השקעה בכתבי אופציה למתקדמים

אחרי שעברתם את פוסט השקעה באופציות למתחילים בו רכשתם בסיס איתן על כתבי אופציות – נעבור שלב אחד קדימה גם במובן האקדמי וגם במובן הפרקטי. זה יהיה פוסט לא קל אבל למי שרוצה לעסוק באופציות לדעתי הוא חיוני.

כמו בכל השקעה – כדי להרוויח אנחנו צריכים למצוא את המקום בו יש לנו יתרון על השוק, ולשם כך יש להבין איך המתחרים שלנו חושבים. הדרך בה המתחרים שלנו חושבים קשורה במידה רבה לנוסחת בלאק שולס. מחירי כתבי האופציות בשוק לרוב צמודים למחיר שקובעת להם נוסחת בלאק שולס, לכן ניתן לומר שכשאנחנו סוחרים בשוק כתבי האופציה אנחנו בעצם מתחרים בנוסחה עצמה – נוסחה חשובה שאף זיכתה את מפתחיה בפרס נובל.

אני לא אלאה אתכם בהוכחה של בלאק ושולס, אבל אני כן רוצה להסביר לכם ‘איך הנוסחה חושבת’. בלאק שולס מניחה שמניה נעה בתנועה אקראית עם נטיה מעלה (תנועה בראונית עם סחף) בשיעור ריבית חסרת הסיכון, עם ותנודתיות קבועה.

[תנועה בראונית עם סחף. סחף גדול מ-1 נוטה מעלה וקטן מ-1 דועך. במקרה שלנו, אם למשל ריבית חסרת סיכון ל-10 שנים היא 2% נשתמש בסחף של 1.02]

על בסיס הנחות אלה ולא מעט מתמטיקה אנו מגיעים למשוואת בלאק שולס שדורשת מאיתנו בסך הכל את מחיר המניה כיום, מחיר הפקיעה, זמן לפקיעה, ריבית חסרת סיכון ושונות שנתית של המניה. הסיבה שהשונות חשובה היא שככל שמניה תנודתית יותר כך הסיכוי שהיא תצליח לעבור משמעותית את מחיר המימוש גבוהה יותר (מה שייתן יתרון למינוף) בזמן שירידות חדות לקראת הפגיעה פוגעות בכם רק כל עוד אתם מעל מחיר הפקיעה. כך נראה שימוש לדוגמה במשוואה (קובץ אקסל מצורף בתחתית הפוסט):

למשוואת בלאק-שולס חולשות רבות בהערכת אופציות וכתבי אופציה. אחת החולשות היא ההנחה שהתנודתיות קבועה במהלך חיי האופציה, חולשה משמעותית נוספת שמשקיעים רבים שוכחים היא שבלאק-שולס מיועדת לאופציות אירופאיות (כאלו שניתן לממש רק ביום האחרון לחייהן) ולא לאופציות אמריקאיות (ניתנות למימוש בכל רגע. מכיוון שכתבי אופציה ניתנים למימוש בכל רגע השימוש בנוסחת בלאק-שולס בכתבי אופציה יוביל לתת-הערכה של השווי (כי האפשרות לממש קודם אינה מתומחרת). עובדה זו תואמת ממצאים במחקר. ראו למשל סיכום יפה כאן, והביקורת הרלוונטית ביותר לכתבי אופציה: “מחקר שערך זאב כהן בישראל מצא הערכת חסר למודל בלק-שולס עם תיקוני גלאי-שינדלר של 11.7% ביחס למחירי כתבי האופציות הנסחרות”. כלומר התוצאה שמניב מודל בלאק-שולס נמוכה בהרבה מהשער בו אמור להיות כתב האופציה.

