איך לשרוד נשיכה של ברבור שחור

במאה השניה לפני הספירה היה ביטוי רומאי שאומר שדבר מסוים “נדיר כמו ברבור שחור”. המשמעות של הביטוי הייתה למעשה כי אותו דבר לא קיים, כפי שברבורים שחורים לא קיימים. אלא מה? במאה ה-17 התגלו ברבורים שחורים באוסטרליה וכיום הם כל כך נפוצים שאפילו בספארי ברמת-גן אפשר למצוא כמה.

בשנת 2007 כתב נאסים טאלב ספר שנקרא “ברבור שחור” – ספר שהוגדר על ידי הטיימס כאחד מ-12 הספרים המשפיעים ביותר אי פעם, וגם כיום קשה לעבור שיחה על השקעות בלי שתוזכר תיאוריית הברבור השחור. טאלב מגדיר שלושה מאפיינים ל’ברבור שחור’. ברבור שחור הוא (1) אירוע מפתיע (2) בעל השפעה משמעותית (3) כאשר לאחר האירוע נעשית רציונאליזציה לאחור כאילו ניתן היה לחזות את האירוע מראש. מה הקשר לברבור שחור? כמו שהביטוי הרומאי איבד ממשמעותו מהרגע שגילו שקיימים ברבורים שחורים, כך גם כל מערכת ידע יכולה לאבד ממשמעותה כאשר מתגלה מידע חדש.

ברבור שחור הוא סיכון שקשה לחשוב עליו מראש. סיכון לרעידת אדמה, מגפה של וירוס חדש, היפר-אינפלציה, פיגוע מסוג 11 בספטמבר, משבר פיננסי , פיתוח של טכנולוגיה חדשה לחלוטין. כל אחד מאלה יכול להשפיע דרסטית על כל השקעה, אך אין לנו נתונים שיעזרו לנו לתמחר אותם. שימו לב שברבורים שחורים יכולים להיות טובים באותה מידה שהם יכולים להיות רעים – המאפיין שלהם הוא שהם לא צפויים.

חישבו על מי שהשקיע, כפי שוורן באפט עשה, בעסק לאנציקלופדיות בשנות ה-90. היה קשה לשער כמה הטכנולוגיה החמה התורנית – האינטרנט – תשפיע על העסק. מי שהשקיע בעסק לאנציקלופדיות בודאי סיפר לעצמו סיפורים על זכויות היוצרים שמונעות מחקיינים להעתיק את התוכן, על המומחים שבדקו את התוכן וכמה אין להם תחליף. למעשה, כנראה היית אומר לעצמך שהאינטרנט יעזור לעסק כי יהיה ניתן למכור גרסאות מקוונות של האנציקלופדיה מה שיגדיל את הרווח הגולמי!

אז אנחנו מבינים שאירועי ‘ברבור שחור’ יכולים לעשות שמות בהשקעות מסוימות, אבל המסקנה שיש להסיק מכך היא לא כל-כך ברורה. מה טאלב אומר לנו לעשות בעצם? להשאיר את הכסף בבנק? הרי הבנק יכול לקרוס או שהשקלים בבנק יאבדו כל ערך בשל היפראינפלציה, נשקיע בנדל”ן? הריבית יכולה לטוס לנו למעלה בפתאומיות ולהוריד את המחירים, עודף בניה יכול להוביל לכך שלא נמצא שוכרים, שלא לדבר על רעידת אדמה או קסאם תועה. בונים על ביטוח שיגן עליכם? ומה אם חברת הביטוח תקרוס יחד עם 1,000 בניינים?

בכל חברה יכולים להכות ‘ברבורים שחורים’. אפילו חברת ענק כמו גוגל ששווה מעל טריליון דולר יכולה לקרוס תוך שנים בודדות ככל ויימצא תחליף טכנולוגי לחיפוש (מלא הפרסומות) שלה כפי שהיא עצמה החליפה פורטלי אינטרנט כמו יאהו.

למעשה, אפילו לא צריך טכנולוגיה חדשה! גוגל היא למעשה חברת פרסום באינטרנט וכ-99% מהרווח שלה מגיע משם. מספיק שרוב המשתמשים בעולם יתקינו חוסם פרסומות (אני לא יכול לגלוש בלעדיו) וגוגל פושטת רגל תוך כמה חודשים. חברה של טריליון דולר במכפיל 30! איך היא תשלם ל-100 אלף עובדים יקרים משכורת ותמשיך את הסבסוד של ההימורים שלה? איך היא תממן קנסות של מיליארדים מהאיחוד האירופי? מי אמר שגוגל לא תיראה עוד עשור כמו שאנציקלופדיות ניראו בשנות ה-90? ככה נראות אפילו ההשקעות הבטוחות בעולם כשאתה חושב במונחים של ‘ברבורים שחורים’!

