אקסל סולושנס- צפי למחצית השניה של 2021

הפעם האחרונה שכתבתי על אקסל הייתה בסך הכל באוגוסט 2020, בסך הכל שלושה חודשים אחרי המאמר הראשון עליה, אך באקסל כמו באקסל הדברים מתקדמים מהר, מה גם שבחודשים האחרונים העמקתי את המחקר שלי והגיע הזמן לעדכון חדש! בנוסף, אקסל פירסמה היום (בעודי מסיים לכתוב את העדכון!) מצגת שמסייעת לנו להבין אותה עוד יותר.

משיחות עם משקיעים אני חושב שאקסל היא אולי החברה שהכי מעט משקיעים מבינים את ה’קטע’ שלה ולמה אקסל היא אחת החברות הכי מעניינות בבורסה. לדעתי אקסל היא גם זולה מאוד ביחס לרווח שאני צופה לה כבר מהמחצית השניה של 2021 וגם צומחת בקצב מסחרר.

מכירת נתבים

עם רפורמת הסיבים כל השחקניות – IBC (כעת כולל הוט), פרטנר וכעת גם בזק – לוחצות על הגז ומתחרות ברישות ישראל בסיבים וחיבור כמה שיותר לקוחות. לפי ההודעות של אקסל ולפי הבדיקות שלי נראה שאקסל מספקת נתבים לכל גופי התקשורת בישראל. אני מעריך שאקסל אחראית למעל מ-80% מנתבי הסיבים שיימכרו בישראל.

בישראל יש כ-2.8 מיליון בתי אב, מתוכם נקזז את הפחות רלוונטיים (חרדים למשל) ונקבל מעל 2 מיליון בתי אב רלוונטיים לסיבים כשהמטרה היא, בשנים הקרובות, להגיע לכולם. ההאצה הגדולה בפריסת הסיבים תתרחש במהלך שנת 2021 כשבזק תשיק את נתב הסיבים שלה ותצא בקמפיין משמעותי כפי שהיא יודעת לעשות כל כך טוב.

החל מאמצע 2021 לאחר ההשקה יימכרו להערכתי לפחות 600 אלף נתבי סיבים (יוזכר שבזק עצמה הכריזה לפני כמה חודשים על כוונתה לחבר מיליון לקוחות כבר בשנת 2021) וכך גם בשנים לאחר מכן וזאת יחד עם תחלופה של הציוד מפעם לפעם. לדעתי אפשר להניח בשמרנות שאקסל תמכור כ-450 אלף נתבי סיבים בשנה בשנים הקרובות בנוסף לנתבים הרגילים שילכו וידעכו ונתבי ה-VDSL שרק עכשיו נכנסו כדי לגשר את הפער עד שהסיבים יגיעו לכל בתי האב.

מבדיקות שערכתי אני מעריך שמחיר ממוצע של נתב סיבים שספקית תקשורת קונה מאקסל הוא לפחות 250 ש”ח. בהשוואה לנתבים קלאסיים נתבי סיבים הם מוצר יותר ‘תפור לקוח’ שדורש התאמות ספציפיות והם גם יקרים יותר ומורכבים יותר טכנולוגית (ראו ראיון עם רונן שור). אם נניח שהרווח על הנתבים הוא 18% (שכן מדובר במוצר טכנולוגי מתקדם יותר ומותאם פר ספקית) נקבל רווח תפעולי של 20 מיליון בשנה מנתבי סיבים בלבד.

בנוסף לנתבי הסיבים יש לנו נתבי VDSL שעדיין עובדים על תשתית הנחושת הישנה אך מגיעים למהירות של עד 200 מגה לשניה. נתבי ה-VDSL באים לגשר על הפער כאמצעי לשימור לקוחות עד שהסיבים יגיעו לכולם. אם IBC יגיעו לאחד הלקוחות של בזק ויציעו לו סיבים, בזק בתגובה יציעו לו שדרוג חינם ל-200 מגה עד שהסיבים של בזק יגיעו אליו. זו הסיבה שסלקום קנתה מאקסל נתבי VDSL ב-16 מיליון דולר לשנים 2021-2023 ואני מצפה שנראה קניות אף גדולות יותר בבזק – לפחות כפולות מהקניות של סלקום. נקבל רכישות של נתבי VDSL במעל ל-50 מיליון ש”ח בשנה. נניח שמכירות נתבי ה-VDSL יהיו רק ב-30 מיליון ש”ח ובהנחת רווחיות של 15% נקבל רווח תפעולי של 4.5 מיליון בשנה מנתבי VDSL. בעוד 3 שנים אני מעריך שנתבי ה-VDSL יוחלפו בנתבי סיבים אף יקרים יותר.

לבסוף יש לנו את נתבי ה-DSL הותיקים. עד שהסיבים ייכנסו לכל משק בית בישראל עדיין יימכרו נתבי DSL. אני מניח שב-2021 נתחיל לראות ירידה במכירות נתבי ה-DSL לסביב 10 מיליון ש”ח וידעכו למיליונים בודדים בשנים לאחר מכן עם השדרוג לסיבים. נעריך בשמרנות שהרווח מנתבי ה-DSL יהיה כ-1 מיליון ש”ח לשנה וידעך לכמעט אפס עוד כ-4-5 שנים.

בסך הכל אני מקבל רווח תפעולי צפוי של כ-25 מיליון ש”ח בשנה מתחום הנתבים בלבד. מכיוון שנתב ממוצע מוחלף כל כ-2-3 שנים אקסל תוכל להערכתי לשמור על קצב רווח דומה בתחום הנתבים במשך שנים רבות.

שימו לב שככל ואני צודק אנחנו נתחיל לראות את הרווחיות הזו באה לידי ביטוי כבר ברבעון הראשון של 2021, אך בעיקר עם ההשקה של בזק במהלך הרבעון-שניים הראשונים של 2021.

