התיק בפתיחת הרבעון הרביעי

בהמשך לפוסט סיכום הרבעון השלישי 2019 – עדכנתי את תיק הבלוג לקראת תחילת הרבעון הרביעי:

שם הניירמחיר בתחילת רבעון רביעי 2019אחוז מהתיק
שגריר1337 אג'5%
שוהם ביזנס568.5 אג'40%
שוהם ביזנס - כתב אופציה 1339 אג'5%
עילדב195 אג' 20%
שניב500 אג' 15%
אס אר אקורד4512 אג'15%
סה"כ100%

ככל שאני יודע, אין משקיעים ישראליים אחרים המפרסמים את הרכב התיק שלהם (למעשה, אני לא מכיר אף אחד אחר שעושה זאת). הסיבה שאני עושה את זה היא קודם כל האמונה שלי שמה שאני עושה יוצר ערך אמיתי ושאפשר, עם הרבה קריאה ועבודת רגליים, להצליח להכות את המדדים ולהשיג תשואות מצוינות.

אני יודע שאחד הגורמים שהכניסו אותי להשקעות היה מעקב אחרי בלוגרים כמו עדו מרוז שלכאורה הכו את המדד, אך תמיד היה מרכיב של אמון בתשואות שפורסמו שכן הרכב התיק לא פורסם אלא כל רבעון הייתה מפורסמת “תשואה”. אצלי אני רוצה שהדברים יהיו יותר מסודרים וקלים למעקב.

חשוב לי שכל אחד מכם יוכל לעקוב בעצמו אחרי התיק שאני מרכיב ואחרי תהליך החשיבה ולוודא שהתשואה שלי היא מה שאני טוען. אם אני אצליח במטרה שלי להשיג תשואות מעולות זו תהיה מעין הוכחה שזה אפשרי, ואם לא – לפחות בדקתי את זה באופן מובנה ומסודר.

כפי שניתן לראות- כיום כל המניות בתיק הבלוג הן ישראליות, מצב שדיי מייצג את התיק האמיתי שלי ומהווה השלמה של תהליך שאני עובר מזה כשנה, מאז שהשקעות נהיו העיסוק העיקרי שלי. כתבתי על התובנות שלי בפוסט הזה.

נקודה נוספת בולטת שניתן לשים לב אליה היא החשיפה הגדולה לאשראי חוץ בנקאי בתיק. הסיבה לכך היא פשוטה – אני חושב שמדובר בענף מאוד סולידי. אסביר.

ענף ניכיון השיקים עדיין נשלט על ידי צ’יינג’ים וגופים פרטיים קטנים שמנכים שיקים מההון העצמי שלהם. כל תלמיד כלכלה מבין שהון עצמי הוא מקור הון יקר ולא יעיל (שמישהו יגיד את זה לאחים נאוי, שמשתמשים בהון עצמי כדי לקנות אג”ח), וכאשר אנחנו מדברים על ענף שבו המוצר הוא כסף, וחומר הגלם הוא כסף, אז מי שמשיג את הכסף הזול ויודע להביא אליו את הלקוחות יש לו יתרון מובנה.

מה שאנשים לא מכירים, ואני זכיתי להכיר במסגרת העבודה שלי כעורך-דין מסחרי, זה שהשוק הזה כבר קיים ומגלגל מיליארדים, פשוט הוא פועל בצורה מאוד לא יעילה.

דמיינו עולם בו מקביל בו רשתות המזון הגדולות אינן קיימות, וכל הקניות לבית נעשות בפיצוציות שכונתיות. לפתע, בזכרון יעקב מוקם סניף של “רמי לוי” שקונה את המזון בזול ויכול למכור אותו בהיקף עצום ובמחירים שהפיצוציות לא יכולות לעמוד בו.

ברור שהשמועה תרוץ מהר והמדפים יעמדו ריקים עד שהקיבולת של הסחורה (במקרה שלנו – כסף) תעמוד בקצב – וזה בדיוק מה שאנחנו רואים. אז יש עוד סניפים ועוד חברות ציבוריות – אבל החברות הציבוריות עדיין מהוות מיעוט קטן והן מצויות ביתרון מובנה מבחינת עלויות חומר הגלם – אג”ח, שטרי חוב ובנקים בריביות אפסיות.

סיכון נוסף שמדברים עליו לא מעט הוא החשיפה לתחום הנדל”ן, הבניה והתשתיות. זה אמנם סיכון קיים אך יש שני גורמים שמפחיתים אותו. ראשית, אין לי ספק שמדובר בתחומים שנמצאים אולי בתת-השקעה החמורה ביותר. מחירי הדיור הגבוהים הם בדיוק העדות שאנחנו לא צפויים לראות ירידה בבניה בעתיד הקרוב, ולמעשה נרצה לראות עליה משמעותית.

