גברת כהן ואשראי חוץ בנקאי במחנק אשראי

לפני שבועיים כתבתי פוסט על השפעתה של הקורונה וההטיות בשיעור התמותה שפורסם בעיתונים. מאז כתבתי כמה פוסטים אך לא דנתי במשבר הנוכחי ישירות. היום אני רוצה לחזור לדון במשבר הנוכחי אך הפעם מהאספקט הכלכלי שלו.

המשבר שגרמה גברת כהן

נתחיל מהסוף: לקורונה עצמה אין השפעה כלכלית משמעותית באופן ישיר. כל המשבר שאנו עדים לו נוצר אך ורק מהפחד מהקורונה. כיום אנו במצב היסטורי בו לראשונה רוב ההשקעות בבורסה הן השקעות פסיביות (כלומר – מחקות מדד). רבים ניסו לשער כיצד איך ייראה משבר בבורסה שעה שלראשונה מי שמקבל את ההחלטות הוא לא מנהל השקעות או אנליסט אלא גברת כהן שבלחיצת כפתור מוכרת במיליון ש”ח תעודה מחקה על מדד ת”א 125. בנוסף, גברת כהן גם מושכת את קרן הנאמנות שלה, מה שמחייב את מנהלי הקרנות למכור בכל מחיר.

כשגברת כהן נכנסת לתבהלה – היא מוציאה כספים בהיקף עצום מגופי ההשקעות. באחד הימים האחרונים נמשכו 5 מיליארד ש”ח מקרנות הנאמנות ביום אחד – והיו לא מעט ימים כאלה. עיקר הקרנות בהן מחזיק הציבור הן קרנות 80/20 (80% אג”ח, 20% מניות) מה שמביא לכך שלחץ גדול מופעל גם על השקעות סולידיות.

כשזה קורה אג”חים נמכרים במכירת חיסול, אג”ח מדורגים ובטוחים נסחרים כיום בתשואה דו ספרתית גבוהה בלי שאף אחד חושש שיש סיכון חדלות פרעון – אלא כי אין מי שיקנה בהיקפים האלה. כל אלה גורמים לירידות באג”ח וירידות מניות, והירידות עצמן מבהילות משקיעים וגורמים לירידות.

אם נסתכל על הענפים המפסידים מתחילת השנה מלבד אנרגיה ותיירות נגיע לענף הביטוח. למה ענף הביטוח נפגע? כי חלק גדול מכספי החברות מושקע בבורסה והבורסה ירדה.. כלומר – החברות ירדו כי הבורסה ירדה והבורסה ירדה כי החברות ירדו. ברגע שגופים מוסדיים נמצאים בכוננות פדיונות – הם פשוט לא קונים כלום. זוהי השכבה הראשונה במחנק האשראי והיא מביאה לכך שאגרות חוב סולידיות נסחרות בתשואה לפדיון של מעל 20%. איפה נמצא כל הכסף שאמור לקנות את אגרות החוב האלה אם הן כל-כך טובות? במזומן בחשבון הבנק של מיליון ‘גברת כהן’ שמחכה “עד יעבור זעם”.

אז גברת כהן מוכרת, אף אחד לא קונה ואג”ח בטוח נסחר ב-20% תשואה לפדיון. כעת לכל גוף עם שכל שנותן אשראי עדיף כנראה להוציא כסף על רכישה של אג”ח מאשר על הלוואת כספים לאחרים. חברות הביטוח והבנקים במגננה, מנסים להבין איפה הם נפלו, למי לוותר על תשלומים או לתת הנחות. הסכסוכים והקשיים שנולדים היום יימשכו במשך שנים בהליכי פירוק, הסדרי חוב או פשיטת רגל. הדבר האחרון שהם רוצים זה לקנות חוב, בטח לא חוב “ספקולטיבי” שנסחר בתשואת 20%.

כל אלה מובילים לבעיה של מחנק אשראי. מחנק אשראי זה כשכולם כל כך מפוחדים שהם לא רוצים להלוות כסף בשום מחיר. כל מה שמעניין אותם זה נייר טואלט משום מה (שמישהו יסביר לי למה דווקא נייר טואלט לעזאזל?! זה טעים או משהו??). זה המצב שאנו נמצאים בו כיום, והוא שמשפיע על מחירי האג”ח ועל מחירי המניות. אפילו אם תציע לגוף השקעות חברה בטוחה במכפיל רווח 4 – זה פשוט לא יעניין אותם כרגע. כרגע מנסים לשרוד. שימו לב שבשלב הזה הבעיה כבר מנותקת לחלוטין מהקורונה. הקורונה מהווה לכל היותר ‘ניצוץ’, אך באותה מידה זו הייתה יכולה להיות מתקפה בעזה או בחירות עשיריות ב-2025. התבהלה היא עצמה הגורם למחנק האשראי.

הערת אגב היא שלדעתי בנק ישראל היה יכול למנוע רבות מההשלכות במהלך אחד פשוט שאפילו היה רווחי עבורו – קניית אגרות חוב בשוק הישראלי, בדיוק מה שהחליט הפד האמריקאי לעשות לפני כמה דקות. אך כל עוד אני לא נגיד בנק ישראל – יותר חשוב לי להבין איך אפשר לנצל את המשבר.

איך נראה אשראי חוץ בנקאי במחנק אשראי

בתחילת 2020, בשיחה שלי עם אילן שותפי, אמרתי לו כי לדעתי “הדבר הכי טוב שיכול לקרות לשווי של התיק שלי בטווח של שנה שנתים הוא שיהיה מיתון עכשיו“. הרעיון בבסיס המשאלה הקטנה שלי הוא פשוט ומסתמך על היתרון היחסי שלי. הקריירה שלי כעורך-דין בתחום חדלות הפרעון החלה, בצילו של המשבר הפיננסי ב-2008. רבים מהתיקים בהם טיפלתי היו נפולת של המשבר ב-2008. פגשתי חברות חוץ בנקאיות פרטיות רבות כבר אז, ייצגתי בנקים בתיקי פירוק והבנתי מה מניע אותם.

כאשר מתרחש משבר הבנקים נכנסים למצב מגננה שנמשך אפילו מספר שנים. רוב מה שמעסיק את הבנקים זה לא צמיחה אלא התמודות עם לווים בעיתיים שמבקשים עוד דחיה ועוד דחיה. כאשר הבנקים, שמהווים 95% מהאשראי במשק הישראלי (חריג עולמי, במדינות אחרות זה סביב 50%/50%) סוגרים את הדלת לעסקים – אפילו הטובים שבהם – הם מוכנים לשלם כל מחיר. זו הסיבה שלאחר משבר חברות אשראי חוץ-בנקאי משגשגות במשך שנים. מה שלמדתי בתקופתי בעורך דין הוא שגרם לי לאהוב כל-כך את תחום האשראי חוץ בנקאי שמצליח בתקופות טובות, אבל באמת בולט לטובה בתקופות רעות.