מוצרי IOT

מוצרי ה-IOT הותיקים של אקסל כוללים בעיקר מאריכי טווח. ההכנסות מתחום היו כבר ב-2019 25 מיליון והרווחיות בתחום גבוהה – כ-40-50% גולמי להערכתי (את החישוב הסברתי בסרטון). גם אם נניח רווח גולמי של 30% בלבד נקבל רווח גולמי של כ-7.5 מיליון ש”ח.

בקרוב אקסל צפויה להשיק ליין שלם של מוצרי בית חכם של ALARM.COM שהרחבתי עליהם יותר במאמר הקודם. ניתן לראות את סרטון ההשקה כאן או פרסומת קצרה יותר כאן. סיכום ההצעה בתמונה אחת:

פתרון הבית החכם כולל מכשירים כמו מכשיר שליטה במזגן, דוד חכם הניתן לשליטה ולתזמון, תריס חכם ודלת חכמה אשר מאפשרים לשלוט בבית מהנייד ומרחוק. מחיר של חיישן עומד על בערך 150-200 ש”ח ומחיר של דוד או מצלמה מגיע למעל 500 ש”ח.

אני מעריך שכאשר בזק תחל לשים גז על התקנות הסיבים ותשלח טכנאים לבתי הלקוחות שיבלו בהם זמן רב (התקנתי סיבים ב-2 דירות עד כה, בדירה ישנה ובדירה חדשה ובשתיהן ההתקנה ארכה כ-3-4 שעות) ו”על הדרך” יציעו התקנות וחבילה של מוצרים חכמים. אני מאמין שמאות אלפי לקוחות יבחרו להצטרף להצעה וכל אחד מהם יתקין 5-10 מכשירים ויחליף/ישדרג מדיי פעם.

בהשקת הבית החכם דיברה בזק על יעד של 100,000 לקוחות בית חכם חדשים. גם אם נניח שיהיו רק 80,000 לקוחות בית חכם בשנה עם 10 מכשירים ללקוח ונניח שאקסל מרוויחה בממוצע 30 ש”ח ליחידה, נקבל רווח של 24 מיליון ש”ח בשנה. עם השנים מספר הבתים שיש בהם בית חכם של בזק ילך ויגדל וכך גם מספר המכשירים בבית ויחד עם שדרוגי מכשירים תקופתיים המכירות ילכו ויעלו בחדות משנה לשנה. בארה”ב כבר היום מעל 20% מהבתים הם ‘בתים חכמים’ עם 12 מכשירי IOT בממוצע לבית וצפי שמעל 50% מהבתים יהיו חכמים ב-2024 עם מעל 20 מכשירי IOT.

גם בישראל אנחנו לא נשארים מאחור עם שיעור בתים חכמים של 31%:

אם נניח אפילו רק 80,000 לקוחות בית חכם בשנה עם 10 מכשירים ללקוח ונניח שאקסל מרוויחה 30 ש”ח ליחידה כזו נקבל רווח של 24 מיליון ש”ח בשנה עם צמיחה משמעותית משנה לשנה.

כלומר אנו מגיעים לרווח גולמי כולל מתחום ה-IOT של 31.5 מיליון ש”ח בשנה. גם את כח הרווח הזה נראה רק רבעון או שניים לאחר ההשקה של הבית החכם של בזק – במחצית השניה של 2021.

תחום ה-SaaS

לאקסל יש מספר פעילויות מעניינות בתחום התוכנה.

בתחום הסייבר ללקוחות פרטיים יש לאקסל את הפעילות של נורטון, סייבר ו-SaaS למגזר הפרטי בה אקסל הייתה שותפה שווה עם אי.בי.אי אקטיב. לאחרונה אקסל רכשה חצי מאי.בי.אי אקטיב כך שכיום אקסל מחזיקה 75% מפעילות נורטון ויחד עם עסקת הרכישה קיבלנו מידע על התוצאות העסקיות של אי.בי.אי אקטיב:

שימו לב לקצב הצמיחה המרשים – רווח במחצית של 2020 דומה לרווח ב-2019 כולה! הצמיחה מקבלת תמיכה גם מהנתונים שפורסמו במצגת הבוקר, אשר מראים צמיחה של 50% מהמצגת שפורסמה בינואר 2020 (מ-200,000 לקוחות למעל 300,000 לקוחות של הכנסה חוזרת). בהתאם לתוצאות של אי.בי.אי אקטיב שמחזיקה במחצית מפעילות נורטון אנחנו יכולים להסיק שפעילות נורטון הרוויחה ככל הנראה בקצב של מעל 5 מיליון בשנת 2020 ובוודאי תרוויח הרבה יותר מכך בשנת 2021 והכל בהכנסות חוזרות ממנויי תוכנה. מכיוון שאקסל מחזיקה ב-75% מפעילות אקסל כיום ניתן להעריך שכבר ב-2021 תרוויח אקסל כ-6 מיליון ש”ח רווח לפני מס מפעילות נורטון.

בתחום הסייבר לעסקים לאחרונה רכשה אקסל 70% מדאנת לפי שווי של 11 מיליון ש”ח כולל 2 מיליון ש”ח במזומן.אתם יכולים לקרוא על דאנת כאן. דאנת צומחת במהירות – ב-2020 למשל צמחה במעל 60% למרות הקורונה. ההכנסות של דאנת הן הכנסות SaaS. ב-2020 דאנת תרוויח לפני מס סביב 2 מיליון ש”ח כך שדאנת נרכשה לפי מכפיל רווח לפני מס של 4.5 בתחום ה-SaaS בו עסקאות נעשות על פי מכפילי מכירות דו ספרתיים. בשנה הבאה עם צמיחה אורגנית, יציאה מהקורונה פלוס עזרה וסינרגיה עם אקסל אני מאמין שדאנת תוכל להרוויח פי כמה – נניח 5 מיליון לפני מס, מתוכם 3.5 מיליון רווח לפני מס לאקסל.

