טסלה, יוון ונבואות שמגשימות את עצמן

אני רוצה לשתף אתכם בתופעה שמאז שהתחלתי לשים אליה לב התחלתי לראות אותה כמעט בכל השקעה שאני פוגש – בעיית הביצה והתרנגולת. כדי להסביר נתחיל בדוגמה: נניח שאתם עושים היום ניתוח לחברת טסלה ומגלים שבעוד שהיא נסחרת ב-120 מיליארד, היא שווה רק 60 מיליארד. נלך צעד קדימה ונניח שאתם צודקים לחלוטין – טסלה אכן שווה בדיוק 60 מיליארד. בהתאם – אתם פותחים פוזיציית שורט ובכסף שקיבלתם מהשורט גם קונים פוטים. אתם משוכנעים 100% בניתוח שלכם והאמת הכלכלית תמיד מנצחת בסוף, לא?

ובכן, מסתבר שהפער בין שווי כלכלי לשווי אמונה הוא דק מאוד

בעודכם מפנטזים על ה-Cyber Truck שתקנו בכסף שתרוויחו מהעסקה בא אילון ומודיע על כי טסלה תקים מפעל סוללות על מאדים, ולצורך מימונו תנפיק טסלה מניות בשווי 120 מיליארד דולר. בתור שורטיסטים אתם חושבים לעצמכם שזה מצב נהדר- הרי דילול יפגע במניה לא? ובכן, כל עוד המשקיעים מאמינים שמחיר המניה מוצדק זה בכלל לא בטוח. הרי המשקיעים האמינו לפני כן בתוכניות הגרנדיוזיות של אילון מאסק, למה שזה ישתנה עכשיו?

אם נניח שמחיר המניה יישאר זהה (למרות שבהחלט ייתכן שהוא אף יעלה) נמצא את עצמנו במצב בו נכנסו 120 מיליארד דולר לחברה, מה שאומר ששווי השוק יעלה מ-120 ל-240 מיליארד, בזמן שהערך שאתם עצמכם מחשבים עבור טסלה יעלה מ-60 מיליארד שחישבתם ל-180מיליארד (שכן נכנסו 120 מיליארד במזומן). תמחור היתר של טסלה ירד מ-100% ל-33% בעקבות הנפקת המניות.
כדי לזרות מלח על הפצעים – פתאום כל השורטיסטים האחרים לא רואים טעם בשורט הזה וסוגרים את השורט באותו זמן כמוכם, מה שעוד יכול להטיס את המניה.

האמונה במחיר המניה הופכת לערך כלכלי, שמצדיק את מחיר המניה

הנפקה היא לא הדרך היחידה בה ערך מניה יכול להפוך לערך כלכלי. במחיר מניה גבוה בנקים יסכימו גם למחזר לכם חוב ולתת לכם הלוואות שהם לא היו מוכנים לתת אם מחיר המניה היה בשפל, ובריביות נמוכות יותר. מחיר מניה גבוה יכול להיות ההבדל בין פשיטת רגל לבין שגשוג – ומאוד ייתכן שטסלה הייתה קורסת ב-2018 אלמלא מחיר המניה שיקף לה ערך של עשרות מיליארדים מה שהרגיע את הנושים ומאוד יכול להיות ש-CBL הייתה פי 20 מהמחיר היום אם שוק החוב למרכזים מסחריים בארה”ב לא היה מתייבש בגלל שכולם בפאניקה שאמזון תהרוג את הקניונים. אם CBL הייתה נסחרת בישראל בה מוכנים לממן חברות כאלה בריבית של מתחת לאחוז היא בוודאי הייתה שווה מיליארדים רבים.

אבל זה לא עוצר כאן, אנחנו רואים את התופעה הזו אפילו ברמה של מדינות. זוכרים ב-2011 שכולם דיברו על זה שיוון הולכת לקרוס והאג”ח שלה ל-10 שנים שיקף תשואה של 40% לשנה? ובכן אתמול לראשונה האג”ח של יוון ל-10 שנים ירד לתשואה של מתחת לאחוז.

