הבעיה הכפולה בתעודות ממונפות

אחד המכשירים שהכי מושכים משקיעים, בעיקר חדשים, הוא תעודות ממונפות – בין אם לונג ובין אם שורט. תעודות שמאפשרות לכם להיחשף למדד החביב עליכם בכפולות של פי כמה. למה להשקיע סתם במדד S&P או נאסד”ק כשאפשר להשקיע במדד S&P פי 3 או נאסדק פי 3?? אם אתם מאמינים שהקורונה עומדת להיעלם מחר אתם יכולים לקנות קרן ממונפת פי 3 על ה-S&P ואם אתם חושבים שהמצב יחמיר תוריד את השווקים פשוט קנו קרן שורט ממונפת פי 3 על ה-S&P דוגמאות מובילות בארה”ב הן SPXL (לונג S&P כפול 3) או SPXS (שורט S&P כפול 3).

ניתן בקלות להבין את הפיתוי בקרנות מסוג זה לרווח מהיר בהרבה מהמדד, אך חשוב לדעת עד כמה הן בעייתיות. אחת הבעיות היא דמי הניהול הגבוהים (כמעט 3%) והעובדה שהחיקוי נעשה באמצעות אופציות ויכול להשיג תוצאה גרועה אבל אני רוצה להתמקד בבעיה אחרת – הבעיה המתמטית.

בעיה מתמטית ברורה בתעודות האלה היא הסיכון לתנודה חדה מאוד נגדך שלא יהיה ניתן להתאושש ממנה – ירידה של 33% בחודש למשל תאפס את הקרן כולה וגם עליה של 50% בחודש לאחר מכך שתביא את המשקיעים בקרן הלא ממונפת לאיזון לא תציל את המשקיעים בקרן הממונפת.

אך גם בלי תנודה חדה עד כדי כך נגדך יש בעיה מתמטית נוספת וערמומית יותר שהופכת את ההשקעה בתעודות ממונפות לבעלת תוחלת שלילית מאוד – בעיה מתמטית. לצורך הדוגמה נלך לתשקיף של קסם נאסדק פי 3 שמבצעת איזון חודשי – כלומר התעודה מכוונת שהתשואה של הקרן במבט חודשי יהיה פי 3 מהתשואה של מדד הייחוס. 10% הופך ל-30% ומינוס 5% הופך למינוס 15%. בתשקיף ניתן לראות את הטבלה הבאה שמדגימה בקצרה את הבעיה שאני מתייחס אליה:

ניקח תעודה ממונפת על מדד שמתחיל ב-1000 וכך גם תעודה ממונפת X3 שמתחילה ב-1000. בחודש הראשון המדד עולה ב-10% ל-1100 ובכך התעודה הממונפת עולה ב-30% ל-1300. חודש לאחר מכן המדד יורד ב-9.09% ומגיע חזרה בדיוק ל-1000. התעודה הממונפת יורדת בהתאם X3 ב-27.27% אך מגיעה לשער של 945.5 בלבד! כלומר התעודה איבדה 5.5% בלי שהמדד איבד דבר! הבעיה הזו מחמירה ככל שיש יותר חזרות וככל שהתנודות חדות יותר.

בואו נחזור על הניסוי מקודם למשך שנה – עליה של 10% בכל חודש אי-זוגי וירידה של 9.09% בחודש זוגי:

שימו לב – בזמן שהמשקיעים בקרן עצמה נשארו במקום הקרן הממונפת איבדה 28.6%! ואם נעלה את התנודות ל-20% ומינוס 16.67%:

הקרן הממונפת איבדה 74% לעומת איזון במדד עצמו. שנה נשמע לכם כמו הרבה? אז ממש לא. בדוגמה שנתתי המינוף הוא בחישוב חודשי אך תעודות רבות שמציעות מינוף מציעות מינוף X3 יומי כמו התעודה SPXL שמתיימרת לתת מינוף של שורט פי 3 על ה-S&P. אז בואו נצא מתנאי המעבדה של אקסל נביט בביצועים של הקרן בשנתיים האחרונות:

