כאוס מסדר ראשון מול כאוס מסדר שני; למה אי-אפשר לחזות את שוק המניות

השימוש הרווח במילה כאוס הוא כמקביל למילה בלגן – אבל כאוס הוא לא סתם בלגן. הגדרה יותר פורמלית של מערכת כאוטית היא מערכת שרגישה מאוד לתנאיה ההתחלתיים. במילותיו של המתמטיקאי והמטאורולוג אד לורנץ “כאוס הוא כאשר ההווה קובע את העתיד אבל ההווה המשוער לא קובע את העתיד המשוער”.

בשנת 1961 לורנץ הריץ תחזיות מזג אוויר על בסיס חישובים מתמטיים. באחד החישובים במקום להכניס את הערך המלא 0.506127 לורנץ הכניס רק 0.506. כשהריץ את החישוב נדהם לגלות שאי-הדיוק הקטן הוביל לתחזית מזג אוויר שונה לחלוטין. במאמר משנת 1969 התייחס לורנץ לתופעה כ ‘אפקט הפרפר’ בהתבסס על המשל הציורי לפיו “פרפר המנופף בכנפיו בצד אחד של העולם, יכול לגרום כמה שבועות או חודשים לאחר מכן לטורנדו בצדו השני של העולם” – שינוי קטן בתנאי ההתחלה אפילו מיליון ספרות אחרי הנקודה מביא להשפעות הולכות וגדלות שגורמות לתוצאות שונות לחלוטין.

כדי לפגוש כאוס לא צריך להגיע עד למורכבות של מזג אויר – מספיקה בסך הכל מטוטלת כפולה. כפי שניתן לראות – אם ניקח מטוטלת זהה ונשנה את נקודת ההתחלה בעשירית מעלה נקבל עם הזמן תוצאות שונות לחלוטין.

[שתי מטוטלות-כפולות זהות עם נקודת התחלה שונה ב-0.1 בגובה. המסלולים הנובעים מנקודת ההתחלה המעט שונה שונים לחלוטין]

אז תאוריית הכאוס ואפקט הפרפר אומרים לנו שקשה מאוד לחזות מערכות כאוטיות. ברמת דיוק מסוימת אפשר לחזות מטוטלת כפולה ואף את מזג האויר , אבל רק בהינתן שאנחנו מקבלים מידע מדויק מאוד על נקודת ההתחלה וגם אז ייתכנו טעויות.

אלא שמטוטלת ואפילו מזג אויר הם דוגמאות למה שפרופסור יובל נח-הררי מכנה בספרו המעולה “קיצור תולדות האנושותכאוס מסדר-ראשון. אם זה כאוס מסדר ראשון, מה הוא כאוס מסדר שני? וכאוס מסדר-ראשון הוא פשוט לאין שיעור לעומת כאוס מסדר-שני. מה ההבדל? בעוד למערכות כאוטיות מסדר ראשון לא אכפת מכך שאתה מנסה לחזות אותן, מערכות כאוטיות מסדר שני מגיבות לעצם הניסיון לחזות אותן. דוגמאות בולטות כוללות את הכלכלה ואת שוק המניות.

נתחיל בכלכלה: נניח שבנק ישראל בונה מודל מתוחכם שמנסה לחזות את צמיחת הכלכלה בהתבסס על מיליון פרמטרים. הוא אוסף נתונים ומגיע למסקנה שברבעון השלישי המשק ייכנס למיתון. אלא אם בנק ישראל לא יפרסם דבר ויקבור בפירמידות את כל מי שראה את התחזית, השמועה תתחיל לדלוף וכך גם הכתבות. עצם הידיעה כי צפוי לבוא מיתון תשפיע מיידית על ההתנהלות של כל הגורמים בכלכלה באופן שיהפוך את כל מיליון הפרמטרים של בנק ישראל לחסרי ערך לחלוטין. למעשה –ברגע שאפילו כמה גורמים בודדים יודעים את תוצאת המודל קיימת השפעה ואפקט הפרפר מביא לכך שהמודל הופך מיידית לחסר ערך לחלוטין.

