השקת תוכנית ההשקעות של שלומי ארדן

כדי שכולנו נהיה טיפה פחות בודדים בבידוד עלה לי רעיון (בהשראת אחי) לעשות שיחת וידאו זום עם משקיעים לצורך מעבר על הדוחות של שוהם שפורסמו באותו יום. מעולם לא השתמשתי בזום לפני כן אבל אמרתי – ניתן ניסיון.

פתחתי קבוצת וואטסאפ שמהר מאוד התמלאה ל-200 חברים (קרוב לגבול שוואטסאפ מתיר) ובאותו ערב ערכנו שיחת וידאו בזום בה שוחחנו על שוהם ועברנו על הדוח השנתי.

ניתן לצפות בפרק הראשון כאן:

השיחה זרמה (יש שיגידו אף יותר מדיי – שעתיים וחצי) ונהניתי מאוד, אז החלטתי לנסות להפוך את זה לפורמט סמי-קבוע ומשודרג. אני מתכוון לקיים את הפרק הבא ביום ראשון הקרוב בו נמשיך לעבור על הדוח של שוהם ונארח בתוכנית אורח מיוחד.

אני כרגע בשלבי לימוד של ענייני הוידאו אך מבטיח להשתפר מהר. אני רוצה לקנות מצלמה ומיקרופון אך זה נדחה בינתיים כי משום מה זה לא מוגדר כמוצר חיוני. מבטיח שמבחינת תוכן והפתעות בדרך – לא יהיה מחסור.

הזום כבר לא מספיק מבחינת הגבלת החברים וכך גם קבוצת הוואטסאפ, לכן נעבור ל-Youtube Live ולטלגרם שזה כמו וואטסאפ רק עם הגבלה של 200,000 חברים בקבוצה במקום 200. תוך כדי השידור תוכלו לכתוב בצ’אט בלייב. בשלב כלשהו נסיים את החלק המסודר ואפתח לשאלות ותשובות כמה זמן שצריך.

בקבוצת טלגרם אשלח מועד מדויק לגבי השיחה. הצטרפו לקבוצה בלחיצה כאן. אם רוצים לצרף חברים מספיק לשלוח להם את הלינק t.me/shlomiardan

קבוצת הטלגרם תהיה סגורה לתגובות רוב הזמן, אפתח אותה לדיון רק לפני ואחרי שידור.

עדכון 27.3: זה הזמן לעדכן שביום ראשון אארח לשיחה את מנכ”ל שוהם ביזנס אלי נידם, אני עדיין לא יודע אם השיחה תוקלט ביום ראשון ואז אשדר אותה במסגת השידור או שהשיחה עצמה תהיה בלייב תוך כדי שידור, זה תלוי בשעות זמינות של אלי ובבעיה טכנית שניסיתי לפתור אתמול עד השעות הקטנות של הבוקר אך זו בעיה עקשנית, עוד מנסה. מוזמנים להציע שאלות בקבוצת הטלגרם.

Print Friendly, PDF & Email

11 מחשבות על “השקת תוכנית ההשקעות של שלומי ארדן”

  1. היי שלומי,

    כל הכבוד על היוזמה, עשייתך מבורכת ואינה ברורה מאליו כלל ! מאחל לך את כל הטוב שבעולם !!!

    האם יש אפשרות לקבל קישור להרצאה גם בערוץ אחר, מלבד הטלגרם ? אולי באתר או במייל לרשימת התפוצה ?

    תודה רבה על כל פעלך !

    ירון

  2. תודה רבה על התכנים, שלומי
    צפיתי עכשיו בהקלטה ביוטיוב – מעשיר מאוד!