חולשה נוספת של הנוסחה – ולדעתי חולשה העיקרית שלה היא שהיא לא יודעת שמניות נוטות לעלות הרבה מעבר לריבית חסרת סיכון, ובטח מניות מסוימות. לפעמים זה מביא לתוצאות מוזרות. לצורך הדוגמה נחזור לכתב האופציה של שוהם – מחיר מניה 925 אגורות, מחיר פקיעה 377 אגורות, זמן לפקיעה שנה וחצי. נניח שאני אומר לכם, עם מחשבון פשוט, לשער בכמה כתב אופציה כזה צריך להיסחר. אפילו אם אתם לא מכירים את שוהם, אתם יודעים שמניה ממוצעת בבורסה מניבה 8% בשנה ואף מעבר לכך, כלומר 12% בשנה וחצי מה שיביא את שער המניה ל-1036 אגורות עד הפקיעה ואת שווי האופציה ל-659 אגורות וזה בלי שנתתי ערך להגנת הדאונסייד שמתקבלת באופציה (בה נדון בהמשך). מה נוסחת בלאק שולס אומרת על המצב הזה?

הפער בין הדרך של “הגיון פשוט” לבין הנוסחה הוא פשוט עצום. כדי להדגיש עד כמה – השווי הנאיבי של האופציה (מחיר מניה פחות מחיר מימוש) בסיטואציה המתוארת הוא 548 אג’. כלומר, משוואת בלאק-שולס טוענת שהערך הראוי לאופציה הוא 8 אגורות מעל השווי הנאיבי, בעוד שהגיון פשוט אומר לנו שהערך הראוי הוא סביב 111 אגורות מעל השווי הנאיבי (!!) מה מקור ההבדל? נראה שהסיבה היא שפשוט חסרה לבלאק-שולס היכולת להתאים את ה”סחף” הממוצע במניה לשיעור שתואם יותר את המציאות, וכאשר אנחנו עוסקים באופציות עמוק בכסף (כשמחיר המניה גבוה ממחיר המימוש) החיסרון הזה נהיה בולט עד כדי כך שהתוצאות שלו לא תואמות אפילו הגיון פשוט, וזה עוד בלי לדבר על כמה התוצאה של המודל לא רלוונטית כאשר אנחנו יודעים מה שיעור הצמיחה של שוהם בפועל וככל שהטווח של כתב האופציה יותר ארוך, כך הנוסחה פחות אמינה.

כך כתב וורן באפט על נוסחת בלאק ושולס:

The Black-Scholes formula has approached the status of holy writ in finance, and we use it when valuing our equity put options for financial statement purposes. Key inputs to the calculation include a contract’s maturity and strike price, as well as the analyst’s expectations for volatility, interest rates and dividends. If the formula is applied to extended time periods, however, it can produce absurd results. In fairness, Black and Scholes almost certainly understood this point well. But their devoted followers may be ignoring whatever caveats the two men attached when they first unveiled the formula

המכתב השנתי של ברקשייר משנת 2008

כל זה כדי לומר- אל תסמכו באופן עיוור על נוסחת בלאק-ושולס או על כל נוסחה אחרת (ויש רבות, כל אחת עם חולשותיה). על מה כן ניתן לסמוך? ניתוח עצמאי וטוב של המניה זה תמיד חשוב בכל השקעה אבל אני רוצה לתת לכם כלים מחשבתיים וחישוביים שיסייעו לכם ספציפית בכתבי אופציה. נתחיל מהפשוט ונתקדם למעט יותר מורכב.

שער החזר ההשקעה ושער ברייק איבן

בדיקה פשוטה שניתן לעשות כדי לקבל תחושה אודות תמחור האופציה היא חיבור מחיר האופציה בשוק לשער המימוש (377 אג’ מחיר מימוש פלוס 580 אג’ מחיר האופציה בשוק – 957 אג’). השער שקיבלנו הוא המחיר אליו המניה תהיה צריכה להגיע בפקיעה כדי שלא נפסיד כסף על האופציה. אם נחלק את התוצאה שקיבלנו במחיר המניה היום ונחסר 1 (957/925 מינוס 1) נקבל 3.35% . נכנה את תשואה זו ‘תשואת החזר’ -זו התשואה המצטברת שהמניה צריכה לעשות עד הפקיעה כדי שבעלי האופציות לא יפסידו .

