עילדב – השקעה עם שתי רגליים חזקות

הגיע הזמן לכתוב על החברה האחרונה מבין ארבעת המניות בתיק הבלוג. עילדב היא חברת השקעות, בעלת שתי השקעות עיקריות: קומסק ומלרן.

ההשקעה המשמעותית הראשונה של עילדב היא קומסק העוסקת באבטחת מידע וסייבר. עילדב רכשה את קומסק בשנת 2014 תמורת 76 מ’ ש”ח. אז לא היה לקומסק חוב, וזמן קצר לאחר שעילדב רכשה את קומסק היא נטלה כ-35 מיליון בחוב בקומסק והעלתה את הכסף לעילדב. גם כיום החוב שאנו רואים במאזן של עילדב הוא כמעט כולו בקומסק.

העסק של קומסק הוא פשוט למדיי: קומסק מעסיקה כמאה עובדי סייבר שאת שירותיהם היא מוכרת לחברות בתמחור לפי פרויקט או לפי שעה. על הדרך קומסק גם מוכרת מוצרי אבטחת מידע (תוכנה וחומרה) ומרוויחה נתח יפה גם מכך. בישראל קומסק היא כנראה החברה המובילה בתחומה ומייעצת לכמה מהגופים המובילים במשק.

כדי להבין עד כמה ארגונים חוששים כיום מאיומי סייבר ועד כמה המצב מבלבל עבורם אני ממליץ בחום על דוח אבטחת המידע לשנת 2019 של Imperva. למשל ניתן לראות שהחשש של חברות מאיומי סייבר עולה בעקביות.כיום רובם המוחלט של הארגונים מאמינים שתהיה נגדם תקיפת סייבר מוצלחת ב-12 החודשים הקרובים:

ענף הסייבר הוא ענף משגשג וצומח, עם צורך אמיתי מצד הלקוחות המבולבלים ונוף תחרותי שנמצא בחיתוליו. זה ענף טרי וחם שגדל במהירות ואני מצפה שנראה הרבה רכישות ומיזוגים בשנים הקרובות. הקושי העיקרי של קומסק הוא לגייס ולשמר כוח אדם איכותי.

לגבי מצבה הכספי של קומסק, רבים וטובים עיינו בתוצאות של עילדב וקומסק והלכו לאיבוד בתוך פחת והפחתות עצומים וחובות שקשה לשייך. בשורה התחתונה לעילדב אין למעשה חוב אלא רק לקומסק, אז כמה שווה קומסק כולל הכל? ניתן מבט בתוצאות השנים האחרונות בקומסק:

[מהדוח השנתי לשנת 2018]

כפי שניתן לראות מאז שנרכשה קומסק בשנת 2014 התוצאות השתפרו משמעותית עם דגש על מגזר השירותים, שיפור שאני מקווה שיימשך בשנים הקרובות. אם נדביק מכפיל EBITDA של 10 על העסק (כמו שירותי מחשוב בטבלה של דמודרן), בלי להתייחס לכך שעסק אבטחת המידע כנראה איכותי יותר מסתם שירותי מחשוב, נקבל לאחר ניכוי חוב שווי לקומסק של סביב 60 מ’. שימו לב שאם היינו עושים את אותו חישוב ב-2015 היינו מקבלים EBITDA שלילי, לכן אנחנו מקבלים כאן גם פוטנציאל השבחה מכובד בתחום צומח. חשוב לדעת שהתחום של קומסק נמצא במגמת קונסולידציה עולמית, ולי נראה שהערך של קומסק עבור רוכש אסטרטגי עלול להיות גבוה בהרבה ולהימדד במכפיל מכירות במקום מכפיל רווח.

ההשקעה המשמעותית השניה של עילדב היא 22.5% ממלרן העוסקת באשראי חוץ בנקאי. מלרן היא אחת החברות האיכותיות בענף, עם תשואה גבוהה של מעל 20% על תיק האשראי, חיתום טוב ובעל שליטה, מואנד ריאן, המגיע מהמגזר הערבי ומתמחה בו.

