אג”ח חוזר לתפריט; מושגי בסיס ומחשבון אג”ח

הפעם הראשונה שקניתי אג”ח הייתה בשנת 2007. בניתי תיק השקעות להוריי, ומכיוון שעוד לא הרגשתי מוכן להשקיע במניות קניתי אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד (גליל) שנתנו 4.5% פלוס הצמדה למדד. 80% מהתיק היה מורכב מאג”ח גליל ועם פרוץ המשבר וירידת הריביות הייתי בשיא המשבר מורווח עליהן בעשרות אחוזים. מזל של מתחילים.

מאז אג”ח נראה לי ככלי שאמנם יותר בטוח ממניות, אך הרבה, הרבה פחות רווחי – לכן במשך יותר מעשור לא השקעתי באג”ח ולא התפתתי לעשות זאת –עד לפני מספר ימים.

המשבר הנוכחי שהוא במידה רבה משבר נזילות הביא להזדמנויות באגרות חוב שגרמו אפילו לי לסובב את הראש. אג”ח מדורגים של חברות שאני מכיר לעומק ואין שום ספק בעיניי שהן ישלמו את מלוא חובם נסחרות בתשואה של כ-20%. הסיבה לכך היא בעיקר פדיונות עתק מקרנות אג”ח ולדעתי מדובר בהזדמנות היסטורית, בטח כשהמס על רווחי הון על רווחים אלה באג”ח לא צמוד הם בסך הכל 15%. נראה לי שזה זמן טוב לכתוב כמה מילים על אגרות חוב.

מונחי בסיס באגרות חוב

אגרת חוב היא נייר ערך המונפק על ידי החברה לצורך גיוס חוב.

נניח שהחברה רוצה לגייס מיליון ש”ח בחוב. היא קובעת ,על בסיס שיחות עם משקיעים וציפיות השוק, ריבית שתישא אגרת החוב (“ריבית נקובה“). היא גם קובעת כיצד ישולמו תשלומי הריבית – בלי תשלומים בכלל (קופון אפס), כל חצי שנה, כל רבעון וכו’.

אלא אם צפי המשקיעים השתנה או שהחברה לא צפתה נכון את ביקוש המשקיעים בהנפקה -אגרת החוב מונפקת בערך נקוב – 100 אגורות ליחידה.

באגח אפס קופון – אם הריבית הנקובה היא לצורך העניין 4% ונפדית עוד שנתיים בלי תשלומים בדרך יעלה ויעלה עם הצטברות הריבית, עד שיגיע ל-108 עוד שנתיים, אז החברה תשלם למחזיקי האג”ח 108 אגורות על כל יחידת אג”ח בידיהם.

אם התשלום הוא קופון פעם בשנה, הערך המתואם יעלה בשנה הראשונה לאט לאט מ-100 אג’ עד ל-104 אג’ במועד התשלום, במועד התשלום מחזיקי האג”ח יקבלו 4 אג’, הערך המתואם ירד חזרה ל-100 אג’, יטפס שוב ל-104 אג’ בסוף השנה השניה אז החברה תשלם 104 אג’ עבור כל יחידת אג”ח. יש גם אגרות חוב שמשלמות תשלומי קרן בדרך (למשל 25 אג’ על קרן כל שנה במשך 4 שנים) ותשלומי ריבית יחסיים לקרן שנשארה.

ערכו של האג”ח בהסתמך על הריבית הנקובה ומעבר הזמן בלבד נקרא ערך מתואם או פארי של האג”ח. כשהאג”ח נסחר בערך המתואם שלו הריבית לפדיון שווה לריבית הנקובה בה הונפק האג”ח- האג”ח נסחר בפארי.

אבל האג”ח כמובן לא חייב להיסחר בערך המתואם. אנשים יכולים לסחור בינם לבין עצמם באגרות חוב והחברה שהנפיקה אותם אפילו לא יודעת על כך – היא יודעת שהיא צריכה לשלם למי שמחזיק בתעודה תשלומי ריבית וקרן לפי המועדים שנקבעו מראש.