[ה-S&P בסגול מול תעודת שורט ממונפת עליו בתכלת]

ה-S&P עשה 8.55% מול מינוס 63.7% בקרן ממונפת בסך הכל פי 3!! פשוט נוראי. כדי לתקוע את המסמר האחרון במוצר הזה, בואו נביט באותה תקופה בדיוק בקרן לונג ממונפת פי 3:

[ה-S&P בסגול מול תעודת שורט ממונפת עליו בתכלת]

שימו לב – למרות שה-S&P עלה בשנתיים האחרונות ב-8.55% תעודת הלונג הממונפת הצליחה להפסיד באותה תקופה 16.37%! כלומר גם תעודת הלונג הממונפת וגם תעודת השורט הממונפת הצליחו להפסיד במקביל! לא יאומן איזה מכשיר השקעה גרוע!

אז האם תעודות ממונפות הן השקעה טובה? ממש לא. בעיניי מכיוון שהתוחלת שלהן כל כך שלילית כלל לא ניתן להגדיר אותן כהשקעה אלא כספקולציה. זה למעשה מכשיר ששואף למטה עם הזמן וככל שהתנודתיות יותר גבוהה הוא עושה זאת יותר מהר (מרץ האחרון למשל ריסק את תעודות הלונג הממונפות ושלח אותן לסורוקה – גם אם המדד יחזור לשיאו הן לא ישיבו את ההפסדים – זו המתמטיקה ואין ממש מה לעשות – אי אפשר להתאושש מירידה של 74% בחודש). יש לומר שאם יש לכם את הנייד של טראמפ ואתם יכולים בסבירות גבוהה לדעת מה תהיה התנודה ביום-יומיים הקרובים הבעיה המתמטית לא נכנסת ממש לתמונה.

בכל זאת בכל בעיה יש הזדמנות – התעודות האלה הן מכשיר השקעה עד כדי כך גרוע שניתן לחשוב על אסטרטגיה הגיונית לחלוטין של הימור נגד התעודות האלה באמצעות אופציות פוט נאמר שנתיים קדימה שבמבט מהיר לא נראות מאוד יקרות בהתחשב במאפיינים של התעודות. מספיק שבנקודה כלשהי בשנתיים הקרובות תהיה תקופה תנודתית כדי שהתעודות האלה יצנחו וניתן יהיה להרוויח תשואה נאה מה שגם שמדובר בהגנה לא רעה על התיק לשעת משבר.

בכל אופן בכל הנוגע לתעודות האלה – ייזהר הקונה

עריכה: גם ראוי לציין שאם יש תקופות של עליה או ירידה עקבית בשוק תקופה אחר תקופה התעודות הממונפות היומיות יכולות להשיא תשואה גבוהה במיוחד, אפילו יותר מהמינוף של התעודה:

תקופות כאלה בשוק הן נדירות יחסית וקשה לחזות אותן מראש אך אולי לאחר משבר ניתן לשקול זאת.

Print Friendly, PDF & Email

29 מחשבות על “הבעיה הכפולה בתעודות ממונפות”

  1. אוילר

    לא הבנתי איפה נכנסת לתמונה התוחלת. לזרוק מתמטית שוב ושוב לא גורם לטיפול שלך להפוך למתמטי. שים לב להנחות שלך שהתעודה חוזרת לערך שבו התחילה, תחת הנחות אלה התעודה אכן תשיא תשואת חסר ביחס לתעודה לא ממונפת.
    ” לא יאומן איזה מכשיר השקעה גרוע!”
    למה צירפת גרף מהשנתיים האחרונות?
    https://tinyurl.com/y6w2kke2
    בשורה התחתונה תחת תנאים מסויימים, כשיש טרנד למשל, התעודות האלה יכולות להיות מכשיר השקעה לא רע (למרות שאולי לקנות את הS&P במארג’ין יכול להיות זול יותר?)

