מושגי בסיס בהשקעות; מה צריך לדעת כדי להבין מה קורה

מאז ומתמיד כשכתבתי פוסטים יצאתי מתוך נקודת הנחה שהקוראים מבינים את המושגים, והכי גרוע הם יכולים לעשות חיפוש מהיר ולמצוא הסבר למושג שהם לא מכירים. לאחרונה עשיתי ניסיון בעצמי וחיפשתי מונחי בסיס בהשקעות בגוגל וחשכו עיניי. היה קשה מאוד למצוא הסבר ברור אפילו למושגים הפשוטים ביותר. אני רוצה להראות שהבסיס בהשקעות הוא פשוט וניתן להבנה ממש בכמה דקות. כולל כלים פרקטיים להתחיל לעבוד איתם.

למי שמעדיף להאזין או לצפות – אני מצרף סרטון בו אני דן ברוב הנושאים בפוסט זה:

אז יש לכם כסף פנוי ששוכב בבנק ואתם רוצים לשלוח אותו לעבוד

אתם יכולים לשים אותו בפיקדון בבנק (פק”מ), אפיק השקעה סולידי מאוד שהריבית בו נמוכה בהתאם. סביב 0.01% כיום.

מוצר נוסף שהבנק עצמו עלול להציע לכם הוא סטראקצ’ר -אפיק השקעה שהבנק מנסה למכור לכם כפשוט אך הוא בפועל מורכב מאוד. אם אתם מאמינים בלהבין במה אתם משקיעים – סטראקצ’ר זה לא בשבילכם.

אפשרות נוספת היא רכישת מק”מ שמקביל להלוואת כסף למדינת ישראל לטווח של עד שנה. מק”מ הוא אפילו יותר בטוח מפק”מ ובמקביל הריבית בו יותר גבוהה. החיסרון בו הוא שכדי לקנות מק”מ צריך לשלם עמלות קניה ומכירה שאם אתם בבנקים יכולים להפוך את המק”מ לפחות כדאי אפילו מהפק”מ של הבנק. תבינו את האבסורד- הבנק עם העמלות שלו הופך את המק”מ היותר כדאי לפחות כדאי מהפק”מ ובכך דוחף את לקוחותיו להשקיע בפק”מ – מוצר של הבנק.

אז מה עושים? אחד השלבים הראשונים שעל כל מי שרוצה להשקיע את כספו לעשות הוא להפחית דרסטית את עמלות המסחר. אתם יכולים לנסות להתמקח עם הבנק אבל מניסיון – אפילו יש גבול תחתון לכמה הבנק יהיה מוכן לרדת וגם אז תגלו שאחרי כמה חודשים העמלות קפצו חזרה. הדרך הכי קלה לטפל בעמלות היא לפתוח חשבון בברוקר פרטי (אקלנס, מיטב ועוד). הפערים בעמלות מגיעים לאלפי אחוזים ומניסיוני בברוקרים פרטיים לא רק שהעמלות נמוכות יותר, אלא השירות גם טוב יותר – בעיקר למשקיעים.

האפיק הבא הוא אגרות חוב או אג”ח. מה זה אג”ח? ניתן לומר אם יש לכם אג”ח של חברה זה אומר שאותה חברה חייבת לכם כסף, בהתאם למאפייני האג”ח. אם למשל חברה צריכה מיליון ש”ח היא יכולה להנפיק אג”ח למשקיעים ותמורתו לקבל מיליון ש”ח במזומן לקופתה. אם האג”ח הוא בריבית 5% (נניח שלא צמוד למדד המחירים לצרכן) ל-3 שנים (הזמן לפרעון), החברה תשלם למשקיעים בסוף השנה הראשונה 50 אלף ש”ח (תשלום קופון), בסוף השנה השניה 50 אלף ש”ח (תשלום קופון) ובסוף השנה השלישית מיליון וחמישים אלף (פרעון קרן וקופון).

אג”ח ממשלתי הוא סוג של אג”ח בו הלווה הוא מדינת ישראל. כמו מק”מ אך לתקופות ארוכות יותר משנה. אג”ח ממשלתי נותן ריבית מעט גבוהה יותר ממה שניתן להשיג במק”מ למשל – ככל שתהיו מוכנים לקנות אג”ח לתקופה ארוכה יותר קדימה כך התשואה לפדיון תיטה להיות גבוהה יותר.

