הכלכלה הסולארית: מפאנל סולארי לקילו-וואט-שעה לתשואה אינסופית על ההון

התחום הסולארי הפך להיום תחום חם. כמעט כל חברת נדל”ן מניב שבחנתי בתקופה האחרונה נוגעת גם בעולם הסולארי. לאחר שראיתי שרני צים שאני מכיר כאדם שיודע לזהות הזדמנויות מעניינות נכנס לתחום הזה בגדול עם מטרה ל-40 מגה-וואט תוך שנתיים וחצי שמתי לי למטרה להבין את הכלכלה של התחום הזה. במאמר זה אני רוצה לשתף איתכם מה שלמדתי ואחריו אני מאמין שתופתעו מכך שבכלל קיימים גגות בלי פאנלים סולאריים עליהם.

נתחיל בהתחלה – פאנלים סולאריים הופכים קרינה מהשמש לחשמל לפי האפקט הפוטו-וולטאלי. היחידה הקטנה ביותר שמפיקה אנרגיה סולארית היא תא סולארי.

[תא סולארי]

היחידה הבאה והמוכרת היא פאנל סולארי שבסך הכל מורכב מ-60 או 72 תאים סולאריים. פאנל סולארי לוקח שטח של סביב 2 מ”ר נטו.

solar panel size
[פאנל 60 תאים נפוץ יותר במערכות ביתיות, פאנל 72 תאים נפוץ יותר במערכות מסחריות]

לפני שנמשיך, כמה מילים על יחידות המידה שישמשו אותנו במאמר זה: וואט היא יחידת מידה של הספק אם נשווה חשמל למים שזורמים מברז לאמבט אז ההספק יהיה הקוטר של הברז.


וואט-שעה (Watt-Hour) היא יחידת מידה של אנרגיה– כמה אנרגיה יצר מכשיר עם הספק של 1 וואט במשך שעה. אם וואט זה הברז, וואט-שעה זה דלי מים בדיוק בגודל שהברז ממלא בשעה אחת. קילו-וואט-שעה או קוט”ש הידוע זה בסך הכל 1,000 (קילו) דליים כאלה.

בעולם הסולארי נהוג לדבר על הספק במונחי קילו-וואט-שיא – מה ההספק של המערכת (כמה הברז מסוגל להזרים) כשהתנאים אידיאליים, אין עננים והשמש בפסגת השמיים.

הנתון החשוב הבא כדי להגיע לחשמל הוא היעילות (Efficiency) של הפאנל. קרינת שמש פוגעת בפאנל והפאנל מנסה להפוך כמה שיותר ממנה לחשמל. אם השמש מקרינה על הפאנל קרינה בעלת אנרגיה של 1,000 קילו-וואט-שעה (KWH) בשנה והיעילות של הפאנל היא 20% – אותו פאנל ייצר 200 קילו-וואט-שעה אנרגיה בשנה. לצורך השוואה, משפחה ממוצעת בישראל צורכת 7,200 קוט”ש בשנה.

כמות קרינת השמש שפוגעת בפאנל משתנה בהתאם למיקום גאוגרפי ומזג אויר. ניתן לראות זאת במפה אינטראקטיבית כאן. גם היעילות של הפאנלים משתנה מטכנולוגיה לטכנולוגיה ומשתפרת באופן מרשים עם הזמן., כיום פאנלים מגיעים לסביב 20% יעילות, קיימים פאנלים שמתקרבים ל-25% ובעתיד הלא רחוק נראה שנגיע גם ל-30%.

solar-panel-efficiency
[ההתקדמות ביעילות פאנלים סולאריים במשך השנים]

מ”ר של פאנל מודרני מסוגל לייצר הספק של 200 וואט. עם קונסטרוקציה, חשמל, מניעה של הצללה מפאנל לפאנל וקצת מרווחים נקבל שעל כל סביב 7.2-7.5 מ”ר של גג נקבל הספק שיא של 1,000 וואט או 1 קילו-וואט-שיא. ביום ממוצע בישראל יש לנו סביב 5 שעות שיא-שמש בהם הפאנלים עובדים בתפוקה מלאה – כלומר כל יום 7.5 מ”ר של גג ייצר לנו 5 קילו-וואט-שעה .

כמה מילים על אורך החיים של פאנל סולארי – פאנלים טובים באים עם אחריות של 25-30 שנים לכך שהיעילות לא תרד מ-80% מהיעילות הראשונית על בסיס כלל האצבע שפאנל סולארי מאבד פחות מ-0.8% מהיעילות שלו בשנה. אמנם אנחנו לא יודעים בדיוק אם בפועל עוד 25 שנים נופתע לטובה או לרעה (נצטרך לחכות 25 שנים לצורך כך) אך גם היום יש פאנלים בני 40 שנה שעובדים לא רע, כך שיש סיבה טובה לחשוב שגם הפאנלים שמורכבים היום ימשיכו לעבוד היטב גם אחרי תקופת האחריות ולחילופין שיהיה אפשר בהשקעה קטנה יחסית לחדש אותם.

עלות ותשואה אינסופית על ההון

עכשיו כדי לדבר על תשואה חסרים לנו שני נתונים – כמה עולה לנו המערכת וכמה נקבל ממכירת החשמל.

לגבי העלות של המערכת – אם מדובר בגוף שלא מתמחה בכך (נאמר מפעל ליצור פלדה עם גג פנוי) כל קילו-וואט הספק או שניים וחצי פאנלים גדולים של 400 קילו-וואט יעלה, כולל עלות הפאנלים התקנה וכל השאר, סביב 5,000 ש”ח לקילו-וואט (שני פאנלים וחצי). אם מדובר בחברה שמתמחה בכך לעומת זאת העלויות יורדות לכיוון 3,500 ש”ח לקילו-וואט.

לגבי המחיר בו נמכור את החשמל– נקפוץ לאתר רשות החשמל שאחראית על אסדרת הנושא, נרד לסעיף “מחיר מוכר לקווט”ש ליצור עצמי מאנרגיה פוטו-וולטאית והזרמת עודפים לרשת בגודל של עד 50 קילו-וואט” ונגלול למטה לטבלה הבא:

כלומר – אם אנחנו עוסקים במתקן סולארי של עד 15 קוט”ש (שלפי כלל האצבע של 7.5 מ”ר לקילו-וואט אומר לנו שמדובר במתקן בשטח של סביב 110 מ”ר) נקבל תעריף של 48 אג’ לקוט”ש ואם המתקן הוא עד 100 קוט”ש (בערך 750 מ”ר) נקבל 45 אג’ לקוט”ש. תעריף זה היה אמור להיות תקף עד סוף 2019, אך לאחרונה בישיבה 572 של מליאת רשות החשמל הוארכה תקופת התעריפים עד ליום 1.6.20 (או עד שייגמרו מכסות ייצור החשמל) ואף הורחב התעריף למתקנים הגדולים מ-15KW כדי שיהיה עד 200 KW במקום 100KW.

התעריף של רשות החשמל מובטח ליצרנים למשך 25 שנה.