יחס עם העסקה של דאנת קיבלה אקסל אופציה לרכישה של 10% מחברת Cyber Cloud networks במחיר סימלי. סייבר קלאוד היא סטארט אפ מעניין מאוד ועם פוטנציאל רב שאם יצליח לאופציה יכול להיות שווי משמעותי – אך נתייחס לאופציה בשווי אפס.

עוד בתחום ה-SaaS ומחוץ לישראל – באפריל 2020 הכריזה אקסל על לקוח במזרח אירופה בתחום התוכנה לבקרת הורים על גלישה עם הזמנה מינימלית של 350 אלף דולר. כמו כן בספטמבר 2020 הכריזה אקסל על זכיה במכרז עם מפעיל גדול באפריקה (למפעילים הגדולים באפריקה יש לפחות עשרות מיליוני לקוחות) והזמנה של 1.3 מיליון דולר. לשתי פעילויות אלה פוטנציאל משמעותי -מה שראינו עד כה היו הזמנות ראשונית בלבד ויש מקום להכפלות רבות של היקף הפעילות שדווח. בשלב זה נניח ששתי ההזמנות יניבו רווח גולמי של 3 מיליון ש”ח בשנה.

כלומר נקבל רווח מתחום ה-SaaS של כ-12.5 מיליון ש”ח כבר בשנת 2021, עם פוטנציאל צמיחה עצום בארץ ובחו”ל.

תחום ה-SD-WAN

אקסל היא המפיצה הבלעדית של BBT-LIVE בתחום ה-SD-WAN בישראל וזאת בנוסף להחזקה שהתפרסמה במצגת הבוקר של 10% ממניות החברה. SD-WAN היא טכנולוגיה המאפשרת לאחד כמה רשתות שונות כדי ליצור רוחב פס אחד רחב ומוצפן. לצורך הדוגמה נניח שלעיריית תל-אביב יש עמוד עם 4 מצלמות. המצלמות צריכות לשדר את האות לעירייה אבל אין סיבים אופטיים שמגיעים לעמוד. אפשר להשתמש באינטרנט סלולרי – אך רוחב הפס ממש לא מספיק רחב או מספיק יציב כדי לשדר פלט של ארבע מצלמות. אז מה עושים? שמים ראוטר של SD-WAN ואליו מחברים למשל ארבעה כרטיסי סים של ארבעה מפעילים סלולריים. הראוטר יודע באמצעות תוכנה להפוך את ארבעת הסימים הלא יציבים ולא מאובטחים לרשת אחת רחבה, יציבה ומאובטחת. הדוגמה שנתתי כאן קורמת עור וגידים בימים אלה.

למעשה כמעט בכל בית עסק יש כמה רשתות שונות – רשת לאינטרנט, רשת למצלמות במעגל סגור, רשת למרכזיה.. כל אחת מהם עם ראוטר משלה. ראוטר עם פתרון SD-WAN יכול להחליף את כל הקופסאות האלה בקופסה אחת.

מה שיפה ב-SD-WAN זה שהוא מספק הכנסה חוזרת – לאחר שאתה מספק ללקוח את הראוטר הוא משלם עליו באופן חודשי וקבוע הכנסה שהיא למעשה SAAS שכן הSD-WAN הוא פתרון תוכנה שמוטמע על ראוטר.

בנובמבר פורסם ש-BBT.live משתפת פעולה על RAD הענקית שמוכרת לפחות מאות אלפי ראוטרים בשנה ושככל הנראה תיישם את הפתרון שלה במכשירים שהיא מספקת ללקוחותיה.

כאמור אקסל היא המפיצה הבלעדית של BBT בישראל ואנו גם יודעים שבין לקוחותיה של BBT נכללים סלקום, עיריית תל אביב, רכבת ישראל, צה”ל, פיקוד העורף ובוודאי רבים נוספים. אין לנו נתונים על ההכנסות בתחום הפעילות כרגע אך ממידע שקיבלתי נראה שגופים (כולל צה”ל) מוכנים לשלם סכומים נאים מאוד עבור הפתרונות שמתאפשרים באמצעות SD-WAN. אני מעריך שפעילות ה-SD-WAN בישראל היא בעלת פוטנציאל עצום של מאות אלפי לקוחות. כרגע נעריך בשמרנות לטעמי שתחום זה יניב לאקסל רווח גולמי של כ-5 מיליון ש”ח בשנה שיצמחו משמעותית משנה לשנה בהכנסות SAAS חוזרות.

מעבר לזכות ההפצה הבלעדית של אקסל אנחנו גם יודעים שאקסל רכשה 10% מ-BBT.live, כנראה כדי למסד את שיתוף הפעולה ביניהן. אחוז ההחזקה של אקסל ב-BBT פורסם לראשונה הבוקר במצגת למשקיעים:

מדוע זה חשוב? מכיוון ש-SD-WAN זה תחום מאוד חם ובשנים האחרונות היו לכמה חברות בתחום, שככל שאני רואה אינן עולות על BBT, אקזיטים מרשימים מאוד. כמה דוגמאות בסדר כרונולוגי:

-Cisco רכשה את Vipetela תמורת 610 מיליון דולר במאי 2017.
-Palo Alto רכשה את CloudGenix תמורת 420 מיליון דולר במרץ 2020.
-HPE רכשה את Silver Peak תמורת 925 מיליון דולר ביולי 2020.
-Ericson רכשה את Cradlepoint תמורת 1.1 מיליארד דולר באוקטובר 2020.

ככל ו-BBT תימכר בשווי דומה (שימו לב לרשימת הלקוחות המכובדת ובעיקר RAD הענקית) ובהנחה שאני צודק בהערכתי אודות הנתח של אקסל ב-BBT, אזי ההון של אקסל ב-BBT יכול בהחלט להיות שווה יותר מהשווי בו אקסל כולה נסחרת..

