אין מקום למזומן בתיק השקעות

לכל אדם ובמיוחד לכל משקיע צריך להיות כסף מזומן בצד למקרה הצורך מלבד הכסף המיועד להשקעות ולטווח ארוך. אז נניח שאכן יש לנו מאגר מזומן המספיק לשנת מחיה, ובנפרד מכך יש לנו כסף המיועד להשקעה לטווח ארוך ואנחנו פותחים תיק השקעות. השאלה שאני רוצה להתייחס אליה במאמר זה היא האם מתוך תיק ההשקעות צריך לשמור חלק מהכסף במזומן, או להשקיע את כולו?

השאלה הכל-כך בסיסית הזו היא הרבה יותר טעונה משנדמה, וטומנת בחובה הרבה הסברים שמתיימרים להיות רציונאליים, אך בפועל יש מאחוריהם אלמנטים פסיכולוגיים חזקים. כשהשאלה אודות מזומן עולה בחדר של משקיעים או מנהלי השקעות – אתם יכולים לצפות לדיונים (או ויכוחים) סוערים כפי שקרה לי ממש לפני מספר ימים, מה שנתן לי את ההשראה לכתוב. אני רוצה להציג כאן את עמדתי – מדוע למזומן אין מקום בתיק ההשקעות.

ניסיון למצוא מקום למזומן

נתחיל בהתחלה, למה אנחנו בכלל משקיעים? התשובה שלי היא כדי לשמור ולהעלות את ערך המשאבים שבידינו. ומה זו השקעה? קניית נכס בעל ערך בציפיה לשמירה ועליית ערך. הציפיה לעליית ערך נובעת מהתוחלת החיובית בהשקעות מסוג מסוים. אם אני משקיע בדירה אני מצפה בתוחלת לרווח של כ-2-3% בשנה מעליית ערך ומתשואת שכירות, אם אני משקיע בשוק המניות אני מצפה לתוחלת רווח של כ-8-10% בעליית ערך ובדיבידנדים.

האם מזומן הוא השקעה? מכיוון שבמזומן לא קיימת שום ציפיה סבירה לעליית או אפילו שמירת ערך (בשל אינפלציה), לא ניתן להגדיר מזומן כהשקעה. לפי ההגדרות הפשוטות האלה, לא ברור מה מקומו של מזומן בתיק השקעות. אנו מכניסים נכס בעל תוחלת שלילית (מזומן) לתיק המיועד להשקעות בעלות תוחלת חיובית (נאמר מניות) ובכך אנו ‘מדללים’ את ההשקעה ומורידים את תוחלת התשואה. האם בכל זאת יש הצדקה למזומן בתיק?

אחת ההצדקות הנפוצות להחזקת מזומן היא לצורך ‘ניצול הזדמנויות’, או מה שמכונה Dry Powder. הרעיון הוא שכאשר יהיו ירידות במניה בה אנו מחזיקים נוכל להשתמש במזומן כדי לקנות עוד מניות במחיר נמוך יותר. זה טיעון שנשמע על פניו הגיוני, בעיקר כי קל לדמיין את התרחיש בו המניה יורדת ואנו ‘מרוויחים’ מהירידה תודות למזומן ששמרנו בצד, וכידוע אנחנו נוטים להתחרט יותר על תרחישים שקל לנו לדמיין, אך האם מבחינה רציונאלית יש בכך יתרון?

מכיוון שלהשקעה במניות ככלל יש תוחלת חיובית של 8-10% (כלומר, בשנה ממוצעת זו התשואה שנקבל בהשקעה בסל של מניות) אז כדי שהחזקת מזומן תהיה עדיפה מבחינת מקסום תשואה לטווח ארוך אנחנו צריכים שתהיה לנו דעה ברורה שבזמן הקרוב השוק עומד לרדת – תזמון שוק קלאסי. מי שסובר כך יכול לטעון ששמירת מזומן וקנייה במחיר נמוך יותר בעוד מספר חודשים מעלה את תוחלת הרווח של התיק ולא מורידה אותו, אך אם זה מה שאנחנו חושבים, למה לא להיות 100% במזומן? אם אתם רואים במזומן השקעה בעלת תוחלת רווח חיובית גבוהה יותר מהאלטרנטיבות, אין סיבה שכל התיק לא יהיה במזומן! מעבר לכך, אני לא מכיר אפילו משקיע אחד שהמתין עם עשרות אחוזים במזומן בצד ואז כשהגיע משבר הגדיל משמעותית את אחוז המניות בתיק. להיפך – חלקם מחזיקים כיום ביותר מזומן מאי פעם כי הם חיכו לתחתית נוספת או לחילופין, ‘שיעבור זעם’, ופספסו את כל העליות ממרץ. כפי שאתם יכולים להבין, הטיעון הזה לא מאוד משכנע אותי.

טיעון אולי משכנע יותר הוא הורדת התנודתיות של התיק. אם אתה או המשקיעים שלך לא יכולים לסבול ירידה של 10% מהתיק בחודש מסוים ואתה מעריך שתיק המניות החביבות עליך יכול גם לרדת ב-20% בחודש – שים 50% מהתיק שלך במזומן ואז התנודה החודשית המקסימלית תרד גם היא ב-50% ל-10% בחודש. מדי פעם אזן חזרה את משקל המזומן למשקל שקבעת (אם המניות עלו – מכור מניות, אם המניות ירדו – קנה מניות). דרך נוספת להוריד תנודתיות היא קנייה במנות או Dollar Cost Averaging – נתחיל את תקופת ההשקעה עם מזומן, וכל תקופה קבועה מראש נכניס חלק מהמזומן לתיק ההשקעות. המטרה המוצהרת של קנייה במנות היא שככל ויהיה משבר בשנה הראשונה תהיה לנו תחמושת להמשיך ולקנות משנה לשנה.

