שניב תעשיות נייר

שניב הוקמה בשנת 1992 על ידי אברהם ברנט, ומשפחת ברנט היא בעלת השליטה בשניב גם כיום. משפחת ברנט היא משפחה חרדית, ומפעליה של שניב אינם עובדים בשבת.

עד שנת 2011 היה אפשר להגדיר את שניב כחברה לייצור נייר גולמי – שכן מרבית הרווח של שניב הגיע ממכירת נייר גולמי. יום אחד החליטה שניב שנמאס לה והיא רוצה לייצר את מוצרי הנייר הסופיים בעצמה.

תחום מוצרי הנייר הוא תחום עם הרבה חסמי כניסה אשר נשלט בעבר הלא רחוק על ידי שני שחקנים גדולים וותיקים – חוגלה קימברלי עם נתח שוק של כ-50% וסנו עם נתח שוק של כ-20%.

שניב הצליחה, באמצעות המותגים שלה – “lovely”,שאפו, טאצ’ ועדן, ובמיוחד בעזרת עבודה עם המותגים הפרטיים של רשתות השיווק כמו שופרסל, רמי לוי, סופר-פארם ועוד, לצבור נתח שוק המוערך כיום בכ-25% בתחום מוצרי הנייר המוגמרים – הישג מרשים ביותר. למעשה, הרווחיות של שניב בייצור עבור רשתות השיווק אינה שונה מהותית מהרווחיות במוצרים הנמכרים תחת המותגים של שניב.

כך, מחברה המייצרת נייר גולמי הפכה שניב לחברה עם אינטגרציה אנכית חזקה, כאשר כיום מעל 90% מהנייר הגולמי המיוצר על ידי שניב מיועד לשימוש עצמי, וכמעט כל הרווח של שניב מתחום הנייר מגיע ממוצרי נייר מוגמרים.

השוק המוסדי והרכישה של סאסאטק

בשנת 2018 שניב שמה לה למטרה להגדיל את חלקה בשוק הנייר המוסדי – כל שימושי הנייר שאינם ביתיים. לצורך כך, וכחלק ממהלך כללי יותר להרחיב את סל המוצרים ששניב יכולה להציע, בתחילת 2018 השלימה שניב את רכישת חברת סאסאטק העוסקת בשלושה תחומי פעילות עיקריים – מוצרי ניקוי לבית ולשוק המוסדי, מוצרים לרכב ומוצרי טואלטיקה וקוסמטיקה. הרכישה התבצעה באמצעות הקצאה של 24% מהון המניות של שניב לקיבוץ סאסא.

לאחר הרכישה, ברבעונים 1-3 של שנת 2018 טרם נראתה השפעה משמעותית על הרווחיות של שניב, אך ברבעון הרביעי של 2018 והרבעון הראשון של 2019 ראינו פתאום קפיצה משמעותית בהכנסות וברווחיות שעברה לראשונה את ה-5.5 מיליון ש”ח לרבעון.

לי נראה שמדובר ברכישה סינרגטית ויוצרת ערך אשר מאפשרת לשניב להכניס “רגל בדלת” של הלקוחות המוסדיים של סאסא ולהיפך – למכור מוצרי ניקיון של סאסא ללקוחות של שניב. אני מאמין ששני הצדדים לעסקה – שניב וקיבוץ סאסא – יצאו נשכרים ממנה.

מהלך נוסף שביצעה שניב לאחרונה כדי לחזק את מעמדה בשוק המוסדי הוא רכישת 51% מהבעלות בחברה העוסקת בשיווק מוצרים לשוק המוסדי תמורת 5 מיליון ש”ח, וזאת כחלק מהמהלך המוצהר להתמקד בשוק המוסדי כמנוע צמיחה.

תמחור

שווי השוק של שניב כיום הוא 287 מיליון. לפי קצב הרווח ברבעונים האחרונים שניב יכולה להרוויח מעל 20 מיליון בשנה – מכפיל של בערך 14.5. כלומר, זו לא חברה במחיר רצפה, אך זו חברה מאוד יציבה ואיכותית עם כמה אפיקי צמיחה אפשריים.

המקור הראשון לצמיחה הוא הנייר הביתי, שכן צריכת הנייר עולה בישראל באופן עקבי יחד עם ריבוי האוכלוסיה והעליה באיכות החיים.

