מניות מסביב לעולם בעשורים האחרונים; האם באמת אפשר לקנות מדד ולשכוח ממנו?

דווקא בגלל שכולם מדברים רק על קורונה – זו נראית לי הזדמנות מצוינת לתת מבט היסטורי ולא היסטרי על העשורים האחרונים בבורסות מסביב לעולם, ולחשוב על עולם ההשקעות במבט רחב יותר.

מדדים אמריקאים

אז קודם כל נתחיל בכבשה השחורה של המדדים – הדאו-ג’ונס. זה מדד כל-כך טיפשי שלא יאומן שעדיין מתייחסים אליו בכלל. הדאו נולד ב-1896 לפני עידן המחשב, וכדי שניתן יהיה לחשב את המדד בקלות הוא עובד בצורה הבאה: פשוט לוקחים את כל המניות במדד, סוכמים את המחיר שלהם ו.. זהו!

כלומר, אם נרכיב מדד שעובד כמו הדאו-ג’ונס ונשים בו אפל ב-200$, גוגל ב-1,200$ ומיקרוסופט ב-100$ המדד יתחיל ב-1,500 (1200+200+100). אם יום למחרת אפל יורדת ב-50%, מיקרוסופט יורדת ב-50% וגוגל עולה ב-20%, אז גם אם שווי השוק של שלושתן זהה המדד יעלה ל-1,590 (100 + 1440 + 50)למרות שבמונחי שווי התאדו להם טריליוני דולרים מאתמול להיום. . טמטום מוחלט.

הדאו פשוט לא מתאים לעידן המודרני. אם כבר מלכלכים על הדאו, ידעתם שברקשייר של וורן באפט לא נמצאת במדד למרות שהיא בהחלט מספיק גדולה. אתם יכולים לנחש למה? הסיבה היא כי מחיר המניה שלה הוא מעל 250,000 דולר ובשיטה של הדאו כל תנודה בברקשייר תהיה סביב 99.99% מהתנודה במדד. לכן עד היום היא בחוץ. כן, ככה באמת הדאו עובד, וכן, זה מפגר.

מדד יותר טוב בארה”ב הוא ה-S&P. שם המשקל במדד נקבע בצורה הגיונית יותר – לפי שווי שוק. גם לשיטה זו יש חסרון בכך שהיא נותנת יותר משקל לחברות ‘יקרות’ ופחות ל’זולות’. לסנופי יש שתי וריאציות – S&P ו-S&P Total Return. ההבדל ביניהם הוא שבעוד הראשון מחלק דיבידנדים (כלומר אם אתה מחזיק תעודה כזו תקבל אליך דיבידנדים) ה-S&P Total Return אוגר אותם בתוכו. כך נראים הביצועים של ה-S&P (בסגול) וה-S&P Total Return (בתכלת).

[מדד S&P ו-S&P Total Return ליחצו כאן כדי לשחק עם הגרף בעצמכם]

מדד ה-S&P עלה ב-72.7% ב-20 שנה וחודש (2.7% לשנה), ומדד ה-S&P Total Return עשה 155.5% באותה תקופה (4.8% לשנה) כולל דיבידנדים כאמור. זה לא נראה גבוה במיוחד – וזה בתקופה של 20 שנה שאף אחד לא יאמר שהיא קצרה, וזאת כאשר באותה תקופה התוצר האמריקאי עלה ב-150%.

קפיצה לאירופה

מה קרה בצרפת בשני העשורים האלה? מבחינת תוצר לאומי גולמי צרפת מקרטעת כבר עשור:

[תל”ג צרפת, הבנק העולמי]

וכך נראה מדד ה-CAC 40 מתחילת שנת 2000:

[מדד CAC 40, לחצו כאן כדי לשחק עם הגרף בעצמכם]

למי שפספס – מי שהשקיע במדד הצרפתי 1,000 יורו לפני 20 שנה היה נשאר עם 630 יורו, וקשה לומר ש-20 שנה זה לא מספיק זמן כדי לבחון תשואה.

ירידה דומה של כ-22% ב-20 שנה נמצא גם ב-Stoxx600. המדד הגרמני – הדקס – עשה באותה התקופה סביב 50% והמדד הבריטי, הפוטסי, איבד סביב 20%, וזה בלי לדבר על עשרות אחוזים נוספים שכל משקיע מחוץ לבריטניה היה מאבד בשל צניחת הפאונד!

[מדד הפוטסי הבריטי]

ביקור במזרח

מדד ההנג-סנג הסיני עלה ב-50% ב-20 שנה בזמן שהתל”ג הסיני עלה, לפי נתוני הבנק העולמי, פי 13 באותה תקופה. לא ברור לי כיצד זה ייתכן. בינתיים, מדד המניות של הודו שכנתה עלה פי 8 (!!)

אולי הדוגמה המוכרת ביותר נגד השקעה במדדים היא הניקיי היפני, שימו לב לציר השנים – זהו גרף משנת 1987 עד היום.