אלא שגם האסטרטגיה הזו חסרת בסיס הגיוני! לגבי הורדת התנודתיות – אם המשקיעים שלך לא יכולים לסבול תנודתיות בחלק מהכסף שהם הקצו להשקעות לטווח ארוך, אז כנראה שזה לא באמת כסף שמיועד להשקעות לטווח ארוך ומלכתחילה היה עליהם להשקיע סכום כסף שהם מרגישים איתו יותר בנוח. אני לא חולק על העובדה שתנודה כזו עלולה לגרום למשקיעים לעזוב את הקרן, אך במקום לנהל את ההשקעות בצורה בינונית כדי שמשקיעים לא יברחו עדיף לברור את המשקיעים בקרן בקפידה.

לגבי קניה במנות – גם כאן מדובר באסטרטגיה שהיא פסיכולוגית לחלוטין ומיועדת להמנעות מחרטה. המשקיע מדמיין, בהתאם לחוק מרפי, שברגע שהוא ישקיע מייד השוק יצלול. זה תרחיש שקל לדמיין ולכן הוא מרגיש לנו מאוד אמיתי, אז המשקיע משתכנע לשמור כסף בצד כדי להימנע מחרטה שהוא שם את כל כספו בזמן הלא נכון למרות שבפועל, הרבה יותר סביר שלהשקיע את הכסף בשלב מוקדם יותר תביא לרווח גבוה יותר – כי ברוב התקופות שוק המניות עולה. כדי לקבל קצת אינטואיציה על ההשפעה של מזומן – נבחן כמה תרחישים.

כמה תרחישים

ניקח 1,000 ש”ח ונבחן 4 אסטרטגיות: הראשונה – 100% מניות. השניה,קנייה במנות– נתחיל את התקופה ב-50% מניות ו-50% מזומן, ובסוף כל שנה נעביר 5% מהמזומן למניות, עד שבסוף 10 שנים כל ההשקעה תהיה במניות. השלישית, וכנראה הנפוצה ביותר, תיק מתאזן ששומר על אחוז קבוע של מזומן וקונה או מוכר בסוף כל שנה כדי לאזן את התיק חזרה לאחוזים שנקבעו., הרביעית- מזומן קבוע -מתחילים את התקופה עם חלוקה בין מזומן למניות, אך הפעם לא מאזנים את התיק מתקופה לתקופה אלא נותנים לכסף ‘לרוץ’.

נבחן כמה תרחישים שאני רואה כמאפיינים תקופות שונות בשוק המניות, שני התרחישים הראשונים סבירים יותר והתרחיש השלישי קיצוני יותר, שמיועד בכוונה לבחון כמה יתרון באמת נותנות אסטרטגיות המזומן.

נתחיל בתרחיש הפשוט ביותר – שוק המניות עשה 10% בשנה כל שנה במשך 10 שנים. מי מהאסטרטגיות תנצח? ובכן, קל לנחש שמי שהשקיע ב-100% מניות עקף את כולם עם 2,593 ש”ח, אך מה שמעניין זה דווקא מי הגיע למקום האחרון – התיק המתאזן עם 1628 ש”ח בלבד. נזכיר שתיק מתאזן הוא כנראה המודל הנפוץ ביותר בעולם ההשקעות -חישבו על תיקי 80/20, 50/50 או על כל תיק מנוהל בו המנהל שומר על כמה עשרות אחוזי מזומן בצד באופן קבוע. מה הפך התיק המתאזן לכל כך גרוע בתרחיש העליה הקבועה? המכירות השנתיות לטובת מזומן הפריעו למניות לרוץ קדימה. כך יצא שאפילו תיק המזומן הקבוע והפשוט שלא הפריע לריבית דריבית עקף את התיק המתאזן ‘המתוחכם’ באופן משמעותי.

ניקח תרחיש שני -סטגנציה – במשך 10 שנים כל שנה שוק המניות עלה ב-11.11% ולאחר מכן ירד בשנה לאחר מכן ב-10%. בסיכום של 10 שנים תיק 100% מניות יסיים בדיוק בנקודה שהתחיל – 1,000 ש”ח, וכך גם תיק המזומן הקבוע. תיק הקניה במנות יסיים מעט נמוך יותר ב-970 ש”ח והתיק המתאזן ינצח בפער קטן – 1,013 ש”ח.

תרחיש שלישי ואחרון שנבחן הוא משבר – בשנה הראשונה שוק המניות צונח ב-50%, וב-9 השנים לאחר מכן מתאושש לאיטו בתשואה של 8% לשנה. בתרחיש זה גם תיק ה-100% מניות וגם תיק מזומן קבוע נמצאים בתיקו וחוזרים לנקודת ההתחלה – 1,000 ש”ח. התיק המתאזן נהנה מיתרון – הרי הירידה בשנה הראשונה איפשרה לו להגדיל את רכיב המניות. הבעיה היא שכל היתרון הזה מבוזבז בשנים לאחר מכן, שכן תיק מתאזן לא מאפשר לרכיב המנייתי לצבור תשואה. התיק המתאזן מסיים במקום השני עם 1,067 ש”ח. למקום הראשון כמובן מגיע התיק שמתאים בדיוק לתרחיש הזה – קנייה במנות שניצל את הירידות וסיים עם 1,361 ש”ח.

