הכלכלה הסולארית: מפאנל סולארי לקילו-וואט-שעה לתשואה אינסופית על ההון

התחום הסולארי הפך להיום תחום חם. כמעט כל חברת נדל"ן מניב שבחנתי בתקופה האחרונה נוגעת גם בעולם הסולארי. לאחר שראיתי שרני צים שאני מכיר כאדם שיודע לזהות הזדמנויות מעניינות נכנס לתחום הזה בגדול עם מטרה ל-40 מגה-וואט תוך שנתיים וחצי שמתי לי למטרה להבין את הכלכלה של התחום הזה. במאמר זה אני רוצה לשתף איתכם מה שלמדתי ואחריו אני מאמין שתופתעו מכך שבכלל קיימים גגות בלי פאנלים סולאריים עליהם.

נתחיל בהתחלה – פאנלים סולאריים הופכים קרינה מהשמש לחשמל לפי האפקט הפוטו-וולטאלי. היחידה הקטנה ביותר שמפיקה אנרגיה סולארית היא תא סולארי.

[תא סולארי]

היחידה הבאה והמוכרת היא פאנל סולארי שבסך הכל מורכב מ-60 או 72 תאים סולאריים. פאנל סולארי לוקח שטח של סביב 2 מ"ר נטו.

solar panel size
[פאנל 60 תאים נפוץ יותר במערכות ביתיות, פאנל 72 תאים נפוץ יותר במערכות מסחריות]

לפני שנמשיך, כמה מילים על יחידות המידה שישמשו אותנו במאמר זה: וואט היא יחידת מידה של הספק אם נשווה חשמל למים שזורמים מברז לאמבט אז ההספק יהיה הקוטר של הברז.


וואט-שעה (Watt-Hour) היא יחידת מידה של אנרגיה– כמה אנרגיה יצר מכשיר עם הספק של 1 וואט במשך שעה. אם וואט זה הברז, וואט-שעה זה דלי מים בדיוק בגודל שהברז ממלא בשעה אחת. קילו-וואט-שעה או קוט"ש הידוע זה בסך הכל 1,000 (קילו) דליים כאלה.

בעולם הסולארי נהוג לדבר על הספק במונחי קילו-וואט-שיא – מה ההספק של המערכת (כמה הברז מסוגל להזרים) כשהתנאים אידיאליים, אין עננים והשמש בפסגת השמיים.

הנתון החשוב הבא כדי להגיע לחשמל הוא היעילות (Efficiency) של הפאנל. קרינת שמש פוגעת בפאנל והפאנל מנסה להפוך כמה שיותר ממנה לחשמל. אם השמש מקרינה על הפאנל קרינה בעלת אנרגיה של 1,000 קילו-וואט-שעה (KWH) בשנה והיעילות של הפאנל היא 20% – אותו פאנל ייצר 200 קילו-וואט-שעה אנרגיה בשנה. לצורך השוואה, משפחה ממוצעת בישראל צורכת 7,200 קוט"ש בשנה.

כמות קרינת השמש שפוגעת בפאנל משתנה בהתאם למיקום גאוגרפי ומזג אויר. ניתן לראות זאת במפה אינטראקטיבית כאן. גם היעילות של הפאנלים משתנה מטכנולוגיה לטכנולוגיה ומשתפרת באופן מרשים עם הזמן., כיום פאנלים מגיעים לסביב 20% יעילות, קיימים פאנלים שמתקרבים ל-25% ובעתיד הלא רחוק נראה שנגיע גם ל-30%.

solar-panel-efficiency
[ההתקדמות ביעילות פאנלים סולאריים במשך השנים]

מ"ר של פאנל מודרני מסוגל לייצר הספק של 200 וואט. עם קונסטרוקציה, חשמל, מניעה של הצללה מפאנל לפאנל וקצת מרווחים נקבל שעל כל סביב 7.2-7.5 מ"ר של גג נקבל הספק שיא של 1,000 וואט או 1 קילו-וואט-שיא. ביום ממוצע בישראל יש לנו סביב 5 שעות שיא-שמש בהם הפאנלים עובדים בתפוקה מלאה – כלומר כל יום 7.5 מ"ר של גג ייצר לנו 5 קילו-וואט-שעה .