בדיקה זו היא פשוטה, אך היא לא מאוד ריאלית כי היא לא מתחשבת בתשואה האלטרנטיבית שהייתם יכולים להשיא. אם אתם שוקלים לקנות כתב אופציה כנראה שאתם מתלבטים בינו לבין קניה של המניה עצמה. בדוגמה קודם- זה נכון שאם המניה תגיע ל-957 אגורות מחזיקי האופציה לא יהיו בהפסד אבל אם הייתם קונים את המניה היום אז עד שער של 957 אגורות הייתם ברווח של 3.35%. לכן השאלה היא באיזה שער אתה אדיש בין המניה לאופציה – אם המניה תגיע מתחת לשער זה בפקיעה- המניה עדיפה, אם היא תגיע מעליו – האופציה עדיפה. שער זה מכונה שער ברייק-איבן. (קישור הורדה למחשבון שבניתי מצורף בתחתית הפוסט) זה חישוב שער הברייק-איבן בדוגמה לעיל:

[החישוב הפשוט לכאורה פשוט של שער הברייק איבן דרש לא מעט מתמטיקה, תודה לחברי גיל ר. שסייע ]

אז כשאתם מתלבטים בין מניה לכתב אופציה חישבו האם אתם חושבים שהמניה תעשה עד הפקיעה מעל תשואת הברייק-איבן או מתחת. אם מעל תעדיפו את כתב האופציה ואם מתחת תעדיפו את המניה. זה כמעט מדויק מלבד שני פרטים: ראשית צריך להתחשב, כפי שכתבתי בפוסט הקודם, בהתאמות לדיבידנד ובדילול, אבל שנית – יש יתרון נוסף לאופציות שמתפספס פה.

Put-Call Parity

כדי לסגור את נושא כתבי האופציה כולו נחזור ממש להתחלה – מה זו אופציה בכלל? הפעם נענה על השאלה בדרך אחרת דרך משוואת Put-Call Parity לפיה:

Call Option – Put Option = Underlying Asset – Present Value of Strike price

במשוואה זו סימן חיובי אומר ‘לקנות’ וסימן שלילי אומר ‘למכור’, כך שהמשמעות של הנוסחה היא שקניה של אופציית קול (אופציית קניה, כמו כתב אופציה) ומכירה של אופציית פוט (אופציית מכירה) מקבילה לקניית הנכס עצמו ולקיחת הלוואה בגובה הסטרייק (מהוון אחורה לפי ריבית חסרת סיכון אבל נתעלם מכך).

דרך אחרת לקרוא את הצד הימני של המשוואה היא כחוזה עתידי(Forward). חוזה עתידי שונה באופציה בכך שקובעים שער בו תתבצע עסקה בעוד תקופת זמן (למשל – אני אקנה ממך דולר ב-3.5 שקל בעוד שנה בדיוק) – בחוזה עתידי לא קיימת פרמיה. הסכמנו כי העסקה תתבצע בעתיד וזהו. כמו כן, בניגוד לאופציה, המימוש ולא אופציונאלי אלא חובה. זה אומר שאם הדולר סיים ב-3 ש”ח זה לא שאני ‘לא אפעיל’ את האופציה אלא אני אאלץ לשלם לך את ההפרש – 0.5 ש”ח.

נחזור לנושא – קניה של אופציית קול ומכירה של אופציית פוט מקבילים לחוזה עתידי (כאשר כולם באותו שער).

בגרף האינטראקטיבי (!) הבא אנחנו רואים כיצד חוזה פורוורד בשעה 15 (בכתום) מקביל לחיבור של אופציית קול עם שער מימוש 15 (בכחול) יחד עם שורט על אופציית פוט (באדום):

כיצד זה עוזר לנו? ובכן, חוזה עתידי עצמו ניתן להחלפה בהלוואה וקניית נכס הבסיס. בדוגמה עם הדולר – אני יכול להשיג את אותה תוצאה כמו החוזה העתידי (לקבל דולר בעוד שנה) אם אני לוקח הלוואה, קונה באמצעותה היום דולר ב-3.45 ש”ח ומשקיע את הדולר בפיקדון דולרי שיביא את הסכום בדיוק ל-1 דולר. כלומר בניתי “חוזה עתידי סינטטי” שמביא אותי לאותו מצב כמו החוזה העתידי באמצעות קניית נכס הבסיס ובאמצעות נטילת הלוואה (כל זה בעולם יעיל ואקדמי – ואם התנאים לעיל לא מתקיימים קיימת הזדמנות לארביטראז’).

