מניות מסביב לעולם בעשורים האחרונים; האם באמת אפשר לקנות מדד ולשכוח ממנו?

דווקא בגלל שכולם מדברים רק על קורונה – זו נראית לי הזדמנות מצוינת לתת מבט היסטורי ולא היסטרי על העשורים האחרונים בבורסות מסביב לעולם, ולחשוב על עולם ההשקעות במבט רחב יותר.

מדדים אמריקאים

אז קודם כל נתחיל בכבשה השחורה של המדדים – הדאו-ג'ונס. זה מדד כל-כך טיפשי שלא יאומן שעדיין מתייחסים אליו בכלל. הדאו נולד ב-1896 לפני עידן המחשב, וכדי שניתן יהיה לחשב את המדד בקלות הוא עובד בצורה הבאה: פשוט לוקחים את כל המניות במדד, סוכמים את המחיר שלהם ו.. זהו!

כלומר, אם נרכיב מדד שעובד כמו הדאו-ג'ונס ונשים בו אפל ב-200$, גוגל ב-1,200$ ומיקרוסופט ב-100$ המדד יתחיל ב-1,500 (1200+200+100). אם יום למחרת אפל יורדת ב-50%, מיקרוסופט יורדת ב-50% וגוגל עולה ב-20%, אז גם אם שווי השוק של שלושתן זהה המדד יעלה ל-1,590 (100 + 1440 + 50)למרות שבמונחי שווי התאדו להם טריליוני דולרים מאתמול להיום. . טמטום מוחלט.

הדאו פשוט לא מתאים לעידן המודרני. אם כבר מלכלכים על הדאו, ידעתם שברקשייר של וורן באפט לא נמצאת במדד למרות שהיא בהחלט מספיק גדולה. אתם יכולים לנחש למה? הסיבה היא כי מחיר המניה שלה הוא מעל 250,000 דולר ובשיטה של הדאו כל תנודה בברקשייר תהיה סביב 99.99% מהתנודה במדד. לכן עד היום היא בחוץ. כן, ככה באמת הדאו עובד, וכן, זה מפגר.

מדד יותר טוב בארה"ב הוא ה-S&P. שם המשקל במדד נקבע בצורה הגיונית יותר – לפי שווי שוק. גם לשיטה זו יש חסרון בכך שהיא נותנת יותר משקל לחברות 'יקרות' ופחות ל'זולות'. לסנופי יש שתי וריאציות – S&P ו-S&P Total Return. ההבדל ביניהם הוא שבעוד הראשון מחלק דיבידנדים (כלומר אם אתה מחזיק תעודה כזו תקבל אליך דיבידנדים) ה-S&P Total Return אוגר אותם בתוכו. כך נראים הביצועים של ה-S&P (בסגול) וה-S&P Total Return (בתכלת).

[מדד S&P ו-S&P Total Return ליחצו כאן כדי לשחק עם הגרף בעצמכם]

מדד ה-S&P עלה ב-72.7% ב-20 שנה וחודש (2.7% לשנה), ומדד ה-S&P Total Return עשה 155.5% באותה תקופה (4.8% לשנה) כולל דיבידנדים כאמור. זה לא נראה גבוה במיוחד – וזה בתקופה של 20 שנה שאף אחד לא יאמר שהיא קצרה, וזאת כאשר באותה תקופה התוצר האמריקאי עלה ב-150%.

קפיצה לאירופה

מה קרה בצרפת בשני העשורים האלה? מבחינת תוצר לאומי גולמי צרפת מקרטעת כבר עשור:

[תל"ג צרפת, הבנק העולמי]

וכך נראה מדד ה-CAC 40 מתחילת שנת 2000:

[מדד CAC 40, לחצו כאן כדי לשחק עם הגרף בעצמכם]

למי שפספס – מי שהשקיע במדד הצרפתי 1,000 יורו לפני 20 שנה היה נשאר עם 630 יורו, וקשה לומר ש-20 שנה זה לא מספיק זמן כדי לבחון תשואה.

ירידה דומה של כ-22% ב-20 שנה נמצא גם ב-Stoxx600. המדד הגרמני – הדקס – עשה באותה התקופה סביב 50% והמדד הבריטי, הפוטסי, איבד סביב 20%, וזה בלי לדבר על עשרות אחוזים נוספים שכל משקיע מחוץ לבריטניה היה מאבד בשל צניחת הפאונד!

[מדד הפוטסי הבריטי]

ביקור במזרח

מדד ההנג-סנג הסיני עלה ב-50% ב-20 שנה בזמן שהתל"ג הסיני עלה, לפי נתוני הבנק העולמי, פי 13 באותה תקופה. לא ברור לי כיצד זה ייתכן. בינתיים, מדד המניות של הודו שכנתה עלה פי 8 (!!)

אולי הדוגמה המוכרת ביותר נגד השקעה במדדים היא הניקיי היפני, שימו לב לציר השנים – זהו גרף משנת 1987 עד היום.

[גרף של 35 השנים האחרונות במדד הניקיי היפני]

כדי להבין עד כמה זה קיצוני – נדמיין הורים שהיו קונים לילדם עם לידתו ב-1990 תעודה מחקת מדד במיליון ין. אותו "ילד" היה חוגג היום יום-הולדת 30 כשבחסכון שהותירו הוריו נותרו סביב חצי מיליון ין. גם אדם שקנה לפני הראלי של 1987-1989 היה עדיין מופסד על ההשקעה!! וזה בתקופה בה היה אפשר להשיג תשואה של 9% לשנה באג"ח ממשלת ארצות הברית!