[גרף של 35 השנים האחרונות במדד הניקיי היפני]

כדי להבין עד כמה זה קיצוני – נדמיין הורים שהיו קונים לילדם עם לידתו ב-1990 תעודה מחקת מדד במיליון ין. אותו “ילד” היה חוגג היום יום-הולדת 30 כשבחסכון שהותירו הוריו נותרו סביב חצי מיליון ין. גם אדם שקנה לפני הראלי של 1987-1989 היה עדיין מופסד על ההשקעה!! וזה בתקופה בה היה אפשר להשיג תשואה של 9% לשנה באג”ח ממשלת ארצות הברית!

ובינתיים בישראל

אחרי שקיבלנו קצת פרופורציה נביט באחד המדדים המובילים בישראל – ת”א 125 שכולל את 125החברות המובילות והגדולות בבורסה הישראלית. כך הוא נראה מתחילת שנת 2000 ועד היום:

[מדד ת”א 125 ב-20 השנים האחרונות. בדרך הוא הפך ממדד ת”א 125 ל-125 אבל זה לא ממש חשוב]

136% ב-20 שנה – נשמע לא רע נכון? בטח בהשוואה למדדים אחרים בעולם.

אז קודם כל, 136% ב-20 שנה זה בסך הכל 4.1% בשנה, אך זו לא הבעיה היחידה. יש הבדל גדול בין המדדים בישראל לבין שאר המדדים בעולם – המדדים בישראל צוברים דיבידנד!

כלומר, במשך כל התקופה כל דיבידנד שחולק על ידי החברות במדד נצבר לתוך המחיר. אם נניח תשואת דיבידנד של 3% זה אומר שהמדד הישראלי קיבל כל שנה 3% עליה “בחינם” בלי שהמניות באמת עלו בכלל! זה בנוסף לרכישות מחדש של מניות שמעלות את כל המדדים בעולם. כלומר, ניתן להסביר כמעט את כל העליה במדד ת”א 125 בכך שהוא צובר דיבידנד ואת היתרה המועטת ברכישות מחדש.

אוקיי אז המדד בקושי עלה, אולי אלו היו עשורים קשים? אז בואו נסכם את התקופה בכלכלה האמיתית. בשני העשורים האחרונים התוצר של ישראל שילש את עצמו:

[התל”ג של ישראל בדולרים משנת 2000 עד 2018 – אתר הבנק העולמי]

בנוסף תוחלת החיים עלתה ב-3 שנים, האבטלה ירדה מ-11.1% בשנת 2000 ל-3.8% היום, השכר הממוצע עלה בעשרות אחוזים במקביל לירידה החדה באבטלה שהכניסה אוכלוסיות רבות בשכר נמוך. לא פחות ממדהים.

הביצועים של השוק הישראלי בולטים לרעה בעיקר מאז 2008. ראש הממשלה הנצחי שלנו התגאה אז איך הגענו למשבר מוכנים וכשכולם היו במיתון אנחנו עוד צמחנו ומחירי הנדל”ן המשיכו לשבור שיאים. אז למה לא רואים את זה במחירי המניות? מדוע שווקי המניות הישראליים זזים כמו המדד הצרפתי כלכלה שלא זזה כבר עשור ולא כמו הכלכלה האמריקאית שצומחת גם היא פחות מאיתנו??

פתאום, התנהגותם של המדדים הישראליים בולטת לרעה. מדוע זה קרה? אולי העליה במס רווח ההון? מעבר של ישראלים להשקעה בדירות? פסימיות כללית? קשה לומר.

העשורים האבודים של הבורסה

נכון יהיה לומר שנקודת ההתחלה לפני שני עשורים הייתה כמעט בשיאו של משבר הדוט-קום, 9 בספטמבר, אינתיפאדה, מלחמה בעיראק, משבר פיננסי ענק ב-2008 , נעלי קרוקס, משבר החובות של 2011 (פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד – ה-PIIGS ), ברקסיט ועכשיו את הטירוף התורן – הקורונה. נקודות התחלה וסיום אחרות היו מעלות את התשואה הממוצעת משמעותית.

במבט מאוד ארוך טווח (100+ שנים) התשואה הממוצעת הריאלית של השוק האמריקאי הייתה 8.4%, אבל מי קובע שהשוק האמריקאי הוא הנכון? שווקים אחרים נכחדו לחלוטין בדרך. בנוסף, 100 שנים הם טווח זמן שהוא במידה רבה ארוך מדיי, ובמבט “קצר” של 20 שנים מי קובע אם נקודת המבט הנכונה היא 1999-2019 או 2010-2020?

כל אחד מכם יכול לקחת את הנתונים שהצגתי כאן ולפרש אותם כיצד שהוא רוצה. באופן אישי -האם העובדה שהבורסה לא זזה כבר שנים מאכזבת אותי? להיפך- מעולם לא הייתי יותר אופטימי אודות השקעה במניות ממה שאני היום. עם זאת, הפערים הגדולים בתמחור בין מניות וענפים קיצוני מאוד. אני לא בטוח שלאדם הממוצע כדאי “לקנות מדד ולשכוח ממנו”. בתוחלת ו’על הנייר’ זו תהיה כנראה בחירה נכונה אך התוחלת מושפעת מהטיית ההישרדות ויכולת ההישארות לטווח ארוך תהיה קשה מאוד נפשית (תשאלו כל בנקאי מה עובר עליו בימים אלה).