באופן דומה, אם נעביר את אופציית הפוט אגף נקבל:

Call Option = Underlying Asset – Present Value of Strike price + Put option

במילים פשוטות, המשמעות של משוואה זו היא שאופציית קול כוללת שלושה רכיבים: 1. נכס הבסיס; 2. הלוואה בגובה שער המימוש בריבית חסרת סיכון 3. אופציית פוט.

עכשיו, אם נחזור לפרק הקודם השתמשנו בחישוב פשוט להערכה האם האופציה זולה שאומר לקח את מחיר המניה (Underlying Asset) לחסר ממנו את שער המימוש (Strike Price) מה שנותן לנו שווי נאיבי לאופציה – אבל בחישוב הזה אנחנו מפספסים את הבונוס הנוסף שמובנה באופציית קול – אופציית הפוט

אם ניקח שוב את האופציה של שוהם ביזנס כדוגמה: נניח שאנחנו מתלבטים בין שתי אפשרויות: 1. קניית כתב האופציה של שוהם ב-548 אג’ או 2. קניית המניה ב- 925 אג’ באמצעות הון עצמי של 548 אג’ ולקיחת הלוואה מהבנק בסך 377 אג’. באפסייד אין כמעט הבדל בין האפשרויות אבל שימו לב לדאונסייד – אם המניה יורדת ב-80% ל-100 אג’ אז באפשרות הראשונה אתם ב-0 בעוד באפשרות השניה אתם בחוב לבנק של 277 אג’ – וזו ההגנה שנותנת לכם אופציית פוט שמתחבאת לה בתוך אופציית הקול. דרך אחרת לחשוב על זה – באופציית קול אתה מסכן פחות כסף ומקבל את אותה חשיפה לאפסייד.

אז לסיכום, מתי נרצה להשקיע בכתבי אופציות?
כשהן נסחרות בשווי הנאיבי או מתחת (כי אז מקבלים את אופציית הפוט ואת המינוף בחינם);
כשאתם מכירים את החברה מספיק טוב ומעריכים שהתשואה של המניה תהיה גבוהה בהרבה מתשואת הברייק;
כשההשקעה מאוד מסוכנת ויש למשל 50% לעשות פי 5 ו-50% לאבד את הכל. במקרה כזה אופציה היא דרך מעולה להיחשף לכל האפסייד עם חלק קטן מההון.

עכשיו כשאתם מכירים את הכלי הזה והדינמיקה שלו בהחלט ייתכן שתמצאו לו אפשרויות שימוש יצירתיות. זה יכול להיות כלי נהדר עם אפסייד מטורף ועם הגנת דאונסייד מובנית – רק צריך לדעת מתי לקנות.

זהו בינתיים, מקווה שהסתדרתם עם הפוסט. הוא לא פשוט אך המטרה היא להביא את הקוראים לרמה בה הם מוכנים ומבינים את עולם האמיתי. לא רציתי לבוא עם כפפות משי כי שוק האופציות בא עם כפפות אגרוף, בטח למי שלא יודע מה הוא עושה.

מוזמנים לשאול שאלות בתגובות (ואפילו עדיף –בפורום ).

זה היה אחד הפוסטים הקשים שכתבתי וביליתי שעות רבות במחקר עומק לקראת כתיבתו ובבניית הכלים הבאים לשימושכם -ותודה לאסף ר. ולגיל ר. על הסיוע.

קבצי עזר:

הכותב מחזיק במניות ובאופציות שוהם ביזנס ובמניות ובאופציות רני צים.