    1. שלומי ארדן

      היי אוילר (קיצרתי את הלינק ברשותך), מעניין מאוד! נראה שאם יש תקופה של עליות רצופות יום אחרי יום התעודה מצליחה להשיג אפילו יותר מפי 3 מתשואת המדד ואם מתחילים ב-2009 זו כמובן הייתה מהתקופות הטובות בהיסטוריה בשוק המניות.
      אני צירפתי גרף לשנתיים האחרונות כי זה היה נראה לי “לא חכמה” ללכת לגרף של עשור פלוס בהתחשב בבעיה שיש בקרנות האלה, בכל זאת אתה צודק שכשיש תקופות טובות במיוחד התעודה יכולה לככב. הוספתי לסוף הפוסט הערה על זה.
      לגבי התוחלת – היא נכנסת לתמונה במובן שאם תיקח תעודה כזו לטווח ארוך אתה בממוצע תפסיד כסף גם בזמן שהמדד מרוויח כסף (בממוצע 9-10%). התוחלת היא מה שהופך את ההשקעה במדד ל’השקעה’ אך השקעה בתעודה ליותר ספקולציה בעיניי. הבדל קטן אך חשוב.

      1. אוילר

        כשאנחנו מניחים מראש את הדרך שנעשתה והתשואה הסופית אין אקראיות והתוחלת הופכת מנוונת (מאורע אחד בהסתברות 1). זה נכון שברגע שמדברים על תעודה ממונפת יש חשיבות למסלול שעשה האנדרליינג כדי להגיע לתשואה ולא רק התשואה של האנדרליינג עצמו. דוגמא טובה היא absorbing barrier שמאפס תעודה ממונפת כמו שציינת למעלה. כשרוצים להכניס אקראיות לתמונה הדרך הנכונה להסתכל על זה היא לא על ידי תוחלת אריתמטית מכיוון שלתעודת סל ממונפת יש תוחלת ששווה בדיוק לתוחלת של התעודה המקורית (כפול גורם המינוף).
        דוגמא נחמדה לכשל של תוחלת אריתמטית https://youtu.be/LGqOH3sYmQA?t=261
        המשחק של המינוף דומה מאוד למשחק של הטלת המטבע שמוצג בסרטון. התוחלת של המשחק חיובית, כפי שהתוחלת של תעודת הסל הממונפת חיובית, אבל אם תמשיך לשחק אותו אתה תתאפס בסבירות הולכת וגדלה. הגודל הנכון לחשב הוא לא התוחלת

    2. אריאל

      תחת תנאים מסוימים גם אופציית P או C יכולה להיות מכשיר השקעה לא רע.

      לטווחים ארוכים (ארוך לענייננו הוא מעבר לזמן האיזון הקרוב של התעודה) המוצרים האלה הם השקעה מחורבנת. טובים אם בכלל רק למסחר קצר טווח.

      וזה באמת מוכח מתמטית, עשיתי את זה פעם ברגע של שעמום. המסקנה: עבור כל תשואה נתונה של נכס הבסיס לאורך זמן (שהוא מעבר לזמן האיזון הקרוב), ככל שיהיו יותר תנודות (חודש עולה, אחר כך חודש יורד וכו’) – התשואה תישחק יותר. אם לעומת זאת השוק יעשה תנועה אחידה, כל חודש באותו כיוון – התשואה תהיה מקסימלית. לא בטוח שחיובית (תלוי בכיוון), אבל מקסימלית.

      1. אופציות הן לא מכשיר השקעה אלה מכשיר לגידור בלבד, כול נסיון להשתמש בכלי המדהים הזה כמכשיר השקעה או אפילו להשתמש באופציות כספקולציה יביאו אותך מהר מאד לפשיטת רגל.
        לפי דעתי כול משקיע בשוק ההון צריך ללמוד על אופציות כדי לגדר את ההשקעה שלו.

