במקום להשקיע מחשבה אפשר להשקיע בבנקים

אני חובב גדול של השקעות בחברות קטנות – הסיפורים מעניינים, לומדים להכיר את כל השחקנים השונים ומה משפיע על תוצאות החברה וכמעט אף פעם אין סיקור של אנליסטים או עניין של גופים מוסדיים. למצוא חברה קטנה ומוצלחת מרגיש כמו למצוא יהלום בחצר האחורית.

בנקים, לעומת זאת, הם גופי ענק, עם הרבה סיקור תקשורתי וסיקור מטעם אנליסטים. בנוסף – הם גם עסקים מאוד מורכבים – מעין “קופסה שחורה”. בכל זאת, כאשר אני מדבר עם חברים על שוק ההון ומה המשמעות של להשקיע במניה אני שוב ושוב חוזר לבנקים כדוגמה המייצגת.

הסיבה לכך היא שעל אף מורכבותם והדוחות הענקיים שלהם, בסופו של דבר בנקים עובדים במודל עסקי קל להבנה – בנקים לוקחים הון, ממנפים אותו עם פיקדונות ומלווים אותו בריבית. הבנקים גם גובים עמלות שכולם אוהבים לשנוא אך הן מהוות סדר גודל של שליש או אפילו רבע מההכנסות, כאשר החלק העיקרי מגיע מהכנסות המימון.

כלומר, מכיוון שחומר הגלם העיקרי שבנק עובד איתו הוא כסף, ניתן לבחון את תוצאותיו של בנק והתמחור שלו על פי שני מדדים משלימים – תשואה על ההון ומכפיל הון.

לגבי תשואה על ההון- הבנקים הגדולים בישראל נעים סביב תשואה של 10% – בנק פועלים ולאומי קצת מתחת ומזרחי קצת מעל (אם נתעלם מההפרשה על שערוריית המס ב-2018). כלומר – על כל שקל שלהם שנמצא במאזן הם יעשו בערך 10 אגורות – חלק ילך להגדלת ההון (למימון צמיחה או מסיבות רגולטוריות) וחלק יוחזר למשקיעים כדיבידנד.

יש שני כוחות שצפויים להשפיע לטובה על הרווח בשנים הקרובות – התייעלות בכוח האדם ועליית ריבית:

ההתייעלות מתבטאת בתוכניות פרישה של עובדים וסגירת סניפים. כך זה נראה בבנק לאומי:

ובבנק הפועלים:


לא רק שהרבה עובדים עוזבים – אלא מדובר בעובדים הותיקים והיקרים יותר עם עלות שכר ממוצעת של מעל חצי מיליון בשנה. בנוסף לכך נסגרים סניפים ועל פי הכתבה הזו נראה שיש עוד הרבה סניפים לסגור.

נראה שהתייעלות זו באה בגיבוי (שלא לומר דחיפה) של בנק ישראל.

המאמצים האלה נושאים פרי ובשנים האחרונות יחס היעילות של הבנקים (עלויות חלקי הכנסות – יותר נמוך זה יותר יעיל) הולך ומשתפר. למשל בבנק הפועלים:

עליית הריבית גם היא צפויה להיות כוח משמעותי שירים את רווחי הבנקים.

הבנקים כאמור משלמים על פקדונות הלקוחות ריבית מסוימת, לוקחים את הפקדונות ומשקיעים או מלווים אותם בריבית יותר גבוהה. לפני כעשור הבנקים היו משלמים על העו”ש ריבית של 2-3% ויכולים להלוות את הכסף לבנק ישראל בריבית של כ-4% – פער משמעותי (מה שמכונה Financial Margin) שהבנק היה מרוויח על הכסף של המפקידים ללא סיכון.

היום, לעומת זאת, הבנקים יכולים לקבל מבנק ישראל רק 0.25%. זה אומר שגם אם הם יורידו את הריבית על פקדונות ל-0% עגול – עדיין מרווח האשראי יהיה נמוך מאוד וזהו למעשה המצב כיום. הבנקים נאלצים לעבוד קשה יותר ולהלוות בריביות סבירות כמה שיותר מתוך כספי הפקדונות. משכך – אפילו עליה צנועה בריבית תקפיץ את מרווח האשראי בעשרות אחוזים.