לחצו כאן כדי לקרוא את הפטור מאחריות
כל המוצג באתר זה הוא למטרות מידע בלבד. המידע המוצג אינו מקיף, אינו שלם, אינו מכיל גילויים חשובים או סיכונים הקשורים בהשקעות וכפוף לשינויים ללא הודעה מראש. המחבר אינו אחראי לדיוק או לשלמות או לחוסר הדיוק או השלמות של המידע המוצג. המחבר לא בדק או וידא מידע שהתקבל מצד שלישי שהוא עשוי להסתמך עליו. המידע אינו לוקח בחשבון מטרות השקעה ספציפיות או מצבים כלכליים ספציפיים של אדם כזה או אחר או ארגון כזה או אחר. המחבר אינו יועץ השקעות ואינו מנהל תיקים ואינו מציג את המידע בתור שידול או השפעה או בקשה או הצעה לקנות או למכור או להחזיק את ניירות הערך המוזכרים באתר. אין לראות במידע באתר הצעה או שידול לקנות או למכור או להחזיק כל נייר ערך או מכשיר פיננסי אחר. המחבר אינו אחראי בשום אופן לתוכן המידע, השמטות במידע, אי דיוקים, טעויות כאלה או אחרות. על כל משקיע להשלים בדיקה משלו לניירות הערך הנידונים. לפני ביצוע השקעה, על הקורא לבדוק השקעה זו עם היועץ הפיננסי שלו, עו”ד, ויועץ המס כדי לוודא שהשקעה זו מתאימה עבורו. לכותב עשויה להיות פוזיציה בניירות הערך המוזכרים והוא עשוי למכור או לקנות את ניירות הערך המוזכרים מבלי להודיע על כך מראש. השקעה במניות היא מסוכנת ועשויה לגרום להפסד כל ההשקעה. כל הפועל עקב מידע שקרא באתר זה, עושה זאת על דעתו האישית בלבד ונושא באחריות הבלעדית לכל פעולה בה ינקוט בהסתמך על המידע באתר זה.
Print Friendly, PDF & Email

37 מחשבות על “השקעה בכתבי אופציה למתקדמים”

  1. John Tempelton

    היי, תודה על הפוסט.
    הלינק למחשבון תשואת החזר וברייק איבן לא עובד.

    1. שלומי ארדן

      אויש, זה לא פותח קובץ גיליון גוגל שאפשר לשכפל? מה עם ההורדה?

          1. שלומי ארדן

            טופל עניין ההדפסה (כפתור למטה) וההורדה, עדכנו אותי שהכל בסדר

  2. John Tempelton

    תודה על הפוסט המושקע והמעניין.
    לגבי תשואת ברייק איבן (נקראת גם תשואת האיזון ומוצגת בביזפורטל) אולי שווה לרשום את אופן החישוב.
    לי יותר נוח לראות את התשואה השנתית שהמניה צריך לעשות בשנה מאשר לחשב תשואה כוללת (כי אז אני יכול להשוות למדד שנותן בין 7-9%) או לחישוב תשואה שנתי שמעריך שיתקבל מהמניה, לכן החישוב לוקח בחשבון גם את הזמן.

    1-(זמן לפקיעה בשנים/1)^((שער אופציה-שער מניה)/מחיר מימוש)= תשואת איזון.

    כמה נקודות שהיו חסרים לי בפוסט :

    1. מינוף (מופיע גם בביזפורטל) :

    מחיר אופציה /מחיר מניה

    ככל שהמינוף גבוה יותר אז הסיכוי/סיכון גבוהים יותר, כל עליה בשער המניה באופן תיאורטי צריכה להביא לעליה בשער האופציה בגובה המינוף (עם מינוף 2 – מניה עלתה 10% האופציה אמורה לעלות 20%) .

    2. ההתייחסות לזמן הפקיעה – ככל שמתקרב זמן הפקיעה (בייחוד ב3-6 חודשים לפני) יהיו הרבה מימושים כך שאם לא רוצים לממש אלא למכור את אופציה עדיף לעשות לפני… אני פחות מכיר את האופציות בארץ אבל בארה”ב יש הרבה מימושים לקראת הפקיעה .

    3. התייחסות לכתבי אופציה (WARRANTS) בארה”ב – בשנים האחרונות הרבה כסף נעשה בWARRANTS של בנקים גדולים (JPMORGAN למשל ) בסיכון יחסית נמוך .. הרבה משקיעי ערך גם בבלוגספירה בארץ עשו כסף מוורנטים של בנקים בארה”ב.
    אשמח אם יהיה חלק שלישי לסדרה ובו הסבר על כתבי אופציה בארה”ב 🙂

