שנה למעבר על כל המניות בישראל – האם יש טעם במעבר מהיר?

בחודשיים האחרונים לשנת 2019 עשיתי מעבר על כל המניות בישראל . המעבר פורסם אות אחרי אות ופורסם במלואו יומיים לפני סוף השנה. המטרה במעבר הייתה למצוא חברות “עוברות שלב” – חברות שאני חושב שהן מעניינות, כולל שני קריטריונים שפותחו תוך כדי המעבר: 1. חברה שיכולה בסבירות גבוהה להכפיל את שוויה תוך שנתיים. 2. חברות שהן מספיק בטוחות מבחינה עסקית ומאזנית כדי שנרגיש בנוח לשים שם 20% ומעלה מהתיק.

כאמור, אני מגדיר את עצמי כ’משקיע עומק’ והמטרה של הפרויקט מההתחלה היא למצוא חברות ששוות מחקר מעמיק יותר – וזו בדיוק המשמעות של “לעבור שלב” – חברה שעל פניה שווה הקדשת זמן רב למחקר מעמיק.

אמנם גם במהלך המעבר (שארך בערך 500 שעות עבודה) קראתי דוחות והשוויתי בין חברות – אבל בראיית העולם שלי כמשקיע זה רק שלב ראשון בהליך ההשקעה.

בכל זאת, סיקרן אותי (ורבים מהקוראים) – האם יש טעם גם במעבר המהיר שאני עושה עם הקריטריונים והראייה שפיתחתי תוך כדי המעבר? מה יהיו הביצועים של תיק של חברות עוברות שלב לעומת מדדי ייחוס? במידה מסוימת הבדיקה הזו מנסה לענות על השאלה –כמה מהערך המוסף במחקר מגיע בסינון הראשוני וכמה במחקר המעמיק? זו שאלה שאני מחכה לקבל עליה תשובה כבר כמעט שנה.

כדי לענות על השאלה ניקח מדד שווה משקל של כל 69 המניות עוברות השלב שפורסמו במקור בסוף 2019 ונשווה אותו למדדי ייחוס.

[שימו לב (וזו טעות נפוצה) שלא היו שום החלפות במהלך השנה. כשכתבתי בפרויקט שאני “מחליף לעוברת שלב” למשל הכוונה הייתה שחברה מסויימת לא עברה שלב כשעברתי על האות שלה במקור אבל כשאיחדתי את הכל למאמר אחד לפני הפרסום הסופי עשיתי שינויים בעקבות שינויים בקריטריוני המעבר]

לפני שנענה את השאלה בואו ניתן קצת נתוני רקע נכון להיום (19.11.20):

-מדד ת”א 35 במינוס 15.4% מתחילת השנה.
-מדד ת”א 125 במינוס 8.7% מתחילת השנה.
-מדד “כל המניות וההמירים” במינוס 6.15% מתחילת שנה.
-ה-FTSE במינוס 15.9% מתחילת שנה וה-CAC הצרפתי במינוס 8.25%.
-ה-S&P בפלוס 10.15% מתחילת השנה אך ה-S&P Equal Weight שדומה יותר למדד שלנו הוא פלוס 4.2% מתחילת השנה.

“מדד עוברות שלב”, עם 69 מניות, עשה תשואה של פלוס 14.2% מתחילת השנה נכון להיום. לא רע בכלל ותשואת יתר משמעותית מאוד על מדדי הייחוס בישראל, בטח עם תיק שהוא כל כך מפוזר! ולדעתי היה ניתן להשיא תשואה הרבה יותר גבוהה עם קצת יותר מיקוד (נאמר 30-35 מניות) ועם עדכונים רבעוניים לתיק!

אז מה זה אומר? האם רוב הערך הוא בכלל במעבר הראשוני ולא במחקר המעמיק? לא כל כך מהר – מדד הייחוס שחסר לנו כדי להגיע למסקנה זו הוא תיק הבלוג שמורכב ממניות שעשיתי עליהן מחקר מעמיק ושעשה נכון להיום תשואה של פלוס 117.1% (שלושת הרבעונים הראשונים פלוס התשואה נכון להיום בתיק התחרות).

