איך להתחיל לסחור בבורסה – מהמאי”ה עד מערכת המסחר

בהמשך לפוסט הקודם שלימד קצת מושגי רקע והרעיון על בסיסו מתמחרים חברה ובעקבות פניות שקיבלתי אתמקד בפוסט זה במסחר במניות עצמו. נניח שחקרתם את חברת שגריר והגעתם למסקנה שהיא שווה 200 מיליון ש”ח. מזל טוב, עברתם את החלק הקשה! בפוסט הזה אני רוצה להתמקד בחלק “הטכני” לאחר מכן- המסחר עצמו.

הצעד הראשון יהיה לבדוק בכמה החברה נסחרת בכלל. אתם נכנסים לעמוד החברה במאיה ורואים למעלה:

[שימו לב ששווי השוק במאיה מתעדכן רק בסופי ימים וכדאי להצליב את שווי השוק עם אתר כלכלי או לעדכן לפי השינוי היומי באותו יום]

כלומר – לפי הערכת השווי שלנו יוצא ששגריר נסחרת בערך בחצי מחיר. מעולה! אבל רגע, איך מתרגמים את שווי השוק שהערכנו למחיר למניה? באותו עמוד במאיה אנו גוללים למטה ורואים את הטבלה הבאה:

[ניירות הערך הרשומים למסחר של שגריר כוללים את המניות ו-3 סדרות אופציות לא רשומות למסחר. ודאו שבניתוח שלכם התחשבתם גם באופציות האלה. אם היה לשגריר אג”ח נסחר גם הוא היה מופיע כאן]

מה שמעניין אותנו הוא “הון רשום למסחר” (למרות שיש לשים לב באותה טבלה לאופציות או זכויות למניות). הסיבה שאנחנו לא משתמשים בהון מונפק ונפרע היא שהוא כולל גם מניות שהחברה מחזיקה בהן בעצמה. היות ולמניות שחברה מחזיקה בעצמה אין משמעות כלכלית מה שמעניין אותנו זה “הון רשום למסחר”.

אנו רואים שיש 8,251,918 מניות רשומות למסחר, ולכן אם אנחנו אומרים ששגריר שווה, לפי הערכתנו, 200 מיליון ש”ח – זה אומר שכל מניה שווה 200M/8,251,918 – שזה יוצא 24.23 ש”ח למניה. מכיוון שמחירי מניות נמדדים באגורות בבורסה הישראלית יותר נכון לומר שמחיר המניה הנכון שאנו מעריכים עבור שגריר הוא 2,423 אגורות למניה.

אנחנו נכנסים לבנק או למערכת המסחר, עושים חיפוש למניית שגריר, לוחצים על “קניה” ונגלית לפנינו התמונה הבאה, מה שמכונה הבוק של החברה:

[הבוק של חברת שגריר, הדוגמה ממערכת המסחר של בנק הפועלים]

אז נסכם מה אנחנו רואים: למעלה מימין יש לנו “שער אחרון” – העסקה האחרונה שנעשתה בשעה 14:48 לפי שער של 1,220. כשאנו רואים גרפים של מניות ושינויים במחירן – מדובר ב”שער האחרון” שלהן. חשוב לשים לב להבדל – יכול להיות למשל מצב בו עכשיו תוציא שגריר הודעה נוראית והקונים יהיו מוכנים לקנות רק בשער 900 אך המוכרים יהיו מוכנים למכור ב-950. במצב כזה ברור שהשווי הנכון הוא איפשהו בין 900 ל-950 אבל כל עוד אין עסקה השער האחרון יישאר 1,220 למרות שזה שער שכבר לא מייצג כלום.

משמאל באמצע אנחנו רואים הצעות לקניה המכונות גם ביקוש או ביד והצעות למכירה המכונות גם היצע או אסק. ההצעות לקניה ולמכירה מסודרות מלמעלה למטה בסדר יורד מבחינת הכדאיות שלהן.
מצד ימין אנחנו רואים את ההצעה הכי כדאית לקניה (כלומר הכי יקרה) שהיא ל-617 יחידות של שגריר לפי השער הזה בשער 1,198 אגורות המייצג ירידה של 3.46% משער הבסיס – כלומר השער בו נפתח המסחר.
מנגד אנחנו רואים את ההצעה הכי כדאית (זולה) למכירה – 773 יחידות של שגריר בשער 1,219 אגורות המייצג ירידה של 1.77% משער הבסיס.

