קרנות גידור -כל מה שרציתם לדעת

אחרי שנה בתעשיית קרנות הגידור אני יכול לומר לכם שבלתי אפשרי למצוא מידע איכותי על סוג ההשקעה הזה. אני רוצה להסביר למתעניינים בהשקעה ולקוראיי שחלקם בעצמם חושבים לנהל קרן גידור במה מדובר, מה היא קרן גידור, למי היא מתאימה ולתת כמה דגשים ואזהרות. אולי על הדרך גם אשתי תלמד להסביר מה בעלה עושה בחיים..

בניגוד למאמרים קודמים בהם אני סיימתי בגילוי נאות כאן אגדיל ואפתח בגילוי נאות ואזהרהאני מנהל קרן גידור ולכן על אף שאשתדל להיות אובייקטיבי ככל שניתן, ברור שיש לי אינטרס וראיית עולם מסוימת לגבי עולם קרנות הגידור. מעבר לכך – כפי שנדון בהמשך, קרן גידור היא מבנה גמיש מאוד – כך שכמעט לא ניתן לומר דבר על קרנות גידור שנכון לכל הקרנות. אשתמש במאמר זה בהכללות מסוימות, אך תמיד יהיו חריגים.

מהי קרן גידור

ההגדרה של קרן גידור בחוק מופיעה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות:

תאגיד שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך הנסחרים בבורסה או בשוק מוסדר, קניה או יצירה של אופציות וחוזים עתידיים או מכירת ניירות ערך בחסר, והפקת רווחים משותפת מכל האמור, כאשר ההשקעה, הקניה, היצירה והמכירה בחסר כאמור, יכול שייעשו בשיעורים ובתנאים החורגים מהשיעורים ומהתנאים המותרים לקרן נאמנות על פי החוק במדינה שבה הוקם התאגיד, ולרבות אגד קרנות גידור; לעניין זה, “אגד קרנות גידור” – תאגיד המחזיק בקרנות גידור ובמזומנים בלבד;

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ”ה-1994

הנקודה העיקרית אליה צריך לשים לב בהגדרה הזו היא- כמעט ולא קיימת הגבלה חוקית על ההשקעות בקרן גידור. קרן גידור יכולה להיות עם גידור (כלומר, אופציות פוט או שורטים שמשמשים כ’ביטוח’ לירידות בשוק) ויכולה להיות ללא גידור (אסטרטגיה שאני באופן אישי מעדיף). יכולה להיות קרן גידור שתשקיע 100% בתעודות ממונפות על הנאסד”ק, ויכולה להיות קרן ב-95% מזומן. גם מטבע ההשקעה עצמו יכול להיות בשקלים, בפרנקים שוויצרים או בכל מטבע אחר ומגוון אסטרטגיות כיד הדימיון.

מבחינה משפטית קרן גידור תאוגד כ’שותפות מוגבלת’ – מבנה משפטי בו יש מספר ‘שותפים מוגבלים’ (LP) שהם המשקיעים בקרן, ו’שותף כללי’ (GP) – חברת הניהול שמנהלת את השקעות הקרן. בניגוד לשותפות כללית בה חובות השותפות חלים על כל השותפים באופן אישי, בשותפות מוגבלת השותפים המוגבלים לא יהיו חייבים לעולם יותר מהסכום המושקע – אך השותף הכללי כן. לכן ככלל השותף הכללי יהיה מאוחד כחברה בע”מ, כך שגם מנהל הקרן לא יוכל להפסיד מעבר לנכסים הנמצאים בחברה המנהלת את הקרן.

מבחינת מיסוי יש להבחין בין שני סוגי קרנות – בקרן ישראלית קיים ניכוי מס בסוף כל שנה בסך 25% ליחיד, כאשר תאגיד יכול להנות מדחיית מס אם הוא מציג פטור מניכוי מס במקור. בקרן זרה(למשל, קרן המאוגדת באיי קיימן) ניתן להנות מפטור ממס כל עוד הם קונים אותה דרך חשבון פטור ממס (במסגרת קרן השתלמות בניהול אישי למשל -IRA), אך מנגד עלויות הקרן גבוהות פי כמה, כך שכדי שקרן זרה תשתלם עבור המשקיעים על היקף הקרן להיות משמעותי (בדרך כלל מעל 100 מיליון ש”ח).