אבל גם ידעתי דבר נוסף: מאז שנכנסה נאוי, חברת האשראי החוץ בנקאי הציבורית הראשונה, לבורסה בינואר 2011 לא חווה המשק משבר רציני או מיתון. לכן, השוק לא ידע את מה שאני ידעתי – שהענף החוץ בנקאי מסוגל לשגשג במשבר.

בשיחות רבות על הענף החוץ בנקאי עם משקיעים, קרנות ומוסדיים שוב ושוב עלתה אותה שאלה “עכשיו טוב, אבל מה יקרה אם יהיה משבר?” למי שמכיר את הענף – זה מקביל לשאלה מה יקרה לעסק שמוכר מוצר נדרש (אשראי) בתקופה בה המוצר הזה חסר (מחנק אשראי)? עניתי תמיד בנימוס, והם הקשיבו בנימוס- אבל ידעתי שהם לא באמת מאמינים לי. אי-אפשר להבין את הדינמיקה של הענף עד שלא חווים אותה.

מה שמחזיר אותי למשאלה שלי – ידעתי שמשבר יהיה טוב לחברות, וידעתי שכנראה שמשבר כזה יוביל לירידות חדות כי האמונה הרווחת בשוק הייתה שבמשבר כזה חברות אשראי חוץ בנקאי “אכלו אותה”. כלומר – ככל ויהיה משבר כזה ועד ששאר המשקיעים “ילמדו” את מה שידעתי, אני אוכל לקנות במחיר הנחה בזמן שמאחורי הקלעים החברות משגשגות.

והנה – משאלתי התגשמה – מהר ובעוצמה רבה מכפי ששיערתי. החברות החביבות עליי ירדו בסביבות 50%. לא שקטתי על השמרים ועשיתי אינספור בדיקות. אכן, עשרות שיחות ופגישות בשבועיים האחרונים עם גורמים בענף הביאו אותי למסקנה שהדברים מתקדמים כפי שציפיתי.

ההשפעה על החברות מצד חובות מסופקים מסתמנת, ככל שאני רואה, כמינורית. היחידה מבין החברות בענף שפרסמה הודעה אודות השפעת הקורונה היא נאוי. בהודעה מלפני מספר ימים כתבה נאוי שהיא מצפה לצמצום תיק האשראי. מדוע? ראשית כי יש לה ניירות ערך מסחריים שנמשכו (מה שמחייב אותה להקטין את התיק) ושנית, כדי להגדיל נזילות. כלומר, אפילו נאוי עם תיק של 2.5 מיליארד שקל רואה השפעה מינורית. שאר החברות בכלל לא ראו לנכון לדווח – מה שאומר שאינן רואות השפעה לרעה (אחרת היו צריכות לדווח אפילו על שינוי מינורי כמו בנאוי שפרסמה הודעה על קיטון של 2-3% בתיק האשראי).

דיברתי עם גורמים מרוב החברות הציבוריות בענף, בבנקים ובגופים פרטיים. התמונה שקיבלתי היא שהבנקים עוסקים כיום בעיקר בניטור אחר כל הגבוליים – עסקי תיירות, אירועים, בידור. כאלה שזה רק עניין של זמן עד שיפלו. זה מה שמעסיק את כולם החל מהפקידים שמקבלים טלפונים ודוחים תשלומי משכנתה, מנהלי סניפים שצריכים לשקול אם לתת הלוואה לסוכן נסיעות שעומד בסכנת קריסה ועד לרמת מנהלי בנקים שבוודאי מקבלים טלפונים מגופי ענק כמו אל-על או מלונות ונאלצים לשקול מה לעשות. גידול התיק ומקסום רווח הוא הדבר האחרון שרלוונטי כיום וברבעונים ואף השנים הקרובות.

במקביל – חברות האשראי החוץ-בנקאי טובעות בביקוש. הן אפילו מעלות תעריפים בחדות (מ-2% לחודש ל-3% לחודש באחת החברות) ובמקביל דורשות בטחונות רבים יותר, מנכות לטווחים קצרים יותר ובסטנדרטים מאוד גבוהים – ועדיין בקושי עומדים בביקוש. צריך לזכור שגם היום 95% מהאשראי במשק הוא בנקאי וברגע שהבנקים נזהרים אפילו טיפונת יותר מהרגיל הדליפות החוצה הן בעשרות מיליארדים.

רגע, תשאלו, מה עם גופי האשראי החוץ בנקאי? הרי גם הם צריכים אשראי לא? התשובה היא בהחלט כן – אך יש להן מגוון רחב יותר מלעסק הממוצע. לחברות שעושות אשראי לעסקים לטווח ארוך יש אג”ח, בנקים ולחלקם (כמו פנינסולה) קשר קרוב לגופים מוסדיים (מיטב דש).

לחברות שעושות אשראי לעסקים לטווח קצר – יש אג”ח, בנקים ובנוסף את החברות החוץ בנקאיות שעושות אשראי לטווח ארוך. לנאוי לבדה יש תיק של 2.5 מיליארד שהם בקושי מוצאים מה לעשות איתו, והם ישמחו לתת כמה עשרות מיליונים לחברה כמו שוהם ביזנס בריבית סבירה (3-5%).

נראה שאכן קיבלתי את מבוקשי, אך זה לא אומר שזו תקופה קלה עבורי. עם זאת אבל כל בדיקה שעשיתי ואוששה את התאוריה שלי חיזקה אותי עד שכיום אני ממש יכול להגיד שלדעתי השוק ממש, ממש לא מבין מה קורה בענף החוץ בנקאי ומה מניע אותו.

עם זאת, אני לא אוהב סתם תאוריות שלא מספקות תחזיות קונקרטיות – אז בואו נהיה קונקרטיים – מה (לדעתי) עומד לקרות עם החברות האלה? אלה התחזיות שלי לגבי איך הדברים יתקדמו מכאן, ללא תלות במה יקרה עם הקורונה:

  • לאחר הדוחות השנתיים החודש נתחיל לראות גל רכישות של אג”ח ומניות בענף – הן מצד בעלי השליטה והן מצד החברות עצמן. רכישות האג”ח בדיסקאונט הנוכחי מהוות רווח מיידי להון העצמי.
  • אנחנו לא נראה עליה משמעותית בהוצאות לחובות מסופקים.
  • הדיסקאונט של האג”ח של שוהם, מלרן ונאוי מהפארי (שכיום מגיע ל-15%) ייסגר תוך מקסימום חודשיים מהיום.
  • הרווחים ברבעון הרביעי של 2019, הראשון של 2020 ובמיוחד השני של 2020 (שאפילו עוד לא החל) ישברו שיאי רווחיות וגודל תיק – לכל הפחות בחברות אשראי חוץ בנקאי מהסוג הראשון (כמו שוהם ביזנס ואס.אר אקורד) שעובדות עם לקוחות קצה ומסוגלות להתאים את התעריפים למצב.
  • עד סוף השנה מחירי המניות בענף, בפרט אלה מהסוג הראשון (שוהם ואס.אר), ישברו שיאים חדשים.

