הסיפור שלי עם הרבלייף; להציל את מי שלא רוצה שיצילו אותו

חברת הרבלייף מוכרת תוספי מזון (אבקות להכנת שייקים) באמצעות שיווק רב-רשתי. הכוונה היא שלקוח פוטנציאלי לא יכול פשוט ללכת ולקנות את האבקות של הרבלייף בחנות אלא רק דרך ‘מפיצים’, והרבלייף מאוד רוצה שתהיו מפיצים שלה ומוכרים לכם חלומות על להיות בעל עסק מצליח.

בשנת 2012 ביל אקמן, משקיע נודע, פתח בשורט ענק של סביב מיליארד דולר נגד הרבלייף בטענה שמדובר בתרמית פירמידה. אקמן טען שהיות ו-73% מהמפיצים של הרבלייף לא מרוויחים כסף ושחלקם הגדול נרשמים כמפיצים אבל בפועל צורכים את המוצר בעצמם הרי שמדובר בתרמית ובפרקטיקה לא חוקית. ניתן לשמוע את אקמן מציג את התזה שלו על הרבלייף בגרסה קצרה (דקה וחצי) או בגרסה ארוכה (שלוש שעות!). אקמן טען כי הוא רצה להפיל את הרבלייף בגלל הנזק שהם עושים לאנשים פשוטים, ובפרט למהגרים. הוא רצה לעזור להם.

בשנת 2013 קם מול אקמן המשקיע האגדי קארל אייקן ופתח בפוזיציית לונג מתוקשרת והמלחמה ביניהם החלה. אקמן הוציא 50 מיליון דולר (!!) על קמפיין שלילי נגד הרבלייף בניסיון לפגוע במחיר המניה שלה ולקדם את פוזיציית השורט שלו, הוא פנה לרגולטורים רבים במטרה לקדם חקירה של הרבלייף ופעילותה ה’לא חוקית’ (ובעצמו נחקר על ידי ה-FBI לגבי האם החוקרים ששכר העלו טענות שקריות במטרה לקדם חקירה נגד הרבלייף שתקדם את פוזיציית השורט שלו).

בסופו של דבר החקירות נסגרו, התחזיות של אקמן כי הרבלייף ‘תתפוצץ’ עד שנת 2016 התבדו ואקמן עשה את מה שאמר שלא יעשה וסגר את פוזיציית השורט שלו ב-2018 בהפסד עצום.

מבט מבפנים

עקבתי בקשב אחר הסיפור עם הרבלייף בזמן אמת, אך אני יכול להגיד שבאמת הבנתי אותו רק לפני כחצי שנה. הגיעה אליי לקוחה בשם דנה (לא באמת). תיק גירושין, 5 ילדים. היא הסבירה לי שבעלה הוא משתכר שכר נאה והיא ‘בעלת עסק’. העסק של דנה הוא חנות שהיא מפעילה מזה עשור בה היא משווקת מוצרי הרבלייף. כמה העסק מרוויח? ובכן, הוא לא מרוויח, אך היא בדיוק נרשמה לקורס קידום העסק של הרבלייף מה שיגדיל לה מאוד את המכירות ויעביר אותה לרווח. איך העסק שורד מזה עשור? באמצעות ההכנסות של הבעל ובור עמוק של חוב לבנק.

ראיתי שדנה מאוד מאמינה בעסק וקבענו לשבת עם דוחות של רואה חשבון להבין כמה היא באמת מפסידה או לפחות מתי העסק צפוי להרוויח. הפגישה הבאה הייתה אירוע בלתי נשכח עבורי. דנה הגיע עם דוחות שהראו שהמכירות של דנה היו 200 אלף בשנת 2018 בזמן שעלות החומרים שלה באותה שנה היו 220 אלף – כלומר דנה הייתה בהפסד גולמי (!!) בעסק בן 10 שנים (!!!!), לפני שכירות, לפני שכר (אין שכר), לפני ארנונה, לפני הכל!

שאלתי אותה איך זה יכול להיות? מסתבר שהרבלייף לא פראיירים והם דורשים מהמפיצים שלהם עלויות גבוהות מאוד על המוצר שהם קונים כמפיצים, מה שחונק את המפיצים לחלוטין- אבל לא רק זה. כשהמצב עם הבעל החל להיות גרוע (שנים לפני כן) הוא סגר את הברז ודנה מצאה את עצמה לוקחת הלוואות מאכילה 5 ילדים באבקות שייקים (מאוד יקרות אגב) כי פשוט אין כסף לאוכל.