[מהמצגת למשקיעים של מלרן, דצמבר 2019]

מלרן הוקמה בשנת 2008 על ידי מואנד ריאן. למלרן הון עצמי של כ-60 מיליון ותיק אשראי של 307 מיליון לפני גיוס האג”ח בסך 120 מיליון בסוף 2019. היות ובתשקיף האג”ח התחייבה מלרן ליחס הון למאזן של 15% תיק האשראי של מלרן יכול להגיע ל-400 מיליון כבר בזמן הקרוב. עובדה זו, יחד עם האשראי האיכותי של מלרן המניב תשואה גבוהה של מעל 20% יחד עם מעט מאוד חובות אבודים, מצדיק כשלעצמו שווי של סביב 400 מיליון למלרן (מזכיר שחברת אשראי חוץ בנקאי שמשיאה תשואה גבוהה על ההון אמורה ככלל אצבע להיסחר לפחות בגובה תיק האשראי). במצב זה הנתח של עילדב במלרן יהיה שווה כמו שווי השוק של עילדב (100 מיליון).

אז נניח שמלרן תגיע לתיק של 400 מיליון, לכאורה היא “תיתקע” ותוכל לגדול רק עם גדילת ההון העצמי דרך הרווח או דרך גיוסי הון, אך מלרן מצאה דרך יצירתית לעקוף את המגבלה:

למלרן, בניגוד לחברות אחרות, יש חברת בת נפרדת עם רישיון נפרד למתן אשראי. בהתאם למזכר הבנות בין מלרן לגורם מממן זר ששמו לא נחשף, הגוף הזר ייתן הלוואות לחברה ייעודית בבעלותה של מלרן בהיקף של עד 525 מ’ ש”ח בריבית שנתית נומינלית של 6-6.5%. כלומר מלרן תיתן הלוואות כפי שהיא יודעת לעשות וכשהיא תתקרב לרף בו הקובננט מגביל אותה (15% הון עצמי למאזן) היא תמכור הלוואות לחברת הבת שלה. מכיוון שבהתאם למזכר ההבנות המכירה תהיה Non-Recourse אז ההלוואות ירדו מהמאזן של מלרן לחברת הבת. כלומר, ככל והסכם זה יצא לפועל הוא יאפשר למלרן להגיע דה-פקטו לתיק אשראי של כמעט מיליארד ש”ח בתקופה קצרה מאוד.

נשמע מטורף לא? הרי רק לפני כמה חודשים מואנד הכניס את עילדב למלרן לפי שווי למלרן של 84 מיליון. ובכן, לי ברור כי היה מדובר בעסקה אסטרטגית, וכי לעילדב היה תפקיד חשוב בהובלת גיוס האג”ח המוצלח ואף במשא ומתן עם הגוף הזר והפתרון היצירתי שהוא מאפשר להגדלת תיק האשראי. האם למלרן יש מספיק ביקוש כדי להגדיל את התיק באופן מבוקר ואיכותי להיקפים כאלה? אי אפשר לדעת מראש, אבל אפשר לנחש – אם מואנד ששולט ב-75% מהחברה מסכים לקחת הלוואה בהיקף כל כך גדול בריבית לא נמוכה ועוד לוותר על 5% נוספים מהחברה לצורך קפיצת המדרגה הזו, ניתן לקרוא בין השורות שמואנד משוכנע שהוא יודע שיש לו מה לעשות עם הכסף.

ככל והתרחיש הזה יתממש, תוך שנה-שנתיים תיק האשראי ואף השווי של מלרן יכול להיות קרוב למיליארד ש”ח. בתרחיש זה הנתח של עילדב במלרן יהיה שווה לפחות 200 מיליון ש”ח, כפול מהשווי בו נסחרת עילדב כיום. אם מלרן הייתה נסחרת כיום כמובן שהייתי שמח להיחשף דרכה, אך האפשרות לא קיימת ודרך עילדב אנחנו מקבלים (בין אם אנו רוצים בכך ובין אם לאו) גם את קומסק.

חוץ מקומסק ומלרן אנחנו מקבלים בעילדב סביב 40 מיליון בנכסים פיננסיים, מזומן ונדל”ן שנרכש לאחרונה. מנגד יש לנו הוצאות הנהלה ברמת חברת האם של סביב 3 מיליון בשנה, מה שמצדיק דיסקאונט לחברת החזקה, משאיר לשיקולכם כמה דיסקאונט לתת לזה כי זו שאלה שגם אני מתלבט בה, אך בכל אופן לא הייתי נותן דיסקאונט מעל ל-30 מ’ כך שאנחנו נותרים אף עם נכסים פיננסיים עודפים.