  2. אריאל

    אגב לכו לאחור ל 2008, בזמנו היו תעודות כאלה אבל יומיות (היום אני בספק אם יש כאלה, חושב שכולן חודשיות). לכן הן נשחקו הרבה יותר מהר כי כל יום התבצע איזון, עד שהתאדו לגמרי כעבור כמה חודשים.

    1. שלומי ארדן

      מעניין! הן גם היום יומיות לפחות בארהב אבל התגובה שלך מסבירה הרבה – כנראה אלה שעד 2008 נמחקו והושקו מחדש ב2009!

      1. אריאל

        בארה”ב אני לא מתמצא מספיק לצערי, אבל אם התעודות היומיות שם נשחקות לאורך זמן בשיעור חד יותר מהחודשיות אז זה מוכיח את הטענה. ככל שהאיזון נעשה לעתים תכופות יותר – כך התעודה נשחקת מהר יותר.

  3. אני. לא מתקרב לתעודות האלה. אבל מצד שני מניה רגילה שירדה 50% כדי לחזור לערך שלה צריכה לעלות 100% כול. משקיע ממוצע צריך לדעת

  4. בהמשך למה שנכתב מעניין לראות את FAS פי 3 על מדד הפיננסים מול FAZ פי 3 שלילי על מדד הפיננסים
    בטווח של שנה שניהם במינוס למרות שהאחד אמור להיות היפוכו של השני (מה שאכן נכון בטווח קצר)