אז איך מתמודדים עם ברבורים שחורים? אז טאלב אומר לנו כי ברבור שחור של אחד הוא ברבור לבן של אחר. בעזרת מחקר מעמיק אפשר, כלשונו של טאלב, “להפוך ברבורים שחורים ללבנים”. ברגע שהסיכון ידוע – הוא כבר לא ברבור שחור. טאלב מציע פתרון נוסף בספרו בשנת 2012- “אנטי-שביר“. טאלב טוען כי קיימים ‘דברים שנהנים מתנודתיות, אקראיות, חוסר סדר, סיכון וחוסר ודאות’. שימו לב שהכוונה של טאלב היא מעבר לסתם ‘עמידות’ שמשמעותה יכולת לשרוד בתנאים קשים אלא מעבר לכך – אנטי שבירות היא היכולת להתחזק ולהשתפר כתוצאה מכאוס, כמו עצמות שמתחזקות כתוצאה מהפעלת לחץ.

אני מסכים עם טאלב שישנן חברות שנהנות מתכונה של אנטי-שבירות. חברות עם יזם שידוע בניצול הזדמנויות בראשן כמו רני צים, חברות אשראי חוץ בנקאי, ובטח הטובות שבהן כמו שוהם, אס.אר אקורד או מלרן, שכאשר הבנקים המבוהלים יסגרו את דלתותיהם בשעת משבר יצליחו לנקות במהירות את תיק האשראי (שהמח”מ הממוצע שלו הוא חודשיים-שלושה) ולהפוך את התיק לבטוח ורווחי פי כמה. לסיכו עם מזומן בהיקף עצום בזמן שכל מתחרותיה ממונפות יכול להפוך אותה לרוכשת היחידה בשעת משבר, עילדב עם מזומן ושני עסקים נפרדים ועוד רבות.

בכל זאת, לא עוזבת אותי התחושה שאנחנו נותנים יותר מדיי קרדיט לתיאוריית הברבור השחור. לי נראה שאפשר לסכם את הספר על 444 עמודיו, עם כל הביטויים האקדמיים והתפלגויות עם זנבות ארוכים בשתי מילים פשוטות: Shit Happens

ביקרתי לפני יותר מעשור בבית לוינשטיין ולא אשכח את אחת המטופלות שדיברה בפנינו. היא טיילה יום אחד ברחוב, חצתה כביש במעבר חציה ליד רמזור להולכי רגל. פתאום משב רוח ניתק את הרמזור והפיל אותו על ראשה (!!) היא שרדה, אבל מאז היא במשך שנים בשיקום. המקרה הזה נשאר איתי שנים רבות. מה המקרה הזה מלמד אותנו בעצם? האם זה אשמתה כי היא לא ראתה שהרמזור מתנדנד? האם עלינו לא לעבור מתחת לרמזורים? אולי לא לצאת מהבית בימים עם רוח?

התשובה שלי פשוטה – המקרה הזה לא מלמד אותנו כלום מלבד אולי העובדה שהיכולת שלנו להימנע מ’ברבורים שחורים’ מוגבלת מאוד. חלקנו נעבור את חיינו בלי לפגוש אותם, וחלקנו לא נוכל להימנע מהם:

כל פעם שאנחנו חוצים כביש ייתכן שהרכב שחשבנו שראה אותנו פספס אותנו וימשיך לנסוע. עליתם על כביש מהיר? משאית יכולה לסטות לנתיב שלכם. מה אם תא בגופכם מחליט להתפצל ללא שליטה? מה אנחנו אמורים לעשות עם כל הברבורים השחורים האלה? להינעל בבית? ומה אם תהיה דליפת גז? עובש רעיל בקירות? גם הספר ‘אנטי-שביר’ רחוק מלספק תשובה.