אם פעם אנשים היו מקנחים את האף עם נייר טואלט, היום תראה אותם עם טישיו (מה שאני כמעט ולא זוכר לפני 20 שנה). כמו כן, לפחות אצלי בבית, חבילות נייר-מגבת נגמרות כל שבוע . הייתי יכול כנראה להסתדר עם מטלית רב פעמית במקום, אבל ברגע שאתה מתרגל לנייר מגבת המעבר חזרה נראה “מגעיל”. תחשבו על זה שבעבר הלא רחוק חיתולים רב פעמיים היו הנורמה והיום הם שמורים למדינות עולם שלישי. שניב רוכבת גם על גל המותגים הפרטיים של רשתות השיווק אשר בשנים האחרונות מצליחים לקחת נתח שוק יפה אשר עומד כיום על כ-16%.

המקור השני לצמיחה הוא השוק המוסדי בו, יחד עם סאסא, מסוגלת שניב להציע פתרון כולל לגופים מוסדיים ולמנף את הקשרים, השיווק וההפצה של שני הגופים.

בחודשים האחרונים אנו רואים את בעל השליטה, אברהם ברנט, כל הזמן קונה מניות בבורסה (1, 2, 3, 4, 5, 6), שזה סיגנל שאני מאוד מחבב בחברות ישראליות עם בעל שליטה. הרכישות נעשו במחירים של עד 400 אג’ למניה, מאז המניה קפצה לסביבות 480 אג’ כיום, אך אני לא חושב שזה משנה את התמונה מהותית.

קרדיט ליואב אורון שהפנה אותי לחברה שקל לפספס במבט ראשון.

הכותב מחזיק במניות שניב.

לחצו כאן כדי לקרוא את הפטור מאחריות
כל המוצג באתר זה הוא למטרות מידע בלבד. המידע המוצג אינו מקיף, אינו שלם, אינו מכיל גילויים חשובים או סיכונים הקשורים בהשקעות וכפוף לשינויים ללא הודעה מראש. המחבר אינו אחראי לדיוק או לשלמות או לחוסר הדיוק או השלמות של המידע המוצג. המחבר לא בדק או וידא מידע שהתקבל מצד שלישי שהוא עשוי להסתמך עליו. המידע אינו לוקח בחשבון מטרות השקעה ספציפיות או מצבים כלכליים ספציפיים של אדם כזה או אחר או ארגון כזה או אחר. המחבר אינו יועץ השקעות ואינו מנהל תיקים ואינו מציג את המידע בתור שידול או השפעה או בקשה או הצעה לקנות או למכור או להחזיק את ניירות הערך המוזכרים באתר. אין לראות במידע באתר הצעה או שידול לקנות או למכור או להחזיק כל נייר ערך או מכשיר פיננסי אחר. המחבר אינו אחראי בשום אופן לתוכן המידע, השמטות במידע, אי דיוקים, טעויות כאלה או אחרות. על כל משקיע להשלים בדיקה משלו לניירות הערך הנידונים. לפני ביצוע השקעה, על הקורא לבדוק השקעה זו עם היועץ הפיננסי שלו, עו”ד, ויועץ המס כדי לוודא שהשקעה זו מתאימה עבורו. לכותב עשויה להיות פוזיציה בניירות הערך המוזכרים והוא עשוי למכור או לקנות את ניירות הערך המוזכרים מבלי להודיע על כך מראש. השקעה במניות היא מסוכנת ועשויה לגרום להפסד כל ההשקעה. כל הפועל עקב מידע שקרא באתר זה, עושה זאת על דעתו האישית בלבד ונושא באחריות הבלעדית לכל פעולה בה ינקוט בהסתמך על המידע באתר זה.
Print Friendly, PDF & Email

15 מחשבות על “שניב תעשיות נייר”