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא image-17.png
[ריבית לשנה של אגח יווני ל-10 שנים, מי שקנה ב-2011 עשה מאות אחוזים בשנה על אגח ממשלתי]

כיצד ניתן להסביר זאת? ברור שסביבת הריבית קשורה, אך לאן נעלמה סכנת הקריסה? ובכן -זה בדיוק מה שאנחנו מדברים עליו כאן! ברגע שהוזרם כסף ומשקיעים נרגעו מעט התשואה החלה לרדת. מדינה שמגייסת חוב ב-40% ריבית לא יכולה לשרוד, אבל ככל שהאמון גדל כך הריבית ירדה ובכך גם סיכויי ההישרדות עלו! כיום, עם ריבית של פחות מאחוז, היכולת של יוון לגייס חוב מעולה וכך גם הסיכוי שלה לשרוד, מה שמצדיק ריבית של פחות מאחוז!

אך נבואות שמגשימות את עצמן לא תמיד מעלות שווי – הן גם יודעות להוריד אותו.

במקרה הפשוט ביותר קופץ לראשי עסק יהלומים גדול שעסקתי בפירוקו, עם סניפים בניו-יורק, הונג-קונג ותל-אביב. העסק גלגל עשרות מיליוני דולרים בשנה. יום אחד אשתו של הבעלים, שגם עבדה בתפקיד זוטר בעסק, גילתה כי הוא בוגד בה והחליטה לנקום בדרך יצירתית – היא הפיצה שמועה כי העסק מצוי בקשיים כלכליים (מה שהיה רחוק מהמציאות). ברגע שהחלה השמועה להתפשט בקרב קהילת היהלומנים ספקים הפסיקו לשלוח סחורה והלקוחות (שגם הם היו יהלומנים) נעלמו. תוך שבועות בודדים העסק היה בפירוק והבעלים היה בפשיטת רגל. לכבוד יום האהבה זיכרו היטב – hell hath no fury like a woman scorned.

אז זה המקרה הפשוט ביותר אבל גם בחברות ציבוריות מוכרות ניתן למצוא רמז לאותה תופעה. ניקח למשל את שגריר: לשגריר יש עסק גרירה ששווה סביב 180 מיליון ואת קאר2גו שהיא עסק פרטי. בכמה שגריר נסחרת? 100 מיליון ש”ח. כלומר השווי המוערך של קאר2גו הוא מינוס 80 מיליון. מזה שנה וחצי שגריר מחפשת להכניס משקיע אסטרטגי לקאר2גו לפי שווי של כמה עשרות מיליוני דולרים אבל מי ישלם על חברת בת עשרות מיליוני דולרים כשהשוק מעריך אותה במינוס עשרות מיליוני דולרים? וזה אפילו כשעסקים דומים בעולם באמת מקבלים תמחור של עשרות מיליוני דולרים!
ייתכן שאם שגריר הייתה נסחרת פתאום בוקר אחד ב-250 מיליון הסיכוי להשיג משקיע בקאר2גו היה קופץ ובכך היה מצדיק שווי אפילו יותר גבוה מ-250 מיליון. כלומר השוק חושב שקאר2גו לא שווה הרבה וזה גורם לקאר2גו לא להיות שווה הרבה.

אז איך יוצאים מזה?

מכיון שאנחנו מדברים על דינמיקה של מעין גלגל שמניע את עצמו קשה מאוד לעצור אותו – צריך לתזמן היטב איפה ומתי אפשר לעשות זאת ואם התזמון יהיה מוקדם מדיי – הגלגל פשוט ידרוס אותך. זו גם הסיבה שאני לא מתעסק בשורטים – אתה צריך לתזמן למעשה את משבר האמונה של השוק במניה וכל הניתוחים לא שווים יותר מדיי אם התזמון שלך מוקדם מדיי, מה שתמיד תגלה רק בדיעבד ובדרך זה יכול לעלות לך המון כסף.

כדי לעצור את הגלגל צריך לקרות “משהו” גדול בתזמון הנכון. זה לא מספיק שגוף רציני יבוא ויביע אמון (או במקרה ההפוך – יעשה שורט), זה צריך לקרות בתזמון בו הגלגל כבר האט ומספיק משקיעים שואלים את עצמם האם התמחור הנמוך (או הגבוה) מוצדק.

יש כמה חברות שאני עוקב אחריהן שנמצאות בדיוק במצב הזה. הזכרתי את שגריר שאני לא מחזיק בה בדיוק בגלל שאני חושב שהתזמון עדיין לא נכון – יכול להיות שזה יקרה בחודשים הקרובים אבל למשל ברפק שגם היא נמצאת בתמחור מצחיק זה יכול לקרות בשבועות הקרובים. אחרי הניתוחים והערכות השווי, העניין של התזמון נותר במידה רבה עניין של תחושה.