כמה מילים על אורך החיים של פאנל סולארי – פאנלים טובים באים עם אחריות של 25-30 שנים לכך שהיעילות לא תרד מ-80% מהיעילות הראשונית על בסיס כלל האצבע שפאנל סולארי מאבד פחות מ-0.8% מהיעילות שלו בשנה. אמנם אנחנו לא יודעים בדיוק אם בפועל עוד 25 שנים נופתע לטובה או לרעה (נצטרך לחכות 25 שנים לצורך כך) אך גם היום יש פאנלים בני 40 שנה שעובדים לא רע, כך שיש סיבה טובה לחשוב שגם הפאנלים שמורכבים היום ימשיכו לעבוד היטב גם אחרי תקופת האחריות ולחילופין שיהיה אפשר בהשקעה קטנה יחסית לחדש אותם.

עלות ותשואה אינסופית על ההון

עכשיו כדי לדבר על תשואה חסרים לנו שני נתונים – כמה עולה לנו המערכת וכמה נקבל ממכירת החשמל.

לגבי העלות של המערכת – אם מדובר בגוף שלא מתמחה בכך (נאמר מפעל ליצור פלדה עם גג פנוי) כל קילו-וואט הספק או שניים וחצי פאנלים גדולים של 400 קילו-וואט יעלה, כולל עלות הפאנלים התקנה וכל השאר, סביב 5,000 ש"ח לקילו-וואט (שני פאנלים וחצי). אם מדובר בחברה שמתמחה בכך לעומת זאת העלויות יורדות לכיוון 3,500 ש"ח לקילו-וואט.

לגבי המחיר בו נמכור את החשמל– נקפוץ לאתר רשות החשמל שאחראית על אסדרת הנושא, נרד לסעיף "מחיר מוכר לקווט"ש ליצור עצמי מאנרגיה פוטו-וולטאית והזרמת עודפים לרשת בגודל של עד 50 קילו-וואט" ונגלול למטה לטבלה הבא:

כלומר – אם אנחנו עוסקים במתקן סולארי של עד 15 קוט"ש (שלפי כלל האצבע של 7.5 מ"ר לקילו-וואט אומר לנו שמדובר במתקן בשטח של סביב 110 מ"ר) נקבל תעריף של 48 אג' לקוט"ש ואם המתקן הוא עד 100 קוט"ש (בערך 750 מ"ר) נקבל 45 אג' לקוט"ש. תעריף זה היה אמור להיות תקף עד סוף 2019, אך לאחרונה בישיבה 572 של מליאת רשות החשמל הוארכה תקופת התעריפים עד ליום 1.6.20 (או עד שייגמרו מכסות ייצור החשמל) ואף הורחב התעריף למתקנים הגדולים מ-15KW כדי שיהיה עד 200 KW במקום 100KW.

התעריף של רשות החשמל מובטח ליצרנים למשך 25 שנה.

עכשיו כבר אפשר לחבר את המספרים ולדבר על תשואה על ההון המושקע

נניח שיש לנו דונם גג מסחרי שאנחנו רוצים להתקין עליו מערכת סולארית. אמרנו שכל 7.5 מ"ר גג מאפשר 1 קילו-וואט הספק, כך שהגג כולו יכול להניב הספק של 133 קילו-וואט. אם נניח שכל קילו-וואט פאנלים עולה, כולל הכל, 3,500 ש"ח נקבל שהפרויקט כולו עלה לנו 465,000 ש"ח. זו העלות – מה אנו מקבלים בתמורה?

אמרנו שביום ממוצע בישראל נקבל קצת פחות מ- 5 שעות של ייצור שיא – 650 קילו-וואט-שעה ביום. כך שנקבל ביום 600 קילו-וואט-שעה מהמערכת. לפי 1,800 שעות שמש בשנה נקבל 240,000 קילו-וואט-שעה בשעה אותם נמכור ב-108,000 ש"ח כל שנה. מתוכם 10% הולכים לתחזוקה ונישאר עם 97,200 ש"ח בשנה.