בתקופות בהם השוק סומך יותר על החברה שהיא תשלם את חובה – האג”ח נסחר מעל הפארי. פתאום ריבית של 4% נראית הצעה מפתה. אם השוק מוכן להסתפק ב-2% בהתחשב בסיכון החברה נראה את האג”ח עולה לסביבות 102 וכך הריבית המשתמעת תרד.

אם קיים חשש ליכולתה של החברה לפרוע את חובותיה אג”חים של חברות יכולים להחליף ידיים במחירים נמוכים מהמחיר המתואם. אם למשל ניקח את האג”ח עם ה-4% תשואה והאג”ח יחליף ידיים בין שני משקיעים ב-90 אג’- המשקיע שרוכש את האג”ח ב-90 אג’ רואה לפניו תשואה גבוהה בהרבה מאשר ה”ריבית הנקובה”- הרי הוא משקיע 90 אג’ וככל ולא תהיה בעיה הוא יקבל 108 אג’ תוך זמן קצר.

מה שאנו רואים היום זו תופעה אחרת- אנו רואים אג”ח נסחר הרבה מתחת לפארי ובתשואות גבוהות מאוד מסיבות שקשורות יותר למשבר נזילות בשוק ההון מאשר להרעה כלשהי בחברות עצמן. הפער בין הריבית המתקבלת באג”ח ממשלתי לאגרות חוב קונצרניות (כלומר – אגרות חוב של חברות) שובר שיאים.

מחשבון אג”ח

למי מכם שרוצה להתחיל להבין את עולם האג”ח – אני רוצה לשתף כלי פשוט ושימושי שבניתי באקסל.

לקובץ יש שני גליונות: הראשון הוא מחשבון שמחשב את התשואה לפדיון בהתחשב במאפייני האג”ח היום:

תאריך פדיון הוא תאריך פדיון הקרן האחרון, מחיר באג’ הוא המחיר בבורסה.

הגיליון השני מחשב את המחיר שאתם הייתם מוכנים לשלם על אג”ח בהתחשב בתשואה שאתם “דורשים” מאותו אג”ח:

מקווה שהכלים יעזרו לכם לנצל את מה שנראית לי כמו הזדמנות מעניינת.

הערת אגב – היו חזקים בתקופה המאתגרת הזו . הסופר החביב עליי, טרי פראצ’ט, כתב כי יש אימרה סינית שאומרת “הלוואי שתחיה בזמנים מעניינים”. זו נשמעת כמו ברכה, אך משתמשים בה כקללה. “תקופות מעניינות” הן לא פשוטות במבט היסטורי ובשוק ההון זו בהחלט תקופה מעניינת. זיכרו שגם זה יעבור, ולפחות באג”ח אנחנו יודעים מתי בדיוק נראה את הכסף.