אני מאמין שאם היה אי פעם זמן להשקיע בהתבסס על ניתוח ולא על בסיס ממוצע או מדד – הזמן הזה הוא עכשיו. יותר נכון בעיניי לבחור עסקים ולשכוח מהם, מאשר לבחור מדדים ולשכוח מהם. לדעת במה אתה משקיע ולמה זה יתרון עצום – בעיקר בימים טרופים כמו אלו ולקראת זמנים טובים יותר.

Print Friendly, PDF & Email

49 מחשבות על “מניות מסביב לעולם בעשורים האחרונים; האם באמת אפשר לקנות מדד ולשכוח ממנו?”

  1. אורן הס

    מרתק.
    מפתיע משהו ביחס לכל מה שמלמדים אותנו על המדדים.
    האם אתה נמנע לגמרי ממדדים בהשקעות שלך?
    איך אתה מסביר את הפער בין הצמיחה בכלכלטת למה שמשתקף במדדים?

    1. שלומי ארדן

      היי אורן,
      האמת היא שבעיניי לא פשוט להסביר זאת. תראה למשל את הפער הקיצוני בין הצמיחה בסין לבין המדד שלהם – 1,200% צמיחה מול 50% עליה במדד. כלומר גם אם היית יודע מה יקרה בסין בדיוק בשנת 2000 והיית קונה מדד – זה לא היה עוזר. האמת הייתי שמח להבין איך זה ייתכן ובשביל זה צריך להיכנס לפרטים – מרכיבי המדד אז ועכשיו, תמחור וכו’.

  2. Eyal Har-tuv

    הבעיה היא שהאלטרנטיבה למדד היא מניות..ועכשיו בתור משקיע קטן, לך תנתח חברות לעומק ותבין מה צופן העתיד..וגם אם הצלחת למצוא חברות נחמדות, הרי הצד המוכר אותן מהמר שהן יירדו, ובקיצור הפוך ממך. תוסיף את עודף המידע שיש למוסדיים על משקיע בודד ותגלה בעיה, שאשמח לדעת כיצד ניתן להתגבר עליה.

    1. שלומי ארדן

      היי אייל – השאלה שלך טובה ואני באמת מתלבט לגביה. אני חושב למשל שלקנות מניית בנק גדול כלשהו ולשבת עליה 20 שנה יהיה חכם יותר מלקנות מדד, כי הדינמיקה של העסק היא פשוטה – הון ותשואה על ההון.

      הייתי מזכיר גם חברות מזון כמו שופרסל אלמלא הן היו כל-כך יקרות כעת. מצדי כל חברה שצומחת עם התל”ג או מעליו ומתומחרת סביר היא בסדר גמור עבור משקיע לטווח ארוך.

      אין למצוא אותן כמשקיע חובב? שאלה טובה וצריך לחשוב על זה. ייתכן שדווקא מהידע המקצועי שלך כעובד תכיר חברות מובילות ויציבות שתרצה להשקיע בהם.

      1. אז ההמלצה שלך היא להשקיע במניה אחת ולא במדד?
        טבע? אנרון? ליהמן ברדרס?
        אז אם לא מדד ולא מניה אחת מה כן?

        1. שלומי ארדן

          היי עידו,
          שאלה הוגנת ואני באמת תוהה לגבי התשובה. אולי נסכם את זה כך – מדדי מניות בממוצע יעשו תשואה נאה אבל זהו לא פתרון קסם. עד כדי-כך לא פתרון קסם שיכול להיות שמגיל 20 עד 60 תשקיע במדד מניות ולא יצא לך מזה כלום. אולי מספיק לדעת את זה ועדיין להשקיע? יכול להיות.

  3. דודי ג.

    יפה.

    לא הבנתי את חישוב הדיבידנד. האם ת”א 35 שונה במובן זה מסנופי טוטאל ריטרן?

    האם המדדים האחרים שהצגת לא לוקחים בחשבון דיווידנד בכלל? רק שווי המניות?

    שלוש נקודות לטובת השקעה במדדים:
    א. זה קל לאין ערוך מבחירת מניות.
    ב. הסיכון להתרסקות נמוך יותר מאשר בתיק עם מניות מעטות.
    ג. לכאורה, אם המדד מייצג, המשקיע במדדים יוציא תשואה הדומה לממוצע בקרב מי שהתאמץ לבחור מניות. מי שבחר טוב יכה את המדד ומי שבחר לא טוב, לא בהכרח בגלל דברים שבשליטתו, יוכה. אין הרבה תחומים, שבהם באפס מאמץ כמעט אפשר להשיג תוצאה ממוצעת. תקן אותי אם אני מפספס משהו בטיעון הזה.