לגבי דמי ניהול – גם כאן באה לידי ביטוי הגמישות של קרנות הגידור והחלק החשוב ביותר שצריך להבין הוא דמי הצלחה– אחוז מהרווח שמשולם כדמי ניהול. יש קרנות שעובדות עם דמי הצלחה בלבד (אני לא מכיר קרנות שעובדות על דמי ניהול בלבד) ויש כאלה שעושות שילוב בין סוגי דמי הניהול לפי ראות עיניהם כשברירת המחדל היא 1-2% דמי ניהול וכ-20% דמי הצלחה.

מושגים שצריך להכיר בעניין הזה הם High Water Mark או “מצוף”- תנאי זה מבטיח שלא תשלמופעמיים על אותו רווח- אם למשל הקרן עלתה מ-1 מיליון ל-1.2 מיליון ישולמו דמי הצלחה, אך אם הקרן תרד שוב למיליון ושוב תעלה ל-1.2 מיליון לא ישולמו דמי הצלחה פעם נוספת. מושג חשוב נוסף הקשור לדמי הצלחה הוא Hurdle (משוכה) -תשואה מינימלית שרק מעליה נלקחים דמי הצלחה. כל עוד מנהל הקרן לא השיא תשואה שנתית מינימלית הקבועה ב”משוכה” הוא לא יהיה זכאי לדמי הצלחה, והשותפים ישלמו דמי ניהול בלבד.

הגבלות החלות על קרן גידור

רשות ניירות ערך אינה מפקחת על ההשקעות בתוך קרן הגידור, אך היא כן מפקחת באופן הדוק על שיווק הקר,ן מתוך ראיית עולם לפיה כאשר מגבילים את מספר השותפים בקרן כך מגבילים את הנזק הפוטנציאלי למשקיעים מקרן שנכשלה.

על פי חוק ניירות ערך הצעת ניירות ערך לציבור מחייבת תשקיף, אלא אם ההצעה מופנית לעד 35 ניצעים שאינם כשירים במהלך 12 חודשים.

מהו לקוח כשיר? משקיע עם כ-8 מיליון ש”ח נזילים או סכום נמוך יותר עם הכנסה גבוהה/ ניתן לקרוא כאן על התנאים ויש לציין שההגדרה בישראל למשקיע כשיר הרבה יותר מחמירה מההגדרה המקבילה בארה”ב (Accredited Investor) הדורשת מיליון דולר בלבד:

אז ההגדרה ללקוח כשיר בישראל מחמירה אך הנקודה המעניינת יותר ושמגבילה מאוד את התנהלות קרנות גידור היא מהי הצעה. ובכן, לפי גישת הרשות כמעט כל דבר הוא הצעה! מילא שפרסום מכל סוג הוא הצעה, אבל אפילו לומר לאדם מה התשואה שהקרן עשתה בחודש או בשנה מסוימת עלול להיחשב הצעה! נניח שאני עומד מול 35 מורות לא כשירות בכנס ארגון המורים ואומר להן שקרן הגידור שלי עשתה החודש איקס אחוזים – אז ב-12 החודשים הקרובים לא אוכל לגייס שום משקיע לא כשיר נוסף! אם היו בכנס 36 מורות – ייתכן שלגישת הרשות כבר באותו הרגע עברתי על חוק ניירות ערך! זו הסיבה שכשתפנו למנהל קרן ותשאלו פרטים ותשואות של הקרן בדרך כלל מנהל הקרן ינסה לוודא שאתם רציניים וישאף לקיים פגישה- מנהל הקרן לא ירצה ‘לבזבז’ ניצע, שיכול לעלות לו בהמשך השנה בלקוח מפוספס עם סכום ניכר.

אז מילא שלא ניתן לגייס מעל מספר מסוים של משקיעים – אבל אסור אפילו לתת למתעניינים מידע בסיסי! האם ההגבלה הזו, על פרסום מכתבים ותשואות לציבור הרחב, עובדת לטובת הציבור או נגדו? האם לא היה עדיף שהמידע היה פומבי והיה ניתן לבחון בקלות החזקות עיקריות של כל קרן ותשואות עבר? אני אותיר לכם להחליט.