בסופו של דבר בהשקעה בעילדב יש שתי רגליים טובות לעמוד עליהן (עם דגש על מלרן) שכל אחד מהם שווה פוטנציאלית יותר מעילדב כולה ועם פוטנציאל השבחה משמעותי. עם רגליים כאלה אפשר לשבת על החוף ברוגע ולהמתין שנה-שנתיים ברוגע.

הכותב מחזיק במניות עילדב.

לחצו כאן כדי לקרוא את הפטור מאחריות
כל המוצג באתר זה הוא למטרות מידע בלבד. המידע המוצג אינו מקיף, אינו שלם, אינו מכיל גילויים חשובים או סיכונים הקשורים בהשקעות וכפוף לשינויים ללא הודעה מראש. המחבר אינו אחראי לדיוק או לשלמות או לחוסר הדיוק או השלמות של המידע המוצג. המחבר לא בדק או וידא מידע שהתקבל מצד שלישי שהוא עשוי להסתמך עליו. המידע אינו לוקח בחשבון מטרות השקעה ספציפיות או מצבים כלכליים ספציפיים של אדם כזה או אחר או ארגון כזה או אחר. המחבר אינו יועץ השקעות ואינו מנהל תיקים ואינו מציג את המידע בתור שידול או השפעה או בקשה או הצעה לקנות או למכור או להחזיק את ניירות הערך המוזכרים באתר. אין לראות במידע באתר הצעה או שידול לקנות או למכור או להחזיק כל נייר ערך או מכשיר פיננסי אחר. המחבר אינו אחראי בשום אופן לתוכן המידע, השמטות במידע, אי דיוקים, טעויות כאלה או אחרות. על כל משקיע להשלים בדיקה משלו לניירות הערך הנידונים. לפני ביצוע השקעה, על הקורא לבדוק השקעה זו עם היועץ הפיננסי שלו, עו”ד, ויועץ המס כדי לוודא שהשקעה זו מתאימה עבורו. לכותב עשויה להיות פוזיציה בניירות הערך המוזכרים והוא עשוי למכור או לקנות את ניירות הערך המוזכרים מבלי להודיע על כך מראש. השקעה במניות היא מסוכנת ועשויה לגרום להפסד כל ההשקעה. כל הפועל עקב מידע שקרא באתר זה, עושה זאת על דעתו האישית בלבד ונושא באחריות הבלעדית לכל פעולה בה ינקוט בהסתמך על המידע באתר זה.
Print Friendly, PDF & Email

40 מחשבות על “עילדב – השקעה עם שתי רגליים חזקות”

  1. רק הערה אחת: זה לא שבעל השליטה (ובעצם החברה הייעודית) לוקח את ההלוואה, וצריך לשלם את הריבית, בין אם ישתמש בכסף ובין אם לאו. הוא ייקח את ההלוואה בק טו בק למתן הלוואות במלרן ומכירתן לחברה הייעודית. ככה שמבחינתו אין פה שום סיכון. אם הצליח לתת הלוואה בריבית גבוהה מעלות המימון – מצוין: ימכור אותה לחברה הייעודית והחברה הייעודית תשלם למלרן באמצעות כספי ההלוואה; ואם לא – אז לא קרה כלום. ״ההשקעה״ היחידה מבחינתו היא מכירת 5% ממניות מלרן.

    1. שלומי ארדן

      תודה אסא, על מה אתה מסתמך? ממה שאני רואה ההלוואה היא 350 מ’ מהרגע הראשון עם אופציה להגדלה.
      בכל אופן, מכיוון שאני מעריך שה-5% האלה יקרים מאוד למואנד נראה שימוש במסגרת במלואה.

        1. שלומי ארדן

          מודה שמעולם לא נתקלתי בביטוי הלוואת מסגרת, סביר שאתה צודק מה שאפילו עדיף – נותן להם כמה חודשים לעשות Ramp-up עד שיגיעו להיקף הזה.

  2. תודה שלומי . כך או אחרת אני חושב שהסבלנות תישתלם.. לגבי הכתבה האחרונה ,”הנבואה מגשימה את עצמה” נתת דוגמא על יוון על איגרות חוב כתבתה שאף מדינה לא יכולה לעמוד בהחזרים של 40% . לדעתי אם האגח ניסחר בתשואה בלי קשר לריבית זאת אומרת שיוון משלמת את הריבית או קופון כמו שכתוב בתשקיף שזה הרבה פחות

    1. שלומי ארדן

      תודה אבנר, נכון אך מדינות לא באמת משלמות קרן אלא מגלגלות את החוב וברגע שיוון הייתה נדרשת לעשות זאת עם ריבית של 40% בשוק הריבית הייתה כבר מופיעה בתשקיף וזה למעשה היה הסוף שלה.