    1. שלומי ארדן

      היי דודי,
      1. מדדי ת”א דומים למדדי טוטאל ריטרן.
      א. לגבי הקלות בקניית מדד – אין ספק, זו לא הבעיה. אני טוען שקשה “לומר משהו חכם” על מדד. האם מדד ת”א 125 מושפע עסקית מהקורונה? עד כמה? האם הוא זול? יקר? האם הוא ישבור שיא השנה או עוד 30 שנה? אלה שאלות שמטרידות גם משקיעים קטנים, וקשה לענות עליהן.
      ב. מה הכוונה התרסקות? ירידה חדה במחיר? ייתכן שזה נכון מתמטית (הגדלת סטיית תקן) אבל זה רחוק מנכון עסקית. קח למשל את לסיכו – היא ירדה בחודש האחרון אפילו יותר מחברותיה הממונפות למרות שהיא החברה היחידה בלי חוב נטו בענף שלה ועם יתרת מזומן בערך בשוויה המלא. האם נכון לומר שהיא ב”סכנת התרסקות”? ברגע שמבדילים בין המניה לבין העסק ראיית הסיכון משתנה.
      ג. שאלה יפה, הטיעון הזה היה נכון אם השוק היה מורכב מבוחרי מניות שמתחרים מי בוחר יותר טוב. אני טוען מתוך ראיה של השוק עצמו שזה רחוק מהמציאות – השוק נשלט כיום על ידי משקיעים פסיביים וכספים שנכנסים בלי הבחנה ויוצאים בלי הבחנה. בוחרי המניות הם מיעוט קטן – בטח במניות קטנות בהן המוסדיים לא טורחים להתעסק. במצב כזה אין בעיה תאורטית עם כך שכל בוחרי המניות יכו את המדד במקביל (למרות שזה כמובן לא יקרה בפועל לעולם).

      1. דודי ג.

        מעניין מאד שלומי. אני לא מבין איך ייתכן תיאורטית, שהתוחלת של החקיינים לא תהיה דומה לזו של משקיע ממוצע. לכאורה, ולא משנה מה חלקם, הם מקבלים החלטה שהיא ממוצע ההחלטות של כולם, לא? (מבחינת מה לקנות לפחות. אולי כוונתך לכך שהם מתזמנים גרוע?).

        נאמר כך. נניח בהשקעה לטווח קבוע מראש (שנתיים, חמש שנים, עשר, שבמהלכן חייבים להיות 100% בפנים) – האם התוחלת של החקיינים לא זהה למשקיע ממוצע שקונה ומוכר מניות סלקטיבית לאורך הדרך?

        1. שלומי ארדן

          היי דודי, באמת דיון מעניין נפתח פה,
          קודם כל יש דרך מאוד פשוטה בה החקיינים יכולים להרוויח יותר – יש מאות מניות בבורסה שלא נמצאות בשום מדד . תבין שאפילו מדד היתר המוכר -SME60 כולל בסך הכל 60 מניות שלא כלולות במדד ת”א 125. כלומר – יש 260 מניות בבורסה שקטנות מדיי עבור מדד היתר. מספיק שכל החקיינים קונים מניית יתר אחת טובה באחוז מהתיק בנוסף לקניית מדד – והם כולם יכו את כל המדדים המוכרים.
          אני אפילו לא מכיר מדד שמתמקד במניות הקטנות באמת.אני לא חושב שקיים כזה דבר וגם לא יהיה בגלל שקשה לקנות ולמכור.

          אפילו בעולם בו כל המניות היו במדדים – מספיק שכל האקטיביים מזהים חברה אחת שיותר מפתה יחסית למחיר שלה ושמים בה יותר כדי להכות את המדד. את התשואה הנוספת האקטיביים ישיגו על חשבון הפסיביים שיקנו את היקרות יחד איתה.

          בקיצור – במצב תאורטי ייתכן שכל האקטיבים יכו את כל המדדים בהרבה.

  4. דן חסכן

    מה דעתך על כניסה למדד הנסד”ק פי 3 למשל TQQQ, הרי מתישהו יתחילו עליות, ברור שהסיכון גדול, אולם שיגיעו העליות …
    או לחילופין הזכרת בנקים אז FAS שנותן פי 3.

    שאלה נוספת, האם לטראמפ וחבורתו יש כלים להציל את הבורסות ?

    1. שלומי ארדן

      היי דן,
      יש בעיה עקרונית חמורה עם מדדים ממונפים. נניח היום נאסדק עולה 5%, אתה מקבל 15%, מחר הוא יורד 5% לנקודת ההתחלה ואתה מאבד 15%. הנאסד”ק יהיה (בערך) בנקודת ההתחלה בזמן שאתה תהיה במינוס 2.5%. זו ממש בעיה מתמטית פשוטה שגורמת לכך שהמדדים האלה שואפים בטווח הארוך למטה גם כשמדד הבסיס עולה עם הזמן.

      לגבי טראמפ – הוא דווקא פועל יפה, הלוואי שהייתי עושים כמוהו פה, במיוחד – קניית אגרות חוב קונצרניות על ידי הבנק המרכזי ומתן נזילות לשוק.

      1. Carl Friedrich

        אם הנאסדק עשה 5% וירד 5% אז הנאסדק סיים למטה, ואתה יוצא מנק’ הנחה שהוא עולה. לכן המדדים שציינת לא שואפים למטה, אלא אם כן בנויים אחרת

        1. שלומי ארדן

          בדוגמה שלי הוא מסיים למטה ב0.25%, התעודה שמכפילה תהיה יותר מפי עשר מזה למטה – וזה ביום אחד.
          לצורך העניין גם עליה של 33.33% ואחכ ירידה של 25% תביא את המדד לנקודת ההתחלה אבל את הממונף זה יביא למינוס.

          1. Carl Friedrich

            תמחק אם המדד ירד ב33% ביום, לא פחות. לא?