אגב, נראה שעם השנים בסביבת הריבית הנוכחית, הבנקים למדו איך להרוויח יותר כסף אפילו במצב הקיים עם הריבית הנמוכה – כך למשל זה נראה בבנק הפועלים:

אז אמרנו שיש לנו עסק שעושה תשואה של 10% על ההון שצומח עם הכלכלה ועם פוטנציאל צמיחה ברווח מצד התייעלות ועליה בריבית. נשאלת השאלה כמה זה שווה.

כיום ניתן לרכוש מניות של בנק פועלים ולאומי לפי מכפיל הון של סביבות 1 – אפשר להתייחס לכך כמכונה שעושה 10% על ההון שאתה מכניס לתוכה. בנק מזרחי נסחר לפי מכפיל הון 1.2 – בעיקר כי מצפים ממנו ליותר צמיחה בהשוואה לאחרים. רק לפני שנתיים היה ניתן לקנות מניות של הבנקים הגדולים במכפיל הון של 0.6- מה שמקביל לתשואה של 16% על ההון שמושקע במניה. מאז המניה עלתה וחולקו דיבידנדים והפער להון נסגר.

אני חושב שהשקעה בבנק היא לכל הפחות תחליף עו”ש לא רע. באופן אישי, כשיש לי כסף בצד ואין לי רעיון השקעה באותו רגע – אם הוא בדולרים אני שם אותו בתעודה מחקה (Vanguard) ואם הוא בשקלים אני משקיע אותו באחד הבנקים – כי למה לשים את הכסף בבנק אם אפשר להשקיע בבנק?

הכותב עלול להחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה.

לחצו כאן כדי לקרוא את הפטור מאחריות
כל המוצג באתר זה הוא למטרות מידע בלבד. המידע המוצג אינו מקיף, אינו שלם, אינו מכיל גילויים חשובים או סיכונים הקשורים בהשקעות וכפוף לשינויים ללא הודעה מראש. המחבר אינו אחראי לדיוק או לשלמות או לחוסר הדיוק או השלמות של המידע המוצג. המחבר לא בדק או וידא מידע שהתקבל מצד שלישי שהוא עשוי להסתמך עליו. המידע אינו לוקח בחשבון מטרות השקעה ספציפיות או מצבים כלכליים ספציפיים של אדם כזה או אחר או ארגון כזה או אחר. המחבר אינו יועץ השקעות ואינו מנהל תיקים ואינו מציג את המידע בתור שידול או השפעה או בקשה או הצעה לקנות או למכור או להחזיק את ניירות הערך המוזכרים באתר. אין לראות במידע באתר הצעה או שידול לקנות או למכור או להחזיק כל נייר ערך או מכשיר פיננסי אחר. המחבר אינו אחראי בשום אופן לתוכן המידע, השמטות במידע, אי דיוקים, טעויות כאלה או אחרות. על כל משקיע להשלים בדיקה משלו לניירות הערך הנידונים. לפני ביצוע השקעה, על הקורא לבדוק השקעה זו עם היועץ הפיננסי שלו, עו”ד, ויועץ המס כדי לוודא שהשקעה זו מתאימה עבורו. לכותב עשויה להיות פוזיציה בניירות הערך המוזכרים והוא עשוי למכור או לקנות את ניירות הערך המוזכרים מבלי להודיע על כך מראש. השקעה במניות היא מסוכנת ועשויה לגרום להפסד כל ההשקעה. כל הפועל עקב מידע שקרא באתר זה, עושה זאת על דעתו האישית בלבד ונושא באחריות הבלעדית לכל פעולה בה ינקוט בהסתמך על המידע באתר זה.

Print Friendly, PDF & Email

17 מחשבות על “במקום להשקיע מחשבה אפשר להשקיע בבנקים”

  1. ביולוג ירושלמי

    רעיון מעניין למחשבה!…
    אגב, אני סבור שהציבור לא כל כך יודע שכששמים את הכסף בבנק (עו”ש, פקדונות וכו’), ובמידה והבנק קורס – הכסף אבוד. הלכה למעשה.
    אין הגנה על כספי לקוחות המופקדים בבנק, אין הגנה כנגד חדלות פירעון של בנקים (המקרה הבולט ביותר שאני זוכר הוא קריסת הבנק למסחר בגלל אתי אלון).
    ובמידה והמדינה לא תציל את הבנק, משהו שהציבור בטוח שתמיד יקרה (שהמדינה תציל את הבנק הכוונה) – אין מנגנון של ביטוח פיקדונות והכסף הלך לגמרי (שוב, אלא אם תתקיים ערבות ממשלתית כלשהיא).
    מפתיע מאוד בהתחשב שהציבור די בטוח שהכסף שלו בבנק “בטוח”, לא?
    (ה”בטוח” הזה תלוי אך ורק בטוב ליבה המוניטרי של הממשלה).