עכשיו כבר אפשר לחבר את המספרים ולדבר על תשואה על ההון המושקע

נניח שיש לנו דונם גג מסחרי שאנחנו רוצים להתקין עליו מערכת סולארית. אמרנו שכל 7.5 מ”ר גג מאפשר 1 קילו-וואט הספק, כך שהגג כולו יכול להניב הספק של 133 קילו-וואט. אם נניח שכל קילו-וואט פאנלים עולה, כולל הכל, 3,500 ש”ח נקבל שהפרויקט כולו עלה לנו 465,000 ש”ח. זו העלות – מה אנו מקבלים בתמורה?

אמרנו שביום ממוצע בישראל נקבל קצת פחות מ- 5 שעות של ייצור שיא – 650 קילו-וואט-שעה ביום. כך שנקבל ביום 600 קילו-וואט-שעה מהמערכת. לפי 1,800 שעות שמש בשנה נקבל 240,000 קילו-וואט-שעה בשעה אותם נמכור ב-108,000 ש”ח כל שנה. מתוכם 10% הולכים לתחזוקה ונישאר עם 97,200 ש”ח בשנה.

כלומר, הפרויקט הסולארי הקטן שלנו מניב תשואת פרויקט של 21% לפני מינוף !! ומינוף כאן באמת הופך את המספרים למטורפים!

בנקים מאוד אוהבים לממן פרויקטים סולאריים – תחשבו כמה זה מושלם – פרויקט שמורכב מנכסים בעלי שווי (פאנלים) שמייצרים הכנסה מחברת החשמל בהתאם לחוזים ארוכי טווח שמקבילים כמעט לאג”ח ממשלתי באופן צפוי ל-25 שנה קדימה.

קל לשכנע בנק לתת לך מימון למתקן סולארי בהיקף של 80%, 90% ואפילו 100%. למה זה קל? נניח שלקחת הלוואה מהבנק על 100% מהפרויקט שהתשואה שלך נטו עליו היא 21%. גם אם הריבית על ההלוואה היא גבוהה יחסית – נאמר 5% – אז אם נשתמש במחשבון השפיצר החדש שלי נראה שאצטרך לשלם בסך הכל 7% קרן וריבית בשנה – בערך שליש מהתזרים שאני מקבל ממכירת החשמלאיזה בנק לא יהיה מוכן לממן את זה? למעשה, ממה ששמעתי מאנשים בתחום ההנחיות של פקידי האשראי בבנק הן לאפשר מימון בחוב של עד סביב 4,000 ש”ח לכל קילו-וואט הספק – יותר מהעלות כולה.

כלומר – אני יכול לקחת הלוואה בנקאית יקרה על כל הפרויקט ולהישאר עם תשואה אינסופית על ההון – כי ההון בכלל לא שלי.

ומה אם ניקח מימון של רק 80%? נקפוץ למחשבון תשואה ממונפת על ההון אפילו במימון של “רק” 80% ובחוב לא זול של 5% נקבל תשואה על ההון של 85%. לא רע בכלל. ב-90% מינוף, אגב, נקבל תשואה של 165% על ההון.

עכשיו אתם מבינים למה מפתיע שאין על כל הגגות בישראל, ובטח גגות של מרכזים מסחריים ואזורי תעשיה, פאנלים סולאריים?

בטח שואלים את עצמכם – איפה הקאצ’? אז במקרה שלנו אכן יש קאצ’ פשוט ובעייתי הרבה יותר מהקושי להשיג מימון או אנשי מקצוע. אם אנחנו רוצים להקים פרויקט סולארי גדול בגודל של כמה מגה-וואט הספק התעריפים יהיו נמוכים בהרבה (סביב שליש מהתעריף לפרויקטים קטנים) וכדי לעשות פרויקטים קטנים אנחנו צריכים גגות- – וקשה למצוא גגות!

אם יש לך גג מסחרי גדול בוודאות כדאי לך לעשות התקנה של מערכת סולארית, אבל אם אין לך גג כזה תצטרך למצוא שותפים שיש להם גגות ולהציע להם הצעה שהם יסכימו לה. נאמר, אם תציע להם שהקמת ותחזוקת המערכת היא עליך לחלוטין ותתחלקו לאחר מכן בהכנסות ממכירת החשמל 50/50, אז אחרי תחזוקה תישארו עם 40% מה שיהפוך את התשואה על ההון לאחר תחזוקה ל-9.3%. לא רע אבל רחוק מהמספרים שדיברנו עליהם.

אם תצליחו לשכנע את בעל הגג להסתפק ב-30% לצורך העניין (בכל זאת, הוא לא צריך לעשות דבר או להשקיע שקל) תישארו עם 60% לאחר תחזוקה מה שיביא לתשואה של 14% על הנכסים אבל זה לא ממש משנה – אם תשכנעו את הבנק לממן את הפרויקט במלואו(ואני יודע בוודאות שזה אפשרי) אז גם ככה התשואה שלכם על ההון היא אינסוף!

לסיכום, התחום הסולארי זה תחום שכדאי מאוד להכיר, הוא מתקדם כל הזמן, הפאנלים מתייעלים, האסדרה משתנית ואנחנו צועדים בצעדי ענק ל”דור הבא” של פרויקטים סולאריים – פרויקטים שכוללים אגירת אנרגיה, אבל זה נושא למאמר אחר.

כחלק מהעבודה על הפוסט הכנתי מחשבון לפרויקט סולארי בפינת המחשבונים . כשאני את ה-40 מגה של רני, בהנחה שהם יגיעו מגגות, אחרי הוצאות תחזוקה, אחרי תשלום 30% לבעל הגג ועם 80% מינוף בריבית שרני משלם על האג”ח אני מקבל תשואה על ההון של סביב 70%.

אם ניקח את החישוב כאן שלב אחד קדימה הרי שאם יש לנו כבר נכס שמניב תזרים בטוח ל-25 שנים קדימה ניתן למצוא קונה שיהיה מוכן להוון את התזרים הזה בשיעור נמוך בהרבה מאיתנו – קרן פנסיה למשל תהיה מוכנה לשלם היום סכום מראש ולהסתפק ב-5% תשואה על מכירת החשמל מה שיאפשר לנו למכור את הפרויקט יום אחרי שבנינו אותו ברווח עצום (בדקו ותראו) ולעבור לפרויקט הבא עם תשואה גבוהה. הוספתי גם חישוב זה למחשבון.

רק כדי לקבל סדר גודל – יוצא שדונם של גג שווה, כפרויקט סולארי, סביב מיליון ש”ח מהיום שהמערכת מתחילה לעבוד!! חשמל מהשמש יכול להיות אחלה עסק. שיהיה לנו חג שמח ומואר!

הכותב מחזיק במניות רני צים.