כפי שניתן לראות הדעות שלי רחוקות מאוד ממה שחושב השוק – השוק מוריד חברות בענף ב-50% בזמן שאני טוען שגם בשיא המשבר וגם לאחריו- הן ישברו שיאים במשך רבעונים רבים – במידה רבה תודות (כן כן, תודות) למשבר. אם אני צודק זה בכלל לא משנה כמה נדבקים או כמה ישראלים בבידוד. הענף החוץ בנקאי מתאים את עצמו כל הזמן למצב באופן דינמי.

היופי הוא שנגלה דיי בקרוב מי צדק – אני או השוק. מוזמנים להגיב ככל ואתם חולקים עליי ונחזור לכאן עוד כמה חודשים קצרים.

בינתיים איגרו כמה שיותר נייר טואלט (?!) ותיזהרו עם המשאלות שלכם!

הכותב מחזיק בשוהם ביזנס ובאס.אר אקורד.

לחצו כאן כדי לקרוא את הפטור מאחריות
כל המוצג באתר זה הוא למטרות מידע בלבד. המידע המוצג אינו מקיף, אינו שלם, אינו מכיל גילויים חשובים או סיכונים הקשורים בהשקעות וכפוף לשינויים ללא הודעה מראש. המחבר אינו אחראי לדיוק או לשלמות או לחוסר הדיוק או השלמות של המידע המוצג. המחבר לא בדק או וידא מידע שהתקבל מצד שלישי שהוא עשוי להסתמך עליו. המידע אינו לוקח בחשבון מטרות השקעה ספציפיות או מצבים כלכליים ספציפיים של אדם כזה או אחר או ארגון כזה או אחר. המחבר אינו יועץ השקעות ואינו מנהל תיקים ואינו מציג את המידע בתור שידול או השפעה או בקשה או הצעה לקנות או למכור או להחזיק את ניירות הערך המוזכרים באתר. אין לראות במידע באתר הצעה או שידול לקנות או למכור או להחזיק כל נייר ערך או מכשיר פיננסי אחר. המחבר אינו אחראי בשום אופן לתוכן המידע, השמטות במידע, אי דיוקים, טעויות כאלה או אחרות. על כל משקיע להשלים בדיקה משלו לניירות הערך הנידונים. לפני ביצוע השקעה, על הקורא לבדוק השקעה זו עם היועץ הפיננסי שלו, עו”ד, ויועץ המס כדי לוודא שהשקעה זו מתאימה עבורו. לכותב עשויה להיות פוזיציה בניירות הערך המוזכרים והוא עשוי למכור או לקנות את ניירות הערך המוזכרים מבלי להודיע על כך מראש. השקעה במניות היא מסוכנת ועשויה לגרום להפסד כל ההשקעה. כל הפועל עקב מידע שקרא באתר זה, עושה זאת על דעתו האישית בלבד ונושא באחריות הבלעדית לכל פעולה בה ינקוט בהסתמך על המידע באתר זה.
Print Friendly, PDF & Email

65 מחשבות על “גברת כהן ואשראי חוץ בנקאי במחנק אשראי”

  1. חברות אשראי חוץ בנקאי מהסוג הראשון – מה הכוונה ב”סוג ראשון”? החברות שמלוות לטווח קצר?
    ומה דעתך על החובות האבודים, האם לא יזנקו במצב של מיתון קורונה?

  2. איזה כיף לקרוא, באמת! מעבר לכך שהשכלתי גם גרמת לי לצחוק בקול פעם אחת (נייר טואלט ?) תמשיך לעדכן

  3. אברהם ברבי

    הי נהנתי אבל כל מה שאתה כותב לא רלוונטי ואני ינסה להסביר
    לא מזמן לפני חודש לדעתי כתבתי לך שהשווקים מנופחים ושיגיע התיקון הוא יהיה כואב ביותר
    ורשמת לי שהשוק לא יקר ביחס לאטרנטיבות
    והנה קיבלנו דמוי מפולת תוך חודש שגם הזרמת כספים מטורפת
    מצד הפד לא עוזרת (מגדילה את הפאניקה )
    אז אולי האשראי חוץ בנקי ספציפית אמו לשבור שיא
    אבל אם המפולת תמשיך הקרנות ימשיכו למכור רוחבית

    אחלה ערב

    1. שלומי ארדן

      היי אברהם,
      האמת – אני אפילו לא מנסה לנבא אם הם יעלו או ירדו, קטונתי. לכן אני משקיע במניות שגם אם השווקים יורדים והן איתם – אני רגוע לחלוטין ורק מחכה שהתוצאות העסקיות יגיעו.

      שוב, כל מה שכתבתי – לא תלוי בקורונה ולא במדד הנאסדק. זה תלוי בשאלה אם הדינמיקה העסקית של אשראי חוץ בנקאי היא כזו שנהנית מהמשבר. נחכה ונראה.

  4. יעייר

    אוהב את האופטימיות שלך
    מקווה ששוהם במקום 4 ספרות
    שהבטחת, לא תרד ל2 ספרות
    בהצלחה.

  5. תודה רבה, סקירה נהדרת. אני מסכים למסקנותיך, גם אני הקדשתי לזה מחשבה רבה. 2 אלמנטים שבהם הייתי פחות בטוח ממך :
    1. “חברות האשראי החוץ-בנקאי טובעות בביקוש. הן אפילו מעלות תעריפים בחדות” – לגבי התעריפים, אין לי ספק. לגבי הביקוש – תחת ההנחה שתמשיך להיות סלקטיביות רבה, כלומר שלא יתנו אשראי מסוכן. אתה לא חושש שהביקושים דווקא ירדו פשוט כי אין מספיק עסקים טובים?
    2. הנקודה השניה שבה התלבטתי היא לגבי צרות אשראי, אך זה נראה לי נקודתי – רק לטווח המיידי (עקב מחזורי האשראי הקצרים).
    אני מקווה שבדוחות הקרובים התמונה תהיה בהירה יותר

    1. שלומי ארדן

      תודה בעז!
      לגבי הביקוש- מה שאני כותב הוא “מהשטח”, הבנקים שקשים במילא נהיו קשים בהרבה ואין הרבה ברירות אחרות.
      לגבי חובות מסופקים – היופי בתיקי האשראי הקצרים שהם דינמיים מאוד, לא רוצה להיות חשוף לענף? תוך מקסימום חודשיים שלושה אתה במקום אחר. מקצר מח”מ, מגביר בטחונות. הכל אפשרי – כל עוד הביקוש חזק (והוא חזק).