בשוק המניות זה אותו הדבר, רק הרבה יותר קשה. בשוק המניות יש לנו מיליוני שחקנים שמנסים, במידה רבה, לנחש את התנהגותו של האחר. כל אחד מהם מתלבט בין אלפי אפיקי השקעה בכל רגע נתון, עם השפעות הדדיות בין חברה לחברה, בין אג”ח של חברה למניה של אותה חברה ולכל נייר אחר בשוק ההון, ניחושים לגבי תגובות של בנקים מרכזיים ועוד ועוד. עכשיו תכניסו לכל הטירוף הזה גורם חיצוני כמו וירוס הקורונה – זה אפילו לא משנה אם כולם חושבים שקורונה זה כלום ושום דבר- מספיק שמשה חושב ששמעון יחשוב שדני יחשוב שהקורונה זה סוף העולם – וכולם מוכרים מיידית הרבה לפני שבכלל קרה משהו.

שום אדם ושום מחשב – חכמים ככל שיהיה – לא יכולים אפילו להתחיל לחזות כאוס מסדר שני כי הניסיון עצמו משפיע על התוצאה.

בכל זאת, הכאוטיות של מזג האויר לא מונעת מאיתנו לדעת שבאוגוסט חם ובינואר קר, או שהמשק נוטה לצמוח ושוק המניות לעלות. יש מעין מוקדים שגם המערכת הכאוטית כאילו נמשכת אליהם – ולכן מודים אלו מכונים בתורת הכאוס ‘מושכים’ (Attractors) – נקודות שהתנועה היא סביבן – אך באופן כאוטי (כלומר בניגוד לכוח משיכה למשל – אין התכנסות לאמצע).

[המושך המפורסם ביותר בתורת הכאוס – מושך לורנץ]

קשה לחזות היום אם ב-3 לינואר 2040 בשעה 14:00 ירד גשם, אבל כן ניתן לומר בסבירות גבוהה שיהיה קר – כי אנחנו יודעים שה”מושך” של מזג האוויר בינואר הוא בטמפרטורה נמוכה.

אז נכון, אין לנו שום סיכוי לחזות את תנועה של מניה שנשלטת בטווח הקצר לחלוטין על ידי כאוס מסדר-שני, אבל עם הזמן אנו יודעים שהמיקום של המניה יהיה ‘סביב’ הביצועים העסקיים שלה, והביצועים העסקיים שלה יהיו סביב כל המאפיינים של העסק- הענף, המנהל, הבעלים, המאזן – כל אלו בסופו של דבר יקבעו “סביב” איפה תהיה המניה.

אז בימים אלה בהם כולם מתחרטים שהם לא מכרו לפני שבועיים כדי לקנות היום – דעו שמלכתחילה לא היה לכם סיכוי – וגם אם אתם חושבים שכן, הסיכויים טובים שהייתם חושבים אותו הדבר אם השוק היה חוזר לעליות אחרי יומיים. המבט אחורה מתעתע בנו.

בכל זאת תתנחמו בכך שלדעתי כיום במניות רבות אנו רחוקים מאוד מה’מושך’ שלנו (הביצועים העסקיים של החברות) שימשכו אותנו מעלה – אך אף פעם לא בקו ישר וזיכרו תמיד שכאוס הוא לא בור, כאוס הוא סולם.

Print Friendly, PDF & Email

32 מחשבות על “כאוס מסדר ראשון מול כאוס מסדר שני; למה אי-אפשר לחזות את שוק המניות”

  1. אל רום

    פוסט מענין. רק צריך לשים לב, אפילו ההגדרה של הכאוס הייתה נכונה ומדוייקת ( אם….) עדיין, אתה משתמש במינוח כאוס, ורואה בו רק האלמנט של צפיית העתיד. אבל, גם באם העתיד לא נצפה בדיוק, זה לא משנה אפקטיבית תמיד. שהרי, יש תורות ניהול , שמאפשרות להתנהל בתנאי אי וודאות. כלומר, מאפשרות לשחות בכאוס. לא בגלל שאי אפשר לצפות העתיד, אלא, למרות שאי אפשר לצפות העתיד. נמחיש משוקי הון:

