סגנון ההשקעה שלי – השקעות עומק

עולם ההשקעות מתחלק לשניים: ניתוח טכני והשקעות ערך. ניתוח טכני זה מה שעושים החבר'ה המגניבים שיושבים מול מיליון מסכים, מסתכלים על עשרות גרפים וקונים ומוכרים פוזיציות לטווחים מאוד קצרים.

השקעות ערך, לעומת זאת, רואות במניה כחלק מעסק. משקיעי ערך מחפשים ניירות הנסחרים מתחת לערכם האמיתי. יכול להיות שמדובר בהון עצמי גבוה מהמחיר בבורסה, מכפיל רווח נמוך, תשואת דיבידנד גבוהה וכו'.

עם הזמן והעיסוק כמשקיע ערך התחלתי להבין עד כמה רחבה ההגדרה. כל מי שיודע להפעיל סקרינר מכנה את עצמו משקיע ערך, כולל אנשים שמעולם לא פתחו דוח. הרי מי צריך דוחות כשיש סקרינרים, SeekingAlpha או דוחות סל סייד שאומרים לך מה לקנות? (כולם, לכאורה, על בסיס "השווי האינטרינזי" של החברה).

אם החלוקה היא לסוחרים טכניים ולמשקיעי ערך, אז איפה נוחתים בספקטרום הזה ה"קוונטים" שבונים רובוטים שיאתרו מניות "זולות" וימכרו אותן ? או אדם שמשתמש באלגוריתם שנבנה על ידי משקיע ערך אחר כדי שינתח כל מניה ומניה ויגיד לו אם היא נסחרת מתחת לשווי שלה? איפה נוחת האלגוריתם עצמו? האם הוא "משקיע ערך"?

לא מתאים לי ללכת לאנשים ולהגיד להם שהם לא "משקיעי ערך" – הם כן משקיעי ערך, בדרך שלהם. למעשה, אין להם ברירה כי לא קיימות יותר מדיי קטגוריות. עבור משקיעי ערך רבים השקעות הן עיסוק משני או אפילו תחביב. מה שמפריע לי זה שחלוקת עולם ההשקעות לשתי קטגוריות היא בהכרח כוללנית מדיי, וכששואלים אותי "מה סגנון ההשקעה שלי", לענות "השקעות ערך" נראה לי מגוחך וחסר תוכן.

לכן, אני רוצה להגדיר תת-קטגוריה תחת הקטגוריה הרחבה של השקעות ערך: השקעות עומק.

משקיעי עומק אמנם מתחילים את תהליך ההשקעה כמו משקיעי ערך כדי למצוא חברות מעניינות, אבל לפני שהם ישימו שקל במניה הם יחפרו עמוק.

הם לומדים את הדוחות של החברה לעומק – ועל הדרך את הדוחות של כל המתחרים בענף. הם לומדים את הרזומה של הדמויות העיקריות וחותרים להיפגש עם כל מי שמוכן להיפגש איתם. כשמשקיע עומק קורא דוח סל סייד על חברה שהוא חקר הוא מוצא כמה טעויות בכל עמוד והוא יודע בדיוק איפה הטעות בכל תזת שורט שהוא מוצא (והוא מחפש תזות שורט כל הזמן).

לפעמים משקיע עומק ימצא משהו שהשוק פספס לגמרי, ובמקרה כזה משקיע עומק צריך להיות עם הביטחון בניתוח שלו כדי לדעת לנצל את הטעות של השוק ובגדול.

כמות המחקר והאובססיביות הנדרשים כדי להיות משקיע עומק אפילו בחברה אחת היא עצומה ודורשת עשרות עד מאות שעות מחקר ומעקב שוטף ואקטיבי. עובדה זו מחייבת משקיע עומק בעיניי להיות עם מספר חד ספרתי נמוך של החזקות. אם משקיע עומק לא מוצא מספיק מניות מדהימות כדי למלא בהן את התיק – הוא יפזר את השאר בחברות שהן סתם "השקעות ערך", אך זה לא אידיאלי.

משקיע עומק נמשך לחברות מקומיות, כי זה מקל עליו לחקור על ההשקעות מכיוונים לא צפויים: חבר של חבר שמכיר מישהו, לקפוץ למפעל לראות אם יש אנשים במשרדים, אם המכונה עובדת וכו' וכו'.

בניגוד לסתם השקעות ערך, השקעות עומק הן Full time job, פשוט אין ברירה. אפילו עם ניסיון העבר שלי מעבר ראשוני על המניות בבורסה לקח לי 500 שעות עבודה, ואפילו לשכיר מאוד חרוץ יהיה קשה לסיים כזה פרויקט בשנה (שעה וחצי ביום). וזו רק ההתחלה של העבודה.

נשאלת השאלה – האם השקעות עומק משתלמות בהתחשב בהשקעה? לא לכל אחד. צריך הון להשקיע שיצדיק את ההשקעה מבחינת זמן, וצריך אהבה מטורפת לעולם ההשקעות שתגרום לכם להנות מהעבודה והלמידה כל יום. כל אחד יכול להיות משקיע ערך, אך לא כל אחד יכול להיות משקיע עומק.

אני מאמין שמשקיע עומק שיודע מה הוא עושה יכול להגיע לתשואות גבוהות מאוד וכמעט חסרות קורלציה לשוק.

משקיעי עומק "משתבחים" עם השנים, כי חברה שחפרת בה מאות שעות נכנסת לך עמוק לתודעה, וקל להשלים את הפערים כשהיא חוזרת להיות מעניינת.

אני מניח שהמחשבות שלי על אופן ההשקעה הזה יתפתחו עם הזמן. בינתיים נותר לי להוכיח שהשיטה הזו עובדת בטווח של שנים. את כתיבת שאר הספר "השקעות עומק" נשאיר לאחר-כך 🙂

Print Friendly, PDF & Email
גלילה למעלה