע בחברות קטנות אינה החלטה מראש הנובעת מממוצעים או מפרמיית חברות קטנות אלא מכך שבמעבר על כל המניות בישראל פשוט יצא שחברות קטנות היו בתמחורים הרבה יותר מעניינים מאשר הגדולות ונטו להיות אלה שעוברות שלב (וזה עוד לפני הירידות של הרבעון הראשון בשוק המניות הקטנות!) – אולי כי אין הרבה שחקנים בשוק שחוקרים אותן לעומק. והנה יצא שגם המחקר נראה מעודד מאוד להתמקדות בחברות קטנות, איכותיות, זולות וצומחות- במיוחד כיום- מבחינתי זה Nice To Have.

אז בעיקר על בסיס התחושה שלי ומה שאני בשוק אל מול מה שאני רואה בחברות – אני נותר מאוד אופטימי לגבי ביצועי העתיד הקרוב ומאמין שאחרי שתעבור הטראומה, עוד נתגעגע למחירים האלה.

מחר נסכם את תוצאות הרבעון השני, נכריז על מנצח בתחרות ונתחיל רבעון חדש ותחרות חדשה, נעשה גם שיחת זום לסיכום רבעון פתוחה לשאלות ותשובות. נתראה בקרוב!

לחצו כאן כדי לקרוא את הפטור מאחריות
כל המוצג באתר זה הוא למטרות מידע בלבד. המידע המוצג אינו מקיף, אינו שלם, אינו מכיל גילויים חשובים או סיכונים הקשורים בהשקעות וכפוף לשינויים ללא הודעה מראש. המחבר אינו אחראי לדיוק או לשלמות או לחוסר הדיוק או השלמות של המידע המוצג. המחבר לא בדק או וידא מידע שהתקבל מצד שלישי שהוא עשוי להסתמך עליו. המידע אינו לוקח בחשבון מטרות השקעה ספציפיות או מצבים כלכליים ספציפיים של אדם כזה או אחר או ארגון כזה או אחר. המחבר אינו יועץ השקעות ואינו מנהל תיקים ואינו מציג את המידע בתור שידול או השפעה או בקשה או הצעה לקנות או למכור או להחזיק את ניירות הערך המוזכרים באתר. אין לראות במידע באתר הצעה או שידול לקנות או למכור או להחזיק כל נייר ערך או מכשיר פיננסי אחר. המחבר אינו אחראי בשום אופן לתוכן המידע, השמטות במידע, אי דיוקים, טעויות כאלה או אחרות. על כל משקיע להשלים בדיקה משלו לניירות הערך הנידונים. לפני ביצוע השקעה, על הקורא לבדוק השקעה זו עם היועץ הפיננסי שלו, עו”ד, ויועץ המס כדי לוודא שהשקעה זו מתאימה עבורו. לכותב עשויה להיות פוזיציה בניירות הערך המוזכרים והוא עשוי למכור או לקנות את ניירות הערך המוזכרים מבלי להודיע על כך מראש. השקעה במניות היא מסוכנת ועשויה לגרום להפסד כל ההשקעה. כל הפועל עקב מידע שקרא באתר זה, עושה זאת על דעתו האישית בלבד ונושא באחריות הבלעדית לכל פעולה בה ינקוט בהסתמך על המידע באתר זה.
Print Friendly, PDF & Email

25 מחשבות על “היתרון הגדול במניות הקטנות- צלילה לעומק”

  1. אגב, שלומי… מה המקור של הגרף עם הנזילות? (10 מיליון דולר קניה במניות קטנות), לא מצאתי אותו באינטרנט.

  2. עוד פוסט מעולה.
    תודה רבה על התוכן האיכותי הזה, אתה בין הבלוגים הבודדים שאני קורא בשפה העברית.
    אני ממליץ לך בחום לכתוב ספר שישלב חלק גדול מהפוסטים שלך, אני כמעט ולא מכיר שום ספר בעברית שעוסק בניתוח השקעות ברמה הזאת שהוא לא ספר אקדמי “בן 700 עמודים” שכתוב בשפת סתרים 🙂

    1. שלומי ארדן

      תודה רבה דוד! חשבתי על הרעיון של כתיבת ספר מכיוון מסוים – מעין סיפור על אדם שמשתחרר מהצבא, לומד להכין גלידה, פותח גלידריה ולאט לאט היא הופכת לרשת וחברה ציבורית, השיקולים שלו, איך ייראו הדוחות בכל שלב, היחסים עם משקיעים, ספקים, לקוחות, קצת על זכיינות אולי. התחלתי לכתוב כמה עמודים ואז הבנתי שקשה לדעת מה יהיה ההיקף ושזה יהיה פרויקט דיי עצום. מאמין שמתישהו אחזור אליו

  3. JonnyFortune

    תודה, מאוד מעניין.
    אגב שלומי, מה דעתך על גב-ים במיוחד לאחר הירידות שהם חוו?