נניח ששמרתי מזומן בצד כדי להיות ‘אנטי שביר’ ומוכן לברבורים שחורים. פתאום הכה משבר ההיפר-אינפלציה של תחילת שנות ה-80. מי שנפגע מהמשבר הזה הם דווקא אנשים ששמרו מזומן בצד ואיבדו את כל הונם שעה ששוויו של השקל ירד ב-99.9% (זו אגב הסיבה שהשקל שלנו הוא “חדש”, השקל המקורי הפך לכל כך חסר ערך שהפכו כל 1,000 שקל ל-1 שקל חדש) ומי שהרוויח מהמשבר הם דווקא ‘השבירים’ שהיו ממונפים- אנשים שקנו דירה במינוף 90% והחוב שלהם שהיה נקוב בשקלים ישנים למעשה התאפס לחלוטין והם זכו למעשה בדירה במתנה. כלומר מי שהיית מגדיר כשביר היה זה שהרוויח מה’כאוס’ ומי שלא שביר – הפסיד. לא הוגן? אלה החיים.

אז אחרי כל הפירוט האמת היא, ועם יד על הלב – תיאוריית הברבור השחור לא ממש מועילה לנו. הספר של טאלב יצא, לגמרי במקרה, שנה לפני אחד הברבור השחורים הגדולים אי-פעם – המשבר של 2008. טאלב פשוט היה ממש, אבל ממש בזמן הנכון כדי שהספר שלו ייחשב ל’אחד הספרים המשפיעים אי פעם’.

בסופו של דבר הדרך הנכונה להשקיע בעולם עם ברבורים שחורים לא שונה בהרבה מהדרך הנכונה לקבל כל החלטה. לפעול בזהירות – אבל לפעול. רוצה לחצות כביש? לך למעבר חציה, תסתכל ימינה ושמאלה ותחצה. ייתכן שייפול עליך רמזור, אך כנראה שלא.

אל תתנו לפחד מהמאוד לא סביר להשאיר אתכם בבית.

Print Friendly, PDF & Email

19 מחשבות על “איך לשרוד נשיכה של ברבור שחור”

  1. היי שלומי,

    לאחרונה נחשפתי לבלוג שאתה מנהל (דרך האתר של ינון אריאלי).
    מסיר בפניך את הכובע על ההשקעה ושיתוף בידע הרב שלך עם הכלל.

    ישנם מספר נקודות שלדעתי לא ניתן להתעלם מהם, ולפעמיים נראה שאופן הניתוח שלך הוא נקודתי לאותה חברה.
    לפני שאגש לפרטים, איני בעל רישיון ליועץ או כל דבר ממוסד בתחום שוק ההון, כל הידע והבנה שלי הוא מלמידה עצמית, תחום העיסוק שלי (הנדסה) הקמה של מתקנים לייצור חשמל במקורות אנרגיה שונות.

    ועכשיו לפרטים:

    לסיכו – חברת ליסכו הינה חברת הקמה הקיימת בתחום בו אני חי.
    ללסיכו אין שום יתרון על המתחרות (למעט קופת מזומנים גדולה יותר) כל הניתוח הפיננסי שלך ממש מרשים אך
    בשוק הזה מרווח הרווחיות כל כך קטן שאיני מבין מה בכלל אתה מוצא בחברה הזו כמשקיע (היכולת שלה לצמוח
    באחוזים שאתה רגיל אליהם בעיני אפסית/לא קיימת) בנוסף צריך לראות את צבר ההזמנות הקיים בשוק המקומי
    (הקמה של הרכבת הקלה, הקמת של תחנות כוח שונות, הצומת, דליה, אינטל הפאב הנוסף וכו’) ואיפה זה
    מעמיד לסיכו?
    היכולת של המתחרים לבצע שיתוף פעולה עם חברה זרה קיים בכל פרויקט, כמות המזומנים
    של לסיכו לא נותנת לה שום יתרון באסטרטגיה הזו. (המתחרים כבר שם, ברנד, עיסא חורי, חמו אהרון, וכו’)
    זו חברה פרויקטלית טהורה שחייה מפרויקט לפרויקט.
    לזכות נגיד שהיא בצע מספר רכישות אסטרטגיות של חברות אחרות וזה מאפשר לה לעלות את רמת הסיווג
    שיש לה ולהכנס לעוד תחומים, אך מפה ועד שיפור הרווחיות לדעתי המרחק מאוד גדול.