כלומר, הפרויקט הסולארי הקטן שלנו מניב תשואת פרויקט של 21% לפני מינוף !! ומינוף כאן באמת הופך את המספרים למטורפים!

בנקים מאוד אוהבים לממן פרויקטים סולאריים – תחשבו כמה זה מושלם – פרויקט שמורכב מנכסים בעלי שווי (פאנלים) שמייצרים הכנסה מחברת החשמל בהתאם לחוזים ארוכי טווח שמקבילים כמעט לאג"ח ממשלתי באופן צפוי ל-25 שנה קדימה.

קל לשכנע בנק לתת לך מימון למתקן סולארי בהיקף של 80%, 90% ואפילו 100%. למה זה קל? נניח שלקחת הלוואה מהבנק על 100% מהפרויקט שהתשואה שלך נטו עליו היא 21%. גם אם הריבית על ההלוואה היא גבוהה יחסית – נאמר 5% – אז אם נשתמש במחשבון השפיצר החדש שלי נראה שאצטרך לשלם בסך הכל 7% קרן וריבית בשנה – בערך שליש מהתזרים שאני מקבל ממכירת החשמלאיזה בנק לא יהיה מוכן לממן את זה? למעשה, ממה ששמעתי מאנשים בתחום ההנחיות של פקידי האשראי בבנק הן לאפשר מימון בחוב של עד סביב 4,000 ש"ח לכל קילו-וואט הספק – יותר מהעלות כולה.

כלומר – אני יכול לקחת הלוואה בנקאית יקרה על כל הפרויקט ולהישאר עם תשואה אינסופית על ההון – כי ההון בכלל לא שלי.

ומה אם ניקח מימון של רק 80%? נקפוץ למחשבון תשואה ממונפת על ההון אפילו במימון של "רק" 80% ובחוב לא זול של 5% נקבל תשואה על ההון של 85%. לא רע בכלל. ב-90% מינוף, אגב, נקבל תשואה של 165% על ההון.

עכשיו אתם מבינים למה מפתיע שאין על כל הגגות בישראל, ובטח גגות של מרכזים מסחריים ואזורי תעשיה, פאנלים סולאריים?

בטח שואלים את עצמכם – איפה הקאצ'? אז במקרה שלנו אכן יש קאצ' פשוט ובעייתי הרבה יותר מהקושי להשיג מימון או אנשי מקצוע. אם אנחנו רוצים להקים פרויקט סולארי גדול בגודל של כמה מגה-וואט הספק התעריפים יהיו נמוכים בהרבה (סביב שליש מהתעריף לפרויקטים קטנים) וכדי לעשות פרויקטים קטנים אנחנו צריכים גגות- – וקשה למצוא גגות!

אם יש לך גג מסחרי גדול בוודאות כדאי לך לעשות התקנה של מערכת סולארית, אבל אם אין לך גג כזה תצטרך למצוא שותפים שיש להם גגות ולהציע להם הצעה שהם יסכימו לה. נאמר, אם תציע להם שהקמת ותחזוקת המערכת היא עליך לחלוטין ותתחלקו לאחר מכן בהכנסות ממכירת החשמל 50/50, אז אחרי תחזוקה תישארו עם 40% מה שיהפוך את התשואה על ההון לאחר תחזוקה ל-9.3%. לא רע אבל רחוק מהמספרים שדיברנו עליהם.

אם תצליחו לשכנע את בעל הגג להסתפק ב-30% לצורך העניין (בכל זאת, הוא לא צריך לעשות דבר או להשקיע שקל) תישארו עם 60% לאחר תחזוקה מה שיביא לתשואה של 14% על הנכסים אבל זה לא ממש משנה – אם תשכנעו את הבנק לממן את הפרויקט במלואו(ואני יודע בוודאות שזה אפשרי) אז גם ככה התשואה שלכם על ההון היא אינסוף!