  3. שלומי האם אתה שם לב פי טי אל פיננס או ברנמילר או וואיטסטון מחזיק

    1. שלומי ארדן

      פיאלטי – עדיין אין לרני היתר שליטה מה שיכול לקחת חודשים. בנוסף ההון העצמי שם הוא רק 7 מיליון מה שאומר שגם אם בנקים יעבדו איתו התיק יהיה לא יותר מ-35-40 מיליון. זה אומר שהוא צריך לגייס הון והשאלה איך זה ייעשה. מהסיבות האלה אני לא נוגע.

      ברנמילר – חברה מרתקת בעיניי אך שים לב שהעסקה האחרונה עם רני מצד אחד הגדילה את הסיכוי של ברנמילר להצליח אך במקביל הגדילה את הסיכון. לפי התנאים שהוצגו רני למעשה מקבל את רותם 1 שזה הדבר היחיד שבוודאות שווה כמה עשרות מיליונים בברנמילר כבטוחה, כלומר אם יש בעיה עם הטכנולוגיה אין שום הגנת דאונסייד לבעלי המניות של ברנמילר – אבל כמובן שאם הטכנולוגיה תצליח האפסייד שם יפה. אני מעדיף להיות חשוף לברנמילר דרך רני.

      וואיטסטון – מאז שעברתי עליה בפרויקט לא התעדכנתי, קרה שם משהו חדש?

    1. שלומי ארדן

      משפחת צים אוהבת שלדים ציבוריים, בגלל שאין לנו שום מידע על אם ומה תהיה הפעילות זה ניחוש לגמרי.

      אני רואה בעצמי משקיע סולידי – אפילו בפיאלטי שיש את רני שאני אוהב חששתי להיכנס עד שאני לא אדע בדיוק את המבנה ולמרות שידעתי שכנראה ״יהיה בסדר״. מעדיף ללכת על בטוח.

    1. דודי ג.

      הקישור בפסקה הלפני אחרונה (במילים “ונדלן שנרכש לאחרונה”) כנראה לא מה שהתכוונת.

      1. היי שלומי,
        ממבט מהיר נראה שיתרת המוניטין והרכוש האחר בגין קומסק יחסית גבוהה (גם ביחס לשווי שנראה שאתה מייחס לקומסק). יש לך הערכה לגבי הסיכון לרישום ירידת ערך בדוחות הכספיים ליום 31/12/19?
        תודה,
        אלון

        1. שלומי ארדן

          שאלה מעניינת אלון,

          הערכת השווי אמנם לא צורפה לדוחות אך יש רמזים לכיצד היא נעשתה. על פי באור 12 אנו רואים ששיעור ההיוון לפיהם הוונו תזרימי המזומנים הוא סביב 17-19%. לי נראה שזה שיעור היוון גבוה בצורה אבסורדית, בטח אם מדובר כאן על WACC בחברה שהיא חצי חוב. כדי להדגיש כמה שיעור ההיוון מטורף – אם ה-WACC הוא 18% וחצי מהחברה ממומנת בחוב זול זה משקף תשואה נדרשת על ההון העצמי של סביב 30-35%, כאילו אנחנו עוסקים במכרה פחם דועך.

          לדעתי שוב אנחנו רואים כאן את המקרה הקלאסי בו מעריכי שווי תופרים את הערכת השווי כדי להתקרב כמה שניתן לשווי השוק או לשווי שהם רואים לנכון. למרות ההערכות המחמירות מאוד אנחנו לא ראינו ירידת ערך, לפחות לא בשנת 2018. ככה עובדת הפוליטיקה של מעריכי שווי – הם רוצים לרצות את מזמין ההערכה ובמקביל לא לצאת מגוחכים ורחוקים מדיי מהשווי בשוק. לכן אני מנחש שלא נראה ירידת ערך גם הפעם.

          אגב, ניתן להבין באופן ישיר שאם בשיעור היוון כה גבוה הוא לא ראה ירידת ערך (כלומר השווי הוא לפחות 43.8 מ’) זה אומר שהשווי שמעריך השווי רואה בשיעור היוון סביר יותר של סביב 9-10% (צריך לזכור שאנחנו כוללים כאן גם חוב בריבית נמוכה) הוא סביב מה שאני מעריך.

