הקורונה היא ההזדמנות ששוק האשראי החוץ בנקאי חיכה לה

בטח לא תופתעו לשמוע ששוק האשראי בישראל ריכוזי מאוד. לא רק שחלקם של שני הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, באשראי במשק הוא כ-55%, אלא גם חלקם של הבנקים בעוגת האשראי המשקית גבוהה באופן חריג ועמדה עד לאחרונה על כ-95%, כשהשאר מחולק בין גופי אשראי חוץ בנקאי שונים. לשם השוואה, כיום בארה”ב רוב המשכנתאות במשק ניתנות על ידי גופים חוץ בנקאיים. מתי בפעם האחרונה שמעתם על ישראלי שלקח משכנתא לא מבנק?

[ בקו כחול – נתח השוק של בנקים במשכנתאות, בקו כתום – נתח השוק של הענף החוץ בנקאי]

שמתן לב מתי חלה נקודת המפנה בנתח השוק של הבנקים? זה לא במקרה. בכל אופן ניתן לומר שברוב המדינות המפותחות גופי אשראי חוץ בנקאי נותנים תחרות ראויה לבנקים, ותופסים נתח גדול ואף את רוב האשראי בשוק.

הניעור של 2008

בישראל עד השנים האחרונות חברות האשראי החוץ בנקאי היו לא מורגשות במשק. מזה עשרות שנים קיימות אלפי פעילויות קטנות שעובדות עם הון עצמי בצורה לא מפוקחת, ומפה לאוזן בריביות נשך. אם נחזור לשנות ה-2000 המוקדמות ניזכר שהבנקים אז היו אגרסיביים מאוד. הבנקים רדפו אחרי לקוחות בעלי הון גבוה בהטבות שונות והלוואות עצומות ללא ביטחונות (ביניהם ה”טייקונים”). היינו מקבלים טלפונים מהבנק במטרה לשכנע אותנו שאנחנו צריכים לקחת הלוואה או לקנות סטראקצ’ר. הבנקים התמקדו בצמיחה וברווח, ולא נתנו מקום למתחרים לצמוח. אז הגיע המשבר של 2008.

הבנקים ברחבי העולם היו במרכזו של המשבר של 2008, ואין להמעיט בהשפעה שהייתה לו על התנהלות המערכת הבנקאית מאז. רגולציות ודרישות הון הפכו למחמירות יותר ברחבי העולם וכך גם הרגולטורים האמונים על הבנקים. שכרם של מנכ”לי הבנקים בישראל הוגבל והם נהפכו מחברות רעבות לרווח לכמעט תשתית לאומית, בתחפושת חברה. התשואות על ההון קטנו ורק לעתים רחוקות מרשים לעצמם הבנקים לחלק דיבידנד, וגם אז מלווה הדבר בכותרות בעיתונים הכלכליים.

ידידה שלי שעובדת בבנק סיפרה לי שיצאה לחופשת לידה סביב שנת 2010, והבנק אליו חזרה לא היה אותו בנק שעזבה. בקשות שגרתיות החלו לדרוש טפסים ואישורים. מרדיפה אחרי לקוחות בעלי הון גבוה החל הבנק להירתע מהם, לאור הדרישות הרגולטוריות הרבות והבדיקות אודות “מקור ההון”, מניסיון לדחוף הלוואות עבר הבנק לבדוק 100 פעמים, ולדרוש אישורים ברמת סניף או אזור על כל פרט שהיה פעם בסמכות פקיד, מה שעלול לקחת שבועות ועדיין להסתיים בדחיה.

סגנון העבודה הזהיר של הבנקים ששלטו באופן מוחלט בשוק האשראי יצר ביקוש ענק לאשראי שלא קיבל מענה מהבנקים. היות וחברות האשראי החוץ בנקאי מתמקדות באשראי קצר בהרבה מהאשראי של הבנקים, הן התאוששו מהר מהמשבר והחליטו לנצל את המצב שנוצר כדי להתחיל להציע אלטרנטיבה רמיתית לבנקים. חברת האשראי החוץ-בנקאי הראשונה שהונפקה הייתה האחים נאוי ב-2011 ואחריה הונפקו חברות נוספות כמו אופל בלאנס, אס.אר אקורד ושוהם ביזנס.

במהלך העשור האחרון צמחו החברות בענף תוך כדי הוזלת את עלויות המימון באמצעות מימון בנקאי והנפקת אג”ח, כדי שיוכלו להציע חלופה אמיתית לבנקים, בתוספת שירות אישי וקבלת החלטות במקום.