לסיכום, התחום הסולארי זה תחום שכדאי מאוד להכיר, הוא מתקדם כל הזמן, הפאנלים מתייעלים, האסדרה משתנית ואנחנו צועדים בצעדי ענק ל"דור הבא" של פרויקטים סולאריים – פרויקטים שכוללים אגירת אנרגיה, אבל זה נושא למאמר אחר.

כחלק מהעבודה על הפוסט הכנתי מחשבון לפרויקט סולארי בפינת המחשבונים . כשאני את ה-40 מגה של רני, בהנחה שהם יגיעו מגגות, אחרי הוצאות תחזוקה, אחרי תשלום 30% לבעל הגג ועם 80% מינוף בריבית שרני משלם על האג"ח אני מקבל תשואה על ההון של סביב 70%.

אם ניקח את החישוב כאן שלב אחד קדימה הרי שאם יש לנו כבר נכס שמניב תזרים בטוח ל-25 שנים קדימה ניתן למצוא קונה שיהיה מוכן להוון את התזרים הזה בשיעור נמוך בהרבה מאיתנו – קרן פנסיה למשל תהיה מוכנה לשלם היום סכום מראש ולהסתפק ב-5% תשואה על מכירת החשמל מה שיאפשר לנו למכור את הפרויקט יום אחרי שבנינו אותו ברווח עצום (בדקו ותראו) ולעבור לפרויקט הבא עם תשואה גבוהה. הוספתי גם חישוב זה למחשבון.

רק כדי לקבל סדר גודל – יוצא שדונם של גג שווה, כפרויקט סולארי, סביב מיליון ש"ח מהיום שהמערכת מתחילה לעבוד!! חשמל מהשמש יכול להיות אחלה עסק. שיהיה לנו חג שמח ומואר!

הכותב מחזיק במניות רני צים.

[עדכון 6.10.20: נראה שבחישוב של תפוקה סולארית צריך לקחת מרווח של 10% למטה בייצור החשמל. ראו כאן]
לחצו כאן כדי לקרוא את הפטור מאחריות
כל המוצג באתר זה הוא למטרות מידע בלבד. המידע המוצג אינו מקיף, אינו שלם, אינו מכיל גילויים חשובים או סיכונים הקשורים בהשקעות וכפוף לשינויים ללא הודעה מראש. המחבר אינו אחראי לדיוק או לשלמות או לחוסר הדיוק או השלמות של המידע המוצג. המחבר לא בדק או וידא מידע שהתקבל מצד שלישי שהוא עשוי להסתמך עליו. המידע אינו לוקח בחשבון מטרות השקעה ספציפיות או מצבים כלכליים ספציפיים של אדם כזה או אחר או ארגון כזה או אחר. המחבר אינו יועץ השקעות ואינו מנהל תיקים ואינו מציג את המידע בתור שידול או השפעה או בקשה או הצעה לקנות או למכור או להחזיק את ניירות הערך המוזכרים באתר. אין לראות במידע באתר הצעה או שידול לקנות או למכור או להחזיק כל נייר ערך או מכשיר פיננסי אחר. המחבר אינו אחראי בשום אופן לתוכן המידע, השמטות במידע, אי דיוקים, טעויות כאלה או אחרות. על כל משקיע להשלים בדיקה משלו לניירות הערך הנידונים. לפני ביצוע השקעה, על הקורא לבדוק השקעה זו עם היועץ הפיננסי שלו, עו”ד, ויועץ המס כדי לוודא שהשקעה זו מתאימה עבורו. לכותב עשויה להיות פוזיציה בניירות הערך המוזכרים והוא עשוי למכור או לקנות את ניירות הערך המוזכרים מבלי להודיע על כך מראש. השקעה במניות היא מסוכנת ועשויה לגרום להפסד כל ההשקעה. כל הפועל עקב מידע שקרא באתר זה, עושה זאת על דעתו האישית בלבד ונושא באחריות הבלעדית לכל פעולה בה ינקוט בהסתמך על המידע באתר זה.
Print Friendly, PDF & Email
גלילה למעלה