גורם שני הוא המח”מ הקצר והיכולת לפעול מהר אם מתחילים להריח צרות בתחום – תוך חודשיים אפשר “לנקות” את התיק ולדאוג להיחשף רק למושכים באיכות גבוהה, או לחילופין לדרוש “פיצוי” על הסיכון הנוסף. בסך הכל מדובר בעסק סטטיסטי, והם חשופים לקבלנים כמו שביטוח ישיר חשופים לכך שכל הרכבים במדינה יעשו תאונה – זה קיים, אבל לא סביר בצורה קיצונית.

לסיכום, כל אלה גורמים לי להרגיש בנוח עם החשיפה שלי לענף האשראי החוץ בנקאי, שאני מאמין שיכול להמשיך ולצמוח בצורה מהירה שנים רבות.

בנוסף, עדכנתי את התשואות של הרבעון השלישי לתשואות מהקמת הבלוג:

רבעוןתשואה
רבעון שלישי 20186.4%
רבעון רביעי 20187.2%
רבעון ראשון 20191% -
רבעון שני 201924.7%
רבעון שלישי 201936.7%
רבעון רביעי 201927.3%
רבעון ראשון 202020%-
רבעון שני 202043%
רבעון שלישי 202054.25%
רבעון רביעי 202049.71%
סה"כ: 550.1%

נקודה קטנה לסיום – כששיחקתי עם האקסל שאני מחשב בו תשואות גיליתי שעשיתי טעות מטופשת והעמודה בה כתבתי את הדיבידנד שהמניה חילקה ברבעון לא חובר נכון לתשואה – כך שמסתבר שכל התשואות שלי עד הרבעון השלישי של 2019 לא כללו דיבידנד, מה שהיה מוסיף כ-4-5 אחוזים לתשואה. לא תיקנתי רטרואקטיבית אבל להבא התשואה הנכונה תוצג.

שתהיה חתימה טובה ורבעון מוצלח.

הכותב מחזיק או עלול להחזיק/לפעול בכל המניות המוזכרות בפוסט.

נא לקרוא את הפטור מאחריות.

Print Friendly, PDF & Email

29 מחשבות על “התיק בפתיחת הרבעון הרביעי”

  1. ביולוג ירושלמי

    מסקרן. שקוף. נגיש. ופתוח לרווחה.
    מעניין מאוד לקרוא, להתעניין ולהסתקרן.
    כתוב פשוט וברור.
    פשוט נפלא.
    תודה רבה 🙂

  2. יפה מאוד שלומי. השקיפות שלך מעוררכת הערכה.
    אין ספק שאתה וגם יואב שהגיב כאן הפוסט קודם שלך היו מחלוצי ההבנה של הפוטנציאל של שוהם והענף בכלל.

    קל להבחין כפי שאמרת שעשית shift משמעותי בתמהיל בין האופציה למניה בשוהם (אולי בגלל זה האפ 1 נשחטה היום…).
    זה מתוך ראיה לרבעון הקוב בשל העליה של האפ ברבעון האחרון?
    כי אם לטווח ארוך אתה צופה שהמניה תעלה משמעותית, מן הסתם עדיין שווה להחזיק באפ.

    תודה
    שי

    1. לפי מה ששלומי מציין הרכב התיק נכון ל 1.10.2019 אז חלק הארי של האופציות נמכרו זה מכבר…

    2. שלומי ארדן

      היי שי – אני חושב שגם המניה וגם האופציה יעשו לא רע עד הפקיעה באוגוסט 2021, מה שכן – ראיתי את התמחור של עד לפני כמה ימים כמוגזם (המניה ב-560 והאופציה ב-340). ניצלתי את המחירים האלה כדי לשנות מהאופציה למניה, בהחלט יכול להיות שעם עוד שינויים כמו היום (עליה חדה במניה במקביל לירידה באופציה) אני אעשה מעבר חזרה.

  3. כל הכבוד כל פרסום התיק, זה מראה על שקיפות וכנות !
    אכן חשיפה גדולה יחסית לאשראי חוץ בנקאי, אבל עם הכבדות של הבנקים כיום והרגולציה הקפדנית שיש עליהם,
    נראה שיש עוד מקום רב להתפתחות של החברות לאשראי חוץ בנקאי.

  4. יופי של תשואה בשנה האחרונה גם absolute וגם relative. התיק הזה הוכחה שאסטרטגיית ה value investing אכן לא מתה! כמשקיע לטווח ארוך איך אתה חושב על portfolio turnover ומיסי רווח? בנוסף אולי כתבת על זה בעבר אבל נשמח לשמוע על הדרך שאתה מוצא רעיונות חדשים. לתיק…

    1. שלומי ארדן

      היי יובל,
      אין לי הרבה תחלופה ברעיונות בתיק – אני מאמין ברעיונות בתיק מאוד ולא קל למצוא רעיונות חדשים שעומדים בסטנדרט של הרעיונות הקיימים. זה גם מתחבר למיסי רווח – הפוזיציה שלי בשוהם ובחברות אחרות כוללת בתוכה הרבה מס שהייתי צריך לשלם לו הייתי מוכר.