  6. אל רום

    ניתוח מאוד מענין והגיוני. אבל, לא ברור, מה הפילוח של כל מבקשי האשראי החוץ בנקאי במצב דנן ? הרי, לעסקים במשבר כזה, אין ממש אופקים. אם אדם או גוף יש לו חובות, ואין לו אשראי, אז הוא פונה לאשראי חוץ בנקאי. אבל, כאשר הפעילות הכלכלית מצטמצמת כשלעצמה. אז למה יפנו לאשראי חוץ בנקאי ? חסר לי האלמנט של התכנסות. של ירידה של ממש בפעילות הכלכלית . נניח שיש משבר כלכלי קלאסי. זה יכול או ממריץ עסקים לאופקים אחרים. נניח יצוא. פעילות גלובלית. נגזרות סינגרטיות וכו… במשבר קורונה כזה, יש ירידה של ממש בפעילות כלכלית, גלובלית כך, וקשה יותר הרי, למצוא פעילות כלכלית סינגרטית או חלופית. נניח חברות תעופה , לא ” עפות “. נניח אירועי בידור, מתבטלים. אנשים בעליל קונים פחות. בטח קונים פחות מוצרי יוקרה. נזהרים בכלל ממגע. כמות האנשים בבידוד תלך ותגבר אפשר להניח ( נקווה שייגמר מהר). גבולות נסגרים. פחות תנועה. טראמפ הטיל הגבלה על כניסה לארה”ב ( Travel ban).

    כלומר, אם אדם במחנק אשראי, אז, או חובות, או המשך הפעילות הכלכלית, אבל, הפעילות הכלכלית עצמה, נפגעה קשה מאוד, וישירות כך.

    אז אפשר להבין, שבתום המשבר, אולי יצטרכו יותר אשראי חוץ בנקאי. בתוך ולפני תום המשבר, לא ברור לגמרי מן הפוסט, מי בדיוק , למה וכמה.

    תודה

    1. יתקן אותי שלומי אם אני טועה, אבל רוב העסקים ממשיכים כרגיל, כלומר עדיין יש הרבה עסקים ועבודות בנייה שעובדות כמעט כרגיל. אבל עכשיו הבנק מקשה עוד יותר על מתן הלוואה, גם על הלוואות יחסית בטוחות, ככה שגם בטווח המיידי, ולא רק לאחר המשבר, יש אפילו ביקוש גדל לחוץ בנקאי.

      1. שלומי ארדן

        נכון, כרגע הכל עובד כרגיל.
        לא תבהיל פועלי בניין שבשנה רגילה מתים בעשרות בתאונות עבודה ועדיין מתייצבים לעבודה ב-5 בבוקר עם וירוס שהורג קשישים. הם עובדים בענף כי הם צריכים את הכסף כדי לקיים מי יודע כמה ילדים. אפילו אם בתאוריה היה סגר תאורטי על השטחים, מה שהיה גורם נזק כלכלי רב, אני דיי בטוח שרבים מהעובדים היו מעדיפים לישון באוהל ולהמשיך לעבוד מאשר להיתקע בבית (שוב – עם מי יודע כמה ילדים).

        מי שנפגע (ושוב – לכו החוצה ותראו שלא דרמטית במיוחד) זה עסקים וחנויות. מוירוסים קודמים (למשל הסארס בסין) אנחנו לומדים שהירידה בביקוש עכשיו משלימה את עצמה בתקופה לאחר מכן. כלומר לא רק שהביקוש חוזר לאיפה שהוא היה – הוא שובר שיאים. כנראה שאחרי שהסיפור הזה ייגמר והשאירו את הישראלים בישראל לכמה חודשים – תאילנד הולכת לדבר עברית.

        מה שכן ישתנה לטווח ארוך יותר – כולם יהיו יותר פחדנים, בעיקר מנהלי השקעות ובנקאים. זה יוריד דרסטית את התחרות של שוהם ביזנס וחברות אחרות בענף ויגביר את הביקוש לטווח של שנים. לא סתם קיוויתי שיהיה איזה משבר טוב. מבחינתי לא היה זמן יותר טוב להיות בענף הזה – ואני כולל את הזמן בו קניתי את שוהם בשווי שוק 60 מ’ – אז קצב הרווח היה 12 מ’ (מכפיל 5). היום אני מעריך שאנחנו בדרך לסביב 40 מ’ רווח השנה ושווי השוק הוא 154 (מכפיל 3.85). חברות אחרות כמו אס.אר זולות ברמה דומה. גם אז כשקניתי שוהם הייתה בירידה חדה ולא היה לי הסבר למה, היום אני מבין מה עומד מאחורי זה – פאניקה וחוסר הבנה בסיסית של הענף. גם אז לא היה קל לקנות נגד הזרם, בטח בעסק כל כך צעיר. היום זה הרבה יותר ברור.

  7. מרתק כרגיל. מה דעתך על ההודעה שהוציא פנינסולה הערב?
    וכן, לא ברור לי איך בעלי חברות לא מבצעים ביי בק במחירים נמוכים כאלו, גם להביע אמון בחברה וגם לספוג חלק מההצעים הכבדים.

    1. שלומי ארדן

      היי פיני – אכן ההודעה יצאה ממש דקות אחרי שפרסמתי במבט ראשון היא משעממת- למעשה היא כמעט זהה להודעה של נאוי – מוסדיים משכו נע”מים ואנחנו נאלצים להקטין את תיק האשראי. בכל זאת שים לב למשהו משעשע – פנינסולה נותנת רמזים בוטים לגבי התוצאות הקרובות שלה.

      אז ככה: אנחנו יודעים מהדוח של ספטמבר על הון עצמי של 191 מ’, אנחנו גם יודעים על גיוס של 240 מ’ כלומר ההון העצמי אמור לעמוד על סביב 431 מ’. באה פנינסולה בהודעה ואומרת שכיום ההון העצמי שלה עומד “על מעל 450 מיליון” – נניח 455 מ’. כלומר רווח של 24 מיליון ב-5.5 חודשים. קצב של לפחות 13 מיליון רווח ברבעון מה ששם אותה סביב מכפיל 8 על השווי כיום. זה גם תואם את מה שראינו עד כה – הרי הרווח הרבעוני האחרון שראינו הוא 8.8 מיליון לפני גיוס הון.

      מטורף לא? וזה לא הכל – הם אומרים לנו, כאילו בתמימות, ש”היחס הון עצמי לתיק הוא מעל 40%” מכיוון שמטרת ההודעה היא להשוויץ בחוזק הפיננסי ניתן להניח שככל והיחס היה 45% זה המספר שהיה נכתב. ניקח כהנחת מוצא 42.5% ונקבל תיק אשראי של סביב 1.05 מיליארד ש”ח.