    קומסט – במשך 6 שנים אחרונות אח שלי עבד בחברה, 4 שנים ברילוקשין, 1 שנה בישראל, ובשנה השישית
    כפרילנסר, אציג את זה במשפט מאוד פשוט, ציטוט שלו מהשבוע אחרון “קומסט היא סוס מת בתחום”
    בכל השקעה, לא משנה באיזה סקטור, לדעתי צריך להסתכל ולהגיד מה השוק באותו תחום מציע, האם קומסט
    נותנת יתרון בתחום בו היא נמצאת ? האם קומסט זה ערך מוסף המצדיק אחזקה בעילדב ?

    נקודה למחשבה,
    תודה
    ישראל

    1. שלומי ארדן

      תודה רבה על התגובה המעניינת ישראל!

      לגבי לסיכו – שים לב לתזרים המזומנים החופשי ופחות לרווחיות שרואים בדוח רווח והפסד. לסיכו ממקדת את הצמיחה שלה דווקא בענפים בהם היא יודעת להביא ערך מוסף וזה בא לידי בביטוי כרגע בתזרים ופחות ברווחיות גולמית ברווח והפסד. החשבונאות של לסיכו שמרנית ואפילו שמרנית מדיי לטעמי (רישום השקעות כהוצאות היא אולי הדוגמה הבולטת ביותר לטעמי).

      לגבי קומסק – קודם כל מעריך מאוד את הראיה מבפנים, אני לא מתייחס לקומסק כאיזה סטארטאפ חדשני – המוצר שלהם פשוט ביותר – למכור זמן של עובדים במרווח. צריך להבין שעילדב היא מבחינתי הדרך היחידה להיחשף למלרן שבה אני מאוד מאמין. אז עילדב נסחרת ב-100 מ’, יש לה 40 מ’ נכסים פיננסים, קומסק ששווה משהו (בוודאות) ו22.5% ממלרן. זה מבחינתי כמו לקנות את מלרן לפי שווי של 150-200 מ’ וזו עסקה שהייתי עושה בשמחה.

      1. דניאל

        לגבי לסיקו:
        הכוח של לסיקו בכך שאינה מאיימת, יש לה התמחות בנישות של צנרת, היא פעילה בכל הפרויקטים בהם פעילים גם השחקנים הגדולים יותר שהם עצמם בינוניים ובשוק הנוכחי הבינוניים סובלים כי הם חייבים לקחת עבודות גם לא רווחיות בעוד שלסיקו להבנתי יכולה לברור.

        העובדה שיש לה קופת מזומנים היא יתרון משמעותי כי היא לא עבד לצבר.

        לא משקיע בה כרגע, כי סולד מהתחום אבל היא מעניינת.

        1. שלומי ארדן

          נכון אבל יש לשים לב שיש להם יתרונות גם בתחומי התמחות מאוד נישה – דטא סנטרס, צנרת נקיה. לא כל חברת צנרת יכולה לעבוד עם אינטל למשל.

  2. מיכאל ל.

    אני חושב שאתה מפספס כאן את החשיבות של פיזור. כדאי להחזיק קצת מזומן, במיוחד כשיש סימנים של סיכונים משמעותיים וטלטלה מתקרבת, אבל לא בכל התיק. אתה מציג את זה כבחירה של 0 או 100: או 0% מזומן או 100% מזומן. במציאות יש לך את כל הטווח.

    אני חושד שאתה מאוד מאוד רוצה להשקיע בפוזיציות מעטות וגדולות, ומחפש את ההצדקה להתעלם מניהול הסיכונים הסטנדרטי. אני מסכים עם הביקורת שלך על ניהול הסיכונים המקובל, אבל אני חושש שאתה הולך רחוק מדי בהתעלמות מוחלטת מכל מה שיש לו להגיד.

    1. שלומי ארדן

      מיקי אני חושב שלא הבנת את כוונתי- הטיעון שלי לגבי פיזור הוא פשוט- פיזור הוא מתכון לבינוניות. החל ממתמטית (חוק הגבול המרכזי) ועד מעשית. והחל מפיזור בין מניות, סוגי נכסים, מטבעות וכו.

      אין בעיה בבינוניות כשלעצמה, אני חושב שאפשר לעשות הרבה יותר טוב בביטחון גבוה.

      לגבי ברבורים שחורים – אני טוען שהמושג ברבור שחור הוא לא טיעון לא נגד ריכוז והתמחות (מה שלדעתו של טאלב ׳הופך ברבורים שחורים ללבנים׳) ולא בעד החזקת מזומן – כי מזומן חשוף לברבורים שחורים כמו כל נכס.

