השקת פינת מחשבוני ההשקעות שלי

כל החלטה פיננסית דורשת חישובים כלכליים שחוזרים על עצמם מהשקעה להשקעה.

עד כמה שהאינטרנט מלא במידע מרשים, לצערי יש הרבה כלים פשוטים ושימושיים שאי אפשר למצוא. לכן מצאתי את עצמי במהלך השנים בונה כלים שימושיים לעצמי באקסל.

כחלק ממאמר שהתחלתי לעבוד עליו לפני כמה ימים הייתי צריך מחשבון הלוואת שפיצר פשוט. כלומר כלי שיגיד לי כמה אצטרך להחזיר בכל תקופה כדי להחזיר הלוואה בתשלומים שווים. זו נוסחה מתמטית פשוטה והייתי בטוח שלפחות מחשבון כזה אמצא באינטרנט, אך לאכזבת לא הצלחתי למצוא כלי כל כך פשוט בשום מקום, וגם אלה שכן מצאתי הגבילו את החישוב מאוד וניסו למכור לי משכנתה בכל פינה.

זה כל-כך הרגיז אותי שעזבתי את המאמר וניסיתי למצוא דרך לבנות מחשבון שפיצר פשוט בעצמי. מצאתי כלי כזה, למדתי איך משתמשים בו במשך כמה שעות והכנתי מחשבון שפיצר. לאחר שסיימתי עם מחשבון שפיצר שעבד מצוין עלה לי רעיון לעוד מחשבון ועוד מחשבון – כלים שאני עובד איתם באופן קבוע. כך ניצלתי את הימים האחרונים בסגר ובלי מסחר בבורסה כדי לבנות סט התחלתי מכובד של מחשבוני השקעה, כולל:

מחשבון שפיצר – החזר הלוואה בתשלומים שווים

מחשבון כתבי אופציה – תשואה נדרשת וברייק איבן

מחשבון תשואה ממונפת על ההון

תמחור חברה על פי מודל גורדון

תמחור חברה על פי מודל גורדון עם התאמה שלי לחברות צמיחה גבוהה

מחשבון תשואה לפדיון של אגרת חוב

את כל המחשבונים ניתן למצוא בתפריט האתר תחת מחשבוני השקעות

אני עובד על עוד מחשבון שקשור ישירות למאמר שאני עובד עליו. זה מאמר שאני עובד עליו כבר שבוע ודורש הרבה מאוד מחקר. מקווה שאסיים את המאמר יחד עם המחשבון בימים הקרובים.

אלו הרעיונות שעלו לי בינתיים, ומאמין שעם הזמן יעלו לי עוד. הייתי גם בשלב מתקדם של בניית מחשבון בלאק שולס אך לצערי לא מצאתי פתרון בכלי שאני משתמש בו לפונקציית התפלגות נורמלית. בכל אופן דווקא לבלאק שולס יש כלי מקוון מצוין קיים.

מוזמנים להציע רעיונות לכלים שימושיים או להגיב כאן אם משהו לא עובד לכם כמו שצריך.

בנושא אחר לגמרי – מחר אראיין את רני צים ואעלה את הראיון לערוץ היוטוב. הצטרפו לערוץ הטלגרם כדי לעקוב ולהציע שאלות והירשמו לערוץ היוטוב כדי לקבל עדכון כשהסרטון יעלה.

שיהיה לכולנו חג שמח, אחלה יום וסגר קל!

Print Friendly, PDF & Email

17 מחשבות על “השקת פינת מחשבוני ההשקעות שלי”

  1. תודה שלומי !

    שאלה בנוגע למחשבון גורדון “תמחור חברה על פי מודל גורדון” – בתזרים המזומנים הערך המוזן הוא תזרים מזומנים מפעילות שוטפת (ללא השקעות ומימון) ?

    ואם כן צריך מהתוצאה להוריד\להוסיף את החוב הפיננסי נטו ?

    תודה,

    1. שלומי ארדן

      היי אורן, במודל גורדון הקלאסי בכלל מזינים דיבידנד אבל אני חושב שיותר מייצג יהיה להכניס תזרים מזומנים חופשי – כלומר התזרים שזמין לחברה לחלוקת דיבידנד אחרי השקעות לשימור הקיים, מימון, מסים והכל. חישוב תזרים מזומנים חופשי זה נושא שלם אך לא פשוט במיוחד. בכל זאת יש לו חשיבות ואולי אכתוב על הנושא הזה פוסט נפרד.

      לצורך קירוב אפשר להשתמש ברווח נקי עם התאמות לעניין פחת (צריך לבדוק האם הפחת מייצג או לא, למשל הפחתות של רכישה כנראה לא מייצגות וניתן לחלק את הכסף הזה כדיבידנד).