      זה אגב נתון מאכזב. התירוץ שפנינסולה נתנו כשהם גייסו לפי שווי כמעט כפול מהיום 240 מ’ ש”ח היה שהם “רוצים להגדיל את תיק האשראי”. אני מהרגע הראשון ידעתי שזו שטות כי תמיד הם סיימו כל תקופה רחוק מהגבול שהיה מותר להם ועם מזומן תקוע ביד (בניגוד למגמה בשוהם). אם התיק הוא קצת מעל מיליארד זה אומר שהתיק גדל בפחות ממה שהם גייסו בהון עצמי!!

      כלומר מהודעה משעממת על קורונה יצאנו עם כל הנתונים החשובים – תיק אשראי ורווח -שאת חלקו נראה בדוחות רק עוד חודשיים! (כי הוא כולל נתונים שנכונים להיום – אמצע מרץ). פנינסולה ניצלו את ההנחיה של הרשות לתת גילוי על הקורונה ביצירתיות.

      1. שלומי ארדן

        בכל זאת הערה – כל התאוריה שלי מתמוטטת אם פנינסולה הייתה זהירה וכתבה שההון העצמי שלה הוא “לפחות 450” שעה שהוא עומד על הרבה יותר. זה משפיע גם על הרווח וגם על התיק. נחכה ונראה.

  8. אתה יודע מה החשיפה של האשראי החוץ בנקאי ל”לא נדל”ן?” והאם יש פער משמעותי בין השנים הקשות (2008-2010) לעכשיו מבחינת חשיפה?

    אני שואל, כי אני מבין את ההגיון בטיעונים שלך, אבל ישנה נקודה חשובה שאי אפשר לפספס, אתה מבסס הרבה מהניתוח שלך על הניסיון האישי בשנים האלה (שזה על הכיפאק), אבל אל תשכח שבמהלך השנים האלה, הנדל”ן עצמו בארץ חווה עליית מחירים גבוהה (שנמשכה יותר מעשור).

    כלומר היה “מאוד קשה” להפסיד בעסקאות פיתוח בזמנו, בעיקר עקב העובדה שהקרקעות היו הרבה יותר זולות, והמחסור העיקרי היה במימון ולא בהזדמנויות.

    אשמח לתגובתך,

    1. שלומי ארדן

      היי אמיר, שאלה יפה,

      החשיפה לנדל”ן היא מבחינתי כמעט טכנית. החיתום הוא לא לענף אלא לעסקים וממש בפינצטה. זה יכול להיות נדל”ן באותה מידה כמו מזון, תיירות או כל תחום אחר שצריך אשראי. בשוהם למשל זה מעל 50% נדל”ן מהסיבה הפשוטה שזו ההתמחות של שוהם והעולם ממנו מגיע המנכ”ל. ברגע שאתה מכיר את כולם ומבין את הנישות השונות – החיתום שלך לעסקים עצמם הוא טוב. השאלה שצריך לענות עליה כשמנכים שיק היא האם גם המושך, גם הלקוח וגם השעבודים לא יכסו את השיק בטווח של כמה שבועות, וגם מזה לוקחים מרווח ביטחון גדול מאוד.

      הנקודה על מחירי הדירות נכונה יותר בהלוואות לטווח של שנים- זה מעניין בנקים וגופים שעוסקים באשראי לטווח ארוך, עבור חברות כמו שוהם בטווח של שבועות מחירי הנדל”ן לא זזים מספיק כדי ליצור בעיה.

  9. שלומי, אני יודע שזה לא קשור לפוסט, אבל כדי למנוע התפזרות, האם תוכל להתייחס למצבה של רפק בכל המשבר הזה. גם היא נחתכה קשות.

    1. שלומי ארדן

      אבל יש לרפק פוסט משלה!! חחח
      בכל אופן רפק היא בדיוק הדוגמה המושלמת לחברה שלא מושפעת מהמשבר, מה גם שהם יושבים על 35 מיליון נוספים שהם גייסו לפני חודש במחיר מניה 2,160. אין הרבה מה לומר- הכל אותו דבר.

  10. אל רום

    רק ככה בכותר אחד:

    The US stock market has now wiped out the entire $11.5 trillion of value it gained since Trump’s 2016 election victory

    הבורסות בארה”ב, כבר מחקו את כל ה- 11.5 טריליון דולר, ערך העליות, מאז העליה של טראמפ ב- 2016 .

    כאן:

    https://bit.ly/2ILUZYN

  11. ‫שייקה‬‎

    שלומי, השאלה מה קורה בתרחיש קיצון שכבר לא כל כך דמיוניים כמו סגר מוחלט על השטחים, מה שיביא לבעיית עבודה קשה בחברות נדלן ועלול להפיל חברות רבות בטווח זמן קצר.

    1. שלומי ארדן

      היי שייקה:
      1. מעריך שזה לא יקרה, מכמה סיבות:
      1.1 שיעור החולים בשטחים דומה לארץ, זה כמו לעצור מעבר מעיר לעיר
      1.2 הנזק הכלכלי יהיה עצום, הרבה יותר מסגירת מוסדות חינוך וכו’.

      2. גם אם זה יקרה, הפועלים שתלויים בעבודה כדי לפרנס את משפחתם בשטחים יעדיפו, בחלקם הגדול, להישאר ללון באיזו מכולה בישראל מאשר לחזור לשטחים בבטלה.

      3. גם אם תהיה האטה בבניה – הענף החוץ בנקאי יודע לבחור את התיק שלו בהתאם לחשש הכי גדול כרגע. כבר עכשיו אני מעריך שהחברות מתאימות את התיק לתרחיש של סגר על השטחים, קיצוני ככל שיהיה.

  12. אם אעשה דימוי. נגיד שיש לנו גמל שחוצה את המדבר בבטחה. עולה בהצלחה בעליות ובירידות. והנה מעמיסים עליו תיק ענק מלא קורונות על הגב. והוא ממשיך לצעוד בבטחה ואפילו מתחזקות רגליו יותר עם הזמן. ברגע שיורידו ממנו את התיק הכבד הוא אפילו יתחיל לרוץ! זה לא גמל זה טיל! אבל מה יקרה אם יוסיפו על משקלו עוד קורונות? הוא ישקע בחול ויגווע. זה הכל או כלום. תיק כזה עוד לא היה לנו מעולם. איך נדע למה הדבר הזה עלול להתגלגל? 70% חולים? פסיכי . למי יהיה בכלל מצב לעבוד? זה כן קשור לקורונה אחרי הכל. הכל או כלום.
    שגיא.

    1. שלומי ארדן

      אני רוצה להציע דימוי אחר, דמיין שיח קטן (אח”ב) בתוך יער של עצים גדולים (בנקים). בתקופה רגילה מגיע מעט מאוד אור שמש לשיח אבל זה מספיק עבורו כדי לצמוח בקצב גבוה מאוד.