Push-to-Talk

לפי ההודעה של אקסל פעילות ה-PTT שהחלה ב-2020 צפויה להניב הכנסות של כ-7 מיליון ש”ח בשנה. אם נניח רווחיות גולמית של 15% נקבל רווח גולמי שנתי של 1 מיליון ש”ח. מכיוון שהלקוחות הם בעיקר ארגונים בטחוניים וארגונים ממשלתיים (בתי חולים למשל) תחום פעילות זה יאיץ יותר כשיהיה סוף סוף תקציב ממשלתי.

מגני מסך – Madico

כתבתי פירוט על תחום מגני המסך בפוסט הראשון על אקסל. סביב 800 חנויות, נכנסו לגו מובייל לאחרונה. נניח ממוצע מכירות בחנות בחודש של 50 יחידות, כלומר 40,000 יחידות בחודש בכל הארץ או כחצי מיליון בשנה. מחיר ממוצע ליחידה הוא כ-100 ש”ח ואקסל מוכרת את יריעת הסיליקון לחנות בכ-40 ש”ח. אם נניח שהרווח הגולמי של אקסל מיחידה הוא 5 שקלים (לדעתי הערכה שמרנית). נקבל 2.5 מיליון ש”ח רווח גולמי שנתי.

חברת AOS

ביולי 2020 רכשה אקסל את חברת AOS שמתמקדת בפתרונות דואר – כולל מכונות שמדפיסות בולים ונמצאות במשרדים ממשלתיים גדולים ובסניפי דואר. אלה תוצאות AOS בשנים האחרונות:

ניתן להניח ש-AOS תרוויח עבור אקסל לפחות 1.5 מיליון ש”ח ב-2021. AOS נרכשה למעשה לפי מכפיל רווח של פחות מ-2 בניכוי מזומן והון ועכשיו כשאקסל מגבה את AOS – הצמיחה לא תאחר לבוא.

טלוויזיה רב ערוצית

בינואר 2021 הודיעה אקסל על זכיה בפרויקט מול לקוח חדש (להערכתי -YES) לאספקת ציוד רשת, ככל הנראה כחלק מהמעבר של YES משידורים באמצעות לוויין שהפכו למיושנים לשידורים על גבי רשת האינטרנט. ההזמנה הראשונה היא 1.55 מיליון דולר לאספקה בשנת 2021 ורבעון ראשון של 2022 ואקסל העריכה שצפויות להתקבל הזמנות נוספות בהיקף מהותי לאקסל.

אנחנו כרגע מדברים על מכירות של כ-5 מיליון ש”ח בשנה ולדעתי ניתן להעריך את הרווחיות הגולמית בתחום זה לכל הפחות ב-1 מיליון ש”ח בשנה לשנים רבות קדימה.

מחשבים רזים בענן

ממש אתמול הודיעה אקסל על רכישה של חברת צ’יפ.פי.סי שעוסקת במחשבים “רזים” שעובדים באמצעות ענן. ניתן לבקר באתר של צ’יפ.פי.סי כאן. היתרונות של תחנות רזות כוללים צריכת חשמל נמוכה מאוד (3-5W!), אפשרות מלאה לניהול מרחוק, הגנה טובה יותר מאיומי אבטחה ואפשרות לשדרוג פשוט. ניתן לקרוא עוד על היתרונות כאן.

אלו המספרים של צ’יפ פי.סי בתקופה האחרונה:

ככל שבדקתי פתרונות כמו הפיתרון של צ’יפ פי.סי. חזקים בקרב גופים ממשלתיים ולכן ניתן להסיק שהקורונה פלוס העדר התקציב הממשלתי פגעו בביקושים שלה, מה שיכול להביא לשיפור נאה ב-2021.

מכיוון שלאקסל כבר יש פיתרון סייבר לעסקים (דאנת), היא תהיה מסוגלת למעשה לספק לעסקים גדולים פיתרון מקצה לקצה – החל מהקופסה של המחשב שעובד באמצעות הענן וכלה בכל אמצעי אבטחת הסייבר הנדרשים לו.

נעריך בשלב מוקדם זה שהרווח השנתי מתחום זה לאקסל יהיה כ-800,000 ש”ח.

סיכום והערכות

זה סיכום ההערכות שלי לתחומי הפעילות של אקסל.

תחוםצפי רווח שנתי
נתבי סיבים, VDSL ו-DSL24 מיליון ש”ח
מוצרי IOT – מאריכי טווח ובית חכם31.5 מיליון ש”ח
SaaS – סייבר, בקרת הורים13.5 מיליון ש”ח
SD-WAN5 מיליון ש”ח
Push-To-Talk1 מיליון ש”ח
מגני מסך – MADICO2.5 מיליון ש”ח
פתרונות דואר – חברת AOS1.5 מיליון ש”ח
טלוויזיה רב-ערוצית1 מיליון ש”ח
מחשבים רזים בענן0.8 מיליון ש”ח
סך הכל רווח תפעולי81 מיליון ש”ח

לאקסל אין חוב והוצאות המטה שלה כבר כלולות, רובן ככולן, בתחומים שכללתי לעיל. בכל זאת נניח שיש הוצאות נוספות שלא כלולות בטבלה של כ-4 מיליון ש”ח ונישאר עם רווח תפעולי של 77 מיליון ש”ח שהופך לרווח נקי של כ-60 מיליון ש”ח – חלקן הגדול בהכנסות בחוזים ארוכי טווח והכנסות SaaS בצמיחה גבוהה מאוד ועם מגוון עסקי רחב מאוד – בניגוד לחברות טכנולוגיה אחרות היא לא תלויה במוצר או בשירות אחד אלא יש לה מנועי צמיחה רבים.

