תוכנית ההשקעות – סיכום עונה ראשונה – שוהם ביזנס

בשעה טובה סיימנו את הסקירה של החברה הראשונה בתוכנית ההשקעות – שוהם ביזנס.

מה שהתחיל כמעבר ספונטני על דוחות שנת 2019 של שוהם בזום מתחיל להסתמן כפורמט דיי קבוע – 2-3 סרטונים שסוקרים את החברה – תחילה במבט כללי ואחר כך לעומק ולסיכום, ככל וניתן, ראיון עם מנכ”ל החברה או דמות בכירה אחרת עם הזדמנות עבורכם להציע שאלות בקבוצה בטלגרם.

אני מרכז כאן את הסרטונים על שוהם ביזנס שהעליתי ליוטוב- הירשמו לערוץ כדי לעקוב יותר בקלות.

הפרק הראשון – מבט כללי:

הפרק השני – כולל ניתוח מעמיק יותר:

ולסיום- הראיון עם אלי נידם בגרסת וידאו:

ובגרסת אודיו בלבד:

עתה משסיימנו עם שוהם נעבור לשוחח על חברה נוספת שאני אוהב – רני צים מרכזי קניות.

נתראה וחג שמח!

הכותב מחזיק באג”ח מניות ואופציות של שוהם ביזנס ובמניות רני צים.

Print Friendly, PDF & Email

43 מחשבות על “תוכנית ההשקעות – סיכום עונה ראשונה – שוהם ביזנס”

    1. שלומי ארדן

      היי אסף, בטח. אפילו כללתי אותה בתיק שלי לתחילת השנה אך בפוזיציה קטנה. זו חברה עם הרבה פוטנציאל אך היא תתעכב בכמה רבעונים בגלל המצב כיום בשוק האג”ח. בכל זאת, זו עושה לי רושם של חברה שיודעת את העבודה ועם קשרים עסקיים נרחבים שיביאו הרבה עבודה.

  1. הי שלומי, תודה על הראיון. היה מעניין. כמה שאלות בנוגע אליו.
    1. אלי מדבר על זה שהם עובדים היום רק על 50% מהאשראי שלהם בעיקר כאמצעי זהירות.
    2. כמו כן הוא מדבר על זה שבתקופה הזו אין אפשרות טובה לגיוס אגח זול אז זה מגביל את יכולת הצמיחה.
    3. החזון שלו ביחס למתחריו זה להישאר קטנים. חברת בוטיק כזו.
    האם תוכל להתייחס לדברים מההיבט של הניתוח שלך ששוהם צפויה לצמוח משמעותית בשנה -שנתיים הקרובות.

    1. שלומי ארדן

      אני חושב שמה שהוא אמר מתייחס לתקופה עכשיו שעדיף להיות קטנים וזהירים, שים לב שהוא גם אומר שאלמלא הקורונה שנת 2020 הייתה צריכה להיות שנה של קפיצת מדרגה בגודל עם גיוס עובדים והרחבת הפעילות. זה יבוא, פשוט באיחור קטן. השנים הבאות יהיו טובות בענף.

  2. שלומי תודה. אלי מדבר על חברות תשתיות שעובדות חזק עכשיו. תוכל להתייחס איזה חברות פוטנציאליות שעוסקות בתחום התשתיות מעניינות במחירים האלו?

  3. שלומי – האם הורדת ריבית היום, במידה ותתרחש, טובה לענף האשראי החוץ בנקאי ?

    1. שלומי ארדן

      התרחשה 🙂
      לדעתי כששוק החוב יתאזן הריביות שהחברות האלה ישיגו ירדו הרבה יותר מהר מהריביות שהם גובים ללקוחות אז כנראה שכן, אבל זה לא משמעותי.

      1. או במילים אחרות – ריביות גבוהות עוזרות לפעילות הכלכלית, אבל לא לחברות האשראי החוץ בנקאי , בדיוק כשם שפחות טובות לבנקים.

        1. שלומי ארדן

          אני אומר שהריביות ששוהם משלמת לבנקים ועל אג״ח קשורה במידה מסוימת לריבית בנק ישראל אבל הריבית שהיא גובה הרבה פחות קשורה לריבית בנק ישראל. עכשיו רק צריך ששוק האגח יתאזן.