  2. תודה שלומי!
    אשמח אם תוכל להנחות אותי איזה חומרים מומלץ ללמוד ומאיזה מקורות. קראתי את המדריכים שלך באתר ובנוסף שמעתי את כל הסדרת שיעורים להערכת שווי dcf וכו’ שהמלצת עליה ב”מדריך למשקיע חדש”

    1. שלומי ארדן

      יפה מאוד! עכשיו הגיע הזמן להתחיל לעבור על דוחות, אתה מוזמן לתת מבט בסרטוני יוטוב שהעליתי במיוחד בסרטון הראשון על שוהם שאני מראה איך למצוא את הדוח ומתחיל את המעבר עליו. מוזמן לשאול אם יש משהו לא ברור.

  3. טמיר נעני

    הסיבה שבמודל גורדון זה דיבידנדים ולא סך הרווח הוא בגלל היחס שבין הדיבידנד לגדילה כלומר לפי מודל גורדון הגדילה (g) מושפעת מהרווח שהחברה השיגה השנה פחות הדיבידנדים (בנוסחא המקורית מוסיפים גם את יחס המינוף בגלל שהרווח מעניק אופציה לחברה לקבל עוד הון זר ומחסירים את עלות ההון הזר ובכך מגיעים לg) ולכן שמשנים מדיבידנד לרווח זה יוצר עיוות מבחינה מתמטית .

    השימוש במודל גורדון (בצורה “טהורה”) מגביל רק לחברות שמעניקות דיבידנדים וזונח חברות ומשקיעים (שגם אני ביניהם)שלא רואות בדיבדנדים בהכרח כמועילים
    ולכן אהבתי מאוד את היחסים שבנית משלך הם באמת מביאים דרך הסתכלות חדשה.
    אני גם כרגע עובד על על מחשבון תמחור מסויים אבל הוא עובד לפי נוסחא שונה לסקטורים שונים ובשלב מאוד גולמי.

    בנוסף יש את האתר המדהים הזה :

    https://icalc.co.il/index.php/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%AA%D7%90/index.php#
    לשימוש בכל מחשבון שתרצה .

    1. שלומי ארדן

      תודה טמיר!
      אני מופתע שלא הכרתי את אתר המחשבונים הזה, אולי אני אמצא כמה רעיונות לקבל מהם השראה, אבל ברוב המחשבונים אני רוצה לתת ‘טוויסט’ שלי 🙂
      לגבי מודל גורדון – אתה צודק ואכן ההנחה היא שרק הון שלא מחולק כדיבידנד מוביל לצמיחה. לדעתי בשנת 2020 (וגם לפני כן) הרעיון הזה דיי מיושן. מעטות החברות שניתן להגיד שהמגבלה שלהן על צמיחה היא הון ויש המון חברות עם כסף בצד שאין להן מה לעשות איתו.
      גם בחברות שלכאורה מתאימות בול למודל גורדון (שוהם היא דוגמה מצוינת לחברה שבאמת צומחת לפי ההון שהיא לא מחלקת!) הרי שאני מצפה להרבה צמיחה בשנים הקרובות ומעט דיבידנד, ורק לאחר מכן נתחיל לראות דיבידנדים עצומים לפי הרווח שיהיה אז. כלומר שיעור החלוקה ישתנה רק אז ובעייתי להתייחס לכך בנוסחה.

  4. טמיר נעני

    מסכים איתך לגמרי לגבי הגישה של יצירת דרך חישוב עצמאית , אני מאמין שזה גורם גם להתעמק יותר בביצועים שהחברה אמורה לעשות. אשמח לשלוח לך כמה דרכי חישוב שלי ולקבל ממך ביקורת.

    ונראה לי שלגבי שימוש ברווחים במקום דיבידנדים הגישה שלך יותר מתאימה , בעיקר לחברות שעוד בשלב של צמיחה אגרסיבית.

    לגבי מודל גורדון , מה שאני עושה כדי לא “לשבור” את החישוב זה לבודד את התשואה (k) וככה למעשה אני מחשב את התשואה שהחברה צפויה להביא בהתאם לשווי שלה.
    תשואה צפויה = (שווי שוק/רווח) + קצב גידול .

    1. שלומי ארדן

      מוזמן לשלוח – החישוב שהזכרת בסוף נשמע אחלה מלבד שהייתי מחליף את הרווח ב-FCF או לפחות מחזיר לרווח הנקי פחת ומוריד קפקס.

  5. ofir shikerka

    מה הולך, בסוף השבוע הקרוב אמורות להתפרסם התוצאות הרבעוניות של החברות בחול, גם בארץ? כי אני רואה שהדוחות במאיה מגיעים בזמנים שונים ומשונים
    , בעיקר מעניין אותי הדוחות של נאוי ושוהם, תודה, אתה עושה עבודה מעולה ומקצועית

    1. שלומי ארדן

      תודה אופיר!
      הדוחות בארה”ב מתחילים ימים בודדים מסוף הרבעון – וזה מאוד מרשים. אפילו חברות מורכבות בטירוף כמו בנקים אמריקאיים מפרסמים תוך כמה ימים. הרבעון הראשון נגמר לפני שבועיים וכבר אנחנו בעונת דוחות בארה”ב.
      אצלנו לעומת זאת כולם מחכים לרגע האחרון שזה 3 חודשים אחרי סוף שנה וחודשיים אחרי סוף רבעון. בגלל הקורונה זה אפילו הוארך וייתכן שדוחות רבעון ראשון יגיעו אלינו אפילו ביוני שזה נוראי.
      לגבי החברות שהזכרת – אם אני צריך לנחש שוהם יפרסמו באמצע אפריל ונאוי יחכו לרגע האחרון שיתאפשר להם (סוף מאי או יוני).