      1. שלומי, זו נשמעת לי טעות גדולה מצידך.
        כך תתקן אותה בארבעה צעדים פשוטים:
        1. תמכור פרסומות של גוגל בבלוג שלך. מכיוון שאתה לא רוצה להעלים את ה-5 ש״ח שתרוויח (בחודשים טובים) מפרסום, תאלץ להירשם כעצמאי ולשלם מיסים כחוק.
        2. בתור עצמאי תפתח קרן השתלמות לעצמאיים בניהול אישי (IRA). לקרן הזו תפקיד עד 5.2 מ׳ ש״ח, אפילו במכה אחת (אין קשר לרמת ההשתכרות שלך).
        3. את ההשקעות שלך תבצע באמצעות קרן ההשתלמות ולא תשלם מס רווח הון בכל מכירה.
        4. שלח לי 20% מעודף התשואה שתיווצר לך כתוצאה מכך לאורך חמישים השנים הבאות.

  5. תודה על הכתיבה השוטפת והמעניינת.
    אני לא חושב שאפשר לומר שמדובר בענף סולידי, ובטח שלא בענף ״מאוד סולידי״ כמו שכתבת, מכמה סיבות:
    1. אין מקום להשוות את הסיכון של ביטוח ישיר לכך שכל הרכבים במדינה יעשו תאונה לסיכון של שוהם מירידת מחירי הנדל״ן. הסיכון שהראשון יקרה הוא קטן, בעיקר מכיוון שתאונה אחת לא גוררת תאונות נוספות, בעוד שקיטון בביקוש לנדל״ן מוביל להורדת מחירים על ידי קבלן אחד, שכן גורר מלחמת מחירים וירידת מחירים בענף כולו. לכן הסיכון למשבר בענף הנדל״ן כולו גדול הרבה יותר מהסיכון למשבר בענף ביטוח הרכב כולו.
    2. הלקוחות של חברות האשראי החוץ בנקאי בהכרח מסוכנים יותר בהשוואה ללקוחות של בנק. מדובר בעיקר במי שלא מסוגלים לקבל אשראי בנקאי ולכן הם נאלצים לפנות לאשראי חוץ בנקאי.
    3. יש את הסיכון של הלבנת הון.
    4. המנהלים בענף האשראי החוץ בנקאי נראים לי הרבה יותר מסוכנים ממנהלים בענפים סולידיים. זה לא אומר שהמנהלים הללו לא יכולים להיות שועלי מכירות ואנשי עסקים טובים פי מאה, אבל לטווח הארוך מבחינתי הם סיכון. אני די בטוח שאם מנהלים בעלי פרופיל דומה היו סיניים או סינגפוריים שמנהלים חברה סינית או סינגפורית – היית נרתע מלהשקיע בהן. אני חושב שכאן ההטייה שלך לטובת ישראל פועלת נגדך.
    כל זה לא אומר שלא מדובר בהשקעה מעולה, בענף שימשיך להניב צמיחה אדירה. אני רק אומר שזה לא ענף בסיכון נמוך.

    1. שלומי ארדן

      היי אסא – תודה על התגובה המושקעת!
      אני אנסה להתייחס:

      1. תאונה היא דוגמה מתאימה לחדלות פירעון של מושך בודד. אם אתה רוצה לדבר על סיכון שיטתי – מה עם רעידת אדמה שתפיל מאות בניינים? גשם שיהפוך עשרות אלפי רכבים לטוטאל לוס? מתקפת טילים שתהרוס אלף דירות מבוטחות (בכמה שקלים לחודש)? כל אחד מאלה יכול למוטט חברת ביטוח וגם זה “סיכון מערכתי”. בוא נצא מהאשליה שיש חברות כלשהן שלא חשופות לסיכונים מערכתיים/ רגולטוריים מטורפים. אפילו חברות במכפילי 100 עם ציפיות ורודות לעתיד יכולות להיעלם ברגע ואם כבר אני צריך לבחור סיכון מערכתי – ירידה חדה ופתאומית (תתחשב במח”מ של השיקים) בבניה ובתשתיות זה סיכון דיי מינורי.
      המדינה שלנו היא בכזו תת-בנייה במגורים ותשתיות שאני אפילו לא בטוח איזה מהארועים סביר יותר. אגב- אני גם לא חושב שירידה במחירי הדיור תוביל בהכרח לירידה בבנייה – למעשה ניתן לטעון שהאופן היחיד בו תתרחש ירידה כזו היא העלאת הבנייה באופן קיצוני מה שיטיב עם הענף, ובעולם התשתיות – המדינה הכריזה על תכנית תשתיות מקיפה בעלות של 116 מיליאד ש”ח שעוד נמצאת בתחילתה, ואין ספק שעם הזמן רק יותר ויותר תשתיות נדרשות ודורשות תחזוקה.