אז ברור שבתרחיש הראשון תיק 100% מניות הכה את המתחרים בפער משמעותי, אך גם בתרחישים האחרים ששיחקו לנקודות החוזק של התרחישים האחרים – הם לא הצליחו לתפוס פער משמעותי. לא התייחסתי לתרחישים בהם בסוף 10 שנים שוק המניות סיים נמוך יותר משהתחיל – כי אלה תרחישים דיי נדירים, וברור שבהם האסטרטגיה הכי טובה היא בכלל 100% מזומן.

איזה מהתרחישים הוא הריאלי ביותר? זה תלוי בתקופה אך לרוב דווקא התרחיש הראשון הוא הדומה ביותר למציאות אך אם ניקח תקופות של 10 שנים בשוק המניות – ברובן המוחלט נמצא ממוצעים שדומים יותר לתרחיש העליה הקבועה מלשאר התרחישים, ובפחות מ-10% נמצא ששוק המניות נמוך מהמקום בו התחיל את התקופה (ולא נעלם מעיני שבישראל אנו נמצאים בסופו של עשור שמזכיר את תרחיש הסטגנציה לאחר עשור של משבר, אך מי יודע מה יביא העשור הבא!).

אם אתה שומר מזומן בתיק ההשקעות כי אתה חושב שעומדת להגיע ירידה חדה אז אל תשקיע בכלל וחכה ל’תיקון’ – אך אל תופתע אם השוק לא ימתין לך. אני מכיר אנשים שמחכים לתיקון הזה כבר מ-2010 והפסידו פוטנציאל של מאות אחוזים בדרך. אם אתה שומר מזומן בצד כדי להוריד את התנודתיות של התיק – המזומן לא באמת מהווה חלק מתיק ההשקעות שלך, ועדיף שהוא יושקע באפיק אחר שלפחות יניב תשואה כלשהי. הכסף שאתה מייעד להשקעות – צריך להיות מושקע.

מזומן – הרגל גרוע

מדוע הנקודה של מזומן חשובה מאוד עבור משקיעים? מכיוון שברגע שמשקיע מחליט ש’ברירת המחדל’ של התיק שלו היא 50% מזומן ההרגל יתקבע אצלו בחשיבה. ההשפעה לטווח ארוך תהיה הורדת התשואה של התיק ביותר מחצי. למה יותר מחצי? מכיוון שכפי שראינו תיק עם אחוז מזומן קבוע לא מאפשר למניות ‘לרוץ’ פלוס גורר תשלום מס מוקדם. בשורה התחתונה, בעיניי לא כל הכסף צריך להיות בתיק ההשקעות, אך ברירת המחדל בכסף שכן מיועד להשקעות צריכה להיות השקעה בקרוב ל-100%. בהשקעות לטווח ארוך – זו הבחירה הנכונה.

[פורסם ככתבה ב-TheMarker]
Print Friendly, PDF & Email

41 מחשבות על “אין מקום למזומן בתיק השקעות”

  1. יובל בן זאב

    הפעם אני לא מסכים איתך בכמה נקודות

    ראשית לגבי כמות המזומן להשקעה אני חושב שנכון לחלק את סך תיק הנכסים בהתאם לגובה הסיכון שאני מוכן לקחת ולאזן, כך ששווי התיק יעלה נמכור מניות ונגדיל מזומן ולהיפך

    שנית, אפשר לראות במזומן שהשארנו בצד לצורך השקעות עתידיות מעין אופציה לרווח ממצבי שוק קיצוניים (מרץ 2020 הוא דוגמא מצוינת לכך) ובתנאי שאכן בבוא היום תיצמד לאסטרטגיה המקורית

    שלישית, אסטרטגיית השקעה במנות היא נכונה דווקא בגלל שאינך יכול לתזמן את השוק. נקודת המוצא בדוגמאות שלך היתה שיום אחד לפתע היה לי סכום כסף גדול ובחרתי להשקיע מתוכו סכום קטן או גדול, אבל בדרך כלל לא זה המצב.

    ובאופן כללי אגיד שהמודל התאורטי של מצבי העולם נראה טוב בדוגמאות, אבל נסה להריץ אותו כאילו אתה נמצא ערב מפולת 1929 (יקח לך 15 שנה לחזור לכסף, בעוד שהשקעה במנות תביא אותך לרווח יפה מאוד בתוך 15 שנה), או אם אתה ערב משבר נאסדק 2000, או ערב 2007. תנסה להריץ את הדוגמאות במצבי קיצון ונשאל את עצמנו עד כמה אנחנו בטוחים שתנודתיות כזו לא תחזור.