שימו לב שחלק גדול מהפרטים שהזכרתי יבשילו רק במחצית השנייה של 2021 – אז כוח הרווח האמיתי של אקסל יתחיל להיות ברור, אבל זה ממש לא יהיה הסוף. הפעילויות של אקסל, ובעיקר ה-SD-WAN, IOT וה-SaaS ימשיכו לצמוח בקצב מסחרר משנה לשנה, מה גם שאין ספק שמרבעון לרבעון אקסל תצליח לעשות רכישות מדהימות במחירים מצחיקים, כפי שעשתה עד כה.

בנוסף, מלבד כוח הרווח האיכותי והעצום של אקסל אנחנו מקבלים 10% מ-BBT.LIVE שעשוי להיות שווה מאות מיליוני ש”ח, כמו גם אופציה לרכישת 10% מ-Cyber Cloud במחיר סימלי שגם לה יכול להיות שווי משמעותי ואף בסדרי הגודל של אקסל עצמה- כל זה כ’בונוס’.

עם הנתונים האלה אני מקווה שכעת קצת יותר ברור מדוע לאקסל מגיע מקום של כבוד במדד SA-4, וגם בו היא בולטת לטובה. אני חושב שאקסל היא חברה שיכולה למצוא את עצמה תוך זמן לא רב במדד ת”א 125 שהוא אומנם לא מדד SA-4, אבל בהחלט מדד מכובד גם כן.

הכותב וקרן ארביטראז’ ואליו מחזיקים במניות אקסל. על כל קורא לעשות מחקר עצמאי והאמור אינו מהווה המלצה להשקיע בנייר ערך או הזמנה להשקעה בקרן. התוכן כפוף למדיניות השימוש באתר.

Print Friendly, PDF & Email

39 מחשבות על “אקסל סולושנס- צפי למחצית השניה של 2021”

  1. עידו ת

    תודה רבה שלומי.
    אני גם מתרשם לטובה מהצמיחה המהירה ובפרט מקצב ההשקעות.

    תוכל לציין בבקשה, על כמה הכנסות סה”כ אתה צופה 60 מיליון רווח נקי?

    שאלה נוספת – איך את מיישב את שולי הרווח הנמוכים יחסית של אקסל ב-2020 (5%-10% רווח נקי מהכנסות) אל מול ההערכות שלך? השוליים צפויים לגדול? אם כן למה?

    תודה על העבודה הקשה!

  2. היי שלומי,

    תודה על הניתוח!

    בנוסף אני רואה בשקף 21 במצגת ש 25% מההכנסות הן הכנסות חוזרות כלומר בערך 16 מ’ שקל ב 2020 רק זה לבד לפי מכפיל הכנסות שווה למעלה מ 100 מיליון (הגעת לזה דרך חישוב הרווח אבל זה לא מביא לידי ביטוי את המכפיל הגבוה שמגיע להכנסות מהסוג הזה לעומת הכנסות מכירה רגילות) וכמובן ששווי הרבה יותר גבוה אם נעשה את החישוב הזה על שנת 2021

    מה אתה אומר ?
    אורן

    1. שלומי ארדן

      היי אורן – נכון אחוז ההכנסות החוזרות גדל כבר ל-25% ואם אני צודק זה ימשיך לגדול. מעבר לכך – גם נתבים זה לא באמת מכירה חד פעמית! יש סייקל החלפה של בערך 3 שנים, וכך גם מגני מסך לנייד. למעשה כל ההכנסות של אקסל הן Recurring במובן כזה או אחר – זה לא איזה פרויקט לבנות בניין ולעבור לדבר הבא.

  3. שלומי, נדמה לי שעשית את עסקת חייך בלי להתכוון. לפעמים צריך גם מזל בחיים ? שאפו
    איאלדי דיווחה על רצון להתמזגות עם חברת סייבר מבטיחה ואתה בכלל נכנסת לשם על פי המודל העסקי של הפעילויות הקיימות ? וזה שאתה לא מאמין בכלל בחברות טכנולוגיה.
    אז היא רק במסחר היום בדרך להכפיל את עצמה.

    מה אתה אומר על כך?
    ומה זה אומר על הפעילויות הקיימות שם? יימכרו אותם?

  4. המשפט של השנה:
    “אני חושב שאקסל היא חברה שיכולה למצוא את עצמה תוך זמן לא רב במדד ת”א 125 שהוא אומנם לא מדד SA-4, אבל בהחלט מדד מכובד גם כן.”
    הרגת אותי. כרגיל כתיבה מעולה, שנינה, מהנה לקריאה ומחכימה. אם חומרי לימוד היו נכתבים ע”י אנשים שיש להם כ”כ תשוקה למה שהם עושים כמוך המצב אצלנו היה פשוט מדהים.

    1. מה אמרת???

      למישהו יש הטלפון של מדד 125?
      צריך להגיד להם שעכשיו הכי שווה להכניס את אקסל למדד….

      1. שלומי ארדן

        קלטתי את הציניות אבל אני חושב שאתה צודק. המחיר עכשיו 230- בוא נחזור לתגובה הזו לקראת סוף השנה

  5. מעניין מאוד, קצת לא מתחבר לצפי ההכנסות מהנתבים, היום כצרכן ניתן למצוא נתבים במחיר של 250-300 שח מחנויות פרטיות קצה קשה לי להאמין שחברות שקונות כמויות ענקיות לא ידרשו דיסקואנט עמוק יותר עבור המחיר.
    אשמח אם תרחיב אם המחירים שצויינו הם מהכרת החוזים או הערכה גסה

  6. ניתוח מעולה
    אני תמיד אמרתי שאקסל היא חברה להשקעה לטווח הארוך בלבד 10 שנים+.
    הביקורת נגד החברה בתקשורת היא פופוליסטית מצד אנשים שלא מבינים כול כך בתחום ולצערי לא פעם גולשים לפסים אישים נגדך. (מביך לחלוטין)
    מי שלא רוצה להשקיע בחברה שלא יעשה את זה

  7. תודה רבה על הפוסט!