    נניח שאנו משקיעים בפוזיציה לשנה שלמה. אנו מניחים סיכון של שנה . נניח בתוך שנה, מלחמה. נניח וירוס הקורונה. אבל, זה סיכון של שנה. נניח שנחתוך בחצי ההשקעה, לפרק זמן של חצי שנה. אזי, הסיכון המוערך יירד בחצי. ברבע בהתאמה והלאה. כל זאת, עד אשר:

    נגיע לתנועת אונליין. כלומר, מה שיענין אותנו, זה לא מה השוק יעשה, אלא, מה השוק עושה עכשיו, ובכך, נקבל על פי החיזוי, את הוודאות הגבוהה ביותר, ואפילו המוחלטת למעשה. מכאן, שצפיית העתיד, לא ממש תמיד רלבנטית כמובן.

    יש מקרים, שבהם עצם החיזוי , עצם המודעות לכאוס, יביאו אכן כאוס. לא תמיד. במיכניקת הקוונטים זה נכון. הקרנות של אנרגיה על המערכת, עצם ההקרנה, ישנה את התנהגות האלמנטים למשל. אבל, זה לא ממש נכון בשוקי הון:

    סוחר בודד, יכול לחזות הצפוי, ועצם ההשקעה הבודדת שלו, בייחוד עם מסחר בזמן אמת, דינמי , לא ישנה את עצם התנהלות הנכס. נניח כך:

    שבהינתן, וירוס הקורונה, אנשים ימכרו נכס. האם אפשר לצפות זאת. בוודאי. אבל, אפשר גם לקנות דווקא הנכס, מתוך הנחה , שבעתיד הוא יעלה. ואם תקנה הנכס בזול. בעתיד יעלה ערכו ( בסוף המשבר) ואז תמכור אותו , ותממש הרווח. אז מה זה מעלה או מוריד למעשה ? אתה יכול לצפות כסוחר, התנהגות של עדר, וללכת בניגוד לכיוון העדר, ועדיין להרוויח.נהפוך הוא: התנהגות העדר, מאוד צפויה בשוק הון. אבל, מה שלא צפוי, זה תיזמונים מדוייקים ביותר. וזוהי הבעיה העיקרית למעשה.

    תודה

  2. אל רום

    רק הבהרה או תוספת :

    כתבתי שתיזמונים מדוייקים הם הבעיה העיקרית ( ולאיו דווקא צפייה של העתיד ) אבל, תיזמונים מדוייקים, מתחדדים ונעשים נכונים ויעילים, ככל גם כאמור, שאנו מתרכזים בהתנהגות השוק אונליין, ולא בצפיה העתידית של ההתנהגות.

    תודה

    1. שלומי ארדן

      תודה אל-רום, תגובה מעניינת!

      איך תיראה השקעה כזו למעשה? נניח למשל שמחר מתחיל משבר חדש (נקרא לו היינקן לשם הגיוון), השוק ינסה לתמחר את המשבר הזה מיידית. האם באמת יהיה ניתן לקנות או למכור בציפיה שהמשבר יימשך או יעבור? יכולת התחזית תהיה צריכה להיות יותר טובה משל השוק למעשה.

      1. אל רום

        תודה שלומי,

        לא הכל מבוסס כמובן על משברים. אבל נניח משבר חדש באמת, יהא שמו : היינקן. אזי :

        אפשר למשל , לחזות בוודאות השקעות מראה, או השקעות נגזרות. נניח שיש בעיית טרור בינלאומי, והתיירות הבינלאומית תרד, השקעת מראה, תהא תיירות פנים.

        נניח, הקורונה. אפשר לחזות, שייצרני מסיכות, או קניות אונליין יתגברו. ואכן, מי שהשקיע , הרוויח.