        2. אופס – התכוונתי נמוכות . הורדת הריבית פחות טובה לדעתי לשוהם, כמו גם לאחרות

  4. שלומי והאחרים שלום
    בעקבות הראיון המסקנות שלי:
    החברה עובדת ב פחות מ 50% כרגע, תוכניות הצמיחה המשמעותית נדחות בשלב זה
    הוא נשמע זהיר ודפנסיבי, נשמר לא לקחת סיכונים מיותרים
    האגח נשמע לי על פניו כהשקעה טובה ביחס סיכון סיכוי סביר
    כמובן שאין באמור המלצה ובלה בלה בלה
    מחיר המניה חזר בסכ”ה למחירי אוקטובר 2019, בהתחשב בצימצום הפעילות לא נראית לי בוננזה לטווח הקרוב

    1. שלומי ארדן

      לשיקולך מוטי, אני עדיין מצפה לקפיצה משמעותית ברווח השנה

      1. על סמך מה שלומי?
        נכון לעכשיו החברה עובדת בחצי כוח ואולי אף פחות
        מגזר הבניה כולו מקרטע, עובדים פחות ולא מוכרים כלל
        היום מתחיל סגר, אחרי החג יגיע רמאדן ושוב יהיה כנראה סגר
        בוא נגיד שלפחות חצי שנה יעבדו עם רק חצי מהכסף.

        1. שלומי ארדן

          אני לא חושב שהבנת מה הכוונה של אלי. העבודה ב-50% מיועדת לשמור כרית מזומנים של 10-20 מיליון ולקנות אג”ח – זה ממש לא אומר שהתיק קטן ב-50% אלא יותר קרוב ל-10%. בינתיים התעריף עולה בעשרות אחוזים וממשיכים לעבוד תוך שמירת אותה כרית מזומנים בצד וצומחים עם אותה כרית עד שתהיה ודאות גבוהה יותר.
          מה ההשפעה נטו של הכל? רק לצורך הפרופורציה – בתחזית המקורית שלי לשוהם, לפני הקורונה, הערכתי ששוהם ברבעון רביעי השנה תגיע לרווח של 10 מיליון ש”ח לרבעון. עכשיו אני מאמין שכבר ברבעון הראשון נראה רווח של 10 מיליון שיצטרף להון העצמי ויגביר את הקצב למשך השנה ולשנים הבאות. מבחינת תחזיות נטו – הקורונה רק העלתה את התחזיות שלי לשוהם, זה רק מחיר המניה שירד. האם אני צודק? נחכה ונראה

  5. תודה!,מאוד מעניין.
    שלומי אמרת את השווי של שוהם בסרטון על ידי איזשהו חישוב, על ידי איזה כלי השתמשת עבור הערכת שווי? אני מתכוון dcf או שימוש במכפיל. אשמח אם תסביר גם בכמה מילים כי לא כזה הבנתי מהסרטון את הדרך שעשית.
    תודה

  6. שלומי,
    תודה על כתיבתך והסרטונים שעשו לי סדר והבנה (בסיסית) למודל העסקי של שוהם.
    הבנתי שהצמיחה של שוהם תלויה ביכולת לגייס אשראי/הנפקת אג”ח ובתקופת משבר נוכחי יכולת זו מוגבלת.
    אם כך מהיכן יקבלו את “חומר הגלם” שלהם שזה הכסף?
    תודה מראש על תשובתך.

    1. שלומי ארדן

      היי אבי, שמח לשמוע!
      השאלה מאיפה שוהם תביא עוד כסף היא באמת השאלה הכי חשובה כיום כי ביקוש יש ביתר.
      עד ששוק האג”ח יחזור לעצמו יש אשראי מבנקים שניתן להגדיל וגופים פרטיים כמו גמא ואמפא שאפשר לקחת מהם אשראי בריביות מעט יותר גבוהות מהרגיל.
      ההערכה שלי היא כשהשוק יראה עוד דוח או שניים של שוהם ויראה עד כמה היא נותרה רווחית לא תהיה לשוהם שום בעיה לגייס גם אג”ח חדש. הדוח הקרוב הוא בסך הכל עוד סביב חודש, ולדעתי יהיה מצוין.
      סקירות של השוק שראיתי מראות שחברות יציבות ורווחיות מצליחות לקבל אשראי גם בשיא משבר הקורונה.

      1. שלומי למה אתה חושב שהדוח עוד חודש? זה יכול להיות עד סוף יוני.