      אולי אתה זה שחושש מריכוז ומנסה למצוא הצדקה 😉

      1. מיכאל ל.

        מזומן לא חשוף לברבורים שחורים כמו כל נכס. לפני שיש היפר אינפלציה, יש אינפלציה, ואנחנו מאוד רחוקים משם.

        למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על פיזור? וודאי שלהחזיק 80 מניות בתיק זה מתכון לבינוניות ומטה. אבל לשמור 10% במזומן, במיוחד כשהשוק עצבני, זה לא דורש משאבי מחקר שגורמים להפחתת ההתעמקות וזה לא מתכון לבינוניות.

        אגב, אם אתה דואג מהיפר-אינפלציה אתה יכול לקנות אג”ח מדינה צמוד לטווח קצר. אבל אני לא חושב שזה באמת מה שמונע ממך להחזיק מזומן. נראה שאינך מוכן לשלם שום מחיר בכלל בשביל שום גידור, אפילו אם הגידור הזה זול ויש לו ערך אופציונליות.

        שנינו מבינים שלגידור יש מחיר. מה שמוזר זה שאתה פשוט מתעלם לחלוטין מהתועלת. אם אנחנו מכירים בתועלת ובמחיר של הגידור אז אנחנו יכולים לחפש את האופטימום בצורה מושכלת. אם אנחנו מבטלים לחלוטין את אחד השיקולים, אנחנו לא יכולים להגיע לאופטימום.

        1. שלומי ארדן

          מיקי האמירה שאנחנו רחוקים מאוד מאינפלציה מפספסת את המהות של ברבור שחור. למעשה, השאלה מדוע אין היפר-אינפלציה למרות ההיקף העצום של כסף שנוצר מאז המשבר הפיננסי היא לא פחות מתעלומה ויותר עניין של ניסוי וטעיה מאשר של איזה הגיון צרוף.

          לגבי התועלת של החזקת מזומן – אתה מתכוון ליכולת ‘לנצל הזדמנויות’ בירידה? אז נניח שהיה לי מזומן ב-10% בצד כרגע, מה הייתי עושה איתם? קונה היום? מחר? אתמול? או בכלל שומר אותם בצד – ואז זה כסף שלא באמת מיועד להשקעות. אם הייתה להחזקת מזומן תוחלת חיובית כלשהי של ניצול הזדמנויות אז גם אסטרטגיה של 100% מזומן הייתה הגיונית בדיוק כמו 10% מזומן – זו לא הגזמה שלי – זו פשוט אינדוקציה – אם זה נכון לאחוז מהתיק זה נכון גם ל-100% מהתיק .

          אני לא חושב שלמזומן יש תוחלת חיובית כלשהי מלבד כמובן הוצאות מחיה תקופה קדימה, ולכן אני לא טורח. מספיק לי שלחברות בתיק יש מזומן שיעזור להן בשעת צורך.

  3. מוזר לי שאתה מציין את גוגל כשבירה ובאותה נשימה מזכיר דמויות וחברות כמו רני צים, שוהם ולסיכו כעמידות בפני משברים. מדובר בחברות ומנהלים מהשורות האחוריות של השוק בישראל שלעצמו הוא שוק זניח ופגיע במצבי קיצון. רק בשל הסחירות הדלה בשוק והחשש שבמקרה של גל מכירות כולל מניות השורה השלישית ומטה יחטפו ירידות חדות יש לחשוש מהן. אתה מציין שמזומן אינו חסין מברבור שחור, אז החברות הללו חסינות. בהסתברות החברות שציינת חשופות הרבה יותר למקרי קיצון ממזומן או גוגל. רק כדי שנשים הדברים בפרופורציה.

    1. שלומי ארדן

      אחלה תגובה!

      אני בכוונה מוחלטת לקחתי את החברה הכי חזקה ומוערכת שאני יכול לחשוב עליה בכל מחיר. על גוגל יש כמעט קונצנזוס חיובי בקרב משקיעים. גוגל היא לא שבירה אבל קל לי לחשוב על תרחישים שיהפכו גם אותה למיושנת, ואם נדבר על פרופורציות – בכל זאת במכפיל 30 לא צריך אסון דרמטי כדי לאבד 50% מההשקעה.

      לגבי לסיכו, שוהם ורני צים – אני אכן טוען שהן ‘אנטי שבירות’ במשמעות שטאלב מדבר עליה – חברות שיכולות לצאת מחוזקות מתקופה קשה בענף. אתה אומר שהן קטנות במדינה סוג ג’ – ואני אומר שהן החזקות ביותר בתחום שלהן וזה מה שחשוב באמת.