        ואפשר סתם לחזות , שחברות חזקות, יירדו באופן זמני, ועם תום המשבר, יתקנו חזרה. אז מה יש לנו:

        התנהגות צפויה של עדר. מכירה רבתי, או , בריחה לנכסים יותר בטוחים ( כגון : זהב ,יין יפני, שווייצרי וכדומה ). זה מה שקורה תדיר. אז נניח שבתחילת המשבר, או עם צפייה שלו, אתה קונה נכסים בטוחים (זהב כאמור, יין יפני וכו….) . אם המשבר מתעצם, אז:

        אתה מוכר, לא בסוף המשבר. אלא :

        משקיע סכום גדול, תוחלת קצרה , ובתוך המשבר מוכר ( או קצת אחרי ההתחלה, אבל , ממש בתוך ).

        אז הנה לנו :

        זה מתקרב לחשיבת אונליין :

        אתה צופה משבר. צופה התנהגות העדר. קניה של נכסים בטוחים עם או קצת לפני תחילת המשבר. אתה מוכר בתוך המשבר , ולא כאשר משבר נגמר כמובן. עם תוחלת קצרה מאוד. סכום גדול מאוד. והמון פעולות דנן, באונליין או בקירוב, מביאות רווחים גדולים. ולא משנה בעצם התנהגות העדר או השוק בעיקרון.

        יש כמובן ,שיטות, שהן יותר מצומצמות מבחינת מירווחי הזמן ( ככל שמירווח הזמן קטן כאמור, הוודאות גדלה ) . זוהי המחשה עבה מאוד, גסה מאוד. אבל, יעיל ועובד בעיקרון. זה לא כאוטי לגמרי כלל. ואפילו היה, לא משנה. כי זה לא ממש בנוי על צפיית העתיד, אלא: על התנהגות נוכחית.

        להתראות

      2. אל רום

        וכמובן, למותר יהא לציין, שזה אף פעם לא פשוט כמו תות. צריך טכניקה , חיבור, הבנה דיגיטלית גרפית. ניתוח טכני וכדומה. זה דיון עיוני כאן. אמנם, הוא גם מייצר כסף. אבל, זה בגדול. הפרטים הקטנים, הטכניקה, הפרקטיקה, זה ענין ללמידה מייגעת ולא פשוטה. אין להקיש מזה שזה ” בועז קלי קלות ” .

  3. עדיאל

    הי שלומי, האם אתה לא מבצע צמצומים כלל בהשקעות שלך בשעת המשבר? ולא מעביר כלל כספים להשקעות שיכולות להניב לך תשואה גבוהה יותר בזמן המשבר עצמו?

    1. שלומי ארדן

      השינויים שאני עושה בזמן משבר היא הסטה למניות שאני כבר מכיר הרבה, זולות במיוחד ועם השפעה עסקית מעטה מהמשבר

      1. עדיאל

        תודה!
        ויש לי עוד שאלה: אם מחיר הנפט יורד בחדות ורפק וג’נריישן קפיטל מוכרות חשמל בחוזים קבועים, האם הן לא אמורות לקפוץ מהסיבה הזאת?
        בנוסף במידה ויצטרכו למחזר חוב בריבית אולי תהיה נמוכה יותר דבר שגם יכול לעזור להן
        היצור נהיה יותר זול ומחיר המכירה נשאר קבוע…נשמע לי יותר הגיוני שבמצב הנ”ל הן היו אמורות לעלות בלא מעט אחוזים…

        1. שלומי ארדן

          היי עדיאל, לגבי הירידה במחיר הנפט (יותר חשוב – הגז) – היא לא ממש עוזרת כי החוזים בהם היא קונה גז סגורים לשנים קדימה (למרות שלך תדע – אולי עכשיו ייפתחו).

          לגבי ריבית המחזור – מסכים.