    1. שלומי ארדן

      בכיף ג’ון,
      אישית אני מעדיף לחשוב במונחים של תשואה עד הפקיעה כי תשואה שנתית עד הפקיעה (מה שיש כבר בביזפורטל וגלובס) מגיעה לתוצאות הזויות כשהזמן קצר.
      לגבי אופן החישוב – זה חישוב מאוד לא אינטואיטיבי על אף שהוא פשוט (ניתן לראות באקסל). נעזרתי בחבר מתמטיקאי.
      1.נכון, אבל רק כשהמניה הרבה מאוד מעל הסטרייק. רוב הזמן בכתבי אופציה רואים תנועות שהן קצת יותר קטנות מהתנועה של המניה.
      2. גם בארץ אותו דבר – גם לממש זה אחלה כל עוד יש כסף למינוף מהיר בצד.
      3. מצחיק, השקעה בכתבי אופציה של JPM היו אחת ההשקעות הטובות שלי בשנים האחרונות אבל לא בטוח שיש מקום לכתוב עליהם בנפרד – הם ממש אותו דבר מלבד אולי ההתאמות לדיבידנד שנוטות להיות מורכבות יותר.

  3. הי שלומי,
    תודה רבה. אני חושב שיש לך טעות אחת, שהופיעה גם בפוסט הקודם, שהביאה אותך למסקנה שיש מצבים שבהם אובייקטיבית השקעה באופציה עדיפה על השקעה במניה.
    בדוגמא שנתת, כאשר בפקיעה המניה ירדה לשער של 100 – אם החזקת באופציה, נשארת ביד עם 0 ללא יכולת לחזור מההפסד, אבל אם החזקת במניה, המניה נשארת לך ביד ויש לך יכולת לחזור מההפסד. לכן אופציה יותר מסוכנת ממניה.

    1. שלומי ארדן

      תודה אסא, אני חולק עליך, להיות עם חוב של 377 ומניה ששווה 100 זה אובייקטיבית יותר גרוע מלהיות עם 0 גם אם ניתן לדמיין שהמניה תעלה. איך אני יודע? כי מי שבמצב השני יכול לקחת הלוואה, לקנות מניה להביא את עצמו למצב הראשון ולהישאר עם 277 ביד.

      1. זה לא נובע מכך שמלכתחילה בחרת בשתי אפשרויות לא שוות? בקניית המניה השקעת סכום גדול יותר.

        1. שלומי ארדן

          האפשרויות שוות מבחינת עלות- בשתיהן באת עם 548 מהבית, בראשונה השתמשת בהון לקניית אופציה בסטרייק 377 ובשניה מינפת עם 377 של חוב. באפסייד האפקט זהה מלבד ריבית על החוב שהיא דיי מינורית ובדאונסייד אתה מוגן יותר באפשרות הראשונה.

          1. זאת אומרת שאם אני בא עם 925 מהבית, ובאפשרות הראשונה קונה אופציה אחת ושומר על מזומן של 377, ובאפשרות השנייה קונה מניה אחת ב-925, האפשרות הראשונה עדיפה במקרה של דאונסייד ובמקרה של אפסייד אעשה את אותה תשואה על מלוא ה-925?

          2. שלומי ארדן

            הבאת דוגמה יפה שמסבירה את הרעיון מכיוון אחר. בדיוק – ה377 ששמרת במזומן הם ביטחון נוסף (ואולי תשואה נוספת) שאתה מקבל בחינם במקרה הזה.

  4. שתי שאלות:
    1)ריבית חסרת סיכון לפי מה נקבעת?
    2)תשואת ברייק איבן- כאשר אתה מצפה שהתשוואה של המנייה תהיה מעל התשואה שמחושבת על ידי המחשבון אז עדיף לקנות את האופציה למה? איך זה בא ביטוי שהרווחים שלך יהיו יותר גדולים כאשר המנייה תעבור את תשואת ברייק איבן, חסר לי את החלק האחרון של הנושא.
    תודה!

    1. שלומי ארדן

      היי אסף,
      1. שאלה יפה, ריבית אג”ח ממשלתי של ארה”ב ל-10 שנים זה מקום טוב להתחיל ממנו.