אנחנו רואים שבין הקונה הכי טוב (שער 1,198 אג’) למוכר הכי טוב (1,219 אג’) יש פער של 21 אג’ שהן 1.7% מהמחיר. הפער הזה מכונה Bid-Ask Spread או מרווח היצע-ביקוש וככל שהחברה יותר קטנה ופחות סחירה המרווח ייטה להיות גדול יותר.

נתון חשוב נוסף הנוגע לבוק הוא העומק של הבוק, גם אם המרווח נמוך ויש קונה ב-1,999 באלף ש”ח ומוכר ב-2,000 באלף ש”ח, לעתים קרובות נמצא שהקונה הבא בתור או המוכר הבא בתור רחוק בכמה אחוזים אחריו. כלומר אם נרצה לקנות למשל 10,000 ש”ח במניה נמצא את עצמנו מעלים את המחיר לעצמנו בכמה אחוזים טובים.

אז מה עושים? איזה מחיר שמים? ובכן, מהבחינה הזו מסחר במניות דומה במידה רבה לדיג. אתם יכולים לשים הצעה לקניה במחיר טוב ולחכות שמישהו יתפוס, או שאתם יכולים לקפוץ על המציאה בלי להיות מוטרדים מכך שהמחיר עולה, בכל זאת אתם מעריכים שהשווי של שגריר הוא בערך כפול – אבל זה לא אומר שאתם צריכים להטיס את המחיר אם מעט סבלנות תחסוך לכם כמה אחוזים. מפנה לפוסט קשור שכתבתי על התמודדות על חוסר נזילות במניות קטנות.

כשנרצה להזין את פקודת הקניה ניתקל במסך הבא:

יש שתי דרכים להעביר הוראת קניה – אתם יכולים לכתוב באיזה סכום אתם רוצים לקנות או לחילופין כמות ביחידות (כלומר יחידות של מניה או אג”ח).

לאחר מכן יש לבחור סוג הגבלה. יש כל מיני סוגים אך לדעתי הדרך הכי נכונה היא תמיד לעבוד אך ורק עם פקודת הגבלת שער – Limit. בפקודה זו אתם רושמים את השער הכי גבוה (בפקודת קניה) או הכי נמוך (בפקודת מכירה) שאתם מוכנים לעשות בו את העסקה. נחזור לבוק ממקודם:

אם נעביר פקודת קניה לפי הגבלת שער 1,100– היא תיכנס לבוק אך לא תופיע בין 3 הפקודות הכדאיות ביותר.
אם נעביר פקודת קניה לפי הגבלת שער 1,198 – היא תצורף לפקודת הקניה הכדאית ביותר וכל פעם שיהיה מוכר בשער זה הוא ייוחס או אליך או לאחד הקונים האחרים בשער זה (איני בטוח אם זה פארי-פאסו או הקודם זוכה).
אם נעביר פקודת קניה לפי הגבלת שער 1,200 – היא תיכנס לבוק ותהיה פקודת הקניה הכדאית ביותר.
אם נעביר פקודת קניה לפי הגבלת שער 1,219 – היא תממומש מיד הכמות בפקודה היא פחות מהכמות המוצעת במחיר זה – 773 יחידות. ככל ויש יתרה היא תיוותר בבוק לפי שער זה.
אם נעביר פקודת קניה לפי הגבלת שער 1,500 – המערכת תעבור מפקודת המכירה הכדאית ביותר (1219) ותמלא אותה ואז תמשיך לפקודה הבאה ותמלא אותה עד שהוראת הקניה תתמלא במלואה.