ובינתיים בישראל

אחרי שקיבלנו קצת פרופורציה נביט באחד המדדים המובילים בישראל – ת"א 125 שכולל את 125החברות המובילות והגדולות בבורסה הישראלית. כך הוא נראה מתחילת שנת 2000 ועד היום:

[מדד ת"א 125 ב-20 השנים האחרונות. בדרך הוא הפך ממדד ת"א 125 ל-125 אבל זה לא ממש חשוב]

136% ב-20 שנה – נשמע לא רע נכון? בטח בהשוואה למדדים אחרים בעולם.

אז קודם כל, 136% ב-20 שנה זה בסך הכל 4.1% בשנה, אך זו לא הבעיה היחידה. יש הבדל גדול בין המדדים בישראל לבין שאר המדדים בעולם – המדדים בישראל צוברים דיבידנד!

כלומר, במשך כל התקופה כל דיבידנד שחולק על ידי החברות במדד נצבר לתוך המחיר. אם נניח תשואת דיבידנד של 3% זה אומר שהמדד הישראלי קיבל כל שנה 3% עליה "בחינם" בלי שהמניות באמת עלו בכלל! זה בנוסף לרכישות מחדש של מניות שמעלות את כל המדדים בעולם. כלומר, ניתן להסביר כמעט את כל העליה במדד ת"א 125 בכך שהוא צובר דיבידנד ואת היתרה המועטת ברכישות מחדש.

אוקיי אז המדד בקושי עלה, אולי אלו היו עשורים קשים? אז בואו נסכם את התקופה בכלכלה האמיתית. בשני העשורים האחרונים התוצר של ישראל שילש את עצמו:

[התל"ג של ישראל בדולרים משנת 2000 עד 2018 – אתר הבנק העולמי]

בנוסף תוחלת החיים עלתה ב-3 שנים, האבטלה ירדה מ-11.1% בשנת 2000 ל-3.8% היום, השכר הממוצע עלה בעשרות אחוזים במקביל לירידה החדה באבטלה שהכניסה אוכלוסיות רבות בשכר נמוך. לא פחות ממדהים.

הביצועים של השוק הישראלי בולטים לרעה בעיקר מאז 2008. ראש הממשלה הנצחי שלנו התגאה אז איך הגענו למשבר מוכנים וכשכולם היו במיתון אנחנו עוד צמחנו ומחירי הנדל"ן המשיכו לשבור שיאים. אז למה לא רואים את זה במחירי המניות? מדוע שווקי המניות הישראליים זזים כמו המדד הצרפתי כלכלה שלא זזה כבר עשור ולא כמו הכלכלה האמריקאית שצומחת גם היא פחות מאיתנו??

פתאום, התנהגותם של המדדים הישראליים בולטת לרעה. מדוע זה קרה? אולי העליה במס רווח ההון? מעבר של ישראלים להשקעה בדירות? פסימיות כללית? קשה לומר.

העשורים האבודים של הבורסה

נכון יהיה לומר שנקודת ההתחלה לפני שני עשורים הייתה כמעט בשיאו של משבר הדוט-קום, 9 בספטמבר, אינתיפאדה, מלחמה בעיראק, משבר פיננסי ענק ב-2008 , נעלי קרוקס, משבר החובות של 2011 (פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד – ה-PIIGS ), ברקסיט ועכשיו את הטירוף התורן – הקורונה. נקודות התחלה וסיום אחרות היו מעלות את התשואה הממוצעת משמעותית.

במבט מאוד ארוך טווח (100+ שנים) התשואה הממוצעת הריאלית של השוק האמריקאי הייתה 8.4%, אבל מי קובע שהשוק האמריקאי הוא הנכון? שווקים אחרים נכחדו לחלוטין בדרך. בנוסף, 100 שנים הם טווח זמן שהוא במידה רבה ארוך מדיי, ובמבט "קצר" של 20 שנים מי קובע אם נקודת המבט הנכונה היא 1999-2019 או 2010-2020?

כל אחד מכם יכול לקחת את הנתונים שהצגתי כאן ולפרש אותם כיצד שהוא רוצה. באופן אישי -האם העובדה שהבורסה לא זזה כבר שנים מאכזבת אותי? להיפך- מעולם לא הייתי יותר אופטימי אודות השקעה במניות ממה שאני היום. עם זאת, הפערים הגדולים בתמחור בין מניות וענפים קיצוני מאוד. אני לא בטוח שלאדם הממוצע כדאי "לקנות מדד ולשכוח ממנו". בתוחלת ו'על הנייר' זו תהיה כנראה בחירה נכונה אך התוחלת מושפעת מהטיית ההישרדות ויכולת ההישארות לטווח ארוך תהיה קשה מאוד נפשית (תשאלו כל בנקאי מה עובר עליו בימים אלה).

אני מאמין שאם היה אי פעם זמן להשקיע בהתבסס על ניתוח ולא על בסיס ממוצע או מדד – הזמן הזה הוא עכשיו. יותר נכון בעיניי לבחור עסקים ולשכוח מהם, מאשר לבחור מדדים ולשכוח מהם. לדעת במה אתה משקיע ולמה זה יתרון עצום – בעיקר בימים טרופים כמו אלו ולקראת זמנים טובים יותר.

Print Friendly, PDF & Email
גלילה למעלה