אגב, בשנת 2019 הרשות הידקה משמעותית את ההגבלה על קרנות גידור. אם עד אז היה ניתן להציע את הקרן לעד 35 ניצעים בשנה, הוסיפה הרשות הגבלה לכמות כוללת של משקיעים לא כשירים בקרן – לא יותר מ-50. זו אחת הסיבות שכיום קרנות רבות דורשות מינימום השקעה יחסית גבוה (כמיליון ש”ח). סיבה הנוספת היא רצון להכיר את המשקיעים היטב לטובת קשר ארוך טווח הבנוי על אמון הדדי. המשקיעים צריכים להאמין בעבודת המחקר שמנהלי הקרן עושים, ומנהלי הקרן צריכים להאמין במשקיעים במשקיעים שלא ייבהלו וימשכו את ההשקעה בזמן הלא נכון עבורם ועבור הקרן.

על קרן גידור ישנם מנגנוני פיקוח חשובים כמו אדמיניסטרטור, רואה חשבון ונאמן המפקח על חלקו של כל שותף בקרן ועל כניסה ויציאה של כספים. סכום ההשקעה צריך להיות מנוהל בחשבון נאמנות עם פרוטוקול חתימות מחמיר המאפשר פיקוח הדוק. השותפים בקרן יקבלו פעם בחודש דו”ח תשואה ויתרות (ועדיף כמובן שהוא יגיע ישירות מהגוף המפקח על הקרן- האדמיניסטרטור) ולא מהקרן עצמה כדי להימנע ממניפלציות.

אז עכשיו כשנתנו מידע טכני וחשוב – בואו נעבור למה שמעניין באמת – מה הכדאיות בהשקעה בקרן גידור, ואיך בוחנים את זה בכלל? שאלה לא פשוטה.

סל של קרנות גידור – מוצר חסר משמעות

מה הופך את הבחינה של קרנות גידור לכל כך בעייתית? בקצרה – הגמישות והחופש שיש לכל מנהל בבחירת ההשקעות, ואסביר זאת בדוגמה.

ניקח מנהל קרן גידור אידיאלי – מנהל שיודע בדיוק באילו מניות להשקיע, על מי לקנות כתבי אופציות ועל מי לעשות שורט. הוא מניב ללקוחות שלו תשואות גבוהות בהרבה מהמדד (אחרי דמי ניהול והצלחה כמובן) וכולם שמחים.
מנהל נוסף הוא מנהל קוף שקונה ומוכר באופן רנדומלי לחלוטין. התשואה שלו תהיה קרובה, בממוצע, למדד, אך לאחר דמי ניהול והצלחה התשואה שלו תהיה נמוכה מהמדד.
סוג אחרון הוא מנהל גרוע– תמונת המראה של המנהל האידיאלי. הוא כמעט תמיד מפספס גם בצד הלונג וגם בצד השורט ומאבד בעקביות את כספי המשקיעים. כל שנתיים-שלוש של תשואות גרועות הוא סוגר את הקרן, פותח קרן חדשה ומגייס משקיעים חדשים. למה באים משקיעים חדשים? אני לא יודע, אבל המציאות היא שהם באים..

עכשיו אתם בתור ‘חוקרים’ מנסים לפענח את הכדאיות של ‘קרנות גידור’, אתם עושים ממוצע ומה אתם מגלים? שבממוצע קרנות גידור משיאות הרבה פחות מהמדד! לא רק זה, מנהלי קרנות הגידור התעשרו על הדרך! אך הנתון הזה עושה עוול למנהל מהסוג הראשון שבאמת יוצר באופן עקבי ערך למשקיעים (והמחקר אכן מעיד על עקביות בקרנות הטובות).

יש להתייחס כאן גם למוצר שנקרא ‘אגד קרנות גידור’ או ‘Fund Of Funds‘- קרן המפזרת את ההשקעה בין כמה קרנות גידור. גם כאן יש חשיבות גדולה לבחירה מצד מנהלי הקרן ועליהם להקפיד שעל אף שמדובר בכמה קרנות שונות – הן לא מנטרלות זו את זו (לונג באחת ושורט בשניה על אותו נייר) או הופכות למעין ‘תיק שוק’ מפוזר אלא יש אסטרטגיה משותפת מסוימת או מכנה משותף. אם עושים זאת היטב- ניתן ליצור מוצר מעניין, אבל זה דורש עבודה טובה גם ברמת הקרנות למטה וגם ברמת מנהל ה- Fund of Funds.