[עדכון 6.10.20: נראה שבחישוב של תפוקה סולארית צריך לקחת מרווח של 10% למטה בייצור החשמל. ראו כאן]
לחצו כאן כדי לקרוא את הפטור מאחריות
כל המוצג באתר זה הוא למטרות מידע בלבד. המידע המוצג אינו מקיף, אינו שלם, אינו מכיל גילויים חשובים או סיכונים הקשורים בהשקעות וכפוף לשינויים ללא הודעה מראש. המחבר אינו אחראי לדיוק או לשלמות או לחוסר הדיוק או השלמות של המידע המוצג. המחבר לא בדק או וידא מידע שהתקבל מצד שלישי שהוא עשוי להסתמך עליו. המידע אינו לוקח בחשבון מטרות השקעה ספציפיות או מצבים כלכליים ספציפיים של אדם כזה או אחר או ארגון כזה או אחר. המחבר אינו יועץ השקעות ואינו מנהל תיקים ואינו מציג את המידע בתור שידול או השפעה או בקשה או הצעה לקנות או למכור או להחזיק את ניירות הערך המוזכרים באתר. אין לראות במידע באתר הצעה או שידול לקנות או למכור או להחזיק כל נייר ערך או מכשיר פיננסי אחר. המחבר אינו אחראי בשום אופן לתוכן המידע, השמטות במידע, אי דיוקים, טעויות כאלה או אחרות. על כל משקיע להשלים בדיקה משלו לניירות הערך הנידונים. לפני ביצוע השקעה, על הקורא לבדוק השקעה זו עם היועץ הפיננסי שלו, עו”ד, ויועץ המס כדי לוודא שהשקעה זו מתאימה עבורו. לכותב עשויה להיות פוזיציה בניירות הערך המוזכרים והוא עשוי למכור או לקנות את ניירות הערך המוזכרים מבלי להודיע על כך מראש. השקעה במניות היא מסוכנת ועשויה לגרום להפסד כל ההשקעה. כל הפועל עקב מידע שקרא באתר זה, עושה זאת על דעתו האישית בלבד ונושא באחריות הבלעדית לכל פעולה בה ינקוט בהסתמך על המידע באתר זה.
Print Friendly, PDF & Email

87 מחשבות על “הכלכלה הסולארית: מפאנל סולארי לקילו-וואט-שעה לתשואה אינסופית על ההון”

  1. היום יש מערכות יותר מתקדמות שיודעות לנצל את האנרגיה מהפאנלים , כיום הפאנל הוא רק חלק קטן מהמשחק.
    עיין ערך סולאראדג הישראלית( נסחרת בארה”ב).

    1. שלומי ארדן

      צודק שיש מערכות מסביב שעוזרות, צריך להמיר את הכוח מ-DC ל-AC וכל מיני כאלה אבל בשורה התחתונה – כל המערכות מסביב עובדות עם מה שהפאנלים מספקים הן.
      לסולראדג’ אני יודע שיש מערכת פיקוח מגניבה עם אפליקציה שמאפשרת לראות ייצור חשמל כל שניה ביום ברמה שאפשר להבחין בענן חולף 🙂

    2. שלומי תודה על מאמר מלמד ומועיל; בהתאמה החלטתי לקדם התקנת מערכת ביתית בהקדם.
      יש חברות מומלצות ? בעיקר בהיבטי אמינות אחריות ובעיקר גב כלכלי?

      תודה רבה
      דורון

          1. שלומי ארדן

            שלח לי הודעה אני אקשר אותך (ללא תמורה כמובן) 0546728675

  2. אחד שלא יודע לשאול

    תודה על המאמר שלומי… הערה קטנה
    בהנחה שהנתונים שרשמת כאן נכונים (התעלמת לדעתי מעלות אחזקה שוטפת… היית מעט אופטימי בבלאי וכו’ אבל סבבה) למה לי אז להשקיע ברני צים? יש אלטרנטיבות שעשויות להיות מעניינות יותר ממנו בהרבה בענף האנרגיה המתחדשת… ראה אנלייט, אנרגיקס, סולגרין ואפילו אפולו פאוור הקטנה (שמפתחת מוצר שאם הכוכבים יסתדרו לה זה עשוי להיות מאוד מעניין לדעתי).
    לא ממליץ… רק שואל 🙂

    1. שלומי ארדן

      היי אחד, שאלה טובה והתשובה היא – כל מה שכתבתי נכון לפרויקטים של עד 200 קילו-וואט. התעריפים לפרויקטים גדולים הם תחרותיים מאוד וחברות ענק מתחרות עליהן.
      בפרויקטים גדולים אתה צריך להגיש הצעות ומי שהכי יעיל וזול ברמת האגורה מנצח. על גגות – תקבל תעריף נהדר פשוט צריך למצוא גגות. בתחום של הגגות אני לא מכיר אף חברה מלבד רני (אולי יש ואני לא מכיר)

      נ.ב.
      לגבי התחזוקה – מבדיקה שעשיתי 10% שהזכרתי זה די והותר.

      1. אחד שלא יודע לשאול

        תסתכל על סולגרין. יש לה גם פעילות על גגות וזו חברה שהיא נטו אנרגיה מתחדשת בלי “הפרעות” של נדלן מסחרי. לא ממליץ…

  3. מור אייל

    מה לגבי הסיכון שחברת חשמל תחליט להוריד את המחיר לקוט”ש? אומנם מדובר באחוזים בודדים בלבד מסך החשמל שהיא קונה (שבנוסף מביא גם אחלה יח”צ ומגוון את מקורות האנרגיה) אך עדיין מדובר במחיר גבוה משמעותית מהמחיר שהיא קונה ממפעלי הגז הטבעי(כמדומני 27 אג’ לקוט”ש) ובניגוד לגז שהאספקה שלו רציפה, הפאנלים כפי שכתבת עובדים בתכלס חמש שעות ביום..
    אם אני לא טועה בעבר המחיר שחברת חשמל קנתה מאותם מתקנים בהספק נמוך היה גבוה משמעותית מהמחיר כיום, ככה שהאופציה שהמחיר יירד עוד בהחלט קיימת בטח ובטח לקראת תקופת הקיצוצים שתבוא בחלוף משבר הקורונה..

    1. שלומי ארדן

      עד יוני לפחות זה התעריף וזה נמשך כבר הרבה זמן. יכול להיות שזה ירד אבל המדינה מאוד רוצה לקדם את הסולארי. בפרויקטים סולאריים גדולים אגב העלות נמוכה בהרבה (15 אג’ ומטה)
      בכל אופן מי שנכנס לעסקה עכשיו יקבל את התעריף ל-25 שנים לפחות!

  4. אומנם לא שלומי אבל מבין בנושא. את התעריף קובעת “רשות החשמל” והוא קבוע לכל אורך חיי המכסה שלך- 25 שנה. לא ניתן להוריד אותו. אתה פועל מול חברת החשמל אך היא מישמת את הנחיות הרגולטור- רשות החשמל. אתה צודק, בעבר המחיר לקוט”ש בעבר היה 2.10ש”ח אבל מחיר המערכת היה יקר בהרבה. הרכיב היקר במערכת הוא הממיר שהופך את הזרם מ DC ל AC. יש לו גם אורך חיים קצר יותר.

  5. מאמר מצוין!
    שאלה, אם התשואות כאלה גבוהות, לא הגיוני שאני אקנה שטח (אולי בקבוצת רכישה) של דונמים קרקע בנגב, שיש שם שמש חזקה, והשטח זול, ואשים פאנלים דרך רני?

    1. שלומי ארדן

      שאלה טובה, אני יודע שצריך שיהיה לך כבר חיבור לחשמל ומונה אבל אולי זה פתיר, אני אבדוק.

    2. לא. אי אפשר לעשות זאת.