  5. שלומי,
    אתה רומז על זה בפוסט, אבל אני חושב שהדיון יהיה הרבה יותר רציונאלי, מאוזן והגון אם תוסיף, לפחות לגבי המדדים המערביים, תשואה לתקופה שמסתיימת לפני חודשיים. הנתונים הממוצעים לכל התקופה ייראו הרבה יותר טובים.

    1. מסכים

      שלומי, אתה בעצם משווה תחתית של משבר (עכשיו), לעומת שיא של בועה במרץ 2000, זה לא הוגן

      1. שלומי ארדן

        צודק התייחסתי לכך אבל ככה זה יצא מבחינת עשורים, דמיין שיצא שמישהו נכנס בדיוק שם או ב2007 – זה לא עוזר לו לדעת בדיעבד שזו הייתה בועה.
        מה שאני אומר – לקנות מדדים ולחכות זה לא איזה פתרון קסם. צריך או מזל או לבחור מניות טובות.

  6. איתמר

    שלומי

    כל ניתוח שתעשה במספרים הנוכחיים יהיה שלילי גם לגבי השקעות ‘ערך’. אפשר להראות בקלות למשל שהשקעה בחברות אשראי חוץ בנקאי היא קטסטרופה פיננסית, למרות שאתה מאמין אחרת. אפשר גם להוציא מסקנה שלא שווה להיות בעלים של עסק מעולה כי בימים האלה הוא מפסיד.

    אני, כמו כולם, עומד נבוך מול המצב. אבל נראה לי שבמקום לנסות לנתח אותו בכלים של האתמול עדיף פשוט להגיד ‘אני לא יודע’, אולי מזה תצמח תובנה חדשה.

    בהערכה,
    איתמר

    1. שלומי ארדן

      תודה איתמר,

      הכלים שלי כמשקיע, מעמיק ככל שאהיה, מוגבלים לניתוח העסק. בוא נדמיין שהניתוח שלי כל כך טוב שאני יודע לחזות במדויק תוצאות של חברה שנתיים קדימה – גם זה לא עוזר לי כרגע.

      זה דומה למצב בו אתה בהופעה עמוסה, אדם צועק “שריפה!” וכולם רצים לדלת ורומסים זה את זה. גם לדעת שאין שריפה לא בהכרח יעזור לך. דוגמה אחרת – כולם החליטו שחייבים לאגור נייר טואלט (נזילות בחשבון הבנק) ולכן אין נייר טואלט בחנות (שוק המניות).

      בכל זאת – אני ממשיך להאמין שהמחירים יחזרו להתאים את עצמם לעסקים ושהנוף התחרותי אחרי הקורונה יהיה הרבה יותר מטיב עם החזקים והיציבים, ובזה אני מתמקד. כל השאר כאוטי מדיי עבורי.

  7. איתמר

    שלומי תסכים איתי שהנארטיבים פחות חשובים מהתוצאות.
    בתור מי שהאמין שנים בהשקעה פאסיבית, אני נאלץ לבחון הכל מחדש.
    אם השוק גורם למרוצת עדר שרומסת קורבנות בתדירות שזה קורה לאחרונה, אולי כל היכולת לנתח חברות היא חסרת טעם. אולי תצליח למצוא חברות מנצחות, אבל לאורך זמן (והשקעה בשוק היא רק לאורך זמן) תתקע תמיד בתוך האולם כשמישהו צועק אש פעם אחר פעם, מה שיביא להשמדת ערך רב.
    כמו שאמרתי אין לי מסקנות אופרטיביות עדיין, רק שאלות

    1. מיכאל ל.

      אם אני מחזיק ולא מוכר מניות או אג”ח של חברה שלא תקרוס בגלל המשבר, ותישאר רווחית, אז אני לא סובל מהשמדת ערך.

      כדאי להבדיל פה בין שלושה סיכונים.

      סיכון ראשון: השקעתי בחברה שנראית בסדר אבל טעיתי, או ששינוי חד במציאות גרם לעסק לאבד מערכו ואולי לפשוט רגל. גם את זה אי אפשר למנוע אבל אפשר לצמצם על ידי (א) הבנה יותר טובה של טיב העסק והסיכונים שנשקפים לו (ב) פיזור (גאוגרפי, סקטורי, ובין סוגי נכסים). למשל, מי שקנה נדל”ן ויכול לחכות שנתיים כנראה ישמור משהו מההון שלו.

      סיכון שני: אני צריך כסף היום, המחירים צנחו, אני חייב למכור בהפסד. זה סיכון שאי אפשר למנוע לחלוטין, אבל אפשר לצמצם על ידי (א) החזקת נזילות מספיקה לצרכים שנראים סבירים לשנה-שנתיים הקרובות, ו (ב) דחיית הוצאות גדולות, אם אפשר, לזמן שאין בו פניקה בשוק.

      סיכון שלישי: המחירים צנחו ואני נבהל יחד עם כולם ומוכר בהפסד. אחר כך אני נכנס למקלט ולא יוצא עד שהמחירים עלו בחזרה יותר ממה שהם ירדו. הדרך העיקרית שאני רואה להימנע ממכירות-בהלה היא להקיף את עצמי באנשים שרואים את הנפילות כהזדמנות ויעזרו לי לשמור על אופטימיות כשכולם מבוהלים. לא לעבור את זה לבד. יעזור לי גם לטרוח להבין מה קורה ברמה מספיק טובה כדי שאוכל להבדיל בין פניקה מוגזמת בשוק לבין השמדת ערך אמיתית (שמתרחשת בתחום הריאלי ולא בשוק). צריך להיות, אני חושב, לפחות קצת משקיע ערך.