  1. יהונתן

    היי שלומי,
    סחתיין על הכתיבה, נשארת מהבודדים שעוד מוכנים לפרסם סקירות על חברות ישראליות בבלוגיאדה..
    לגבי שניב –
    1. במבט מלמעלה בסנגון באפטי – זה לא חברה “טובה”. היא מבוססת על הון קפיטלי גדול ומייצרת תשואה להון המושקע נמוכה יחסית, ולכן הצמיחה הכרוכה בהשקעות הוניות אינה מאוד רווחית מנקדות מבטם של בעלי המניות. אמנם המצב קצת השתפר עם שיפור האינטגרציה האנכית, אבל עדיין לא מדהים. האם אתה בונה על צמיחה מעבר לתמ”ג?
    2. לגבי רכישת סאסאטק – במחיר המניה בו בוצעה העסקה שניב שילמה מחיר גבוה לחברה שהסינרגיות עמה לא גבוהות במיוחד – נכון יש כאן יכולת להגיע ללקוחות עם מגוון מוצרים רחב יותר, אבל אין יעול בייצור ובהפצה (אתרים שונים ומרוחקים). זה גם מה ששניב אומרים.
    3. לגבי תוצאות שני הרבעונים האחרונים – הן באמת מצוינות, ואם נוברים בדוח מבינים שהן נובעות סיבה אחת – הגדלה משמעותית של המכירות לשופרסל, לקוח מהותי. להרגשתי, עליית מחיר התאית ב-2018 עזרה לשופרסל לדחוף המותג הפרטי שלה ע”ח קימברלי / סנו.
    4. אגב תאית – המחיר במגמת ירידה מתחילת השנה, מה שיקבל ביטוי בדוחות החל מהרבעון השני. מאידך, בוצעה העלאת מחירים בסוף 2018 ע”י כל השחקניות, כך שהגולמי אמור להשתפר מהכיוון הזה.
    יש עוד דברים אבל זה בגדול.

    ועם כל זה, המחיר לדעתי כבר מגלם את רוב השיפורים האלו ולכן אני לא רואה אפסייד משמעותי מכאן

    1. שלומי ארדן

      היי יהונתן, תודה. אני חושב שעדיין יש כמה חברות מעניינות בישראל 🙂

      1. זה נכון שהתחום של שניב דורש לא מעט הון, אבל ההון הזה מהווה חסם כניסה לא רע לענף. כדי להתחרות בשניב תהיה צריך להקים מפעלים במאות מיליוני שקלים כדי למצוא את עצמך מתחרה על עשירית אגורה על כל גליל נייר טואלט.
      לגבי צמיחה – מכירות שניב צומחות ב-CAGR של 7.2% בכמה שנים האחרונות, אני מצפה לצמיחה מעל התל”ג גם בעתיד לאור עליה באיכות חיים, בגודל האוכלוסיה ובנתח של מותגים פרטיים.
      2. אני לא חושב שהמחיר ששולם גבוה. המחיר הסתמך על הערכת שווי חיצונית לשתי החברות לפני המיזוג.
      לגבי סינרגיה – להבנתי במרבית שנת 2018 התמקדו החברות ביצירת תהליכי עבודה משותפים. ברור שהכוונה היא לשיווק והפצה מאוחדים במידה מסוימת של המוצרים ללקוחות.
      העובדה שהמפעלים מרוחקים לא מונעת סינרגיה מסוימת. גם לחברות ייצור אחרות יש מתקני יצור מפוזרים – למשל חמת עם מפעל בברקן, מפעל באשדוד ומפעל בטורקיה .
      3. מעניין, על מה אתה מסתמך כשאתה אומר שמרבית הגידול היא דווקא במכירות של שופרסל?
      4. אני רואה דווקא שמחירי התאית עולים, אני מסתכל פה:
      https://www.indexmundi.com/commodities/?commodity=wood-pulp&months=60&currency=eur

      1. יהונתן

        1.יותר קשה להתחרות בגלל צורך בהון, אבל כדי לצמוח מעבר לקפסיטי הקיים צריך להשקיע עוד – בתשואה נמוכה…
        3. אומרים בדוח בין השורות שזה לקוח מהותי. שזה שופרסל – אמרו לי בכנס משקיעים האחרון
        4. הנתונים שם שונים ממה שאני מכיר, ירידת מחיר ב 2017, עליה ב 2018. בדוחות של נייר חדרה אמרו כל הזמן שמחיר התאית עלה ברצף מתחילת 2017. אגב יש כאן גם נתונים – מענין מה ההבדל חוץ מהגאוגרפיה:
        https://fred.stlouisfed.org/series/WPU0911

        1. יונתן, איפה ומתי שניב עורכים כנסי משקיעים?