    הערה לגבי נטרול הוצאות תשלום מבוסס מניות –
    אני לא חושב שזה נכון יהיה לנטרל את כלל ההוצאות האלה כדי לחשב “רווח מתואם”. הרי באותה מידה החברה היתה יכולה לבחור לשלם לעובד בונוס כספי במקום להעניק לו אופציות. גם אז היינו מנטרלים את הבונוס הזה? לדעתי מובן שלא. היות והחברה בחרה להעניק לו אופציות, זה יכול לבוא על חשבון דילול של בעל המניות (במקרה של מימוש האופציות), במחיר של תוספת מימוש נמוכה ממחיר המניה במועד המימוש. אמנם במקרה של מתן הטבה לעובד בדמות אופציות, תוספת המימוש שהעובד ישלם לצורך מימוש האופציה תגדיל את קופת המזומנים ואת ההון העצמי (וכפי שציינת להון העצמי יש חשיבות גדולה, קל וחומר בחברה כמו שוהם ביזנס) ובכך תיטיב גם עם יתר בעלי המניות (ובנוסף, אם יעבוד כמעט לאורך כל תקופת ההבשלה אך יעזוב ביום האחרון, אפשר לראות בזה כמעין עבודה ללא כלל התמורה ה”מגיעה” לו – שוב לטובת בעלי המניות. במקרה כזה אגב, סך ההוצאה המצטברת שתוכר היא 0), אבל בכל זאת, נראה לי שנטרול של כלל ההוצאות של תשלום מבוסס מניות הוא קצת מעוות.

    בנוסף, חידוד לגבי נושא ההכרה בהוצאות תשלום מבוסס מניות בדוחות –
    ההכרה בהוצאות אלה ברבעונים הראשונים שלאחר ההענקה הינה גבוהה יחסית בשל התקינה הבינלאומית בחשבונאות.
    לצורך הדוגמא נניח שלעובד מסויים הוענקו אופציות בשווי כולל של 300,000 ש”ח בשלוש מנות כדלקמן:
    1. אופציות בשווי של 100,000 ש”ח תהיינה ניתנות למימוש אחרי שנה אחת של עבודה.
    2. אופציות בשווי של 100,000 ש”ח תהיינה ניתנות למימוש אחרי שנתיים של עבודה.
    3. אופציות בשווי של 100,000 ש”ח תהיינה ניתנות למימוש אחרי שלוש שנים של עבודה.
    בהנחה שהחברה מעריכה בכל זמן נתון שהעובדה ימשיך לעבודה בחברה לכל אורך 3 השנים, אזי בתום השנה הראשונה, היא תכיר בהוצאות בסך כולל של של 183,333 ש”ח (100,000 בגין המנה הראשונה, 100,000*50% בגין המנה השנייה ו-100,000*33.3% בגין המנה השלישית).
    בעצם כך, הפוקוס של התקינה הבינלאומית הוא במכשיר ההוני שהחברה נתנה לעובד ובמרחק שלו מהשלמת יעד ההבשלה (אחרי שנה אחת של עבודה העובד זכאי למימוש המנה הראשונה בשלמותה, והתקרב ב-50% וב- 33.3% לעבר השלמת היעד של המנה השנייה ושל המנה השלישית, בהתאמה).
    למעשה, אין לשוהם ביזנס ברירה תחת התקינה הזו, מלהכיר בהוצאות בדרך הזו. היא יכלה להימנע מכך אולי רק אם במקום להעניק לעובד שלוש מנות בבת אחת, היא היתה מעניקה לו עכשיו מנה אחת לשנה, בעוד שנה מעניקה לו מנה אחת שוב לשנה אחת, ובעוד שנתיים מעניקה לו מנה אחת שוב לשנה אחת.

    זה שונה מהתקינה החשבונאית האמריקאית, שלפיה החברה יכולה לבחור בין שתי חלופות:
    1. הכרה בהוצאות לפי הגישה של התקינה הבינלאומית כאמור לעיל.
    2. הכרה בהוצאות עבור כל שלוש המנות בקו ישר לאורך כל תקופת ההבשלה, אך עם חריג אחד – עבור מנות שהובשלו עד לתאריך החתך החברה צריכה להכיר במלוא ההוצאה (כל עוד כמובן העובד השלים את היעד).

    1. שלומי ארדן

      תודה רבה אלון, תגובה מצוינת!