    המניה הנ”ל נכנסה למדד שהרכבת, שלהבנתי אחד הקריטריונים לכניסה אליו הוא סיכוי טוב להכפלת מחיר המניה בשנים הקרובות.

    הרושם שאני מקבל ממך בפוסט הנ”ל הוא שאתה צופה שהמחיר יעלה ביותר מפי 2 ביחס למחיר בו המניה נכנסה למדד – האם אני צודק?
    ובמקרה שאני צודק, כמה גבוה (הערכה גסה) אתה צופה שהמניה יכולה לעלות?

  8. על כתפי נפילים

    מאלף, תודה רבה.
    לאחרונה לא מפסיק לשמוע על מכרים שרוצים לעבור / עברו לסיבים, פרסומות רדיו למוצרי IOT והודעות פרסום של מוצרי הגדלת טווחים.
    או שאני התחלתי לפתוח את האזניים או שהעניינים מתחילים לחלחל. כנראה גם וגם.
    בכל מקרה, תענוג.

  9. היי שלומי,

    אני רואה שאקסל נכנסו לתחום ה-POC.

    האם זה בשיתוף עם סיעתא? או שהן הולכות להיות מתחרות על השוק של המזרח התיכון?

    תודה רבה על פועלך!

  10. כפיר ספיר

    היי שלומי. האם החוזים של אקסל הם חוזים ארוכי טווח?
    מי מבטיח שהיא תמשיך להיות סוג של מונופול בתחומה ושלא יכנסו לענף שלה מתחרות רבות?

  11. מיכאל ל.

    תודה על הסקירה המפורטת.
    לא חושב שאפשר לקרוא ל sdwan פעילות SaaS רק כי יש תוכנה שרצה על הראוטר. אם אתה משכיר שילוב של חומרה ותוכנה אז אין לזה את המאפיינים של SaaS כמו עלות שולית אפסית פר לקוח נוסף. זה קריטי כי זה המאפיין שיוצר יתרון דרמטי לגודל בעסקי SaaS. אני לא חולק שגם במכירת חומרה יש יתרון לגודל אבל יש הבדל, לא?

    1. שלומי ארדן

      היי מיכאל – תגובה יפה!
      אז תשובה כללית לענף ותשובה ספציפית לחברה- קודם כל במובן הרחב של SD-WAN הרי שהמוצר הוא בעצם תוכנה (Software defined WAN) אך בכל אופן במקרה של BBT.Live עצמה – היא פיתחה תוכנה שמאפשרת לקחת קופסאות של אחרים ולהלביש עליהן את פתרון ה- SD-WAN, זה להבנתי מה שהם עשו ב-RAD למשל. במקרה כזה – החומרה בכלל לא עליהם וזה SaaS טהור.

      בנוסף – גם אם הם כן היו מוכרים את הקופסאות – העלות של הקופסא היא אפסית לעומת ההכנסות החוזרות וכשיש משהו פיזי שמחבר את הרשת – הרבה יותר קשה להחליף אותו.

  12. אביעד

    שלומי היי בוקר טוב,
    זה כיף לראות שמשקיעי אקסל רווים נחת ורווחים יפים מההשקעה 🙂
    להזכירך עוד בשנת 2019 הזכרתי כאן באתר את דולומיט ואת הפוטנציאל של אקסל.
    שנה שעברה בינואר 2020 גם לקחתי מעל 1% בהנפקה של אקסל ב-45 אג’+אופציות. כל ההשקעה שוחררה בימים האחרונים. אגב מה שהאופציה עשתה זה מחזה נדיר.

    בימים האחרונים התחלתי להביט בדוחות של חברות ישראליות חדשות וצדה לי את העין חברה אחת מאוד מעניינת בתחום שהרבה אנשים יתרחקו ממנו מראש – חברה בעלת שווי שוק זול ובעלים עשירים ורציניים ביותר אך אני מזהה שם פוטנציאל לא רגיל וברצוני להסב את תשומת ליבך לכך ואף לכל משקיע שרואה אתגרים בקריאת דוחות וגילוי חברות חדשות בעלות פוטנציאל משמעותי – שימו לב ל-“קאנומד”.

    אז נכון שעל פניו קאנומד היא חברה מתחום “הקנאביס” שמראש מבריח הרבה משקיעים. אך הסוד שלהם הוא הרבה מעבר לקנאביס, במגוון תחומים שונים שעשויים לבשר על פוטנציאל צמיחה משמעותי לחברה ששווה רק 75 מיליון שקלים!
    האחים גינדי הינם בעלי השליטה בקאנומד. והם מתנהלים שם בצורה משובחת, רק בחודשים האחרונים הם רכשו 3 בתי מרקחת מרכזיים ומדובר בתחום מקביל לפעילות הקנאביס בחברה – הם מוכרים תרופות ממגוון תחומים ושולי הרווח משמעותיים. בנוסף הם מפתחים את תחום האינטרנט ובניית תשתית ראוייה שעשויה להגדיל עוד יותר את פוטנציאל הלקוחות שלהם.
    עם צפי הכנסות של 69 מיליון שקלים השנה, לטעמי קאנומד יכולה להגיע לרווחים עם מכפיל רווח חד ספרתי לחברה צומחת בסוף השנה, אני אוהב לזהות חברות בעלות פוטנציאל אדיררר לפני כולם כפי שראיתי בזמנו בדולומיט ובעוד השקעות שעשיתי.

    זו חברה בתחום הקנאביס, אך הקטע שזה לא בדיוק אלא יש תחומים מעבר שם 🙂

    באופן אישי אני מחזיק שם אחזקה נחמדה ואשקול להגדיל בהמשך אם אראה את ההתקדמות שאני צופה שם לשביעות רצוני.
    אין לראות בנכתב המלצה למשו, אלא אני מאמין שמשקיעים שאוהבים לקרוא דוחות ולגלות חברות חדשות ומעניינות זה מאוד עשוי לעניין אתכם ולראות פוטנציאל רציני לחברה צומחת ומתפתחת.