למרות שאמרתי שאני מסתפק בפקודת לימיט – התייחסות קצרה לפקודת Stop Loss. יש מגוון רחב של פקודות סטופ לוס שכפי ששמן רומז מתיימרות לאפשר למשקיעים “לעצור את ההפסד” – כלומר למכור לפני שהמחיר יותר יותר מדיי.
יש שתי בעיות עצומות בפקודת סטופ לוס – הראשונה היא שתנודה חסרת משמעות (טעות הקלדה של סוחר) יכולה להפעיל את פקודת הסטופ לוס שלכם ולמכור נייר בטעות וסתם לשלם עמלות ולצאת מהשקעה מצוינת. זה גם גורם לכם לשלם את המרווח היצע-ביקוש פעמיים (במכירה ובקניה) ככל ותרצו לחזור לפוזיציה.
השניה היא יותר בסיסית – סטופ לוס לא עושה את מה שהוא מתיימר לעשות. זוכרים את הדוגמה קודם בה השער האחרון של שגריר היה 1,220 אך יצאה הודעה גרועה ויש קונים ב-900 ומוכרים ב-950?? אז נניח שבדוגמה הזו הייתה לכם פקודת סטופ לוס שמופעלת כשהמניה יורדת מתחת ל-1,200. אמרתם לעצמכם שאין סיכוי שתפסידו יותר מאחוז נכון? הרי הפקודה “תעצור את ההפסד”. ובכן, שום פקודה בעולם לא תמציא עבורכם קונה בשער שלא קיים. במקרה שתיארתי לא רק שהפקודה בכלל לא “תקלוט” שהמניה ירדה בכלל עד שתהיה עסקה, אלא גם כשתהיה עסקה היא תהיה 30% מתחת לשער הסטופ לוס שלכם (שער שלא בטוח שתרצו למכור בו בכלל!).
בקיצור, כל מה שהפקודה עשתה זה לתת לכם תחושת בטחון מוטעית, וזו הסיבה שאני לא מתעסק עם סטופ לוס.

עוד מילה על פקודות מרקט – אלה פקודות שאומרות למערכת “לקנות בכל מחיר” כמות יחידות שאתם מבקשים. כשאתם קונים מניות סחירות כמו אפל בארה”ב זה בסדר וחוסך לכם שניה וחצי, אך במניות קטנות בישראל פקודת מרקט יכולה להיות נשק גרעיני. טעות קטנה אחת עם פקודת מרקט במניה לא סחירה יכולה לעלות לכם עשרות אחוזים מהתיק. גם עם פקודות מרקט אני לא מתעסק, הכי גרוע בזבזתי כמה שניות.

רבים ממשקיעי הערך לא מייחסים חשיבות כלשהי למסחר ולא פלא – בארה”ב למשל במניות הגדולות אין לזה שוב חשיבות. לדעתי העיסוק במסחר עצמו, בעיקר במניות קטנות, יכול להיות, כמו דיג, מאוד מאתגר ומעניין. פתאום תתחילו לשים לב לרמזים לגופים גדולים שנכנסים או יוצאים מפוזיציות (לוויתנים), או להקות משקיעים קטנים (דגיגים) שנכנסים ויוצאים מפוזיציות.

לפעמים העיסוק הזה גם מאוד מתגמל – ממש לפני כמה דקות הצלחתי למצוא מצב מעניין באופציה של שוהם:

Image

מחיר המימוש של האופציה של שוהם הוא 377 אגורות, והיה מצב מוזר בו האופציה ירדה בזמן שהמניה עלתה כך שהצלחתי לקנות את האופציה בסכום יפה מתחת לשווי הנאיבי שלה. מכיוון שהאופציה ניתנת למימוש בכל רגע זה ממש כמו להרים כסף מהרצפה. מצב כזה לא אמור לקרות בשוק יעיל וזה בדיוק היופי בשוק הישראלי.

באחד הפוסטים הקרובים אני מתכוון לכתוב על אופציות והשקעה באופציות באופן שהוא מחושב ורווחי – איך המודלים לתמחור אופציות עובדים ואיך אפשר לנצל אותם לטובתכם.

הכותב מחזיק במניות ובאופציות שוהם ביזנס.