          1. תודה, מעניין…
            אני מניח שעצם כך שהמחיר שבו מלרן נרכשה רק לפני מספר חודשים היה נמוך ביחס לכלל השווי הנוכחי של עילדב, יהיה קל יותר למעריך השווי ליחס יותר שווי לקומסק. זה למרות שדווקא עסקת הרכישה של מלרן היא כנראה זו שהביאה לגידול משמעותי בשווי המצוטט של החברה בבורסה.

          2. שלומי ארדן

            בדיוק, לא מצפה לשינוי אבל כמובן שייתכנו הפתעות, בכל מקרה מחיקות מוניטין לא ישנו לי כלום בהערכה שלי, אם זה יוריד את המניה אני קונה

  4. מהדוחות של מלרן שפורסמו אני לא רואה איך היא צריכה להיסחר יותר מהשווי של שוהם ביזנס שזה סביב 300 מליון. כל עוד קיים דיסקאונט בשוהם אין טעם בהכנסה של השווי התאורטי העתידי של מלרן. לגבי קומסק: מדובר בחברה שלא מייצרת סייבר אלא סוג של חברת qa בשילוב של יבואנית. לא חושב שתקבל מכפיל 10. דיסקאונט על עילדב תמיד היה ומחוייב להיות. ככה גם פורמולה מערכות. ככה גם לידר. לאחרונה מכר בעל עניין החברה מניות. מסכים שיש פוטנציאל לעילדב אך לטעמי לא יותר משוהם.

    1. שלומי ארדן

      תודה גלעד, תגובה יפה,

      קודם כל ברור שאני לא מעדיף את עילדב על שוהם וניתן לראות זאת בגודל הפוזיציות, פשוט כשאני מגיע לרף בו אני לא מרגיש נוח להגדיל יותר בשוהם (40-50% מהתיק) אני צריך למצוא לצערי דברים אחרים. לענייננו – כמו שגיבוי איתן יקרה בצורה מעוותת ככה גם שוהם זולה בצורה מעוותת אך גם אם אני משתמש בתמחור תואם לשוהם אני מאמין שעם תיק האשראי שיהיה למלרן תוך שנה יהיה ניתן לדבר על שווי גבוה מהשווי של שוהם כיום ואם נלך לפי תמחור דומה לגיבוי איתן.. השמיים הם הגבול.

      לגבי האיכויות של קומסק – יש לה גם יתרונות שלא ניתן לבטל. העובדה שהיא זו שמגיעה ללקוחות הקצה ובוחרת עבורם מבין אינספור פתרונות סייבר היא בעלת משמעות. בכל זאת אני מסכים שיש בעיה בעסק של מה שמכונה “גולגלות” – הרווחיות בעסקים כאלה מאוד נמוכה בחברות IT למשל, וחשוב שקומסק יבדלו את עצמם כמובילים בתחום.

      בכל אופן כל עוד קומסק שווה כמה עשרות מיליונים (ובזה אין לי ספק) אתה מקבל בעצם את מלרן לפי שווי של 150-200 מיליון. זו עסקה שאני אוהב.

    2. שלומי, הסבר מאוד מפרה, תודה !!!

      גלעד, לגבי המכירה של בעל עניין, האם כוונתך לעסקת החלף של 1.4מ’מ’ של יהודה שמעוני בשער 300 ?
      במידה וכן אשמח דעתכם לעניין עסקאות ההחלף. לעניות דעתי, במקרה המדובר הסיבה אינה רגולטורית ( הגבלת שיעור החזקות, עמידה בדרישות סף לכניסה למדדים וכדומה ). שימו לב שמרגע עסקת ההחלף בשער 300, הנייר במגמה שלילית ( כמובן שעניין הקורונה ברקע גם מלבה את המגמה השלילית או שהעסקה נועדה לצורך זה ? ). לצורך הפשטת העניין, נניח שמרגע העסקה המוכר היחיד בשוק הוא הצד “הרוכש” בעסקת ההחלף, אזי עד היום כולל נמכרו כ 1.1 מ’מ’ מתוך 1.4מ’מ’ שהתקבלו בעסקה. האם לדעתכם צרוף מקרים לקורונה או שיש קשר לעסקת ההחלף ?
      ממעקב שלי אחר מספר עסקאות החלף במניות שונות ( שלא לצורך רגולציה ! ), ברוב המכריע של המקרים, התוצאה היתה ירידות ( קרי שימוש לשורט ) ! שהרי “הרוכש” אינו באמת רוכש, אלא מעביר/מקבל את הדלתא (הפרש בין שער הנכס במועד התחלה לשער במועד סיום העסקה ).