“ענף שפורח במשברים”

הקורונה במידה רבה מהווה שידור חוזר של המשבר של 2008 – קורה אירוע בלתי צפוי שגורם לעליית הסיכון, אירוע שהבנקים יאלצו להתמודד איתו במשך שנים על גבי שנים לאור התמקדותם בהלוואות ארוכות בעוד עבור מרבית הענף החוץ בנקאי שמתמקד בהלוואות ובניכיון שיקים עד 60 יום, המשבר כבר “במראה האחורית”. ואכן, בעוד בנק לאומי הגדול הציג הפסד ברבעון הראשון, אף לא אחת מהחברות בענף החוץ בנקאי הציגה הפסד. שתיים מהחברות בענף, אס.אר אקורד ושוהם, אפילו הצליחו להציג צמיחה מסוימת ברבעון הראשון בנוסף לרווחיות נאה.

היות והבנקים שולטים במעל 90% מהאשראי במשק, כל שבריר אחוז שהבנקים יבחרו או יאלצו לוותר עליו הוא הזדמנות עצומה עבור הענף החוץ בנקאי הצעיר. אם המשבר של 2008 היווה הזדמנות עבור הענף החוץ בנקאי לקפוץ ליגה מחברות פרטיות קטנות לחברות ציבוריות עם תיקים של מאות מיליונים ומיליארדים, הפעם החברות בענף כבר מוכנות לקפוץ על ההזדמנות תוך כדי שהבנקים עסוקים בדחיית תשלומי משכנתאות לתוך 2021, אי-תשלום הלוואות ושאר פגעי משבר. כל נותני האשראי קיבלו את הקורונה בהפתעה באותו הזמן – אך הענף החוץ בנקאי הוא זה שיכול לחשוב על הרגליים ולהתאים את עצמו למצב החדש תוך כדי תנועה, במיוחד החברות בעלות החיתום הקפדני ביותר והאשראי הקצר ביותר.

אחד המנהלים בענף אמר לי בשיחה לאחרונה ש”הענף החוץ בנקאי תמיד פורח לאחר משברים”. אנו כבר רואים את הניצנים לכך בחלק מהחברו, וכשהאבק ישקע נגלה ענף גדול, ורווחי ובוגר יותר, תודות למשבר.

הכותב מחזיק, בעצמו ובאמצעות קרן ארביטראז’ ואליו, במניות שוהם ביזנס ואס.אר אקורד.
התוכן כפוף למדיניות הגילוי נאות וזכויות היוצרים של האתר.

Print Friendly, PDF & Email

23 מחשבות על “הקורונה היא ההזדמנות ששוק האשראי החוץ בנקאי חיכה לה”

  1. למה לא רואים את זה בשער המניות? שוהם ואס אר אקורד מדשדשות במקום

    1. שלומי ארדן

      כי השוק ראה רק דוח אחד ועוד חושש מהפרשות, לדעתי יתר על המידה. תוך רבעון או שניים הענף כבר עובר למתקפה והבנקים יהיו במגננה שנים על גבי שנים, אז מה רבעון אחד משנה?(ועוד הוא היה רווחי!)
      ככה נוצרות הזדמנויות

  2. מה עם החברה צור שמיר, ירדה כ60 אחוז במהלך המשבר ועוד לא מצאה תחתית, נכסים במיליארדים ושווי של 300 מיליון. נראית לי מעניינת…

    1. שלומי ארדן

      יכול להיות, אבל מורכבת מדיי, אפילו רק איידיאיי לבד שהיא חברת בת זה סיפור לניתוח (אולי מעניינת אפילו)

        1. שלומי ארדן

          סביר מאוד שאתה צודק רגנר וכתבתי עליה בעבר,
          אני רואה כוחות מנוגדים בשוק הביטוח. מצד אחד מה שפגע בהשקעה הייתה הכניסה של הביטוח הדיגיטלי שאני חושב שזו מכבסת מילים לסתם ביטוח בלי סוכן. זה גרם לשחיקת מחירים שאני חושש שתימשך. מצד שני – המשבר הנוכחי התמקד מאוד בחברות האלה וגורם לי לקווח שזו תהיה נקודת מפנה בשחיקת המחירים – כבר לא נוח להציע ביטוחים במחירי הפסד (כפי שהיה קודם). הייתי שמח לקבל תובנות מבפנים (מישהו מענף הביטוח) על האם זה מתרחש.
          בינתיים אני עוקב אחר הדוחות, בינתיים מהצד.