יש חברה נוספת שאני חוקר ממש בימים אלה במצב דומה – חברה קטנה שמתומחרת בפחות מחצי מהשווי שאני רואה. לא רק זה, זו חברה שאני מאמין שככל ותגייס הון תצליח לעשות עליו תשואות גבוהות מאוד אבל היא תקועה במצב בו היא לא תרצה לגייס הון במחיר הנוכחי (ולא מעוניינים להתמנף), ומשכך לא תצליח להוכיח לשוק שהיא יודעת לעבוד עם הכסף, וכמובן שגופים מוסדיים, גם כאלה שעשו בדיקת נאותות ויודעים שהעסק שווה הרבה יותר, לא מסכימים להיכנס מעל למחיר השוק.

אני מאמין שככל שהגלגל של החברה הזו יתחיל לנוע הוא יביא את החברה לשווי אפילו של פי 10 מהמחיר היום. חברה שירדה בגלל נבואה שמגשימה את עצמה היא כמו קפיץ מתוח שרק מחכה שישחררו אותו. רק צריך את התזמון הנכון.

לחצו כאן כדי לקרוא את הפטור מאחריות
כל המוצג באתר זה הוא למטרות מידע בלבד. המידע המוצג אינו מקיף, אינו שלם, אינו מכיל גילויים חשובים או סיכונים הקשורים בהשקעות וכפוף לשינויים ללא הודעה מראש. המחבר אינו אחראי לדיוק או לשלמות או לחוסר הדיוק או השלמות של המידע המוצג. המחבר לא בדק או וידא מידע שהתקבל מצד שלישי שהוא עשוי להסתמך עליו. המידע אינו לוקח בחשבון מטרות השקעה ספציפיות או מצבים כלכליים ספציפיים של אדם כזה או אחר או ארגון כזה או אחר. המחבר אינו יועץ השקעות ואינו מנהל תיקים ואינו מציג את המידע בתור שידול או השפעה או בקשה או הצעה לקנות או למכור או להחזיק את ניירות הערך המוזכרים באתר. אין לראות במידע באתר הצעה או שידול לקנות או למכור או להחזיק כל נייר ערך או מכשיר פיננסי אחר. המחבר אינו אחראי בשום אופן לתוכן המידע, השמטות במידע, אי דיוקים, טעויות כאלה או אחרות. על כל משקיע להשלים בדיקה משלו לניירות הערך הנידונים. לפני ביצוע השקעה, על הקורא לבדוק השקעה זו עם היועץ הפיננסי שלו, עו”ד, ויועץ המס כדי לוודא שהשקעה זו מתאימה עבורו.
לכותב עשויה להיות פוזיציה בניירות הערך המוזכרים והוא עשוי למכור או לקנות את ניירות הערך המוזכרים מבלי להודיע על כך מראש.
השקעה במניות היא מסוכנת ועשויה לגרום להפסד כל ההשקעה.
כל הפועל עקב מידע שקרא באתר זה, עושה זאת על דעתו האישית בלבד ונושא באחריות הבלעדית לכל פעולה בה ינקוט בהסתמך על המידע באתר זה.

Print Friendly, PDF & Email

25 מחשבות על “טסלה, יוון ונבואות שמגשימות את עצמן”

  1. כתבה מבריקה שלומי! בא ניקח את המקרים האחרונים שלי מור בית השקעות. הם בונים חזק על האפקט הזה של החדרת האמונה בקרב המשקיעים (שכן הם נכנסים לתמונה) וככה האמונה הופכת לשווי כלכלי. בינתיים המשקיעים אוהבים את הביצועים שלהם בקרנות והם גדלים וגם המניה שלהם עולה. כמובן הכל יכול להתהפך. הדוגמא של האישה שחירבה את העסק. לדעתי בחירת בת זוג נכונה היא קריטית במיוחד עבור אנשים עם ממון. טעות באזור הזה עשויה לעלות יקר מאוד נפשית ופיננסית.

    1. שלומי ארדן

      קלעת בול גלעד, גם אני חשבתי בדיוק על המקרים האחרונים של מור. זו גם נבואה שמגשימה את עצמה – יודעים שכאשר מור נכנסים למניה היא טסה אז גם באות אליהן עסקאות פצצה וגם המשקיעים מגשימים עבורם את הנבואה.

