בפוסט הקודם הסברתי למה אני סבור שהשקעה במניות עדיפה על אפיקים אחרים. ככל ואתם מקבלים את ההנחה של הפוסט הקודם, אתם יכולים לקנות תעודת סל או קרן מחקה של מדד עולמי מגוון, “לשכוח” מהכסף לכמה שיותר זמן ולאסוף את ה-6.6% שלכם בריבית דריבית.
אכן, מדובר ברעיון לא רע, שעם שיעור חיסכון מכובד (בעיקר בשנות ההשקעה הראשונות שהחיסכון בהן יהנה יותר מהריבית) יביא אפילו אדם עם משכורת צנועה יחסית לרמת עושר מכובדת ביותר עד לשנות הפרישה.
האם בכך יש בכדי לסתום את הגולל על העיסוק בהשקעות?
ובכן, מסתבר שניתן, אף בשינויים מינוריים, להביא לתשואה גבוהה באופן משמעותי מהממוצע של המדד, וזו באמצעות איתור מניות “זולות”. גישה זו, המנסה לאתר מניות הנסחרות מתחת לשווין הפנימי, נקראת השקעת ערך.
בשנת 2013 פרסמה חברת Tweedy Browne LLC מאמר שבחן כיצד מדדים שונים למדידה של כמה חברה היא זולה משפיעים על התשואה. כך, חילקו המחברים את שוק המניות לעשר קבוצות של מניות לפי מדדי תמחור שונים (שווי שוק חלקי הון עצמי, שווי שוק חלקי רווח שנתי וכו’) ובדקו כיצד השפיע העשירון בו החברה נמצאת על התשואה הממוצעת שלה בין השנים 1967 עד 1984. קישור למאמר. אלו הנתונים שמצאו המחברים בנוגע ליחס שווי שוק להון עצמי:
כלומר, עצם הבחירה במניה מהעשירון הנמוך ביותר מבחינת שווי שוק להון עצמי הביאה לתשואה ממוצעת של 14.36%, לעומת 6.06% בעשירון הגבוה. הבדל זה הביא מניה ממוצעת בעשירון הנמוך לעשות פי 12.8 על הכסף, לעומת פי 3.06 בלבד במניה בעשירון הגבוה.
תוצאות דומות מצאו המחברים כאשר חילקו את המניות לעשירונים לפי מכפיל הרווח:
נמצאה גם תשואה עדיפה במניות קטנות על פני מניות גדולות:
מדובר בתוצאות מרשימות , המבוססות על סינון בסיסי ביותר שיכול להתבצע על ידי חישוב פשוט, ובכל זאת מניבה ההשקעה במניות הזולות תשואה גבוהה באופן משמעותי.
כלומר, נראה כי נעדיף להשקיע באוסף של מניות זולות ו/או קטנות על פני מניות יקרות או אף מדדי מניות כלליים, ונוכל לצפות לתשואה עדיפה בטווח הארוך. אכן, קיימים אף מדדים כגון Vanguard Value Index המתיימר להשקיע במניות ערך, אך בכמה השנים האחרונות הוא מפגר מאחורי ה-S&P, ככל הנראה בגלל ריצה חזקה של מדד הנאסד”ק ומניות FANG האחראיים לחלק ניכר מהעליה במדדי המניות.
בהמשך לפוסט זה, נדון בפוסט הבא נדון בכדאיות ההשקעה במניות ספציפיות על פני מדדים, יתרונות/חסרונות ולמי זה מתאים.