הכותב מחזיק באגרות חוב של שוהם ביזנס, מלרן, רפק ורני צים

לחצו כאן כדי לקרוא את הפטור מאחריות
כל המוצג באתר זה הוא למטרות מידע בלבד. המידע המוצג אינו מקיף, אינו שלם, אינו מכיל גילויים חשובים או סיכונים הקשורים בהשקעות וכפוף לשינויים ללא הודעה מראש. המחבר אינו אחראי לדיוק או לשלמות או לחוסר הדיוק או השלמות של המידע המוצג. המחבר לא בדק או וידא מידע שהתקבל מצד שלישי שהוא עשוי להסתמך עליו. המידע אינו לוקח בחשבון מטרות השקעה ספציפיות או מצבים כלכליים ספציפיים של אדם כזה או אחר או ארגון כזה או אחר. המחבר אינו יועץ השקעות ואינו מנהל תיקים ואינו מציג את המידע בתור שידול או השפעה או בקשה או הצעה לקנות או למכור או להחזיק את ניירות הערך המוזכרים באתר. אין לראות במידע באתר הצעה או שידול לקנות או למכור או להחזיק כל נייר ערך או מכשיר פיננסי אחר. המחבר אינו אחראי בשום אופן לתוכן המידע, השמטות במידע, אי דיוקים, טעויות כאלה או אחרות. על כל משקיע להשלים בדיקה משלו לניירות הערך הנידונים. לפני ביצוע השקעה, על הקורא לבדוק השקעה זו עם היועץ הפיננסי שלו, עו”ד, ויועץ המס כדי לוודא שהשקעה זו מתאימה עבורו. לכותב עשויה להיות פוזיציה בניירות הערך המוזכרים והוא עשוי למכור או לקנות את ניירות הערך המוזכרים מבלי להודיע על כך מראש. השקעה במניות היא מסוכנת ועשויה לגרום להפסד כל ההשקעה. כל הפועל עקב מידע שקרא באתר זה, עושה זאת על דעתו האישית בלבד ונושא באחריות הבלעדית לכל פעולה בה ינקוט בהסתמך על המידע באתר זה.
Print Friendly, PDF & Email

63 מחשבות על “אג”ח חוזר לתפריט; מושגי בסיס ומחשבון אג”ח”

  1. תודה רבה שלומי! בלי המלצה כמובן, איזה אגחים מעניינים ראית? אני חשבתי על האגח של מישורים שנראה מעניין כרגע

    1. שלומי ארדן

      היי אבי, האג”ח של מישורים נראה מעניין, אני משקיע באג”חים שהזכרתי בגילוי נאות – שוהם, מלרן, רפק ורני צים

  2. מסתבר שפספסתי את השורה האחרונה בפוסט 🙂 אני אוהב לשמוע את דעתך ואשמח להתייחסות שלך, אתה לא חושב שיש בעיתיות מסוימת להחזיק גם מניות וגם באגח של אותן חברות, במיוחד בתיק מרוכז ולא מבוזר? גם אם נניח שיש אחוז מאוד קטן שאתה טועה בניתוח שלך אתה יכול לאבד את כל או רוב התיק, האם לא כדאי לשקול דווקא במצב שבו קיימת חוסר וודאות מסוימת לגוון טיפה אתה התיק?

    1. שלומי ארדן

      שאלה טובה אבי,
      האסטרטגיה שלי לא מתבססת על פיזור אלא על היכרות עסקית מעמיקה. בפריזמה של פיזור ברור שהיה עדיף לקנות אג”חים של חברות אחרות אבל לא הייתי מרגיש בנוח לעשות זאת. אני מרגיש יותר בנוח עם עסקים שאני מאוד מאמין בהם גם אם הבורסה לא מסכימה איתי – גם באג”ח וגם במניות.

  3. אל רום

    הסבר יפה ומאורגן ויסודי. אני לא מומחה לדבר אמנם, אבל, לא הסברת לנו עושה רושם, מה בעצם קובע את רמת הריבית על האג”ח ? אני יודע על שניים ( ואולי יש עוד שאני לא יודע) וזה : הריבית במשק ( של הבנקים המרכזיים) ורמת הסיכון ( לפחות בקונצנרניות). ככל שרמת הסיכון עולה, כך הריבית עולה, עד שמגיע לג’אנק מה שנקרא.

    תודה

      1. שלומי ארדן

        היצע וביקוש זה תמיד מה שקובע בסוף אך מאחורי ההיצע והביקוש יש הרבה גורמים- ריבית, רצון לנזילות, סיכון לדיפולט ועוד אינספור פקטורים

  4. אל רום

    פה אגב הסבר או השערה, למה הבזוקות, או ההרחבות המדהימות של הפד ובנקים מרכזיים אחרים, לא עובדים. זה לא ממש משבר כלכלי קלאסי או מיתון, אין פה מוצא של ממש. ועל פי הנטען, היציאה מן הקורונה, לא תהיה גם יציאה מן המשבר עצמו , אז לא ממש מתרשמים לגמרי עד כה. כאן:

    https://bit.ly/2QmaZ85

  5. אל רום

    וכמובן, יש המצפים למשהו גדול יותר אפילו, קונקרטי יותר בקשר למגיפה. והסברה הידועה, שבעצם, בנקים מרכזיים , נשארים בלי תחמושת בסוף. וזה נותן תחושה של הרעה עתידית של המצב.