        1. שלומי ארדן

          נכון, אבל אם אני צודק בהערכות שלי לגבי התוצאות שוהם ירצו להוציא את הדוח בהקדם

    1. שלומי ארדן

      היי איתי, ראיתי את הכתבה, אין בה הרבה תוכן ולדעתי לא תהיה שום בעיה עם האגחים, מאוד קל לחברות עם תיק הלוואות קצר להשיג מזומן וממה שאני שומע המצב משתפר בשוק

      1. בינתיים השוק חושב אחרת, ושוהם איבדה כבר כ-15% בשבועיים האחרונים . מעניין מי מוכר, ולמה.

  7. שלומי ראיתי כתבה קפלר קפיטל על אגח א של שוהם שלדעתם אטרקטיבי. האם תוכל להתייחס לכך במחירה הנוכחי?

    1. שלומי ארדן

      היי גיא, ראיתי. אני גם מושקע באג”ח של שוהם וחושב שהוא עדיין מעניין מאוד.

  8. הי שלומי. ראיתי במאיה שהחברה מבקשת אישור תשקיף מדף. מה לדעתך המשמעות והסיבה לכך ?

  9. הי שלומי
    ברמת התמחורים היום ובהינתן המצגת שפרסמו היום באס קורד
    האם נכון לחלק את ההשקעה בין שוהם לאס קורד בתמחורים הנוכחיים ב 50/50
    או אולי 2/3 ו 1/3 על מנת לפזר סיכון/סיכוי
    או בגלל ששוהם קצת יותר ( או הרבה) אטרקטיבית הולך איתה all in
    ברמת התמחור הנוכחית…

    נדמה לי שהחיבור עם זהבית וכו נותן יתרון לא קטן שמעבר לניתוח הפיננסי היבש

    1. שלומי ארדן

      שאלה טובה אלעד,
      היתרונות של אס.אר הם חיבור טוב עם מוסדיים ובעל שליטה שמזרים הלוואות בעלים. החסרונות הם החקירה המשטרתית נגד עדי שנגררת ונגררת וגודל שעלול להקשות קצת על צמיחה קדימה. היתרון של שוהם הוא שהיא הרבה יותר צפויה ודרך הצמיחה שלה קדימה דיי צפויה. מבחינת תמחור – שוהם קצת יותר זולה.
      בשורה התחתונה – אני משקיע בשתיהן אך משמעותית יותר בשוהם. סביר שהשקעה באסאר מצוינת במחיר הזה.

        1. הי שלומי,
          אני קצת פחות בקיא באגחים..רק לוודא נתון;

          נכון להיום שהם אגח ב נסחרת ב 96.1 פירעון סופי קרן וריביות ב 15.1.21

          ריבית – 2.95

          בהנחה וקניתי היום את הנייר בשער הנל מובטח לי עוד 7 חודשים בינואר – קרוב ל 7%
          כלומר השלמה ל 100 ( 4% ) + ריבית 3%

          ואם כן – איך בעידן ריביות אפסי וכסף חכם שמחפש כל שבריר אחוז לא מסתערים על “המציאה”
          על פניו no brainer