      מה שכן הם צריכים להיזהר לא ליפול בהשקעה כזו כי אם האמונה תיפגע האפקט עלול להיעלם, בינתיים – שיחגגו.

      1. אההה כן.
        יש אחת מאוד מעניינת, מצאתי את עצמי מממש קצת את אס.אר בשבילה.
        למרות שאם מסתכלים על הנתונים היבשים הוותיקות נראות יותר טוב, אבל הפוטנציאל בה גדול מאוד.
        ויש לה כבר התאגדות בנקר
        מצחיק חלק גדול מאוד מהתיק שלי זה אשראי חוץ בנקאי.
        ברקת כבר צריך לתת לי רישיון מורחב 🙂

        האמת יש עוד אחת שבטח קוראי הבלוג שמו לב אלייה, אבל אני בינתיים צופה.

          1. הסכם עם איגוד מסויים… ויש שם עוד כמה הפתעות (הייתי צריך לקבל בומבה בראש כדי להבין את הפוטנציאל)

  2. הי שלומי, כתוב יפה

    ג’ורג’ סורוס כתב על התופעה הזו ספר שלם “the alchemy of finance”. הוא קורא לזה reflexsivity.
    הספר ארוך ומשעמם לדעתי, אבל הרעיון זהה, וחשוב מאוד בשביל להבין איך שווקים פועלים.

    1. שלומי ארדן

      תודה דני,
      חבר אמר לי על הרפלקסיביות של סורוס לאחר שקרא את הפוסט, לא הכרתי את הנושא ואכן נשמע לי שהרעיון דומה.
      כנראה שלא יצא לי מזה ספר 🙂

  3. מיכאל

    פוסט מעניין ובלוג מחכים. תודה!

    שתי מחשבות שעלו אצלי בעקבות הפוסט. הראשונה היא שיש גם עסקים שלא זקוקים למימון חיצוני כי הם מספיק רווחיים כדי לממן צמיחה. העסקים האלו הם לפיכך השקעה הרבה יותר בטוחה. אני תוהה אם הצלחת למצוא כאלו.

    המחשבה השניה היא שאם גישה למימון היא כל כך חשובה, אז משקיע עם כיסים עמוקים, שיכול לספק שפע של מימון לעסק, הוא קטליסט חזק לעליית שווי. משמע, לפי ההיגיון הזה, עדיף למנהל קרן להיות גדול יותר מהחברות שהוא משקיע בהן, ולהשקיע בהנפקה פרטית כדי לספק להן הון לצמיחה. מעניין למה לא נמצא משקיע כזה עבור car2go. האם משקיעים אסטרטגיים, שהם משקיעים מתוחכמים דווקא, לא יכולים לראות את הערך שאתה רואה בחברה?

    1. שלומי ארדן

      תודה מיכאל, העלית נקודות מעניינות,

      לגבי עסקים שלא דורשים מימון חיצוני – אמנם עסק שדורש מימון חיצוני מושפע באופן ישיר יותר מהאפקט המעגלי שתיארתי אבל כל עסק נסחר חשוף לכך. גם אם ניתחת עסק והגעת למסקנה שהוא שווה כפול והוא לא צריך מימון חיצוני – הוא יכול להישאר בחצי מחיר במשך שנים על גבי שנים. לכן, יש חשיבות גדולה שפשוט אי אפשר להתחמק ממנה לאינטואיציה, מי ייתקע ומי לא.
      כיום, למשל, השוק מאוד מעריך חברות צמיחה (שהשיאו יותר מהשקעות ערך בעשור האחרון). לכן, אני כיום אעדיף חברת צמיחה בחצי מחיר (שוהם) מאשר חברה שהיא חצי מערך המזומן (או.אר.טי למשל) כי האינטואיציה שלי אומרת שהשוק במצב הנוכחי לא יכול להתעלם מצמיחה, בטח אם היא עקבית. אין מה לעשות – השקעות זה הרבה מתמטיקה וכלכלה, אבל גם לא מעט ‘אומנות’.

      לגבי גודל הקרן – אני לאחרונה מוצא עיוותים כל כך גדולים בשוק שבאמת כמו שאתה מתאר אני אומר לעצמי שאם היו לי כמה מאות מיליונים הייתי יכול לעשות מהלכים שהיו מעלים לי את התשואה ולא מורידים אותה. ראה למשל את העסקה של רני צים עם ברנמילר או של מור עם גיבוי. עם הזמן אתקרב יותר לעולמות האלה.