      לגבי חסינות מברבור שחור – פספסת את כוונתי. אני טוען שיש כזה דבר חברה אנטי שבירה אבל אין כזה דבר חסינות לברבור שחור. אם פונקציית המטרה היא להיות חסין לברבור שחור קנה הרבה אופציות פוט אבל צפה לאבד את כל הכסף עם הזמן (תוחלת שלילית מאוד), צפה גם שם לברבורים שחורים ואל תשכח שברבור שחור יכול להיות חיובי כמו שהוא יכול להיות שלילי.

  4. היי שלומי,
    תודה על התכנים המרתקים.

    אני מניח שראית את הפרסומים על שוהם בביזפורטל (איך אפשר לפספס…) https://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/778121 .
    בתור משקיע שיש לו קשר טוב עם הנהלת החברה ואתה גם עו”ד, מה יש לך להגיד על הטענות? קשקוש או שיש אמת בדברים?

    1. שלומי ארדן

      היי אורן,
      לדעתי הכתבה מהיום כמו גם הכתבה מיום חמישי (על ‘הירי’) מגמתיות.
      לגבי הכתבה מיום חמישי – האירוע שהיה הוא כזה – היה ירי על משאית אביו של אחד העובדים בשוהם. לאותו עובד יש לא מעט אחים ב”ה (משפחה דרוזית) ואותו עובד גר בישוב אחר לגמרי. להניח שבכלל קיים קשר לאותו אח (ולא לאח אחר או לאב עצמו) ומכאן לעשות קפיצה לוגית נוספת ולעשות קישור לשוהם – זה לא פחות ממגוחך. שתבינו עד כמה – אותו עובד אפילו לא ראה לנכון להגיש תלונה למשטרה כי זה כל כך לא קשור אליו – אז לקשר את זה לשוהם?!

      לגבי הכתבה מהיום – שוהם יכולה לגבות חובות מהמושך, מהלקוח ומשעבודים פרטיים שהיא רושמת על נכסיהם. כל הנושא של הכתבה זה שבמקרים מסוימים אחת שכבות ההגנה נפלה, נו אז מה?! בין זה לבין חוב אבוד המרחק עצום. הסיבה האמיתית לכך היא שמעבר למושך (השם בראש השיק) יש את הלקוח, ובנוסף אליו יש שעבודים גם ברמת הלקוח (כלומר החברה) וגם ברמה האישית של הבעלים (שטחים, נדל”ן) ושל גורמים הקשורים אליו. לכן הנושא שהוצג בכתבה – נפילות מסוימות של גורמים ספציפיים – לא רלוונטית שכן מאוד ייתכן שיש עוד כמה רמות של מקורות להיפרע מהם, וזו הסיבה להפרשות הנמוכות..

      החל מהדוחות הקרובים כל דוח של חברת אשראי חוץ בנקאי יכלול, מעבר לבדיקה של חובות מסופקים מטעם החברה עצמה ושל רואה החשבון המבקר – גם בדיקה על ידי גוף מבקר חיצוני נוסף – בדיקה שאין לה מקבילה בחברות אחרות. ולמה הבדיקה הזו נוספה? כי השוק לא מבין איך הענף עובד – ומדוע החובות המסופקים כל כך נמוכים. למרות שהדרישה מיותרת – אני שמח על כך. אולי זה ירגיע חלק מאותם אלה שלא מבינים את הענף.

  5. הי שלומי. מה לדעתך קורה עם שוהם וכל הכתבות והבאזז הלא מחמיא אליה באתרים הכלכליים?

    1. שלומי ארדן

      היי פיני, אנחנו מדברים פה ספציפית על כתב אחד ואתר אחד עם הטיה לא ברורה נגד שוהם. ראה התגובות האחרונות שלי בנושא (כולל בעמוד זה)

  6. דודי ג.

    שווה לקרוא את הספר?

    מהתיאור כאן קשה קצת להבין במה בדיוק מדובר.

    רעידת אדמה בישראל, או מפולת נוסח 2008 בבורסות בכל העולם, אינם גדר ברבור שחור לדעתי. אלה אירועים נדירים אמנם, אבל הסיכוי שיקרו מתישהו בחיינו די ודאי.

השאר תגובה

גלילה למעלה