    1. שלומי ארדן

      היי ג’וני, מאוד סביר שחברות כמו גב ים, עזריאלי וגזית הן זולות היום וכך זה נראה במבט מהיר במכפילים אך מכיוון שלא חקרתי אותן לרמת הפרטים של חברות כמו רני צים אז הדעה שלי היא מאוד כללית. ברני צים הרבה יותר קל לי לומר שהיא במחיר מצחיק.

      1. לגבי רני צים, בניגוד לאחיו עדי צים שמכניס כסף אישי לחברה, רני צים עשה הפוך בעסקת ברנמילר ולקח מהחברה כסף לכיסו הפרטי.

        1. שלומי ארדן

          אני לא בטוח שהייתי רוצה את ברנמילר בתוך רני צים, זה עסק הפסדי בינתיים ורני צריכה מזומנים כדי לפתח את החברה. מהצד השני רני לא יכול לקנות בשוק כי החזקות ציבור ירדו מ30% ולא הייתי רוצה שידלל במחיר הזה..

  4. שלומי,

    דרך יפה עשית ורואים שזה בגלל השקעה בקריאה וצימאון של ידע. היו תותחים מעטים בישראל שכתבו בלוגים על השקעות וכולם נעלמו כותבים פה ושם ציוץ בטוויטר או משהו אבל לא מעבר וחבל! היחידים שעוד כותבים זה עדן אבל בשנתיים האחרונות התאכזבתי מאוד מאין ספור השינויים שהם עשו ומכנים את זה כבגרות. הדבר היפה הוא שאלו שכתבו בעבר לא שינו דבר בשיטה שלהם לא משנה כמה קשה התקופה ועשו מזה הרבה כסף וזה דומה למשקיעים וותיקים בחו״ל. הכתיבה שלך וההבנה שלך ללא ספק מראה שאתה קרוץ מהחומר הזה. המעבר מארה״ב לישראל היא יופי של החלטה ואין ספק שלקחת משהו והפכת אותו ליתרון.

    הנקודה היחידה שאני מקווה שלא תלמד בדרך הקשה היא החשיפה שלך לחברות ואופציות באחוזים ניכרים. לא משנה כמה אדם בטוח בתזה אין דבר בטוח ו-40% במניה ו-15% באופציה של שנה וחצי הם בהכרח סיכון אם אין לך שליטה בחברה. באפט שבתחילת דרכו החזיק פעם אחת חשיפה של 40% לנייר היה בנייר שהייתה לו השפעה ורק אז עסקה עבדה. רני צים אולי בולדוזר אבל מהמר לא קטן ומתפשט בלי הפסקה. הוא עובד כמו מאעכר קונה ומוכר ואפילו בדוחות שלו מציין שאין לו אסטרטגיה או מודל אז הכל זה מאין משחק של חתול רחוב יש פה יתרון אבל גם מלא חסרון. הייתי מאוד נזהר להיות חשוף כל כך הרבה כי גם רני וכל אדם אחר עושים טעויות אבל שאתה מנהל כסף לאחרים המשקיעים שלך לא יסלחו לך.

    נקודה נוספת, היזהר מטעויות שלמדו על בשרם קרנות אחרות בישראל שגדלו ושכחו שהגודל כן משנה בחשיפה למניות קטנות בינוניות כי יש הבדל בין לנהל את הכסף שלך שאין לך רובה על הראש של מימושים בדיוק שהכל יורד זה המתכון למוות.

    המון בהצלחה ושוב יישר כח!

    1. שלומי ארדן

      תודה גדי! תגובה מעניינת. מי שעוקב אחרי הבלוג רואה שאין ספק שעברתי שינוי בשנתיים האחרונות, גם בעניין המיקוד בישראל וגם במיקוד במעט החזקות. ככל שהזמן עובר אני מרגיש שהשינוי הזה היה יותר ויותר נכון. גם בתקופה יחסית קשה כמו המחצית האחרונה רק מדגישה בעיניי את היתרונות של המיקוד והבחירה בפינצטה .