      2. זו נקודה שחשוב לשים אליה לב – יש “לקוח” שהוא האדם שבא עם השיק, ויש “מושך” שהוא לצורך העניין האדם שהשיק נמשך מהחשבון שלו. שוהם עובדים רק עם מושכים שהם עסקים וגם עם לקוחות שהם עסקים, ואין שום סיבה לחשוב שהמושכים הם “בהכרח מסוכנים יותר”. הסיבה שאנשים פונים לאשראי חוץ בנקאי ולא לבנק הוא דווקא מהצד של הבנק – הכרח להקטין חשיפה לנדל”ן שנאכפת על ידי בנק ישראל, שירות איטי ומסורבל וכן חוסר מוכנות של הבנק לקחת על עצמו את הסיכון. אם תלך לבנק עם שיק של 100 אלף והם יסכימו לעשות לך מה שמכונה “פקטורינג” ולהיחשף לשיק (בירוקרטיה שלמה) הם יסכימו לתת לך מקסימום 70% מערך השיק, ועוד 30% כשהשיק ייפרע – כל זה בניכוי ריביות ועמלות כמובן. זאת, בעוד שחברה כמו שוהם תיתן לך מייד 98,000 לצורך העניין. כלומר – בהחלט ייתכן שהבחירה ללכת לשוהם ולא לבנק היא של הלקוח ולא סירוב מצד הבנק. אם היינו מדברים על ממסרים עצמיים לצורך העניין (שיק שאני כותב לעצמי כדי לקבל הלוואה) אז היית צודק אבל גם אס.אר וגם שוהם לא עוסקים בזה כלל.

      3. אם אני לא טועה דווקא הבנקים מסובכים עד מעל הראש בפרשה של כמה עשרות מיליארדי דולרים הקשורה בהלבנת הון, לא?

      4. אני לא בטוח למה אתה מתכוון. יותר מסוכנים מאיזו בחינה? אלה מנהלים שמחזיקים לכל הפחות עשרות אחוזים מהחברה, עם כל האינטרסים בעולם לתת הלוואות טובות ושמרניות. לצים יש את החקירה המשטרתית הזו, אבל כבר שנים והיא לא זזה לשום מקום ואני דיי בטוח שהיא גם לא תזוז. אני מתרשם גם מאלי וגם מעדי כאנשים ישרים מאוד שפועלים לטובת החברה. את ההשוואה לסין אני לא מבין – אתה חושד שהמספרים מומצאים? שמדובר בחברת Puppet של המפלגה הקומוניסטית? הרי אחת הבעיות הגדולות בהשקעות בסין היא שהן נעשות דרך מבנים משפטיים רעועים ונרשמות על אנשי קש שיכולים להיעלם בין רגע. לי אין שום כוונה להשקיע בסין אבל אני חייב להודות שאם הייתי עם “רגליים על הקרקע” שם – אני לא שולל שהייתי מוצא הזדמנויות דיי מטורפות בתנאים האלה – בדיוק בגלל היתרון של הקרבה.
      בכל זאת אני חושב שאני יודע למה אתה רומז – המנכלים בענף לא “עושים רושם” של מנכלים מעונבים (אולי חוץ ממיכה אבני, שהמוסדיים תמיד מדברים עליו בהדרת כבוד), אבל אחרי לא מעט השקעות וניסיון- העניבות מעולם לא הועילו לי בהשקעה כלשהי. המנכ”לים המקצועיים האלה לעיתים קרובות דואגים קודם לתחת שלהם ואיך לשחק עם המטריקה לפיה מחושב הבונוס שלהם. כשהמצב נהיה קשה – הם דואגים קודם כל לא להיתבע (ע”ע פלייבי). אני מעדיף מנכ”ל עם skin in the game.

      1. אסף נתן

        אחלה פוסט, אהבתי את הריכוז – הפעם האחרונה שהיה לי מעל 40% במניה זה היה ב 2010 עם רמי לוי (55%).

        כמה הערות לגבי התגובה האחרונה שלך – במקרה שכתבת, יש מושג ביטוחי שנקרא כוח עליון שמחריג את המקרים שכתבת מהפוליסה. כך שחברת הביטוח לא באמת חשופה למה שכתבת. גם מקרים שכן כלולים בפוליסה למשל ביטוח רעידת אדמה – יש מבטחי משנה שלהם מוכרים את הסיכון. מה שכתבת נראה נכון על הנייר אבל הוא לא- הסיכוי להאטה כלכלית וירידה במחירי הנדלן גבוה פי כמה מאשר הסיכוי לכל אחד מהאירועים שכתבת מעלה. מצד שני ואת זה אסא השמיט, האטה בשוק הנדלן זהו אירוע מתמשך ובהתחשב בכך שהתיקים של החברות האלה מתקפלים תוך 90-120 ימים החשיפה מוגבלת.
        2. נכון. כשהייתי אצל דניאל מזרחי הוא הראה לי צ׳ק של מכתשים על סך מיליון שקל. די ברור שמכתשים תפרע את הצ׳ק ככה שבמקרה זה המושך הוא לקוח נהדר שכנראה לקוח פלטינום בבנק.