אגח קונצרני מקביל להלוואת כסף לחברה שהנפיקה את האג”ח. הריבית שתקבלו קשורה באופן הדוק לסיכון שהחברה לא תשלם את חובה (לריבית הנוספת נקרא פרמיית סיכון). בחברות מסוימות התשואה שתקבלו, ככל והחברה לא תתפרק, מגיעה לעשרות אחוזי ריבית בשנה, למשל האג”ח של אידיבי שרק לפני כמה שנים נמכרה כאגח קונצרני מהסוג הסולידי ביותר. כדי להשקיע באג”ח קונצרני בצורה מושכלת צריך לעשות ניתוח אודות יכולת הפרעון של החברה או לכל הפחות לבחון את דירוג החוב שלה. בכל זאת אג”ח קונצרני נושא סיכון, גם אם קטן.

פתרון נפוץ לבעיית הסיכון באג”ח קונצרני הוא לקנות סל הכולל כמה עשרות אג”חים כמו תל בונד 60 . זה פתרון לא רע אבל צריך להיות מודעים לבעיה במדדי אג”ח – המשקל במדדים האלה נקבע לפי היקף סדרת האג”ח מה שאומר למעשה שחברות עם יותר חוב (מסוכנות) מקבלות משקל יתר על פני חברות עם פחות חוב (בטוחות). זו בעיה מובנית במדדי האג”ח, לכן, לדעתי, אם כבר להשקיע בחוב – אז או חוב ממשלתי/פקדונות בנקאיים או באג”ח קונצרני של חברה שאתם משוכנעים שמסוגלת לשרת את חובה.

עד עכשיו עסקנו במכשירי חוב – כלומר מי שאתם שמים אצלו את הכסף חייב להחזיר לכם אותו – או שהוא מחזיר לכם אותו בתוספת הריבית המוסכמת או שהוא נכנס לכינוס נכסים. זה היתרון במכשירי חוב, בזמן שהחסרון הוא שיש תשואה נמוכה יחסית.

אפשרות נוספת ופופולרית בארצנו היא נדל”ן. נדל”ן למגורים הוא יחסית סולידי ויציב עם תשואה של סביב 3% פלוס עליית ערך ונדל”ן מסחרי (משרדים למשל) עם תשואה גבוהה יותר (סביב 7%) אך חיוב מס גבוה יותר וכך גם סיכון גבוה יותר שהמשרד ייוותר ריק ותחויב בעצמך בתשלומי ארנונה וניהול בזמן שאתה מחפש דייר. אני לא מומחה גדול לעולם הנדל”ן ונדל”ן הוא קשה לתמחור והשווי שלו בעיקר נקבע על פי מה מוכנים לשלם בבניינים או ברחובות השכנים.

האפשרות הבאה היא השקעה בהון – כלומר מניות. במקום להלוות כסף לעסק – להיות בעלים חלקי של העסק. השקעה בהון היא אפשרות עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר אך גם סיכון גבוה יותר. מספיק שהמכירות של העסק ירדו כדי שההשקעה תהיה שווה הרבה פחות, גם אם העסק עדיין יציב ומשלם את חובותיו. במניות – התמורה שאנו מקבלים על הסיכון הנוסף היא בדמות פוטנציאל תשואה גבוה.

הדרך הפשוטה ביותר להשקיע במניות היא באמצעות השקעה במדד מניות – כמו ת”א 35 שכולל את 35 החברות הגדולות בישראל, ת”א 125 שכולל את 125 החברות הגדולות בישראל, S&P 500 שכולל 500 חברות גדולות בארה”ב או NASDAQ שמתמקד בחברות טכנולוגיה. לכל מדינה מפותחת יש מדד מניות משלה, ויש מדדי מניות שמתמקדות בענפים ספציפיים (נדל”ן, בנקים, טכנולוגיה ועוד).

כלל אצבע הוא שהשקעה במניות מניבה כ-8% בשנה. איך זה קורה? מכיוון שזה ממוצע הצמיחה ברווחים של החברות ולטווח ארוך אנו מצפים שהצמיחה ברווחים והצמיחה במחירי המניות יהיו דומים:

זו נקודה שחשוב להבין – שווי של עסק הוא לא דבר שרירותי אלא צריך להיות קשר הדוק בין שוויו של עסק לבין רווחיו כיום או בעתיד. כשאתה קונה מניה אתה קונה את הזכות לחלק יחסי מרווחיה וכל עליה או ירידה במחיר מניה אמור להיות מוסבר על ידי שינוי בציפיות הרווח של העסק. אם למשל שכותרת אודות וירוס קורונה מורידה את מדדי המניות באחוז – זה אומר שהשוק מתמחר שקיים סיכון מסוים שאותו וירוס יוביל בסופו של דבר לפגיעה ברווח הממוצע של החברות במדד.