  6. דורון

    למה בעצם לקנות אג״חים ובמקום להשקיע עוד במניות? אם אתה בטוח בתזה שלך, במניות תוחלת התשואה גבוהה יותר (אם כי תנודתית יותר).

  7. Erez Rosenberg

    תודה רבה (בפעם המי יודע כמה) שלומי! 🙂

    שאלה קטנה: אם נסתכל ספציפית על אגח ב של שוהם, איך זה שאני רואה בביזפורטל שהתשואה נטו היא כמעט כמו הברוטו ועומדת על 43%, (כשאני מסתכל עליה כשהמחיר הוא 80.28) אבל גם לפי האקסל שלך וגם במערכת (של מיטב דש) אני רואה שזה יותר לכיוון ה30% ? ובכלל איך זה שזה לא “מסונכרן” באופן עיקבי בכל האתרים הכלכליים? הרי זה אג”ח שיודעים בכל רגע נתון מה התזרים הצפוי ומתי… בתור מתכנת זה לוקח 2 שניות לכתוב סקריפט קטן לפי הנוסחא…
    מה פיספסתי? כל אתר מציג מידע טיפה אחר? (אחד לפי שער הבסיס, אחר לפי שער אחרון וכו’…?)

    1. כי התשואה בביזפורטל היא שנתית והאגח הוא לתקופה של פחות משנה לכן התשואה בפועל תהיה פחות מ40

    2. שלומי ארדן

      תודה ארז, אכן כנראה אתה מסתכל על תשואה שנתית כנראה. אם למשל האגח נפרע עוד חודש ותרוויח עליו 10% מעתה ועד עוד חודש התשואה השנתית היא כאילו 120% למרות שניתן במקסימום להרוויח 10%.

      1. ארז רוזנברג

        תודה רבה אבי ושלומי!
        משהו מעניין שעלה לי לראש כאני מסתכל על הקצאת ההון אצל שוהם עכשיו שהם יכולים לקנות את האגחים של עצמם:
        בהנחה שניתן להרוויח מהפעילות העיסקית של הניכיון 3% בחודש, זה יוצא 42.57% אחוז בשנה.
        אם האגח של שוהם מייצג תשואה שנתית שהיא סביב ה20-30% אחוז, בעצם לא יותר משתלם להמשיך עם הפעילות העיסקית ולא לקנות את האג”ח? או שאני שוב מפספס משהו?

        1. שלומי ארדן

          היי ארז,
          לקנות את האג”ח מוריד את החוב והוריד מינוף בניגוד למתן אשראי החוצה שרב מגדיל. אם תהיה תקופה קשה אתה רוצה להיות שמרני ופחות ממונף.

    1. שלומי ארדן

      תודה אבנר,
      מח”מ זה אכן אחד המונחים היותר מבלבלים. בקצרה – זה הזמן הממוצע שייקח לך לקבל תשלומים חזרה. למשל באג”ח שנפרע ב-4 תשלומים שנתיים שווים המח”מ יהיה שנתיים.

      מה שמעניין במח”מ – הוא מציג לנו את הרגישות של אגרת החוב לריבית. אם למשל הריבית המשתמעת של האג”ח עולה באחוז המחיר יורד באחוז כפול המח”מ (בדוגמה הקודמת – 2 אחוז)

  8. שלומי – איך אתה מסביר את תשואת הזבל של שוהם אגח א’ ושל מלרן אגח ? זה לא נראה שלשוק יש אמון רב ביכולת של החברות לפרוע אותם .