  4. שלומי כול הכבוד לך שבימים כאלה אתה בשליטה . אתמול כתבת על קוונטים והיום על פרפרים .בהערכה רבה

    1. לשלומי . רציתי לאחל לך פורים שמח ותודה על הכול .לומד ממך המון

      1. שלומי ארדן

        חג שמח אבנר ותודה!
        אולי בפורים הכל יתהפך אבל צריך לדעת להנות ולנצל – במיוחד בימים כאלה

        1. מסכים איתך . יש נקודת כניסה טובה להרבה מניות במיוחד לדנאל שאמרת שהיא יקרה מדי

  5. איתמר

    אבנר אני הייתי נזהר עם קניות עכשיו.
    יש פוטנציאל לעוד הרבה ירידות. עדיף לחכות לכמה ימים ירוקים מקס’ מפסידים כמה אחוזים.

    1. שלומי ארדן

      הכל יכול להיות אבל הצעה שלי- לא שווה מחשבה. אם זה זול קנה, אולי יהיה יותר זול אבל עם הזמן זה מסתדר.
      תחשוב על זה ככה – מי שקנה דירה ב-2007 הרוויח יפה מאוד גם אם הוא לא תפס בדיוק את היום בו הדירות היו הכי נמוכות באותה השנה.

      1. איתמר

        מצטער, להתעלם מהמצב הנוכחי ולהגיד ‘לא שווה מחשבה’ נשמע לי כמו לטמון את הראש בחול.

        במצב כזה שמשתרע בין חזרה לשגרה לבין פגיעה משמעותית בכל המערכת העולמית (כולל הכלכלית) אני מעדיף את הסיכון לפספס כמה אחוזים בחזרה לעליות מאשר את הסיכון להפסיד עוד הרבה למטה.

        הניתוחים מי אמור ולא אמור להיפגע קצת לא רלוונטיים – ירידה חדה בביקושים בסוף מתגלגלת לכולם ולא ניתן לצפות מי יפגע וכמה.

        ההשוואה לדירות ב2007 לא נכונה – אתה משווה אירוע בעבר שאתה יודע מה היה אחריו לאירוע בהווה שאינך יודע איך יסתיים – ‘המבט לאחור מתעתע’ כמו שכתבת בפוסט.
        מי שקונה היום הוא זה שמנסה לתפוס את המינימום (תחשוב על זה). מי שלא לחוץ לתפוס את המינימום יכול לחכות לעלייה של 10% כ’צפירת הרגעה’ לפני הכניסה המחודשת. ככה אפשר לפספס 10% מהעלייה. בקניה היום אפשר לפספס עד 100% מהפוזיציה

        1. שלומי ארדן

          תודה איתמר, ההנחה המשתמעת שלך היא שתהיה משרוקית סיום למשבר, אבל למה אנחנו מחכים בעצם? אם תהיה מחר עליה של 10% תקנה? ואם תהיה אחריה עוד ירידה?

          אם אתה מדבר על משהו בסדר גודל של מציאת תרופה או הכלה מה שיכול לקחת גם חצי שנה או שנה – לשיקולך אבל אל תחשוב שאתה מוותר על ״מקסימום 10%״ כי זה באותה מידה יכול להיות 50%. למעשה – זה בערך מה שאני מצפה לראות בתיק עד סוף השנה אפילו בתרחיש לא קל של הקורונה.

          1. איתמר

            יש משרוקית כזו – ירידה בכמות החדשות הרעות. ירידה בשיעור המקרים החדשים, ירידה בשיעור החולים הקשים, מציאת חיסון/תרופה וכו’.
            זו אינה משרוקית שאומרת ‘הכל מאחורינו’, אבל היא אומרת שהדפוס הנוכחי שכל יום מביא בשורות גרועות יותר – אולי הסתיים.

            מי שלא רוצה לעקוב אחרי הנתונים האלה יכול לעקוב אחריהם דרך נתון אחד והוא השוק, ולקבוע שהוא ממתין לעלייה של X שמבטאת עבורו צפירת הרגעה. X הוא פרמטר אישי והוא קובע כמה נוכל להפסיד מהמתנה בחוץ (לחילופין כמה חשוב לנו לקנות קרוב לתחתית) אבל מרגע שקבענו אותו הוא מגביל את העליות שיכולנו לפספס.