    אני לא ממליץ מה לעשות, אבל אגיד שאני מנסה לשמור כמות קבועה בנכסים בסיכון נמוך מאוד (מזומן ואגח בדרוג גבוה מאוד) תוך שבנקודות משבר אני מוכן לנצל כמות גדולה מהמזומן (ע”ע להסתכל על המזומן כאופציה למצב כזה)

    1. שלומי ארדן

      היי יובל, אי הסכמה זה בסדר גמור והמטרה היא לקיים דיון! זה כמובן לא יעוץ ואני לא מכיר את נסיבותיך האישיות – אני רק מציג את דעתי בנושא:
      1. אינטואיטיבית אני מבין למה אתה חושב שנכון למכור ככל שהשוק עולה, אבל אני אומר שבפועל זה יגרום לך בטווח הארוך לאבד המון, המון תשואה. תחשוב מה היה קורה אם בעשור האחרון היית כל הזמן מממש ככל שה-S&P עלה, זה היה עולה לך בעשרות רבות של אחוזים- וזה המצב הקלאסי – שוק המניות בדרך כלל עולה ברוב העשורים.

      2. אני לא מכיר אף אחד ששמר מזומן בצד וקנה במרץ 2020 – כולם חיכו ל”עוד 5%” או “עוד 10%”, וכשהשוק התחיל לעלות הם חיכו שהוא יחזור לתחתית. כפי שאמרתי – זה הרגל מגונה. כשאתה רגיל להיות במזומן אתה כאילו מחכה שמישהו יבוא עם פעמון ויגיד לך שעכשיו הזמן לקנות.

      3. אני טוען שבגלל שאי אפשר לתזמן את השוק (ואי-אפשר) עדיף להתמקד בבחירת ההשקעות ולא בתזמון שלהם – וקביעה כמה אחוזי מזומן אתה בכל רגע נתון זו התעסקות חסרת טעם, שבסופו של דבר אפילו לא מוסיפה תשואה אלא להפך – מורידה אותה משמעותית.

      4. אני אומר שבכסף שאנחנו מייעדים להשקעות – צריך מלכתחילה לדעת שיכול להיות שנעבור ‘מבחנים’ וירידות חדות. זה מה שצריך לקבוע כמה כסף נייעד להשקעות ובאיזה שלב בחיים – אבל את הכסף שכן מיועד להשקעות צריך להשקיע!

      1. שלומי בדרך כלל אני מסכים שאין טעם לשמור על מזומן אלה במקרי קיצון בגלל שברוב האירועים קשה לדעת מה תהיה ההשפעה על השווקים והשווקים עולים בממוצע. אבל במקרה דווקה של מרץ 2020 לא היה מקרה כזה. ראיתי הרבה משקיעים שטענו שאי אפשר לתזמן ונשארו מושקעים ורועדים… ולעומת זאת אני מכיר הרבה קרנות גידור וגם אני אישית שהיה ברור לאן זה הולך. הייתי יכול להגיד אני משקיע ערך אני לא מתזמן…ולקבל בראש ירידה של 30-40% ואני חושב שבמקרים מסוימים שווה לפתוח את הראש. את האמת גם אני לא יכלתי להעריך לאן המשבר הזה יתפתח בתחילתו ולא דמיינתי שהשוק בארץ ירד 40% בשיא אבל מבחינת סיכון\סיכוי היה לי ברור שזה הולך לשלילה חזק. הרי עם נגיד קורונה לא הייתה מתפרצת -הייתי חוזר לשוק בפרמיה של 4-5% במקרה הרע.
        לגבי נקודה 2 – אני הייתי בתחילת המשבר ב35% מזומן (בכל זאת יש דברים לא הכי נזילים בישראל והיה קשה להפוך את התיק תוך ימים וגם לא רציתי לרסק את המחירים וחלק מזה גם בגלל המקובועות הזאת שלי שאני פה לטווח ארוך.) וכמובן שקניתי לתוך הירידות. אם מכינים תוכנית מסודרת באיזו ירידה מכניסים כסף ולאילו מניות זה הרבה יותר קל.
        בסוף זה לא עניין של לתזמן שוק אלה לחשוב בהיגיון -אם המוסדיים אומרים לך יש פדיונות ענקיים -הפיננסים בכלל לא משנים. ולכן במקרים כאלו אני חושב צריך לנצל את היתרון לקוטן של משקיעים פרטיים וקרנות קטנות ולפעול לטובתנו

  2. איתמר

    שלומי, טור מעולה כרגיל והנושא מעניין. אני חושב אחרת ממך ואנסה לתמצת בשלוש נקודות:

    1. לדעתי עשית קפיצה גדולה מדי כשכתבת ‘כדי שהחזקת מזומן תהיה עדיפה מבחינת מקסום תשואה לטווח ארוך אנחנו צריכים שתהיה לנו דעה ברורה שבזמן הקרוב השוק עומד לרדת’. כדי להחזיק מזומן לניצול בזמנים של ירידות רציניות אני לא צריך (ובדרך כלל לא יכול) לתזמן אותן, אלא רק לדעת שיש כאלה ושיש כאלה לעיתים יותר קרובות ממה שנדמה. לא נדרשת שום תחזית ספציפית מתי זה קורה אבל כשזה קורה אנחנו רגועים פסיכולוגית כשכולם לחוצים (הצד השני של מטבע אובדן התשואה הוא שהירידות פוגעות בתיק פחות) ויש לנו מזומן לעבוד איתו כשלכולם אין. תזמון שוק אולי קשה אבל אסטרטגיה פשוטה כמו איזון של תנועות גדולות הרבה יותר קלה.