    https://finance.yahoo.com/chart/FAZ#eyJpbnRlcnZhbCI6ImRheSIsInBlcmlvZGljaXR5IjoxLCJ0aW1lVW5pdCI6bnVsbCwiY2FuZGxlV2lkdGgiOjgsImZsaXBwZWQiOmZhbHNlLCJ2b2x1bWVVbmRlcmxheSI6dHJ1ZSwiYWRqIjp0cnVlLCJjcm9zc2hhaXIiOnRydWUsImNoYXJ0VHlwZSI6ImxpbmUiLCJleHRlbmRlZCI6ZmFsc2UsIm1hcmtldFNlc3Npb25zIjp7fSwiYWdncmVnYXRpb25UeXBlIjoib2hsYyIsImNoYXJ0U2NhbGUiOiJwZXJjZW50Iiwic3R1ZGllcyI6eyLigIx2b2wgdW5kcuKAjCI6eyJ0eXBlIjoidm9sIHVuZHIiLCJpbnB1dHMiOnsiaWQiOiLigIx2b2wgdW5kcuKAjCIsImRpc3BsYXkiOiLigIx2b2wgdW5kcuKAjCJ9LCJvdXRwdXRzIjp7IlVwIFZvbHVtZSI6IiMwMGIwNjEiLCJEb3duIFZvbHVtZSI6IiNmZjMzM2EifSwicGFuZWwiOiJjaGFydCIsInBhcmFtZXRlcnMiOnsid2lkdGhGYWN0b3IiOjAuNDUsImNoYXJ0TmFtZSI6ImNoYXJ0In19fSwicGFuZWxzIjp7ImNoYXJ0Ijp7InBlcmNlbnQiOjEsImRpc3BsYXkiOiJGQVoiLCJjaGFydE5hbWUiOiJjaGFydCIsImluZGV4IjowLCJ5QXhpcyI6eyJuYW1lIjoiY2hhcnQiLCJwb3NpdGlvbiI6bnVsbH0sInlheGlzTEhTIjpbXSwieWF4aXNSSFMiOlsiY2hhcnQiLCLigIx2b2wgdW5kcuKAjCJdfX0sInNldFNwYW4iOnt9LCJsaW5lV2lkdGgiOjIsInN0cmlwZWRCYWNrZ3JvdW5kIjp0cnVlLCJldmVudHMiOnRydWUsImNvbG9yIjoiIzAwODFmMiIsInN0cmlwZWRCYWNrZ3JvdWQiOnRydWUsImV2ZW50TWFwIjp7ImNvcnBvcmF0ZSI6eyJkaXZzIjp0cnVlLCJzcGxpdHMiOnRydWV9LCJzaWdEZXYiOnt9fSwic3ltYm9scyI6W3sic3ltYm9sIjoiRkFaIiwic3ltYm9sT2JqZWN0Ijp7InN5bWJvbCI6IkZBWiIsInF1b3RlVHlwZSI6IkVURiIsImV4Y2hhbmdlVGltZVpvbmUiOiJBbWVyaWNhL05ld19Zb3JrIn0sInBlcmlvZGljaXR5IjoxLCJpbnRlcnZhbCI6ImRheSIsInRpbWVVbml0IjpudWxsLCJzZXRTcGFuIjp7fX0seyJzeW1ib2wiOiJGQVMiLCJzeW1ib2xPYmplY3QiOnsic3ltYm9sIjoiRkFTIn0sInBlcmlvZGljaXR5IjoxLCJpbnRlcnZhbCI6ImRheSIsInRpbWVVbml0IjpudWxsLCJzZXRTcGFuIjp7fSwiaWQiOiJGQVMiLCJwYXJhbWV0ZXJzIjp7ImNvbG9yIjoiIzcyZDNmZiIsIndpZHRoIjoyLCJpc0NvbXBhcmlzb24iOnRydWUsInNoYXJlWUF4aXMiOnRydWUsImNoYXJ0TmFtZSI6ImNoYXJ0Iiwic3ltYm9sT2JqZWN0Ijp7InN5bWJvbCI6IkZBUyJ9LCJwYW5lbCI6ImNoYXJ0IiwiZmlsbEdhcHMiOmZhbHNlLCJhY3Rpb24iOiJhZGQtc2VyaWVzIiwic3ltYm9sIjoiRkFTIiwiZ2FwRGlzcGxheVN0eWxlIjoidHJhbnNwYXJlbnQiLCJuYW1lIjoiRkFTIiwib3ZlckNoYXJ0Ijp0cnVlLCJ1c2VDaGFydExlZ2VuZCI6dHJ1ZSwiaGVpZ2h0UGVyY2VudGFnZSI6MC43LCJvcGFjaXR5IjoxLCJoaWdobGlnaHRhYmxlIjp0cnVlLCJ0eXBlIjoibGluZSIsInN0eWxlIjoic3R4X2xpbmVfY2hhcnQifX1dfQ%3D%3D

  5. תעודות ממונפות הן השקעה גרועה ומסוכנת, תקופה של עלייה רצופה או ירידה רצופה היא נדירה מאד.(בכול בורסה בעולם)
    תעודות מהסוג הזה למעשה צריכות כול חודש לגלגל פוזציות ורק הדבר הזה שוחק חלק גדול מההון, תוסיף לכך את התנודתיות הטבעית של הבורסה (למרות שלאורך זמן היא עולה) בטווח הקצר היא עולה ויורדת ואף אחד לא יכול לחזות שום דבר כמעט.
    סטיית התקן של תעודות ממונפות מעידה על הסיכון הרב, לצערי הרבה אנשים משקיעים בדברים שהם לא מבינים בהם.
    יש לי שכן שהפסיד בתעודה כזאת קרוב ל-170 אלף שקל.
    לאנשים שרוצים להיחשף לשוק ההון בצורה ממונפת עדיף פשוט לקחת הלוואה מקרן הפנסיה או ההשתלמות שלכם בפריים0.5 -ולהשקיע. אופציה נוספת היא: למשקיעים שיש להם תיק השקעות מעל 250 אלף שקל אפשר לקבל תנאי אשראי כמעט דומים מחבר הבורסה שלכם.
    שלומי תודה על הפוסט החשוב הזה, יש המון משקיעים מתחילים שמתפתים להשקיע בתעודות המסוכנות הללו.
    אשמח שתפרסם פוסט או וידאו על התהליך שחברה שנקלעת לקשיים כלכלים (לא מתחום הנדל”ן) עוברת עד לפשיטת רגל, ועל הפירוק של חברה מ-א ועד ת.
    לדעתי מדובר בנושא מרתק, אשמח אם תשלב בפוסט כזה את מדד אלטמן שהוא הכלי היחיד כמעט שלנו המשקיעים בחברות ציבוריות להבין את חומרת המצב.