          תודה

  10. הי שלומי,
    בעקבות הסרטון האחרון שלך, בו התייחסת להודעה האחרונה של שוהם על ההקלה באמות המידה של האשראי הבנקאי:
    ההודעות של שוהם לא לגמרי ברורות (מחלה קשה של חברות ישראליות בניהול ״לא מעונב״), אבל נדמה לי שהצלחתי להבין את הנקודה שאתה לא הבנת.
    ברגיל אמת המידה היא הון עצמי (מוחשי) לסך מאזן גדול מ- 20%. ב- 20.12.2018 החברה הודיעה על שינוי אמת המידה כדלקמן: ״סכום ההון העצמי המוחשי של החברה לא יפחת בכל עת שהוא מסכום השווה לשיעור של 20% מסך המאזן של החברה, לעניין זה יחושב המאזן של החברה בניכוי המזומנים שלה אך בכל מקרה לא יותר מ-3 מ׳ ש״ח״. כנראה שהכוונה היא שאם המזומנים של החברה גדולים מ- 3 מ׳ ש״ח, אז ינוכו רק 3 מ׳ ש״ח ולא כל המזומנים. כעת, לעומת זאת, הוסכם עם הבנקים על ניכוי כל יתרות המזומנים, ללא המגבלה של ה- 3 מ׳ ש״ח.
    בעקרון, ניכוי המזומנים ממאזן החברה לצורך חישוב העמידה באמות המידה הוא דבר טוב לחברה ומשקף בצורה נכונה יותר את הסיכון לבנק. לדוגמא: נניח שצד הנכסים במאזן החברה מורכב מתיק אשראי של 350 מ׳ ש״ח וממזומן של 50 מ׳ ש״ח, ואילו צד ההתחייבויות מורכב מאשראי ואג״ח של 320 מ׳ ש״ח והון עצמי של 80 מ׳ ש״ח. אם לוקחים בחשבון את המזומן, אז מחשבים 80/400 שווה 20% ומכאן שהחברה עומדת בקצה אמת המידה הפיננסית. אבל אם לא מתחשבים במזומן, אז מחשבים 80/350 שווה 22.9%, ומכאן שהחברה יכולה להגדיל את האשראי הבנקאי (ואת תיק האשראי שלה) בעוד 50 מ׳ ש״ח. כעת המאזן שלה יראה כך: נכסים – תיק אשראי של 400 מ׳ ש״ח ומזומן של 50 מ׳ ש״ח; התחייבויות – אשראי ואג״ח של 370 מ׳ ש״ח והון עצמי של 80 מ׳ ש״ח. עמידה באמת המידה: 80/400 שווה 20%.
    כאמור, יש היגיון בדרישת החברה שלא להתחשב במזומן (לפחות באופן חלקי), כי הסיכון העיקרי של הבנק נובע מאשראי הנלקח ממנו והחברה מלווה אותו ללקוחותיה ופחות מאשראי שנלקח מהבנק ויושב כמזומן במאזן החברה.
    אם אני צודק, אז בוא ננסה להבין איפה שוהם עומדת נכון לסוף הרבעון השני:
    בסוף הרבעון הראשון המאזן שלה נראה כך (אני מעגל ומפשט): בצד הנכסים – תיק אשראי של 350 מ׳, מזומן של 3 מ׳ ונכסים אחרים של 4 מ׳; בצד ההתחייבויות – אשראי ואג״ח של 270 מ׳, התחיבויות אחרות של 12 מ׳ ש״ח והון עצמי של 75 מ׳ ש״ח. זה מאזן בגובה 357 מ׳ ש״ח.
    אנחנו יודעים שבסוף הרבעון שני החברה שילמה למחזיקי האג״ח 25 מ׳ ש״ח. אם נניח שברבעון השני החברה הרוויחה 4 מ׳ ש״ח, ההון העצמי שלה עלה ל- 79 מ׳ ש״ח. על פי אמת המידה הקודמת, ההון העצמי הזה יכול לממן מאזן בגובה 398 מ׳ ש״ח (79 כפול 5 ועוד 3 מ׳ במזומן). ולכן נשאלת השאלה מדוע החברה הייתה זקוקה להקלה מאמת מידה זו? שלוש אפשרויות עקרוניות (וייתכן גם שילוב ביניהן, כך שהאפשרויות יכולות לקזז זו את זו):
    1. תיק האשראי שלה צמח ברבעון השני.
    2. היא נטלה אשראי שיושב אצלה במאזן בצורת מזומן. זה בעקרון לא דבר חכם לעשות, אבל אולי זה מצב זמני של כמה ימים שבמקרה נופל על סוף הרבעון. כלומר: היא נטלה אשראי אותו תיתן ללקוחותיה בימים הראשונים של חודש יולי.
    3. הרווח שלה ברבעון השני היה נמוך בהרבה, ואולי אפילו היא הפסידה, מה שהקטין את ההון העצמי שלה, ולכן גם את גודל המאזן שהוא יכול לממן. אבל במקרה של ירידה גדולה ברווח/הפסד, אני חושב שהיא הייתה צריכה לפרסם אזהרת רווח.
    כאמור, יכול להיות שילוב של הגורמים הללו.
    עושה שכל?