      יום אחד מגיעה סופה (קורונה) ומעיפה את כל העלים מהעצים בזמן שהשיח הנמוך לא נפגע. פתאום כל אור השמש מגיע אליו במקום רק 5%. בשנים הקרובות העצים יעסקו בגידול העלים מחדש אבל עד אז- השיח הקטן יהיה במצב אחר לחלוטין.

  13. הכל טוב ויפה … רק שככל הנראה המשק נכנס להשבתה (מלבד שירותים חיוניים) וככל הנראה סגר שלא ברור כמה ימשך. אני לא בטוח שלומי, שיש תרחישים להתמודדות עם מצב כזה בכלל. אם נניח שתהיה הוראה להקפיא את כל הפעילויות הלא נחוצות לתקופה של כשבועיים עד חודש (וזה תרחיש ריאלי כולל פסח), איך אתה רואה את ההתארגנות וההערכות של החברות האלו למצב כזה?

    1. שלומי ארדן

      ככל שאני מבין – חברות האשראי החוץ בנקאי ימשיכו לפעול כרגיל. אפילו בנקים ימשיכו לעבוד במתכונת חלקית, אז אני לא רואה למה שלחברה כמו שוהם עם פחות מעשרה עובדים תהיה בעיה. התהליך הוא עד כדי כך גמיש שמספיק לשלוח לחברת ניכיון תמונה של שיק, בודקים במערכות ואם הכל בסדר ונותנים לך אור ירוק שולחים אליך שליח לאסוף את השיק ומפקידים בבנק. זה עסק שאפשר לנהל מהבית בתחתונים.

      אם השאלה היא לגבי הביקוש במקרה של הקפאה לחודש – במצב כזה אני לא מצפה לשום מחסור בביקוש לאשראי. להיפך.

  14. אל רום

    רק נתרגם תמצית של החוק כאמור , כפי שהופיע באתר – Jurist.להלן הנוסח באנגלית שהתפרסם באתר:

    The House passed a COVID-19 emergency package early this morning. The bill’s approval comes after House Speaker Nancy Pelosi and Treasury Secretary Steve Mnuchin spent Friday negotiating the details of the measure.

    The “Families First Coronavirus response Act” (H.R. 6201) includes numerous provisions to directly combat the spread of COVID-19. The bill requires testing of the virus to be free of charge. Additionally, it expands funds for Medicaid, so states will have resources to address spread within their communities.

    The package also seeks to ease economic impacts on workers and families. It provides emergency leave for workers, which includes two weeks of paid sick leave and three months of paid family and medical leave. It also allocates more funds for unemployment insurance, suspends student loan interest, and expands food security programs.

    The bill passed without a payroll tax cut, which President Trump has publicly requested. Opponents of that provision argue that it would fail to put resources in the hands of people who lost their jobs due to the virus outbreak. Additionally, the bill does not make paid emergency leave permanent for future public health crises, which Democrats sought, rather the provisions will only be temporary.

    Trump signaled support for the measure last night. It passed in a bipartisan fashion, with a 363-40 vote. The Senate is expected to vote on the bill early next week.

    The post US House passes COVID-19 emergency package appeared first on JURIST – News – Legal News & Commentary.

    ונתרגם ספונטנית:

    הקונגרס העביר הבוקר את חבילת הסיוע חירום ( COVID-19 ). האישור של הסיוע התאפשר אחרי דיון לגבי הפרטים בין ננסי פלוסי ( יו”ר ) לבין מזכיר האוצר ( שר האוצר) סטיב מנוחין . ” חוק המשפחה קודמת בקשר לתגובה לקורונוירוס ” ( H.R 6201 ) כולל כמה הוראות חוק , אשר יתמודדו ישירות עם המגיפה והתפשטותה. החוק מאפשר בדיקה חינמית לגילוי תסמיני הוירוס. ועוד : מאפשר הרחבה של מימון המדיקייד ( ביטוח רפואי) , כך שמדינות יוכלו להתמודד עם התפשטות הוירוס במדינותיהם. החוק גם יאפשר הקלה בנטל הכלכלי על עובדים ומשפחות. החוק יאפשר מימון חירום לעובדים בדמות שבועיים של דמי מחלה ושלש חודשים של מימון הוצאות משפחתיות ורפואיות. החוק גם יאפשר הקצבה למבוטחים לא מועסקים , ישהה חובות סטודנטים ( תשלום ריבית ) וגם ירחיב תוכניות לאספקת מזון ( קופונים למזון נניח) . הצעת החוק עברה בלי קיצוץ במיסוי עבודה , דבר אשר טראמפ דרש בפומבי. מתנגדים לתוכנית טוענים , שזה לא יאפשר מימון הולם ומשאבים הולמים לאנשים אשר איבדו עבודתם בגין המגיפה. ועוד טוענים מתנגדים: שהצעת החוק, לא תאפשר סיוע בר קיימא לצורך התמודדות עם משברים נוספים רפואיים עתידיים, דבר אשר הדמוקרטים דרשו . הצעת החוק עברה ביחס הצבעה של : 363-40 . בתחילת השבוע, הסנאט אמור להצביע על הצעת החוק.

    כאן לאתר ( Jurist כאמור) :

    https://www.jurist.org/news/2020/03/us-house-passes-covid-19-emergency-package/

    1. שלומי ארדן

      תודה אלרום, נראה שהשוק אהב את ההודעה, למרות שעם המאניה דיפרסיה שלו לאחרונה קשה לאבחן מה חיובי ומה שלילי.

      1. אל רום

        על לא דבר שלומי. בסך הכל, הוא עשה עבודה לא רעה. לא חמק מאחריות. לא האשים אחרים.הציב פתרונות. שמע למומחים ( מה שדי בעייתי ונדיר אצלו לא פעם ) לא רע בכלל. כל זה כאשר יש לו מניה רצינית לחיידקים והגיינה ( הרבה לפני הקורונבירוס). לא איבד עשתונות…… להתראות

      2. אל רום

        ונכון שהשוק באמת אהב ההודעה. אבל, זה בסך הכל, בסופו של דבר, תיקון, אופוריה קצרה. זה לא ממש בר קיימא כמובן. אלא, שכאן חובבי התיקונים, גרפו רווחים גדולים באמת. כל המשבר הזה, מתאפיין, בירידות נכאים, ותיקונים או אופוריות קצרות, ושוב חוזר חלילה. ממש מדהים. צריך להילמד ממש.

  15. אל רום

    אגב, כאן בבלוג ” מידה ” מאמר, ניתוח אנליטי / אמפירי על התפשטות הקורונה, עושה רושם לא רע ( אקרא בייתר עיון יותר מאוחר).

      1. אל רום

        איך שלומי ? קיבלת התראה מתוכנת אנטיוירוס ? לפעמים זה סתם אמינות האתר ( אמינות כללית) צריך לקרוא בשימת לב ההודעה.