        3. אל תקל ראש בזה…

        4. פגשתי את נידם מזמן מזמן עוד לפני העליה הראשונה לכוון 4 שח למניה. לדעתי אפילו סיפרתי לך על הפגישה. אני מתחבר לכך שהוא מסוכן יותר מהמנכל הממוצע, מספיק לציין שהאובסיסיביות שלו לגבי מחיר המניה מדאיגה.

        בתור מישהו שהיו לו פוזיציות ענקיות בחיים שלו אני מרגיש צורך להזהיר אותך מהטיה מסוכנת שמתגברת במיוחד בפוזיציות ענקיות וזה התאהבות בפוזיציה. אף אחד לא חושב פעמיים לפני שהוא מוכר פוזיציה של 3%, אבל למכור פוזיציה של 40% זה סיפור אחר לגמרי. ״איך יראה התיק שלי אחרי זה?״, ״איפה אמצא קונביקשן כזה?״, ״מה ידחוף את התיק שלי?״, ועוד מיליון שאלות אחרות. לא פעם נהיים סלחנים יותר לסימני אזהרה ומגיבים לאט מידי. לא אומר שזה לא בסדר להחזיק כזו פוז- אני בעד בשתי ידיים. אבל צריך להיות ער לכך שיש סיכון נוסף באחזקה בגודל כזה שלא מגיע מהאחזקה עצמה אלא סיכון שמגיע ממך.

        2010

        1. שלומי ארדן

          תודה אסף!

          1. לגבי מקרה הביטוח – אתה צודק שיש את חברות ה-Reinsurance שמהוות גיבוי במקרים מסוימים, מנגד, גם באס.אר למשל צים ציין שמעבר ללפחות שני ערבים לפרעון השיק רוב תיק האשראי מגובה במשכנתאות ומשכונים בסכומי עתק. הרעיון הוא כללי יותר – מקרי הקצה, בעיקר אלה שמצפים להם, הם אף פעם לא הסיכונים הבעייתיים באמת.

          2. מתאים בדיוק.

          3. נכון, אבל זה בבחינת unknown unknowns שאני שם בסל יחד עם “מה יקרה אם נידם יחליט לעזוב את החברה”. זה סיכון שאי אפשר להגיד שהוא לא קיים, אבל אני מבטא אותו במעין דיסקאונט כללי תוך הבנה שאני צריך לוודא שאני יכול לחיות עם ירידה של 50% בפוזיציה.

          4. הנקודה על הפוזיציות הגדולות יפה, ואני מתחבר אליה מאוד. אני לא מגזים כשאני אומר שכמעט כל יום, ובוודאי שבכל תנודה רצינית אני חושב על התמחור של שוהם.
          הנה למשל לפני כמה ימים שמתי לב שהאופציה יקרה מאוד יחסית למניה. אגב – בעניין זה נזכרתי בכתיבה שלך על האופציות של וולס פארגו, ושכל “ערך הזמן” של האופציה נשחק לכמה סנטים בודדים למרות שהיו שנים עד הפקיעה. והנה, נתקלתי במצב בו המניה של שוהם ב-560, האופציה ב-340 וסטרייק של 377 – זה ברייק איבן בין המניה לאופציה של כמעט 1,000!
          הקטע המצחיק הוא שאני באמת מאמין שהמניה תגיע ל-1,000 – אבל אני לא רוצה לשלם על זה. נזכרתי איך ערך הזמן נעלם בוורנטים אז וכמה זה הרגיש “לא הוגן” והחלטתי לצאת מהאופציה ולחזור למניה. אכן, היום למשל המניה עלתה ב-6% לפחות חלק מהיום בזמן שהאופציה צנחה 10%.. ההיסטוריה קצת מתחרזת. כמה שאהבתי את האופציות וכמה שכאב לשלם בערך 20% מהפוזיציה כמס רווחי הון – מכרתי (בתקווה לחזור שוב עם פחות ערך זמן).
          מה שכן, עוד לא מצאתי צ’אנס או מחיר שאני מסכים למכור בו את המניה – אני מקווה שכשתגיע העת אני לא אהיה מחובר מדיי.

        2. אסף,
          לגבי קיפול התיק, ראה מה שכתבתי לשלומי כנראה במקביל אליך: במקרה כזה תקבל חברה עם הון עצמי של 50 מ׳ ש״ח ובלי עסק – מה שיוריד אותה משווי של 200 מ׳ ש״ח לשווי של משהו כמו 50 מ׳ ש״ח. זה מספיק התמוטטות מבחינתי.

          1. שלומי ארדן

            התרחיש של “קיפול התיק”, לפחות איך שאני רואה אותו, הוא יותר כמו תרחיש של תמחור מחדש של הסיכון.
            אם המצב בענפים הרלוונטיים משתנה לרעה, שוהם יכולה תוך חודשיים לתמחר את האשראי שלה מחדש. אם למשל הריבית במשק עולה ב-10%, תוך חודשיים התיק ישקף את זה לחלוטין.