בכל זאת, זה שמניות עושות בממוצע 8% ממש לא אומר שזה מה שניתן לצפות לו כל שנה – המאפיין של מניות היא שקיימת שונות לא קטנה בתשואה שלהן משנה לשנה. ככלל ניתן לומר שלטווח של מעל 5 שנים מניות מניבות תשואות גבוהות יותר מאגרות חוב כמעט תמיד – אבל ממש לא תמיד. למעשה, אם הייתם משקיעים בשוק המניות ביפן (מדד ה-NIKKEI) בשנת 1987 עד היום לא הייתם מחזירים את ההשקעה שלכם. המקרה של הניקיי דיי קיצוני, ובשנת 1987 השוק שם היה בבועה (כלומר – מחירי המניות היו יקרים מאוד מבלי שהרווחים של החברות הצדיקו זאת). כל עוד אתם נמנעים מבועות פרועות השקעה במניות כנראה תהיה עדיפה.

נניח שהשקעה במדדים לא מתאימה לכם – אתם לא רוצים סל של חברות שאתם לא מכירים מעדיפים לבחור כמה חברות שאתם מכירים את פעילותן.

מעשה בפיתה

ציון רוצה להקים חברה. הוא פונה לרשם החברות, ממלא טפסים ופוף – מזל טוב! – נולדה לציון חברה בשם ד”ר פיתה בע”מ. ציון הוא הבעלים של 100% מהון המניות של החברה. זה אומר שהוא זכאי לקבל החלטות עבור החברה, וזכאי לקבל 100% מהרווחים שהחברה תחלק (מה שנקרא דיבידנד).

ד”ר פיתה בע”מ היא ישות משפטית נפרדת בעלת ערבון מוגבל (זו משמעות המילה בע”מ בסוף שמה). זה אומר שאם היא חייבת לנושים כסף זה לא אומר שציון חייב להם כסף גם אם ציון הוא בעלים ב-100%. אם ד”ר פיתה תגיע לפירוק וככל שציון עצמו לא ערב לחובותיה הוא יכול להמשיך בחייו (בפועל בחברה פרטית ציון כמעט תמיד הוא יהיה ערב לחובות החברה שלו – אחרת הבנקים לא מוכנים לתת כסף).

חברת ד”ר פיתה רוצה להתחיל לעבוד בייצור פיתות, אבל כרגע אין לה כלום! שום כסף או רכוש לעבוד איתו. לכן ציון מזרים 100 אלף ש”ח כהון עצמי לתוך החברה, באמצעותם קונה החברה מכונה מהדגם החדש ביותר להכנת פיתות, אותן הוא מוכר בשוק.

לאחר כשנתיים ציון צריך כמה גרושים כדי לקנות קורקינט חשמלי. לכן, הוא פונה אליכם בהצעה למכור לכם 1% מחברת ד”ר פיתה. אתם מעוניינים וכעת נשאלת שאלה לפי איזה מחיר. כלומר – איזה שווי שוק תייחסו לד”ר פיתה ממנו יחושב 1% עבור החלק הנמכר.

איך מתמחרים עסק?

כדי שתוכלו בכלל להתחיל לדון בכמה שווה העסק אתם צריכים כמה שיותר נתונים אודותיו. לכן יבוא ציון ויפתח בפניכם את ספרי הנהלת החשבונות של העסק ובעיקר המאזן, דוח רווח והפסד ודוח תזרים מזומנים.

כיוון ראשון שאתם עלולים להציע הוא תמחור מאזני או שווי נכסי נטו. אתם פותחים את מאזן החברה בו רשומים נכסיה והתחייבויותיה ורואים שהנכסים של החברה כוללים מכונה בשווי 100 אלף ש”ח וקמח בשווי 10 אלף ש”ח, ההתחייבויות של החברה כוללות 5,000 ש”ח בגין חוב לספק ועוד 5,000 ש”ח בגין חוב לבנק. יוצא שההון העצמי – כלומר נכסים פחות התחייבויות עומד על 100 אלף ש”ח.