  13. אביעד

    שלומי היי בוקר טוב,
    זה כיף לראות שמשקיעי אקסל רווים נחת ורווחים יפים מההשקעה 🙂
    להזכירך עוד בשנת 2019 הזכרתי כאן באתר את דולומיט ואת הפוטנציאל של אקסל.
    שנה שעברה בינואר 2020 גם לקחתי מעל 1% בהנפקה של אקסל ב-45 אג’+אופציות. כל ההשקעה שוחררה בימים האחרונים. אגב מה שהאופציה עשתה זה מחזה נדיר.

    בימים האחרונים התחלתי להביט בדוחות של חברות ישראליות חדשות וצדה לי את העין חברה אחת מאוד מעניינת בתחום שהרבה אנשים יתרחקו ממנו מראש – חברה בעלת שווי שוק זול ובעלים עשירים ורציניים ביותר אך אני מזהה שם פוטנציאל לא רגיל וברצוני להסב את תשומת ליבך לכך ואף לכל משקיע שרואה אתגרים בקריאת דוחות וגילוי חברות חדשות בעלות פוטנציאל משמעותי – שימו לב ל-“קאנומד”.

    אז נכון שעל פניו קאנומד היא חברה מתחום “הקנאביס” שמראש מבריח הרבה משקיעים. אך הסוד שלהם הוא הרבה מעבר לקנאביס, במגוון תחומים שונים שעשויים לבשר על פוטנציאל צמיחה משמעותי לחברה ששווה רק 75 מיליון שקלים!
    האחים גינדי הינם בעלי השליטה בקאנומד. והם מתנהלים שם בצורה משובחת, רק בחודשים האחרונים הם רכשו 3 בתי מרקחת מרכזיים ומדובר בתחום מקביל לפעילות הקנאביס בחברה – הם מוכרים תרופות ממגוון תחומים ושולי הרווח משמעותיים. בנוסף הם מפתחים את תחום האינטרנט ובניית תשתית ראוייה שעשויה להגדיל עוד יותר את פוטנציאל הלקוחות שלהם.
    עם צפי הכנסות של 69 מיליון שקלים השנה, לטעמי קאנומד יכולה להגיע לרווחים עם מכפיל רווח חד ספרתי לחברה צומחת בסוף השנה, אני אוהב לזהות חברות בעלות פוטנציאל אדיררר לפני כולם כפי שראיתי בזמנו בדולומיט אחזקות ובעוד השקעות שעשיתי.

    זו חברה בתחום הקנאביס, אך הקטע שזה לא בדיוק אלא יש תחומים מעבר שם 🙂

    באופן אישי אני מחזיק שם אחזקה נחמדה ואשקול להגדיל בהמשך אם אראה את ההתקדמות שאני צופה שם לשביעות רצוני.
    אין לראות בנכתב המלצה למשו, אלא אני מאמין שמשקיעים שאוהבים לקרוא דוחות ולגלות חברות חדשות ומעניינות זה מאוד עשוי לעניין אתכם ולראות פוטנציאל רציני לחברה צומחת ומתפתחת.

  14. היי שלומי,
    סקירה מהממת.
    האם עיינת בפרסום במאיה היום, הם מנפיקים מניות נוספות ? המנייה ״טסה״ למטה

    1. שלומי ארדן

      תודה גיא! שמתי לב אבל לא מטריד אותי – אני יודע מה אני מצפה מהעסק

  15. שלומי שלום,

    קודם כל מברוק על האתר החדש , לגבי מחיר הנתב שרשמת בשוק הפרטי היום ניתן לרכוש נתבים לא רעים במחיר זול יותר כך שלא מובנת הסיבה שחברות המפיצות יסכימו לשלם בכלל מחיר גבוה לדעתי פר נתב.

    לגבי הבית החכם ,כמי שהתקין מפסק חכם לדוד שעלה לי 70 שקלים מדוד אלי לעומת 200 ש”ח שביקשו מסוויצ’ר אני חושב שהמחיר של בזק הוא תחרותי מאוד ואני הייתי לוקח את זה אפילו צעד קדימה ולוקח את הבית החכם לתחום העסקי .

    הכוונה לכיבוי תאורה, מזגנים ביחס לאנשים בחלל וכו’ (בדומה לבית מלון) . במקומות אלו החיסכון יכול בקלות להחזיר את ההשקעה במערכת.

    1. שלומי ארדן

      תודה אבי,
      לגבי הנתבים -אני ממליץ לראות את המצגת של רונן שור מנכ”ל אקסל שאירחתי לפני כשבוע. בקצרה – בניגוד לנתבי נחושת נתבים של סיבים אי אפשר פשוט לקנות באמזון ולחבר, הם לא יעבדו. אקסל הייתה צריכה לתכנן ולעשות עבודת תוכנה נרחבת והתאמות כדי שנתבי הסיבים יעבדו ויותאמו לרשת.

      1. עלנתבים

        שים לב שמה שאתה אומר כאן נכון לסיבים בטכנולוגיית GPON אך לא לEthernet שפרטנר פורשים.
        לי למשל יש נתב שקניתי ומפרטנר קיבלתי ממיר מדיה (Media Converter) פשוט של D-link שנותן Ethernet אופטי מצד אחד וEthernet חשמלי מצד שני כך שאיני צריך להיות תלוי בפרטנר מבחינת הנתב.
        האם אקסל אחראים גם על הייבוא של ממירי המדיה? אלו מכשירים שאינם דורשים התאמה לארץ, plug & play.

        1. שלומי ארדן

          תודה על התגובה עלנתבים,
          אקסל היבואנים הבלעדיים של דילינק למפעילים בארץ ולכן המתאמים האופטים מסופקים על ידי אקסל.
          רב הלקוחות כן קונים נתב משולב פייבר מהמפעיל כדי לקבל שירות ואחריות מקצה לקצה.
          אגב, ההערכות בשוק הן שפרטנר גם צפויים למכור נתבי gpon תחת השוק הסיטונאי של בזק.