      כל האסדרות (הרגולציות המסדירות את נושא האנרגיה הירוקה בישראל) שמאפשרות הקמה ללא היתר בנייה (נדרש פטור מהיתר רטרואקטיבי בדומה לפרגולה- רפורמת הפרגולות בלשון העם) מסתמכות על כך שלא נדרש היתר והליך רגולציה מכיוון שיa מבנה עם היתר קיים שרק עליו אפשרי להקים מערכת (לכן אפשר רק על גגות ולא בקרקע) ללא היתר וללא שינוי תב”ע.

  6. הערה בנוגע ליעילות של פאנל: כפי שנרשם תלוי במיקום גאוגרפי ומזג אויר, אך כמו כן תלוי בעונות השנה שכן בחורף יש פחות שעות שמש להבדיל מהקיץ.

  7. שלום שלומי
    אתה רושם “על כל סביב 7.2-7.5 מ”ר של גג נקבל הספק שיא של 1,000 וואט או 1 קילו-וואט-שיא. ביום ממוצע בישראל יש לנו סביב 5 שעות שיא-שמש בהם הפאנלים עובדים בתפוקה מלאה – כלומר כל יום 7.5 מ”ר של גג ייצר לנו 5 קילו-וואט-שעה .”

    יש בחישוב שלך טעות לפי דעתי – המערכת מייצרת לפי מה שרשמת 1 קילו וואט לשעה, כלמור 5 קילו וואט ליום של 5 שעות שמש שיא ולא 5 קילו ווואט בכל שעת שמש.
    בהמשך החישוב הגדול שלך רשמת שמערכת של דונם תייצר 133 קילו וואט ולפי החישוב ” 650 קילו-וואט-שעה ביום. כך שנקבל ביום 600 קילו-וואט-שעה מהמערכת. לפי 1,800 שעות שמש בשנה נקבל 240,000 קילו-וואט-שעה בשעה ”

    המערכת מייצרת לשעה 133 ולא 650 לשעה!
    כלומר כל החישוב שלך שגוי כי המערכת תייצר ביום שלם 650 קילו וואט ולא בכל שעה.

    ישנן אין סוף חברות שמתעסקות בתחום ואין שום חברה שמראה חישוב כל כך אופטימי כמו שלך.
    לרוב החישוב הוא שבתוך 8 שנים מחזירים את ההשקעה ולא בתוך 5 כמו שציינת.

    אני אישית בדיוק כמוך מאמין גדול בתחום האנרגיה המתחלפת – אך לצערי במדינה שלנו לחברת חשמל יש אינטרס מובהק שזה לא יקודם על מנת שהם ימשיכו לחגוג על חשבוננו.
    אם המדינה הייתה מורידה את המיסוי ממערכות סולאריות המחירים היו צונחים והכדאיות הייתה עולה משמעותית.

    מקווה שתתייחס למה שרשמתי ותבדוק את המספרים

    חג שמח

    1. שלומי ארדן

      היי יואב,
      אני לא רואה טעות. כל 7.5 מ”ר נותן הספק של 1 קילו-וואט וב-5 שעות שמש ביום זה נותן 5 קילו-וואט או 650 קילו-וואט-שעה ביום – זה בדיוק מה שכתבתי.
      לגבי הנקודה על כך שחברות סולאריות בארץ מחזירות תוך 8 שנים – זה נובע מסיבה פשוטה מאוד: הפרויקטים שלהם הרבה יותר מ-100 קילו-וואט והתעריפים על פרויקטים גדולים נקבעים במכרז תחרותי ביותר. המחירים נקבעים על פחות מ-15 אגורות שזה שליש מהתעריף על גגות. זה משחק אחר לגמרי.

      1. הכוונה לפרוייקטים של עד 100 קילו-וואט לפי 48 אגורות לשעה.
        אין שום מערכת שמחזירה את עצמה בתוך פחות מ 8 שנים – אתה יכול לבדוק אצל כולם (לפחות ממה שאני בדקתי והשוויתי…)

        1. שלומי ארדן

          גם אני בדקתי ואם אתה עושה את הדברים נכון אין שום השקעה להחזיר – אפשר לממן את הכל בחוב בנקאי ולהישאר עם רווח מהיום הראשון.

        2. שלום יואב,

          אתה מדבר על מערכות קטנות לבתים עד 15 קילו וואט (ולכן התעריף לקוט”ש הוא 48 אגורות במקום 45 אג’).

          שלומי מדבר על מערכות מסחריות שעולות הרבה הרבה פחות פר קילו וואט מותקן. וכן החזר תוך 5 שנים הוא ריאלי לחלוטין.

          יש לי חברה שמתעסקת בגגות של רפתות ומבנים גדולים יותר- ואלו התשואות. מה גם ששלומי דיבר על חברה ששוכרת את הגג מהלקוח מה שמאפשר לה לבנות מערכות הרבה יותר בזול ממה שמוצע ללקוח הסופי (מכיוון שלא נדרש לה רווח על ההקמה עצמה- היא מרוויחה ממכירת החשמל לחברת חשמל).

          https://www.nirsolar.com/

          1. Yaniv Almog

            הי רפי,
            האם אתה יכול להגדיר רווח ממוצע לחברה שמקימה מערכת על גג של 1,000 מ”ר בהנחה שהלקוח שילם 465,000 ₪ כמו שהוזכר בכתבה.

  8. שאלת תם

    פוסט מעולה תודה רבה.
    שלומיי אשמי לשמוע דעתך לגבי הקרינה של המערכות. והאם לדעתך החישובים שהצגת תואמים גם למערכת בבתי קרקע?

  9. אהלן, אני לא מבין גדול בתחום אבל כן מחפש כמו כל אחד להשקיע את הכסף בדברים טובים. יש לי גג של 150 מטר רבוע זה הבית הפרטי שלי, הגג הוא גג שטוח חא רעפים וסביבי רק בתים פרטיים ככה שאין צל למעט ענמות כמה בערך יעלה לי הפרוייקט וכמה אוכל לקבל עליו?

    תודה לעונים

    1. שלומי ארדן

      בדיוק בשביל זה יש מחשבון!
      עם הנתונים שלך אני מקבל שהמערכת תעלה לך בערך 100 אלף ש”ח (לפי עלות של 5,000 ש”ח לקילו-וואט מה שפרטיים יכולים להשיג בערך) ותקבל ממנה 16,200 ש”ח בשנה – תשואה של 16.2% על הנכסים. אם תשתמש במינוף גבוה ככל שניתן תתחיל לקבל כסף מהיום הראשון ובלי להוציא שקל מהכיס שלך. אמנם זה רק סביב 1,000 ש”ח בחודש אבל זה לא רע על גג שלא בשימוש.

  10. תודה רבה על הפוסט.
    התלות במדינה מהווה גם סיכון וראיתי שאחד הטוקבקים כבר התייחס לזה.
    אני נזכר בסיפור של “מספר מונית” שהיה כאן בשנות ה 80-90. כידוע לך, המדינה שולטת בכמות מספר המוניות.
    עד שנות ה 80 הכמות הייתה מאוד מצומצמת וכתוצאה מכך המחיר למספר היה מאוד יקר. נהגי מוניות לקחו הלוואות, מכרו את הבית, עבדו בחינם רק כדי שיהיה להם מספר מונית. בשנות ה 90, משיקולים שלה, המדינה החליטה להגדיל משמעותית את כמות המספרים ומחירי מספר המונית צנחו. אלו שקנו ב 200 אלף עם הלוואה נשארו עם שווי של 50 אלף וחלקם פשטו רגל.