מכפיל הון הוא השווי חלקי ההון העצמי. לאחר מבט במאזן אתם באים לציון ומציעים לו לקנות 1% לפי שווי שוק של 100 אלף ש”ח – מכפיל הון 1. נניח שהרווח הנקי שמייצרת החברה בשנה, לאחר הוצאות חומרי הגלם, משכורות וכל השאר עומד על 20 אלף ש”ח בשנה.

אם הרווח השנתי של החברה הוא 20 אלף וההון העצמי הוא 100 אלף זה אומר שהתשואה על ההון העצמי עומדת על 20%. ציון עלול לומר לכם שמכיוון שהתשואה על ההון שלו גבוהה (20%) מגיע לו מכפיל הון גבוה יותר – למשל מכפיל הון 2 (200 אלף ש”ח). כלומר אתם נתקלים כאן בדילמה ראשונה – האם השווי המתאים הוא כמה המכונה עלתה או בהתאם לתשואה שהמכונה מייצרת? התשובה תלויה בשאלה האם התשואה על ההון כיום מייצגת לטווח ארוך. ככל וכן מכפיל הון גבוה יהיה מוצדק, אך אם יש סיכון למשל שהמתחרה מולכם יקנה את אותה מכונה ויוריד מחירים, מה שיפגע לכם בתשואה, אז קשה לומר שהתשואה הגבוהה מייצגת ונהיה מוכנים לשלם אפילו פחות משווי המכונה.

כיוון שני לפיו ניתן לתמחר את החברה מתמקד ברווח והפסד. אנו פותחים את דוח הרווח והפסד ורואים שמכירות החברה יציבות וכך גם הרווח שעומד על 20,000 ש”ח. אם כך, נותר להחליט איזו תשואה אנו דורשים על הכסף שלנו כדי להיכנס לעסקה. ככל שהעסקה יותר וודאית (למשל – יש לד”ר פיתה חוזים חתומים מול אסם 30 שנה מראש) כך התשואה הנדרשת נמוכה יותר וככל שהסיכון גבוה יותר (עלולים להיכנס מתחרים חדשים, סכנה לאבד רישיון עסק) התשואה הנדרשת גבוהה יותר.

מי קובע את התשואה הנדרשת? התשובה היא אתם. אתם יכולים לדרוש איזו תשואה שאתם רוצים, אבל אם תבואו לציון ותגידו לו שאתם דורשים תשואה של 50% בשנה מה שאומר שאתם מוכנים לשלם לו לכל היותר 40 אלף על העסק (רווח של שנתיים) אל תופתעו אם הוא יבעט בכם מהחנות וימכור את ה-25% למישהו אחר שמוכן להסתפק בתשואה נמוכה יותר.

אם אנחנו יודעים את הרווח של העסק ויודעים את התשואה שאנו דורשים אנו יכולים להשתמש בנוסחה הבאה (מבטיח שזו הנוסחה הראשונה והאחרונה בפוסט, ושהיא מספיק חשובה):

[נוסחה חשובה להבנת האינטואיציה בהשקעות, החולשה העיקרית שלה היא שהיא אינה מתחשבת בצמיחה]

אם נניח שהתשואה הנדרשת עבורנו עבור ד”ר פיתה, בהתחשב בהכל, היא 12%, חישוב השווי יהיה:

דרך אחרת, פשוטה יותר, לגשת לתמחור באמצעות רווח היא באמצעות מכפיל הרווח, שהוא בסך הכל שווי השוק של השקעה חלקי הרווח השנתי שלה כלל אצבע הוא שמכפיל רווח 15 הוא סביר לחברה סולידית. אם נשתמש בכלל האצבע על החברה שלנו נכפיל את הרווח השנתי (20,000) במכפיל 15 ונגיע לשווי של 300,000 ש”ח.

כבר אנחנו רואים שיש כמה גישות לגשת לתמחור אפילו בעסק הכי פשוט שאני יכול לחשוב עליו. תמחור חברה הוא בין אומנות למדע והסיבה לכך היא שכל המאפיינים של העסק צריכים בסופו של דבר להיכנס לתמחור. אם ד”ר פיתה זה “מותג חזק” בעולם הפיתות, יש לזה שווי שלא ניתן לראות באופן ישיר במספרים, כך גם הסיכון למתחרים וניבוי העתיד של העסק.