      2. אתה צודק אסף, לא הסברתי את זה מספיק. קח את הדוגמה הבאה – קנית אופציה של מניה ב-600, הסטרייק 500 ומחיר המניה 1000. על פי המחשבון מחיר הברייק איבן יהיה 1250 בו גם מחזיק המניה יעשה 25% (1250 מינוס 500 כל זה חלקי 600) וגם מחזיק המניה יעשה 25% (1250/1000).
      מעל המחיר הזה – כל אגורה שהמחיר יעלה גם בעל המניה יקבל עבורה אגורה וגם בעל האופציה יקבל עבורה אגורה – אבל בעל המניה יקבל אגורה על נכס שהוא קנה ב-1000 ובעל האופציה יקבל אגורה על נכס שהוא קנה ב-600. לכן, באופן טבעי האגורה שווה יותר עבור בעל האופציה.
      אם למשל המחיר יעלה ל-2000 בעל המניה יעשה 100% בזמן שבעל האופציה יעשה 150%.

      1. קודם כל תודה!

        2.לא הבנתי את המשפט האחרון למה הגידול יהיה של150% באופציה? תוכל להסביר כיצד עשית את החישוב?

        3.עדיף לקנות את האופציה במקרה שעוברים את השער של ברייק איבן כי עדיף לשלם פחות ולקבל את אותה תמורה? אז עדיף לקנות ב600 ולהרוויח אגורה מאשר לקנות ב1,000 ולהרוויח גם אגורה. זאת הנחת יסוד?

        1. שלומי ארדן

          1. בשמחה 🙂
          2. אם קנית את האופציה ב-600 והיא הגיעה ל-2,000 והסטרייק הוא 500 אז בפקיעה אתה תשלם 500 ותקבל מניה ששוווה 2,000 – כלומר השווי של האופציה בפקיעה יהיה 1,500 – אם השקעת 600 וקיבלת 1,500 הרווחת 150%.
          3. זה לא שאתה קונה ברגע שאתה עובר את השער- אתה קונה בציפיה שעד הפקיעה השער יעבור את הברייק איבן, אחרת היית קונה את המניה.

  5. דניאל

    היי,
    ברמה הטכנית ניתן לרכוש כמה כתבי אופציה שרוצים?
    20 או 1300 אין מגבלה?

    1. שלומי ארדן

      אין מגבלה מלבד ההיצע בשוק, כשאני קניתי אופציות של שוהם במקור ב40 אג לפני שנה וחצי שווי השוק של כלל האופציות בשוק היה 2 מיליון והיה מאוד קשה לתפוס כמות משמעותית בשוק. היום האופציה עלתה יפה וכך גם שווי השוק של האופציה – הרבה יותר קל. זו המגבלה היחידה.

  6. שלומי, האם למעשה נכון לעכשיו בהתחשב בפוטנציאל ובשער הנמוך של שוהם, עדיף כרגע לקנות את האופציה יותר על המניה ?

    1. שלומי ארדן

      היי גיא, במחיר של היום אין תשובה נכונה “אובייקטיבית” כי יש ערך זמן (כלומר – האופציה נסחרת מעל השווי הנאיבי). התשובה תלויה בהערכותיך למחיר המניה בסוף יולי 2021 – והאם הוא מעל או מתחת לשער ברייק איבן.

  7. קראתי איפשהו בפוסטים שלך שאתה מעריך שהיא תהיה במספר 4 ספרות עד סוף השנה. כרגע זה נראה כמו המציאות שאנחנו נמצאים בה. הזיה ..:)

    1. שלומי ארדן

      אמת, ולא שיניתי את דעתי מאז. למעשה אין חברה בתיק שאני יכול להגיד עליה ש”עכשיו המצב שונה” או שאני חושש להן. לפחות מבחינה עסקית העסקים שלי באו מוכנים למשבר, בינתיים המניות עושות מה שבא להן.

  8. הי שלומי האם לדעתך האופציה של רני צים תהיה אטרקטיבית בשלב כלשהו לעומת המניה עצמה.

    1. שלומי ארדן

      היי גיא – כרגע צריך חתיכת עליה כדי להצדיק השקעה באופציה. אני מאוד מקווה שבהמשך השנה יהיה דיון על הארכת התקופה של האופציה לאור כל הבלאגן השנה – זה לדעתי יהיה מוצדק בטח לאור מחיר המימוש הגבוה.