        1. שלומי ארדן

          דווקא לא – פשוט נכנסתי וקפצה לי הודעה להוריד קובץ EXE של “עדכון כרום” כשבכלל גלשתי בספארי

          1. אל רום

            גם לי זה קרה , בעודי גולש בדפדפן אחר ( אופרה) אבל, זה לא אומר וירוס, או איזה malware בהכרח. אחרת, תוכנות אנטיוירוס מזהירות. זוהי כנראה הודעת עדכון אוטומטית, למי שגולש אולי בכרום. לפעמים יש פונקציות של כרום בדפדפנים אחרים ( לי למשל ). בכל מקרה, האתר ידוע. לא שמעת עליו אף פעם אגב שלומי אם יורשה לי לשאול ?

  16. אל רום

    תינוק אומלל, רק נולד, נדבק בוירוס. לא ברור אם ברחם או בלידה עצמה. מוגדר כיצור הצעיר ביותר הנושא נגיף הקורונה. כאן:

    https://bit.ly/3aP1LsK

  17. שלומי איך אתה מסביר את זה שהודעת פנינסולה שמצטרפת לנאווי הקפיצה רק אותה אבל היתה אמורה להשליך על כל התחום. ושוהם? כרגיל ממשיכה לרדת.

    1. שלומי ארדן

      אין לי הסבר. להיפך – משיכת הנעמים מקשה על פנינסולה ונאוי ולא על שוהם. שוהם לא פרסמה הודעה ככל הנראה כי אין השפעה כלל בניגוד לפנינסולה.

  18. אל רום

    שלומי, בטח תגלה ענין כאן אני מניח :

    ” נוהל זמני בנוגע לחובת התשלומים של חייבים בתקופת משבר הקורונה

    לאור משבר התפרצות נגיף הקורונה בישראל, המגבלות המוטלות בעטיו על מצב התעסוקה במשק, והמשמעויות הנגזרות מכך על יכולתם של חייבים לשלם תשלומים חודשיים כסדרם, גיבש הכונס הרשמי והממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נוהל זמני ותקופתי העוסק בהפחתה או בדחייה של תשלומי חייבים במקרי הצורך. ”

    לאתר משרד המשפטים :

    https://www.gov.il/he/Departments/policies/new-procedure-corona-2

    לנוהל עצמו, כאן:

    https://www.gov.il/blobFolder/policy/new-procedure-corona-2/he/new-procedure-corona.pdf

  19. שלומי – השוק ממש לא חושב כמוך לגבי מצבו של הענף לאור משבר הקורונה. מילא שוהם, שנעצרה קצת בגלל ההודעה על רכישות האג”ח . אבל תראה מה קורה באסאר אקורד, אופל בלאנס ופנינסולה.

    1. שלומי ארדן

      היי אלעד, בהחלט שמתי לב 🙂
      לגבי הענף החוץ בנקאי – יש חברות שאני אוהב ויש חברות שלא הייתי משקיע בהן. אני יותר אוהב את החברות שהגדרתי מ”סוג ראשון“- אשראי עסקי לטווח קצר כמו שוהם, אס.אר אקורד ומלרן (חברת אג”ח בלבד). בינתיים אני לא רואה סימנים שטעיתי. שוהם הודיעה שהיא לא חווה פגיעה ישירה מהקורונה אך למען הזהירות אוגרת מזומנים. נראה מה ידווחו השאר בימים הקרובים.

  20. שלומי הי, רואה עכשיו את הציוץ שלך של הפניה של החברות לאוצר. ברור שהן רוצות להגדיל את האפשרות שלהם לתת אשראי ולקבל ערבויות, אבל אני רואה זאת כתמרור אזהרה. ברור שהמילים מכובסות ותמיד מנסחים הודעות בצורה כזו שתראה את היתרונות, אבל תכלס אני רואה שהן מזהירות שלא יוכלו לפתח את הביזנס שלהן במצב הנוכחי. או אפילו גרוע יותר יתכן מצב שהן צריכות עזרה גם ללא הגדלת האשראי והבטחונות..
    איך במצב כזה, אם לא תינתן עזרה כמו מהבנקים או האוצר, הן יצליחו להגדיל את תיקי האשראי שלהן. אתה לא צופה במצב כזה פגיעה בהכנסות ברבעונים הקרובים?

    1. שלומי ארדן

      היי גיא,
      להיפך – האינטרס של החברות בבקשה כמו זו הוא דווקא להיראות נואשות ככל שניתן כדי לקבל סיוע דומה למה שהבנקים כבר מקבלים – ערבויות מהמדינה.
      כרגע להגדיל את תיק האשראי זה לא המוקד ובהחלט ייתכן שההכנסות ייפגעו ברבעון הקרוב. מהצד השני – כסף שלא ילוו ילך בחלקו לרכישת אג”ח ולאחר שהעניינים יירגעו הנוף התחרותי יהיה אפילו יותר ריק ממה שהוא עכשיו שכן לבנקים ייקח להערכתי שנים להתאושש מהחשיפה ארוכת הטווח שלהם לענפים רבים שנפגעו.
      בינתיים ההון העצמי ימשיך לגדול וכשהעניינים יירגעו מעט- התיק יגדל חזרה לשיא חדש בהתאם לקובננט.

      1. שייקה

        הי שלומי,
        אנחנו רואים שהדברים מאוד דינמיים. כפי שרשמת כאן בתגובה, כבר לא כזה בטוח שזה משבר רגיל שהם יוכלו לנצל לטובתם אם יהיו לו השלכות מתמשכות.
        נראה שיש חשש אמיתי גם בחברות האחב כרגע.

        אם אכן תהיה השבתה ארוכה של מרבית המשק וחשש אמיתי של חברות אח”ב לספק אשראי ללא ערבות, אכן כנראה שלא נראה צמיחה ברבעון 1 מה שמשנה את המכפילים ושווי שוק.

        מה שבטוח,
        לא בששום דבר בטוח והקורונה אכן יכולה לשתק מדינה לתקופה. אני מאוד מקווה שנדע בישראל להשתלט על זה לפני שיהיה מאוחר מדי.

        ואני מאוד מקווה שעסקים רבים לא יפשטו רגל ושחברות כמו שוהם יתנו חמצן למי שצריך.

        1. שלומי ארדן

          ייתכן שאכן ברבעון הראשון ואפילו השני נראה אפילו התכווצות של התיק, אבל החברות ממשיכות לעבוד ולהרוויח. עם זאת, ההשלכות של המשבר על הבנקים יהיו ארוכות והם יהיו מחמירים יותר תקופה ארוכה. אפילו משכנתאות כבר התייקרו בחדות.
          מכיוון שהבנקים בישראל הם 95% מהאשראי הניצול של המשבר מצד חברות האשראי יהיה לאו דווקא עכשיו אלא דווקא לאחר שהדברים יירגעו עוד כמה חודשים ובמשך זמן רב.