לחצו כאן כדי לקרוא את הפטור מאחריות
כל המוצג באתר זה הוא למטרות מידע בלבד. המידע המוצג אינו מקיף, אינו שלם, אינו מכיל גילויים חשובים או סיכונים הקשורים בהשקעות וכפוף לשינויים ללא הודעה מראש. המחבר אינו אחראי לדיוק או לשלמות או לחוסר הדיוק או השלמות של המידע המוצג. המחבר לא בדק או וידא מידע שהתקבל מצד שלישי שהוא עשוי להסתמך עליו. המידע אינו לוקח בחשבון מטרות השקעה ספציפיות או מצבים כלכליים ספציפיים של אדם כזה או אחר או ארגון כזה או אחר. המחבר אינו יועץ השקעות ואינו מנהל תיקים ואינו מציג את המידע בתור שידול או השפעה או בקשה או הצעה לקנות או למכור או להחזיק את ניירות הערך המוזכרים באתר. אין לראות במידע באתר הצעה או שידול לקנות או למכור או להחזיק כל נייר ערך או מכשיר פיננסי אחר. המחבר אינו אחראי בשום אופן לתוכן המידע, השמטות במידע, אי דיוקים, טעויות כאלה או אחרות. על כל משקיע להשלים בדיקה משלו לניירות הערך הנידונים. לפני ביצוע השקעה, על הקורא לבדוק השקעה זו עם היועץ הפיננסי שלו, עו”ד, ויועץ המס כדי לוודא שהשקעה זו מתאימה עבורו. לכותב עשויה להיות פוזיציה בניירות הערך המוזכרים והוא עשוי למכור או לקנות את ניירות הערך המוזכרים מבלי להודיע על כך מראש. השקעה במניות היא מסוכנת ועשויה לגרום להפסד כל ההשקעה. כל הפועל עקב מידע שקרא באתר זה, עושה זאת על דעתו האישית בלבד ונושא באחריות הבלעדית לכל פעולה בה ינקוט בהסתמך על המידע באתר זה.
Print Friendly, PDF & Email

31 מחשבות על “איך להתחיל לסחור בבורסה – מהמאי”ה עד מערכת המסחר”

  1. אני מניח שהתכוונת שהצלחת לקנות את האופציה שירדה בזמן שהמניה עלתה.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    היי שלומי,

    תודה על הפוסט.

    איך זה נעשה ההמרה המיידית של אופציה למניה?
    אני גם חושב שזה לא חינם וצריך להלקח בחשבון במחיר האפציה.

    1. שלומי ארדן

      היי, ההמרה המיידית של אופציה למניה נעשית דרך חבר הבורסה (הבנק או חבר הבורסה), כל אחד עם הפרוצדורה שלו. שים לב שבהמרה צריך לשלם את תוספת המימוש (במקרה של שוהם – 377 אג’ לכל יחידה) ובתמורה מקבלים מניות אותן ניתן למכור. אין עלויות חוץ מזה.

  3. היי שלומי . תודה על ההסברים לגבי מס מניות ואופציות והיכן לחפש אבל .אני בדקתי את שגריר בקשר לכתבה שלך . וזה מה שמצאתי .שווי שוק 100. הון עצמי 79 . תשואה על ההון 17.5% בשנת 2017 . בשנת 2018 התשואה 1.2% שלושת הריבעונים האחרונים שואפים ל 0 מי שנהנה מעליית ערך הם בעליי עיניין שהנפיקו את החברה בסוף 2016 מאז כלום אפס אחד גדול . לדעתי המודל שלהם לא עובד ויותר מזה המשקיעים לא קונים את החלום של החברה . אני כותב את הדברים ממבט שלי ואני לא שוכח שאתה הוא המוסמך .

    1. שלומי ארדן

      היי אבנר,
      במבט מלמעלה אתה צודק אבל במקרה של שגריר חשוב מאוד להיכנס לפרטים. לשגריר יש שני עסקים – עסק הגרירה ושירותי הדרך שרווחי בצורה עקבית ושווה הרבה כסף ואת קאר2גו שהוא עסק עם חלומות התרחבות שבשלב הזה שורף כסף. יש הבדל גדול בין עסק שכולו מפסיד לבין עסק עם חטיבה רווחית וחטיבה הפסדית שהכי גרוע אפשר לצמצם.

  4. שלומי היקר תרשה לי להזכיר לך שמעבר למספרים והדוחות יש בעלים או בעל שליטה שבחינתי יותר חשוב מהמספרים . בשגריר אני לא רואה

    1. שלומי ארדן

      לא מדויק אבנר, בשגריר שולטת קבוצת DBSI בעלת טרק רקורד מרשים בהשקעה בהרבה חברות קטנות ורשמה הצלחות יפות בשוק הישראלי, כולל פוינטר לאחרונה ו-RADA.

  5. תודה שלומי .צודק אם המניה תרד עוד קצת היא תהיה אטרקטיבית. בכול מקרה מעריך אותך מאוד

  6. היי שלומי,

    פוסט מעניין שנותן אור על נושא שלא מסבירים לרוב בצורה ברורה במיוחד.
    גם המסכים בנויים לדעתי באופן ידידותי במיוחד למישהו שמנסה לקנות מניה בלי ‘לשבור את הראש’.