  9. שלומי ארדן

    היי אלעד, אני לא בטוח שהשוק מתמחר יכולת החזר כשאג”ח כמו שוהם, מלרן, רפק ורני נסחרות בתשואה דו ספרתית אלא מכירה בכל מחיר בשל צורך חריף בנזילות בגופים שמנהלים את הכסף שלנו.

    ככה והתשואה אכן מתמחרת חשש של השוק – אני חולק על החשש. לדעתי לחברות הנ”ל יש יכולת החזר מעולה.

    1. שאלתי את השאלה ,גם משום שבשלב מסויים היום שקלתי להתחיל להוסיף קניות במניית שוהם . אבל אז ראיתי את תשואת האג”ח, ואני כבר לא משוכנע מה עדיף . במצב רגיל , אם תשואת הזבל אמיתית, ברור שהבחירה היא באג”ח . אבל אם זאת סתם פאניקת שוק, החשבון מסובך יותר.

      1. שלומי ארדן

        זו בחירה לא קלה, חלק מהעניין הוא שאני מקווה שהחברות ירכשו אגח בשוק כדי להקטין חוב ולרשום רווח. גם ייתכן שהתיקון יתחיל מהאגח הסולידי.

  10. הכל נכון בתנאי שהם ישלמו את החוב ולא יקלעו לקשיים בגלל המשבר . המשק חווה טלטלה בשבוע האחרון שלא נראה כמוהה בארץ אף פעם . חברות גדולות וחזקות מוציאות לחלת , מנסות לצמצם עלויות, לא מן נמנע שיאמרו אותן חברות היה אירוע קשה ויוצא דופן במשק לא יכולים להחזיר את החוב במלואו…

    תקן אותי אם אני טועה…

    1. שלומי ארדן

      היי חיים, אני חולק עליך. אם נחזור למצב של המשק ב2002 למשל בתקופת האינתיפדה – כאלף הרוגים, פיגועים כמעט כל יום, מיתון, חוב ממשלתי בריבית גבוהה ו200 אחוז מהתלג, אבטלה עולה בחדות ובלי סוף באופק.
      בהשוואה המצב היום רגוע, אבטלה נמוכה, חוב נמוך, כמה מאות חולים שרובם ככולם יחלימו, הרבה פתרונות באופק וכנראה שיחלוף מעצמו.

    1. שלומי ארדן

      תודה, ראיתי את הפרסום יחד עם תמצית הדוח אתמול ב-12 בלילה והתעוררתי לגמרי חחח.

      ההודעות מאתמול היו מצוינות בעיניי.

    1. שלומי ארדן

      היי אלי,
      דווקא לא הייתי מסתכל על התשואה (מה שרבים נוהגים לעשות). הייתי דווקא מסתכל על ההנחה של האג”ח מהערך המתואם. אם ההנחה גדולה השוק מודאג (או שחסרה לו נזילות כמו היום).

  11. מיסטר בין

    שלומי יקר תודה על המידע הנהדר.
    אשמח לשמוע את דעתך לגבי האגח של מלרן בולט בתשואת הזבל שלו לעומת יתר החברות.

    1. שלומי ארדן

      היי בין, בטח ראית שמלרן דיווחה. מלרן רווחית מאוד ומודיעה גם היא שאין לקורונה השפעה מהותית. זו חברה טוב ואני מחזיק בעצמי באגח.

  12. מוזר שתכנית הרכישה של האגחים שפירסמה שוהם לא מונעת כעת מאגח ב’ ליפול לתשואת זבל של כ-40% . מעניין אם החברה קונה היום .

    1. שלומי ארדן

      נכון, ואני גם חושב שאני יודע גם למה התשואה עדיין גבוהה. אפילו אני שמשוכנע ב-100% שהחוב ישולם במלואו רואה שהמחיר עולה מעט נאמר ל-85 אג’ ואומר לעצמי, למה לא לעבור לאג”ח מלרן או רני צים ב-70 אג’ שגם שם אני בטוח ב-100% שהחוב ישולם במלואו?
      כדי שהמחט תזוז צריך עוד הרבה כסף בכל השוק לא רק בשוהם, בינתיים שוהם ממשיכה לנצל את המצב להערכתי. היא נהנית באופן ישיר ממחיר האגח הנמוך.