הנקודה הזו מביאה אותנו לאנקדוטה שעולה כמעט בכל שיחה על קרנות גידור – ההימור של באפט מ-2008.

ההימור של באפט ומה הוא מלמד אותנו על שוק קרנות הגידור

בשנת 2008 הימר וורן באפט על מיליון דולר (לצדקה) מול פרוטג’ה פרטנרס. בקצרה, באפט הימר שתעודה מחקה זולה של מדד ה-S&P תביס סל של קרנות גידור לאחר ניכוי עמלות ודמי הצלחה בעשור הקרוב.

עכשיו, בהתחשב בנקודה הקודמת שהזכרתי על סל של קרנות גידור, האם הייתם לוקחים הימור כזה מול באפט? בחיים לא!! סל של קרנות גידור כולל מנהלים טובים ומנהלים גרועים, ובסופו של דבר דומה לתעודת סל עם דמי ניהול גבוהים. אני בכנות לא יודע מה פרוטג’ה חשבו לעצמם. כאמור – לקחת סל של קרנות גידור מעוות את כל המטרה. לכל קרן יש פוזיציות לונג ומחקר משלה, וקרן אחת תעשה לונג על מניה בזמן שהשניה תעשה שורט. כשניקח סל של קרנות נקבל בצד הלונג הרכב דיי דומה למדד המניות, ועם תוספת של גידור ודמי ניהול – ברור שסל של קרנות גידור יפגר אחרי המדד, בטח אחרי דמי ניהול ובשוק שורי!

למרות זאת, לא רבים יודעים שסל קרנות הגידור הוביל על מחקה המדד עד שנת 2012, במיוחד במשבר של 2008 אז מחקה המדד של באפט ירד ב-37% בזמן שקרנות הגידור ירדו ב-23.9%, ורק ב-2012 כשהשוק שבר שיא אחר שיא התעודה המחקה השיגה את ההובלה עד 2017. מדוע? מכיוון שסל של קרנות גידור תמיד ‘גורר אחריו‘ מעין ביטוח – שורטים ואופציות פוט. בשוק שורי ממושך יהיה כמעט בלתי אפשרי עבור קרן גידור שכוללת שורטים להכות את המדד. זה כמו להשוות בין רכב עם ביטוח מקיף לרכב בלי ביטוח מקיף – רכב בלי ביטוח יהיה בתוחלת הרבה יותר זול, אך ככל ומשקיע חשש במהלך הדרך ממשבר פיננסי שני – ייתכן והוא ישן הרבה יותר טוב בלילה תודות לגידור ולמחקר, וגם לכך יש חשיבות.

נקודה נוספת שרבים מפספסים לגבי ההתערבות היא שיותר משהיא מדגימה לנו את היתרון בתעודה מחקה זולה – ניתן לטעון שההתערבות הציגה את הניצחון של השוק האמריקאי על שאר שווקי העולם. כל מי שנמצא בשוק מאז 2008 יודע ששאר השווקים המפותחים מפגרים הרבה מאחורי מדד ה-S&P , וקרנות הגידור שהחזיקו בניירות ביבשות אחרות מצאו את עצמן בחיסרון. אם באפט היה בוחר במדדים מחקים רבים אחרים, הוא היה מפסיד.

כל זה לא אומר שאין קרנות גידור שבאופן עקבי מצליחות ליצור ערך עבור המשקיעים, ולמרבה האירוניה באפט ניהל קרן כזו בעצמו בשנות ה-50-60.

קרן גידור – כיוונים להחלטה

כפי שראינו, למונח קרן גידור אין הרבה משמעות מלבד היותה כלי שמאפשר למנהל הקרן להוציא לפועל אסטרטגיית השקעה גמישה. כלומר, השקעה בקרן גידור, כמו השקעות רבות אחרות שאנו עושים בחיים, היא יותר השקעה באנשים – מנהלי הקרן – מאשר במבנה ההשקעות עצמו.

אם אתם משוכנעים שבלתי אפשרי לחלוטין, עבור אף אחד, לייצר תשואה עודפת בעזרת מחקר ועבודה קשה – הבחירה הנכונה עבורכם תהיה כנראה תעודה מחקה, על אף שאיני שולל שגם משקיע שחושב שבלתי אפשרי להכות את המדד ירצה להשקיע בקרן גידור כדי שההשקעות יעברו פיקוח וניתוח מצד מנהל ההשקעות וכדי להוריד את התנודתיות של ההשקעה, גם על חשבון תוחלת תשואה.