      לגבי החשיפה לאופציות – שים לב שהאופציות בתיק שלי, ובפרט שוהם, היא עמוק מאוד בתוך הכסף. לצורך העניין אם הפקיעה הייתה מחר באותו מחיר מניה ואופציה ההפסד שלי על האופציה היה אחוזים בודדים לכל היותר. אם החשש הוא מירידת המניה לתקופה מסוימת אז קודם כל זה תמיד סיכון אבל יש עוד נקודה שרבים מפספסים. אני משקיע בכתבי אופציות ולא באופציות, ובכתבי אופציות לעתים קרובות מאוד כאשר הפקיעה מתקרבת והמניה מתחת למחיר הסטרייק החברה מאריכה את כתב האופציה, הרי מה אכפת לה? בניגוד לסתם אופציות -הכסף מהמרת כתב אופציה נכנס לתוך החברה ואם המחיר קרוב למחיר בבורסה – למה לא? (בטח כשההנהלות לעתים קרובות מחזיקות כתבי אופציה רבים).
      בקיצור – יש הרבה ניואנסים מעבר ל”אופציות זה מסוכן”!

      לגבי חשיפה לנייר בודד- באישי אני מרגיש עם זה בנוח במקרים ספציפיים בהם אני מאוד בטוח אבל בקרן אני מגביל למשל ל-20% להחזקה (מניות,אופציות וכו’) ומגביל חשיפה לענף. כרגע יש לי די והותר רעיונות טובים!

      לגבי רני – אני חושב שיש כאן אסטרטגיה דיי ברורה של מיקוד במרכזים בחברה הערבית ופריפריה עם ניצול הזדמנויות שצצות מדיי פעם. אני חושב שהשוק מפספס בגדול את אופן הפעולה הייחודי של רני במגזר הערבי ואת הנכסים החבויים ששווים הרבה מאוד אך לא מופיעים במאזן. אני אכתוב על כך משהו בימים הקרובים.

      1. עכשיו יותר ברור, לצערי לא קראתי את הפוסט שלך על אופציות, שזה בתוך הכסף זה סיפור אחר. תודה על התגובה!

        1. שלומי ארדן

          מעולה, כפי שכתבתי בשני הפוסטים על כתבי אופציות צריך להיות זהירים אבל זה כלי השקעה עם הרבה יתרונות

  5. הי שלומי,
    ראשית תודה על הניתוחים היפים , נהנה ולומד.

    ברשותך כמה שאלות הקשורות יותר בעקרונות ופילוסופיית השקעה שגם אני מתלבט עליהן.

    1. מה גורם לך לחשוב אובייקטיבית מעבר להטייה הפסיכולוגית המובנית בתוכנו שאנו נצליח להכות את השוק והמדד?

    מיטב וטובי משקיעי העל בעולם: באפט, הווארד מרקס, בוגל, מוניש פבריי ואפילו אצלינו בבית – מרק ציין באחד הפוסטים שלא מעט משקיעי ערך מתקשים להכות את המדד ואפילו עידו מרוז בעצמו ציין בפוסט האחרון שכנראה זה השיטה הנכונה עבורו וזאת אחד המשקיעים הכי טובים שיש…

    2. מחזוריות ולסייקל: ההשקעות הבוגרות והרציניות שלך במניות היו בסייקל הכי פרי וארוך בהיסטוריה, מניין הביטחון שאם השוק הולך עכשיו לחמש שנות מיתון ושוק דובי שאנשים ימכרו מכל הבא ליד כפי שחווינו 30% ירידה בשבוע כמו כלום…שעדיין תוכל לשגשג בשוק עם סייקל שלילי ארוך טווח.

    3. עוד סיכון בהשקעה בעסק בודד: עסק הוא מאד עדין ושביר
    תחרות/רגולציה/ הונאות וכו….ומכן הסיכון לשים כסף על עסק/מניה בודדת.
    לדוג’ ענף המלונאות בישראל עד לקורונה היה פשוט אש….כל אחד חיפש בניין משרדי בתל אביב להפוך אותו למלון והענף היה ההשקעה של העשור. אלטשולר אמר “העתיד נמצא בתיירות ונכנס להשקעה בפתאל”

    או נתן חץ ” נדלן מניב זה הזהב של המאה 21 ” ועכשיו נדלן חווה דיסרפשן שלא האמנו לפני חודש…

    מה נותן לך את הביטחון להשקיע את הכסף של המשפחה והעתיד בעסקים בודדים….שעתידם יכול לחוות דיסרפשיין כל רגע נתון.