    2. אני מזכיר שתשואה שנתית ממוצעת של 8% לא מחייבת 8% כל שנה, או שאפילו בטווח של 10 שנים נקבל את הממוצע הזה. השוק יכול ליפול בהמון ולא להתאושש שנים אח”כ. היו דברים כאלה בעבר, הם יכולים לחזור על עצמם ויכולים להתממש גם תסריטים גרועים יותר. מזומן הוא, בין היתר, הגנה מפני סיכוני קצה כאלה.

    3. נקודה יותר כללית – באקדמיה, לפי השווקים היעילים ובפרקטיקה הסטנדרטית דהיום יש אקסיומות ברורות – אי אפשר לתזמן את השוק.
    אי אפשר להכות את המדדים.
    אני לא אומר שזה נכון או לא, אבל לא ברור לי למה אתה כופר בשני ומאמין שאפשר להכות את המדד ע”י בחירת מניות, אבל את הטענה שאי אפשר לתזמן את השוק אתה מקבל כעובדה בלתי מעורערת.

  3. בסד
    שלומי היקר!

    אני במרץ עבדתי אסטרטגית וביצעתי כניסה מכסף שהשארתי בזמן אחרי 15% ירידה 20% ירידה ו30% ירידה. עשיתי רווחים גדולים.

    1. שלומי ארדן

      מעניין איתן, מי שהצליח לעשות זאת (ואתה הראשון שאני שומע זאת ממנו)- כל הכבוד!

  4. רונירף

    איך תסביר שלבאפט יש יתרות מזומן ענקיות? הוא הרי מצידו לא מצליח למצוא השקעה ראויה לגודל שלו, אבל לכאורה הוא תמיד יכול להשקיע באיזה מדד עולמי ולהרוויח את הביתא

  5. אוריה

    שלומי – הנושא חשוב והמאמר מעניין כרגיל,
    אבל המסקנה הנחרצת שלך כנראה מוטעית.
    ראשית, כל משקיעי הערך המובילים והמנוסים בעבר ובהווה פועלים בהתאם להנחה הפוכה.
    שנית, בפירוש ניתן להציג תרחישים וסימולציות שבהם אסטרטגיה של 100% מניות הינה נחותה יותר. תרחישים כאלו גם קרו במציאות (ראה ערך יפן).
    ואחרון חביב – יש הבדל בין ניסיון לתזמן את השוק לבין הערכה לגבי יוקר השוק. בעוד שהראשון צפוי לכישלון, כן ניתן לתת הערכה כלשהי בנוגע לעד כמה השוק יקר ומכך כנראה גם לגבש עמדה לגבי כדאיות ההשקעה בזמן נתון.

    1. שלומי ארדן

      תודה אוריה,
      לגבי שמירת מזומן- יש משקיעים שלא מתפשרים על מחיר ולכן נשארים במזומן עד שימצאו השקעה אך לדעתי גם עבורם היה עדיף להשקיע בינתיים בתעודה מחקה. צריך תמיד לזכור שתעודות מחקות הפכו לכל כך זולות ונפוצות רק בעשורים האחרונים
      לגבי תמחור השוק – יש קורלציה נמוכה מאוד בין תמחור השוק כמו מכפיל ממוצע לבין הביצועים בשנים הקרובות. ניתן לראות זאת גם כיום בארה״ב מול ישראל או אירופה

  6. קוזמו

    פוסט יפה, ואני מסכים במידה מסויימת.. אבל בכל זאת יש לי כמה הערות או נקודות למחשבה:
    1. התזה כולה נכונה לא רק ל 100% אלא גם, נאמר ל 115%. (כלומר – לרובנו יש אפשרות להשקיע במינוף בעלות נמוכה). אז.. למה לא?
    2. כמובן שקשה מאד לתזמן ולחזות.. אבל לפחות בתחום האגח קל יותר לדעת אם זו תקופה טובה או לא. כך למשל – לפני 3-5 חודשים, הרגשתי שכל שקל במזומן ולא באגח HY כלשהו – הוא שקל מבוזבז.
    לפני שנה, נאמר, זה לא היה המצב. ספציפית פשוט העברתי לאפיקים אחרים, בעיקר, אך אם כל העולם היה אגח, הייתי שומר על קצת מזומן.

    1. שלומי ארדן

      שאלה יפה קוזמו, לדעתי אם נאמר יש לבני זוג יש עבודה עם קביעות וחיסכון פנסיוני נאה, ואם אין סיכון שיעשו מרג׳ין קול במשבר והוא ישן טוב בלילה – אני חושב שלהיות מושקע במעל 100% זו אפשרות הגיונית לגמרי, כמובן שהכל אינדיבידואלי ובמקרה כזה כדאי להתייעץ מראש עם מומחה ולוודא שמבינים את הסיכונים

  7. ומה אתה חושב על לקחת הלוואות(כי כאמור לא שמרנו מזומן) כשהשוק ממש ירד ולרכוש בזול??

    נ.ב. כרגיל אתה מרתק

  8. בסוף הכול תלוי במטרות של המשקיע ובמאפיינים האישיים של כול אדם.
    זאת הסיבה למה כול כך חשוב ללמוד את התחום לעומק ולפעול מתוך הבנה ונתונים ולא על סמך תחושות בטן וכו’.
    תודה על הפוסט!