מזעזע נכון? עושה חשק לפתוח שורט על הרבלייף ולהוציא 50 מיליון דולר על קמפיין נגדם נכון? ובכן חכו עם זה דקה.

ישבתי עם דנה מעל לשעה והסברתי לה בפשטות עד כמה חמור המצב, עד כמה המצב שלה יהיה יותר טוב אם היא תסגור את העסק ותעשה כל דבר אחר. הסברתי לה שצמיחה בעסק זה הדבר האחרון שיעזור לה כי היא בהפסד גולמי!!!

שום דבר לא עזר. 5 ילדים רעבים בבית והיא לא מוכנה לקלוט. היא רואה בעצמה כ’בעלת עסק’, היא לא יכולה לדמיין את עצמה פתאום כמוכרת נעליים שכירה (למרות שזה ישפר את מצבה לאין שיעור!). היא נרשמת לקורסים (בתשלום!!) של הרבלייף שילמדו אותה למכור יותר בזמן שהדבר האחרון שהיא צריכה זה למכור יותר. עכשיו, עם הפרידה מבעלה, הקריסה שלה למעשה בלתי נמנעת. כל זה – והיא ממשיכה להגן על הרבלייף בחירוף נפש!!

אתם מבינים מה קורה פה?? דנה הייתה מוכנה לאבד הכל- אבל ממש הכל – כדי להגן על החלום שהרבלייף מכרו לה! שמעתם פעם על מישהו שעבד עבור חברת ענק ועוד שילם לה כסף על התענוג? לא גוגל ולא אפל יכולות לעשות דבר כזה!

אפשר לדבר על כמה נדרש ‘חינוך כלכלי’ או על ‘איך הבנקים הלוו לה מאות אלפים לעסק שלעולם לא יהיה רווחי’ אבל נקודה החשובה ביותר, בה גם נפל אקמן הגדול – בהשקעות אסור לך להתבלבל בין איך שאתה רוצה שהעולם יעבוד לבין איך שהעולם עובד באמת. בהשקעות אתה לא יכול להרשות לעצמך להסתכל על אנשים ממגדל השן עם מבט רציונאלי שלמדת בהרווארד בלי להבין איך אנשים חיים באמת.

במשך 5 שנים של עריכת דין פגשתי מאות רבות של אנשים שקרסו, עם סיפורים דומים. סיפורים כאלה משאירים אותי מחובר לקרקע. הסיפור למעלה מזעזע אתכם? בצדק. גם אותי סיפורים כאלה זעזעו – בהתחלה. אחרי כמה עשרות מבינים שיש אנשים שמובילים את עצמם לאבדון וזה פשוט בלתי נמנע.

היו פעמים בהם פגשתי אנשים שירשו מיליונים רבים ממש לאחרונה והיה ברור לחלוטין שתוך שנים בודדות הם יהיו בפשיטת רגל – תביעות סרק, החלטות עסקיות תמוהות – ולא משנה מה אומרים להם הם לא עוצרים את הדימום!

זה טוב ויפה לנסות לעזור לאנשים ולהסביר להם איך נכון להתנהל, אבל אל תופתעו אם זה לא יעבוד. יש אנשים שפשוט לא רוצים שיצילו אותם.

Print Friendly, PDF & Email

33 מחשבות על “הסיפור שלי עם הרבלייף; להציל את מי שלא רוצה שיצילו אותו”

  1. בהשאלה מהחכם באדם
    לְבַד רְאֵה־זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים: (קהלת פרק ז פסוק כט)
    ומעשית, מי שמבין שמתנהל כלכלית לא נכון, ולא מבין לאן הולך הכסף, כדאי שיפנה לאירגון פעמונים או מקימי

  2. נכון- אחד הטריקים שלהם זה להלהיב את הקהל שלהם כמו כת (אג’ל היו ממש אומנים כזה).

    השאלה עד מתי זה יכול להמשך? כל פרמידה חיבת להתפוצץ בסוף.

    1. שלומי ארדן

      שאלה טובה, קשה לומר אך יש לומר שבהנדסה לפחות פירמידה היא המבנה הכי יציב שיש. הפירמידות במצריים עומדות עד היום 🙂

      1. לדעתי זו פרמידה הפוכה, כי למרכז (בעל הבית) יש רווחים מאלה שמעליו ושם (המפיצים/בהפסד) הכמות גדלה.
        פרמידה הפוכה לא יכולה להיות יציבה?