    1. אשמח שתפרסם פוסט או וידאו על התהליך שחברה שנקלעת לקשיים כלכלים (לא מתחום הנדל”ן) עוברת עד לפשיטת רגל, ועל הפירוק של חברה מ-א ועד ת.
      לדעתי מדובר בנושא מרתק, אשמח אם תשלב בפוסט כזה את מדד אלטמן שהוא הכלי היחיד כמעט שלנו המשקיעים בחברות ציבוריות להבין את חומרת המצב.

  6. Assaf Nathan

    שלומי, התופעה שתיארת ידועה ויש לה אפילו שם – “דליפת בטא” או Variance Drag.
    רוב התעודות הללו מאוזנות יומית ולא חודשית מה שמגדיל דרמטית את הבעייתיות בהן.
    דוגמא לתעודה דפוקה שכזו היא USO שהמון משקיעים איבדו הון שם לאחרונה. בתמימותם הם חשבו שהם מהמרים על הנפט…

    1. שלומי ארדן

      תודה אסף! אתה יכול לאולי לפרט קצת על ה-USO? אני לא כל כך מכיר את הפעולה שלהם וזה נהיה מעניין. שם הרי אין מינוף.

      1. אסף נתן

        חשבתי לכתוב פוסט בנושא, אבל זה נורא טכני. בגדול יש הפסד בגלל מינוח שנקרא קונטנגו שמצטרף למה שכתבת. זה גם מה שקורה בחלק גדול מהתעודות שציינת מעלה.

  7. 031527963shay

    צריך גם להסביר ממה נובע ההפסד בתעודה, להבנתי זה נובע מכך שכאשר התנודתיות יורדת אז גם מחירי החוזים יורדים ( מחיר החוזה מגלם את רמת סטיית התקן) ולכן נוצר הפסד, זו הסיבה שאני מעדיף למכור קול ספרייד מאשר לקנות פוט

  8. שייקה

    לגבי ה uso אז הם בשבועיים ( לפעמים גם יותר) שלפני פקיעת החוזה הקרוב הם מבצעים גלגול לחוזה הבא. מי שקנה במהלך החודש ייתכן ורכש כבר את החוזה החדש או שעלות הגלגול תגולם לו בהמשך.
    ובמידה והחוזה הבא יפקע במחיר נמוך מהחוזה כבר הפסדת ובכול אופן זה מגולגל הלאה בחודש שלאחר מכן, וכן הלאה

  9. אהרון

    שלומי התותח בוקר אור. יש חברה בבורסה בשם קנביט. טרם התמזגותה לשלד בורסאי – הייתה שם פעילות חברה בשם ע.ל הון אחזקות שעיקר פעילותה הייתה אחזקה בחברת פרוניורון (לא יודע אם שמעת עליה ועל התביעה שלה אל מול טבע על זכויות הקופקסון).

    העניין הוא שמונה ל-ע.ל הון אחזקות כונס והתקבלו לקופה של ההסדר מיליוני שקלים. הכסף התקבל כבר לפני מעל שנה בקופה.