          מעבר לזה, עוד כמה נקודות:
          1. תסתכל במצגת של שניב מדצמבר 2017, עמוד 17. יש שם גרף שמראה השוואה בין הגידול באוכלוסיה לבין הגידול בצריכת הנייר בישראל לבין הגידול במכירת מוצרי הנייר המוגמרים של שניב. שניב צומחת כל שנה הרבה מעבר לגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת הנייר הכללית. החבר’ה שם יודעים לעבוד ויכולות החדרת המוצרים שלהם והגדלת נתחם היא מעולה. זה לדעתי היה האינטרס הראשי של סאסאטק להתמזג איתם. אני אישית מאמין שהם יצליחו גם בהגדלת הנתח שלהם משמעותית בשוק המוסדי וגם בהחדרה עמוקה יותר של מוצרי סאסאטק לשוק הקמעונאי ולו מהסיבה הפשוטה שהם הראו בעבר שהם הצליחו לעשות זאת בשוק מוצרי הנייר בשוק הקמעונאי, תוך עקיפה בנתח שוק של מפלצת ענקית, ותיקה וממותגת כמו סנו.
          2. חייבים לציין את מחאת 2011 כגורם שתגבר מאוד את עליית המותג הפרטי ברשתות הגדולות. אצל שופרסל, כבר 25 אחוז מהמכירות ברשת הן של המותג הפרטי. הדבר משחק כמובן לידיה של שניב. שניב היא הספקית היחידה של המותג הפרטי של הרשתות הגדולות במוצרי הנייר – שופרסל כאמור, סופר פארם, רמי לוי ועוד.
          3. אני לא יודע למה אתה טוען שאין סינרגיה בין שניב לסאסאטק, כאשר הסינרגיה ברורה מאוד לעין. לקוח מוסדי, כמו מלון למשל, יכול לקבל מספק אחד הן את מוצרי הנייר כגון נייר טואלט ונייר מגבת והן את מוצרי הניקיון לחדרניות. מה ששניב עשו ב-2018 הוא לאחד את שני מערכי השיווק טרום המיזוג למערך שיווק אחד. את הפירות של האיחוד הזה, אנחנו כבר רואים בשני הרבעונים האחרונים ולדעתי נראה עוד הרבה יותר ברבעונים הבאים ובשנים הבאות.
          4. קח עוד פרט מעניין על שניב. במגזר הנייר, ההשקעות ההוניות שלהם (בנטרול מענקי השקעה) היו בשלוש השנים האחרונות באזור ה-85 מש”ח, לעומת פחת של 40 מש”ח. זה אומר שהם הגדילו מאוד את יכולת התפוקה שלהם. בהרבה חברות, פתיחת קווי ייצור חדשים בהשקעה כספית גבוהה לא בהכרח מצביעה על כך שגם יעשו בהם שימוש ממצה שיחזיר את ההשקעה ויעלה עליה. בשניב, לעומת זאת, בגלל שמדובר בחברה עם ניהול שמרני, אני בהחלט חושב שהם יעשו זאת. אני סומך מאוד על ההנהלה שם. יכולת תפוקת המוצרים המוגמרים גדלה שם מ-34 טון בסוף 2016 ל-42 היום. 25 אחוז יותר.

          יש עוד כמה נקודות, אבל זה ככה מה שעלה לי עכשיו

          1. יהונתן

            היי יואב,
            שכחתי לציין שאני עובד בשוק ההון. חלק מהחברות (רובן?) עורכות כנסי משקיעים מבלי ליידע את כלל הציבור…
            1. סנו אכן מפלצת, אבל כנראה די זנחה את תחום הנייר, רואים זאת יפה בתוצאות שלהם בייחוד בהשוואה לשניב. אבל תחום הנקיון הרבה יותר חשוב להם, ואם ירגישו ששניב מתחילה לזנב בהם, קשה לי לראות שהם לא מגיבים.
            3. יש סינרגיה עם סאסא, אבל (להערכתי בלבד) לא כזו שמפחיתה עלויות, כמו איחוד מערך הפצה או מערכי ייצור. יש הגדלה של סל המוצרים ללקוח וכו’.
            4. אני מבין את עניין ההשקעות. מה להערכתך התשואה שהם יצליחו להשיג על השקעות אלו? לזכרוני (החלש) התשואה ההיסטורית לפני מינוף נמוכה יחסית (חד ספרתית). אם העבר מעיד על העתיד, הצמיחה לא אטרקטיבית במיוחד