            אני לא מנסה לתזמן כל עלייה וירידה. לא מצפה לתפוס את היום שאחריו יהיו רק עליות. לא חשוב לי שהמשבר יסתיים לחלוטין אבל כן לדעת שאנחנו בנתיב של התכנסות ולא התבדרות. בנתיב של התבדרות (שכרגע אנחנו עליו) כל ההנחות הרגילות חסרות תוקף.

          2. איתמר

            בכל מקרה שאפו על קור הרוח שאתה מגלה. להיות מסוגל לעמוד בעין הסערה ולחייך זה ראוי להערכה בלי קשר לרווח/הפסד

          3. שלומי ארדן

            תודה איתמר!
            תקופה מאתגרת אבל למזלי היא מאתגרת רק במחירים, נגיד ב-2008 היה מאוד קשה לשער מה תהיה ההשפעה של קריסת בנקים. כאן השאלה היא בעצם כמה תהיה הפגיעה ברבעון או שניים הקרובים וכמה “השלמה” תהיה ברבעונים לאחר מכן – במשברים קודמים כל הירידה הזמנים בביקוש הושלמה. אם זו חוסר הוודאות שמאפשרת לי לקנות בכאלה מחירי הנחה קיצוניים – אני קופץ על המציאה בידיעה שאין לי מושג מתי ואם העולם יסכים איתי. זה טבע העיסוק.

    2. ככול שיורד יותר אני מגדיל את הסכום . הרי אף אחד לא יודע עד כמה ירד. תודה

  6. הי שלומי. נשאלת השאלה הכי חשובה כרגע זה מה עלולה להיות ההשפעה על חברות כמו שוהם או רני צים, אם אכן יתממשו אפילו חלק מהתרחישים הפסימיים לגבי משבר הקורונה.
    שוהם – מחנק אשראי וכל בעיות החיתום והחובות.
    רני צים – פגיעה משמעותית בכל ענפי הבניה והמסחר.
    מה דעתך בנושא?

    1. שלומי ארדן

      היי פיני, אני תמיד בעד לבחון את ההשפעות הכלכליות ואני עושה זאת כל יום בתקופה האחרונה, אז בוא נראה מה יש לנו.
      בנק ישראל וגורמים רציניים נוספים חוזים פגיעה של בין 0.1% ל-1% בצמיחה השנה שרובו יחזור שנה שעברה (לצורך העניין ידחו רכישת רכבים למשל) – ניקח את התרחיש הגרוע ומצידי נכפיל אותו פי 5 – גם אז אני רואה השפעות רק בשוליים וגם זה בסימן שאלה.
      בשוהם – התיק של היום זה לא התיק של לפני חודשיים. כרגע אין שום גל קריסות ובחודשיים האחרונים כבר יש לשוהם הזדמנות לטייב את התיק ולהרחיק אותו מגורמים מושפעים תוך כדי התאמת התעריפים. זו בדיוק הסיבה ששוהם היא חברה שהדינמיקה העסקית שלה נהנית ממשברים לא פחות מחברות כמו פלוס500. זה מה שאני מכיר משנותיי כעורך דין ומשיחות רבות -שוק ההון עוד לא מכיר את זה ובחודשים הקרובים נראה מי מאיתנו צודק.

      רני – אני לא רואה פגיעה משמעותית בבניה וגם לא חושב שתהא. אני כבר מנבא שלא יהיה סגר על השטחים כי הנזק שזה יגרום לנו יהיה עצום וכי מספר החולים ברשות דיי דומה למספר אצלנו כך שזה כמו לבודד עיר בישראל למעשה. גם אם נלך לתרחיש ההזוי שכן יעשו את זה – אני מעריך שרוב הפועלים שצריכים את הכסף הזה כדי לחיות יעדיפו להישאר בישראל במגורים זמניים שחברות הבניה יארגנו להם מאשר להקפיא את המדינה.
      בגלל שרוב הערך של רני הוא בפרויקטים בביצוע כרגע – הוא דווקא באלגנטיות מדלג על ההשפעה של הקורונה לחלוטין..