    לעצם העניין: חלק מהזכאים בקופת ההסדר קיבלו את הכסף שניתן לחלוקה על ידי בית המשפט.
    חלק אחר מהזכאים לא קיבל עד היום את הכסף בחשבון באמתלה של “אי מציאת” זהות הזכאים ולכן מכסף שהיה צריך להיות מחולק כבר בתחילת 2019, עדיין זכאים מסוימים מחכים לכניסתו לחשבונם (וכנראה ימשיכו לחכות עוד הרבה).

    האם הפעילות הזו של חלוקת הכספים לחלק מסוים מהזכאים בקופה לעומת חלק אחר שלא ראה שקל הינה פעילות חוקית לראייתך?

    אני נורא מודאג מהעניין
    תודה

    1. שלומי ארדן

      היי אהרון, אני מבין שהכונס טרם חילק דיבידנד? בדרך כלל הליך כינוס הוא ארוך, מתי התחיל ההליך? פנית לכונס?

      1. אהרון

        היי שלומי, אכן פניתי לכונס ולמען הזהירות חשוב לציין כי ייתכן שישנה התנהלות מעט בעייתית של הכונס.

        התהליך החל עוד בדצמבר 2016 ושים לב כי לפני מעל שנה הוא פירסם הצבעה על חלוקת כספים מהקופה.
        https://maya.tase.co.il/reports/details/1219421
        כמובן שבהצבעה 100% הצביעו בעד.

        כשצלצלתי אליו וטענתי בפניו שאיך זה ייתכן ש-66% מזכאי קופת ההסדר זכו לקבל את הכספים (הדיבידנד) ושאר זכאי קופת ההסדר כמוני עדיין מחכים מעל שנה לחלוקת הכסף?

        אז הוא גמגם ולא ידע מה לענות ואמר שיש עיכובים מבית המשפט וכל מיני תשובות מתחמקות, עדיין מחכה לכסף שכבר לפני שנה זכאים מסוימים (גופים מסוימים) קיבלו לחשבונם וזכאים אחרים ביניהם אני עדיין מחכים.

        לא יודע מה לעשות בנדון, הכונס אמור להיות האיש החזק בכל התהליך, ברגע שאין שיתוף פעולה והתנהלות בעייתית אז זו בעיה…

        בכל אופן אני מאוד מודאג בקשר לעניין….

  10. אהרון

    שלומי בלי קשר לתגובה האחרונה
    נרשמתי לאתר לפני מספר דקות ורציתי לשאול שאלה בפורום וכנראה שיש באג בפורום….כל פעם שניסיתי ללחוץ על הלשונית נושא חדש זה זרק אותי החוצה וביקש שוב התחברות…

  11. מה שאתה כותב נכון כאשר חודש אחד עולה ואחד יורד באופן קבוע. אבל בא נבדוק בראי ההיסטוריה, כאשר משקיעים לטווח ארוך האם זה לא משתלם? לקחתי טווח של חמש שנים מהיום בקרן סל שמתאזנת ברמה החודשית כל 1 לחודש. (מאוקטובר 2015 ועד היום). ויצא לי תשואה של כ786% בממונף אל מול כ141% בלא ממונף. נשמע מטורף, אבל ככה יצא. אם יש לי איך לצרף את הקובץ אשמח לשלוח לך. ואם נבדוק מ1990, בכלל יצא מדהים. אז אולי כן כדאי להשקיע בזה לטווח הארוך?

        1. שלומי ארדן

          הנאסדק היה חריג לטובה בשנים האחרונות, ירידה של 10-20% בנאסדק זה אסון רציני לתעודות הממונפות עליו