  9. יואב אורון

    כרגיל שלומי, אתה מסבך הכול עם טבלאות האקסל שלך…
    אצלי זה פשוט. אני תמיד 100 אחוז במניות. כשיש היסטריה בשוק אני מגדיל מינוף. ככה אני מרוויח תמיד.

    1. שלומי ארדן

      אני פועל בצורה דומה, רק אוהב שיש טבלאות אקסל ברקע 🙂

  10. שלומי אני רוצה להבין את התיאוריה מול המציאות. לדוגמא אתה מאמין ומשקיע באסאר אקורד. היא ירדה הרבה לאחרונה אחרי הדוח. האם לא שמרת כסף ואתה לא מנצל את השערים הנמוכים כדי לחזק אותה? האם בטווח הארוך זה לא ישרת אותך?

    1. שלומי ארדן

      שאלה יפה ובאמת ׳בתחושה׳ הייתי שמח שהיה לי מזומן לקנות אס.אר, מצד שני אם נחשוב רציונאלית – מה הכסף שלי שמושקע עשה בינתיים? התשובה היא שלא מעט תשואה, אז אם אמכור מניה מוצלחת אחרת אוכל לקנות הרבה יותר אס.אר מאשר הייתי יכול לו הייתי נשאר במזומן – וכך זה יהיה ברוב התקופות וברוב ההשקעות!

  11. שלומי – שאלה עקרונית.
    אתה מגדיר את עצמך כמשקיע ערך?
    אני רואה שאתה שם דגש רב גם על הטווח הקצר,
    גם למשל במאמר זה.
    בפרט בתחרות שהיא רק ל3 חודשים.
    וזה מפתיע אותי כל הזמן, ומעורר אותי שוב לחשיבה.
    כי אותנו, משקיעי הערך, חינכו שהשוק לטווח הקצר בלתי צפוי לחלוטין,
    ‘בטווח הקצר מכונת הימורים. בטווח הרחוק מכונת שקילה’.
    אתה מאמין אחרת?
    תודה רבה!

    1. שלומי ארדן

      היי יוסף – שאלה מצוינת!
      כתבתי על הנושא הזה כאן ובקצרה – המונח ‘השקעות ערך’ הפך להיות רחב מדיי עבורי. כל מי שקונה חברה במכפיל נמוך שהוא ראה ביאהו פייננס מגדיר את עצמו משקיע ערך, וזה לא דומה למה שאני עושה.. אני לעתים קרובות קונה חברות במכפיל שנראה לא נמוך (כמו אקסל) אבל תמיד אני עושה זאת כי אני מאמין שהן נסחרות נמוך מאוד בהשוואה לרווח העתידי. אני גם משקיע תמיד בחברות צמיחה – כי צמיחה זה חלק מהערך. בכל אופן אני מגדיר את עצמי כמשקיע עומק שזו תת קטגוריה (שהמצאתי) למשקיע ערך.

      לגבי טווח קצר – אני תמיד משקיע כי אני חושב שהמניה זולה בהשוואה לרווח הנוכחי או העתידי אבל כשאתה מגיע לרמת היכרות גבוהה עם תעשיה וחברה אז בשוק לא יעיל כמו ישראל אתה מוצא הזדמנויות גם בטווח קצר. אם יוצאת הודעה (שוב, כמו שקרה הרבה באקסל) שאני יודע שקשורה לחברה (כמו ההיתר ששר התקשורת נתן להפעלת VDSL שהשפיעה ישירות על אקסל, אבל המניה לא הגיבה) אז יש גם הזדמנויות קצרות אבל תמיד זה קשור לרווחיות ולערך.

      לדעתי השקעות ערך קשור קשר הדוק לטווח הארוך בעיקר בשווקים יעילים יותר כמו ארה”ב, בישראל זה פחות מחויב המציאות. יש הזדמנויות גדולות שאני מאמין שיתממשו בטווח של פחות משנה.

    2. שלומי ארדן

      עוד הערה קטנה – קודם כל התחרות היא בשביל הכיף אבל שים לב שהתחרות היא לחצי שנה ורק מחולקת לשני רבעונים עם אפשרות לשנות את התיק!
      אולי בתחרות הבאה נעשה לשנה שלמה

  12. תודה. לא לגמרי הבנתי.

    עושה לך שכל לדרג תחרות השקעות בנירות ערך, לפי 3 או 6 חודשים?

    אני שואל בכנות. כי אני רואה שכולם כאן מתייחסים לזה ברצינות,
    ואני שרגיל לשבת על נייר אחד שנים, מופתע מכל השיח.
    וגם מההצלחות…

    1. שלומי ארדן

      היי יוסף,

      אם אני מסתכל אחורה על הרבעון השני השנה אז התחלתי את התחרות- הייתה לי תחושה חזקה שהמחירים שאני רואה בחלק מהניירות לא יישארו כך, בטח אם אתה עוקב אחרי איך שציפיתי שהדברים יתקדמו בחלק מהחברות.

      השקעות נמדדות לטווח ארוך, ובכל זאת לפחות בשוק הישראלי לעתים קרובות אפשר לזהות הזדמנויות לטווח קצר כשהשוק ממש מפספס משהו עסקי שיהיה ברור עוד חודש או עוד רבעון. כתבתי ודיברתי בשיחות על לא מעט דברים כאלה. אם הייתי חושב שזו הטלת קוביה לא הייתי טורח לארגן תחרות בכלל.