כלומר יש ערך רב לסינון המהיר והוצאת ה”זבל” ברמה של תשואת יתר או אלפא של כמה עשרות אחוזים בשנה (בטח על פני תיק ה”לא עוברות שלב”!), אבל זה לא מתקרב לתשואה שמאפשר מחקר מעמיק. בכנות – זו בדיוק התוצאה שציפיתי וקיוויתי לה.

הסיבה שאני עושה את הסיכום הזה היום הוא שאני והמתנדבים החרוצים נמצאים כבר בשלבי סיום של המעבר על כל המניות בישראל שנפרסם כבר בימים הקרובים! חשבתי שנסיים עד סוף השנה אבל מכיוון שעקפנו את המטרה וכדי שהניתוחים לא ‘יתיישנו’ נפרסם ברגע שנסיים ונתחיל לעקוב. המעבר הפעם גם יותר מקיף וקפדני ואני מאמין שהוא יציג תוצאות חזקות מאוד בהשוואה למדדים. גם נוספו למעבר 2 קריטריונים נוספים מה שצמצם את החברות שעוברות בערך בחצי והעלה את האיכות משמעותית.

כדי לבחון אחרי הפרסום נשיק מעין מוצר וירטואלי שנכנה “מדד שלומי-30” או “SA-30”. מכיוון שאני כבר יודע בערך מה הוא כולל אני מוכן להתערב שמדד שלומי-30 יכה את המדדים באופן ניכר בשנה הקרובה – כולל ת”א 125, 35, ה-S&P, ניקיי, דאקס, FTSE, CAC וכן כן גם את הנאסד”ק. מי שרוצה לקחת את הצד השני של ההימור מוזמן להגיב.

אז אחרי שאפסם את המעבר על כל המניות אפרסם את הרכב מדד שלומי-30 כולל בקובץ Google Sheets שתוכלו לעקוב אחריו באופן יום-יומי. בינתיים – חוזרים לעבודה!

האמור אינו מהווה הצעה להשקעה בנייר ערך או הזמנה להשקעה בקרן.
התוכן כפוף למדיניות הגילוי הנאות וזכויות היוצרים של האתר.

Print Friendly, PDF & Email

34 מחשבות על “שנה למעבר על כל המניות בישראל – האם יש טעם במעבר מהיר?”

  1. trgfinanceprotonmailcom

    די מדהים ומוכיח שאת הכסף עושים בארץ במניות הקטנות.
    בשביל שזה יוכח סטטיסטית צריך להריץ את המודל הזה כמה שנים ולא על שנה בודדת.

    1. שלומי ארדן

      ברור וכמובן שאמשיך, אך בינתיים יש לומר שזו לא הייתה שנה ש’מוטה’ לטובתי. טכנולוגיה הייתה חזקה מאוד השנה ודווקא תחומים שאני חובב יותר כמו אשראי וקצת נדל”ן נחבטו ועדיין התוצאות היו יפות. נראה משנה לשנה.

  2. נשמע מעולה, לדעתי אחת הבעיות היא שיש הרבה חברות עם מסחר יומי ממש קטן שכל קנייה / מכירה קצת יותר גדולה משנה מחיר דרמטית וזו קצת בעיה. כל הכבוד לתוצאות שהגעת

    1. שלומי ארדן

      תודה עמית!
      שים לב שאת הקניה הוירטואלית אנחנו עושים רק פעם אחת בשנה, לכן האפקט שאתה מתאר יתקזז יפה.
      בנוסף בתיק של 30 מניות הדגימה היומית לעתים תעבוד נגדי ולפעמים לטובתי כך שזה יתקזז עוד יותר ואפילו לגמרי.