          1. נכון. אני לא מצפה לתשואות כאלה כל חמש שנים. בכל זאת, שני דברים.
            א. קודם כל, אתה טענת במאמר שהקרנות הממונפות לא טובות בגלל שהתנודתיות גורמת להם להפסיד כאשר קרנות לא ממונפות נשארות במקום. על מסקנה זו אני חולק. הסיבה שאני חולק היא, כי המסקנה שלך מבוססת על שני דברים שאינם קורים במציאות בדיוק כמו בדוגמה. א’ – שהמדד חוזר למקומו, בראי ההיסטוריה המדד עולה. ב’ – מה שגורם לממונפות להיות פחות טובות מהרגילות, זו התנודתיות. המסחר אכן תנודתי, אבל ברמה החודשית (האיזון חודשי), זה לא שחודש המדד עולה וחודש יורד וחוזר חלילה, יש רצפים של עליות ורצפים של ירידות.
            במאמר, אם הבנתי נכון טענת נגד הקרנות הממונפות, בקרנות הרגילות אני מאמין שלא תתנגד להשקיע, בטח לא כאשר למיטב ידיעתי זו המלצתו של וורן באפט.
            אני בא לומר, שאם אדם משקיע לטווח ארוך, וזה חייב להיות לטווח ארוך, אז כדאי להשקיע לא בקרנות הרגילות, אלא בממונפות. אנו משקיעים במניות לטווח הארוך כי סטטיסטית הם נותנות תשואות טובות יותר מכל דבר אחר וכי בטווח הארוך יש זמן לתקן אם השוק חווה ירידה. אז אם אנו מאמינים, לפחות סטטיסטית, שהשוק יעלה לטווח הארוך, אז למה לא לקבל תשואה גבוהה יותר באמצעות הממונפות? אתה טענת שזה לא בהכרח שבממונפות נקבל תשואה גבוהה יותר מהרגילות כפי שהדגמת, ואני טוען שהנחות היסוד לא קורות במציאות, הן רק תאורטיות.
            ב. דבר שני, בגלל שזה מעניין אותי, החלטתי לעשות מחקר קטן. בדקתי מה הייתה התשואה של מי שהשקיע בקרן ממונפת לעומת קרן רגילה (עוקבת מדד) בנאסדק מ1990 למשך שלוש שנים. כלומר, מי שקנה ב1/10/1990 ומימש ב1/10/1993 כמה הרוויח או הפסיד בכל קרן. בדקתי כך למשך 27 שנה (עד השקעה אשר קרתה ב1/10/2017 ומומשה החודש). שזה 324 השקעות שונות. המסקנה היא: 72% הממונף הרוויח יותר, 2.5% הרגיל הרוויח יותר, ב7.4% הקרן הרגילה הרוויחה בעוד הממונפת הפסידה וב18.2% הקרנות הפסידו, כאשר וודאי הממונף הרבה יותר.
            אין ספק שמסחר ממונף התשואה גבוהה יותר וגם ההפסד במידה ויהיה גבוהה יותר. המשוואה סיכון-סיכוי קיימת גם כאן. רק טוען שלטווח הארוך כבר עדיף את הממונף כיוון שבטווח הארוך יהיה זמן לתקן.
            אם אתה רוצה לראות את קובץ האקסל שהכנתי אז אשלח לך אם תפנה אלי המייל (אמור להיות לך, נרשמתי איתו).
            יום טוב וחג שמח!

          2. שלומי ארדן

            היי שלמה,
            בשאלה בין מה עדיף – תעודות ממונפות או תעודות רגילות – צריך לאזן בין העליות לבין התנודתיות. ככל שהמדד עולה יותר בעקביות ככה תעודה ממונפת עדיפה וככל שהמדד תנודתי יותר כך היא נחותה יותר. יצא במקרה שהנאסדק ב-30 השנה האחרונות הניב תשואה חריגה לטובה של בערך 12% שנתי אבל שים לב לשנת 2000 למשל – אם היית משקיע בתעודה ממונפת ירידה של 50% הייתה מוחקת אותך לגמרי. אז זה לא ממש משנה אם ברוב תקופות של 3 שנים היית מכה את המדד (וזה מדד חריג מהבחינה הזו) כאשר בחלק מהתקופות שהיית מפסיד – היית מפסיד הכל.

השאר תגובה

גלילה למעלה