  13. שלומי שלום.
    אני המצטרף הטרי לבלוג שלך ומאד נהנה לקרוא את הניתוחים וההסברים שלך. יישר כח !!
    גם אני מאמין שאין מקום למזומנים בתיק ההשקעות ולכן בשנים האחרונות הייתי מושקע כמעט 100% במניות וזה הביא לי תשואות יפות.
    קראתי היום בעניין את 2 הפוסטים שלך בנושא כתבי אופציה וכאשר נכנסתי ללאומי טרייד נתקלתי מיד בויקטורי אפ’ 2. לדעתי זו אופציה טובה מאד. האם זה Beginner’s Luck או שאני מפספס משהו.
    מה דעתך ?
    אבי.

      1. 1. ויקטורי היא רשת סופרמרקט וככל שהקורונה תימשך המניה שלה תמשיך לעלות כמו רשתות מזון נוספות.
        2. שער ה-BREAK EVEN זהה כמעט לשער המניה היום ותשואת ההחזר קרובה ל- 0% אז המינוף ייכנס לפעולה ככל שהמניה תעלה (למרות שהמינוף רק סביר – לא גבוה).
        3. לא לחוץ בזמן : יש לי 647 ימים עד לפקיעה והמניה יכולה לעלות בזמן הזה.
        הערה: הנתונים לעיל ממחשבון תשואת החזר שלך.

        1. שלומי ארדן

          אבי אני בכלל לא רואה שיש לויקטורי כתב אופציה.. אולי שים לינק?

          1. שלומי ארדן

            תודה! באמת נראה תמחור מעניין מאוד, אפילו מתחת לשווי נאיבי!

  14. הערה לא רצינית: ככל שהוראות הסגר יחמירו, אנשים ירוצו לקנות עוד נייר טואלט וקופסאות טונה ורווחי ויקטורי בריבעון 3 (המסתיים בשבוע הבא) ובריבעון 4 יעלו וזה וודאי ישפיע על מחיר המניה.

    1. עוד 2 הערות ביחס לויקטורי :
      1. השנה הזו של הקורונה מתאפיינת באי-וודאות גבוהה מאד בשוקי ההון ולכן גם אם אתה בטוח שנכס הבסיס הוא טוב, אם אתה יכול לקנות במקומו אופציה הקשורה לנכס הבסיס ולקבל גם מינוף (3.7) וגם אופציית PUT מובנית כמו שהוכחת במשוואת PUT CALL PARITY אתה מקבל פיצוי מסויים על אי-הוודאות בשוק.
      2. בדקתי ברשימת הדיווידנדים של 5 השנים האחרונות ונראה שויקטורי תשלם עוד הדיווידנד אחד לפחות עד סוף השנה, אז נצטרך לעשות התאמות.

      1. שלומי ארדן

        נשמע מצוין, אגב נראה שכתב האופציה שנסחר מתחת לשווי הנאיבי סוגר את הפער היום
        כמה ויקטורי ירוויחו מייצג השנה? במבט מהיר אני רואה מכפיל 30 אך לא נכנסתי לפרטים

  15. ירוחם

    הרשה לי לא להסכים באופן כללי.
    אתה בנוי על אנשים שמשאירים אחוזים מתיק שלהם במזומן לאורך זמן.
    האסטרטגיה הנכונה, היא כסף מזומן לניצול הזדמנויות, וכשמו כן הוא, כשיש הזדמנות, ויש, הכסף נהיה מניות באותו הרגע, ושוב לא חוזר למזומן עד שמניה אחרת תמצה את עצמה ביחס לערך שלה, ומכסף המכירה שוב נשאיר כסף מזומן להזדמנויות.
    ועכשיו לאקסלים, אני לא יעשה את כל החשבון, אבל אדם שהשאיר 10 אחוז מהתיק במזומן, והשוק קרס ב50 אחוז, והוא השקיע את כל העשר אחוז שהשוק היה למטה יעשה רווח נאה מאוד.
    (בתחילת שנה הכנסתי את כל המזומן לתיק בירידות, כנ”ל בסוף 2018, והוצאתי אותם אח”כ באמצע 2019.
    אי אפשר לתזמן שוק, אבל תמיד טוב שיהיה כסף למציאות.

    1. שלומי ארדן

      יפה ירוחם ואם היה אפשר לעשות את זה אתה צודק! אלא שאני חושב שאף פעם לא תדע מתי להשתמש במזומן.
      תחשוב על זה ככה – אתה רואה מניה ב-100 שלדעתך שווה 200 ויש לך מזומן בצד ל’הזדמנויות’. עכשיו המניה ירדה ל-90, אתה קונה? ויום אחר כך יורדת ל-80, אתה קונה? משאיר מזומן?
      ואם היא בכלל לא יורדת ועולה ישר מ-100 ל-200?

      כלומר לשמור מזומן זה סוג של להמר נגד עצמך והניתוח שלך, וגורם לך לבזבז הרבה זמן על תהיות מיותרות שהיה אפשר להשקיע בניתוח!

  16. אני מייד מודיע לוורן באפט שהוא יכול להפסיק לשמור מזומנים בצד ושהאסטרטגיה הזו שלו הינה חסרת תוחלת.

    1. שלומי ארדן

      בסכומים שלו השיקולים אחרים אבל גם התשואה של באפט הייתה הרבה יותר טובה אם הוא היה קונה בכל המזומן הזה קרן מחקה מדד פשוטה!