  3. דודי ג.

    מעניין מאד. (כתבת בטעות פעמיים אקמן במקום אייקן, היריב שלו).

    אקמן הימר שהרשויות יתערבו. ההימור נכשל, אבל לפי התיאור שלך נראה שהיו לו סיבות טובות לחשוב שהתערבות כזו היא מוצדקת, וזו אכן תרמית פירמידה. אולי את דנה כבר אי אפשר להציל, אבל היא גם מפילה אחרים ואת זה אפשר לעצור.

    1. שלומי ארדן

      תודה דודי, אתקן
      זה קצת דומה לעניין הסוציאליזם והשוויון הכלכלי. נניח שהיית לוקח את כל ההון בעולם ומחלק אותו שווה בשווה מיליון דולר לכל אחד. יום לאחר מכן יהיו לך כאלה שהפסידו מיליון בקלפים (ומהצד השני אחד שהתעשר), שחקני כדורסל מפורסמים שמכרו זכויות בעשרות מיליונים, רופאים, דוגמניות. אתה לא יכול למנוע מאנשים לאבד את הכסף שלהם אם זה מה שהם מאוד מאוד רוצים. הדרך היחידה לעשות זאת היא לקחת מהם את החירות להשתמש בכסף, אבל אז מה כל זה שווה?

      1. דודי ג.

        יש מקומות מסוימים שבהם התערבות מוצדקת. לא בהכרח איסור גורף, אבל כן התערבות שתפחית את האפשרות ליצור מצג שווא.

      2. בוא אני אשחק טיפה את פרקליטו של השטן (אני מנסה לפתח דיון אמיתי- לא להיות טרול)
        רוצה לדבר על פלוס 500 בהבקשר דומה (לא אותו הקשר, אבל שכן שלו)?

        1. שלומי ארדן

          שאלה יפה ואכן יש קווי דימיון לענף ה-CFD.
          מוכרים ללקוחות חלום של לעשות מאות דולרים ביום או להתעשר כך למרות שרובם מפסידים. אני בטוח שחלקם אפילו הפסידו הרבה מאוד ופגעו לעצמם בחיים – אבל שוב זה חוזר לשאלה מה אפשר לעשות?
          יש משהו מוטמע באנשים – חלומות, רצון להתעשר בקלות. מי שלא מבין בכסף – זה לעתים נראה להם כאילו זה “קסם” או איזה ידע סודי. גם אם אני אעבוד 100 שנה לא יהיה לי סכום כסף כמו לו – איך הוא עשה את זה? לאנשים כאלה קל מאוד למכור חלומות ואת “הסוד” (זוכרים שזה היה פופולרי? איזה טמטום..).

          שים לב שהפוסט שלי הוא לא ישירות ביקורתי כלפי הרבלייף – זה כמעט מצב בלתי נמנע ולא יודע אם אני רוצה לקחת מאנשים את האפשרות לבחור כדי לשמור עליהם, זה לא שווה את זה.

          אגב, אני לא מדבר משום פוזיציה – מכרתי את המניות שלי בפלוס בתחילת 2019.

          1. אני לוקח את זה לכיוון כזה:
            אחד הצ’ק ליסטים שיש לי בבחירת מניה, הוא האם החרבה תורמת ערך חיובי ללקוחות שלה. אני לא רוצה להיות שוטף לעסק שבסופו של דבר מרע עם מי שמשתמש במוצריו\שרותיו.
            זה יכול להיות בעיתי כי אתה יכו לאתגר את התזה הזאת עם חברות טבק (קל) חברות נשק (יותר קשה) חברות הימורים (לא יודע מה להגיד עליהם…) וכו’.
            בסופו של דבר אני לא רוצה להיות שם מוסרית, אבל גם פרקטית. אני כן מעמין שבסופו של דבר כל עסק שמרע עם הלקוחות שלו יתפוצץ\יעלם.
            העובדה שהרבלייפ קיימת כל כך הרבה זמן אולי מערערת על ההנחה הזאת.