      כמו כן, השקעה ממונפת באמצעות חוב מגדילה את כל הסיכונים ויוצרת סיכונים חדשים לגמרי (margin call). זה נכון גם ברמת המשקיע וגם ברמת החברה.

      נשמע מסובך? אני מסכים. אבל יש הבדל בין מסובך לבלתי אפשרי, ובסך הכל אפשר למצוא יועצים פיננסיים ומנהלי השקעות טובים שיעזרו לנו לבצע תוכנית כזו, אם אנחנו מבינים מה התוכנית מלכתחילה.

  8. כל הכבוד שלומי ושלא נדבר על היוונים חס וחלילה והדרום אמריקאיים. אני משקיע כמותי במניות קטנות ותמיד עברתי את תשואות המדדים כל שנה בין בירידות ובין בעליות. בינתיים פרשתי מעבודה (בגיל 37) ואני מתמקד בשוק ההון.
    לדעתי הסיבה לפיגור במדדים היא מניות יקרות במדד ומינוף של החברות עצמן. אני עוקב אחרי השוק הישראלי המון זמן ולדעתי זאת הסיבה. הבנקים בישראל עובדים נכון ועלו יפה בעוד חברות ממונפות שהיו כמו אפריקה ישראל, כלכלית ירושלים, טבע, אידיבי, דלק קבוצה ואחרות קרסו. אם המדד היה מכיל חברות לא ממונפות שמתנהלות בשיקול דעת במחיר סביר אז המדד אכן היה משקף את ההצלחה של הכלכלה המקומית.
    לזה יש להוסיף את הרגולציה בבורסה שמרחיקה חברות טובות. מה שקורה הוא שחברות מחוץ למדדים נסחרות במחירים נוחים בעוד ברגע שהן עולות ומתייקרות הן נכנסות למדדים והציבור רוכש אותן ביוקר. ככה קרה בהמון מההשקעות שלי במניות קטנות. ברגע שההצלחה מתגלה הן מסומנות כחברות צמיחה ומקבלות מכפיל גבוה בהתאם. בדיוק בזמן זה אני נאלץ למכור אותן והציבור רוכש אותן דרך המדדים. תופעה זאת חזרה על עצמה פעמים רבות.
    דבר נוסף: היתרון לקוטן. כמשקיע קטן אני יכול לרכוש בפיזור הרבה מניות בעלות שווי שוק קטן כשחלקן לא סחירות לחלוטין ואני מקריב את הסחירות בשביל עוד ערך. משקיע קטן בתעודות סל לא יצליח להנות מקוטן תיקו ויאבד את היתרון היחסי שלו. בעיה נוספת ואחרונה היא קיבעון בזמן משבר. בעוד משקיעים קטנים נעולים על המדד ולא מסוגלים לבצע שינויים בזמני פחד אני מסוגל למטב את התיק ולנצל את ההזדמנויות שהשוק מציע גם כשהוא יורד. אם להשתמש בתיאורים מהפוסט הקודם שלך אז זה כמו שועל שמחזיק ארנבת עסיסית בפה אבל עוזב אותה כדי ללכוד ארנבת עוד יותר שמנה במרחק מטרים בודדים. ימים אלה הם היסטוריים וחשובים ויכולים לייצר עשירים חדשים.
    שיהיה לנו בהצלחה וכל הכבוד לך שלומי על המאמרים המעולים.

    1. שלומי ארדן

      תודה גלעד, העלית כמה נקודות שלא חשבתי עליהן. אכן הרבה חברות ממונפות פשוט נמחקו בדרך ויצאו מהמשחק במשברים קודמים. אני מקווה שזה הופך את המדד ליותר טוב אבל גם היום יש יותר מדיי חברות בבורסה שלא הייתי נוגע בהן עם מקל.
      כמה חברות קנאביס ישרדו את המשבר הנוכחי? כל הזמן צריך לנכות עשבים בשוק ומי שקונה מדד, בטח כזה שכולל חברות קטנות, מקבל הרבה מאוד עשבים כיום (ליטרלי).

  9. שלומי שלום,

    ראשית תודה על הפוסט, הוא לחלוטין שונה ממה שהכרתי על המדדים וההצלחה שלהם לאורך זמן (במיוחד לאור מה שהסולידית מלמדת).

    רציתי לשאול בבקשה :
    א. נניח שהיית בכל חודש קונה ב – 5000 ש”ח קרן מחקה מדד לאורך תקופה של 20 שנים, האם עדיין המסקנות שלך היו נותרות זהות ?
    ב. נניח שתעשה ממוצע נע לכל 25 או 30 שנים (ללא הפקדות שוטפות) האם עדיין המסקנות ישארו זהות ?
    ג. מה הפתרון / חלופה שאתה מציע לגבי מסלול בקרן פנסיה / ביטוח מנהלים / קופת גמל מחקה מדד – הרי לכאורה לאורך שנים מחקה מדד מנצח מסלול מנוהל – אז מה המסלול שאתה מציע לחוסך שיצא לפנסיה בעוד 30 שנים ?