      1. שלומי – במקרה הזה אתה טועה. האגח של רני צים נסחר בתשואה שנתית לפידיון ברוטו של כ-11%. אם הסיכון זהה לזה של האג”ח בשוהם, אז אין כל סיבה להעדיף אותו. אג”ח ב’ של שוהם, כאמור, בתשואה ברוטו של 40% (!)

        1. שלומי ארדן

          היי אלעד, זה לא מדויק כי צריך להתחשב במח”מ.
          תחשוב על זה ככה: נניח יש לנו שני אג”חים של רני צים, אחד לעוד 3 חודשים ונסחר ב-90 אג’ (תשואה לפדיון סביב 40%) ואחד ל-4 שנים שנסחר ב-50 אג’ (תשואה לפדיון סביב 20%).
          בתרחיש כזה הייתי בהחלט מעדיף את השני – עדיף לנעול 20% שנתי לארבע שנים ומאשר 40% תאורטי שנתי ל-3 חודשים (שזה בסך הכל 10%).
          זה אפילו יותר בולט בהנחה שתוך כמה חודשים המצב יירגע -האג”ח השני יכול לעשות 100% תוך כמה שבועות בזמן שהראשון חסום מלמעלה ב-10%.

          לענייננו- האגחים של רני יותר ארוכים משל שוהם, אני כאמור משקיע בשניהם אך לא בטוח מי מהם עדיף, מאוד תלוי בכמה זמן המצב יימשך. מאמין שרני יפרסם דוח בקרוב ויתחיל לרכוש אגח גם הוא.

          1. שלומי – התשואות שכתבתי הן שנתיות . מסכים שצריך להסתכל גם על המח”מ. ועדיין , אג”ח שנסחר ב-40% תשואה ברוטו , ועוד יורד מהותית ימים ספורים אחרי שהחברה הודיעה על תכנית רכישה גדולה של האג”חים שלה, מלמד שהשוק חושש. ייתכן כמובן שהשוק טועה. אבל זה המצב כרגע .

          2. ושכחתי לציין שלאג”ח ב’ של שוהם יש עוד קרוב ל-10 חודשי מסחר . הרבה יותר מ-3 חודשים. אם שוהם תשלם , זו תשואה פנומנלית לקבל עבור פרק זמן כזה.

  13. שלומי, אז להבנתי אגח ב’ של שוהם בשער הזה ובהנחה שהוא באפס סיכוי שלא ישולם, הוא בפוטנציאל גבוה מאוד. מה דעתך?

    1. שלומי ארדן

      בהנחה שהוא בוודאות ישולם (וזו דעתי) – אפשר לעשות שם 20% עד הפקיעה. האם זה גבוה מאוד? בהתחשב במה שאני רואה בשוק המניות היום לא בטוח, אבל זו אופציה לא רעה.

  14. nerya cohen

    היי.
    תודה על ההסבר.
    בהמשך למה שכתבת:
    “אלא אם צפי המשקיעים השתנה או שהחברה לא צפתה נכון את ביקוש המשקיעים בהנפקה -אגרת החוב מונפקת בערך נקוב – 100 אגורות ליחידה.”
    תוכל להרחיב על מקרים שבהם הערך הונפק בשער שונה מ100?
    איך יודעים מה שער ההנפקה?
    ובמקרים כאלו, האם כשהחברה מחזירה את הכסף היא מחזירה עבור כל יחידה את שער ההנפקה או 100?
    תודה!