אם אתם חושבים שכן אפשרי ליצור ערך בעזרת מחקר ועבודה קשה- כל המבנה עם דמי ההצלחה והגמישות הופך להרבה יותר הגיוני – הרי אם העובדה שמנהל הקרן יעבוד יותר קשה מאחרים תניב תשואה עודפת, יהיה הגיוני לתמרץ אותו לעשות כך. עם זאת, יש לאמר שלדעתי האישית תמריץ הרבה יותר חזק ויציב מכסף הוא מוניטין ושמירה על שם טוב – זה מניע ששומר על מנהל הקרן (כמו גם מנהל חברה) מלפעול בפזיזות עם הכסף שלכם.

עכשיו נותר לכם למצוא קרן ומנהל קרן שאתם סומכים עליו, ולשאול האם האסטרטגיה של הקרן הגיונית? בפרט – האם האסטרטגיה עובדת והאם היא תמשיך לעבוד בעתיד? האם הקרן מתכננת לסגור את העצמה למשקיעים חדשים או שהיא מכוונת לגדול בלי סוף? האם זו קרן שאתם מאמינים שיכולה להשיא תשואה גבוהה באופן עקבי ובטוח יחסית? האם מנהלי הקרן אמינים ורעבים להצליח? האם מנהלי הקרן משקיעים יחד איתכם? אלה שאלות שדומות לשאלות שאני שואל את עצמי כאני משקיע בחברה, וכאן נראה שאין מנוס מלהעביר את השאלה אליכם.

.מסמך זה אינו מהווה הצעה להשקעה בקרן או הזמנה לקבלת הצעה כאמור. המידע במסמך זה אינו מהווה בסיס לקבלת החלטות השקעה, ואינו מהווה המלצה ו/או חוות דעת  ו/או ייעוץ השקעות ואינו  תחליף לשיקול דעתו העצמאי של כל משקיע. אין לראות באמור משום הצעה להשקעה בניירות ערך או המלצה להשקעה בשוק ההון.

Print Friendly, PDF & Email

23 מחשבות על “קרנות גידור -כל מה שרציתם לדעת”

  1. שכחת פרט אחד חשוב לגבי ההתערבות של באפט: הצד שכנגד קיבל את הזכות לבחור את חמשת הקרנות-של-קרנות שייכללו בסל. זה לא היה סל אקראי. סביר להניח שהצד שכנגד בחר את הקרנות שהוא הכי מאמין בהן, ולא את אלו שחשב שיתנו פחות מהממוצע.
    ועוד פרט שלא ציינת: הצעת ההימור של באפט הייתה תלויה ועומדת כמה חודשים תמימים עד שנמצא הגיבור האחד שהעז להיענות להתערבות.
    אני חושב שזה מעקר חלק ממה שכתבת על ההתערבות. ההתערבות ממחישה שקרן מחקת מדד זולה תעשה יותר טוב אפילו ממנהל קרן שיהיה אמיץ מספיק לנסות להוכיח שלתעשיית הקרנות אליה הוא שייך יש הצדקה. אחת הסיבות העיקריות לכך היא דמי הניהול הנגבים על ידי מנהלי קרנות גידור.
    באפט אומר שאין הצדקה לשלם אפילו סנט אחד של דמי ניהול למנהל, אם הוא לא מסוגל להניב תשואה עודפת על מה שניתן להשיג באמצעות היצמדות ״טיפשה״ לקרן מחקת מדד זולה.
    מעט מאוד מנהלי קרנות בעולם מוכנים לקבל אך ורק דמי הצלחה. באפט היה אחד מהם, כשניהל את שותפויות ההשקעה שלו בימיו המוקדמים. מוניש פבראי הוא אחד המעטים שעושה זאת היום.

      1. שלומי ארדן

        תודה, מעניין מאוד. נראה שפרוטז׳ה הבינו שבשוק שורי יהיה להם קשה ונראה שהם הניחו שבעשר שנים יהיה ״סייקל״ שלם והם ינצחו, וזה ממש לא עבד ככה בארה״ב למרות שהמשבר בא להם בול בזמן. באותה התערבות בישראל אני דיי משוכנע שפרוטז׳ה היו מנצחים (ואני מנסה להשיג על כך מידע!).