      1. שלומי ארדן

        יפה, אני גם לא חושב שהסיבה רגולטורית, אולי קשור לידיעה אודות התביעה?

        בכל אופן המחיר היום במקום שונה לחלוטין ממה שהיה אז. היא למעשה נסחרת ב35 מ מעל שווי מזומן.

  5. האם התביעה האחרונה לא פוגעת משמעותית בתיזה ?
    הרי אם תתקבל ההחזקה תיחתך בחצי , ואולי בכלל תפגע בהסכם מול גולדמן ?
    לא אמורה לצאת הודעה לבורסה על המשמעויות האפשריות במקרה כזה ?

    1. שלומי ארדן

      היי ניר,

      בכל זאת בוא נסתכל על 99% הכוס המלאה ונדגיש את העובדה שגולדמן זקס, בנק ההשקעות המוביל בעולם, מעוניין להיכנס למלרן, אני לא מכיר שום גוף ישראלי אחר שגולדמן, בנק ההשקעות המוביל בעולם, שותף בו באופן כלשהו. בטח לא מיקרו קאפ שעדיין לא הונפקו מניותיה אפילו. אני מזכיר שהכניסה של מור השקעות לגיבוי איתן הובילה תוך חודש וקצת לעליה של 300% במניותיה של גיבוי, ומור עם כל הכבוד (ויש הרבה כבוד) זה לא גולדמן.
      אם בכל זאת נתעקש להסתכל מהכיוון השלילי:
      ראשית, הכי גרוע העסקה לא תצא לפועל, זה לא משנה את התזה אלא פשוט ייקח עוד קצת זמן להגיע להיקפים האלה והסכם עם גוף אחר. זה מראה לנו שהם עברו Due Dilligence ברמה הכי מחמירה שיש וגם גולדמן חושבים שהם יכולים לעשות זאת. גם בלי גולדמן אני רואה תיק של 400-500 מיליון בזמן הקרוב.

      שנית, עשיתי קצת בדיקות מהצד שלי על התובע עם חברים ובמאגרים משפטיים. יש למכרים שלי דברים לא מחמיאים לומר עליו (בכל זאת אני חייב להיזהר, קולגה), יש נגדו באופן אישי לא מעט תביעות והוגשו כנגד התובע לפחות שתי בקשות לפשיטת רגל מטעם נושה בשנים האחרונות (אני יכול לחשוף זאת כי המידע ציבורי). גם הטענות עצמן לזכאות ל-50% מהמניות נשמעות לא מבוססות.
      בכל זאת אני עורך דין וראיתי כמה תביעות הזויות. דווקא אנשים בקריסה כלכלית נוטים לשלוח תביעות לכל עבר. אולי זה יותר מבהיל אנשים שלא חוו את התופעה ומשקיעים ימכרו? איני יודע אבל זה לא משנה, אני יודע רק לנתח שווי ולקנות כשהמניה מתחת לשווי.

      בקיצור, אני אישית לא מייחס לתביעה הזו חשיבות כלל ומאוד שמח על ההודעה על גולדמן.

      1. הי, גם אני מאד התרשמתי מזהות הבנק (גולדמן).

        זה לא נראה לי יכול להביא לנזק משמעותי פונדמנטלית, אבל ברמת תחושת הבטן נשמע כאילו לבחור יש אולי איזה קייס ל finder’s fee כלשהו. הוצעו לו 5% ללא תמורה??
        אני לקחתי את זה בתור WC Scenario. אני מתקשה להאמין שזה יפיל את עסקת המימון.

        זה יכול לייצר לטווח הקצר תהודה שלילית מסויימת, אלא אם זו באמת תביעה מופרכת במיוחד, כמובן.