    1. שלומי ארדן

      היי נריה,
      נניח שאחרי שהחברה עברה דרך כל המשקיעים והעריכה שהיא תוכל להנפיק אג”ח בריבית של 4% לשנה – כלומר להנפיק ב-100 אג’ ולהחזיר אחרי שנה 104 אג’ בתשלום אחד.
      ממש רגע לפני שהחברה מנפיקה והמשקיעים צריכים להזרים ביקושים לאג”ח בהנפקה פורצת הקורונה ולא הגיעו מספיק ביקושים בערך הנקוב ב-100 אג’ ליחידה אלא רק ב-95 אג’.
      בכל מקרה החברה תהיה צריכה להחזיר 104 אג’ – פשוט הריבית שהמשקיעים שקנו ב-95 אג’ יקנו תהיה הרבה יותר גבוהה מ-4% – סביב 10%.

  15. היי,
    תודה על ההסבר. יש לי מספר שאלות:
    1. כיצד אני יודע האם האגח נותן בנוסף לקופון גם חלק מהקרן? וכן איזה חלק מהקרן?
    2. אני מסתכל על נתונים של מלרן אגח א ורואה כי המח”מ הינו 1.45 ותשואה נטו של בערך 13.5%- האם המשמעות של קניית אגח היום תהה רווח של 13.5% בעוד שנה וחצי לערך(1.45) בהנחה שהחברה לא פושטת רגל
    3. אם אני רוכש אגח בפחות ממאה אגורות זה אומר שאקבל בעצם יותר מתשואת הנטו המובטחת? או שלמעשה תשואת הנטו מתעדכנת על בסיס יומי
    תודה

    1. שלומי ארדן

      היי רונן
      1. בכל עמוד של אגח באתרים כלכליים יש לינק של “כל התאריכים” שם יש את כל הפירוט. למשל כאן.
      2. זו שאלה יותר מורכבת ממה שאתה חושב. 1.45 זה המח”מ – זה אומר שהשקל הממוצע שאתה נותן יחזור אליך תוך 1.45 שנים אבל זה לא השקל האחרון! בכל אופן על כל שקל שלא הוחזר לך תעשה תשואה של 13.5%. הערה נוספת – מציע להסתכל על תשואה ברוטו ולא נטו, יש שם הנחות לגבי עמלות ומסים שלא בטוח שרלוונטיות אליך.
      3. תשואת הברוטו (שאני מעדיף) מתעדכנת כל רגע לפי השינוי במחיר

      1. תודה על התשובות המפורטות.
        אשמח אם תחדד עבורי את נושא התשואה ועוד 🙂 :
        1. בהינתן אגח A ותשואה ברוטו של ערך X%- שאלתי בהנחה שאקנה היום את האגח ואקבל את הקרן רק בסוף המח”מ האם תשואת הברוטו של X% מובטחת? במידה וכן אקבל את הקרן והתשואה בסוף המח”מ?

        2. בבנק ניסו להפחיד אותי בכך שאמרו שלאגח מסויים אין בטחונות?מה זה בטחונות ולמה הם חשובות?

        3. הבינותי שכעת נושא האג”ח לא כדאי כי רוב הציבור פנה לאפיק זה בעקבות הקורונה כך שהרביות ירדו-מסכים?

        1. שלומי ארדן

          היי רונן!
          1. שים לב -המח”מ מטעה אותך כאן. תחשוב על זה ככה- נגיד קנית אגח ב-100 ש”ח וכל חצי שנה אתה מקבל חזרה 25 ש”ח קרן. המח”מ כאן יהיה שנה אחת כי השקל הממוצע שנתת יחזור אליך תוך שנה. זה מושג דיי מבלבל אבל חשוב. מדוע? כי אם הריבית על הקרן היא 10% לשנה אז אחרי חצי שנה שקיבלת חזרה את ה-25 ש”ח קרן – הם מעתה כבר לא צוברים ריבית של 10%! כלומר אם שמת 100 ש”ח בריבית של 10% זה לא שאחרי שנתייים תרוויח 20 ש”ח ריבית כי בדרך תוחזר לך קרן! הגיוני?