  3. שלומי -ראשית מברך אותך על העבודה הרצינית ומעמיקה שאתה והצוות שלך מבצעים.
    אבל תסלח לי על השאלה – מדוע אתם משקיעים כל כך הרבה זמן (יקר) למען הציבור? אני תוהה מה עומד מאחורי
    הרעיון הפילנטרופי הזה? (השאלה לא מתוך קנטרנות אלא להיפך). תודה

    1. שלומי ארדן

      תודה יהודה,
      יש הרבה סיבות – קודם כל אהבה לעולם ההשקעות ורצון לחלוק במה שאתה אוהב. בנוסף העלאת רעיונות ובדיקה מסודרת עוזרת ״לחדד״ את הרעיונות ואת המחשבה.

      עוד סיבה היא שעולם ההשקעות ובחירת המניות חוטף ביקורת מכל כיוון ואני רוצה להראות בדרך הכי שקופה שיש שאפשר, אם עובדים נכון, להכות את המדד בקלות ובעקביות (אחרי כמה מאות ואלפי שעות מחקר כמובן)

    1. שלומי ארדן

      היי, למה יותר ראוי מדד ת”א צמיחה חוץ מהעובדה שבמבט אחורה הוא עלה הרבה השנה? (כי הוא מפוצץ בחברות טכנולוגיה שנהנו מאוד השנה)

      לפני 2020 ת”א צמיחה לא עשה כלום שלוש שנים ובטח אם הייתי משווה את עצמי אליו אז היית אומר שאני עושה לעצמי חיים קלים ובוחר בת”א נדל”ן שטס ב-2019.

  4. ממליץ שתקימו קרן נאמנות גמישה/מנייתית, אשמח לרכוש ולהמליץ לרכוש יחידות…

    1. שלומי ארדן

      תודה איתן! מחשבה מעניינת, אני לא בטוח איך זה עובד מבחינת מגבלות או פיקוח וכו’ – בינתיים נעקוב “על יבש” 🙂

      1. ניתן להקים קרנות בהוסטינג, כלומר לנהל אותן בעזרת הפלאטפורמה הרגולטורית שכבר קיימת בבית השקעות (מיטב, הראל, איילון, קסם וכו’)

        1. שלומי ארדן

          תודה אית, קראתי קצת – אולי באמת אפשר להפוך את השיטה למוצר השקעה נגיש (גם ב-IRA) ועל הדרך לענות לכל התהיות על מחזורי מסחר וכו’!
          אברר

  5. שלומי תודה רבה,
    אתה תותח רציני ואני לומד ממך הרבה.

    אני תוהה, הרי “ידוע” שגם גדולי המשקיעים בהיסטוריה (באפט ושות’) “מכים” את המדד אולי ב-5% עד 10% על פני שנים, ואילו נראה שאתה מציג יכולת להכות אותו ב-100% ויותר!

    איך אתה מסביר דבר זה? בזכות נפח מסחר קטן?
    למה לא שומעים על יותר הישגים מהסוג שלך?

    100% תשואה בשנה זה הרי נשמע דמיוני.
    תוכל לשתף מה הממוצע הרב שנתי שלך? מה שאיפה ריאלית לדעתך?

    תודה מראש!

    1. שלומי ארדן

      היי עידו – שאלות מצוינות!
      1. מבחינת תשואות עבר שבעשור עד 2018 עשיתי בערך 25-30% ממוצע שנתי .רק באמצע 2019 ממש מצאתי את הדרך שלי ויחד איתה הגיעו התשואות.
      2.לא הייתי מגדיר את נפח המסחר שלי כקטן – זו לא הסיבה. אם אני צריך לסכם את אופן ההשקעה שלי – מחקר מעמיק מאוד של חברות שניתנות למחקר מעמיק בישראל עם הצלבת מידע מכל מיני מקורות והרבה חשיבה יצירתית – כל זה בתיק ממוקד מאוד (3-4 מניות). עם כל הכבוד (ויש הרבה) – זה לא בדיוק מה שבאפט עשה ויש בדרך שלי כמה אלמנטים שקשה להעתיק.
      3. לגבי שאיפה ריאלית – אני מאמין ש-40-50% לשנה זה יעד שאני דיי בטוח בו עם סיכוי לתשואה תלת ספרתית מדיי פעם (לדעתי סבירות גבוהה בשנה הקרובה).