    בהמשך לפוס של הסולידית בנושא אני מאמין שחשוב להנגיש את המידע המאפשר סחר במניות בצורה לא מורכבת מהזמנת מגש פיצה באפליקציה.

    אשמח לשמוע את מחשבותיך על פקודת STOP-LOSS

    תודה רבה

    1. שלומי ארדן

      תודה אורן,

      הנקודה שאתה מעלה על הסטופ לוס חשובה מאוד והתלבטתי אם להיכנס אליה או להסתפק באמירה שאני משתמש רק בלימיט. מכיוון ששאלת אני אוסיף התייחסות לנושא חשוב זה לפוסט עצמו.

        1. שלומי ארדן

          פרסמתי (בתוך הכתבה), כתבתי על סטופ לוס ועוד קצת על פקודות מרקט ליתר בטחון.

  7. שלומי שלום,
    תודה על הפוסט ובכלל על הבלוג .
    יש לי שאלה – האם אתה מסכים שהעובדה שאתה מפרסם את המניות שלך בארץ שרובם בעלי סחירות יחסית נמוכה לאחר שקנית, מקנה לך תשואת יתר שלא היית מקבל או שכן היית מקבל אבל לאחר זמן רב יותר ?
    מקווה שלא תבין אותי לא נכון, חלילה לא טוען שאתה מבצע PUMP & DUMP רק אשמח לקבל התייחסות שלך לטיעון הזה ? אגב, אני גם מוותיקי פורום לונג כך שאני זוכר שהצגת את אותו הטיעון פחות או יותר בזמנו בפורום לגבי תיק הרובוט של ינון אריאלי על המניות הישראליות … 🙂

    תודה רבה ומקווה שתפרסם את התגובה.

    1. שלומי ארדן

      תודה דביר!

      תגובה מעניינת שמתייחסת לתופעה שאני גם חושב עליה, ואתה צודק בדיוק לגבי ההתייחסות לינון בימי לונג העליזים. אז בוא ניכנס לזה:
      1. התופעה הזו של מניות שאני כותב עליהן עולות פתאום בתוך יומי היא דיי חדשה, אני זוכר שכתבתי על שוהם אחרי דוח מצוין בשלהי 2018 היא סיימה את אותו יום בירידה.
      2. גם עכשיו כשנראה שהתופעה הזו קיימת (לפחות במניות היותר קטנות) – אני חייב להודות שהיא לא ממש מעניינת אותי. אני לא משנה את הרכב התיק שלי לעתים קרובות וחלק מהפוזיציות נשארות במשך שנים. לצורך העניין – 50% מהתיק שלי זה שוהם במשך מעל לשנתיים, כל שאר הפוזיציות נחמדות אבל לא משפיעות יותר מדיי, אם היה אכפת לי מהתגובה הזו הייתי עושה שינויים תכופים יותר אבל זה לא קורה.
      3. אבל, וזה אבל משמעותי, אני לא שולל שככל שיש יותר קוראים לבלוג ואנשים רואים שאני לא “ממציא” וקולע דיי טוב, כתיבה שלי על מניה תוביל לעניין אמיתי במניה. ככל וזה נכון, האם זה רע? אם אני טוען כמו שכתבתי לאחרונה שיש חברות מצוינות שצריכות הון ולא מקבלות מענה או יחס – מה רע בזה שאני אצור עניין בהן? אם תהיה לי השפעה כזו (ואני לא סובר שיש לי) זה יכול להניע דברים נהדרים. אפרט על זה יותר כשאכתוב על החברה אליה התכוונתי בסוף הפוסט.
      4. הנחת המוצא שלי היא שהמניה תתקרב לערך הכלכלי שלה עם הזמן, אם אני מזהה עיוות כזה ובכך מסייע לתקן אותו – זה ווין ווין. אם לעומת זאת אני אפשל ואטעה ויסתבר שלא ניתחתי נכון – אנשים יפסיקו להקשיב לי והאפקט הזה יעלם . כלומר אני נזהר לכתוב רק על דברים שאני כמעט משוכנע שהם נכונים, כך שאני לא ממש יכול להשתמש באפקט הזה לטובתי. המטרה שלי עם הזמן לנצל את העניין הזה לטובת חברות שאני חושב שמגיע להן יחס ואני חושב שבכך אני יכול לעשות הרבה טוב. אם זה מועיל לתשואה שלי ושל הקוראים – מה טוב.
      6. בכל זאת חזרה למציאות – גיבוי עלתה למעל השווי של שוהם על בסיס כניסה של מור, רני במחיר מצחיק של מתחת להנפקת ההון, אני עדיין דג מאוד קטן – אבל אוכל טוב.