    יכול להיות שזה לא המקרה ואין מה להשוות אבל כל פעם שאני שומע על עסקים עם המדינה אני נזכר במוניות.

    1. אבי – גם היום יש קושי להשיג מספר מונית וגם היום המחירים נעים בסביבות מאות אלפים, 200-250K וגם שמעתי צפונה.
      אם יש לך דרך להשיג מספר מונית ב-50K אני מציע לך לרוץ על זה ולהשכיר את המספר. תשואה שנתית נהדרת.

      1. זרקתי מספרים לצורך ההמחשה בלבד ולא כמחיר שבאמת נסחר.
        מחיר מספר מונית בשנות ה 80 לא היה רחוק ממחיר בית באותם זמנים. ב 200 אלף היום אתה יכול לקנות 2 בלטות.

    2. מציע להיזכר באג”ח מדינה. אין קשר לדוגמה שהבאת. המדינה לא התחייבה לא להגדיל את מספר המוניות.

  11. היי שלומי,

    פוסט מעניין, וכל הכבוד על המחקר.
    מבחינת ביצועי המערכת והחישובים; המלצתי היא לעדכן את המספרים לכיוון 1700-1750 שעות שמש בשנה, ול-4 שעות ייצור שיא ביום (ואפילו קצת פחות – לכלוך, זווית התקנה, הצללות, איבודי הספק וכד,).
    אכן זה תחום צומח ומתקדם כל הזמן. אך לא חף מבעיות 🙂
    מעניין יהיה לראות כיצד תחום אגירת האנרגיה יתפתח, גם במערכות הקרקעיות וגם בגגות פרטיים ומסחריים…

  12. שלומי שלום ,

    חישובי שעות השמש האפקטיביות בישראל עומד על ממוצע של כ-1700 שעות בשנה.
    שינוי הנתון הנוכחי משנה את ההכנסות ובהכרח גם את התשואה.

    חישוב התשואה יכול שהנו נכון בקבלת מימון בנקאי מלא או חלקי ,
    יש לך טעות בחישוב התשואה כאשר מימון המערכת ( במלואה או בחלקה ) יוצא מכיסך -בכזה מקרה “שכחת” לקחת בחשבון את עלות ההשקעה הפרטית ( לא של הבנק ) שכן כידוע גם הכסף שלך שווה כסף.

    חיים

    1. שלומי ארדן

      היי חיים,
      1. אתה צודק ש-1800 זה על הצד הגבוה, מדברים על בין 1700-1800 וזה תלוי בכיוון הגג ומיקום מדויק. מצד שני, פאנלים מגיעים גם ל-420 וואט ושמעתי שמצליחים להגיע בממוצע ל-7.2 מ”ר לקילו-וואט. ברוב הדברים הלכתי על הצד השמרני ובשעות שמש על הצד הגבוה. כל אחד יכול ללכת על ההנחות שלו במחשבון.
      2. איפה שכחתי להתחשב בעלות המערכת? כתבתי במפורש שקילו וואט עולה בין 3,500-5,000 ש”ח ומה שמשתנה זה רק החלוקה של העלות בינך לבין הבנק. התשואה לפני מינוף היא 21% – זו התשואה אם אתה עובד רק עם הכסף שלך. מכאן אפשר רק לעלות עם מינוף.

      1. Josef Budnik

        זיכרו: המחיר לא צמוד לשום מדד מוכר, בעצם לא צמוד. די באינפלציה של 10 עד 15 אחוז כדי להפיל את הבניין המרשים. חמור מכך, אם ההוןהמושקע יהיה במינוף גבוה, מי שירוויח הרבה זה הבנק. המשקיע עלול לאבד את מכנסיו

        1. שלומי ארדן

          היי יוסי, אתה צודק רק אם ההלוואה כן צמודה והפרויקט לא. אם החוב הבנקאי גם לא צמוד הסיכון הזה פוחת דרסטית.
          מהצד השני- יש הרבה בונוסים שאפשר להתלהב מהם. נניח למשל שעוד 10 שנים מחירי הסוללות יהיו עשירית ממה שהם היום או שהפאנלים יהיו משמעותית יותר יעילים – תוכל לקחת את אותו שטח גג, לייצר פי שלושה יותר חשמל ולמכור את החשמל כל שעות היממה – ביום ובלילה בעזרת האגירה. זה לא חלום רחוק – לא צריך הרבה כדי שזה ישתלם ובכך השווי יעלה בהרבה ואפילו פי כמה (בטח אם יש מינוף!)

        2. נכון שיש השפעה של המדד על התקבולים אך יש כמה נקודות משמעותיות שחשוב להדגיש:

          1. האינפלציה במדינת ישראל בסיכום ה-5 שנים האחרונות הייתה אפסית וב-3 שנים מתוך 5 היא הייתה שלילית!
          2. התחזיות הם שהאינפלציה תישאר נמוכה בשנים הבאות מכיוון שישראל עברה ממעמד של מדינה מתפתחת למדינה מפותחת.
          3. גם במקרה של אינפלציה גבוה אנחנו ואתה מוגנים לחלוטין- בסוף אנחנו מייצרים מוצר- חשמל. אם תהיה אינפלציה המחיר של החשמל יעלה בהתאם.

          כיום חברת החשמל עושה איתנו את העסקה המשלמת ביותר, אך אנחנו לא מחויבים לה. במידה והחשמל יתייקר אפשר נוכל למכור אותו לגורם אחר או לדיירים במבנה.

      2. שלומי שלום ,

        עלות הקמת מערכת של 50 קוט”ש לפי חישוביך ( ע”פ 3,500 ש”ח ליחידה ) עומד על 175,000 ש”ח.
        המערכת מכניסה 38.250 ש”ח לשנה ( 50 כפול .45 א”ג כפוך 1700 שעות אור אפקטיביות).
        לכל אורך חיי המערכת -25 שנה -היא תכניס סך של 956,250 ש”ח -המחיר קבוע ולא צמוד .
        אם תפחית את עלות ההשקעה של 175,000 ש”ח מכלל ההכנסות יותרו בידיך 781,250 ש”ח .
        את הסכום המצוין יש לחלק ל-25 שנה וזה יעמוד על 31,250 ש”ח בשנה .
        התמורה השנתית של 31,250 ש”ח נותנת לך התשואה שנתית של קרוב ל-18% על ההשקעה .

        לכל הדעות תשואה נהדרת !

        1. שלומי ארדן

          יפה מאוד, ומזכיר שזה בהנחה שהפאנלים שווים אפס מוחלט אחרי 25 שנה – וזה כנראה לא נכון. הפאנלים ימשיכו לייצר בכ-80% תפוקה וגם אם לא- חלק גדול מהעלות זה הקונסטרוקציה וגם אם הפאנלים לא ייצרו כנראה שלהחליף אותם בחדשים יהיה דיי פשוט.