    1. שלומי ארדן

      אסא ניתוח מצוין! אני אוסיף תובנות שלי – ברבעון השני אני אופתע אם שוהם הרוויחה פחות מ-6-7 מיליון מתואם (שזה מה שהולך להון העצמי) והיו כמה מיליונים קניית אג”ח – זה יגדיל את ההון ללפחות 80-82. אני חושב שהפסד ברבעון השני לא בא בחשבון לכן אנחנו נשארים עם 1 או 2.
      זה וודאי שיש לשוהם כמה מיליונים במזומנים – נגיד 10 מ’, ולכן ניתן לפרש את ההודעה כאילו התיק בסוף הרבעון הוא מעל 400 מ’ (אחרת לא היה צריך הקלה).. אם זה נכון זו הפתעה חיובית מדהימה ואין לי כרגע הסבר אחר מלבד צמיחה בתיק. בכל זאת כדי להיות שמרן אני אצא (כרגע) מנקודת הנחה שאנחנו מפספסים משהו והתיק יישאר דומה ואף יקטן – ואולי מאוד נופתע לטובה. אני אנסה להבין את זה.

      1. תודה.
        ברבעון השני לא היו רכישות אג״ח משמעותיות. החברה רכשה בערך 1.5 מ׳ ע״נ של אג״ח א׳ בשער של 94 אג׳. אין כאן בוננזה גדולה לשורת הרווח.

        1. שלומי ארדן

          נכון, התכוונתי דווקא להקטנת המאזן הקטנה שזה גורם ופחות לרווח אבל זה גם מגדיל קצת הון. בקיצור נראה שעל פי ההודעה צפוי גידול בתיק.. הלוואי!

  11. שלומי הי. מה דעתך על הדוח של שוהם? ראיתי שהדעות עליו חלוקות, ביחוד ביחס לדוחות של אסאר ונאווי שהיו טובים יותר מהציפיות.
    כמו כן ראיתי בדוח התייחסות שלהם להגדלת משרדים. האם זה מרמז על הגדלת פעילות שלהם?

    1. שלומי ארדן

      היי גיא, אם אתה עוקב אחריי בטוויטר אתה יכול להבין שציפיתי לתוצאה מאוד קרובה למה שהדוח הראה.
      זה דוח שמטרתו העיקרית היא לתת לבעלי האגח תחושת ביטחון, ואת זה הדוח עושה מצוין. מזומן שמספיק לתשלום הקרן הבא, מראה שלא יצמח בכל מחיר וייקח סיכונים, רווחיות יפה והפרשות לא גבוהות ולא נמוכה מדיי ??

      לדעתי אחרי תשלום הקרן הבא בספטמבר (הכסף בצד כאמור) יהיה אפשר כבר לדבר על אגח ומשם העתיד נראה לי ורוד. שוהם הייתה ונשארה ההחזקה הגדולה שלי.

  12. הי שלומי,
    ראשית תן לי להחמיא לך, אתה מדבר בצורה מאוד קוהרנטית וברורה.
    עם זאת, אני מאוד ממליץ לך להקציב בכל זאת איזשהו זמן קבוע (30-45 דק) לכל שיעור. מהסיבה הפשוטה שהדבר ייאלץ אותך לבנות מערך שיעור מסודר וענייני יותר.
    בכבוד רב, אריק.

    1. שלומי ארדן

      תודה אריק, צברתי קצת ניסיון בהרצאות זום מאז, היום אני יותר משתדל לרכז ולסדר את החומר אבל תמיד משאיר מקום למחשבות שעולות פה ושם.

  13. היי שלומי, קודם כל תודה על ההשקעה!

    אם אני מבין נכון, וכפי שאתה אומר, הצמיחה של שוהם היא די צפויה – תיק אשראי גדל – יותר שיקים מנוכים – יותר הכנסות וצמיחה.

    לכן, משפט כמו שאלי אמר שהוא לא דואג מהמתחרים וטוב לו עם הלקוחות שלו, ״להיות קטנים וצנועים״, זה לא מדאיג אותך? הרי תאורטית הצמיחה הגדולה הפוטנציאלית של החברה היא מה שגורם לה להיראות אטרקטיבית, ונראה שהמנכ״ל לא חדור מוטיבציה לגדול.

  14. איך אתה מסביר אתזה שהמנייה פשוט לא מצליחה להתרומם למרות הפוטנציאל והמודל המבטיח?

    1. שלומי ארדן

      בוא נחכה לדוח השנתי והרבעוני שיצאו באפריל ונשווה אותם לתחזית שלי- מעבר לרווחיות ברבעון הראשון

השאר תגובה

גלילה למעלה