אתם צריכים לשאול את עצמכם האם ההשקעה כדאית בהתחשב בתמונה המלאה – גם המספרים אבל גם “הסיפור”.

אז עד עכשיו הדוגמה שדיברנו עליה הייתה של חברה פרטית שהעסקאות בה נעשות במשא ומתן אחד על אחד. לעומת זאת, בחברות ציבוריות (כלומר חברות הנסחרות בבורסה) העסקאות נעשות באופן פומבי, אך העקרון הוא אותו עקרון, רק שבמקום משא ומתן אתם פשוט יכולים להציע מחיר לקנות או מחיר לקנות ואם צד שני מוכן לקבל את התנאים שלכם אתם עושים עסקה. בסופו של דבר משחק ההשקעות בחברות ציבוריות הוא אותו משחק – להעריך מה צופן העתיד עבור העסק בהתחשב בשוק התחרותי ובהנהלה, ולפי איזה שווי תהיו מוכנים לקנות חלק ממנו.

כמו שציון פתח בפניכם את הספרים כשרצה למכור לכם חלק מהעסק, כך חברות ציבוריות פותחות בפניכם את הספרים באתר המאיה, שם מופיעים דוחות רבעוניים (כשהדוח השנתי המפורסם במרץ מפורט בהרבה משאר הדוחות) ודוחות מיידיים הכוללים עדכונים שוטפים. הדוחות האלה הם הכלי העיקרי שלכם לבחינת השקעה.

צאו מנקודת הנחה שהצד השני לעסקה -מי שמוכר לכם את המניה – הוא לא פראייר. אבל זה לא אומר שהוא מושלם. אתם יכולים להבין יותר טוב מהצד השני על התעשיה בה החברה עובדת (אם למשל אתם מגיעים מאותה תעשיה), אתם יכולים לעבוד יותר קשה ולחקור יותר לעומק מהצד השני ובכך להגיע לתובנות נכונות יותר או שאתם יכולים לפתח נוסחה פרי פיתוחכם שמצליחה לתמחר חברה יותר טוב מהמתחרים – כל משקיע צריך לגשת להשקעות מהמקום שיותר נגיש עבורו.

בסופו של דבר חשוב להכיר את מונחי הבסיס ואת הדוחות והמספרים אך הערך המוסף העיקרי בהשקעות הוא הבנת העסק עצמו וניסיון לרכוש חלק ממנו בזול כשהשוק לא מבין או מתמחר את העסק מספיק טוב לטעמכם.

וזהו – זו ההתחלה.
מה הסוף? אין סוף.

כל תעשיה וכל חברה דורשים למידה ומחשבה. תקראו דוחות, על הדרך תלמדו מושגים ותעשיות חדשות ולאט לאט תכירו ותבינו יותר. בעולם ההשקעות הלמידה לא נגמרת.

אז שיהיה בהצלחה ומוזמנים להגיב בכל שאלה שעולה לכם!

לחצו כאן כדי לקרוא את הפטור מאחריות
כל המוצג באתר זה הוא למטרות מידע בלבד. המידע המוצג אינו מקיף, אינו שלם, אינו מכיל גילויים חשובים או סיכונים הקשורים בהשקעות וכפוף לשינויים ללא הודעה מראש. המחבר אינו אחראי לדיוק או לשלמות או לחוסר הדיוק או השלמות של המידע המוצג. המחבר לא בדק או וידא מידע שהתקבל מצד שלישי שהוא עשוי להסתמך עליו. המידע אינו לוקח בחשבון מטרות השקעה ספציפיות או מצבים כלכליים ספציפיים של אדם כזה או אחר או ארגון כזה או אחר. המחבר אינו יועץ השקעות ואינו מנהל תיקים ואינו מציג את המידע בתור שידול או השפעה או בקשה או הצעה לקנות או למכור או להחזיק את ניירות הערך המוזכרים באתר. אין לראות במידע באתר הצעה או שידול לקנות או למכור או להחזיק כל נייר ערך או מכשיר פיננסי אחר. המחבר אינו אחראי בשום אופן לתוכן המידע, השמטות במידע, אי דיוקים, טעויות כאלה או אחרות. על כל משקיע להשלים בדיקה משלו לניירות הערך הנידונים. לפני ביצוע השקעה, על הקורא לבדוק השקעה זו עם היועץ הפיננסי שלו, עו”ד, ויועץ המס כדי לוודא שהשקעה זו מתאימה עבורו. לכותב עשויה להיות פוזיציה בניירות הערך המוזכרים והוא עשוי למכור או לקנות את ניירות הערך המוזכרים מבלי להודיע על כך מראש. השקעה במניות היא מסוכנת ועשויה לגרום להפסד כל ההשקעה. כל הפועל עקב מידע שקרא באתר זה, עושה זאת על דעתו האישית בלבד ונושא באחריות הבלעדית לכל פעולה בה ינקוט בהסתמך על המידע באתר זה.
Print Friendly, PDF & Email