  13. Josef Budnik

    נראה שיש התלהבות עצומה בקרב המגיבים. התיאור ו”התשואה”
    להון מרשימים, אך יש קאץ רציני אחד בכל העניין. המחיר המובטח גבוה, אל אינו צמוד לדבר. לא רבים הם המגיבים שהם גם בוגרי שנות השמונים. להזכירכם:
    השתוללה אינפלציה נוראית. אם היא תחזור, כל החשבונות לא שווים את ההקלדות. די בערכים “נמוכים” של 10, 15 אחוז, אינפלציה שנתית בכדי להפוך את כל התחשיב על פניו. חמור נכך, מי שיתבסס על מינוף יפסיד את מכנסיו, ועוד ישאר חייב לבנק.
    במימון עצמי מלא, החשבון טוב יותר.

    1. מיכאל ל.

      לא סותר את התזה, אבל כדאי לזכור שמינוף עולה לנו לא רק ריבית אלא גם סיכון (מלבד אם החוב הוא non-recourse – אני משער שזה לא המקרה והחוב הוא recourse). אמנם זו נשמעת כמו השקעה די בטוחה, אבל אני משער שייתכנו בכל זאת נזקי ברד \ רעידת אדמה \ שבירת הסכם מצד המדינה – סיכונים קטנים אך קיימים. מעניין אותי איך באופן כללי היית לוקח בחשבון את עליית הסיכון שמינוף גורם, גם אם במקרה הזה היא לא מאוד משמעותית.

      1. מיכאל ל.

        סליחה, זה היה אמור להופיע כתגובה לפוסט ולא להערה שמעלי, אבל לא הצליח הפעם.

      2. שלומי ארדן

        נקודה יפה, ולכן הבאתי כדוגמה עסקה בין בעל גג למתקין. בוא ניקח בעל גג שמשכיר את הגג שלו לחברה שמתקינה פאנלים בתמורה לחלוקה 50/50 של כל מה שמתקבל מחברת החשמל אחרי אחזקה, ועל העלות המתקין לוקח מינוף.

        לבעל הגג אין סיכון כי המינוף על המתקין ולמתקין יש סיכון אבל גם יש לו הרבה גגות שכל אחד מהם מכסה את תשלומי ההלוואה והשאר עם עודף משמעותי אז הסיכון הספציפי לכל פרויקט נעלם. מה שנשאר זה סיכון שחברת החשמל תקרוס או שהשמש תזרח פחות(שינוי אקלים כלשהו שגורם להרבה יותר עננים במהלך השנה) אבל זה סיכון נמוך מאוד ויהיה צריך להיות דרמטי כדי שהפרויקט לא יהיה מאוד רווחי.

        מכיוון אחר – אם אתה מוצא גוף גדול שקונה ממך את הפרויקטים האלה לפי היוון נמוך יותר אתה יכול לצאת ברווח מהיום הראשון, לסגור את החוב ולהיפטר אפילו מהסיכון הקיים!

  14. תודה שלומי, אבל לא הבנתי מהסיקור שלך אילו חברות פוטנציאליות לתחום הזה ?

    1. שלומי ארדן

      אופן החישוב הכללי רלוונטי לכל פרויקט סולארי, ספציפית גגות רלוונטי לרני צים

  15. אני חייב להגיד “ואז מגיעה יונה עושה קקי על הפנל ואתה נדפק” הבעיה בפנלים שאם יש פנל עם יעילות נמוכה כל הפנלים יהיו פחות יעילים
    למרות שיש פיתרון לזה הוא גורם לפרויקט להיות יקר יותר

    1. שלומי ארדן

      היי סער- מבדיקות שעשיתי זה הכל בשוליים, צריך לנקות את הפאנלים פעם-פעמיים בשנה ובמקרה הגרוע כשהם מלוכלכים זה מייצר כמה אחוזים פחות, פחות מ-10%.

      1. אני לא סגור שזה נכון עד הסוף אבל יש כאן בעיה וזה תלוי בסוג המערכת שלו תחשוב מה זה 10% על כמה פנלים בגלל לכלוך על פנל אחד

        או יותר גרוע בגלל פאנל אחד דפוק כל המערכת לא מצליחה להגיע למקסימום שלה
        מערכות סולריות רגילות הם כמו שרשרת הם חזקות כמו החוליה החלשה ביותר
        אם אתה רוצה יש כאן מידע על שלושת הסוגים שאני יודע שיש כיום (מזל שפעם חקרתי חברה שמיצרת פנלים ומשם למדתי על זה)

        1. שלומי ארדן

          מעניין, אני שמעתי שאחד היתרונות של ממיר של סולאראדג’ הוא שזה מונע מפאנל אחד לפגוע באחר אז אני לא יודע אם זה עדיין נכון!

          1. צודק. היתרון המרכזי בממיר סולאראדג’ שאם פאנל אחד מתוך סטרינג שלם יורד בתפוקות בשל לכלוך וכדו’ – שאר הסטרינג לא נפגע כלל בשל האופטימזיירים.

  16. היי שלומי .נושא מאוד מעניין . האם ניתן לבדוק את התשואות של הפנלים לפי הדוחות של רני צים . . בנוסף האם ידוע לך אם יש היתקדמות בענין רני וברנמילר

  17. כ-עו”ד לא לקחתה בחשבון כמה דברים חשובים
    יש עליות של עו”ד ורו”ח בכול פרויקט כזה בין 10-50K.(תלוי בגודל הפרויקט כמובן)
    לקחת בחשבון שמקבלים כסף בחוזה סגור מול חברת החשמל ל-25 שנה אבל הוא לא צמוד לשום מדד.
    לטעמי חייבים לפעול לשינוי חקיקה, דחוף אחרי שהמצב הפוליטי יאפשר את זה, מצד אחד המדינה רוצה לעודד אנרגיה מתחדשות ונקייה מצד שני היא דוחפת דבר כזה שהוא על סף השרלטנות בהשקעה ארוכת טווח לרבע מאה.
    באיניפלציה קטנה של 2-3% בשנה אנחנו מאבדים כבר סכומים רצינים. (במצב היום)

    1. שלומי ארדן

      לפי מה שהבנתי מכמה חברות שדיברתי איתן – העלויות זה כולל הכל. למה צריך עו”ד ורו”ח כל כך יקר לפרויקט כזה?
      לגבי ההצמדה למדד – אפשר להתחשב בשחיקה של האינפלציה אבל זה לא מהותי כי את ההשקעה אתה עושה היום. תחשוב על זה ככה- נניח שתממן 100% מהפרויקט בחוב ותמכור אותו מחר לפי 5% תשואה. הכסף יהיה לך בבנק כבר מחר ותצליח לשלם את מלוא תשלומי ההלוואה לא משנה מה תהיה האינפלציה! כשהתשואה הצפויה כל כך גבוהה האינפלציה שולית, בטח בהתחשב בציפיות האינפלציה האפסיות כיום..

      1. תראה לגבי המחיר של עו”ד ורו”ח כול אחד והתמחור שלו בתחום.
        אם אתה אומר שהעלויות הם הכול כלול, אז זה מעולה.
        “בטח בהתחשב בציפיות האינפלציה האפסיות כיום”- לפרויקט ארוך טווח כזה אי אפשר להניח שהאינפלציה תמשיך להיות נמוכה מאד, אולי לטווח הקרוב של ה -3 שנים הבאות זה נכון. עדיין מדובר בעיוות מצד המדינה כלפי המשקיע.
        תודה רבה על הפוסט ועל התגובה!
        הבלוג שלך פשוט תענוג!