      לגבי פרסום התגובה – לא רק שאני מפרסם אותה אני שמח עליה כי אני רוצה שקוראי הבלוג יהיו מודעים למצב הזה אבל מעבר לכך – אני בכלל לא מאשר תגובות – הן מאושרות אוטומטית (אתה מוזמן להגיב “שלומי יא מכוער” ותראה שהיא תופיע מייד אבל אני עלול להיעלב..). לשם השקיפות התגובות בבלוג מאושרות אוטומטית, אני זוכר כמה הייתי מתעצבן כשהייתי ממתין בבלוגים אחרים יום-יומיים עד שהתגובה שלי הייתה מאושרת אם בכלל. אני חושב שאני היחיד שנוקט בגישה הזו ואני מאוד מאמין בה ותגובה כמו התגובה שלך היא בדיוק הסיבה לכך – אני רוצה שאנשים “יבעטו בצמיגים” של מה שאני אומר ויעלו ביקורת כי רק ככה יאמינו שאני לא ממציא. שמח לראות אותך באתר שלי 🙂

      [עריכה: חשבתי על זה עוד קצת ובמחשבה שניה – אם יש לאפקט הזה השפעה על התשואה שלי הוא בעיקר אפקט שלילי. נניח שב-2018-2019 עזרתי לשוק לגלות את שוהם לפני שהוא היה מגלה אותה אחרת. זה עלה לי בהזדמנות להמשיך ולקנות את שוהם בשערים מצחיקים, כולל באופציה, במשך חודשים רבים נוספים בהם הכנסתי כסף. אני המשכתי לקנות שוהם בכל התקופה כולל ממש בשבועות האחרונים. אם כך אם נחזור לשאלה שלך- האם האפקט הזה עוזר לי לתשואה? אני טוען שהתשובה היא שלילית. אני משתף כי יש דברים יותר חשובים (לי) מתשואה ] .

  8. הגעתי לבלוג אחרי שגיגלתי משהו בסגנון “איך רואים עסקאות על מניה בזמן אמת”
    אני מאוד שמח, אתה כותב בצורה מעולה הרבה מעל המצופה.

    ללא ספק +1 למונה הsubscribers.

    שאלה של ילד, באיזה תכנה אתה משתמש ?

  9. היי שלומי,

    תודה על הפוסט.
    שאלה שאולי תדע לענות ולא מצאתי עבורה תיאור ברור אונליין.

    שמתי לב במניות מסוימות (קטנות) בארץ, שפקודות “מופיעות” בטבלת קנייה כתגובה אוטומאטית לפקודות שאני מזין.

    לדוג’ – פקודת קנייה ראשונה (הכי גבוהה) בטבלה היא במחיר 500, ואני מזין 510. מיד כשהזנתי תופיע פקודה מעליי בשער 510.2 (סתם דוגמה, אבל תמיד שער קרוב בצורה שרירותית למה שאני הזנתי).
    עם אתקן את הפקודה שלי ל-511, אזי תופיע פקודה נוספת ב-511.2 (או ערך קרוב מאוד אחר, אבל תמיד מעליי).

    האם אתה מכיר?
    במה מדובר? מי הזין את הפקודות האלה ואיך זה עובד?
    מה המטרה שלהן חוץ מלהציק לי בעין ולהוריד אותי מראש הטבלה?

    תודה!

    1. שלומי ארדן

      שאלה מצוינת עידו, זו תופעה ידועה. אני לא חושב שזו פקודה אחת ספציפית אלא פשוט “רובוט” שמנסה להשיג מחיר טוב.
      אולי ינחם אותך שאפשר גם תאורטית לנצל את הרובוט הזה. נניח שאתה רוצה למכור מניה ואין קונים. אתה שם פקודת קנייה באותה מניה נאמר ב-100, הרובוט עוקף אותך ל-100.1 ואתה מוכר לרובוט ב-100.1!

          1. שלומי, הרגת אותי עם הרעיון. זה עובד?
            גם אני מתפוצץ כל פעם מהרעיון.
            איך זה חוקי בכלל שמישהו (יותר נכון משהו) יודע איזה פקודה שמתי,
            כשהיא רק בדרך?