          2. שלומי ארדן

            נקודה יפה ודנתי בנושא הזה במעבר על כל המניות בישראל – חברת גלוברנדס.
            מבחינתי יש כאן שלוש נקודות נגד חברות כאלה – הראשונה היא חוסר המוסריות, הקארמה הרעה וכו’, השניה היא מה שהזכרת – סכנת רגולציה אבל יש נקודה נוספת שהיא באמת מה שמרחיק אותי מחברות כאלה כי חוויתי אותה פעמים רבות: חברות בענפים לא מוסריים מושכות מנהלים ובעלים שלא אכפת להם המוניטין שלהם או איך ייראו אותם – אלא רק כסף . זו נקודה שלא מקבלת מספיק דגש וחוויתי אותה ממש בכל עסק כזה שחשבתי שאני מקבל במחיר מבצע. בפלוס 500 – מנהלים נוראיים ששותים את החברה בבונוסים ענקיים, בעלים שמוכרים לפני שהמניה מתרסקת. פשוט אנשים שאתה לא רוצה להיות שותף שלהם.

            גם בקונטורה – חברת פחם – מנהלים פשוט נוראיים ששרפו לבעלי המניות ערך עצום. זה מוטיב שחוזר על עצמו בחברות האלה וממש לא במקרה. איזה מנהל מוכשר יבחר, מרצונו, לנהל עסק שמוכר סיגריות ב-2020? רק אלה שרואים מולם בעיקר כסף , ואל תופתעו אם גם אתכם כבעלי מניות הם לא סופרים ממטר.

  4. יופי של פוסט, התופעה הזו עתיקה כדברי הימים: כל שרלטן מוביל את צאן מרעיתו שרוצה להאמין בבלתי אפשרי כי הוא בור מדי, חסר אונים מדי וחסר יכולות להתמודד עם החיים לאורך זמן בהצלחה… ראה הרבלייף, וכן כל “כהן דת”, “גורואים” למיניהם… ועוד כל מיני “מנהיגים”… כולם מהנדסים שמקימים “פירמידות”… ואז לכל שוכני הפירמידות טוב, חמים ונעים להיות משוכנעים שזה מה שיש, אין יותר טוב, ומי שלא בפירמידה הוא “אויב”…

  5. דודי ג.

    יש עוד עניין, נזק בריאותי משימוש במוצרים.

    ראה כאן למשל. אנשים שצרכו מוצרי הרבלייף (אחד הגדיל לעשות והגיע ל 18 מוצרים שונים) לקו בבעיות בתפקוד הכבד, שהובילו גם לאשפוז ומוות. בחלק מהמקרים הבעיות נעלמו אחרי הפסקת השימוש בהרבלייף, אבל למרות זאת הצרכנים שוכנעו לחזור ולהשתמש והבעיות חזרו.

    כלומר יש שני כיוונים שיכלו, ואולי עוד יכולים, להעמיד את החברה במסלול התנגשות עם הרשויות.

    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3472678,00.html

      1. דודי ג.

        מצד שני זו אנקדוטה שמחזקת את דבריך בפוסט על כוחה של החברה. המפיצים מצליחים למכור גם לאנשים שכבר הספיקו לראות על בשרם שהפסקת השימוש הצילה אותם. כנראה שהמחויבות הטוטאלית של מפיצים כמו דנה מתבטאת לא רק בנכונות של עצמם לספוג הפסדים, אלא גם ביכולת לשכנע ולמכור.

        אני לא יודע מה שמים להם בשייק אבל בעולם התזונה יש תופעה, שכמעט לכל דיאטה שאנשים מתפתים אליה יהיו תוצאות חיוביות, לפחות לטווח קצר. אפילו אם לדיאטה אין כל בסיס. זה בגלל שבדרך כלל מפחיתים מאד עם אכילת ג’אנק ומעלים את המודעות למה שנכנס לפה.

        1. שלומי ארדן

          מרתק, מזכיר לי ניסוי ששמעתי עליו (ולאחרונה ניסיתי למצוא אותו אך זה לא קל). לקחו סביבת עבודה והגבירו את התאורה – ראוי שזה הגביר את התפוקה. הגבירו יותר – זה הגביר שוב. אחר כך הנמיכו – זה שוב הגביר..

          בסופו של דבר גילו שהשינוי הוא שמגביר את התפוקה (אולי דרך תשומת לב) ולא התאורה עצמה.

  6. שלומי ארדן

    שאלה שלמה שלא דנתי בה – איך קובעים מזונות במקרה כזה??
    היא באמת צריכה 10,000 שקל כדי שהילדים יקבלו אוכל, אבל למה הבעל צריך לממן את השטות הזו? מצד שני הילדים רעבים והיא לא תפסיק..