  3. אני חושב שיכולים להיות עוד שני רבעונים לא משהו בשוהם, אס אר ואופל. אבל בהסתכלות קדימה זאת תהיה נקודת מפנה לענף צריך סבלנות.

  4. מצער מאוד לדעת שמשבר וממשלה שמביאים משפחות ואנשים לאבטלה, לעוני מרוד ולפת לחם הם “הזדמנות” מבחינת החברות האלה, באופן עקרוני וערכי לא מאמין בהשקעות כאלה, “טובות” ככל שתיראנה.

    1. שלומי ארדן

      היי איתן, אני לא מבין את הביקורת.
      בעקבות המשבר יש לחברות בעיות מימון ונזילות, באות חברות האשראי החוץ בנקאי ומסייעות להן איפה שהבנקים לא מוכנים. אתה אומר שאם הן היו מנסות לעמוד בסטנדרטים שלך הן היו נותנות להם לקרוס ולא עוזרים? זה לא קצת מעוות? או שאולי הם היו עובדים בחינם (עם הכסף של בעלי מניות מהציבור?). גם חברות מזון מנצלות אנשים רעבים? חברות אלכוג’ל ומסכות (ב-30 שקלים ליחידה כבר) גם הן לא אתיות?
      זה בדיוק הפוך – פותרים עבור לקוחות בעיה.

  5. לטעמי הדבר שהתעשייה הזאת הכי זקוקה לו זה כניסה לשוק המשכתנאות בארץ. רוב הגדול של הישראלים לוקחים משכנתא מהבנק שיש להם בו חשבון עו”ש, רק מעטים לוקחים יועץ משכנתאות פרטי שעובד מול כול הבנקים ונותן להם את ההצעה המשתלמת ביותר עבורם. לקיחת משכתנא הופכת את הלקוח ללקוח שבוי לבנק להמון שנים קדימה ובנוסף הסיכוי שהוא יקח הלוואה “רגילה” מבנק אחר או גוף אשראי אחר הוא אפסי כמעט.
    שלומי האם נראה לדעתך שינוי רגולטורי שיאפשר לחברות החוץ בנקאיות מתן משכנתאות לאנשים רגילים ולא רק ל”משקיעים כבדים”?

  6. בקר טוב שלומי,
    בתחילה רוצה להחמיא לך על הניתוחים “המאלפים” וצורת ההגשה שלהם בפוסטים ובווידאו
    בקשר לפנינסולה – מה דעתך על החברה כיום
    עומדת לרכוש את “תיק היהלומים” מבנק איגוד בדיסקאונט, וויתור מצד הבנק על החובות שנחשבים “אבודים” (אולי יצא מזה משהו)
    https://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/782397

    1. שלומי ארדן

      היי חיים, תודה!

      שאלה לא קלה, מצד אחד אני לא חובב גדול של פנינסולה, מצד שני אי אפשר להתעלם מכמה היא נסחרת יחסית להון. למזלי, בגלל שהתיק שלי ממוקד, מספיק שאני אוהב אותה פחות מכמה חברות אחרות בענף כדי שלא אשקיע בה.

      לגבי תיק היהלומים – שאלה יפה! אני יודע שחברה אחרת בענף השתתפה בהתמחרות והציע הרבה פחות מכמה סיבות. ראשית, זה תחום קשה מאוד. בעבודתי כעורך דין בתחום חדלות הפרעון פגשתי המון יהלומנים בשנים האחרונות (מתחרה בכמות הקבלנים ועסקי מזון…), חלקם היו משגשגים עד השנים האחרונות. זה תחום בעייתי מטבעו. את הסניף הספציפי שהם רכשו פגשתי לא מעט פעמים בכל מיני תיקים.

      דבר שני – נניח יש להם תיק הלוואות של 100 מ’ שמניב, כמו שבנקים אוהבים, פריים פלוס 2-3%. אתה קונה אותו בהנחה של 30%, כלומר אתה תקבל כאילו ריבית של קצת יותר – נניח 5-6% (בהגזמה). זו עסקה טובה בהתחשב בסיכונים? אני לא מתרשם כך, ובתור מי שפגש- לא רוצה שום קשר לתחום היהלומים , בטח לא בתעריפים של בנק…

  7. הי שלומי ,
    1. האם לאור התמחורים הנוכחיים אס אר אטרקטיבית משוהם? בל נשכח את המעטפת הכלים והראש הניהולי של זהבית…לא בטוח ( אולי כן ) ששוהם עם אלי שיושב על השאלטר בנויה להיות חברה של 2 מליארד…הנהלה , מטה , צורך בהתרחבות -יציאה מהצפון וכו…