      אני אדייק את מחשבותיי לגבי האופציות:
      1. האופציות הן חד-משמעית הוצאה אמיתית במובן שהן לוקחות נתח קטן מבעלי המניות האחרים.
      2.עם זאת במקרה של שוהם, היות וה-Value Driver העיקרי ממנו נובע כל השאר הוא ההון העצמי – העובדה שזו הוצאה שלא יורדת מההון העצמי (ואפילו להיפך – גוררת איתה עליה בהון העצמי ככל והמימוש במזומן) היא משמעותית ומבדילה אותה מהוצאות אחרות.
      3.האופציות הן לשלוש שנים. גם אם ניקח אותן כהוצאה רגילה ונפרוס אותה על פני התקופה נקבל הוצאה ממוצעת של 5 מיליון חלקי 12 רבעונים – 400 אלף ברבעון כאשר ברבעונים האחרונים ראינו הוצאה של סביב מיליון ברבעון – והוצאה זו לא מייצגת בעיניי.

      מלבד כל אלה – אני חושב שאופציות זו דרך התגמול הכי נכונה במקרה של שוהם.

      1. תודה רבה על התגובה.

        עוד שאלה ברשותך – אשמח אם תוכל לפרט קצת יותר מהיכן נובע הביטחון שלך בחיתום של שוהם, בהשוואה לחברות חוץ בנקאיות אחרות שמנכות גם כן שיקים לטווח של מספר חודשים בודדים.
        ממה שאתה אומר ורושם אני מניח שזה קשור לרקע של אלי נידם בתחום הנדל”ן והקשרים שלו, אבל מניח שהרבה מבעלי השליטה ומהמנכ”לים בתחום מעידים על עצמם כעל בעלי קשרים, ידע וניסיון כאלה (וחלקם כנראה באמת כאלה).

        ושאלה אפשרית לאלי נידם – למה הוא לא רוכש מניות של שוהם? 🙂

        1. שלומי ארדן

          הביטחון שלי בחיתום נובע גם מסיפורים ששמעתי מהשטח (למשל – נפילות של חברות שהפילו חברות ניכיון רבות ושוהם הצליחה להימנע מהן) וגם ממה שהמספרים מראים. בשידור הקרוב אני אראה איך אני מנתח את המספרים של שוהם וכיצד ניתן לבחון את איכות החיתום.

          לגבי רכישת מניות – ככל שאני יודע מרבית כספו של אלי נמצא בתוך שוהם. יש לאלי פעילות נדל”ן שגם היא דורשת נזילות. כנראה שזו הסיבה.

  3. חשבונאי מדופלם

    שלומי יש משהו שמאוד מציק לי בחברות האשראי החוץ בנקאי והוא העדר הגילוי המספק (לדעתי) על תיק האשראי.
    לתת אשראי זה קל הבעיה היא לגבות אותו (ציטוט של פבריי למיטב זכרוני)
    לדוגמה:
    בדוח השנתי של שוהם לדוגמה, לא הצלחתי למצוא נתון בסיסי, כמה אשראי נמצא בפיגור, קרי חלף מועד פרעונו ולא שולם (לדוגמה הצק חזר). החברה מפרטת יפה מהם החובות עליהם הפרישו אך אנו לא יודעים מהן ההפרשות הקיימות על חובות אלו בדיוק (לפי פיגור) ואנו לא יודעים אם מדובר בכל החובות שבפיגור או ב 5% מהם.
    אשמח אם תוכל לשאול את החברה מדוע הם לא מפרסמים נתון שכזה. האם מתיק של 350 מיליון לדצמבר 19 נמצא 1% בפיגור או 20% אי אפשר לדעת.

    בדיקת הפיגורים לאורך זמן הינה מדד טוב בהרבה שכן ההפרשה תמיד מפגרת אחרי…וזאת בהעדר כללים מוגדרים להפרשה (תשווה לדוגמה לתאגידים בנקאיים שם הוראות ההפרשה קשוחות הרבה יותר ומחייבות הפרשות בהתרחש פיגורים מסוימים).