      לגבי האם יהיה שלב כלשהו – זו שאלה שמשתנה כל דקה. אם מישהו עכשיו ימכור ב-20 אג’ (מה שקרה בשלב כלשהו בירידות) זה כנראה שווה.

  9. היי שלומי, איך זה עובד מבחינת מיסוי כשמממשים אופציה? משלמים מס כשמממשים או כשמוכרים את המניה?

    1. מצטרף לשאלה של רפאל. איך מחושב המס על מכירת מניה שבמקור הייתה אופציה שהומרה?

      1. שלומי ארדן

        אני לא בטוח האמת, אולי זה נחשב כמו מכירת כתב האופציה ואז קניית המניה בשער הסטרייק? אבל אז יש מיסוי כפול. אולי זה רק כאילו קנית את המניה בשער הסטרייק? זה יותר הגיוני. קשה למצוא תשובה לשאלה הזו.

        1. בסוף עזרו לי למצוא את האמירה שנמצאת כאן: https://www.nevo.co.il/law_html/law01/999_087.htm
          “במכירת מניה שמקורה בכתב אופציה שהומר למניה, יראו כמחיר המקורי את המחיר המקורי של כתב האופציה ויראו כהוצאות השבחה את התשלום ששולם בעד מימושו למניה.”
          לא הצלחתי למצוא את ההגדרה המדויקת של “הוצאות השבחה” אבל נשמע לי שבכל מקרה לא מדובר במקרה של מכירה של האופציה וקניה של המניה כי אם בחישוב מחיר מקורי חדש למניה שהוא המחיר שבו קנית את האופציה + הסטרייק

  10. היי שלומי, שני פוסטים מדהימים, הפכת לי נושא שחשבתי שהוא ממש מסובך לפשוט מאוד!

    מספר שאלות:

    1. לא הבנתי את נושא הדילול של המניה בעקבות אופציות נוספות שנוצרות, הכוונה היא להיצע גדול יותר שיוריד את מחיר האופציה? כי בסופו של דבר מחיר האופציה נקבע בעיקר לפי שער המניה ומחיר מימוש האופציה…

    2. האם ביצוע ספליט על מניה משפיעה ישירות על מחיר האופציה?

    3. כיצד נקבעת ריבית חסרת הסיכון? לפי האג”ח הממשלתי של ארצות הברית? מתחשבים בריבית זו בגלל שככל שהריבית גבוהה יותר אז כדי להשקיע יותר באג”ח על פני המניה ולכן מחיר המניה עלול לרדת ומכאן יש סיכון שהמניה תרד מתחת לברייק איבן ואפילו מתחת למחיר המימוש?

    תודה !

    1. שלומי ארדן

      תודה אופק, שמח שקיבלת ערך מהמאמרים!
      1. נכון, מחיר האופציה נקבע על ידי מחיר המניה אך ייתכן שמחיר המניה יושפע בעצמו מהדילול העתידי של כתבי האופציות.

      2. בתנאי כתבי האופציה בדרך כלל יהיו התאמות למקרים כמו ספליט. אולי אפילו תמיד.

      3. ריבית חסרת סיכון צריכה להיות לצורך העניין ריבית אג”ח ארה”ב ל-10 שנים או אג”ח ישראל ל-10 שנים אם זה כתב אופציה ישראלי.

      הסיבה שמשתמשים בריבית חסרת סיכון היא שכתב אופציה טומן בחובו תנאים שמקבילים להלוואה שכדי שנתחשב בה צריך לקחת ריבית חסרת סיכון.

  11. shmuel binyamini

    תוכן מעולה! תודה שלומי.
    כאן התייחסת בעיקר לתכונות של אופציה ארוכת טווח שנמצאת עמוק בתוך הכסף.

    איך (אם בכלל) כדאי להבחין בכדאיות או לא של אופציות מחוץ לכסף או קצרות טווח ? (האם זה לגמרי קזינו?)

    1. שלומי ארדן

      היי שמואל – תודה!
      המאמר שלי כן מתייחס לכל סוגי האופציות אך אין ספק שככל שהאופציה קצרה ורחוקה מהכסף היא מסוכנת יותר!

השאר תגובה

גלילה למעלה