      2. תודה.
        להלן התייחסותי:
        1. אתה בעצם טוען שהבנקים טועים בהערכת הסיכון הנוכחית שלהם לגבי הקבלנים. הבנקים מסרבים להלוות לקבלנים, שנאלצים לפנות לחברות האשראי החוץ בנקאי ולשלם ריבית גבוהה יותר. אין לי מושג מי צודק ומי טועה. אני רק אומר שרוב הסיכויים שהבנקים צודקים ואכן הסיכון היום אצל הקבלנים גבוה יותר. לכן ענף שמלווה ללווים מסוכנים אינו ענף סולידי.
        מעבר לכך ברור שבכל ענף יש סיכון לקטסטרופות. אני פשוט מעריך שהסיכון שבחמש השנים הבאות תקרה רעידת אדמה שתמוטט חברת ביטוח ישראלית קטן מהסיכון שיהיה משבר בענף הנדלן שימוטט חברת אשראי חוץ בנקאי.
        (אגב – לא צריך שחברת אשראי חוץ בנקאי תתמוטט כדי שההשקעה בה תתמוטט. משבר בענף הנדל״ן יכול לגרום לכך ששוהם כבר לא תהיה מכונת מזומנים מטורפת וצומחת כפי שהיא היום, ואז, עם הון עצמי של 50 מ׳ ש״ח, היא כבר לא תהיה שווה 200 מ׳ ש״ח כמו היום, אלא אולי רק 50 מ׳ ש״ח – הפסד של 75%)
        2. אלי נידם עצמו מסביר שבאים אליו הקבלנים שהבנקים מסרבים לעבוד איתם: ״הבנקים הרימו לפני שנתיים וחצי דגלים אדומים ואמרו שהנדל”ן הוא ענף מסוכן, והורידו אשראי לקבלנים. ברגע שזה קרה, הקבלנים התחילו להשתמש בנו וענף הנדל”ן הפך דומיננטי בקרב חברות האשראי החוץ־בנקאי. בכלל, מי שקובעים איזה ענף יהיה אצלנו דומיננטי הם הבנקים. ברגע שהם מחליטים לסגור את הברז לענף מסוים, הוא אוטומטית עובר לאשראי חוץ־בנקאי״. https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3769592,00.html זה כל הסיפור על רגל אחת מדוע זה לא ענף סולידי במילותיו של אלי נידם עצמו.
        3. מסובכים מתחת לראש (-: כי כמה שהסיפור גדול – הוא לא צפוי למוטט בנק.
        4. אתה בהחלט מבין למה אני מתכוון. כמובן שאני לא מכיר אף אחד באופן אישי ואני מדבר רק מהתרשמות רחוקה ובהכרח עושה הכללה שלא נכונה לכל אחד באופן אישי. זה לא עומד בסתירה לעובדה שסוחר ממולח בטרנינג יעשה כנראה הרבה יותר כסף מעו״ד מעונב שפתח משרד יום לאחר סיום ההתמחות. השאלה היא רק אצל מי הסיכון שלך בתור משקיע יותר גדול.

        1. שלומי ארדן

          1+2. אני לא טוען שהבנקים טועים, אני טוען שהבנקים רוצים להגביל את החשיפה שלהם לענף הנדל”ן, והם מעדיפים להיחשף אליו באמצעות משכנתאות ל-30 שנה מאשר בשיקים ל-30 יום. גם ככה החשיפה שלהם למשכנתאות גדלה מאוד בשנים האחרונות.
          בנוסף, אני טוען שהבנקים הם גוף בירוקרטי, נתון לרגולציה ואיטי. הם, יחד עם משרדי עורכי דין ממשיכים לממן את תעשיית הפקסים העולמית..
          3. נכון, חלק מהמחיר במניות הקטנות, לכן צריך כאלה עם “תכונות” שמפצות.
          4. האמת שבדוגמה הזו אני לא בטוח – מאוד יכול להיות שלבחור בטרנינג יהיה “כבוד” ו”שם” להגן עליו בשוק והבחור בעניבה ישים לב שבחוזה שלך איתו לא הגנת על עצמך מדילול – במיוחד אם הוא עו”ד 😉

  6. אילון

    אני מנהל למעשה תיק שקוף לחלוטין עם קניה ומכירה ברגע אמת…
    הוא עלה אמנם בכ-350% מאז 2016 אבל זה בגלל שהוא לא תיק השקעות ערך אלא תיק שמטרתו לרכב על בולמרקט בזהב…
    (כלומר, להכות את מדדי הייחוס של מניות זהב).

    כל הכבוד!