        1. שלומי ארדן

          תודה רבה על הפרגון דוד!
          לסיום – ב2007 כשהתחלתי להשקיע כל הזמן הייתי חושב על אינפלציה כשיקול בהשקעה, היום זה מרגיש עתיק.
          כשמשקיעים קונים אג”ח ל-100 שנה בריבית אפסית גם האינפלציה הצפויה לאותה תקופה צריכה להיות משוקפת שם ונראה שהקונצנזוס הוא שהאינפלציה מתה. נכון או לא נכון – נגלה עם הזמן!

  18. הי
    כבעל גג סולארי – ממליץ להשקיע
    החישוב הוא שבתום השנה השמינית ההשקעה תסתיים ומכאן מתחילים להרוויח כביכול עד אין סוף
    חשבון שעות שמש נעשה ע”פ 1600 (מאוד שמרני)
    אין עלות של עו”ד רו”ח – החברה המתקינה מטפלת בהכול – כולל אגרות חברת חשמל השונות
    עלות יש לציין ש50% הולך לשימוש עצמי – אין הוצאה אך גם אין הכנסה ומשפיעה של שורת הרווח
    תעריף החשמל יכול לרדת מ 55 אג’ במיוחד בתקופה של נפט זול וגז ישראלי ואז הפרויקט פחות כדאי (עדיין קונים מחברת חשמל)
    השימוש בסולאר אדג מטפל בפנלים סוררים וניתן לזהות ברמת השנייה פנל בעייתי
    הפנאלים כרגע של 390 וואט והציפייה בעוד חמש שנים להחליף אותם בשאיפה שיהיה פנלים כפולים בקיבולת שלהם

    הנוסחא בה השתמשתי לקבלת החלטה האם להשקיע בפרויקט

    Project Time 25 Project Cost (50,000) Self Usage 50%
    System size 7.98 Cost per kwh (6,266) Kwh transfer 50%
    Yearly output per kwh 1600
    Decrease per year 0.40%
    Income per kwh 0.48
    Cost per kwh 0.55
    Total Est output 12768
    Elec tariff increase 0.50%

    יאיר

    1. לגבי השימוש העצמי- ממש לא מדויק. קיימות שתי שיטות התחשבנות שנקבעות במועד סנכרון המערכת לרשת.

      אתה מציין שיטה שנקראת התחשבנות לפי הזרמה. בשיטת התחשבנות לפי יצור אתה מקבל בדיוק כמה שהמערכת ייצרה גם את החלק שצרכת, את החשמל שצרכת ישירות מהמערכת אתה משלם לחברת חשמל כאילו נצרך ממנה.

  19. כתבה מאוד ממצה…
    יש עוד נקודה למחשבה. גניבות!
    השאלה אם יש ביטוח מתאים, ומה העלות השנתית שלו.
    לדעתי זה יכול לנגוס 10% מהרווחים.
    חוץ מזה שיש היום בפיתוח מערכת ניקוי אוטומטית, עדיין לא מוכנה, מקווה שהקרוב

    1. שלומי ארדן

      היי בועז, פעם בעיית הגניבות הייתה חמורה יותר אך היום מכיוון שהמחיר של פאנלים ירד משמעותית זה קורה פחות

  20. חיים , ככל שביררתי גם לפני כשנה, המספרים שלך אכן מתאימים יותר למערכת 50 ק”ו, וגם אני מעדיף להסתכל על הקרן כהפסד בגלל הרבה נעלמים לגבי שוויה בעוד 25 שנה.
    במבט ראשון פסלתי, כי אמרתי אם שמים 175000 שח צמוד למדד תא ל 25 שנה – כנראה אקבל אותו דבר ואפילו יותר (לפי חישוב תשואה של 7% שנתי), מבלי להפסיד את הקרן ועם אפס התעסקות.
    במבט נוסף, הבנתי שזו לא אלטרנטיבה להשקעה במדד, בגלל אפשרויות המימון שיש פה.
    כלומר אם היה לי 175 אלף בעוש, לא הייתי צריך להתלבט בין שתי האפשרויות. הייתי יכול לשים את הסכום על המדד, וגם לקחת מימון מלא או כמעט מלא למערכת סולארית ולייצר תזרים חודשי ממערכת כזו,
    והבונוס שגם את התזרים החודשי אפשר להשקיע מחדש, ואז בכלל הפוטנציאל יפה.

    תקנו אותי אם אני טועה(-:

  21. מישהו יודע לגבי נושא המיסוי,
    הסכום של ה 45 אג’ כולל מע”מ? כלומר בעל הגג צריך להפריש 17% למעמ מההכנסה?
    מיסוי אחר?

  22. הי שלומי,

    האם אתה מכיר את חברת דוראל אנרגיה?
    זו חברה שמתעסקת בתחום האנרגיה הירוקה וסולארית.

    החברה אמורה לצאת בהנפקה בזמן הקרוב.
    מה דעתך על הנתונים שלה?

    להלן קישור למידע על החברה והתשקיף במאיה:
    https://maya.tase.co.il/company/1801?view=reports

  23. הי שלומי, עולם האנרגיה הירוקה נראה מבטיח. יחד עם זאת יש הרבה הייפ ראה תמחורים של אנרגיקס ואנלייט. נתן חץ בעצמו נדמה לי שאמר שהוא רואה את היברת החזקות בתחום בעוד מספר עשורים כחברות חשמל הבאות…

    מצד אחד כולנו מבינים שכדאי לעלות על הספינה מצד שני התמחורים….גם קשה וגם עניין ההייפ

    נשמח לסקירה של חברות קטנות אך איכותיות עם עתיד וריד…חשבתי על אלומיי קפיטל לדוג’

    דורש סקירה בקרוב שלא נפספס את הרכבת 🙂

    אבל רכבת נכונה :))

    1. שלומי ארדן

      שאלה מעניינת אלעד,
      התמחורים בענף אכן מאוד נדיבים ומשקפים צמיחה ותשואות גבוהות שנים קדימה. גם מרבים להזכיר שהפקת חשמל סולארי הפכה לזולה מאוד, אך יש בענף שתי בעיות גדולות:
      1. הפרויקטים הגדולים נעשים בצורה של מכרז, ומכרז זו דרך מצויינת ויעילה מאוד לדאוג שהרווח ייהיה מזערי. חברות כמו אנלייט לא יכולות להרשות לעצמן לא לזכות בפרויקטים וכך גם אנרג’יקס והרבה אחרות. עובדה זו גורמת למירוץ לתחתית ותשחוק את הרווחיות של הפרויקטים החדשים עוד ועוד למטה. זו דינמיקה עסקית נוראית!
      2. סולארי הוא באמת זול ומגניב, אבל הוא פשוט לא פותר את הבעיה של צריכת חשמל בחורף בכלל! כאשר יש גל קור וגשם וכולם מדליקים מזגן, אין שום תועלת בסולארי. אז מדברים על אגירה – אבל לכל היותר יש לנו בישראל יכולת אגירה לכמה דקות באגירה שאובה, רחוק מאוד מיכולת אגירה של שעות שלא לדבר על מהקיץ לחורף! זה אפילו לא באופק.