    בתודה מראש,
    דן

    1. שלומי ארדן

      היי דן, תודה,
      אני מכיר את מה שהסולידית כותבת. היא מצד אחד מפשטת את הדברים אבל מצד שני מסבכת אותם. באופן ניהול ההשקעות אני חולק עליה בעיקר כי התיק שהיא ממליצה עליו מביא לבעיה מאוד פשוטה – אין למשקיע שמץ של מושג במה הוא מושקע. בתור אדם שהתמודד עם לקוחות בעתות משבר (כמו היום) – זו בעיה קשה. נניח שאתה משקיע בתיק “שוקולד מריר” ומתחילה לה קורונה. האם אתה יכול לומר לי אפילו בקווים כלליים מה זה עושה לזהב? נפט? מדינות מתפתחות? אג”חים?
      ומה אם ההפסד המקסימלי שאתה מוכן לספוג הוא 28% כמו בדוגמה שלה ואז בשל עליית ריבית אתה חוטף דווקא באג”ח? או שהזהב נוחת? כאילו התיק שלה בנוי על בסיס איזה תרחיש שהעולם ייחרב ופיזור בכל מחיר. אני מאמין בהבנה על פני פיזור. אני מאמין שאדם צריך לדעת במה הוא משקיע, שזה חשוב, אחרת אין שום סיכוי שהוא יצליח לשרוד בתקופות קשות.
      חזרה לענייננו:
      א. אני לא חושב שזה משנה. חלוקת הקניה על פני חודשים היא כמעט לחלוטין פסיכולוגית. ככלי פסיכולוגי זה בסדר אבל אין כאן איזה קסם פיננסי. באותה מידה שזה עוזר לך לקנות במחיר נמוך זה גם מחייב אותך לקנות כשהמחיר גבוה. יש שיגידו שאתה קונה יותר כשנמוך- אבל תקופות בהן המחיר נמוך כמו היום באות לעתים קרובות עם מיתון משבר וחל”ת. מי יכול לשים עכשיו אלפי שקלים בחודש במדד? כשהמצב יהיה יותר טוב גם המחיר יהיה אחר.

      ב. הממוצע ארוך הטווח של מניות הוא 8% בשנה בארה”ב, שווקים אחרים נמחקו בדרך או הצליחו הרבה פחות. האם זה אומר להתמקד בשוק האמריקאי? או דווקא באחרים שסבלו? כדאי לזכור שבשנת 1987 אז השוק היפני התחיל את הקרטוע שנמשך עד היום דיברו על כך שיפן עומדת לעקוף את ארה”ב בתל”ג תוך שנים בודדות, כמו שלפני שנים בודדות אמרו על סין (וגם זה לא יקרה כנראה). כנראה להשקיע בשוק האמריקאי יהיה בסדר, כנראה גם בישראלי שהוא לדעתי השוק הכי זול שיש. לגבי אחרים – קשה לומר.

      ג. לחוסך שיצא לפנסיה אני אציע מסלול כמה שיותר מנייתי וכמה שיותר פסיבי. כנראה שהביצועים יהיו טובים – אבל ממש לא בטוח.

      מוזמן לשאול כל שאלה שעולה!

  10. הרבה תיאוריות נשברו במשבר הזה. כל הזמן אמרו לי למה אתה מחזיק מזומן ולא אג׳׳חים – אז המשבר הזה הבהיר למה. כאשר יש פניקה אנשים פועלים בחוסר שפיות הם מוכרים הכל בכל מחיר. למשל יש אג׳׳ח של סאפיינס למשל שלחברה יש הכנסות חוזרות ומזומן היה אפשר לקנות אותו בתשואה של 17 אחוז לפני כמה ימים. זהב לא מגן משום משבר, פלטינום המקביל של זהב ירד 40 אחוז בחודש. אני מאוד מתחבר להחזיק מניות שאתה מכיר טוב, שיש אנשים שאתה סומך עליהם. אגב המשבר הזה הבהיר לי שיש כמה הנהלות שהן לא מספיק טובות, לא מוכנות לנצל את ההזדמנות וברגעי פחד רועדות להם אתה יודע מה. כפי שכתבתי להחזיק מדד זה בעיה כאשר יש פניקה זה היה כלי מצויין עד שרוב הציבור נהר עליו

  11. שמעון דנינו

    תשמע שלומי לגבי מדדים בארץ אז יש לי איזה עניין שלא מובן לי, למה לא מכריחים חברות לפרסם תחזיות רווח כמו בשוק האמריקטי, כפועל יוצא מכך לא ניתן לחשב מכפילי רווח בצורה חזויה או ממש לתמחר את המדד, בנושא הזה לטעמי יש כשל שוק.
    מה דעתך ?