  17. הי שלומי. מנסה להבין אצלך משהו. מצד אחד אתה תמיד מדבר על טווח ארוך בהשקעות שלך, אומר שלא צריך לנסות לתזמן את השוק. מצד שני כתבת שאתה מחזיק כרגע את רוב התיק שלך את שוהם, אקסל וסיעתה. כלומר את רני צים, רפק, אסאר שלדעתך הן חברות מצויינת אתה לא מחזיק אלא כן מתזמן כניסה ויציאה אליהם.
    תוכל להסביר את הפער הזה?

    1. שלומי ארדן

      היי גיא, שאלה יפה ואנסה לענות.
      1. יש קבוצה של נאמר 30 מניות שאני דיי מאמין בהן לטווח של שנים. אם אני אבנה סל של המניות האלה אני מעריך שהוא יעשה לפחות 20% לשנה. ה’בעיה’ בתיק הזה היא שב-30 מניות קשה מאוד לעקוב ולהכיר ברמה שאני רוצה. עוד ‘בעיה’ היא שבתיק כזה אתה חייב לפזר כי אתה לא מכיר את החברות מספיק טוב כדי לבחור נאמר 5, עם זאת – כתיק מפוזר תיק כזה יציג תוצאות יפות.
      2. אם נסתכל על הקבוצה הזו לעומק נמצא מניות עם ודאות יותר גבוהה ופחות גבוהה, ומניות שאני ממש מבין את הפעילות שלהן ומאיפה הצמיחה מגיעה ומניות שפחות. אז במקום לנסות לחפות על חוסר הודאות באמצעות פיזור אני יכול לעשות משהו אחר – לבחור את המניות שאני הכי בטוח בהן ומבין אותן לתיק של נאמר 5 מניות.
      3. עם זאת, ברגע שאתה מגיע לרמת היכרות מאוד גבוהה עם החברות דברים פתאום בולטים לך. קח למשל את נקסטקום – אני לא חושב שמלבד מה שכתבתי השוק היה יודע לצפות למה שאני חושב שנראה בדוחות הקרובים. אני יודע ש’תזמון’ של שוק או מניה זו כמעט מילה גסה למשקיעי ערך, אבל זה בא באופן טבעי כחלק מההיכרות העמוקה עם החברות. אם באפריל 2020 אני מתקשר לשוכרים במרכזים פתוחים והם אומרים לי שהפדיונות שלהם שוברים שיאים והשוק מצפה למשהו אחר לגמרי – זה שונה מאשר תזה על שוק החשמל שתצא לפועל במשך כמה שנים.

      אז זו הגישה שלי וכחלק ממנה אני כל הזמן מוכר חברות מצוינות במטרה לקנות מניות שאו שקצת יותר טובות או שאני חושב שיבשילו מוקדם יותר. הדרך הזו עובדת לי מצוין ועיני לא צרה גם כשהמניות שמכרתי עולות יפה גם אחרי שמכרתי (ש.ב.א למשל או ביו-ויו) – אני מאוד אוהב שחברות טובות מצליחות! זה חלק גדול מהסיבה שאני אוהב לכתוב עליהן.

      אני חושב שיש ערך גם לתיק מהסוג הראשון שהזכרתי, מעין מדד “שלומי-35”. אני מאמין שמדד כזה יכה את המדד באופן משמעותי ואולי אפרסם משהו בכיוון הזה לקראת סוף השנה למעקב.

  18. אהלן שלומי, אחלה פוסט אבל נראה לי שפספסת כאן משהו ואני די מופתע שלא העירו לך על זה בתגובות.
    התייחסת לסטגנציה כאילו המדד לא זז אבל בפועל יש תנודתיות שתמיד פועלת לטובת התיק המתאזן.
    אין שום דבר שאפשר לומר בוודאות על מה שעתיד להיות בבורסה מלבד כנראה דבר אחד: היא תמשיך להיות תנודתית.
    קח לדוגמא את הבורסה הצרפתית או הישראלית. מי שהקפיד לאזן הרוויח למרות שבסוף המדד נשאר באותה נקודה.
    אגב, אני משקיע מתחיל מאוד והמשבר של מרץ היה הראשון שלי וזה לא מנע ממני לנצל את המשבר לרכישה בזול. השלב הראשון היה כשהsp500 הגיע ל3000 נקודות. אח״כ המשיכה ההתרסקות וזה היה ממש לא נעים. השלב השני היה ברוך השם בול בפוני ב22 למרץ ואם ההתרסקות היתה ממשיכה היה שלב שלישי מתוכנן בנפילה של 50 אחוז. אפשר לדון בלי סוף על אסטרטגיית איזון נכונה אבל העיקרון זהה.
    לסיכום: התיק המתאזן ירוויח לא בטירוף במצב של שוק עולה או סטגנציה (שבטווח של שנים היא תמיד תנודתית) ולעומתו תיק של מאה אחוז מניות ירוויח הרבה אבל רק בשוק עולה. מה עדיף? בעיני התשובה ברורה, במיוחד בהתחשב בעובדה שאנחנו בני אדם ולא רובוטים.

    1. שלומי ארדן

      תודה על התגובה רובי, העשורים האחרונים היו מאוד סטגנטיים במדדים רבים בעולם וזה נותן עדיפות לתיק מתאזן

השאר תגובה

גלילה למעלה