      בכל זאת, האם יש תקווה? כן! יש פרויקטים שלא נעשים בצורה של מכרזים – כמו רני צים שמוכר ישירות לשוכרים שלו במרכזים המסחריים בתעריף גבוה פי כמה ממה שאנלייט מקבלת. יש גם פרויקטים על גגות שהם מצוינים ובתעריף גבוה!

      1. נקווה שרני על הדרך יהפוך למיני חברת אנרגיה ירוקה מהנדלן
        אגב
        אנרגיקס התחילה מזה שאסא לוינגר שהיה עוזר מנכל והציע על הגגות של אמות לפרוס תשתית סולארית 🙂

  24. היי שלומי היקר .רציתי להודות לך על הפוסט הנהדר . אחרי שקראתי פשוט ירד לי האסימון . יצרתי קשר עם חברה בתחום. ועכשיו אנחנו לפני חתימת חוזה עם החברה. רק כדי לקבל פופורציה על הסכומים אנחנו אמורים לקבל במעמד החתימה 100.000 שח ואנחנו מתכננים לשפץ את הבניין מה שהרבה שנים לא עשינו. מי שמחפש חברה מקצועית יכול לשלוח לי הודעה לטלפון 0526515642 (גילוי נאות אני לא קשור לחברה אבל מקבל עמלה על ההפניה)

  25. Yaniv Almog

    הי שלומי
    כתבה מאוד מקצועית, מעניינת ומחשבונים מצוינים!
    האם תוכל לפרט מה הוא הרווח של אותה החברה אשר מוכרת לך את המערכת ב- 465,000 ₪ עבור גג של 1,000 מ”ר. כמו כן מהם העלויות של הפאנלים לאותה מערכת.
    התחום מאוד מעניין אותי ומנסה להבין את הכלכליות של חברות המתקינות גגות סולאריים מסחריים ופרטיים.

    תודה 🙂

  26. regev rates

    התייחסות אחת מרכזית חסרה לי פה…אתה מתעלם לחלוטין מהעובדה שההשקעה הראשונית(הקרן) יורדת לטימיון אחרי 25 שנה, בניגוד להשקעות אחרות בהם מרכיב הקרן נשמר.

    או שאתה מתעלם בכוונה ואז אתה מטעה, או שלא לקחת זאת בחשבון ואז אתה רשלן.

    1. שלומי ארדן

      רגב איזו שפה בוטה וללא צורך. גם אחרי 25 שנים הפאנל ממשיך לייצר חשמל ביעילות של 80% וגם אם תרצה להחליף אותו כבר יש לך קונסטרוקציה וחשמל שזה החלק היקר, בסך הכל תהיה צריך להחליף פאנלים שזה החלק הזול.

  27. regev rates

    זה לא הסגנון כאן בקהילה.
    במחילה.
    אנא כבד אותנו ותתאים את עצמך, או חפש מקום אחר.

    1. היי שלומי,
      עשיתי גג סולארי בבית שלי לא מזמן.
      ראשית, התשואה האמיתית היא לא 21% אלא יותר בכיוון 12-18%, תלוי בהרבה גורמים. עדיין יפה מאוד.
      נקודה מעניינת שאני לא רואה שמתייחסים אליה זה החיסכון של המע”מ.
      החשמל שמיוצר על ידי המערכת מספק קודם כל את צרכי המבנה שעליו המערכת מותקנת ורק היתרה מוזרמת לרשת החשמל. כלומר, לא משלמים מע״מ על החשמל שמשמש את המבנה. בבית פרטי מדובר בחיסכון של בערך 100 ש”ח בחודש ואולי יותר.
      עכשיו תחשוב על מבנה מסחרי שעל גגו מערכת סולארית והחנויות שבו מושכרות. בעל המבנה גובה מהשוכרים את התעריף כולל המעמ למרות שהוא עצמו לא משלם את המעמ כי החשמל הגיע מהגג. זה יכול להיות שווה הרבה כסף לאורך שנים.

  28. מה קורה אם אני לוקח את אותו הסכום ומשקיע במדד s&p500 למשך 25 שנה ? נראה לי שהריבית דריבית מצריכה תשואה שנתית נמוכה יותר כדי להגיע לאותו סכום אליו הייתי מגיע אחרי 25 שנה עם תאים סולארים.

    1. השילוב המנצח זה לעשות גג סולארי ולהשקיע את הרווחים ממנו בבורסה.
      אם תיקח 100,000 ותשקיע אותם בבורסה בתשואה ממוצעת של 10% אז אחרי 25 שנה יהיה לך 1,083,000 ש”ח.
      אם לעומת זאת תעשה גג סולארי ב-100,000 ש”ח ואת הרווחים ממנו (1500 ש”ח בחודש) תשקיע בבורסה בתשואה ממוצעת של 10% אז אחרי 25 שנה יהיה לך 1,947,000 ש”ח פלוס גג סולארי שממשיך להניב תשואה ובדרך הרווחת פיזור סיכונים ומיתון תנודתיות.

      1. תודה על האינטגרציה בין השתי ההשקעות, באמת גישה מנצחת.

        עכשיו רק צריך גג שאני אוכל להחזיק ל 25 שנה ומחירים של מערכת מסחרית.

  29. היי שלומי,

    פוסט נהדר, מקיף ומעניין!
    אין ספק שבהינתן העובדה שבאופן יחסי קל יותר להשיג מימון מכובד לטובת הפרויקט הופכת אותו למעניין הרבה יותר מבחינת ROE.

    אני מעוניין לבחון התקנה של מערכת כזו על גג הבית שלי, אשמח אם תוכל (כמו שראיתי שהגבת לדורון למעלה) לקשר/להמליץ/להפנות על חברה שיודעת לבצע פרויקט על גג ביתי (מעריך שבין 60-70 מ”ר).

    בנוסף, יש לי כמה שאלות שאולי תדע לענות עליהן:
    1) יש איזו הגבלת משקל מבחינת פריסה של מערכת על גג/רעפים או שלרוב תוספת המשקל זניחה?
    2) באילו פרמטרים מערכות הניהול וההמרה נבדלות האחת מהשנייה? רק נצילות/יעילות או גם נוחות לשימוש וכו’?
    3) האם במידה ואני מעוניין למכור חשמל לגריד עליי לעמוד במכסת מינימום מסוימת? יש הגבלה על הכמות והזמן שבהם אני מוכר חשמל? ז”א, האם יש התחייבות מצידי למכסות מסוימות? אני שואל כי הסנריו שאני חושב עליו הוא הפסקת חשמל בבית (שבו החשמל מסופק ע”י חברת החשמל) שבה אוכל לעבור לצרוך את החשמל שהמערכת שלי תייצר (במידה ואנו בשעות היום) כדי לא לחוות ירידת מתח, סתם תהייה…
    4) האם ניתן להתייחס לעלות הממוצעת למ”ר כמו שתיארת גם עבור פרויקטיים ביתיים בסקייל קטן יותר מאשר בתעשייה או ששווה לקחת עוד באפר כלפי מעלה?
    5) כשמתייחסים לפאנלים כמכלול אחד, הם יש פערים מהותיים בתפוקה הנובעים מהזווית שלהם ביחס לשמש? אם כן – קיים פתרון ממונע?

    תודה רבה!

להגיב על Shlomy לבטל

גלילה למעלה