      2. התובע טוען שמגיע לו לקבל מניות ממואנד, לא מהחברה. אז מצד אחד זה פחות נורא לבעלי המניות, אבל מצד שני זה אומר שעסקת המימון הזו כנראה לא תסגר.
        התגובה של החברה, שאומרת שהתביעה לא רצינית כי עסקת המימון לא נסגרה, לא מעודדת. הרי המטרה אמורה להיות כן לסגור את עסקת המימון, ולכן השאלה האמיתית היא מה סיכויי התביעה לאחר סגירת עסקת המימון, לא היום. ועל זה החברה לא מגיבה בינתיים.

        1. שלומי ארדן

          נכון אסא, אבל אני קורא את זה אחרת – החברה לא מגיבה כי אין על מה להגיב. תביעת סרק שגם לא תשפיע על העסקה בסופו של דבר.
          נחכה ונראה.

          1. העסקה אכן מתה. וכמובן שהחברה לא מגלה מדוע החליט הגורם הזר להפסיק את המו״מ. זו הבעיה עם חברות ישראליות.

          2. שלומי ארדן

            באמת הייתי שמח לקצת פירוט אבל אפשר לקרוא בין השורות: התביעה שהוגשה נגדם אומרת שהתובע חיבר בין גולדמן למלרן ומגיעים לו דמי תיווך, מנגד החברה אומרת ש”אפילו אין עסקה סגורה”.
            זה, יחד עם הקורונה,זו אחלה סיבה להמתין לזמן יותר טוב. בינתיים יש מספיק כסף לעבוד איתו.

      3. היי שלומי, יכול להפנות להודעה שבה מוזכר ש “גורם מממן זר” הוא גולדמן זקס ? לא מצאתי…
        תודה

        1. שלומי ארדן

          היי ירון, זה לא מופיע בהודעות אבל היו רמזים. הייתה למשל כתבה בדמרקר שהזכירה זו ואז נערכה – אם תרשום בגוגל ״מלרן גולדמן״ תראה שהגרסה השמורה הזכירה את גולדמן כבר ב-דצמבר 2019 ועם התביעה של ״המתווך״ זה הפסיק להיות סוד.

          https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001318726

  6. אלברט פדידה

    יש לשים לב שהתוצאות בחציון ראשון של 2019 לעומת חציון מקביל יש ירידה בפעילות וברווח של קומסק

    1. שלומי ארדן

      היי אנונימי, כאן המבט במכפיל לא מאוד מועיל.
      התוצאות של מלרן לא מופיעות בשום דרך בדוחות של עילדב (גם כי העסקה נעשתה לאחרונה וגם כי מלרן רק מתחילה להאיץ) וגם קומסק סובלת מהפחתות חשבונאיות משמעותיות. חייבים לנתח את חברות הבנות בנפרד וזה מה שעשיתי בפוסט.

  7. הי שלומי,.מעניין לשמוע דעתך על עילדב 4 חודשים אחרי הפוסט של פברואר.

    על פניו עילדב נסחרת היום ב 75m לערך, כמעט התמחור של קומסאק..
    לפני כל שאר ההחזקות – על פניו דיסקאונט עמוק.

    אולי הבעיה היא תמחור של חברת החזקה/הוצאות הנהלה או חשש מהחוץ בנקאי היום..

    אשמח לתבונתך

    כמו כן, נשמח לסקירה בקרוב על ערך פיננסים 🙂

    1. שלומי ארדן

      לגבי עילדב, גם אני רואה דיסקאונט עמוק, אבל כך גם בהחזקות אחרות שלי. זו גם הסיבה שאני לא דן בהשקעות חדשות כמו ערך- קודם אני רוצה להוכיח שצדקתי לגבי ההחזקות הקיימות 😉

  8. חלק לא קטן מבעית התימחור הנמוך – הסחירות המאוד נמוכה. אף משקיע רציני לא ינעל עצמו בהשקעה כזאת. אם החברה רצינית, היא צריכה לנקוט צעדים להגדלת הסחירות של המניה.

  9. היי שלומי
    האם בעקבות התוצאות הקשות של קומסק וויתרת כבר בעצם על ההשקעה בעילדב?
    ואם לא למה ? נראה שקומסק לא משנה כיוון

  10. היי שלומי וכל החבורה.
    עילדב.
    מפרסמת על הנפקה מתוכננת של מלרן, ועל אפשרות הנפקה גם של 5% ממניותיה של עילדב (קצת יותר מ20% מהחלק של עילדב).
    יש כאן סוף סוף הזדמנות להצפת ערך של עילדב ממלרן. לא?

השאר תגובה

גלילה למעלה