    1. שלומי ארדן

      היי שמעון,
      שים לב שגם בשוק האמריקאי חברות לא חייבות לפרסם תחזיות רווח. בכל זאת לחברות גדולות יש הרבה אנליסטים שמפרסמים תחזיות. גם אצלנו וגם בארה”ב רוב החברות בבורסה לא מסוקרות בכלל ואין אנליסטים שמפרסמים תחזיות, לפחות לא בפומבי. אני לא חושב שזה גורם לכשל שוק כי כל אחד מאיתנו מנסה לעשות את אותו דבר כדי לגרוף רווח בשוק ההון.
      בנושא אחר – אני חושב שהדוחות בישראל, כמו גם מערכת המאי”ה, הם פשוט מעולים בהשוואה למה שרואים בארה”ב עם ה-Edgar או בבריטניה. גם הדוחות עצמם מפורטים וברורים בהרבה בעיניי ויתרון השפה הוא בונוס נוסף.

      1. שמעון דנינו

        נכון שאין חובת דיווח, אבל הן מפרסות ( לפחות הרציניות) כי המשקיעים מצפים לכך בניגוד למה שקורה פה.
        תודה בכל אופן

  12. מיכאל ל.

    בספר “המדריך להערכת שווי חברות” כותבים המחברים (עמ’ 41) שבשווקים בוגרים, הממוצע הגאומטרי ההיסטורי של פרמיית הסיכון הוא 4%. אנחנו חיים בעולם של ריבית אפס עד שלילית, ואם נוסיף 4% לאפס, נקבל תוחלת תשואה של 4% לשנה.

    בעשור האחרון הרבה אנשים חשבו (וגם אני) שהריבית האפסית היא זמנית, והנה-הנה תיכף הריבית עולה בחזרה. אבל אולי כולנו טעינו, כי חסרה לנו פרספקטיבה. הריבית הנוכחית אמנם נמוכה היסטורית, אך מסתבר שהיא נמצאת על קו המגמה שנמשך מאז המאה ה-15 – עוד לפני היותם של בנקים מרכזיים!

    https://macromusings.libsyn.com/paul-schmelzing-on-the-suprasecular-decline-of-global-real-interest-rates

    כך שלטוב ולרע, אולי אין לצפות לריבית חסרת-סיכון גבוהה בהרבה מאפס בטווח הארוך, וסביר שהתשואה על סלי מניות תהיה מעט שפופה בהתאם.

  13. שלומי שלום,
    האם יש קרן נאמנות בישראל שצמודה ל-תל”ג
    בתודה,
    דן

  14. לאחשוב

    הערה קטנונית: אין מדד ת”א 135, יש מדד ת”א 125, שבעבר נקרא ת”א 100.
    אתה מתבלבל כנראה עם מדד ת”א 35, שבעבר נקרא ת”א 25.

    1. שלומי ארדן

      לא קטנוני – צודק ואכן התבלבלתי עם מדד ת”א 35, תודה! אתקן גם בפוסט

  15. יש תעודת סל שניתן לקנות שעוקבת אחרי הסנופי שלא מחלק דיבידנד? (S&p total return)

    1. אבינועם

      התעודה הטובה ביותר שעושה את זה היא של בלאקרוק מס׳ 1159250 היתרון של התעודה הזו הוא שיש מס מופחת על הדיבידנדים (קרן אירית).

  16. הפתרון של המשקיעים הפאסיביים לבעיית המדדים שנתקעים או נמחקים זה פיזור גלובלי לפי שווי שוק. הסטורית נראה שזו ההשקעה הפאסיבית הבטוחה והסולידית ביותר והיה מתבקש שתתייחס לזה בפוסט.
    אגב, נתת לי להסתכל על הבורסה הפוך מאיך שהיא מוצגת כמנופחת לאחר השוק השורי הארוך בהסטוריה. מסתבר שתיאורטית יש לה עוד הרבה לאן לגדול. פוסט מחכים ביותר. תודה.

  17. Eran Talbi

    וואו כמה למדתי מעמוד אחד ותגובות מדהים.
    יש לי שאלה היות ואני משקיע קטן עומדות בפני 3 אופציות:
    1. לקנות מדד או מחקה מדד
    2. להעסיק מנהל השקעות שינהל את הכספים תוך כדי שאני לומד ומבין את פיזור ההשקעה.
    3. ללמוד את שוק ההון ולנהל את התיק בעצמי

    אני אגיד לך מה דעתי על כל אחת מהאופציות:
    1. הכי קל אין לי השפעה ממשית ולכן בעיתות משבר אני לא אהיה בלחץ כי אני לא באמת יכול לעשות משהו בנושא מה שנשאר לי לעשות זה לשבת ולחכות
    2. אני אהיה לחוץ, האם המנהל עושה עבודה טובה האם עני אצא מהמשבר ולכן ככל הנראה כמו שציינת בעצמך אציק למנהל התיק אחת לחודשיים
    3. ייקח לי זמן, זה לא המקצוע שלי, כנראה שאשלם “מס” למידה עצמית וזה לא ישתלם לי

    עכשיו אתה עדיין חושב שלא כדאי להשאר עם תיק עוקב מדד?
    לפי התגובות והפוסט אופציה 2 היא האופציה העדיפה אבל מה מבטיח לי שבחרתי מנהל טוב? ואם לא? שילמתי “מס” למידה והעצם התשואה של התיק נמוכה יותר כנראה מתיק עוקב מדד.

    אני טועה? ותסלחו לי אבל אני ממש חדש לשוק ההון וצמא ללמוד.

השאר תגובה

גלילה למעלה