          2. שלומי ארדן

            היי יוסף,
            מה שדיברתי עליו זה לא פקודה ‘בדרך’ אלא על עקיפה של פקודה שהיא כבר בבוק אבל מה שאתה מתאר- עקיפה של פקודה כשהיא כבר בדרך – בוודאות קיים, לפחות בארה”ב.

            למעשה תופתע לשמוע שחלק גדול מהכנסות הבורסה בארה”ב היא “השכרה” של מיקומים להנחת שרתים בתוך הבניין של הבורסה מה שמאפשר להם ממש לרמות. נגיד אתה שם הוראת קניה ל-APL ב-100 דולר ויש היצע ב-99.9 דולר. הרובוט יראה את הפקודה שלך כמה אלפיות שניה לפני שתבוצע, יקנה את ההיצע ב-99.9 דולר וימכור לך אותו מייד ב-100 דולר. מעצבן אך כך הדברים עובדים, גם עולם החתמים מאוד ‘מוזר’ ובכל IPO מקורבים מקבלים יתרון עצום ברמה של רווח כמעט ללא סיכון. כך הדברים עובדים מזה שנים רבות גם בנאסד”ק וב-IPOs המוכרים ביותר. בהשוואה למה שקורה שם ישראל הרבה יותר ‘נקייה’ (אך כמובן שממש לא מושלמת).

      1. היי שלומי,

        עוד שאלה ברשותך ברוח דומה – אולי תדע לתת הסבר.
        יש מצבים שמתבצעות פעולות בהיקף אפסי, לדוג’ 100 ש”ח או אפילו 10 ש”ח – בדר”כ בתעריף גבוה בהרבה מהעסקה הקודמת.

        עושה רושם שבמניות הקטנות זה איזשהו ניסיון “להקפיץ” את ערך העסקה האחרונה ומחיר המנייה.
        אולי במטרה למשוך עוד קונים באותו ערך גבוה או לבלום הדרדרות של מחיר מנייה?
        לייצר איזו תחושה כוזבת של מנייה עולה.

        לדוג’ – אני עוקב אחרי מניית ברן כבר כמה ימים וזה קורה שם ממש הרבה.
        אם תרצה אתה יכול להסתכל על טבלת העסקאות מהבוקר ולראות את זה.
        יש לך הסבר?
        מי מזין את הפקודות האלה?
        ייתכן שהחברה עצמה?
        אולי זה מניפלוציות על הבוטים כמו שהצעת? או בוט בעצמו?

        תודה מראש!

        1. שלומי ארדן

          שאלה טובה עידו, גם אני נתקל בפעילות חשודה כזו לעתים קרובות. מאוד ייתכן שהמטרה היא השפעה על השער

          1. תודה.
            נשמע על הגבול החוקי (הרצת מניות?).

          2. שלומי ארדן

            היי עידו,
            רק כדי לדייק כי זו טעות נפוצה – אין עבירה כזו “הרצת מניות” אלא “השפעה על נייר ערך בדרך תרמית“.
            מדובר בפעילויות, המתחלקות בעיקרן לשני סוגים:
            1. קניות ומכירות מלאכותיות: הכוונה למקרים, בהם הסחורה העומדת בבסיס העסקאות אינה נרכשת/נמכרת בפועל. דוגמאות בולטות הן עסקאות עצמיות ועסקאות מתואמות.
            2. קניות ומכירות “אמיתיות”, בהן העסקה מתבצעת בפועל, אך מטרתה היא השפעה על שער נייר הערך.

            העובר עבירה של תרמית בקשר לניירות ערך חשוף לסנקציה של חמש שנות מאסר ו/או קנס הקבוע בחוק.

            מכיוון שאין לי מידע נוסף מעבר לפקודות שאני רואה בבוק וזה רק ניחוש מצידי – אגיד שאני לא יודע אם מישהו עובר כאן על החוק.

  10. שואל שאלה

    הי שלומי,
    תוכל בבקשה להסביר את המשפט שלך “היות ולמניות שחברה מחזיקה בעצמה אין משמעות כלכלית מה שמעניין אותנו זה “הון רשום למסחר”.”
    הרי בסופו של דבר כמות ההון של החברה מתחלקת בין “כל” המניות (איך שאני מבין) לא משנה אם הן לא סחירות.

השאר תגובה

גלילה למעלה