          1. עלנתבים

            תודה, ברור לי שרוב האנשים מעדיפים פתרון מקצה לקצה. אקסל באמת תפסו את כל הנישות הרלוונטיות לשוק הזה, זה מרשים מאוד.

            דרך אגב, אני בטוח שזה עלה כבר אבל למקרה שלא חשבתי ששווה להגיד – הקבוצה בטלגרם הייתה מאוד נחמדה כל עוד המטרה הראשית שלה הייתה דיון במניות העומק שלך. אני מבין את הסיבה לסגירתה (ובאמת נהיה מאוד קשה לעקוב אחריה כי הסיגנל טבע כולו ברעש) אבל מדוע לא לאפשר תגובות על הפרסומים שלך בערוץ? בערוצים אחרים זה עובד בצורה לא רעה, במקרה כזה ניתן להגיב אך ורק ישירות על הפרסומים שלך ואז הדיונים יהיו ממוקדים בנושא הספציפי של כל הודעה, כמו בטוויטר רק בצורה יותר נוחה.

          2. שלומי ארדן

            תודה עלנתבים!
            לגבי הקבוצה – האמת היא שאני לא יודע איך זה עובד בדיוק והייתי שמח לסיוע. כדי לאפשר תגובות צריך לקשר את הערוץ לקבוצה שאני מקים כמו שהייתה הקבוצה הקודמת. ברגע שאני מקשר אותה לקבוצה אז לפחות להבנתי כל אחד יכול להצטרף לקבוצה ואז חזרנו לנקודת ההתחלה שכל אחד יכול לכתוב בקבוצה והדיון מתפזר..

  16. אנליסט

    שלומי נראה לי שהתבלבלת בהבנת השקף של אחוז הבית חכם בישראל, השקף מראה את אחוז הצמיחה בישראל (31%) ולא אחוז סך הבתים החכמים כמו שאתה מסיק…. אגב בשקף של ארהב הם אכן מראים את אחוז משקי הבית החכמים. תרגיל קלאסי של הנהלות במצגות 😉

    1. שלומי ארדן

      תודה על החידוד אנליסט – באמת הופתעתי מזה והאמת היא שזה מעודד!
      יותר הגיוני לטעון שאנחנו נתקרב לארה”ב שבוודאי מקדימה אותנו בנושא הזה.

  17. עלנתבים

    היי שלומי,
    אני לא מצליח להגיב לתגובה האחרונה שלך אלי. עשיתי עכשיו את הניסוי הבא:
    1. פתחתי ערוץ פומבי
    2. קישרתי אליו קבוצה פרטית
    חבר הצטרף לערוץ והצליח להגיב על הפרסומים שלי בערוץ בלי בעיה.
    מכיוון שלא היה לו את הלינק לקבוצה (היא פרטית ואפשר להגיע אליה בקישור הזמנה בלבד) הוא לא היה יכול להגיב על משהו שלא היה פרסום מקורי שלי בערוץ.

    כלומר במצב כזה אתה יכול לאפשר תגובות לפוסטים בערוץ אבל אם לא תצרף אף אחד לקבוצה המקושרת אליו ותשאיר אותה פרטית המשתמשים לא יוכלו להתחיל דיון חופשי לגמרי כי הם יוכלו להגיב אך ורק על פוסטים שלך. על כל אחד פוסט כזה כשאתה לוחץ עליו אתה רואה את השרשור הייעודי של הפוסט וזה לא מתערבב עם התגובות על פוסטים אחרים אז הנושא מאוד ברור (התגובה המקורית) ויכול להתפתח משם בצורה מבוקרת בלבד.

    אני חושב שזה גם הפתרון הנכון, קראתי כאן – https://respond.io/blog/telegram-groups/ והם אומרים:
    Then, you can link a private Telegram Group where you can invite the power users who wish to receive actual feedback from. That way, you’ll have the best of both worlds, Telegram Groups and Telegram Channels.
    כלומר אתה רוצה אם אתה יכול להשאיר את הקבוצה פרטית ולהוסיף אליה משתמשים בצורה סלקטיבית והם יוכלו לדבר בצורה חופשית.

  18. היי שלומי,

    פורסם היום שלחברה אין כבר גרעין בעל שליטה, כנראה הקרנות שהחזיקו מכרו את אחזקתם.

    מה דעתך על החדשות האלה?

    לי אישית זה קצת מוזר שהאנשים שמקושרים לחברה ורואים את הצמיחה והפוטנציאל שאתה מתאר פה מחליטים דווקא עכשיו לצאת מההשקעה..

    תודה!

    1. שלומי ארדן

      היי יונתן, ההגדרה של “בעל שליטה” היא בעל מניות שמחזיק מעל 10% בחברה או בעל זכות למנות דירקטור או בעל יכולת להשפיע על אופן ניהול החברה. כיום באקסל אין כזה וזה בעיניי מצוין – מי שמנהל את החברה זה המייסד/מנכ”ל רונן שור ויש תפוצה רחבה של בעלי מניות.

      אגב, לא ראינו בעלי שליטה מוכרים אלא הגיוס האחרון קצת הוריד אותם, זה הכל

      1. הבנתי, אם כך זה לא דבר רע.

        ממש תודה רבה על התשובה שלומי!

        דרך אגב, למדנו יחדיו בתואר השני בבר אילן אבל איכשהו פספסתי אז אותך ואת תחום העניין המשותף שלנו, אז הנה הוא קורה לפחות על גבי האינטרנט 🙂

        הצלחות

  19. פינגבאק: סיכום רבעון ראשון והזדמנות לעדכון תיקי תחרות | השקעות ערך עם שלומי ארדן

להגיב על דני לבטל

גלילה למעלה