21 מחשבות על “מושגי בסיס בהשקעות; מה צריך לדעת כדי להבין מה קורה”

  1. דניאל

    היי שלומי, אשמח אם תוסיף פוסט על מסחר באופציות על מניות בבורסה הישראלית, האפשרויות העומדות בפני המשקיע.

    תודה על בלוג מעניין

    1. שלומי ארדן

      תודה דניאל, קיימות מעט אפשרויות למסחר באופציות על מניות בישראל מלבד באמצעות כתבי אופציה שחברות מנפיקות לעתים, זה נושא נישתי מדיי לפוסט כזה – אשמור זאת לפעם אחרת.

  2. היי שלומי
    ראשית מבקש להודות לך על הפוסט הזה ובכלל, אני עוקב חדש יחסית, ואני מוצא ערך בכתיבתך.
    אשמח אם תוכל לכתוב אודות:
    1. גישת ההשקעה האקטיבית אל מול הגישה הפאסיבית (מדדים), לרבות הסיבות להעדפתך את השיטה האקטיבית (כך אני מניח מכתיבתך)
    2. סוגי השקעות אלטרנטיביות וגישתך כלפי השקעות אלו
    תודה רבה.

    1. שלומי ארדן

      תודה פליפר,

      השקעה פסיבית מול מדדים זה בהחלט נושא מתאים לפוסט נפרד, בקצרה אני לא נגד מדדים ולמעשה חושב שהם מתאימים עבור רוב המשקיעים. בכל זאת צריך לדעת שאנחנו בתקופה חסרת תקדים מהבחינה שלראשונה בהיסטוריה רוב הכסף מושרע באופן פסיבי. מה יקרה כאשר תהיה בהלה בשווקים ומיליוני משקיעי מדדים ילחצו על ״מכירה״ בתעודה המחקה שלהם? מי יקנה את כל המיליארדים האלה? הניחוש שלך טוב כמו הניחוש שלי.

      לגבי סוגי השקעה אלטרנטיביים – למה הכוונה?

      1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        בנוגע להשקעות אלטרנטיביות, התכוונתי לסקירה על קרנות P2P, קרנות נדל”ן שונות, תשתיות, ומידע על סוגי השקעות אחרות שאולי אתה תוכל להרחיב את הידע לגביהם.

  3. בני 756

    חשוב לציין כי כשאתה קונה אג”ח,
    אתה לא קונה אותה בשביל הריבית שהיא מחלקת,
    אלא בשביל התשואה…

  4. בנוגע להשקעות אלטרנטיביות: התכוונתי לסקירה על קרנות ה P2P השונות, היתרונות והחסרונות, כך גם לגבי קרנות נדל”ן והשקעות אחרות שאתה אולי מכיר ותוכל להעמיק את הידע בתחום. זאת כדי לגוון את האלוקציה בתיק (שוק ההון, נדל”ן פיזי ((מגורים/השקעה)) והשקעות אלטרנטיביות).
    ושוב המון תודה

    1. שלומי ארדן

      תודה פליפר – הבנתי,

      לגבי P2P – זה אפיק חדש ומעניין – בעיקר עם כל משחקי ה”ביטוח” ששמעתי שיש. אין לי משהו רע ספציפי להגיד על P2P. זה אפילו במובן מסוים טוב מדיי כדי להיות אמיתי – תשואה יחסית גבוהה (חד ספרתית אמנם אבל גבוהה) ומה שמוצג כהעדר סיכון? (ביטוח). מאוד יכול להיות שיש כאן משהו חבוי בפרטים הקטנים אבל אני באמת לא יודע מה הוא. בזהירות.