      לגבי למה לא רואים את הערך – פשוט ככה עובד עולם ההשקעות, וזה עושה “הלם תרבות” למי שמגיע ממחשבה יותר אקדמית על יעילות השווקים. הגופים המתוחכמים לכאורה פועלים לפי שיקולים שהם במידה רבה פוליטיים ושיווקיים. אף אחד לא רצה להתקרב לברנמילר כשהיא הייתה בקשיים, מי צריך לקבל אלפי טלפונים ומשיכת כספים מלקוחות על כתבה שתבוא בעקבות עסקה כזו??
      אם נלך לקאר2גו – איזה גוף שמנהל כסף של אחרים יכול להצדיק עסקה כזו?? להיכנס לחברת בת מעל המחיר של חברת האם כשחברת האם שווה הרבה יותר?? זו תהיה ממש רשלנות – והכל בגלל מחיר השוק וגם אם הם עצמם מאמינים שיש ערך בחברה כמו קאר2גו. אני לא מכיר משקיע אסטרטגי שמרשה לעצמו להיכנס לעסקה מעל מחיר השוק – לכן דווקא החברות הפרטיות הן אלה שמגיעות לשוויים של מיליארדים – שם אין בעיה להיכנס כי השווי נתון לפרשנות.

      יש הרבה דוגמאות שקצרה היריעה מלהכניס לפוסט אבל מתחברים בול. גם מעריכי שווי תופרים את הערכות השווי שלהם כדי שייתכנסו למחיר השוק לא משנה איזה הערכות הזויות צריך לעשות כדי להצדיק זאת. אפילו הסביר לי על זה מעריך שווי בהרצאת אורח בתואר שני – הם מגדירים את זה כבדיקה שוק כדי לוודא שאתה לא טועה, מה שאומר שהערכת השווי שלך תהיה שונה לגמרי אם מחיר השוק שונה, שוב נבואה שמגשימה את עצמה אפילו במשהו שאמור להיות “אקדמי”.

      1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        תודה על התגובה.

        מוזרה לי ההסתייגות שלך מחברה טובה שלא צריכה מימון חיצוני ונסחרת בחצי מחיר. לי זה נשמע כמו גן עדן, ואני לא צריך שהשוק יבין את הטעות שלו כי כל עוד זה המצב אני או החברה יכולים להשקיע את הרווחים בתשואה גבוהה על ההון. אני מבין שלך זה לא מספיק. לגיטימי אבל מאוד זר לי. נדמה לי שזה מצב שמכנים לעיתים ״משלמים לי בשביל לחכות״.

        1. שלומי ארדן

          היי, שים לב להבדל – כשאני מדבר על חברות כמו או.אר.טי שנסחרות סביב חצי משווי המזומן- זו ממש לא חברה שעושה תשואה גבוהה על ההון אבל היא נסחרת בחצי מההון. זה סוג החברות שאני טוען שאפשר להיתקע איתן שנים בלי רווח הון משמעותי. כנראה שיהיה בסדר ובתקופות גרועות אפילו תרגיש יותר מוגן, אבל אל תצפה שהשוק ילמד להעריך את האיכויות האלה בזמן הקרוב – רוח התקופה בעשור האחרון היא שלאף אחד לא ממש אכפת מהון עצמי בלי צמיחה או תשואה גבוהה על ההון.

          מה שאתה מתאר כ-“משלמים לי כדי לחכות” יותר נכון דווקא בחברות צמיחה עם תשואה גבוהה על ההון – ואלה החברות שאני הרבה יותר אוהב ושהשוק יודע להעריך.

  4. לגבי גיבוי איתן, מהסתכלות מהירה על הנתונים היבשים שווה 380 מיליון שח בבורסה עם שווי תיק לקוחות של 140 מיליון.
    אני סקרן לדעת איזה סיפור מתחבא כאן?

    1. שלומי ארדן

      שאלה מצוינת, לי אין הסבר אין במקביל שוהם שיותר מכפולה בגודל וגם בצמיחה, עם יותר ותק, איכות חיתום ותשואה על התיק (בנוסף לכך שאינה עובדת עם מנכי משנה) נסחרת בפחות מגיבוי. תמוה מאוד.