      אתה מוזמן להציע וקטורי פגיעה נוספים בחברות – אני כל הזמן מחפש ובינתיים לא מוצא שום דבר שמעיד על פגיעה כלשהי, שלא לדבר על פגיעה משמעותית.

      1. במקרה של בנקים במצוקה ומחנק אשראי מה היתרונות אל החסרונות של שוהם או אר אס אל מול המערכת הבנקאית?

        ולגבי רני צים, הניסוח ‘מדלגת באלגנטיות’… איך זה נתיישב עם הירידות החדות גם לעומת חברות נדל”ן אחרות? מה השוק רואה אחרת?
        תודה

        1. שלומי ארדן

          יתרונות – יכולת לשנות את הרכב תוך שבועות בודדים התיק ולהתאים את התעריפים באופן מיידי, גמישות בזמן שהבנקים נתקעים עם הלוואות ענק לשנים. תאר לך שהבנקים רוצים להפסיק לעבוד עם ענף התיירות – זה מהלך שיכול לקחת להם עשור ובינתיים הם ימשיכו לגבות ריביות אפסיות שלא משקפות סיכון.

          לגבי מה השוק רואה – אם הייתי מבין את ההגיון הייתי מוכר במקום לקנות. אני לא מבין. אולי פשוט פדיונות.

  7. מה השוק רואה? הוא רואה עדר שרץ ליציאה ומקבל רק פקודות מכירה.כולם מוכרים יש פידיונות של 15 מיליארד ב5 ימים, אי אפשר לעמוד מול לחץ מכירות כזה. אין שיקול כלכלי כרגע אלה רק לצאת. אגב תאall share ירד 27 אחוז מהשיא בשבועיים. איך האגייח של מלרן, רבל, שוהם נסחר בתשואות דו ספרתיות? בגלל שהשוק בארץ במצוקת נזילות קשה ואין קונים
    אפילו אטטו שפועלת בברזיל, ועל אף השחיטה במניה האגייח נסחר בפרי בגלל שהשווקים בחוייל הרבה יותר יעילים

    1. שלומי ארדן

      יפה אמרת מרק,
      בנק ישראל היה יכול לפתור זאת בקלות על ידי קניית אגח ישראלי מה שהעה מספק נזילות לכולם, במקום זה המוסדיים נאלצים למכוק.
      אתמול נאוי הודיעה שבשל משיכה של 70 מיליון שח בנעמים הם יצטרכו לצמצם את התיק. זו תוצאה ישירה של פגיעה בנזילות וזה כסף שיוצא מעסקים קטנים. בכסף שבנק ישראל קונה דולרים ביום הוא היה יכול לפתור את זה.

  8. Eyal Har-tuv

    הי שלומי, רציתי לדעת את דעתך על חברות אשראי צרכני כמו ישראכרט, שמאז ההנפקה בצניחה חופשית..תודה

    1. שלומי ארדן

      הייתי לאחרונה בכנס של ישראכרט ועברתי על המספרים, אני מבין שיש שם בהפרשות איזה עניין חשבונאי שונה – הפרשה ברגע מתן ההלוואה.
      בכל אופן בתור מי שטיפל במאות תיקי פשיטת רגל – אלה הלוואות ברמה נמוכה בלי שום בטחונות שתמיד נמחקות לחלוטין, לא זוכר שנציג ישראכרט אי פעם הגיע לדיון בפשיטת רגל – מוותרים מראש ובצדק. למעשה אני מכיר מקרים בהם אנשים ידעו שהם נכנסים לפשיטת רגל והלכו ״לקרוע את העיר״ עם הכרטיס לפני הגשת הבקשה.

      כל זה בנוגע לאשראי שלהם, בנוגע לפלסטיקים – לך תדע לאן זה הולך.

      לסיכום – לא.

השאר תגובה

גלילה למעלה