    1. שלומי ארדן

      תודה אלון,
      מכיר , דיברתי רק על השוק הישראלי בו אני מתמקד. בארצות נכר אני מכיר כמה שמפרסמים תיקים. יש גם אתרים בהם אפשר לבנות תיקים ו”להתחרות” מול אחרים”.
      בבריטניה למשל יש את UK value investor.
      אחד הבלוגרים המעניינים שמפרסמים תיק אגב הוא דן שום מ-NoNameStocks שמתמקד במה שנקרא “חברות חשוכות” – חברות שלפעמים לא פרסמו שנים ועם שווי שוק שלפעמים נמדד במאות אלפי דולרים או מיליונים בודדים. למרות שכל אחד מהרעיונות שלו נשמע כמו משהו שפשוט אי אפשר להשקיע בו (למשל, חברה הפסדית שלא מפרסמת דוחות עם הכנסות של כמה עשרות אלפי דולרים) התשואה שלו בשנים האחרונות היו מטורפות (46% שנתי) בהובלה של כמה ווינרים. החברות שהוא משקיע בהן כל כך לא סחירות שהן גורמות לשוהם להיראות כמו גוגל.
      אם הייתי מקומי, אני מעריך שהייתי עושה מה שהוא עושה, עם התוספת של חוצפה ישראלית – להרים טלפונים וללכת “לדפוק על דלתות”.

  7. בתור אחד שהחזיק ומחזיק תמיד פוזיציות גדולות, בין היתר בשוהם, אתן את שני הסנט שלי לדיון שהתפתח פה עם שלומי, אסא, אסף נתן וכל השאר:
    1. יש פה עניין שלא עלה ויצא לי להגיד אותו לשלומי בהתכתבויות הרבות בינינו, וזה עניין שחשוב לי להדגיש. קשה מאוד למצוא רעיונות מצויינים להשקעה. אני לא מבין למה אנשים עם תיק קטן (נגיד, נמוך מ-10 מש”ח. אפילו 20), מחזיקים 15-20 פוזיציות. למצוא 15-20 רעיונות השקעה שיהיו מצויינים ברגע נתון נשמע לי כמו משימה על גבול הבלתי אפשרי. אז כן, יש סיכונים שונים כאשר מחזיקים מעט פוזיציות, אבל בשביל זה להחזיק מניות עם פוטנציאל בינוני או אפילו נמוך? או להחזיק טונות של מזומן כמו שרבים עושים? לדעתי זו טעות גדולה. אני הרבה יותר מצטער על פוזיציה שעלתה הרבה ועשתה זאת בהתאמה לתזה שהיתה לי עליה אם לא שמתי עליה פוזיציה גדולה מספיק, מאשר מניה שטעיתי בתזה שלה ומכרתי אותה בהפסד.
    אגדיל ואומר שאסטרטגית הההשקעות הזאת גם מצליחה לי בפועל. למרות שהיו לי לא מעט טעויות בתזות השקעה ולמרות שתמיד אני מחזיק פוזיציות גדולות, התשואה שלי בשלוש השנים בהן אני משקיע, מחפש ובוחר מניות עצמאית, גבוהה מאוד. למעשה, אני לא מכיר אף אחד שהשיא תשואה גבוהה ממני בכל אחת מהשנים האלו, ואני לא חושב שזה בגלל שהיה לי מזל ופגעתי בכל תזה. העובדות מוכיחות את ההפך. אלא שהתזות בהן צדקתי כיסו ועלו הרבה מעבר להפסדים שהיו לי בתזות השגויות.

    2. לגבי מה שאסף אמר, לדעתי, מי שמתאהב במניה, אין לו מה לחפש בשוק ההון. בחירה אם ומתי להשקיע במניה זו או אחרת ובאיזו גודל של פוזיציה חייבת להיות קרה לחלוטין. העובדה אני באופן אישי מעריץ (באמת מעריץ) אנשים כמו אלי נידם, עדי צים ואחרים, לא גורמת לי לשינוי בקבלת החלטות ההשקעה. ואסור שהיא תגרום.

    3. לגבי הלקוחות המסוכנים שפונים לחברות ניכיון הצ’קים. בוודאי שמדובר לרוב בלקוחות מסוכנים יותר. ולכן גם הפרמיה אותה לוקחים חברות ניכיון הצ’קים מאותם לקוחות לעומת הבנקים. זה בסדר גמור. אבל פה גם מגיע הבדל גדול באיך שהחיתום נעשה. בעוד שבבנק יש פקיד שעובד לפי נהלים אשר מוכתבים לו מלמעלה לגבי גודל חשיפה, גובה הריבית וכו’, בלי שהוא באמת מכיר מקרוב את החברה והתעשייה לה הוא נותן את השירותים, בחברות ניכיון הצ’קים מדובר בחבר’ה שמגיעים מהשטח. אנשים מ-“מריחים” את הלקוחות ויודעים היטב לעשות את הבדיקות. זה לא מקרה שברוב הרבעונים, החובות המסופקים ברוב החברות הם נמוכים. אלי נידם הוא קבלן כבר שנים רבות ועדי צים היה הבעלים של רשת כמעט חינם ועבד עם מיליון ספקים. האנשים האלה הם אנשי שטח מובהקים שחיים את התעשייה לה הם נותנים שירותים כבר שנים רבות. איפה הם ואיפה הפקיד מהבנק?