      1. תודה על התגובה שלומי.
        לגבי נפח המסחר, התכוונתי קטן בהשוואה למשקיעים המוסדיים/גדולים (כמו ברקשייר למיניהם). הרי לא יעזור, החברה האלה לא יכולים לבנות תיק כמו תיק הבלוג כי שווי השוק של החברות הקטנות האלה קטן מדי בהשוואה להיקפי ההשקעה.

        אתה סבור שאתה יכול להשקיע מיליארד שקל עם תשואה של 50% בשנה?
        תרגיל מעניין!

        1. שלומי ארדן

          יפה עידו, איתגרת אותי!
          1. אני מאמין שאפשר לנהל כמה מאות מיליוני שקלים באסטרטגיה שלי ולהשיג תוצאה יפה של סביב 40% לשנה.
          2. ברור שבהיקפים של מיליארדים התשואה בדרך ה”סטנדרטית” (לקנות ולמכור בבורסה) תרד (אבל עדיין לדעתי תהיה משמעותית מעל המדד) אבל מצד שני – נפתחות הזדמנויות חדשות. הקצאות פרטיות, הנפקת פעילויות ושאר עסקאות גדולות. הזכרת את באפט – תראה את התנאים שהוא קיבל ב”הקצאה פרטית” של 5 מיליארד דולר עם בנק אוף אמריקה בשנת 2011 רק כדי שהם יוכלו להגיד שהוא נכנס והביע בהם אמון. כשאתה מגיע להיקף של מיליארדים אפשרויות נפתחות שמאפשרות גם הן תשואה גבוהה מאוד. צריך לשמור על ראש פתוח, לחקור, לעבוד קשה ולהקצות את ההון בהתאם להזדמנויות שמונחות מולך.

  6. שלומי תודה
    תענוג צרוף לקרוא אותך.
    הכרתי אותך השנה וממש תענוג להתקדם בלמידה של עולם ההשקעות איתך וגם לנפח את התיק.

  7. דניאל הלוי מקום 3

    מסר לכולם,
    שאל אותי היום אחד המשקיעים
    דניאל, איך הגעת למקום שלישי בתחרות
    התשובה היא : מחקר בלתי מתפשר עם השקעה אדירה שכללה מאות שעות על 4 החברות – אין ולא יהיה תחליף לעבודה מדוייקת ומושקעת עד הרמה שאתה יודע על החברה כמעט ברמת המנכ”ל
    וכל מי שלא עושה זאת אינו משקיע ערך
    זהו זה !

    1. שלומי ארדן

      דניאל יפה מאוד וכיף לשמוע!
      לגבי משקיעי ערך – הקטגוריה היא סופר רחבה ולמעשה כמעט חסרת משמעות כיום. נשמע לי שאתה פשוט משקיע עומק

  8. מקרון

    כתבה חמודה , תיק הבלוג קצת שונה משאר התיקים בזה שהוא מתעדכן פעם ברבעון , השוואה טובה אם תעדכן המדד עובר שלב פעם ברבעון (היית משאיר את התיק של הבלוג ברבעון הראשון עד עכשיו , התשואה לא בשמים )
    עוד דבר לא יודע אם קיימים מחקרים על אפקט שלומי , אבל אני חושב ששווה לבדוק אם בסופו של דבר תיק הבלוג שעלה בטווח קצר כל כך מושפע מהאפקט או מביצועי החברות

    1. שלומי ארדן

      נקודה יפה מקרון, אני חושב שדווקא מה שאתה מציין זו אחת הסיבות שאני רוצה לקחת תיק סטטי ומפוזר ולתת לו לרוץ על בסיס ביצועי החברות בלבד. מאמין שזה יספיק

  9. יעקב מ ישל

    ברכות שלומי על עבודכם הנאמנה למען כל המשקיעים בסינון המהיר וברשימת מניות המעבר לשנת 2020 ולאלו שיבואו לשנת 2021 – מדד שלומי-30 , רשימה לה אני מצפה בכיליון עיניים לקרא ולהכיר ולהבין את הרקע לבחירתן.
    אני מאחל מכל הלב שתבוא על כולנו שנת השקעות מלאת ברכות ושמחות ושתהיה זו שנה ברוכה לכולם.
    שבת שלום ומבורך!!!