      1. ofir shikerka

        תודה, אופייני, יש לך עוד סקירות מעמיקות מעבר לשוהם, ורני צים, אני רואה שכתבת עובר לשלב הבא על הרבה חברות אבל אין לי מושג אם רשמת משהו נוסף על החברות ולא הצלחתי למצוא באתר. ואם אני כבר מתייעץ אז דעתך בנוגע לדר ינון, הכל שם נראה לי חשוד אבל אני לא מוצא משהו שלילי עליו?

        1. שלומי ארדן

          בטח, כתבתי על לא מעט חברות! עילדב ורפק בזמן האחרון ועוד כמה בזמן הקרוב, כנראה החברה הבאה שאדון בא תהיה אקסל.

          אתה מתכוון לד”ר ינון אריאלי? ככל שאני יודע יש לו שירות מנויים עם חברות מומלצות, לא ניסיתי את השירות אז אני לא יכול להעיד ממקור ראשון אבל הרעיון יפה והמחיר צנוע (כמה עשרות שקלים בחודש).

  6. חשבונאי מדופלם

    הי שלומי,

    שמעתי את הרעיון שעשית עם רני צים, ראשית תודה רבה, הרעיון מרתק.

    אשמח לדעת האם עשית בדיקה של מידת ההצלחה של הקניונים בירכא ובאום אל פאחם, ומה מידת התרשמותך?

    שאלתי מספר אנשים מהמגזר הערבי על המותג SEVEN ורובם לא שמעו מעולם עליו מעולם ואלו שכן לא נשמעו נלהבים בכלל לגבי המרכז באום אל פאחם וספרו שהתנועה בו נמוכה.
    גם המספרים עצמם של שני המרכזים לא נראים טובים במיוחד אלא סבירים בלבד, אני מסכים שמגיעה הקלה מסוימת בכלל שמדובר במרכזים חדשים יחסית והתנועה אמורה לעלות עם הזמן אבל בכל זאת.
    לגבי ירכא – ראיתי ששיעור ההשכרה ירד בשנת 2019 (אאל”ט) האם שמת לב לאמור ויודע ממה נובע?

    הנושא השני שאשמח לשמוע דעתך הוא ההשקעה במידאס, האם בחנת את כדאיות ההשקעה במידאס על פני רני צים, ההסכם למכירת השליטה (שהוקפא) נוקב במחיר גבוה פי 3 מהמחיר היום (משמע השוק לא מאמין שהעסקה תקרה במצבה) והאג”ח של החברה נסחר בשיעור תשואה די גבוה (כ- 10%)?

    תודה מראש

    1. שלומי ארדן

      היי חשבונאי,
      לגבי המרכזים בירכא ובאום אל פאחם – בשלב זה מספיק לי לראות את השיפור המרשים בתוצאות בתקופה ואת שיעור התשואה על העלות – 17-18%!
      בירכא עזב שוכר לקראת סוף השנה מה שהוריד את התפוסה, מעריך שזה יתמלא חזרה.

      לגבי מידאס – זו שאלה מעניינת! מצד אחד ניתוח שעשיתי הראה שכנראה השווי נטו שם הוא סביב 70-100 מיליון ש”ח אבל זה היה לפני הקורונה. הבעיה שלהם היא שכולם יודעים שאין להם כסף, בטח עכשיו. זה אומר שהם יאלצו למכור נכסים במחירי מבצע וזה מה שהשוק מתמחר. לגבי העסקה עם רני – שים לב שרני לא בדיוק רוכש את מידאס, הוא רוכש שליטה ומשלם על כך פרמיית שליטה – אם אני קונה מניות 50% לפי שווי 80 מ’ זה לא אומר שהחברה שווה 80 מ’ אלא שהשליטה שווה 40! יכול להיות שהחברה כולה שווה רק 50 מ’ בשוק וששאר ה-50% שווים רק 10 מ’… עבור רני יש ערך גדול לשלוט בשותפה שלו בפרויקטים לא מעטים וזה מה שהוא תמחר בעסקה.
      תחשוב על זה כך – כרגע במידאס יש לך בעלי שליטה שלוקחים במשכורות ודרכים אחרות חלק גדול מכל כספה כאילו זו חברה פרטית. נניח שרני צים נכנסת כבעלת שליטה ולוקחת לעצמה דמי ניהול בדיוק את מה שהם לקחו- זה לא עוזר בכלל לבעלי המניות הקטנים במידאס אבל זה כן מצדיק את השווי שרני צים שילמה.
      מה שאני אומר – אי אפשר להסיק כל ערך למידאס הנוכחית מהעסקה עם רני.

  7. פינגבאק: סיכום שנת 2020! – השקעות עם שלומי ארדן

השאר תגובה

גלילה למעלה