    1. שלומי ארדן

      אין העדפה ברורה, כולם בתמחור דיי דומה מבחינת מכפיל הון ותשואה על ההון. סובייקטיבית אני אוהב את שני הבנקים הגדולים.

  2. מדוע בנק מסחרי מלווה כסף לבנק ישראל ומה השימושים שלבנק ישראל בכסף זה?
    לא כל כך הבנתי את המשפט: “לפני כעשור הבנקים היו משלמים על העו”ש ריבית של 2-3% ויכולים להלוות את הכסף לבנק ישראל בריבית של כ-4%”, אשמח להסבר קטן.
    תודה.

    1. שלומי ארדן

      בשמחה, ריבית בנק ישראל שכולנו מכירים היא הריבית שבנק ישראל משלם לבנקים על כסף שהם מפקידים אצלו. אם ריבית בנק ישראל היא 4% הבנק המסחרי יכול , במקום לתת הלוואות, לקחת את כל מאות מיליארדי השקלים של הלקוחות המופקדים אצלו ולהפקיד אותם בבנק ישראל בריבית 4%.
      בריבית של היום הבנקים נאלצים לעבוד קשה יותר ולהלוות את אותם מאות מיליארדים כדי לקבל תשואה כלשהי.

  3. ניסים

    ערב טוב תודה על המאמר ועל האתר …. האם מניות חברת הביטוח דומות או שונות לעניין טיעון זה ?

    1. שלומי ארדן

      שאלה יפה – יש דימיון מסוים. נניח חברת ביטוח מאוזנת חיתומית – מקבלת כל שנה פרמיה של מיליון ופעם בעשור משלמת עשר מיליון (נתעלם מהוצאות אחרות).
      חברות ביטוח כזו לא מרוויחה מהחיתום אבל היא יכולה לקחת את הפרמיות (1 מ׳ בשנה 1, 2 בשנה 2), להשקיע אותם ולהרוויח תשואה על כסף שלא שייך לה. בגלל רגולציה ושמרנות כללית הכסף לא מושקע במניות בדרך כלל אלא באג״ח ממשלתי.
      כאן אנחנו מגיעים לחיבור לבנקים- גם חברות הביטוח וגם הבנקים מרוויחים ריבית על כסף של אחרים, ועליית ריבית צפויה לעשות לשתיהן הרבה טוב. כמו כן – ירידת הריבית הובילה להתייעלות בחברות הביטוח שאם לא מרוויחות מריבית חייבות להתאמץ ולהרוויח חיתומית.

  4. השקעה במניות של בנק לטווח קצר היא לא תחליף לכסף בעו״ש. כשאתה קונה מניות של בנק אתה נמצא בסכנה שבטווח הקצר תהיה ירידה בשוק ותפסיד 10%, 20% או אפילו יותר מכספך (וכנ״ל גם להרוויח שיעורים דומים במקרה של עליה). כשאתה שם כסף בעו״ש, הסיכון להפסיד כסף הוא כמעט 0 וכמובן שהריבית שתקבל נמוכה מאוד.
    לכן לא מדובר בתחליף. אין היגיון להשקיע במניות של בנק לטווח קצר. אם אין לך רעיון השקעה טוב, עדיף שהכסף יישב בעו״ש עד שיהיה לך רעיון טוב.