            ושוב אדגיש שאני מעריך שהתוצאות שלהם ישתפרו ברבעונים הקרובים לאור חומרי הגלם והקפסיטי שנבנה שיכנס לעבוד עם הזמן. וגם אני מעריך את ההנהלה

      2. עומרי

        סנו חברה הרבה יותר חזקה, ובתמחור דומה (בטח כשמנכים מזומן). למה להעדיף את שניב על פניהם?

        1. שלומי ארדן

          נכון, הנקודה היא שאני מעריך שככל ושניב תצליח לחדור לשוק אפשרויות הצמיחה שלה גבוהות בהרבה משל סנו. למעשה יש סיכון ממשי שסנו תיפגע בעתיד מכניסה של שניב לתחום חומרי הניקוי.

          1. עומרי

            הנהלת סנו התבטאה בעבר על ייצור מותגים פרטיים עם קומנטרי לא חיובי על הנישה. עם זאת מוסכם שדווקא בשוק קשה יכול להתפתח לשחקן כמו שניב מיני-חפיר, כי אין “בשר” למתחרים לתקוף.

            סנו אכן הזניחה את הנייר כמו שכתבת, משום שזה תחום עם פרמיה פחותה למותגים ובכלליות פחות רווחי ויותר תנודתי בגלל חומרי הגלם.

            לגבי תחרות בחומרי ניקוי – המותגים הפרטיים כבר נמצאים שם, יש להם מכירות מכובדות אבל לא נראה שסנו נפגעה במיוחד. אם כבר מי שנפגעו הם היבואנים של המותגים הזרים.
            הציבור כנראה לא להוט לחסוך 2 שקלים ברכישת מותג פרטי על פני ריצפז, מוצר זול שקונים אחת לכמה חודשים.

  2. אם מנרמלים לרבעון הראשון הוצאות מימון (לפי שלושת השנים האחרונות, נראה שזה צריך להיות 3-4 מיליון שנתי), מקבלים רווח נקי לרבעון הראשון של 4.7 מיליון, שזה בערך 19 מיליון שנתי.

    האם אתה חושב שהכנסות המימון של הרבעון הראשון הם משקפות, או שאתה מכוון להכנסות ורווחים גבוהים יותר בהמשך השנה.

  3. שלום ותודה לשלומי על הבלוג ולכולם על השתתפות.
    שאלה. יש פה סיכון עם יבוען שיביע דברים כעלה מסין?
    סליחה על השגיעות כתיב אני מאוסטרליה.

    1. שלומי ארדן

      היי עידו,
      ממה שאני מבין מוצרי הנייר הם דיי כבדים, במיוחד מוצרי הנייר לשוק המוסדי. נראה שלמלא אוניה בגלילי נייר זה לא אפקטיבי במיוחד.
      כמו כן יש יתרון לזמן אספקה קצר. אני לא אומר שייבוא הוא לא סיכון אבל נראה שעיקר התחרות היא מקומית.

  4. שלום שלומי
    אתה כותב: ישנן מניות שאני ממשיך להחזיק כדי לא לשלם מס, אך לא הייתי קונה היום.
    תוכל להסביר?

    1. שלומי ארדן

      היי חמי, בוודאי,
      נניח שאני חושב שאני קונה ב-100 ש”ח מניה שאני חושב ששווה 500 ש”ח. עם הזמן המניה עולה ובאמת מגיעה ל-500 ש”ח.
      אם אני אמכור את המניה היום אני אצטרך לשלם מס של 100 ש”ח, ויכול להיות שכדי לדחות את התשלום אני אעדיף להישאר במניה על אף שהיא נסחרת בשווי הוגן, אם אין לי רעיונות טובים יותר באותו רגע או סתם לצורך הפיזור.
      כרגע אין לי השקעות כאלה בתיק, אני חושב שיש רעיונות לא רעים בשוק.

השאר תגובה

גלילה למעלה