    1. שלומי ארדן

      תודה אסא,
      כאמור ההתערבות של באפט מאוד קלה (אני מבין שזה היה fund of funds) פלוס המזל שיחק לטובתו. הייתי מוכן לקחת את הצד של באפט מול ממוצע 5 קרנות גידור בעשור הקרוב, והייתי מוכן לקחת את הצד של הקרן שלי מול הצד של באפט בעשור הקרוב.

      לעניין דמי הצלחה בלבד – הייתי שמח לעבוד כך, אבל יש עם זה בעיות אמיתיות. הפיקוח על קרן עולה כסף ונניח שהשנה המדד מינוס 20% והקרן על אפס, הגיוני שמנהלי הקרן יוציאו כסף מהכיס?? בטח אם הם (כמוני) מושקעיפ באותם ניירות? זה יכול להוביל לסגירה של קרן טובה בזמן הכי גרוע. קרן גידור צריכה להיות מבנה שמחזיק את עצמו, וככל שגדלים צריך פחות דמי ניהול בשביל זה. אם שומרים דמי הצלחה בצד אפשר גם לוותר לגמרי על דמי ניהול

      1. על זה עונה צ׳רלי מאנגר, שמי שרוצה לנהל כסף של אחרים, אמור להיות מסוגל להראות רקורד של ניהול הכסף של עצמו. ואם יש לו רקורד כזה, אז הוא אמור להיות כבר אמיד במועד פתיחת הקרן, ולכן הוא אמור להיות מסוגל לממן את הוצאות הקרן מכיסו.
        לגבי המשפט ״הגיוני שמנהלי הקרן יוציאו כסף מהכיס??״ – התשובה היא: בוודאי!!! ככה בדיוק עובד כל עסק אחר. היזם משקיע כסף מכיסו, ואם העסק לא מצליח – הוא מפסיד את הכסף שלו. רק בעולם ניהול הכספים יש ציפייה של מנהל הקרן להיות במצב שבו הוא, חס וחלילה, לא נאלץ להוציא כסף מכיסו. המנגנון של ניהול העסק שקרוי קרן גידור כרוך בהוצאה, כמו ניהול כל עסק אחר, ובהחלט יכולה להיות ציפיה שמנהל הקרן יישא בה מכיסו.
        אין באמור לעיל כדי להטיל, חלילה, דופי אישי בך. בסך הכול אתה פועל כמו 99.9% ממנהלי הכספים בעולם. אבל דווקא בגלל זה באפט נכנס בהם כמה עשורים, ואני מסתכל מהצד ונהנה.

        1. שלומי ארדן

          מעניין אסא וגישה הוגנת, אך הדברים לא תמיד כל כך פשוטים. אני מכיר כמה קרנות בארץ שלכאורה לא לוקחות דמי ניהול אך המשמעות היא ממש לא שהמנהל מביא כסף מהבית אלא שההוצאות יורדות מהקרן באופן אוטומטי בלי לעבור דרך ‘דמי ניהול’ (הכל בהתאם להסכם כמובן). כלומר – קרנות מסוימות שמציגות עצמן כ’ללא דמי ניהול’ הן ממש אותו דבר כאילו נלקחו דמי ניהול, ודווקא המבנה עם דמי הניהול הוא שקוף וברור יותר.

          בכל מקרה השאיפה לפעול על דמי הצלחה בלבד (באמת, בלי השתת עלויות בכלל) היא ראויה, אבל לא מתאימה לכולם ובכל שלב.

      2. 1. שלומי- אתה תמיד מציין שאחד מהדברים שחשוב לך בחברות שאתה משקיע בהן זה שלהנהלה יש אקוויטי משמעותי בחברה (עיין ערך שוהם ביזנס) ואז האינטרסים שלהם זהים למשקיעים. בהתאם לכך, אתה לא!!! היית משקיע בקרן שלך. אתה תמיד מרוויח, לפעמים יותר ולפעמים פחות. אתה לא מפסיד כשהמשקיעים מפסידים…

        2. אתה לא רואה בעייה שאתה משקיע אישית במקביל לקרן ואף באותן ניירות ובתזמון שונה מהקרן? אם הייתי משקיע בקרן שלך לא הייתי אוהב את זה. למה שלא במקום זה תשקיע אישית סכום מהותי בקרן? זה גם מתכתב עם סעיף 1.
        3. אחרי שהייתי ביקורתי כלפיך, תמשיך לעשות עבודה טובה ולהאיר פינות אפלות.