  21. שלומי שלום. אתה לא חושב שהודעה של גמא היא נורת אזהרה לתקופה הקרובה? הכסף מתייקר והביזנס מתכווץ.. אילו צעדים יכולות לעשות חברות כמו שוהם או ארארס כדי להתמודד?

    1. שלומי ארדן

      היי גיא,
      למי שפספס – אני מעריך שאתה מתכוון להודעה הזו. ההודעה של גמא מדברת על ייקור לחלק מלקוחותיה בלבד והעלאה של 1.45% בעמלה. אני חושב שזו הודעה לא מפתיעה ומשקפת את מה שאנחנו רואים בכל מקום – כסף מזומן נהיה יקר ערך. אנחנו רואים את זה במחירי האג”ח והמניות. אנחנו גם נראה את זה בייקור של משכנתאות ולהלוואות לכל מטרה.
      אם מקשרים את זה לשוהם – שוהם מצד אחד מוכרת אשראי מה שהופך את המוצר שלה ליקר ערך יותר – חיובי מאוד. מנגד, החשש הוא ששוהם עצמה תתקשה לגייס כסף. מה שהיא יכולה לעשות מאוד פשוט. אם תעיין בתקציר הדוח שיצא לפני מספר ימים בעמ’ 13 תראה ש-35% מהתיק של שוהם הוא מתחת ל-30 יום, 80% עד 90 יום. מכיוון שהתיק הוא 355 מיליון (פלוס 7 מזומן) זה אומר שאם שוהם עוצרת הכל תוך חודש יש לה מעל 130 מיליון מזומן ביד. תוך שלושה חודשים – 290 מיליון. הגמישות הזו היא בדיוק מה שתמיד אהבתי בעסק ואם אני צודק – המשבר הנוכחי יראה זאת היטב.
      הערכה שלי – הם יאגרו כרית מזומנים יפה של נאמר 30-50 מיליון שיאפשרו ללא ספק לשלם את כל תשלומי האג”ח וכו’ (התשלום הקרוב ביוני 25 מ’) ועם השאר הם יעבדו. אז נניח שהתיק יהיה קטן יותר ב-50 מיליון וירד ל-310 מיליון – זו ירידה של 14%.
      מהצד השני – הם קונים אג”ח ורושמים עליו רווח מיידי מה שמגדיל את ההון (ומקטין את תשלום הקרן הקרוב ביוני), תעריפים יעלו ללא ספק בעשרות אחוזים והחיתום יהיה קפדני יותר (מה שיהיה קל מאוד לאור הביקוש העצום, אפשר לדרוש איזה בטחונות שאתה רוצה באיזה מחיר שאתה רוצה ואין אלטרנטיבה), המח”מ ירד (מעכשיו מנכים ללא יותר מחודש וחצי קדימה נאמר) – כל אלה הרבה יותר מיפצו על הירידה הצנועה בגודל התיק.
      אם הרווח המתואם ברבעון הרביעי היה סביב 7.5 מיליון, צמיחה טבעית ברווח מעלה אותו ברבעון הראשון לסביב 8.2 וברבעון השני לסביב 9 מיליון. נאמר שברבעון השני בשל ירידה של 15% בגודל התיק הרווח ירד ל-7.7 מיליון, במחירים של היום רכישת אגרות חוב ב-20 מיליון מספיקה כדי להוסיף 4 מיליון לרווח, וכאמור אני מצפה לכרית מזומנים גדולה בהרבה. העלאה קלה של התעריף ורכישה של אגרות חוב בשוק בכמה עשרות מיליונים יכולה להעלות את הרווח למעל 8 מיליון ברבעון השני וזה בתרחיש דיי קשה ואפילו אם אני מעריך עליה משמעותית בחובות מסופקים של פי 10 מהרגיל.
      מתישהו בשנה הקרובה אני מעריך ששוב יהיה אפשר לגייס אג”ח. גם אם הריבית בגיוס תהיה גבוהה יותר (נאמר 3-6%) הרי שבתרחיש כזה התעריפים של שוהם כנראה יהיו יקרים אפילו באחוז לחודש.
      גם לאחר שהמשבר יהיה מאחורינו אני מצפה שהתעריפים לא ימהרו לרדת, אולי אפילו שנים לאחר מכן. הבנקים יהיו קשים עוד יותר. אני מצפה שהקורונה יאפשר לאשראי החוץ בנקאי להגדיל את חלקם באשראי בישראל מ-5% תוך מספר שנים, אולי אפילו לדו-ספרתי כמו במדינות מפותחות אחרות.

  22. הי שלומי. האם תוכל להתייחס בבקשה מדוע בחרת בשוהם להיות ברוב החזקה שלך באופציה ולא במניה עצמה?

    1. שלומי ארדן

      היי פיני, כל הזמן אני שוקל את המניה והאופציה זו מול זו. אני משתמש בעצמי במחשבון שצירפתי בפוסט השני על אופציות ובודק מהי תשואת הברייק איבן של האופציה.

      היום בבוקר למשל השתמשתי במחשבון וראיתי שכדי שהאופציה תהיה כדאית על פני המניה נדרשת עליה של 10% בשנה ורבע עד הפקיעה מה שנראה לי כמו עסקה מצוינת, בטח כשהמינוף של האופציה הוא יותר מ-X2. החישוב הזה כל הזמן משתנה כשמשתנה מחיר האופציה או מחיר המניה.

  23. שלומי שלום,
    נחשפתי לאתר בימים האחרונים, מעניין מאוד!
    האם תוכל לפרט על סוגי הביטחונות המקובלים בתחום?
    תודה
    נעים מאוד
    מוטי

    1. שלומי ארדן

      היי מוטי, נעים מאוד 🙂
      בטוחות נפוצות – השיק עצמו כמובן, ערבויות של שותפים עסקיים ובני משפחה ושעבודים על נדל”ן.

      1. על איזה סדרי גודל של לווים מדובר? עסקים קטנים? הלוואות של 100, 200 אלף או הלוואות של עשרה/ות מיליונים?
        שמתי לך שיש לך בטחון רב ביכולת הגביה של החברות? האם גם במלרן שובדת במגזר שהו א בעייתי יותר?
        מה רמת הסיכון לדעתך באגח של מלרן?
        תודה!

        1. שלומי ארדן

          רוב הניכיונות הם בסכומים קטנים יחסית – עשרות עד מאות אלפים.
          התוצאות של החברות האיכותיות בענף מראות על מעט חובות מסופקים, ויש לכך הרבה סיבות. דיברתי על כך בפוסטים בפודקאסט ובערוך היוטוב בפרק הראשון על שוהם. .

השאר תגובה

גלילה למעלה