    תודה רבה שלומי ! מעריך ועוקב

    אלעד

    1. שלומי ארדן

      היי אלעד, שאלות יפות.

      1. מצד אחד אני פחות חושב על המדד אלא מתמקד בעסקים עצמם, מצד שני, מצאתי אופן עבודה שבעבודה קשה מאפשר לי למצוא מציאות שהן אובייקטיבית מצויינות ושאני מאמין שהתשואות יהיו בהתאם (ראה את הפוסט – האם ניתוח כלכלי מספיק). אני מחפש, ומוצא עסקים מצוינים צומחים וזולים עם מדד או בלי מדד, וכל עוד המדדים לא בירידה עקבית כמו הכמה חודשים האחרונים זה מספיק עבורי. אני פחות משווה את עצמי למדד אלא מכוון לתשואה אבסולוטית של לפחות 30-40% בשנה. אני לא צריך את העזרה של המדדים אלא מספיק לי שהם לא יפריעו יותר מדיי (ראה את הפוסט על מניות קטנות).

      אני יכול להצטנע ולהגיד שאין לי מושג אם אמשיך להכות את המדד (כמו שעדו היה עושה כל רבעון) אבל אני חושב שאצליח בסבירות גבוהה, ואתה רואה שאני מרגיש בנוח אפילו עם תחרות השקעות פתוחה ומעקב אחר תיק וירטואלי פומבי – חשוב לי להראות שזה עובד. מלבד זה כל דבר שאומר יהיה לא אובייקטיבי מלבד – נחכה ונראה. בינתיים הולך בסדר גמור.
      אגב, לגבי עדו, יש לי תאוריה שלמה אבל זה סיפור לפעם אחרת.

      2. אה? איזה סייקל שורי? השוק בישראל לא זז (בלי דיבידנדים) בערך 20 שנה, וכך גם שווקי אירופה. לארה״ב אני לא חשוף בכלל, ואני מסתדר היטב. הייתי שמח לאיזה סייקל שורי פה, אבל זה לא קריטי באופן השקעה שלי.

      3. אני רוצה לחשוב שלא הייתי משקיע בפתאל כמעט בשום מצב, היא הייתה ממונפת מדיי עם או בלי קורונה. היא אפילו לא עברה שלב בדיוק מהסיבה הזו. בכל אופן זה לא מקרי שגם בהשקעות שלי שכן חשופות במידה מסוימת כמו רני או שוהם, אם הן היו חברות מנוהלות פחות טוב או פחות יציבות אולי הן היו בבעיה.
      להיפך – אתה רואה ששוהם ואס.אר הן החברות שנפגעו הכי פחות ואפילו היחידות שצמחו ברבעון ראשון. האם זה מקרי? לדעתי לא, ולא סתם בחרתי והאמנתי דווקא בהן. במה פיזור היה עוזר כאן מלבד לגרום לי לא להיות בטוח מה קורה? אותו דבר ברני, באקסל, בלסיכו ועוד.
      אז זה טיעון לטובת ריכוז או ליתר דיוק בררנות והתמחות – אבל לא דיברתי על מניה אחת. אפילו עם 4 מניות/ענפים זה כבר פיזור יפה בלי לאבד מיקוד.

      בסופו של דבר פילוסופיה זה נחמד אבל בין אם אני משוכנע או משכנע פחות חשוב, אני כאן כדי להראות ביצועים (ולשתף) לאורך זמן. תחליט אתה אם זה סתם רצף הטלות מטבע מוצלח.

      1. אם כבר המלצות.
        שימו לב לכרמית.
        חברה שעשתה מהפכה שקטה בשנים האחרונות.
        מבחינת התוצאות הרבה דברים הבשילו לאחרונה – מעבר המפעל ועוד.
        לדעתי היכולות היו תמיד, ומאז החלפת המנכל בשנים האחרונות, עלתה על מסלול צמיחה בלתי מוגבל.
        בלי קשר להודעה היום בענין הקנביס, שאיך לומר, לא נשמע רציני…

          1. יוסף,
            אבל שום דבר שהם מייצרים לא טעים 🙂
            (כמובן על טעם ועל ריח…)

            בכל אופן תודה על הטיפ

  6. “אישית, אני לא אוהב תולעים.
    אבל כשאני דג דגים, זה מה שאני שם ברשת”…

  7. פינגבאק: שנה למעבר על כל המניות בישראל - האם יש טעם במעבר מהיר? | השקעות ערך עם שלומי ארדן

להגיב על שלומי ארדן לבטל

גלילה למעלה