        1. שלומי ארדן

          היי באבי, תודה על התגובה!

          1. אני לא מסכים איתך בנקודה הזו ומרץ האחרון היה דוגמה מצוינת לכך. אני משקיע באופן דומה מאוד לקרן, אך עם ריכוז הרבה יותר גבוה ועם מעט פעולות בחשבון האישי והרבה יותר פעולות בחשבון הקרן, שגם כולל יותר ניירות. אתה טועה כשאתה אומר שאני יכול להרוויח כשהמשקיע מפסיד וכשאני טועה בהשקעה, בטח גדולה, אני מפסיד הרבה יותר מכל משקיע בקרן .

          2. בקצרה – הלוואי שהייתי יכול להשקיע דרך הקרן בלבד. אם אעשה זאת היום תהיה בעיה רצינית של כפל מס בתור גורם המנהל את הקרן. אם אני לא טועה ניתן להתגבר על כך על ידי התאגדות כחברה, אך כרגע אין לי חברה או צורך בחברה מלבד העניין של להשקיע לצד המשקיעים, ולא נלהב מההתעסקות הטכנית, האגרות וכו. בכל זאת – מעריך שאעשה זאת בשנה הקרובה.

          2.1 כאמור, אני עושה מעט פעולות בחשבון האישי – כמה פעולות כבר צריך לעשות עם כ-70% מהתיק בשני ניירות? הקרן לעומת זאת כוללת כעשרה ניירות ומוגבלת (על ידינו) ב-20% לנייר ובד״כ פחות ולכן תמיד יש פעולות ושיפורים לעשות בקרן. כשיש ספק -אני תמיד נותן עדיפות לקרן על החשבון הפרטי שלי (ולכן גם הייתי שמח להשקיע בקרן בעצמי..)

          3. תודה!

  2. שלומי.
    בבקשהרק תמשיך לכתוב…

    כל טור שלך,
    גם מחכים, וגם כיפי לקריאה.
    תודה רבה!

  3. תודה רבה, מאד מעניין,
    השאלה האם יש אתרים שמשווים בין קרנות הגידור ?
    האם יש דרך למשקיע רגיל (לא כשיר) להגיע למידע או ואף להשקיע בקרנות גידור ?

    1. שלומי ארדן

      היי דן, בגלל כל ההגבלות אין דרך מרוכזת לבחון קרנות גידור אלא רק בפניה אישית וגם אז יתנו מידע רק אם אתה רציני (כדי לא לבזבז ניצע ואלא אם אתה כשיר!)

  4. אוריאל

    שלומי, תודה על הפוסט.
    אשמח לשמוע, מה סכום המינימום הנדרש על ידי קרנות גידור?
    אני מניח שהסכום משתנה מקרן לקרן, אך בכל זאת כדי לקבל פרופורציות, אשמח לדעת את הכיוון.

    1. שלומי ארדן

      היי אוריאל, זה אכן משתנה מאוד. יש כאלה עם מינימום של מאה אלף ויש כאלה עם מינימום מיליון

  5. moshe kluger

    קודם כל תודה על המאמרים המאלפים
    שאלה קטנה
    האם אין דרך לעקוף את ההגבלות של הרשות לניירות ערך על ידי פתיחת כמה קרנות גידור שמבצעות את אותם פעולות עם אותם מנהלים
    לדוגמא
    ארביטראז ואליו 1, ארביטראז ואליו 2, וכן הלאה
    ???

    1. שלומי ארדן

      זה יכול להיות אפשרי, אבל העלויות כפולות וזה מסורבל משהו. יש כאלה שמפצלים לפי אסטרטגיות, בעיקר הגדולים

  6. פינגבאק: אם הייתי פותח בית השקעות | קומפאונד

  7. סקירה נהדרת.
    כל הכבוד על הסבלנות לענות לכל תגובה ותגובה…. גם מהתגובות ניתן ללמוד הרבה.

השאר תגובה

גלילה למעלה