          2. ביטחונות הם נכסים או כספים שמוקדשים לצורך הבטחת האג”ח. כמו שהבנק נותן לך משכנתה ואתה נותן להם את הדירה כבטוחה או הלוואה לרכב והרכב הוא בטוחה – גם חברות מקדישות בטוחות ספציפיות לעתים עבור אג”חים. אם החברה מגיעה לחדלות פירעון אתה יכול להיפרע מהבטוחה לכן זה אכן יכול להיות משמעותי אבל כמובן שזה רלוונטי אך ורק במקרה של חדלות פרעון. אם זו חברה שאתה מכיר היטב ולא חושב שיש סיכוי שהיא תגיע לחדלות פירעון החשיבות של הבטוחות קטנה מאוד.

          3. זה דווקא לא נכון, הציבור משך הרבה מאוד כספים מקרנות הנאמנות שרובם מושקעים באג”ח (מה שנקרא 80/20% – 80% אג”ח 20% מניות) ובתקופה האחרונה אגרות החוב, בטח הקונצרניות, נסחרות הרבה מתחת לשווי המתואם ורבות מהן זולות מאוד לדעתי! אם יש חברות שאתה מכיר היטב ויש להן אג”ח מאוד ייתכן שתמצא דילים מעולים.

          1. היי שלומי, שאלת המשך בנוגע לתשובה מספר 1 על תשלומים מהקרן.
            אתן דוגמה – בהנחה ובאיגרת מסוימת מוצהר כי יש 4 תשלומים מפוזרים של 25% מהקרן, האם המחיר של כל תשלום הוא לפי הערך הנקוב באותו יום של התשלום או תמיד בכל אחד מהתשלומים האלה זה לפי מחיר הערך המתואם ברוטו פארי?

            אם כן, אז כדי לוודא שאני מבין, בדוגמה קיצונית נגיד ויש איגרת שנסחרת היום ב-50 אג׳, ויש תשלום של 10% בעוד חודש, אותם X ש״ח שהם 10% מההשקעה יחזרו אליי עם 100% רווח עוד חודש?

  16. היי שלומי .אני בכוונה לא מציין את שם החברה . קניתי אגח בשער 70 לפני כחודש וחצי שמשקף תשואה לפידיון 30% שנתי . כרגע האיגרת ניסחרת בשער 93.5 זאת אומרת רווח הון של 30% אם אני מממש וקונה אותה שוב בתשואה של 9% מה דעתך. המחמ של האיגרת הוא 1.4

    1. על רווח הון יש מס של 25% ועל קופון יש מס של 15% האם זה נכון . תודה ושבוע מבורך

      1. שלומי ארדן

        אם אני לא טועה באגח לא צמוד משלמים 15% גם על רווח ההון וגם על הריבית

  17. יש הודעה במאיה מלרן מחלקת דיבדנד . אבל הם עוד לא הנפיקו את המניות בבורסה

  18. היי שלומי קניתי אג להמרה של חלל תקשורת . כרגע נסחרת 60.4 ערך מתואם94.69 צמוד לדולר ריבית נקובה 5.5% יחס המרה 5159.80 האמת אני לא מבין מזה יחס המרה . או איך מחשבים . מצד שני יש ריבית של 5.5 עם פוטנצייל לעליה במחי האגח

  19. היי שלומי .אם הבנתי נכון יחס המרה .בדקתי שוב בגלובס 595% זה בערך 6 ע.נ תמורת 1 מניה . אבל ריבית של האיגרת היא 5.5% . ואם קניתי בשער 60.6 אז התשואה רק מהריבית היא בערך 9%. האם החישוב שלי נכון. תודה רבה שלומי היקר .מהיינו עושים בלעדייך

  20. היי שלומי חבר חתם חוזה על קניית דירה נתן מקדמה שאר החוב לקבלן צמוד למדד תשומות הבנייה . יש לו את שאר הכסף לדירה כרגע בפקמ מהיא הדרך הטובה להיצמד למדד תשומות הבנייה

השאר תגובה

גלילה למעלה