    עוד דוגמה היא הגילוי בדבר גביות של חובות שנמחקו, בשנת 2018 החברה לא גבתה אף חוב שהופרש וב 2019 ההיקף שנגבה הוא 94 אשח בלבד. זה גורם לי לחשוש כאילו החברה מפרישה רק כאשר אי קבלת החוב כמעט ודאית.

    אשמח לדעת על סמך מה אתה קובע כי החברה שמרנית בקביעת ההפרשות?
    המינוף הגבוה של חברות אלה כם יכול לעמוד להם לרועץ אם הסייקל הכלכלי מתהפך.

    אדגיש כי בעיניי העדר הגילוי היא בעיה רוחבית בחברות אלו מבחינתי כמשקיע…בטח לעומת חברות אמריקאיות שמפרסמות מידי חודש את שיעורי הפיגורים ומידע רב נוסף למשקיעים.

    תודה מראש

    1. שלומי ארדן

      היי חשבונאי, שאלה יפה.

      1. מאז IFRS9 כל עניין ההפרשה הפך למורכב ובעייתי לניתוח. שמעתי ממרצה שמתמחה בתקן זה שזה ככל הנראה התקן המורכב ביותר בחשבונאות ואף אחד לא יודע לקיים אותו בצורה נכונה. כשהוא נכנס לתוקף כל החברות בענף התחרו מי יפרסם אחרון כדי לראות איך האחרים יישמו אותו.
      בכל אופן התקן דוגל בגישה של ״הפרשה כללית״ שמענישה את בעלי החיתום הטוב או, יאמרו הציניקנים, את הרמאים. הפרשה כללית גדולה שלא מקושרת לשום חוב שלא נפרע כך שגם ברבעון חלק לחלוטין תירשם הוצאה לא קטנה. במצב כזה, איך ניתן לצפות שחובות אבודים ייגבו?? רובם מעולם לא היו קיימים מלכתחילה אלא הופרשו ככלליים.

      שוהם ואחרות מפרישות הפרשה כללית לחובות אשראי בנוסף להפרשה ספציפית כשיש חובות מסופקים. אם החברה מפרישה הפרשות ספציפיות כמו שצריך ההוצאה הכללית היא בכפל ומהווה באפר נוסף.

      2. שים לב שיש גיול חובות בתוך הגילוי של ההפרשה לחובות אשראי ושםם אנו רואים שרוב ההפרשה היא בגין חובות שטרם עבר המועד שלהם.

      3.שיקים חוזרים והליכים משפטיים הם דיי נדירים עבור שוהם כפי שניתן ללמוד ממאגרים משפטיים.

      4. אני מבין מדוע אתה רוצה פירוט על גיול חובות אבל זה נותן מידע מוגבל. נניח ששיק חזר אבל יש עליו שני ערבים וקרקע משועבדת ששווה פי מאה מהשיק? שמעתי על מקרים רבים בהם חברה ״עשתה מכה״ דווקא משיק שחזר. מה שבאמת אתה רוצה לדעת זה הסיכוי לראות את כספך.

      5. לגבי סיכוי קבלת הכסף – יש לך את החברה, רואה חשבון חיצוני וחברה חיצונית (הוראה חדשה) שכולם בודקים כל רבעון את ההפרשות ומוציאות דוח שכולל בחינה של כל הפרשה. שיק חוזר זה דבר מאוד בולט שקשה להתעלם ממנו וצריך להאמין ממש בקנוניה כדי לחשוד בכך, בטח כשיש חברות אחרות להשוות אליהן וכולם מכירים את כולם.

      גם אני כמשקיע הייתי שמח לקבל כמה שיותר מידע אבל האמור לעיל בנוסף למקרים ספציפיים שאני מכיר, לא נותנים לי שום סיבה לחשוד שההוצאות הן פחות מהנדרש ואף להיפך.

  4. שמעון

    היי שלומי,
    סוחר חדש בעולם המניות.
    האם יש מניות שהיית ממליץ לי לרכוש ל-2 רבעונים הקרובים ? (כלומר עד ינואר 2022?)

    תודה מראש!

להגיב על נירו לבטל

גלילה למעלה