  10. שלומי אתה פשוט בנאדם מדהים! תודה רבה על כל מה שאתה עושה. אני הולך להיכנס חזק במדד SA30 🙂

  11. לגבי ברנד, צריך להתייחס לזה שבוע שעבר נחתם מזכר הבנות לא מחייב אם חברת מרגל מערכות.

  12. רציתי לדעת האם אתה מוסיף גם ניתוח טכני לצורך תזמון הכניסה למניות או שזה ניתוח פונדומנטלי בלבד.
    ואם פונדומנטלי בלבד, הרי שההשקעה צריכה להשתלם באם אתה מעריך שהמניות שחקרת זולות יחסית למחירן בשוק.
    האם מדובר בכל המניות המופיעות במדד שלומי 30 (שם מעולה!!!)

  13. פינגבאק: השקת מדד שלומי-30 (SA-30) | השקעות ערך עם שלומי ארדן

  14. תודה על העבודה הנפלאה שלומי,
    כיצד ניתן לעקוב אחרי מדד שלומי-30 בצורה קלה?
    האם למעשה צריך פשוט לקחת את הסכום שאני רוצה להשקיע, לכפול באחוז שאתה הצעת ואז להשקיע את הסכום הזה?

  15. שלומי,
    שוב תודה על הפוסט.

    לאור הרשימה העדכנית של 21, אני מנסה כעת ‘לחוש’ קצת איפה פספסת ברשימה של 20.

    האם יש לך תובנות בעניין?
    ברור שהקורונה ‘טרפה את הקלפים’, ואני רואה שהרבה מהירידות הן אכן בתיירות, נדל”ן ,פיננסים, אנרגיה.

    עם זאת נראה שיש גם מספר חברות ברשימה (שאני פחות מכיר לצערי) שלא ברור מאליו (במבט זריז) שנפלו בגלל קורונה – ארית , ברנד , גאון, חלל תקשורת, צאם, קוואליטאו ואולי נוספות.

    אישית אעריך מאוד אם תקדיש פוסט ל”לקחים”; קרי מה חשבת אז ומה אתה מבין בדיעבד.
    זה יכול להיות מלמד מאוד.
    אם התשובה היא קורונה על הכל, אני גם אבין זאת :).

    תודה!

    1. שלומי ארדן

      אחלה שאלה עידו! שמע אתה מעלה נקודות יפות בימים האחרונים שאני צריך לחשוב עליהן 🙂

      תופתע אולי לשמוע שאני לא חושב שהפספוסים שלי ב-19′ היו קשורים לקורונה אלא יותר לכך שלא הייתי קפדני מספיק. צאם, ארית, ברנד, גאון – לא היו צריכות לעבור.
      אני לא סתם אומר שהמעבר השנה היה יותר טוב והשילוב של המתנדבים היה מצוין- אני גם בטוח שזה יתבטא בתוצאות.

      אני כל הזמן לומד וכל שנה מרגיש ששנה קודמת הייתי חובבן מוחלט – וזה חלק מהכיף!

      1. תודה על התגובה שלומי.

        אם השאלות שלי תורמות לך משהו אזי זה המעט שבמעט שאני יכול לגמול לך.
        ד”א, אני אמנם מגיב הרבה לאחרונה, אבל יש פה גם עוד עידו (אחד או יותר) שמגיבים, לא יודע אם יש לך היכולת להבדיל.
        מקווה שהשאלות הטובות אכן שלי 🙂

השאר תגובה

גלילה למעלה