    2. האם להערכתך ערך פיננסים לאור הדוח החצי שנתי שינתה משהו בתיזה? עדיין רואה חברה שיכולה לקפוץ ל מאות מיליונים? עדיין יש תחומי ביומד ופינטק שיכולים להסב הפסדים מה גם מיקוד זה קריטי לצמיחה וחיתום איכותי

    1. שלומי ארדן

      היי אלעד, לגבי 1 – אני משאיר לך להחליט, זו מתחילה להיות באמת התלבטות
      2. ראה את המצגת שערך הוציאה, נותנים כיוונים ואפילו תחזית רווח

  8. דניאל א

    שלומי היקר, כרגיל תענוג לקרוא.
    נראה כי כל חברות האשראי החוץ בנקאיות זינקו יפה בשנים האחרונות. מה דעתך בנוגע לPLT של רני צים? נראה כי אם בוחרים מניה לפי העומד בראשה, נראה כי היא יכולה להיות הסוס המנצח של הענף (מבחינת צמיחה מנק’ זמן הווה).
    אשמח לדעתך.

    1. שלומי ארדן

      היי דניאל, שאלה מעניינת שגם אני תוהה לגביה. בשלב זה החברה עדיין לא ממש התחילה לפעול בענף החוץ בנקאי ולכן קשה לשפוט בינתיים

  9. היי שלומי
    מה דעתך על פנינסולה ? הוציאו דיווח שהם קונים תיק האשראי ליהלומנים של בנק אגוד בדיסקאונט של 45% בסופו של דבר .
    האם זה לא ייתן להם בוסט בשנים הקרובות ( שגם ההסכם עם איחוד האמירויות עשוי לעזור )

    1. שלומי ארדן

      היי גיא, בינתיים אני לא מתלהב מהעסקה וכבר ראינו שתיק האשראי התכווץ מאוד מאז הרכישה , זה לא נראה כמו איזה אפיק צמיחה מעניין בעיניי

  10. עומרי בחשיאן

    הי שלומי,האם אתה לא חושש מהחקירה /התיק שנחקר ששמו של עדי צים נקשר אליו?בעניין של בחינת השקעה באס.אר אקורד ,הכוונה אם הוא ייצא אשם,עד כמה זה מהותי?

    1. שלומי ארדן

      היי עומרי, שאלה טובה.
      החקירה הזו היא כמובן לא אידיאלית אבל אני לא חושב שהיא דיל ברייקר מכמה סיבות:
      1. בשנים שעברו מאז ההודעה על החקירה לא הוגש כתב אישום – ככל שאני יודע כנגד אף אחד מאותם נחקרים בפרשה. גם הכסף שחילטה המשטרה, מיליונים רבים, שוחרר מאז. אני חושב שהסיכון שיוגש כתב אישום כתב אישום יחסית נמוך מהסיבה הפשוטה שבפרקליטות אוהבים לשמור על שיעור הרשעה גבוה, ואם הם לא בטוחים שהם ינצחו הם לא מגישים כתב אישום.
      2. גם אם יוגש כתב אישום (סיכוי נמוך לדעתי) ההליך יימשך שנים רבות וממש לא בטוח שתהיה הרשעה (לדעתי לא).
      3. גם אם תהיה הרשעה (סיכוי נמוך בריבוע) הסיכוי שזה ישפיע על אס.אר אקורד ישירות לא גבוה. כבר שנים שאס.אר מנוהלת על ידי מנכ”ל אחר (שניהל בעבר חברה ציבורית נוספת) וכיום גם יש לה בעלי מניות גדולים נוספים. לדעתי הסיכוי שבעקבות הרשעה של בעל מניות ייפגע הרישיון של אחת מחברות האשראי החוץ בנקאי הגדולות בישראל, עם בעלי מניות מוסדיים ומהציבור, הוא נמוך.

      בשקלול של כל הדברים שצריכים לקרות כדי שאנחנו כבעלי מניות ניפגע – אני מגיע לסיכוי של לדעתי פחות מ-5% שאנחנו כבעלי מניות ניפגע מהחקירה הזו, שלדעתי אין מאחוריה כלום וגם במקרה כזה הפגיעה לא תהיה אנושה ועוד שנים רבות (כתב אישום, תגובות, ערעורים – יכול לקחת מעל עשור). שוב, לא אידיאלי אבל לא נורא.

להגיב על איציק לבטל

גלילה למעלה