    1. amir caspi

      שלומי מאד אהבתי את הפוסט, יותר מאשר התחום הכלכלי, זה כבר נוגע לתחום הפסיכולוגי. מאד מסכים שלעיתים ניתן לעזור, אך לא מעט פעמים, בני אדם מזיקים לעצמם…בשל חוסר גמישות..ההתעקשות שלה להיאחז בהרבלייף…לא איפשר לה לקלוט מידע אחר מהסביבה…כי אותו מידע מערער משהו ב”זהות” שבנתה לעצמה…לגבי מיהי…

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    שלומי היי. קצת פחות קשור לפוסט הנהדר והמעניין שהעלית על הרבלייף. ב-5 ימים האחרונים שוק המניות העולמי בקריסה טוטאלית, צניחה של 15% במדדי הוול סטריט בימים ספורים. אני חושב שמדובר בירידה השבועית האלימה ביותר מאז המשבר ב-2008 – מה דעתך על המצב? דכאון טוטאלי.

    1. שלומי ארדן

      היי!
      מסכים איתך שהתחושה לא נעימה. הערת אגב – בימים כאלה דווקא יותר רגוע להיות בתיק ממוקד. אמנם התיק שלי ירד (ככה זה היום, הכל יורד יחד) אבל הרבה יותר קל לי להעריך כמה, אם בכלל, העסקים בהם אני משקיע מושפעים אפילו במקרה הכי חמור (מיתון) מה שאי אפשר לעשות במדד מניות.

      בכל זאת – אני רואה מניות שממש לא מושפעות (רפק, חוזים למכירת חשמל לחברת החשמל עשרות שנים קדימה) יורדות בדיוק כמו כל השאר וזה מרגיש ‘לא הוגן’. גם בחברות אחרות היו חדשות טובות (שוהם – העלאת דירוג, רני צים – רוכש בעסקה מדהימה ברנמילר, מידאס, סמנכ”ל קונה מניות) וגם הן יורדות! זה פשוט מעצבן אבל זה לא יימשך לאורך זמן וכל עוד העסקים חזקים, יציבים, רחוקים מהקורונה ולא ממונפים מדיי – יהיה בסדר במובן העסקי וזה מה שחשוב.

      1. למה מעצבן? בדיוק הנקודה להיות בטוח בעצמך ולאסוף את מה שמר שוקי מוכר בזול

        1. שלומי ארדן

          אתה צודק אבל אני מדבר על משהו הרבה יותר בסיסי – אפילו פבלובי. אתה רואה הודעה חיובית וכמו כלב מאולף מצפה לקבל פרס וקורה בדיוק ההפך שוב ושוב. זה עושה תחושה רעה אבל זה נפרד לגמרי מהפעולות – אני רק קונה.

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מאמר סופר מעניין, עם מסר מאוד חשוב שלא אשכח עוד הרבה זמן. תודה רבה על המידע המעשיר זה היה מלמד מאוד.

  9. ארנון

    מפיץ הרבלייף רוכש את המוצרים בהנחה של 25%-50%. אם היו לה מכירות של 200000 ש”ח והוצאות של 220000 ש”ח אז זה לא בגלל עלות המוצרים. היא פשוט לא ידעה להתנהל נכון בעסק.

    1. שלומי ארדן

      זה גם קשור לזה שככל והמצב החמיר היא והילדים היו אוכלים לא מעט מהמלאי שלהם, מה שכמובן רק החמיר את הבעיה..

  10. העובדות בסיפורך היפה על הרבלייף פשוט לא נכונות!!
    המפיץ לא קונה ומוכר, אלא הוא מגייס צרכנים/מפיצים שקונים בעצמם ישירות מהחברה והוא מקבל עמלה על הרכישות שלהם מהחברה, כך שהוא לא מוציא על כך שקל מכיסו.
    הייתי אומר שהסיפור הזה אפילו גובל בהשמצה. כדאי לבדוק מה “דנה” מספרת לפני שאתה מפרסם…

    1. שלומי ארדן

      ככל שאני יודע זה לא נכון, הייתה לה חנות בה היא הייתה מוכרת מוצרים, איך הם אמורים לקנות מהחברה??

  11. לפני שעה ניסוי להכניס אותי להרבלייף. אמרתי אבדוק ואחזור.הם חושבים שכולם מטומטמים או מה? על הדרכה שניה עוד אני צריכה לשלם. כאילו חסר בעיות בחיים

השאר תגובה

גלילה למעלה