  5. אני מסכים עם אסא, הסיכון פה להפסד עשרות אחוזים במפולת, בדיוק שאתה צריך את הכסף לקנות רעיונות אחרים ויותר טובים, הוא גדול ולא ממש מהווה תחליף לאחזקה במקום מזומן.
    חוץ מזה, בנק זה יצור ממונף עם הרבה הפתעות שיכולות לצוץ במאזן ולגרום למחיקות וכנראה גם לירידה במחיר המניה. אם בוולס פרגו יקירת משקיעי הערך נפלה השלהבת מה יגידו אזובי הקיר.
    בכל מקרה אני מעדיף חברות עם ROIC גבוה ולא רק ROE גבוה שנגרם על ידי מינוף.
    אחלה בלוג

    1. שלומי ארדן

      תודה נועם ואסא,
      אולי הייתי צריך לנסח אחרת. ההורים שלי במשך רוב חייהם שמו כל שקל שחסכו בעו״ש או מקסימום פק״מ, אני עושה את אותו דבר עם מניות בנקים או תעודות סל כשאין רעיון אחר.
      אני מודע לכך שיש סיכון לירידה – פשוט אני מוכן לקחת את הסיכון על עצמי בהתחשב בסיכוי.
      לגבי וולס פארגו – באמת מקרה עגום – אך יש לציין שוולס פארגו נסחר במכפילי הון אחרים כשנחתו עליו הסקנדלים האחרונים שהובילו אפילו להגבלה על הצמיחה שלו – ועדיין במהלך כל התקופה הוא נסחר מעל ההון העצמי, בניגוד לבנקים בישראל. התשואה ההיסטורית שלו על ההון הייתה גבוהה יותר – ולכן הוא היה מאוד רגיש להגבלות ולסקנדלים.

  6. פינגבאק: כל המניות בישראל - האות ב' + כמה מילים על המצב הביטחוני - השקעות עם שלומי ארדן

  7. הי שלומי היקר,

    מחד בפוסט הנל לפני שנה וקצת..אתה די שורי באופן סולידי על הבנקים כהשקעה לגיטימית טובה ודי סולידית
    מצד שני בפוסטים של 2020 עם המעבר להשקעות עמוקות יותר בשוהם ואס אר הבנקים אצלך קיבלו תפנית שלילית בגישה ברוח
    ” לאחר המשבר הבנקים יעברו למגננה שנים על שנים בזמן שחברות האח”ב יצאו מחוזקות בוגרות ולהתקפה”

    באחת התקופות נתת גם דוגמא לוולס פארגו שנשארו שנים על מכפיל הון נמוך.

    האם חל שינוי קיצוני ותובנה חדשה בגישה להשקעה בבנקים – כעסק דינוזארי שרק יילך אחורה ( בגלל: איומי פינטק, ריבית נמוכה שתשאר הרבה זמן + מחיקות סביב הקורונה )

    או שעדיין מתוך הבנתך את הבנקים בהינתן מכפיל 0.6 על בנק לאומי לדוגמא שהוא בנק די טוב זה תמחור שדי שווה את הסיכון/סיכוי להשקעה ל 5 שנים קדימה.

    תודה מראש !

    1. שלומי ארדן

      היי אלעד, תגובה מתוזמנת היטב! בדיוק היום בבוקר חשבתי על הפוסט שלי על הבנקים והאם הוא עדיין רלוונטי, והתגובה שלך נותנת לי תרוץ להתייחס למצב.

      מה שהשתנה בשנה האחרונה זה כמובן משבר הקורונה שתעיב על הבנקים מספר שנים והריבית שתישאר נמוכה. ייקח לבנקים זמן לחזור לשגרה ולתשואה של 10% על ההון ובהנחה שזה יקרה – מי שקונה היום ב-0.5 על ההון כאילו יקבל תשואה של 20% על מה שהשקיע, אבל זה יכול לקחת אפילו שנים.

      בקיצור לדעתי הבנקים הם השקעה לא רעה ובטח יותר טובה מסתם כסף בעו״ש ואולי אפילו יותר ממחקה מדד במחירים האלה, אבל ייתכן ותידרש סבלנות רבה ואני רואה מולי הרבה השקעות שאני אהיה מופתע מאוד אם לא יכפילו את עצמן תוך שנה, אז הבנקים פחות בשבילי

      1. תוד שלומי! באמת תיזמון מצוין. תוכל לשתף בהשקעות שתופתע אם לא יכפילו את עצמן בתימחור הנוכחי?

        1. שלומי ארדן

          היי בועז! על כמה מהחברות כבר כתבתי ומוכרות היטב לקוראים, ועל כמה נוספות טרם כתבתי. בכל אופן אנחנו בסך הכל עוד יום מסחר אחד סוגרים את הרבעון ואפרסם תיק בלוג לקראת הרבעון הבא!

השאר תגובה

גלילה למעלה