      בכל זאת – זה רק במבט בתוך תעשיית הניכיון. אם נסתכל אובייקטיבית מאוד ייתכן שחברה כמו גיבוי שצומחת ועושה תשואה גבוהה על ההון יכולה להיסחר בשווי של 380 מ’ והתמחור שלה סביר, והתמחור של שוהם הוא שמעוות באופן קיצוני לכיוון מטה.

  5. היי שלומי, אני נהנה מהמאמרים שלך ומהתוכן.
    אני בחור צעיר, ובתקופה האחרונה נחשפתי לחברת טסלה ולכמות מטורפת של חבר’ה צעירים שמאמינים בחברה ומדברים עליה כדבר הגדול הבא, תוכל לשתף את המחשבות שלך בנושא?

    1. שלומי ארדן

      היי דביר, שאלה טובה,
      טסלה היא חברה קשה מאוד לניתוח. אין הרבה חברות שהמוצר שלהן יוצר סביבו כת ברמה של טסלה.
      מנגד, אין ספק שכרגע טסלה יוצרת מעט מאוד רכבים והיא תהיה צריכה לייצר הרבה יותר במרווח תפעולי חריג לחברת רכב כדי להרוויח.
      בכל זאת, המוצרים של טסלה כל כך מיוחדים וגאוניים שייתכן והם אכן מסוגלים לשנות את תעשיית הרכב. תראה למשל את הסרטון הזה על אחד המוצרים האחרונים של טסלה.

      בקיצור – אני לא מספיק בטוח כדי להמר שטסלה תצדיק את המחיר שלה. מנגד אני בשום פנים ואופן לא אעז להמר נגדה.

      1. אני מסכים שכרגע מחיר המניה אינו מצדיק את הנפח שהיא תופסת בעולם הרכב, אבל קראתי עליהם הרבה ונשמע שהם בכיוון לשנות 3 תעשיות גדולות לפחות (רכב, אנרגיה וביטוח).
        בכל מקרה תודה על המענה הזריז, שמח שנתקלתי באתר שלך (:

          1. א. בהחלט היה מאוד מעניין לעקוב אחריהם בתקופה האחרונה 😉
            ב. רציתי לשאול מה דעתך על העליות בשוק האמריקאי, מלכודת דובים או שבאמת נראה התאוששות בצורת V של הכלכלה העולמית?

          2. שלומי ארדן

            היי דביר,
            לגבי ההתאוששות של השוק – זה נפוץ במשברים שההתאוששות של שוק המניות מתחילה דווקא כשהמשבר בעיצומו, גם ב-2008 עליות חדות החלו כשבנקים עוד קרסו מכל כיוון. בכל זאת אני לא שולל שהירידות יימשכו, אין לי מושג. אני משקיע בעסקים שייסתדרו היטב גם אם הקורונה תימשך זמן רב.

  6. כמה הערות :
    1. מאמר יפה ונכון .
    2. לגבי טסלה ספציפית , ואני יודע, שלומי , שסתם לקחת אותה כדוגמא, השוק נותן לה תימחור נדיב מאוד משום שהוא מעריך שמכוניות חשמלית תשתלטנה על שוק הרכב העולמי יותר ויותר , וטסלה היא ה- Standard bearer של המהפיכה.
    3. עוד דוגמא לנבואה שמגשימה את עצמה – בשוק נופל כפי שהיה לפני חודש, אגחים של חברות נופלים לרמות נמוכות מאוד עקב הפאניקה. ואם החברה גם ממונפת , הדרישה של נושים להגדלת בטחונות , גם כשהפירעון איננו מחר, יכולה להביא לנפילת החברה.
    4. ומילה אחרונה לגבי שורטים. אני לא נוגע בהם לעולם , גם מסיבה פרקטית וגם מסיבה מוסרית. שווקי מניות אינם קזינו . ומי שחושב כך יפסיד את כספו בסופו של דבר. לכן אני בז לסוחרי יום ולמשרטטי גרפים , AKA “השיטה הטכנית”. אין תחליף לניתוחים פנדמנטליים מעמיקים , כי בסופו של דבר , הדרך להרוויח בשווקים היא מחבירה למניות של חברות יציבות, רווחיות וצומחות , ולא מספקולציות קצרות טווח . שווקי מניות נועדו לתמוך בכלכלות צומחות ולייצר ערך למשקיעים . ומי שחושב שירוויח לאורך זמן משורטים בשוק בריא , טועה בגדול.

השאר תגובה

גלילה למעלה