      לגבי נדל”ן כתבתי כמה מילים – התשואה בנדל”ן היא חד ספרתית נמוכה אלא אם כן משחקים עם מינוף שכמובן מעלה את התשואה וגם את הסיכון. לגבי ייזום נדל”ן – יכול להיות שכאן יש פוטנציאל לרווח גבוה אך זה דורש מומחיות כמו כל יזמות.

  5. שלומי ארדן

    מעדכן שבעקבות פניות שקיבלתי אני מתכוון לעשות בקרוב פוסט המשך על איך נראה מסחר במניות בפועל – החל מחישוב כמה אתם מוכנים לשלם עבור מניה ועד למתן פקודות קניה ומכירה – גם כן נושא שקשה למצוא לו הסבר ברור באינטרנט.

    1. דניאל

      אשמח אם תוכל להתייחס בנושא זה גם לאופציות על חברות בישראל בלבד. ברמה הטכנית, לכך התכוונתי.
      לא לוחץ בכלל…:)

    2. דודי ג.

      נושא שאשמח להסבר עליו הוא מס רווחי הון. ברמה העקרונית זה דווקא די ברור, אבל בפועל קשה להבין מה אומרות השורות השונות הנוגעות למסים באורדרנט. (במערכת של הבנק זה ברור).

      1. שלומי ארדן

        היי דודי,
        רוב העניין הוא שמס ממכירות ברווח מופיע בשורה למטה בתיק ומורידים אותו בפועל מתישהו בתחילת החודש, זו כוונתך?

  6. הי שלומי,
    מצפים לעדכון מהפגישה שלך עם מנכל וליו בייס,

    הקפאת את הפוסט שהיה מוצדק מאוד לדעתי ומאז לא הגבת בנושא

    1. שלומי ארדן

      היי שוקי,

      בקצרה – וליו בייס דרשו שאחזור בי מהפוסט מה שסירבתי לעשות. מכאן הדרך הייתה סלולה לסכסוך משפטי ממושך שגם אם אצא ממנו עם ידי על העליונה (ואני מכיר את מערכת המשפט כדי לדעת שאי אפשר לדעת) הוא ידרוש ממני זמן ומשאבים רבים.

      אני חושב שבשלב זה העלאת הנושא למודעות הספיקה והסכמתי להסיר את הפוסט – בעיקר כדי שאוכל להתמקד בנושאים אחרים ובכל זאת לתת הזדמנות להשתפר.

  7. אברהם ברבי

    נהנתי לקרוא
    רק מעניין שאתה כותב ביפן רווחי החברות לא עלו ביחד עם המניות
    זה בכלל לא מה שקורה באמריקה היום
    אבל סבבה נשארים אופטימיים1

    1. שלומי ארדן

      תודה אברהם,
      המחיר בשווקים לא גבוה כפי שנדמה, בטח לא בהשוואה לניקיי או בועת הדוט קום, ממליץ לקרוא את הפוסט הזה:

      http://brooklyninvestor.blogspot.com/2019/11/what-it-takes-dimon-twitter-etc.html

      עכשיו נשאלת השאלה האם סביבת ריבית אפסית לא מצדיקה עליה במכפילי הרווח בשוק. זה עוד מקרה בו הניחוש שלך טוב כמו שלי אך התחושה שלי היא שיש בכך הגיון – אנחנו במצב חריג היסטורית בו תשואת הדיבידנד במדד גבוהה מהריבית שניתן לקבל באגח ממשלתי – היסטורית הדיבידנד היה סביב חצי מהריבית. ניתן לומר שזה מצדיק נתון שכשלעצמו מצדיק עליה משמעותית במדדי המניות.

      בקיצור – לא הייתי אומר שהשוק יקר כיום.

      1. אברהם ברבי

        הי תודה על התשובה
        הערתי בנוגע לרווחי החברות
        זה שהריבית אפס לא אומר שאפשר לנפח את כל השוק
        עובדתית יש מרחק לא קטן בין רווחי החברות לבין במחירים והמכפילים שהתרחבו
        ברור שנותנים קרדיט לריבית הארוכה שמתרסקת
        רק שתיכף לא נשאר מימנה הרבה
        לגבי האם השוק יקר או לא
        הניחוש שלך יותר טוב משלי אבל עדיין ניחוש

השאר תגובה

גלילה למעלה