    4. ההשוואה של המנהלים של חברות ניכיון הצ’קים בישראל למנהלים בחברות סיניות הוא שגוי. אנחנו עדיין חיים במדינת עולם ראשון ולא במדינת עולם שלישי ולראייה דירוג האשראי של ישראל הגבוה מאוד, בטח ביחס לאזור והמצב הבטחוני בו אנו שרויים. כשאתה קורא דוח של חברה ישראלית, יש סיכוי קלוש ביותר שהנתונים שם מפוברקים כמו שיכול לקרות בחברות סיניות. בטח כאשר מדובר בחברות קטנות.

    5. הלבנת הון זה ברבור שחור. בכל חברה בכל תעשייה יש ברבורים שחורים שיכולים לקרות ואנחנו בחיים לא נראה אותם מגיעים. אם למישהו יש פחד מברבורים שחורים, אין לו מה לחפש בשוק ההון.

    1. שלומי ארדן

      מסכים, והנקודה על הקושי למצוא השקעות מדהימות חשובה. אני חושב שלעבור על מאות דוחות, כמעט להתייאש ופתאום למצוא יהלום זה חלק מהגורם שדוחף אותי לפוזיציות גדולות יחסית.

    2. יואב,
      נקודה 3 שלך היא נהדרת.
      לגבי נקודה 4 – לא הובנתי נכון. נתתי כדוגמא את סין וסינגפור, וכולכם ראיתם מול העיניים רק את סין. הכוונה שלי לא הייתה לומר שמנהלי הענף בישראלים רמאים כמו שמיוחס לסינים. לקחתי את סין וסינגפור כדוגמאות למקומות רחוקים. מה שרציתי לומר הוא שספק בעיני אם הייתם משקיעים בחברות הנמצאות בארצות רחוקות, המנוהלות על ידי אנשים ״לא מעונבים״, אנשים חסרי השכלה, שבנו את עצמם מאפס בעשר ידיים. למרות שהייתם מעריכים אנשים כאלה מאוד, לדעתי לא הייתם מרגישים בנוח להשקיע בהם, ובטח שלא הייתם חושבים שהשקעה בהם היא בסיכון נמוך.

      1. אסא, אולי לא הייתי משקיע בסין או סינגפור בחברה עם בעלים שהוא טיפוס מחוספס ולא מעונב, אבל בהחלט לא הייתי פוסל השקעה בחברה עם בעלים כזה אם היא היתה נמצאת בארצות הברית או בריטניה, למרות שהן רחוקות ממני. עם זאת, אין ספק שעצם זה שאני חי בישראל את התרבות והקודים הישראלים והם גם חלק מהאישיות שלי, נותנים לי יותר בטחון בדעה שלי על בעלים כזה או אחר. לא רק בתחום ניכיון הצ’קים, אלא בכלל. אפילו כשאני קורא ראיון עם בעלים ישראלי של חברה, קל לי לראות את האופן בו הוא מתבטא ועונה על שאלות ולקבל תחושה מכך על האמינות שלו ואם הוא אחד שאתה רוצה לרוץ איתו. שנים של צפייה בראיונות עם מאמני כדורגל ישראלים פיתחו אצלי ראדאר שמגלה “גונבי דעת” 🙂
        אין מה לעשות, את הקודים והתרבות במקומות אחרים אני פשוט לא אוכל אף פעם להכיר ולהבין ממש טוב גם אם אנסה. אנשים שעבדו בהייטק עם לקוחות מכל העולם יוכלו להעיד על כך. לפחות כך הבנתי משיחות שהיו לי עם חבר’ה כאלה.
        יתרון נוסף וגדול מאוד במקרה הזה, הוא האפשרות להפגש עם פנים מול פנים עם הבעלים. אפשרות שפתוחה הרבה פעמים גם למשקיע קטן. אני ושלומי נפגשנו בנפרד עם אלי נידם ולשלומי גם יצא להפגש עם עדי צים. אין כמו שיחה פנים מול פנים כדי לקבל רושם על בן אדם. איך הוא עונה על השאלות שאתה שואל אותו וכו’

  8. כל הכבוד שלומי. תשואה נהדרת בשנה האחרונה !!

    התפתח כאן דיון ממש מעניין ואיכותי על ענף האשראי חוץ-בנקאי. למדתי הרבה.

    תודה

  9. ניסים

    תודה לך ושאלה ….
    ראשית תודה על הנכונות לשתף באמת תודה
    ושאלה — מה קורה בעילדב ? השבוע קפצה קפיצה אדירה ומייד לאחר מכן ירדה בחוזקה — מה להערכתך קורה שם ?

    1. שלומי ארדן

      תודה ניסים,
      בעילדב ככל הידוע לי אין חדשות ובאמת נראה שלאחרונה נהיה בה הרבה עניין.

השאר תגובה

גלילה למעלה